פשיטא - ספר העברים - פרק י"ב

אגרת אל העברים
פרק יב

מוסר ה'

1 מִטֹּל הָנָא חֲנַן דּאִית לַן הָלֵין כֻּלהוֹן סָהֲדֵּא דאַיך עֲנָנָא חֲדִירִין לַן. נִשׁדֶּא מִנַּן כֹּל יוּקרִין אָף חֲטִיתָא דַבכֹלזבַן מטַיבָא הי לַן. ובַמסַיבּרָנוּתָא נִרהֲטִיוהי לאָגוֹנָא הָנָא דסִים לַן.	1 לָכֵן גַּם אָנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כָּל הָעֵדִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר כְּעָנָן סְבִיבִים לָנוּ, נַתִּירָה מֵעָלֵינוּ אֶת כָּל מַעֲמָסוֹתֵינוּ, גַּם אֶת הַחֵטְא שֶׁתָּמִיד מְזֻמָּן לָנוּ, וּבְסַבְלָנוּת נָרוּצָה אֶת הַמֵּרוֹץ הַזֶּה הֶעָרוּךְ לָנוּ;
2 וַנחוּר בּיֵשׁוּע דּהוּ הֲוָא רֵשָׁא וגָמוֹרָא להַימָנוּתַן. דַחֲלָף חַדוּתָא דאִית הוָא לֵהּ סַיבַּר צלִיבָא. ועַל בֶּהתּתָא אַמסַר. ועַל יַמִּינָא דכוּרסיֵהּ דּאַלָהָא יִתֶב.	2 וְנַבִּיטָה אֶל יֵשׁוּעַ שֶׁהָיָה לְרֹאשׁ אֱמוּנָתֵנוּ וּלְמַשְׁלִימָהּ, אֲשֶׁר בְּעַד הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לוֹ סָבַל אֶת הַצְּלָב וּבָז לַחֶרְפָּה, וְיָשַׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים.
3 חֲזָו הָכֵיל כּמָא סַיבַּר מִן חַטָּיֵא הָנוֹן דּהִנּוֹן הֲוָו סַקוּבלָא לנַפשׁהוֹן. דּלָא תִמאַן לכוֹן ולָא תִתרַפֶּא נַפשׁכוֹן.	3 רְאוּ אֵפוֹא כַּמָּה סָבַל מִן הַחוֹטְאִים הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מִתְנַגְּדֵי עַצְמָם, לְמַעַן לֹא תִּיעֲפוּ וְלֹא תִּרְפֶּה נַפְשְׁכֶם.
4 לָא עֲדַכֵּיל מַטִּיתּוֹן עֲדַמָּא לַדמָא באָגוֹנָא דלוּקבַל חֲטִיתָא.	4 עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתֶּם עַד לַדָּם בַּמַּאֲבָק נֶגֶד הַחֵטְא,
5 וַטעַיתּוֹנָיהי ליוּלפָּנָא אַינָא דאַיך דּלַבנַיָּא אֶמַר לכוֹן: בֵּרי לָא תַהמֶא מִן מַרדּותֵהּ דּמָריָא. ולָא תִתרַפֵּא נַפשָׁך אֶמַּתי דּמִנֵהּ מִתכָּוַן אַנתּ.	5 וּשְׁכַחְתֶּם אֶת הַלֶּקַח אֲשֶׁר כְּאֶל בָּנִים אָמַר לָכֶם: בְּנִי, אַל תִּתְעַלֵּם מִמּוּסַר יְהוָֹה, וְאַל תִּרְפֶּה נַפְשְׁךָ כַּאֲשֶׁר מוּכָח אַתָּה עַל-יָדוֹ;
6 למַן גֵּיר דּרָחֵם לֵהּ מָריָא רָדֵא לֵהּ. וַמנַגֶּד לַבנַיָּא אַילֵין דּהוּ צָבֵא בהוֹן.	6 כִּי אֶת מִי שֶׁאוֹהֲבוֹ יְהוָֹה -- הוּא מוֹכִיחַ; וּמְיַסֵּר אֶת הַבָּנִים אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ בָּהֶם.
7 סַיבַּרו הָכֵיל מַרדּוּתָא. מִטֹּל דּאַיך דַּלוָת בּנַיָּא סָעַר צֵאדַיכּוֹן אַלָהָא. אַינָו גֵּיר בּרָא דלָא רָדֵא לֵהּ אַבוּהי.	7 לָכֵן סִבְלוּ מוּסָר, כִּי כְּמוֹ עִם בָּנִים נוֹהֵג אֱלֹהִים עִמָּכֶם; שֶׁכֵּן אֵיזֶהוּ הַבֵּן שֶׁאֵין אָבִיו מְיַסֵּר אוֹתוֹ?
8 ואִן דּלָא מַרדּוּתָא אַנתּוֹן הָי דּבָהּ מִתרֲדֶא כֹלנָשׁ. הֲוַיתּוֹן לכוֹן נוּכרָיֵא ולָא בנַיָּא.	8 וְאִם בְּלֹא מוּסָר אַתֶּם, אֲשֶׁר כָּל אָדָם מִתְחַנֵּךְ בּוֹ, אֲזַי הֱיִיתֶם לְנָכְרִים וְלֹא בָּנִים.
9 ואִן אַבָהַין דּבִסרָא רָדֵין הוָו לַן. ובָהֲתִּין הוַין מִנהוֹן. כּמָא הָכֵיל חַיָּבִין חנַן דּנִשׁתַּעבַּד לאַבוּהֵין דּרוּחָתָא ונִחֵא.	9 וְאִם אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּבָּשָׂר יִסְּרוּ אוֹתָנוּ וְיָרֵאנוּ מֵהֶם, לֹא-כָּל-שֶׁכֵּן חיָּבִים אָנוּ לְהִכָּנַע לַאֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה?
10 הָנוֹן גֵּיר לַזבַן הוּ זעוֹר אַיך דּצָבֵין הוָו רָדֵין הוָו לַן. אַלָהָא דֵין לעוּדרָנַן דּנִשׁתָּותַּף לקַדִּישׁוּתֵהּ.	10 שֶׁהֲרֵי הַלָּלוּ, לִזְמַן קָצָר, כְּפִי שֶׁרָצוּ יִסְּרוּ אוֹתָנוּ, אַךְ הָאֱלֹהִים -- לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּף בִּקְדֻשָּׁתוֹ.
11 כֹּל מַרדּוּתָא דֵין בּזַבנָהּ לָא מִסתַּברָא דַדחַדוּתָא הי אֶלָּא דכַריוּתָא. לחַרתָא דֵין פֵּארֵא דַשׁלָמָא וַדזַדִּיקוּתָא יָהבָא לאַילֵין דּבָהּ אִתּדַּרַשׁו.	11 כָּל מוּסָר בִּשְׁעָתוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב שִׂמְחָה אֶלָּא עֵצֶב, אֲבָל בַּסּוֹף יִתֵּן פֵּרוֹת שֶׁל שָׁלוֹם וּצְדָקָה לַמִּתְחַנְּכִים בּוֹ.
12 מִטֹּל הָנָא אִידַיכּוֹן משַׁריָתָא ובוּרכַּיכַּוֹן רָעלָתָא שַׁרַרו.	12 עַל-כֵּן חַזְּקוּ יְדֵיכֶם הָרָפוֹת וּבִרְכֵּיכֶם הַכּוֹשְׁלוֹת,
13 וַשׁבִילֵא תרִיצֵא עֲבֶדו לרִגלַיכּוֹן. דּהַדָּמָא דַחֲגִיר לָא נִטעַשׁ אֶלָּא נִתַאסֶא.	13 וַעֲשׂוּ נְתִיבוֹת יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם, לְמַעַן לֹא יִתְעֶה הָאֵיבָר הַפִּסֵּחַ אֶלָּא יֵרָפֵא.

הזהרות

14 הַרטו בָּתַר שׁלָמָא עַם כֹּלנָשׁ. ובָתַר קַדִּישׁוּתָא דבִלעָדֵיהּ אנָשׁ למָרַן לָא חָזֵא.	14 רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְאֶת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת אֲדוֹנֵינוּ.
15 והֲוַיתּוֹן זהִירִין דַּלמָא אנָשׁ נִשׁתּכַח בּכוֹן דּחַסִּיר מִן טַיבּוּתָא דאַלָהָא. אָו דַּלמָא עִקָּרָא דַמרָרֵא נַפֶּק עוּפיָא ונַהַרכוֹן ובֵהּ סַגִּיאֵא נִסתַּיבוּן.	15 וְהִזָּהֲרוּ פֶּן יִמָּצֵא בָּכֶם אִישׁ חֲסַד חֶסֶד אֱלֹהִים; אוֹ פֶּן יִנְבֹּט שֹׁרֶשׁ לַעֲנָה וְיַזִּיק לָכֶם, וְרַבִּים יִטָּמְאוּ בּוֹ;
16 אָו למָא אנָשׁ נִשׁתּכַח בּכוֹן דּזַנָּי וַרפֶא אַיך עֵסוֹ דבַחֲדָא מֵאכוּלתָּא זַבֶּן בּוּכרוּתֵהּ.	16 אוֹ פֶּן יִמָּצֵא בָּכֶם אִישׁ זוֹנֶה וְהוֹלֵל כְּעֵשָׂו אֲשֶׁר בְּנָזִיד אֶחָד מָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ.
17 יָדעִין אנתּוֹן גֵּיר דּאָף מִן בָּתַרכֶּן צבָא הוָא דנֵארַת בּוּרכּתָא ואִסתּלִי. אַתרָא גֵיר לַתיָבוּתָא לָא אִשׁכַּח כַּד בּדִמעֵא בעָהּ.	17 הֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁגַּם אַחֲרֵי כֵן רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּכוֹרָה וְנִדְחָה, כִּי לֹא מָצָא מָקוֹם לִתְשׁוּבָה אַף כִּי בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ בִּדְמָעוֹת.
18 לָא גֵיר אִתקַרַבתּוֹן לנוּרָא דיָקדָּא ומִתגַּשׁשָׁא. אָף לָא לחֶשּׁוֹכָא וַלעַרפֶּלָּא ולַעֲרוּרָא.	18 הֲרֵי לֹא קְרַבְתֶּם אֶל אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וּמוּחָשִׁית, אַף לֹא לְחֹשֶׁךְ וְלַעֲרָפֶל וְלִסְעָרָה;
19 ולָא לקָלָא דקַרנָא וַלקָלָא דמִלֵּא הָו דּהָנוֹן דּשַׁמעוּהי אִשׁתּאֶלו דּלָא נִתּתָּוסַף נִתמַלַּל עַמהוֹן.	19 וְלֹא לְקוֹל שׁוֹפָר וּלְקוֹל דְּבָרִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעָיו בִּקְּשׁוּ שֶׁלֹּא יְדֻבַּר אֲלֵיהֶם עוֹד;
20 לָא גֵיר מִשׁכּחִין הוָו לַמסַיבָּרוּ מִדֶּם דּאִתפַּקַּדו: דּאָפֶן חַיותָא תִתקַרַב לוָת טוּרָא. תִּתרֲגֶם.	20 כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת מַה שֶּׁצֻּוּוּ, שֶׁגַּם אִם בְּהֵמָה תִּקְרַב אֶל הָהָר -- תִּסָּקֵל.
21 והָכַנָּא דחִיל הוָא חֶזוָא. דּמוּשֵׁא אֶמַר. דּדַחִיל אנָא ורַתִּית אנָא.	21 וְכֹה נוֹרָא הָיָה הַמַּרְאֶה, שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר: יָרֵא אֲנִי וְחָרֵד.
22 אַנתּוֹן דֵּין אִתקַרַבתּוֹן לטוּרָא דצִהיוֹן. ולַמדִינתָּא דאַלָהָא חַיָּא. לאוֹרִשׁלֶם דּבַשׁמַיָּא. וַלכִנשֵׁא דרִבּוָתָא דמַלַאכֵא.	22 אֲבָל אַתֶּם קְרַבְתֶּם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים, אֶל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶל הֲמוֹנֵי רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים,
23 וַלעֵדּתָּא דבוּכרֵא דמִתכַּתבִּין בַּשׁמַיָּא. ולַאלָהָא דַיָּנָא דכֹל. וַלרוּחָתָא דכֵאנֵא דאִתגּמַרו.	23 וְאֶל עֲדַת הַבְּכוֹרִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׁמַיִם, וְאֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֹּל, וְאֶל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֻשְׁלְמוּ,
24 וַליֵשׁוּע מֶצעָיָא דַדיָתֵקֵא חֲדַתָּא. ולַרסָס דּמֵהּ דַּממַלֶּל טָב מִן הָו דּהָבֵיל.	24 וְאֶל יֵשׁוּעַ מְתַוֵּךְ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, וְאֶל הַזָּיַת דָּמוֹ הַמֵּטִיב דַּבֵּר מִדַּם הֶבֶל.
25 אִזדַּהרו הָכֵיל דַּלמָא תִשׁתַּאלוּן מִן מַן דּמַלֶּל עַמכוֹן. אִן גֵּיר הָנוֹן לָא אִתפַּצִיו. דאִשׁתּאֶלו מִן מַן דּמַלֶּל עַמהוֹן בּאַרעָא. חַד כּמָא חֲנַן אִן נִשׁתּאֶל מִן מַן דּמַלֶּל עַמַּן מִן שׁמַיָּא.	25 לָכֵן הִזָּהֲרוּ לְבַל תְּסָרְבוּ לְמִי שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי אִם הַלָּלוּ לֹא נִצְּלוּ, וְסֵרְבוּ לְמִי שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם בָּאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֲנַחְנוּ אִם נְסָרֵב לְמִי שֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם,
26 אַינָא דקָלֵהּ אַרעָא אַזִּיע. הָשָׁא דֵין מלַך ואֶמַר: דּתוּב חֲדָא זבַן אֶנָא אַזִּיע. לָא בַלחוֹד אַרעָא אֶלָּא אָף שׁמַיָּא.	26 אֲשֶׁר קוֹלוֹ הִרְעִיד אֶת הָאָרֶץ; וְכָעֵת הִבְטִיחַ וְאָמַר: עוֹד פַּעַם אַחַת אֲנִי מַרְעִיד, לֹא רַק אֶת הָאָרֶץ, אֶלָּא גַּם אֶת הַשָּׁמַיִם.
27 הָדֵא דֵין דּאֶמַר חֲדָא זבַן. מחָויָא שׁוּחלָפָא דהָנוֹן דּמִתּתּזִיעִין. מִטֹּל דַּעֲבִידֵא אִנּוֹן. דַּנקָווֹן הָנוֹן דּלָא מִתּתּזִיעִין.	27 וְזֹאת שֶׁאָמַר 'פַּעַם אַחַת' מַצְבִּיעָה עַל שִׁנּוּי הַדְּבָרִים הַמִּתְעַרְעֲרִים -- מִשּׁוּם שֶׁעֲשׂוּיִים הֵם -- כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ הַלָּלוּ שֶׁאֵינָם מִתְעַרְעֲרִים.
28 מִטֹּל הָכֵיל דּקַבֶּלן מַלכּוּתָא דלָא מִתּתּזִיעָא. נֵאחוֹד טַיבוּתָא דבָהּ נשַׁמֶּשׁ ונִשׁפַּר לאַלָהָא. בתַחמַצתָּא וַבדֶחֶלתָא.	28 לְפִיכָךְ, מִכֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְנוּ מַלְכוּת בִּלְתִּי מִתְעַרְעֶרֶת, נַחֲזִיקָה בַּחֶסֶד אֲשֶׁר נִשָׁרֵת בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים וְנִיטַב בְּעֵינָיו, בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ וּבְיִרְאָה;
29 אַלָהַן גֵּיר נוּרָא הו אָכֵלתָא.	29 כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא.