יום שלישי, 21 באפריל 2015

פשיטא - ספר העברים - פרק ב

אגרת אל העברים
פרק ב


ישועתנו הגדולה


1 מִטֹּל הָנָא חַיָּבִין חנַן דּיַתִּירָאִית נִהוֶא זהִירִין בּמִדֶּם דַּשׁמַעֲן דּלָא נִפֶּל. 1 עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים עוֹד יוֹתֵר בְּמַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ, פֶּן נִפֹּל;
2 אִן גֵּיר מִלתָא דאִתמַללַת בּיַד מַלַאכֵא אִשׁתַּררַת. וכֹל דּשַׁמעָהּ וַעֲבַר עֲלֵיהּ קַבֶּל פּוּרעָנָא בכֵאנוּתָא. 2 שֶׁכֵּן אִם הַדָּבָר שֶׁדֻּבַּר בְּיַד מַלְאָכִים נִתְאַשֵּׁר, וְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ וְעָבַר עָלָיו קִבֵּל גְּמוּל בְּצֶדֶק,
3 אַיכַּנָּא חֲנַן נֶערוֹק. אִן נִבסֶא עַל אַילֵין דּהִנּוֹן אִנּוֹן חַיִּין. הָנוֹן דּשַׁרִיו מִן מָרַן למִתמַלָּלוּ. ומִן אַילֵין דּמִנֵּהּ שׁמַעו בַּן אִשׁתַּרַרו. 3 אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נָבוּז לַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ? -- אֲשֶׁר תְּחִלָּה דֻּבְּרוּ עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ, וְעַל-יְדֵי אֵלֶּה שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ נִתְאַשְּׁרוּ בָּנוּ,
4 כַּד סָהֵד עֲלַיהוֹן אַלָהָא באָתוָתָא וַבתִדמרָתָא וַבחַילֵא משַׁחֲלפֵא. וַבפוּלָגֵא דרוּחָא דקוּדשָׁא דאִתִיהֶבו אַיך צִביָנֵהּ. 4 בְּעוֹד הָאֱלֹהִים מֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת שׁוֹנוֹת, וּבַחֲלוּקוֹת שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנוּ כִּרְצוֹנוֹ.

ישוע מכונן הישועה


5 לָא הוָא גֵיר למַלַאכֵא שַׁעֲבֶּד עָלמָא דַעֲתִיד דַּעֲלָוהי ממַללִין חנַן. 5 הֲרֵי לֹא לְמַלְאָכִים שִׁעְבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר עָלָיו מְדַבְּרִים אָנוּ,
6 אֶלָּא אַיך דּמַסהֶד כּתָבָא ואָמַר: מָנָו גַּברָא דַעֲהַדּתָּיהי. וַברֵהּ דּאנָשָׁא דַסעַרתָּיהי. 6 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמֵּעִיד הַכָּתוּב וְאוֹמֵר: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?
7 אַמֶּכתָּיהי קַלִּיל מִן מַלַאכֵא. תִּשׁבּוֹחתָּא ואִיקָרָא סַמְתְּ בּרֵשֵׁהּ. ואַשׁלֶטתָּיהי בַּעֲבָדָא דאִידַיך. 7 תַּשְׁפִּילֵהוּ מְעַט מִמַּלְאָכִים; כָּבוֹד וִיקָר שַׂמְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ;
8 וכֹל מִדֶּם שַׁעֲבֶּדְּתְּ תּחֵית רִגלָוהי. בּהָי דֵּין דּכֹלמִדֶּם שַׁעֲבֶּד לֵהּ. לָא שׁבַק מִדֶּם דּלָא משַׁעֲבַּד. הָשָׁא דֵין לָא עֲדַכֵּיל חָזֵין חנַן דּכֹלמִדֶּם משַׁעֲבַּד לֵהּ. 8 כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו. וּבָזֶה שֶׁאֶת הַכֹּל שִׁעְבֵּד לוֹ, לֹא הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד. אֲבָל כָּעֵת עֲדַיִן אֵין אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַכֹּל מְשֻׁעְבָּד לוֹ.
9 הָו דֵּין דּמַך קַלִּיל מִן מַלַאכֵא. חָזֵין חנַן דּהוּיוּ יֵשׁוּע מִטֹּל חַשָּׁא דמָותֵּהּ. ותִשׁבּוֹחתָּא ואִיקָרָא סִים בּרֵישֵׁהּ. הוּ גֵיר בטַר מִן אַלָהָא חֲלָף כֹּלנָשׁ טעֶם מָותָּא. 9 אֲבָל הוּא אֲשֶׁר הֻשְׁפַּל מְעַט מִמַּלְאָכִים, בְּשֶׁל סֵבֶל מוֹתוֹ, רוֹאִים אָנוּ שֶׁהוּא יֵשׁוּעַ; וְכָבוֹד וִיקָר מוּשָׂם עַל רֹאשׁוֹ, כִּי הוּא בְּנִפְרַד מִן הָאֱלֹהִים מְעַט מָוֶת בְּעַד כֹּל אָדָם;
10 יָאֵא הוָא גֵיר להָו דּכֹל בּאִידֵהּ וכֹל מִטֹּלָתֵהּ. וַבנַיָּא סַגִּיאֵא אַעֶל לתִשׁבּוֹחתָּא. דַּלרֵשָׁא דחַיַּיהוֹן בּחַשֵּׁה נִגִמרִיוהי. 10 כִּי יָאֶה הָיָה לוֹ, אֲשֶׁר הַכֹּל עַל-יָדוֹ וְהַכֹּל לְמַעֲנוֹ, וּבָנִים רַבִּים הֵבִיא לַכָּבוֹד, לְהַשְׁלִים בְּיִסּוּרִים אֶת שַׂר חַיֵּיהֶם.
11 הָו גֵּיר דּקַדֶּשׁ והָנוֹן דּאִתקַדַּשׁו. מִן חַד אִנּוֹן כֻּלהוֹן. מִטֹּל הָנָא לָא בהֶת דּנִקרֶא אִנּוֹן אַחָוהי כַּד אָמַר: 11 הֵן הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ וְהַלָּלוּ שֶׁקֻּדְּשׁוּ -- מֵאֶחָד הֵם כֻּלָּם. עַל כֵּן לֹא בּוֹשׁ לִקְרֹא לָהֶם אֶחָיו, בְּאָמְרוֹ:
12 אֵסַבַּר שׁמָך לאַחַי וַבגָוָהּ דּעֵדּתָּא אֵשַׁבּחָך. 12 אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחַי, וּבְתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָ.
13 ותוּב: דּאֶנָא אֶהוֶא תכִיל עֲלָוהי. ותוּב: הָא אֶנָא וַבנַיָּא דיַהב לִי אַלָהָא. 13 וְעוֹד: וְקִוִּיתִי לוֹ. וְעוֹד: הִנֵּה אָנֹכִי וְהַבָּנִים אֲשֶׁר נָתַן לִי הָאֱלֹהִים;
14 מִטֹּל גֵּיר דַּבנַיָּא אִשׁתָּותַּפו. בּבִסרָא וַדמָא. אָף הוּ בָהּ בַּדמוּתָא אִשׁתָּותַּף בּהֵין בּהָלֵין. דַּבמָותֵּהּ נבַטֶּל למַן דּאַחִיד שׁוּלטָנָא דמָותָּא דאִיתָוהי סָטָנָא. 14 כִּי מִכֵּיוָן שֶׁהַבָּנִים הִשְׁתַּתְּפוּ בְּבָשָׂר וָדָם, גַּם הוּא בְּאוֹתָהּ צוּרָה הִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתָם דְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁבְּמוֹתוֹ יְבַטֵּל אֶת מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּשִׁלְטוֹן הַמָּוֶת, אֲשֶׁר הוּא הַשָּׂטָן,
15 ונִשׁרֶא להָנוֹן אַילֵין דַּבדֶחֶלתָא דמָותָּא בכֻלהוֹן חַיַּיהוֹן משַׁעבּדִין הוָו לעַבדּוּתָא. 15 וִישַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר מִפַּחַד הַמָּוֶת הָיוּ בְּכָל חַיֵּיהֶם מְשֻׁעְבָּדִים לְעַבְדוּת.
16 לָא הוָא גֵיר מִן מַלַאכֵא נסַב. אֶלָּא מִן זַרעֵהּ דּאַברָהָם נסַב. 16 הֵן לֹא מִן הַמַּלְאָכִים לָקַח, אֶלָּא מִזֶּרַע אַבְרָהָם לָקַח.
17 מִטֹּל הָדֵא זָדֵק הוָא דַבכֹל מִדֶּם נִתּדַּמֶּא לאַחָוהי. דּנִהוֶא מרַחמָנָא ורַבּ כּוּמרֵא מהַימנָא בדַאלָהָא. ונִהוֶא מחַסֶּא עַל חֲטָהָוהי דּעַמָּא. 17 עַל רָאוּי הָיָה שֶׁבְּכָל דָּבָר יִדַּמֶּה לְאֶחָיו, לְמַעַן יִהְיֶה רַחֲמָן וְכֹהֵן גָּדוֹל נֶאֱמָן בַּאֲשֶׁר לֵאלֹהִים, וְיִהְיֶה מְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הָעָם;
18 בּהָי גֵּיר דּהוּ חַשׁ ואִתנַסִּי. מִשׁכַּח דַּנעַדַּר לאַילֵין דּמִתנַסֵּין. 18 כִּי בָּזֶה שֶׁהוּא סָבַל וְהִתְנַסָּה, יָכוֹל הוּא לַעֲזֹר לַמִּתְנַסִּים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה