פשיטא - ספר העברים - פרק ה

אגרת אל העברים
פרק ה

ישוע הכהן הגדול העליון -- המשך

1 כֹּל רַבּ כּוּמרֵא גֵיר דּמִן בּנַינָשָׁא הָוֵא. חֲלָף בּנַינָשָׁא קָאֵם עַל אַילֵין דּדַאלָהָא אִנֵּין. דַּנקַרֶב קוּרבָּנֵא ודִבחֵא חֲלָף חֲטָהֵא.	1 הֵן כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר מִבְּנֵי אָדָם, לְמַעַן בְּנֵי אָדָם מְמֻנֶּה הוּא עַל עִנְיְנֵי אֱלֹהִים כְּדֵי לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וּזְבָחִים עַל חֲטָאִים --
2 אַינָא דמִשׁכַּח דּנַמֶּך נַפשֵׁהּ ונֶחַשׁ. עַם אַילֵין דּלָא יָדעִין וטָעֵין. מִטֹּל דּאָף הוּ כרִיהוּתָא לבִישׁ.	2 הוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְלִסְבֹּל עִם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְתוֹעִים, מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא לְבוּשׁ חֻלְשָׁה.
3 ומִטֹּלָתָהּ חַיָּב הוּ דּאַיכַּנָּא דַחֲלָף עַמָּא. הָכַנָּא אָף חֲלָף נַפשֵׁהּ נקַרֶב עַל חֲטָהָוהי.	3 וּבִגְלָלָהּ חַיָּב הוּא, כְּמוֹ בְּעַד הָעָם כֵּן גַּם בְּעַד עַצְמוֹ, לְהַקְרִיב עַל חֲטָאָיו.
4 ולָא הוָא לנַפשֵׁהּ אנָשׁ נָסֵב אִיקָרָא. אֶלָּא אַינָא דמִתִקרֶא מִן אַלָהָא אַיכַּנָּא דאַהֲרוֹן.	4 וְאֵין אִישׁ לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֶת הַכָּבוֹד, אֶלָּא מִי שֶׁנִּקְרָא עַל-יְדֵי הָאֱלֹהִים כְּאַהֲרֹן.
5 הָכַנָּא אָף משִׁיחָא לָא הוָא נַפשֵׁהּ שַׁבַּח דּנִהוֶא רַבּ כּוּמרֵא. אֶלָּא הָו דּאֶמַר לֵהּ: בֵּרי אַנתּ. אֶנָא יָומָנָא יִלֶדּתָּך.	5 כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא כִּבֵּד אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת לְכֹהֵן גָּדוֹל, אֶלָּא הוּא שֶׁאָמַר לוֹ: בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ;
6 אַיך דּאָף בּדוּכּתָא אחרֵתָא אֶמַר: אַנתּ הוּ כוּמרָא לעָלַם בַּדמוּתֵהּ דּמַלכִּיזדֶק.	6 כְּמוֹ שֶׁגַּם בְּמָקוֹם אַחֵר אָמַר: אַתָּה כֹּהֵן לְעוֹלָם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק.
7 אָף כַּד בִּסרָא לבִישׁ הוָא. בָּעוּתָא ותַכשַׁפתָּא בַגעָתָא חַילתָנִיתָא וַבדִמעֵא קַרֶב הוָא למַן דּמִשׁכַּח הוָא מִן מָותָּא דנַחֵיוהי ואִשׁתּמַע.	7 אַף כְּשֶׁהָיָה לָבוּשׁ בָּשָׂר, הִקְרִיב תְּפִלָּה וּתְחִנָּה בִּצְעָקָה חֲזָקָה וּבִדְמָעוֹת לְמִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת -- וְנִשְׁמַע.
8 וכַד טָב בּרָא אִיתָוהי. מִן דֶּחֶלתָא וחַשֵּׁא דַסבַל יַלפָּהּ למִשׁתַּמעָנוּתָא.	8 וְאַף כִּי הוּא הַבֵּן, מִן הַפַּחַד וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבַל לָמַד צִיּוּת.
9 והָכַנָּא אִתגּמַר. וַהֲוָא לכֻלהוֹן אַילֵין דּמִשׁתַּמעִין לֵהּ עִלתָא דחַיֵּא דַלעָלַם.	9 וְכָךְ הֻשְׁלַם וְהָיָה לְגוֹרֵם חיֵּי עוֹלָם לְכָל הַנִּשְׁמָעִים לוֹ;
10 ואִשׁתַּמַּהּ מִן אַלָהָא רַבּ כּוּמרֵא בַדמוּתֵהּ דמַלכִּיזדֶק.	10 וְנִקְרָא עַל-יְדֵי הָאֱלֹהִים: כֹּהֵן גָּדוֹל עַל דִּבְרָתִי מַלכִּי-צֶדֶק.

יש להתקדם ולא לסגת

11 עֲלָוהי דֵּין עַל הָנָא מַלכִּיזדֶק סַגִּיאָא הי לַן מִלתָא למֵאמרָהּ. ועַסקָא לַמפַשָּׁקוּתָהּ. מִטֹּל דַּהֲוַיתּוֹן לכוֹן כּרִיהֵא במַשׁמַעֲתכוֹן.	11 וְעָלָיו, עַל מַלְכִּי-צֶדֶק זֶה, דָּבָר רַב לָנוּ לְאָמְרוֹ, וְקָשֶׁה לְבָאֲרוֹ מִפְּנֵי שֶׁהֱיִיתֶם לְנִרְפִּים בִּשְׁמִיעַתְכֶם.
12 חַיָּבִין הוַיתּוֹן גֵּיר מַלְּפָנֵא למֶהוָא מִטֹּל דּזַבנָא לכוֹן בּיוּלפָּנָא. הָשָׁא דֵין תּוּב סנִיקִין אנתּוֹן דּתֵאלפּוּן אַילֵין אִנֵּין כּתִיבָתָא קַדמָיָתָא דרֵשׁ מִלָּוהי דּאַלָהָא. וַהֲוַיתּוֹן לכוֹן סנִיקֵא עַל חַלבָא ולָא עַל מֵאכוּלתָּא שַׁרִירתָּא.	12 הֵן חַיָּבִים הֱיִיתֶם לִהְיוֹת מוֹרִים מִשּׁוּם שֶׁזְּמַן רַב לָכֶם בַּלִּמּוּד, אֲבָל כָּעֵת שׁוּב צְרִיכִים אַתֶּם לִלְמֹד אֵילוּ הֵם הַכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל רֵאשִׁית דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וְנַעֲשֵׂיתֶם צְרִיכִים לְחָלָב וְלֹא לְמַאֲכָל מוּצָק;
13 כֹּל אנָשׁ גֵּיר דּמֵאכוּלתֵּהּ חַלבָא הו. לָא מפָּס בּמִלתָא דכֵאנוּתָא. מִטֹּל דּשַׁברָא הו.	13 שֶׁכֵּן כָּל אִישׁ שֶׁמַּאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּדְבַר הַצְּדָקָה, מִשּׁוּם שֶׁתִּינוֹק הוּא.
14 דַּגמִירֵא הי דֵּין מֵאכוּלתָּא שַׁרִירתָּא. אַילֵין דּמִטֹּל דַּמדַרשִׁין אִתנַפַּקו רִגשַׁיהוֹן למִפרַשׁ טָבתָא ובִישׁתָּא.	14 אֲבָל הַמַּאֲכָל הַמּוּצָק הוּא לַמְבֻגָּרִים, אֲשֶׁר בִּגְלַל הֱיוֹתָם מֻרְגָּלִים, חוּשֵׁיהֶם לָמְדוּ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע.