הבשורה על-פי מתי
פרק ט
ריפוי איש משותק
|
1
וַסלֶק לאִלפָא. וַעֲבַר אֶתָא לַמדִינתֵּהּ.
|
1
וְעָלָה לָאֳנִיָּה, וְעָבַר וּבָא לְעִירוֹ.
|
|
2
וקַרֶבו לֵהּ משַׁריָא כַד רמֶא בעַרסָא. וַחֲזָא יֵשׁוּע הַימָנוּתהוֹן. ואֶמַר להָו משַׁריָא: אִתלַבַּב בֵּרי. שׁבִיקִין לָך חֲטָהַיך.
|
2
וְהֵבִיאוּ אֵלָיו מְשֻׁתָּק שׁוֹכֵב בְּמִטָּה. וְרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם, וְאָמַר לַמְשֻׁתָּק: הִתְעוֹדֵד, בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.
|
|
3
אנָשָׁא דֵין מִן סָפרֵא אֶמַרו בּנַפשׁהוֹן: הָנָא מגַדֶּף.
|
3
אֲבָל אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בִּלְבָבָם: זֶה מְגַדֵּף.
|
|
4
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהוֹן. ואֶמַר להוֹן: מָנָא מִתחַשּׁבִין אנתּוֹן בִּישָׁתָא בלִבּכוֹן.
|
4
בְּרַם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ חוֹשְׁבִים אַתֶּם רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם?
|
|
5
מָנָא גֵיר פּשִׁיק למֵאמַר. דַּשׁבִיקִין לָך חֲטָהַיך. אָו למֵאמַר. קוּם הַלֶּך.
|
5
כִּי מַה קַּל יוֹתֵר לוֹמַר: נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ, אוֹ לוֹמַר: קוּם וְהִתְהַלֵּךְ?
|
|
6
דּתִדּעוּן דֵּין דּשׁוּלטָנָא אִית לַברֵהּ דּאנָשָׁא באַרעָא למִשׁבַּק חֲטָהֵא. אֶמַר להָו משַׁריָא: קוּם. שׁקוֹל עַרסָך. וזֶל לבַיתָּך.
|
6
אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי יֵשׁ לְבֶן-הָאָדָם הַסַּמְכוּת בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים, -- אָמַר לַמְשֻׁתָּק -- קוּם, קַח אֶת מִטָּתְךָ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ.
|
|
7
וקָם אֶזַל לבַיתֵּהּ.
|
7
וְהוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.
|
|
8
כַּד חֲזָו דֵּין כִּנשֵׁא הָנוֹן. דּחֶלו. ושַׁבַּחו לאַלָהָא דיהַב שׁוּלטָנָא דאַיך הָנָא לַבנַינָשָׁא.
|
8
כְּשֶׁרָאוּ הַהֲמוֹנִים, יָרְאוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם.
|
ישוע קורא למתי המוכס
|
9
וכַד עֲבַר יֵשׁוּע מִן תַּמָּן. חֲזָא גַברָא דיָתֵב בֵּית מָכסֵא דַשׁמֵהּ מַתַּי. ואֶמַר לֵהּ: תָּא בָתַרי. וקָם. ואֶזַל בָּתרֵהּ.
|
9
וְכַאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם, רָאָה אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי, וְאָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרַי; וְהוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
|
|
10
וכַד סמִיכִין בּבַיתָּא. אֶתָו מָכסֵא וחַטָּיֵא סַגִּיאֵא. אִסתּמֶכו עַם יֵשׁוּע ועַם תַּלמִידָוהי.
|
10
וּבְעֵת הֱיוֹתָם מְסֻבִּים בַּבַּיִת, בָּאוּ מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים וְהֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּעַ וְעִם תַּלְמִידָיו.
|
|
11
וכַד חֲזָו פּרִישֵׁא. אָמרִין לתַלמִידָוהי: למָנָא עַם מָכסֵא וחַטָּיֵא לָעֵס רַבְּכוֹן.
|
11
וּכְשֶׁרָאוּ הַפְּרוּשִׁים, אָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: מַדּוּעַ עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים אוֹכֵל רַבְּכֶם?
|
|
12
יֵשׁוּע דֵּין כַּד שׁמַע. אֶמַר להוֹן: לָא סנִיקִין חֲלִימֵא עַל אָסיָא. אֶלָּא אַילֵין דבִישָׁאִית עֲבִידִין.
|
12
וְיֵשׁוּעַ, כְּשָׁמְעוֹ, אָמַר לָהֶם: אֵין הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים מְאֹד.
|
|
13
זֶלו. יִלַּפו מָנָו: חֲנָנָא בָעֵא אנָא ולָא דֶבֶחתָא. לָא גֵיר אֶתֵית דּאֶקרֶא לזַדִּיקֵא. אֶלָּא לחַטָּיֵא.
|
13
לְכוּ לִמְדוּ מַהוּ חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח; כִּי לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים אֶלָּא לַחוֹטְאִים.
|
שאלה בעניין צום
|
14
הָידֵּין קרֶבו לֵהּ תַּלמִידָוהי דּיוֹחַנָּן ואָמרִין: למָנָא חֲנַן וַפרִישֵׁא צָימִין חנַן סַגִּי. ותַלמִידַיך לָא צָימִין.
|
14
אָז נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְאָמְרוּ: מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?
|
|
15
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: דַּלמָא מִשׁכּחִין בּנָוהי דַּגנוֹנָא לַמצָם כּמָא דחַתנָא עַמהוֹן. אָתֵין דֵּין יָומָתָא. כַּד נָשׁתּקֶל מִנהוֹן חַתנָא. והָידֵּין נצוּמוּן.
|
15
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם יְכוֹלִים בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? אַךְ יָבוֹאוּ יָמִים, כַּאֲשֶׁר יִלָּקַח מֵהֶם הֶחָתָן, וְאָז יָצוּמוּ.
|
|
16
לָא אנָשׁ רָמֵא אוּרקַעתָא חדַתָּא עַל מָאנָא בלָיָא. דּלָא תִתּוֹף מַליוּתָהּ מִן הָו נַחתָּא. ונִהוֶא בִזעָא יַתִּירָא.
|
16
אֵין אִישׁ שָׂם טְלַאי חָדָשׁ עַל בֶּגֶד בָּלוּי, פֶּן יִתָּלֵשׁ מִלּוּיוֹ מִן הַבֶּגֶד וְיִהְיֶה קֶרַע גָּדוֹל יוֹתֵר.
|
|
17
ולָא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בזִקֵּא בלָיָתָא. דּלָא מִצטַריָן זִקֵּא. וחַמרָא מִתאֱשֶׁד. וזִקֵּא אָבדָּן. אֶלָּא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בזִקֵּא חַדתָתָא. וַתרַיהוֹן מִתנַטרִין.
|
17
וְאֵין שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בְּלוּיִים, פֶּן יִתְבַּקְּעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבְדוּ; אֶלָּא שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם נִשְׁמָרִים.
|
ריפוי האישה שנגעה בבגדו של ישוע ותחיית בתו של אחד הנכבדים
|
18
כַּד דֵּין הָלֵין ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן. אֶתָא אַרכּוֹנָא חַד. קרֶב סגֶד לֵהּ ואֶמַר: בּרַתי הָשָׁא מִיתַת. אֶלָּא תָא. סִים אִידָך עֲלֵיהּ. ותִחֶא.
|
18
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אִתָּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בָּא שַׂר אֶחָד, נִגַּשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: בִּתִּי עַתָּה זֶה מֵתָה, אַךְ בּוֹא נָא שִׂים יָדְךָ עָלֶיהָ וְתִחְיֶה.
|
|
19
וקָם יֵשׁוּע ותַלמִידָוהי ואֶזַלו בָּתרֵהּ.
|
19
וְקָם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
|
|
20
והָא אַנתּתָא דרָדֵא הוָא דמָהּ שׁנִין תַּרתַּעֶסרֵא אֶתַת מִן בֶּסתּרֵהּ. וקִרבַּת לקַרנָא דַלבוּשֵׁהּ.
|
20
וְהִנֵּה אִשָּׁה אֲשֶׁר זָב דָּמָהּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּאָה מֵאַחֲרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ;
|
|
21
אָמרָא הוָת גֵּיר בּנַפשָׁהּ: אָפֶן בַּלחוֹד למָאנֵהּ קָרבָּא אנָא. מִתאַסיָא אנָא.
|
21
כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ גַּם אִם רַק אֶגַּע בְּבִגְדוֹ, אֶרָפֵא.
|
|
22
יֵשׁוּע דֵּין אִתִפּנִי חֲזָהּ. ואֶמַר לָהּ: אִתלַבַּבי בּרַתי. הַימָנוּתֵכי אַחיָתֵכי. ואִתאַסיַת אַנתּתָא הָי מִן הָי שָׁעתָא.
|
22
וְיֵשׁוּעַ פָּנָה, רָאָה אוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: הִתְעוֹדְדִי, בִּתִּי; אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ. וְנִרְפְּאָה הָאִשָּׁה לְמִן הַשָּׁעָה הַהִיא.
|
|
23
ואֶתָא יֵשׁוּע לבַיתֵּהּ דּאַרכּוֹנָא. וַחֲזָא זַמָּרֵא וכִנשֵׁא דמִשׁתַּגשִׁין.
|
23
וּבָא יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׂר וְרָאָה אֶת הַמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת הַהֲמוֹנִים הָרוֹגְשִׁים,
|
|
24
ואֶמַר להוֹן: פּרוֹקו לכוֹן. טלִיתָא גֵיר לָא מִיתַת. אֶלָּא דַמכָּא הִי. וגָחכִּין הוָו עֲלָוהי.
|
24
וְאָמַר לָהֶם: צְאוּ, כִּי הַנַּעֲרָה לֹא מֵתָה, אֶלָּא יְשֵׁנָה הִיא; אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ.
|
|
25
וכַד אַפֶּק לכִנשֵׁא. עַל אַחדָּהּ בּאִידָהּ. וקָמַת טלִיתָא.
|
25
וּלְאַחַר שֶׁהוֹצִיא אֶת הָהֲמוֹנִים, נִכְנַס וַאֲחָזָהּ בְּיָדָהּ; וְהַנַּעֲרָה קָמָה.
|
|
26
וַנפַק טִבָּא הָנָא בכֻלָּהּ אַרעָא הָי.
|
26
וְיָצָא שֶׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה בְּכָל הָאָרֶץ הַהִיא.
|
ריפוי העיוורים והאילם
|
27
וכַד עֲבַר יֵשׁוּע מִן תַּמָּן. דַּבקוּהי סמַיָּא תרֵין דּקָעֵין ואָמרִין: אִתרַחַם עֲלַין בּרֵהּ דּדָוִיד.
|
27
וְכַאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם, נִסְפְּחוּ אֵלָיו שְׁנֵי עִוְרִים וְהֵם צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים: רַחֵם עָלֵינוּ, בֶּן-דָּוִד.
|
|
28
וכַד אֶתָא לבַיתָּא. קרֶבו לֵהּ הָנוֹן סמַיָּא. אָמר להוֹן יֵשׁוּע: מהַימנִין אנתּוֹן דּמִשׁכַּח אנָא הָדֵא למֶעבַּד. אָמרִין לֵהּ: אֵין מָרַן.
|
28
וּכְשֶׁבָּא הַבַּיְתָה, נִגְּשׁוּ אֵלָיו הָעִוְרִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת זֹאת? אָמְרוּ לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנֵנוּ!
|
|
29
הָידֵּין קרֶב לעַינַיהוֹן ואֶמַר: אַיכַּנָּא דהַימֶנתּוֹן נִהוֶא לכוֹן.
|
29
אָז נָגַע בְּעֵינֵיהֶם וְאָמַר: כְּפִי שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם יִהְיֶה לָכֶם.
|
|
30
ומִחדָא אִתפַּתַּח עַינַיהוֹן. וַכאָא בהוֹן יֵשׁוּע ואֶמַר: חֲזָו. למָא אנָשׁ נִדַּע.
|
30
וּמִיָּד נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם; וְגָעַר בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: רְאוּ, שֶׁלֹּא יֵדַע אִישׁ.
|
|
31
הִנּוֹן דֵּין נפַקו. אַטּבוּהי בּכֻלָּהּ אַרעָא הָי.
|
31
אַךְ הֵם יָצְאוּ וְהִשְׁמִיעוּ אֶת שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ הַהִיא.
|
|
32
וכַד נפַק יֵשׁוּע. קַרֶבו לֵהּ חַרשָׁא דאִית עֲלָוהי דַּיוָא.
|
32
וְכַאֲשֶׁר יָצָא יֵשׁוּעַ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אִלֵּם אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו שֵׁד.
|
|
33
ומִן דַּנפַק דַּיוָא. מַלֶּל הָו חַרשָׁא. ואִתּדַּמַרו כִּנשֵׁא ואָמרִין: לָא מִמּתוֹם אִתִחזִי הָכַנָּא בִיסרָיֵל.
|
33
וּמֵעֵת שֶׁיָּצָא הַשֵּׁד, דִּבֵּר הָאִלֵּם. וְהִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה כַּדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל!
|
|
34
פּרִישֵׁא דֵין אָמרִין הוָו: בּרֵשָׁא דדַיוֵא מַפֶּק דַּיוֵא.
|
34
אַךְ הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: עַל-יְדֵי רֹאשׁ-הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ הוּא שֵׁדִים.
|
|
35
ומִתכּרֶך הוָא יֵשׁוּע בַּמדִינָתָא כֻלהֵין וַבקוּריָא. ומַלֶּף הוָא בַכנוּשָׁתהוֹן. ומַכרֶז סבַרתָא דמַלכּוּתָא. ומַאסֶא כֹל כּוּרהָנִין וכֹל כֵּאבִין.
|
35
וְיֵשׁוּעַ סוֹבֵב הָיָה בְּכָל הֶעָרִים וְבַכְּפָרִים וּמְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, וּמַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא אֶת כָּל הַמַּחֲלוֹת וְאֶת כָּל הַכְּאֵבִים.
|
|
36
כַּד חֲזָא דֵין יֵשׁוּע לכִנשֵׁא. אִתרַחַם עֲלַיהוֹן. דַּלאֵין הוָו וַשׁרֵין אַיך עִרבֵּא דלַיתּ להוֹן רָעיָא.
|
36
כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים, רִחֵם עֲלֵיהֶם; כִּי הָיוּ יְגֵעִים וְנִדָּחִים כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה.
|
|
37
ואֶמַר לתַלמִידָוהי: חֲצָדָא סַגִּי. ופָעלֵא זעוֹרִין.
|
37
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.
|
|
38
בּעָו הָכֵיל מִן מָרֵא חֲצָדָא דנַפֶּק פָּעלֵא לַחֲצָדָה.
|
38
לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק י
ישוע שולח את שנים-עשר השליחים
|
1
וַקרָא לַתרֶעסַר תַּלמִידָוהי. ויַהב להוֹן שׁוּלטָנָא עַל רוּחֵא טַנּפָתָא. דּנַפּקוּן. וַלמַאסָיוּ כֹל כֵּאב וכוּרהָן.
|
1
וְקָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם שִׁלְטוֹן עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת, לְגָרְשָׁן וּלְרַפֵּא כָּל כְּאֵב וּמַחֲלָה.
|
|
2
דִּילהוֹן דֵּין דַּתרֶעסַר שׁלִיחֵא שׁמָהֵא אִיתַיהוֹן הָלֵין: קַדמָיהוֹן שִׁמעוֹן דּמִתקרֶא כֵאפָא ואַנדּרֵאוֹס אַחוּהי.
|
2
וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אֵלֶּה הֵם: הָרִאשׁוֹן בָּהֶם שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו,
|
|
3
ויַעקוֹב בַּר זַבדַּי ויוֹחַנָּן אַחוּהי. ופִילִיפּוֹס ובַר תּוּלמַי. וַתאוֹמָא ומַתַּי מָכסָא. ויַעקוֹב בַּר חַלפַי ולַבַּי. דּאִתכַּנִּי תַדַּי.
|
3
וְיַעֲקֹב בֶּן-זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו, וּפִילִיפּוֹס וּבַר-תַּלְמַי, וּתְאוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, וְיַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַי וְלַבַּי הַמְכֻנֶּה תַּדַּי,
|
|
4
ושִׁמעוֹן קנָנָיָא וַיהוּדָא סכַריוֹטָּא הָו דּאַשִׁלמֵהּ.
|
4
וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מָסַר אוֹתוֹ.
|
|
5
להָלֵין תּרֶעסַר שַׁדַּר יֵשׁוּע. ופַקֶּד אִנּוֹן ואֶמַר: בּאוּרחָא דחַנּפֵא לָא תֵאזלוּן. ולַמדִינתָּא דשָׁמרָיֵא לָא תֶעלוּן.
|
5
אֶת שְׁנֵים עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם וְאָמַר: בְּדֶרֶךְ עוֹבְדֵי-הָאֱלִילִים לֹא תֵּלְכוּ וּלְעִיר הַשּׁוֹמְרוֹנִים לֹא תִּכָּנְסוּ,
|
|
6
זֶלו לכוֹן דֵּין יַתִּירָאִית לוָת עִרבֵּא דאֶבַּדו מִן בֵּית יִסרָיֵל.
|
6
אֶלָּא לְכוּ בְּיוֹתֵר אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל.
|
|
7
וכַד אָזלִין אנתּוֹן. אַכרֶזו ואֶמַרו: דּקִרבַּת מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
7
וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים, הַכְרִיזוּ וְאִמְרוּ שֶׁקָּרְבָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
8
כּרִיהֵא אַסָּו. וגַרבֵּא דַכָּו. ודַיוֵא אַפֶּקו. מַגָּן נסַבתּוֹן. מַגָּן הַבו.
|
8
חוֹלִים רַפְּאוּ, וּמְצוֹרָעִים טַהֲרוּ, וְשֵׁדִים גָּרְשׁוּ; חִנָּם לְקַחְתֶּם, חִנָּם תְּנוּ.
|
|
9
לָא תִקנוֹן דַּהֲבָא ולָא סֵאמָא ולָא נחָשָׁא בכִיסַיכּוֹן.
|
9
לֹא תִּקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֹשֶׁת בְּאַרְנְקֵיכֶם;
|
|
10
ולָא תַרמָלָא לאוּרחָא ולָא תַרתֵּין כּוֹתִּיניָן ולָא מסָנֵא ולָא שַׁבטָא. שָׁוֵא הוּ גֵּיר פָּעלָא סַיבַּרתֵּהּ.
|
10
וְלֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַקֵּל, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לְמִחְיָתוֹ.
|
|
11
לאַידָּא דֵין מדִינתָּא אָו קרִיתָא דעָאלִין אנתּוֹן לָהּ. שַׁאֶלו מַנּוּ שָׁוֵא בָהּ. ותַמָּן הֲוָו עֲדַמָּא דנָפקִין אנתּוֹן.
|
11
וּלְאֵיזֶה עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁאֲלוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם; וְשָׁם הֱיוּ עַד אֲשֶׁר תֵּצְאוּ מִשָּׁם.
|
|
12
ומָא דעָאלִין אנתּוֹן לבַיתָּא. שׁאַלו שׁלָמֵהּ דּבַיתָּא.
|
12
וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת, שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם הַבַּיִת.
|
|
13
ואִיהוּ שָׁוֵא בַיתָּא. שׁלָמכוֹן נֵאתֶא עֲלָוהי. אִן דֵּין לָא שָׁוֵא. שׁלָמכוֹן עֲלַיכּוֹן נִפנֶא.
|
13
וְאִם רָאוּי הַבַּיִת, שְׁלוֹמְכֶם יָבוֹא עָלָיו; אַךְ אִם אֵינוֹ רָאוּי, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יִפְנֶה.
|
|
14
מַן דּלָא דֵין מקַבֶּל לכוֹן. ולָא שָׁמַע מִלַּיכּוֹן. כַּד נָפקִין אנתּוֹן מִן בַּיתָּא אָו מִן קרִיתָא הָי. פֶּצו חִלָּא מִן רִגלַיכּוֹן.
|
14
וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶתְכֶם וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיכֶם -- בְּעֵת צֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הַכְּפָר הַהוּא, נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵיכֶם.
|
|
15
ואָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּלַארעָא דַסדוֹם וַדעָמוֹרָא נִהוֶא נִיח בּיָומָא דדִינָא אָו לַמדִינתָּא הָי.
|
15
וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלְּאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
|
רדיפות צפויות לשליחים
|
16
הָא אֶנָא משַׁדַּר אנָא לכוֹן אַיך אִמרֵא בַינַי דֵּאבֵא. הֲוָו הָכֵיל חַכִּימֵא אַיך חֲוָוָתָא ותַמִּימֵא אַיך יָונֵא.
|
16
הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים לָכֵן הֱיוּ חֲכָמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים.
|
|
17
אִזדַּהרו דֵּין מִן בּנַי אנָשָׁא. מַשִׁלמִין לכוֹן גֵּיר לבֵית דַּיָּנֵא. ובַכנוּשָׁתהוֹן ננַגּדוּנָכוֹן.
|
17
וְהִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם יַלְקוּ אֶתְכֶם;
|
|
18
וַקדָם הֶגמוֹנֵא ומַלכֵּא מקַרבִין לכוֹן מִטֹּלָתי לסָהֲדּוּתָא דִילהוֹן וַדעַממֵא.
|
18
וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים יָבִיאוּ אֶתְכֶם בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.
|
|
19
אֶמַּתי דֵּין דּנַשִׁלמוּנָכוֹן. לָא תֵאצפּוּן אַיכַּנָּא אָו מָנָא תמַללוּן. מִתִיהֶב לכוֹן גֵּיר בּהָי שָׁעתָא מָא דַתמַללוּן.
|
19
אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ אוֹ מַה תְּדַבְּרוּ; כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא מַה שֶּׁתְּדַבְּרוּ;
|
|
20
לָא הוָא גֵיר אַנתּוֹן ממַללִין. אֶלָּא רוּחָא דאַבוּכוֹן ממַללָא בכוֹן.
|
20
כִּי לֹא אַתֶּם מְדַבְּרִים, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם מְדַבֶּרֶת בָּכֶם.
|
|
21
נַשׁלֶם דֵּין אַחָא לאַחוּהי למָותָּא. ואַבָא לַברֵהּ. וַנקוּמוּן בּנַיָּא עַל אַבָהַיהוֹן וַנמִיתוּן אִנּוֹן.
|
21
וְיִמְסֹר אָח אֶת אָחִיו לַמָּוֶת, וְאָב אֶת בְּנוֹ, וְיָקוּמוּ בָּנִים עַל אֲבוֹתָם וְיָמִיתוּ אוֹתָם.
|
|
22
ותִהווֹן סנִיאִין מִן כֹּל אנָשׁ מִטֹּל שֵׁמי. אַינָא דֵין דַּנסַיבַּר עֲדַמָּא לחַרתָא הוּ נִחֶא.
|
22
וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל אָדָם בִּגְלַל שְׁמִי; אֲבָל הָעוֹמֵד עַד קֵץ הוּא יִחְיֶה.
|
|
23
מָא דרָדפִּין לכוֹן דֵּין בַּמדִינתָּא הָדֵא. עֲרוֹקו לכוֹן לַאחרֵתָא. אָמֵין גֵּיר אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא תשַׁלמוּן אִנֵּין כֻּלהֵין מדִינָתָא דבֵית יִסרָיֵל עֲדַמָּא דנֵאתֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
23
וְכַאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר זוֹ, נוּסוּ לָכֶם לְאַחֶרֶת; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּגְמְרוּ אֶת כָּל עָרֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן-הָאָדָם.
|
|
24
לַיתּ תַּלמִידָא דיַתִּיר מִן רַבֵּהּ. ולָא עַבדָא מִן מָרֵהּ.
|
24
אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל רַבּוֹ, וְלֹא הָעֶבֶד עַל אֲדוֹנָיו.
|
|
25
סָפֵק לֵהּ לתַלמִידָא דנִהוֶא אַיך רַבֵּהּ. וַלעַבדָּא אַיך מָרֵהּ. אִן למָרֵהּ דּבַיתָּא קרָו בּעֶלזְבוּב. חַד כּמָא לַבנַי בַּיתֵּהּ.
|
25
דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ, וְלָעֶבֶד -- כַּאֲדוֹנָיו. אִם לַאֲדוֹן הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל-זְבוּב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ.
|
ממי לפחוד
|
26
לָא הָכֵיל תִּדֶחלוּן מִנהוֹן. לַיתּ גֵּיר מִדֶּם דַּכסֶא דלָא נִתגְּלֶא. ודַמטַשַּׁי דּלָא נִתִידַע.
|
26
לָכֵן אַל תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְנִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.
|
|
27
מִדֶּם דּאָמַר אנָא לכוֹן בּחֶשּׁוֹכָא אוּמרוּהי אַנתּוֹן בּנַהִירָא. ומִדֶּם דּבִאדנַיכּוֹן שָׁמעִין אנתּוֹן. אַכרֶזו עַל אִגָּרֵא.
|
27
אֶת מַה שֶּׁאוֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ, אִמְרוּהוּ אַתֶּם בָּאוֹר; וּמַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים בְּאָזְנֵיכֶם, הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת.
|
|
28
ולָא תִדֶחלוּן מִן אַילֵין דּקָטלִין פַּגרָא. נַפשָׁא דֵין לָא מִשׁכּחִין למִקטַל. דּחַלו דֵּין יַתִּירָאִית מִן מַן דּמִשׁכַּח דַּלנַפשָׁא וַלפַגרָא נָובֶּד בּגֵהַנָּא.
|
28
וְאַל תִּירְאוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף, אַךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג; אֶלָּא יִרְאוּ יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַאֲבִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.
|
|
29
לָא תַרתֵּין צִפּרִין מִזדַּבּנָן בּאַסָּר. וַחֲדָא מִנהֵין בִּלעָד מִן אַבוּכוֹן לָא נָפלָא עַל אַרעָא.
|
29
הַאֵין שְׁתֵּי צִפֳּרִים נִמְכָּרוֹת בְּאִסָּר? וְאַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נוֹפֶלֶת עַל הָאָרֶץ מִבַּלְעֲדֵי אֲבִיכֶם.
|
|
30
דִּילכוֹן דֵּין אָף מִנֵּא דרֵשׁכוֹן כֻּלהֵין מַניָן אִנֵּין.
|
30
וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַף שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם כֻּלָּן מְנוּיוֹת הֵן.
|
|
31
לָא הָכֵיל תִּדִחלוּן. מִן צִפּרֵא סַגִּיאָתָא מיַתּרִין אנתּוֹן.
|
31
לָכֵן אַל תִּירָאוּ; מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת חֲשׁוּבִים אַתֶּם.
|
הודאה לעומת התכחשות; פילוג ולא שלום
|
32
כֹּל אנָשׁ הָכֵיל דּנָודֶּא בִי קדָם בּנַי אנָשָׁא אָודֶּא בֵהּ אָף אֶנָא קדָם אָבי דּבַשׁמַיָּא.
|
32
לָכֵן כָּל אָדָם שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אוֹדֶה בּוֹ גָּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
|
|
33
מַן דֵּין דּנִכפּוֹר בִּי קדָם בּנַי אנָשָׁא. אֶכפּוֹר בֵּהּ אָף אֶנָא קדָם אָבי דּבַשׁמַיָּא.
|
33
אֲבָל מִי שֶׁיִּכְפֹּר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֶכְפֹּר בּוֹ גַּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
|
|
34
לָא תִסבּרוּן דּאֶתֵית דּאַרמֶא שַׁינָא באַרעָא. לָא אֶתֵית דּאַרמֶא שַׁינָא. אֶלָּא חַרבָּא.
|
34
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה בָּאָרֶץ; לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה אֶלָּא חֶרֶב;
|
|
35
אֶתֵית גֵּיר דּאֶפלוֹג גַּברָא עַל אַבוּהי. ובַרתָא עַל אִמָּהּ. וכַלּתָא עַל חֲמָתָהּ.
|
35
כִּי בָּאתִי לְפַלֵּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ.
|
|
36
וַבעֶלדּבָבָוהי דּגַברָא בנַי בַּיתֵּהּ.
|
36
וְאוֹיְבֵי אִישׁ -- בְּנֵי בֵּיתוֹ.
|
|
37
מַן דּרָחֵם אַבָא אָו אִמָּא יַתִּיר מִן דּלִי. לָא שָׁוֵא לִי. וּמַן דּרָחֵם בּרָא אָו בַּרתָא יַתִּיר מִן דּלִי. לָא שָׁוֵא לִי.
|
37
מִי שֶׁאוֹהֵב אָב אוֹ אֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי; וּמִי שֶׁאוֹהֵב בֵּן אוֹ בַּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
|
|
38
וכֹל דּלָא שָׁקֵל זקִיפֵהּ ואָתֵא בָתַרי. לָא שָׁוֵא לִי.
|
38
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וּבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
|
|
39
מַן דּאִשׁכַּח נַפשֵׁהּ. נָובְּדִיהּ. ומַן דּנָובֶּד נַפשֵׁהּ מִטֹּלָתי. נִשׁכּחִיהּ.
|
39
מִי שֶׁמָּצָא אֶת נַפְשׁוֹ, יְאַבְּדֶנָּה; וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי -- יִמְצָאֶנָּה.
|
שכר
|
40
מַן דַּמקַבֶּל לכוֹן. לִי מקַבֶּל. ומַן דּלִי מקַבֶּל. למַן דּשַׁלּחַני מקַבֶּל.
|
40
מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶתְכֶם, מְקַבֵּל אוֹתִי. וּמִי שֶׁאוֹתִי מְקַבֵּל, מְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.
|
|
41
מַן דַּמקַבֶּל נבִיָּא בשֶׁם נבִיָּא. אַגרָא דַנביָּא נָסֵב. ומַן דַּמקַבֶּל זַדִּיקָא בשֶׁם זַדִּיקָא. אַגרָא דזַדִּיקָא נָסֵב.
|
41
מִי שֶׁמְּקַבֵּל נָבִיא בְּשֵׁם נָבִיא, שְׂכַר נָבִיא יִקַּח. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל צַדִּיק בְּשֵׁם צַדִּיק, שְׂכַר צַדִּיק יִקַּח.
|
|
42
וכֹל דּמַשׁקֶא לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא כָסָא דקַרִירֵא בַלחוֹד בַּשׁמָא דתַלמִידָא. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן דּלָא נָובֶּד אַגרֵהּ.
|
42
וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אֶחַד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כּוֹס קָרִים בִּלְבַד, בְּשֵׁם תַּלְמִיד -- אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יא
שכר -- המשך
|
1
וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע לַמפַקָּדוּ לַתרֶעסַר תַּלמִידָוהי. שַׁנִּי מִן תַּמָּן למַלָּפוּ וַלמַכרָזוּ בַמדִינָתהוֹן.
|
1
וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ לְצַוּוֹת אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו, הָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַכְרִיז בְּעָרֵיהֶם.
|
שליחים מאת יוחנן המטביל
|
2
יוֹחַנָּן דֵּין כַּד שׁמַע בֵּית אַסִּירֵא עֲבָדָוהי דַּמשִׁיחָא. שַׁדַּר בּיַד תַּלמִידָוהי.
|
2
וְיוֹחָנָן, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ, שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו
|
|
3
ואֶמַר לֵהּ: אַנתּ הוּ הָו דּאָתֵא. אָו לַאחרֵין הוּ מסַכֵּינַן.
|
3
וְאָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא הַבָּא, אוֹ לְאַחֵר נְחַכֶּה?
|
|
4
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: זֶל. אִשׁתַּעָו ליוֹחַנָּן אַילֵין דּשָׁמעִין אנתּוֹן וחָזֵין.
|
4
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ סַפְּרוּ לְיוֹחָנָן מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים:
|
|
5
סמַיָּא חָזֵין. וַחֲגִירֵא מהַלּכִין. וגַרבֵּא מִתּדַּכֵּין. וחַרשֵׁא שָׁמעִין. ומִיתֵא קָימִין. ומִסכֵּנֵא מִסתַּבּרִין.
|
5
עִוְרִים רוֹאִים, וּפִסְחִים מְהַלְּכִים, וּמְצוֹרָעִים מְטֹהָרִים, וְחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, וּמֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים,
|
|
6
וטוּבָוהי לאַינָא דלָא נִתכּשֶׁל בִּי.
|
6
וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּי.
|
|
7
כַּד דֵּין אֶזַלו. שַׁרִי יֵשׁוּע למֵאמַר לכִנשֵׁא עַל יוֹחַנָּן: מָנָא נפַקתּוֹן לחוּרבָּא למֶחזָא. קַניָא דמִן רוּחָא מִתּתְּזִיע.
|
7
כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, הֵחֵל יֵשׁוּעַ לוֹמַר לַהֲמוֹנִים עַל יוֹחָנָן: מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה הַמִּתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?
|
|
8
ואִן לָא מָנָא נפַקתּוֹן למֶחזָא. גַּברָא דנַחתֵּא רַכִּיכֵא לבִישׁ. הָא אַילֵין דּרַכִּיכֵא לבִישִׁין בֵּית מַלכֵּא אִנּוֹן.
|
8
וְאִם לָאו, מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים עֲדִינִים? הִנֵּה הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים עֲדִינִים בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵם.
|
|
9
ואִן לָא מָנָא נפַקתּוֹן למֶחזָא. נבִיָּא אֵין אָמַר אנָא לכוֹן: ויַתִּיר מִן נבִיָּא.
|
9
וְאִם לָאו, מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, וְיוֹתֵר מִנָּבִיא;
|
|
10
הָנָו גֵּיר דַּעֲלָוהי כּתִבי: דּהָא אֶנָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצוֹפָּך. דּנַתקֶן אוּרחָא קדָמַיך.
|
10
כִּי זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עָלָיו, הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ.
|
|
11
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא קָם בִּילִידַי נִשֵּׁא דרַב מִן יוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא. זעוֹרָא דֵין בּמַלכּוּת שׁמַיָּא רַבּ הוּ מִנֵּהּ.
|
11
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ.
|
|
12
מִן יָומַי יוֹחַנָּן דֵּין מַעֲמדָנָא וַעֲדַמָּא להָשָׁא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא בַקטִירָא מִתּדַּברָא. וַקטִירָנֵא מחַטּפִין לָהּ.
|
12
וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִלְקַחַת בְּכֹחַ וְהַחֲזָקִים חוֹטְפִים אוֹתָהּ;
|
|
13
כֻּלהוֹן גֵּיר נבִיֵּא ואוֹרָיתָּא עֲדַמָּא ליוֹחַנָּן אִתנַבִּיו.
|
13
כִּי כָּל הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עַד יוֹחָנָן נִבְּאוּ.
|
|
14
ואִן צָבֵין אנתּוֹן קַבֶּלו. דּהוּיוּ אֵלִיָּא דַעֲתִיד למֵאתָא.
|
14
וְאִם רוֹצִים אַתֶּם, קַבְּלוּ שֶׁהוּא הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא.
|
|
15
מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
15
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע!
|
|
16
למַן דֵּין אֵדַמֵּיהּ לשַׁרבּתָא הָדֵא. דָּמיָא לַטלָיֵא דיָתבִּין בּשׁוּקָא. וקָעֵין לחַברַיהוֹן.
|
16
לְמִי אֲדַמֶּה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה? דּוֹמֶה הוּא לִנְעָרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב וְצוֹעֲקִים לְחַבְרֵיהֶם
|
|
17
ואָמרִין: זמַרִן לכוֹן ולָא רַקִּדּתּוֹן ואַלַּין לכוֹן ולָא אַרקֶדּתּוֹן.
|
17
וְאוֹמְרִים: שָׁרְנוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם, וְיִלַּלְנוּ לָכֶם וְלֹא סְפַדְתֶּם;
|
|
18
אֶתָא גֵיר יוֹחַנָּן דּלָא אָכֵל ולָא שָׁתֵא. ואָמרִין: דָּיוָא אִית בֵּהּ.
|
18
כִּי בָּא יוֹחָנָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים: שֵׁד יֵשׁ בּוֹ.
|
|
19
אֶתָא ברֵהּ דּאנָשָׁא אָכֵל ושָׁתֵא. ואָמרִין: הָא גַברָא אָכוֹלָא ושָׁתֵא חַמרָא. ורָחמָא דמָכסֵא. וַדחַטָּיֵא. ואִזדַּדּקַת חֶכִמתָא מִן עֲבָדֵיהּ.
|
19
בָּא בֶּן-הָאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים: הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְשׁוֹתֵה יַיִן, וִידִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים. וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה בְּמַעֲשֶׂיהָ.
|
אוי לאדישים ומנוח ליגעים
|
20
הָידֵּין שַׁרִי יֵשׁוּע לַמחַסָּדוּ מדִינָתָא אַילֵין דַּהֲוָו בּהֵין חַילָוהי סַגִּיאֵא. ולָא תָבו. ואֶמַר הוָא.
|
20
אָז הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶן גְּבוּרוֹתָיו הָרַבּוֹת וְלֹא שָׁבוּ, וְאָמַר:
|
|
21
וָי לֵכי כּוּרזִין. וָי לֵכי בֵּית צַיָּדָא. דּאִלּוּ בצוֹר וַבצַידָּן הֲוָו חַילֵא. אַילֵין דַּהֲוָו בּכֵין. כּבַר דֵּין בּסַקֵּא וַבקִטמָא תָבו.
|
21
אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית-צָיְדָה! כִּי אִלּוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשׂוּ הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּכֶן, מִכְּבָר הָיוּ שָׁבוֹת בְּשַׂק וָאֵפֶר.
|
|
22
בּרַם אָמַר אנָא לכֵין: דַּלצוֹר וַלצַידָּן נִהוֶא נִיח בּיָומָא דדִינָא אָו לכֵין.
|
22
בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן שֶׁלְּצוֹר וּלְצִידוֹן יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָכֶן.
|
|
23
ואַנתּ כּפַרנָחוֹם. הָי דַּעֲדַמָּא לַשׁמַיָּא אִתּתּרִימתּי. עֲדַמָּא לַשׁיוֹל תִּתַּחתֵּין. דּאִלּוּ בַסדוֹם הֲוָו חַילֵא אַילֵין דַּהֲוָו בֵּכי. קַיָּמָא הוָת עֲדַמָּא ליָומָנָא.
|
23
וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתְּ -- עַד שְׁאוֹל תּוּרְדִי; כִּי אִלּוּ בִּסְדוֹם נַעֲשׂוּ הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכֵךְ, הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַד הַיּוֹם.
|
|
24
בּרַם אָמַר אנָא לֵכי: דּלַארעָא דַסדוֹם נִהוֶא נִיח בּיָומָא דדִינָא אָו לֵכי.
|
24
בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָךְ, שֶׁלְּאֶרֶץ סְדוֹם יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָךְ.
|
|
25
בּהָו זַבנָא עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר: מָודֶּא אנָא לָך אָבי מָרָא דַשׁמַיָּא ודַארעָא. דּכַסִּיתּ הָלֵין מִן חַכִּימֵא וסַכּוּלתָנֵא. וַגלַיתּ אִנֵּין ליַלּוּדֵא.
|
25
בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים, וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים.
|
|
26
אֵין אָבי. דּהָכַנָּא הֲוָא צִביָנָא קדָמַיך.
|
26
כֵּן, אָבִי, כִּי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
|
|
27
כֹּל מִדֶּם אִשׁתּלֶם לִי מִן אָבי. ולָא אנָשׁ יָדַע לַבראָ אֶלָּא אִן אַבָא. אָפלָא לאַבָא אנָשׁ יָדַע אֶלָּא אִן בּרָא וַלמַן דּצָבֵא בּרָא דנִגלֶא.
|
27
הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב; גַּם אֶת הָאָב אֵין אִישׁ מַכִּיר, אֶלָּא הַבֵּן וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה הַבֵּן לְגַלּוֹת.
|
|
28
תָּו לוָתי כֻּלכוֹן לאַיָּא וַשׁקִילַי מָובּלֵא. ואֶנָא אַנִּיחֲכוֹן.
|
28
בּוֹאוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם הַיְגֵעִים וּטְעוּנֵי-הַמַּשָּׂא וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם.
|
|
29
שׁקוֹלו נִירי עֲלַיכּוֹן. וִילַפו מֵני. דּנִיח אנָא ומַכִּיך אנָא בלֵבּי. ומִשׁכּחִין אנתּוֹן ניָחָא לנַפשָׁתכוֹן.
|
29
קְחוּ אֶת עֻלִּי עֲלֵיכֶם וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי נוֹחַ אֲנִי וְעָנָו בְּלִבִּי; וְתִמְצְאוּ מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם.
|
|
30
נִירי גֵּיר בַּסִּים הוּ. ומָובַּלי קַלִילָא הי.
|
30
כִּי עֻלִּי נָעִים וּמַשָּׂאִי קַל.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יב
בן האדם הוא אדון השבת
|
1
בּהָו זַבנָא מהַלֶּך הוָא יֵשׁוּע בּשַׁבּתָא בֵית זַרעֵא. ותַלמִידָוהי כּפֶנו. ושַׁרִיו מָלגִּין שִׁבּלֵא ואָכלִין.
|
1
בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בֵּין הַזֵּרוּעִים; וְתַלְמִידָיו רָעֲבוּ וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל.
|
|
2
פּרִישֵׁא דֵין כַּד חֲזָו אִנּוֹן. אָמרִין לֵהּ: הָא תַלמִידַיך עָבדִּין מִדֶּם דּלָא שַׁלִּיט למֶעבַּד בּשַׁבּתָא.
|
2
וְהַפְּרוּשִׁים, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם, אָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת.
|
|
3
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא קרַיתּוֹן מָנָא עֲבַד דָּוִיד. כַּד כּפֶן ואַילֵין דּעַמֵּהּ.
|
3
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ?
|
|
4
אַיכַּנָּא עַל לבַיתָּא דאַלָהָא. ולַחמָא דפָתוֹרֵהּ דּמָריָא אֶכַל. הָו דּלָא שַׁלִּיט הוָא לֵהּ למֵאכַל. ולָא לאַילֵין דּעַמֵּהּ. אֶלָּא אִן לכַהֲנֵא בַלחוֹד.
|
4
אֵיךְ נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלֹא לַאֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.
|
|
5
אָו לָא קרַיתּוֹן בּאוֹרָיתָּא דכָהֲנֵא בהַיכּלָא מַחֲלִין לָהּ לשַׁבּתָא. וַדלָא עֶדלָי אִנּוֹן.
|
5
אוֹ לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּהֲנִים בַּהֵיכָל מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם אָשָׁם?
|
|
6
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּרַבּ מִן הַיכּלָא אִית הָרכָּא.
|
6
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגָּדוֹל מִן הַהֵיכָל יֶשְׁנוֹ כָּאן.
|
|
7
אִלּוּ דֵין יָדעִין הוַיתּוֹן מָנָו חֲנָנָא צָבֵא אנָא ולָא דֶבֶחתָא. לָא מחַיּבִין הוַיתּוֹן לאַילֵין דַּדלָא עֶדלָי אִנּוֹן.
|
7
וְאִלּוּ יְדַעְתֶּם מַהוּ חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זֶבַח ,לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם אָשָׁם;
|
|
8
מָרָהּ גֵּיר דּשַׁבּתָא אִיתָוהי בּרֵהּ דּאנָשָׁא.
|
8
כִּי אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא בֶּן-הָאָדָם.
|
ריפוי בעל היד היבשה
|
9
ושַׁנִּי מִן תַּמָּן יֵשׁוּע. ואֶתָא לַכנוּשׁתּהוֹן.
|
9
וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.
|
|
10
וגַברָא חַד אִית הוָא תַמָּן דּיַבִּישָׁא אִידֵהּ. וַמשַׁאלִין הוָו לֵהּ ואָמרִין: דּאִן שַׁלִּיט בּשַׁבּתָא למַאסָיוּ. אַיך דּנֵאכלוּן קַרצָוהי.
|
10
וְאִישׁ אֶחָד הָיָה שָׁם, שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה; וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת? כְּדֵי לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
|
|
11
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: מַנּוּ מִנכוֹן גַּברָא דאִית לֵהּ עִרבָּא חַד. ואִן נָפֵל בּחַבָּרָא ביָומָא דשַׁבּתָא. לָא אָחֵד וַמקִים לֵהּ.
|
11
אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְאִם נוֹפֵל הוּא לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת -- אֵינוֹ מַחֲזִיק בּוֹ וּמֵרִים אוֹתוֹ?
|
|
12
כּמָּא דֵין יַתִּיר בַּרנָשָׁא מִן עִרבָּא. מָדֵין שַׁלִּיט הוּ בשַׁבּתָא למֶעבַּד דּשַׁפִּיר.
|
12
וְכַמָּה חָשׁוּב יוֹתֵר אָדָם מִכֶּבֶשׂ! לְפִיכָךְ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַׁבָּת.
|
|
13
הָידֵּין אֶמַר להָו גַּברָא: פּשׁוֹט אִידָך. וַפשַׁט אִידֵהּ. ותִקנַת אַיך חֲבַרתָהּ.
|
13
אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, וְהִבְרִיאָה וְהָיְתָה כַּחֲבֶרְתָּהּ.
|
|
14
וַנפַקו פּרִישֵׁא. ומִלכָּא נסַבו עֲלָוהי אַיך דּנָובּדוּנָיהי.
|
14
וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה עָלָיו כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ.
|
|
15
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע. ושַׁנִּי לֵהּ מִן תַּמָּן. ואֶזַלו בָּתרֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. ואַסִּי לכֻלהוֹן.
|
15
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע וְהָלַךְ לוֹ מִשָּׁם; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹנִים רַבִּים וְהוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם,
|
|
16
וַכאָא בהוֹן דּלָא נִגלוֹנָיהי.
|
16
וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יְגַלּוּהוּ,
|
|
17
דּנִתמַלֶּא מִדֶּם דּאִתאֲמַר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָּא דאֶמַר:
|
17
לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר:
|
|
18
הָא עַבדּי דּאִצטְבִית בֵּהּ. חֲבִּיבי דּסֶוחַת בֵּהּ נַפשׁי. רוּחי אֵסִים עֲלָוהי. ודִינָא לעַממֵא נַכרֶז.
|
18
הִנֵּה עַבְדִּי חָפַצְתִּי בּוֹ, אֲהוּבִי רָצְתָה בּוֹ נַפְשִׁי. רוּחִי אֶתֵּן עָלָיו, וּמִשְׁפָּט לַגּוֹיִים יַכְרִיז.
|
|
19
לָא נִתִחרֶא ולָא נִקעֶא. ולָא אנָשׁ נִשׁמַע קָלֵהּ בּשׁוּקָא.
|
19
לֹא יָרִיב וְלֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשְׁמַע אִישׁ אֶת קוֹלוֹ בַּחוּץ.
|
|
20
קַניָא רעִיעָא לָא נִתבַּר. וַשׁרָגָא דַמטַפטֶף לָא נַדעֶך. עֲדַמָּא דנַפֶּק דִּינָא לזָכוּתָא.
|
20
קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבֹּר, וּמְנוֹרָה מְהַבְהֶבֶת לֹא יְכַבֶּה, עַד אֲשֶׁר יוֹצִיא מִשְׁפָּט לְנִצָּחוֹן;
|
|
21
ובַשׁמֵהּ עַממֵא נסַבּרוּן.
|
21
וּבִשְׁמוֹ גּוֹיִים יְקַוּוּ.
|
ישוע נגד בעל-זבול
|
22
הָידֵּין קַרֶבו לֵהּ דַּיוָנָא חַד דַּחרֶשׁ וַעֲוִיר. ואַסיֵהּ. אַיכַּנָּא דחַרשָׁא וסַמיָא נמַלֶּל ונִחזֶא.
|
22
אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אֲחוּז-שֵׁד אֶחָד שֶׁהָיָה אִלֵּם וְעִוֵּר; וְרִפֵּא אוֹתוֹ עַד כִּי הָאִלֵּם וְעִוֵּר דִּבֵּר וְרָאָה.
|
|
23
ומִתּדַּמרִין הוָו כֻּלהוֹן כִּנשֵׁא. ואָמרִין: דַּלמָא הָנָו בּרֵהּ דּדָוִיד.
|
23
וְהִתְפַּלְּאוּ כָּל הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: שֶׁמָּא זֶהוּ בֶּן-דָּוִד?
|
|
24
פּרִישֵׁא דֵין כַּד שׁמַעו אָמרִין: הָנָא לָא מַפֶּק שֵׁאדֵא אֶלָּא בַבעֶלזבוֹב רֵשָׁא דדַיוֵא.
|
24
אֲבָל הַפְּרוּשִׁים, כְּשָׁמְעָם, אָמְרוּ: זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים אֶלָּא עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב רֹאשׁ הַשֵּׁדִים.
|
|
25
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהוֹן. ואֶמַר להוֹן: כֹּל מַלכּוּ דתִתפַּלַּג עַל נַפשָׁהּ תֶּחרַב. וכֹל בַּי וַמדִינָא דנִתפַּלַּג עַל נַפשֵׁהּ לָא נקוּם.
|
25
אַךְ יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: כָּל מַלְכוּת שֶׁתִּתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמָהּ, תֶּחֱרַב; וְכָל בַּיִת וְעִיר שֶׁיִּתְפַּלְּגוּ נֶגֶד עַצְמָם, לֹא יַעַמְדוּ.
|
|
26
ואִן סָטָנָא לסָטָנָא מַפֶּק. עַל נַפשֵׁהּ אִתפַּלַּג. אַיכַּנָּא הָכֵיל קָימָא מַלכּוּתֵהּ.
|
26
וְאִם הַשָּׂטָן אֶת הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ -- נֶגֶד עַצְמוֹ הִתְפַּלֵּג; אֵיך אֵפוֹא עוֹמֶדֶת מַלְכוּתוֹ?
|
|
27
ואִן אֶנָא בַבעֶלזְבוֹב מַפֶּק אנָא דַיוֵא. בּנַיכּוֹן בּמָנָא מַפּקִין להוֹן. מִטֹּל הָנָא הִנּוֹן נִהווֹן לכוֹן דַּיָּנֵא.
|
27
וְאִם אֲנִי עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, בְּנֵיכֶם עַל-יְדֵי מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.
|
|
28
ואִן בּרוּחָא דאַלָהָא אֶנָא מַפֶּק אנָא דַיוֵא. קֶרבַּת לָהּ עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
28
וְאִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
29
אָו אַיכַּנָּא אנָשׁ מִשׁכַּח דּנֶעוֹל לבֵית חַסִּינָא ומָאָנוהי נִבּוֹז. אֶלָּא אִן לוּקדַם נֵאסרִיוהי לחַסִּינָא. והָידֵּין בַּיתֵּהּ נִבּוֹז.
|
29
אוֹ אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלָבֹז אֶת כֵּלָיו, אִם קֹדֶם לֹא יִכְפֹּת אֶת הַגִּבֹּר? וְאָז יָבֹז אֶת בֵּיתוֹ.
|
|
30
מַן דּלָא הוָא עַמי. לוּקבַלי הוּ. ומַן דּלָא כָנֵשׁ עַמי. מבַדָּרוּ מבַדָּר.
|
30
מִי שֶׁאֵינוֹ אִתִּי, נֶגְדִּי הוּא; וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְכַנֵּס אִתִּי, פַּזֵּר מְפַזֵּר.
|
|
31
מטֹּל הָנָא אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל חֲטָהִין וגוּדָּפִין נִשׁתַּבקוּן לַבנַי אנָשָׁא. גּוּדָּפָא דֵין דּעַל רוּחָא לָא נִשִׁתּבֶק לַבנַי אנָשָׁא.
|
31
עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל הַחֲטָאִים וְהַגִּדּוּפִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם.
|
|
32
וכֹל מַן דּנֵאמַר מִלתָא עַל בּרֵהּ דּאנָשָׁא. נִשׁתּבֶק לֵהּ. כֹּל דֵּין דּעַל רוּחָא דקוּדשָׁא נֵאמַר לָא נִשִׁתּבֶק לֵהּ. לָא בעָלמָא הָנָא ולָא בעָלמָא דַעֲתִיד.
|
32
וְכָל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן-הָאָדָם, יִסָּלַח לוֹ; אֲבָל כָּל מִי שֶׁנֶּגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יֹאמַר, לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.
|
העץ ופריו
|
33
אָו עֲבֶדו אִילָנָא שַׁפִּירָא ופֵארָוהי שַׁפִּירֵא. אָו עֲבֶדו אִילָנָא בִישָׁא ופֵארָוהי בִּישֵׁא. מִן פֵּארָוהי הוּ גֵיר מִתִידַע אִילָנָא.
|
33
אוֹ עֲשׂוּ אֶת הָעֵץ טוֹב, וּפֵרוֹתָיו טוֹבִים; אוֹ עֲשׂוּ אֶת הָעֵץ רַע, וּפֵרוֹתָיו רָעִים; כִּי בְּפֵרוֹתָיו נִכָּר הָעֵץ.
|
|
34
יַלדָּא דאָכֶדנֵא. אַיכַּנָּא מִשׁכּחִין אנתּוֹן טָבָתָא לַממַלָּלוּ דבִישֵׁא אַנתּוֹן. מִן תָּותָּרַי לִבָּא גֵיר ממַלֶּל פּוּמָא.
|
34
זֶרַע צִפְעוֹנִים, אֵיךְ יְכוֹלִים אַתֶּם טוֹבוֹת לְדַבֵּר -- אַתֶּם שֶׁרָעִים אַתֶּם? הֵן מִשִּׁפְעַת הַלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה.
|
|
35
גַּברָא טָבָא מִן סִימָתָא טָבָתָא מַפֶּק טָבָתָא. וגַברָא בִישָׁא מִן סִימָתָא בִישָׁתָא מַפֶּק בִּישָׁתָא.
|
35
אִישׁ טוֹב מֵאוֹצָרוֹת טוֹבִים מֵפִיק טוֹבוֹת, וְאִישׁ רַע מֵאוֹצָרוֹת רָעִים מֵפִיק רָעוֹת;
|
|
36
אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּכֹל מִלָּא בַטָּלָא דנֵאמרוּן בּנַינָשָׁא. נִתּלוּן פִּתגָמָהּ בּיָומָא דדִינָא.
|
36
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיֹּאמְרוּ בְּנֵי אָדָם, יִתְּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ בְּיוֹם הַדִּין;
|
|
37
מִן מִלַּיך גֵּיר תִּזדַּדַּק ומִן מִלַּיך תִּתחַיַּב.
|
37
כִּי מִדְּבָרֶיךָ תֻּצְדַּק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיַּב.
|
בקשה לראות אות
|
38
הָידֵּין עֲנָו אנָשָׁא מִן סָפרֵא ומִן פּרִישֵׁא ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. צָבֵין חנַן דּנִחזֶא מִנָּך אָתָא.
|
38
אָז עָנוּ אֲחָדִים מֵהַסּוֹפְרִים וּמֵהַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת.
|
|
39
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: שַׁרבּתָא בִישׁתָּא וגַיָּרתָּא אָתָא בָעיָא. ואָתָא לָא תִתִיהֶב לָהּ. אֶלָּא אָתֵהּ דּיָונָן נבִיָּא.
|
39
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: דּוֹר רַע וּמְנָאֵף אוֹת מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ, אֶלָּא אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא;
|
|
40
אַיכַּנָּא גֵיר דַּהֲוָא יָונָן בּכַרסֵהּ דּנוּנָא תלָתָא אִימָמִין וַתלָתָא לַילָוָן. הָכַנָּא נִהוֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא בלִבָּהּ דּאַרעָא תלָתָא אִימָמִין וַתלָתָא לַילָוָן.
|
40
שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בְּבֶטֶן הַדָּג שְׁלוֹשָה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן-הָאָדָם בְּלֵב הָאָרֶץ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.
|
|
41
גָּברֵא נִינוָיֵא נקוּמוּן בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיּבוּנָהּ. דּהִנּוֹן תָּבו בּכָרוֹזוּתֵהּ דּיָונָן. והָא דרַבּ מִן יָונָן תּנָן.
|
41
אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן.
|
|
42
מַלכּתָא דתַימנָא תקוּם בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיּבִיהּ. דּאֶתַת מִן עִברֵיהּ דּאַרעָא דתִשׁמַע חֶכִמתֵהּ דַּשׁלֵימוֹן. והָא דיַתִּיר מִן שׁלֵימוֹן הָרכָּא.
|
42
מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעוֹ, כִּי בָּאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִשְּׁלֹמֹה כָּאן.
|
שיבת הרוח הטמאה
|
43
אֶמַּתי דֵּין דּרוּחָא טַנפתָא תִפּוֹק מִן בַּרנָשָׁא. מִתכַּרכָּא באַתרָוָתָא דמַיָּא לַיתּ בּהוֹן. ובָעיָא ניָחָא. ולָא מִשׁכְּחָא.
|
43
כַּאֲשֶׁר הָרוּחַ הַטְּמֵאָה יוֹצֵאת מֵאָדָם, מְשׁוֹטֶטֶת הִיא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַיִם, וּמְחַפֶּשֶׂת מְנוּחָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת.
|
|
44
הָידֵּין אָמרָא: אֶהפּוֹך לבַיתּי מִן אַיכָּא דנִפקֵת. ואָתיָא מִשׁכְּחָא דַסרִיק וַחֲמִים וַמצַבַּת.
|
44
אָז הִיא אוֹמֶרֶת: אֶחֱזֹר לְבֵיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִמֶּנּוּ. וּבָאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ רֵיק, וּמְטֻאטָא וּמְסֻדָּר.
|
|
45
הָידֵּין אָזָלא. דָּברָא עַמָּהּ שׁבַע רוּחֵא אחרָניָן דּמִנָּהּ בִּישָׁן. ועָאלָן ועָמרָן בֵּהּ. והָויָא חַרתֵהּ דּגַברָא הָו בִּישָׁא מִן קַדמָיתֵּהּ. הָכַנָּא נִהוֶא לָהּ לשַׁרבּתָא הָדֵא בִישׁתָּא.
|
45
אָז הוֹלֶכֶת הִיא, מְבִיאָה עִמָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵן נִכְנָסוֹת וְשׁוֹכְנוֹת בּוֹ; וְנַעֲשֵׂית אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא גְּרוּעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ. כָּךְ יִהְיֶה לוֹ לַדּוֹר הָרַע הַזֶּה.
|
אמו ואחיו של ישוע
|
46
כַּד הוּ דֵין ממַלֶּל לכִנשָׁא. אֶתָו אִמֵּהּ ואַחָוהי קָימִין לבַר ובָעֵין דַּנמַללוּן עַמֵּהּ.
|
46
בְּעוֹד הוּא מְדַבֵּר אֶל הַהֲמוֹנִים, בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וְהֵם עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר אִתּוֹ.
|
|
47
אֶמַר לֵהּ דֵּין אנָשׁ: הָא אִמָּך ואַחַיך קָימִין לבַר. ובָעֵין דַּנמַללוּן עַמָּך.
|
47
אָמַר לוֹ אִישׁ: הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר אִתְּךָ.
|
|
48
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר למַן דּאֶמַר לֵהּ: מַן הִי אֵמי ומַן אִנּוֹן אַחַי.
|
48
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לְמִי שֶׁאָמַר לוֹ: מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?
|
|
49
וַפשַׁט אִידֵהּ לוָת תַּלמִידָוהי ואֶמַר: הָא אֵמי והָא אַחַי.
|
49
וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: הִנֵּה אִמִּי וְהִנֵּה אַחַי,
|
|
50
כֹּל אנָשׁ דֵּין דּעָבֵד צִביָנֵהּ דּאָבי דּבַשׁמַיָּא. הוּיוּ אָחי וחָתי ואֵמי.
|
50
כָּל אִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יג
משל הזורע
|
1
בּהָו דֵּין יָומָא נפַק יֵשׁוּע מִן בַּיתָּא. וִיתֶב עַל יַד יַמָּא
|
1
בַּיוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל-יַד הַיָּם.
|
|
2
ואִתכַּנַּשׁו לוָתֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. אַיך דּנִסַּק נִתֶּב לֵהּ בּאִלפָא. וכֻלֵּהּ כִּנשָׁא קָאֵם הוָא עַל ספָר יַמָּא.
|
2
וְהִתְקַהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי עָלָה וְיָשַׁב בָּאֳנִיָּה וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל חוֹף הַיָּם.
|
|
3
וסַגִּי ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן בּפֶלָּאתָא ואָמַר: הָא נפַק זָרוֹעָא למִזרַע.
|
3
וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם הַרְבֵּה בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.
|
|
4
וכַד זרַע. אִית דַּנפַל עַל יַד אוּרחָא. ואֶתַת פָּרַחתָא ואֶכַלתֵהּ.
|
4
וְכַאֲשֶׁר זָרַע, יֵשׁ שֶׁנָּפַל עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּבָא עוֹף וְאָכַל אוֹתוֹ.
|
|
5
וַאחרֵנָא נפַל עַל שׁוֹעָא. אַיכָּא דלַיתּ הוָא מֶדרָא סַגִּיאָא. ובַר שָׁעתֵהּ שׁוַח. מִטֹּל דּלַיתּ הוָא עוּמקָא דאַרעָא.
|
5
וְאַחֵר נָפַל עַל סֶלַע, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲדָמָה רַבָּה; וּמִיָּד צָמַח, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה עֹמֶק לָאֲדָמָה.
|
|
6
כַּד דּנַח דֵּין שִׁמשָׁא. חַם. ומִטֹּל דּלַיתּ הוָא לֵהּ עִקָּרָא. יבֶשׁ.
|
6
אַךְ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נִצְרַב; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֹׁרֶשׁ, הִתְיַבֵּשׁ.
|
|
7
וַאחרֵנָא נפַל בֵּית כּוּבֵּא. וַסלֶקו כּוּבֵּא וחַנקוּהי.
|
7
וְאַחֵר נָפַל בֵּין קוֹצִים; וְעָלוּ הַקּוֹצִים וְהֶחֱנִיקוּהוּ.
|
|
8
וַאחרֵנָא נפַל בּאַרעָא טָבתָא. ויַהב פֵּארֵא אִית דּמָאא. ואִית דֶּשׁתִּין. ואִית דַּתלָתִין.
|
8
וְאַחֵר נָפַל עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתַן פְּרִי -- זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.
|
|
9
מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
9
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
מטרת המשלים
|
10
וַקרֶבו תַּלמִידָוהי. ואָמרִין לֵהּ: למָנָא בפֶלָּאתָא ממַלֶּל אַנתּ עַמהוֹן.
|
10
וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אַתָּה אֲלֵיהֶם?
|
|
11
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: דַּלכוֹן הוּ יִהִיב למִדַּע ארָזָא דמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. להָנוֹן דֵּין לָא יִהִיב.
|
11
וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: כִּי לָכֶם נִתָּן לָדַעַת אֶת סוֹד מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתָּן;
|
|
12
למַן גֵּיר דּאִית לֵהּ. נִתִיהֶב לֵהּ ונִתיַתַּר לֵהּ. וַלמַן דּלַיתּ לֵהּ. ואָף הָו דּאִית לֵהּ נִשִׁתּקֶל מִנֵּהּ.
|
12
כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיַעְדֹּף לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
|
|
13
מִטֹּל הָנָא בפֶלָּאתָא ממַלֶּל אנָא עַמהוֹן. מִטֹּל דּחָזֵין ולָא חָזֵין. ושָׁמעִין ולָא שָׁמעִין ולָא מִסתַּכּלִין.
|
13
מִשּׁוּם כָּךְ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אֲנִי אֲלֵיהֶם; כִּי רוֹאִים הֵם וְאֵינָם רוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים וְאֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם מְבִינִים.
|
|
14
וַשׁלָמָא בהוֹן נבִיוּתֵהּ דּאֵשַׁעיָא דאֶמַר: דּשִׁמעָא תִשִׁמעוּן ולָא תִסתַּכּלוּן. ומֶחזָא תֶחזוֹן ולָא תִדּעוּן.
|
14
וּמִתְמַלֵּאת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁאָמַר: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדְעוּ;
|
|
15
אִתעַבִּי לֵהּ גֵּיר לִבֵּהּ דּעַמָּא הָנָא. וּבִאדנַיהוֹן יַקִּירָאִית שׁמַעו. ועַינַיהוֹן עַמֶּצו. דּלָא נֶחזוֹן בּעַינַיהוֹן. ונִשִׁמעוּן בּאִדנַיהוֹן. ונִסתַּכּלוּן בּלִבּהוֹן. ונִתִפּנוֹן ואַסֶּא אִנּוֹן.
|
15
כִּי הֻשְׁמַן לֵב הָעָם הַזֶּה, וּבְאָזְנֵיהֶם בִּכְבֵדוּת שָׁמְעוּ, וְאֶת עֵינֵיהֶם עָצְמוּ, פֶּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְיָבִינוּ בִּלְבָבָם וְיָשׁוּבוּ, וַאֲרַפֵּא אוֹתָם.
|
|
16
דִּילכוֹן דֵּין טוּבַיהֵין לעַינַיכּוֹן דּחָזיָן. ולִאדנַיכּוֹן דּשָׁמעָן.
|
16
וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת;
|
|
17
אָמֵין גֵּיר אָמַר אנָא לכוֹן: דּסַגִּיאֵא נבִיֵּא וזַדִּיקֵא אִתרַגרַגו דּנֶחזוֹן מִדֶּם דּחָזֵין אנתּוֹן ולָא חֲזָו. וַלמִשׁמַע מִדֶּם דּשָׁמעִין אנתּוֹן ולָא שׁמַעו.
|
17
כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁנְּבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים, וְלֹא שָׁמְעוּ.
|
פשר משל הזורע
|
18
אַנתּוֹן דֵּין שׁמַעו מַתלָא דזַרעָא.
|
18
אֲבָל אַתֶּם שִׁמְעוּ אֶת מְשַׁל הַזֶּרַע.
|
|
19
כֹּל דּשָׁמַע מִלתָא דמַלכּוּתָא ולָא מִסתַּכַּל בָּהּ. אָתֵא בִישָׁא וחָטֵף מִלתָא דַזרִיעָא בלִבֵּהּ. הָנָו הוּ דּעַל יַד אוּרחָא אִזדּרַע.
|
19
כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת הַדָּבָר שֶּׁנִּזְרָע בִּלְבָבוֹ -- זֶהוּ אֲשֶׁר נִזְרַע עַל-יַד הַדֶּרֶךְ.
|
|
20
הָו דֵּין דּעַל שׁוֹעָא אִזדּרַע. הָו הוּ. דּשָׁמַע מִלתָא. ובַר שָׁעתֵהּ בּחַדוּתָא מקַבֶּל לָהּ.
|
20
וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל הַסֶּלַע, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׁמְחָה,
|
|
21
לַיתּ לֵהּ דֵּין עִקָּרָא בָהּ. אֶלָּא דזַבנָא הוּ. ומָא דַהֲוָא אוּלצָנָא אָו רדוּפיָא מִטֹּל מִלתָא. עֲגַל מִתכּשֶׁל.
|
21
אַךְ אֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ בּוֹ, אֶלָּא זְמַנִּי הוּא; וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, מַהֵר יִכָּשֵׁל.
|
|
22
הָו דֵּין דּבֵית כּוּבֵּא אִזדּרַע. הָא הוּ. דּשָׁמַע מִלתָא. ורֶניָא דעָלמָא הָנָא וטוּעיַי דּעוּתרָא חָנקִין לָהּ למִלתָא. וַדלָא פֵארֵא הָויָא.
|
22
וַאֲשֶׁר נִזְרַע בֵּין קוֹצִים, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר; וְדַאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה וַּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר חוֹנְקִים אֶת הַדָּבָר וּבְלִי פְּרִי יִהְיֶה.
|
|
23
הָו דֵּין דּעַל אַרעָא טָבתָא אִזדּרַע. הָו הוּ. דּשָׁמַע מִלַּתי ומִסתַּכַּל ויָהֵב פֵּארֵא. ועָבֵד אִית דַּמָאא ואִית דִּשׁתִּין ואִית דַּתלָתִין.
|
23
וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל אֲדָמָה טוֹבָה, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרִי וּמֵבִין, וְנוֹתֵן פְּרִי וְעוֹשֶׂה -- זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.
|
משל החיטים והעשבים הרעים
|
24
אחרֵנָא מַתלָא אַמתֶּל להוֹן ואֶמַר: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא דַזרַע זַרעָא טָבָא בַקרִיתֵהּ.
|
24
מָשָׁל אַחֵר הִמְשִׁיל לָהֶם וְאָמַר: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ אֲשֶׁר זָרַע זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ.
|
|
25
וכַד דּמֶכו אנָשָׁא. אֶתָא בעֶלדּבָבֵהּ. וַזרַע זִיזָנֵא בַינָת חִטֵּא ואֶזַל.
|
25
וְכַאֲשֶׁר יָשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים, בָּא אוֹיְבוֹ וְזָרַע זוּנִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ.
|
|
26
כַּד דֵּין יִעָא עִסבָּא וַעֲבַד פֵּארֵא. הָידֵּין אִתִחזִיו אָף זִיזָנֵא.
|
26
אֲבָל כְּשֶׁצָּמַח הַגִּבְעוֹל וְעָשָׂה פְּרִי, אָז נִרְאוּ גַּם הַזּוּנִים.
|
|
27
וַקרֶבו עַבדָּוהי דּמָרֵא בַיתָּא. ואֶמַרו לֵהּ: מָרַן. לָא הָא זַרעָא טָבָא זרַעתּ בַּקרִיתָך. מִן אַימֶכָּא אִית בֵּהּ זִיזָנֵא.
|
27
וְנִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל-הַבַּיִת וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, הַאִם לֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ? מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ זוּנִים?
|
|
28
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: גַּברָא בעֶלדּבָבָא עֲבַד הָדֵא. אָמרִין לֵהּ עַבדָּוהי: צָבֵא אַנתּ נֵאזַל נגַבֶּא אִנּוֹן.
|
28
וְהוּא אָמַר לָהֶם: אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֹאת. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?
|
|
29
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: דַּלמָא כַד מגַבֵּין אנתּוֹן זִיזָנֵא תִעִקרוּן עַמהוֹן אָף חִטֵּא.
|
29
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּעֵת שֶׁתְּלַקְּטוּ אֶת הַזּוּנִים תַּעַקְרוּ עִמָּהֶם גַּם אֶת הַחִטִּים.
|
|
30
שׁבוֹקו רָבֵין תּרַיהוֹן אַכחדָא עֲדַמָּא לַחֲצָדָא. וַבזַבנָא דַחֲצָדָא אָמַר אנָא לחָצוֹדֵא: גַּבָּו לוּקדַם זִיזָנֵא ואַסּוֹרו אִנּוֹן מֵאסָריָתָא דנֵאקדּוּן. חִטֵּא דֵין כַּנֶּשׁו אִנֵּין לאָוצרַי.
|
30
הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹל יַחַד עַד הַקָּצִיר, וּבְעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ תְּחִלָּה אֶת הַזּוּנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם צְרוֹרוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, אֲבָל אֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לַאֲסָמַי.
|
משלים על גרגיר החרדל ועל השאור
|
31
אחרֵנָא מַתלָא אַמתֶּל להוֹן ואֶמַר: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַפרִדּתָא דחַרדְּלָא דַנסַב גַּברָא זַרעָהּ בַקרִיתֵהּ.
|
31
מָשָׁל אַחֵר הִמְשִׁיל לָהֶם וְאָמַר: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וּזְרָעוֹ בְּשָׂדֵהוּ.
|
|
32
והִי זעוֹריָא הִי מִן כֻּלהוֹן זַרעוֹנֵא. מָא דֵין דַּרבָת: רַבָּא הִי מִן כֻּלהוֹן יַרקוֹנֵא. והָויָא אִילָנָא. אַיך דּתֵאתֶא פָרַחתָא דַשׁמַיָּא תַקֶּן בּסָוכֵּיהּ.
|
32
וְהוּא הַזָּעִיר מִכָֹּל הַזְּרָעִים, אַךְ כְּשֶׁגָּדֵל -- גָּדוֹל הוּא מִכָּל הַיְרָקוֹת וְנַעֲשֶׂה לְעֵץ, עַד כִּי יָבוֹא עוֹף הַשָּׁמַיִם וִיקַנֵּן בַּעֲנָפָיו.
|
|
33
אחרֵנָא מַתלָא אֶמַר להוֹן: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַחֲמִירָא הָו דּשִׁקלַת אַנתּתָא. טִמרַת בַּתלָת סאִין דּקַמחָא. עֲדַמָּא דכֻלֵּהּ חֲמַע.
|
33
מָשָׁל אַחֵר אָמַר לָהֶם: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח, עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ.
|
|
34
הָלֵין כֻּלהֵין מַלֶּל יֵשׁוּע בּפֶלּאָתָא לכִנשֵׁא. וַדלָא פֶלָּאתָא לָא ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן.
|
34
כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ בִּמְשָׁלִים אֶל הַהֲמוֹנִים, וּבְלִי מְשָׁלִים לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם,
|
|
35
אַיך דּנִתמַלֶּא מִדֶּם דּאִתאֲמַר בּיַד נבִיָּא דאֶמַר: אֶפתַּח פּוּמי בּמַתלֵא. ואַבַּע כַּסיָתָא דמִן קדָם תַּרמיָתֵהּ דּעָלמָא.
|
35
לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד הַנָּבִיא, לֵאמֹר: אֶפְתְּחָה פִּי בִּמְשָׁלִים וְאַבִּיעָה נִסְתָּרוֹת מִלִּפְנֵי מוֹסְדוֹת עוֹלָם.
|
פשר משל החיטים והעשבים הרעים
|
36
הָידֵּין שׁבַק יֵשׁוּע לכִנשֵׁא. ואֶתָא לבַיתָּא. וַקרֶבו לוָתֵהּ תַּלמִידָוהי ואָמרִין לֵהּ: פַּשֶּׁק לַן מַתלָא הָו דּזִיזָנֵא ודַקרִיתָא.
|
36
אָז עָזַב יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים וּבָא הַבַּיְתָה. וְנִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: בָּאֵר לָנוּ אֶת מְשַׁל הַזּוּנִים וְהַשָּׂדֶה.
|
|
37
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: הָו דַּזרַע זַרעָא טָבָא אִיתָוהי בּרֵהּ דּאנָשָׁא.
|
37
וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: זֶה שֶׁזָּרַע אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן-הָאָדָם.
|
|
38
וַקרִיתָא אִיתֵיהּ עָלמָא. זַרעָא דֵין טָבָא בנֵיהּ אִנּוֹן דּמַלכּוּתָא. זִיזָנֵא דֵין אִיתַיהוֹן בּנָוהי דּבִישָׁא.
|
38
וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם. וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם, אַךְ הַזּוּנִים הֵם בְּנֵי הָרָע.
|
|
39
בּעֶלדּבָבָא דֵין דַּזרַע אִנּוֹן אִיתָוהי סָטָנָא. חֲצָדָא דֵין אִיתָוהי שׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא. חָצוֹדֵא דֵין מַלַאכֵא.
|
39
וְהָאוֹיֵב שֶׁזָּרַע אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים.
|
|
40
אַיכַּנָּא הָכֵיל דּמִתגַּבֵּין זִיזָנֵא ויָקדִּין בּנוּרָא. הָכַנָּא נִהוֶא בשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא הָנָא.
|
40
לָכֵן כְּמוֹ שֶׁמְּלֻקְּטִים הַזּוּנִים וְנִשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה;
|
|
41
נשַׁדַּר בּרֵהּ דּאנָשָׁא מַלַאכָוהי וַנגַבּוֹן מִן מַלכּוּתֵהּ כֻּלהוֹן מַכשׁוּלֵא וכֻלהוֹן עָבדַּי עָולָא.
|
41
יִשְׁלַח בֶּן-הָאָדָם אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָעָוֶל,
|
|
42
ונַרמוֹן אִנּוֹן בּאַתּוֹנָא דנוּרָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא.
|
42
וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם לְתַנּוּר אֵשׁ. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
|
|
43
הָידֵּין זַדִּיקֵא נִנִהרוּן אַיך שִׁמשָׁא במַלכּוּתֵהּ דּאַבוּהוֹן. מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
43
אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
שלושה משלים
|
44
תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לסִימתָא דַמטַשׁיָא בַקרִיתָא. הָי דּאֶשׁכְּחָהּ גַּברָא וטַשׁיָהּ. ומִן חַדוּתֵהּ אֶזַל זַבֶּן כֹּל דּאִית לֵהּ. וזַבנָהּ לַקרִיתָא הָי.
|
44
עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר מְצָאוֹ אִישׁ וְהִטְמִינוֹ; וּמִשִּׂמְחָתוֹ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ וְקָנָה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא.
|
|
45
תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא תַגָּרָא דבָעֵא הוָא מַרגָּניָתָא טָבָתָא.
|
45
עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ סוֹחֵר שֶׁחִפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת.
|
|
46
כַּד דֵּין אֶשׁכַּח מַרגָּנִיתָא חֲדָא יַקִּירַת דּמַיָּא. אֶזַל זַבֶּן כֹּל מָא דאִית לֵהּ וזַבנָהּ.
|
46
וְכַאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֵרֶךְ, הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
|
|
47
תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַמצִידּתָּא דנִפלַת בּיַמָּא. ומִן כֹּל גּנֶס כַּנשַׁת.
|
47
עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהוּטְלָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין.
|
|
48
וכַד מלָת. אַסקוּהּ לַספָרַי יַמָּא וִיתֶבו. גַּבִּיו וטָבֵא אַרמִיו בּמָאנֵא. ובִישֵׁא שׁדָו לבַר.
|
48
וְכַאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה, הֶעֱלוּהָ לִשְׂפַת הַיָּם, וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ; אֶת הַטּוֹבִים הֵטִילוּ לְכֵלִים, וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה.
|
|
49
הָכַנָּא נִהוֶא בשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא. נִפּקוּן מַלַאכֵא. וַנפַרשׁוּן בִּישֵׁא מִן בַּינַי זַדִּיקֵא.
|
49
כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם; יֵצְאוּ הַמַּלְאָכִים וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרָעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים,
|
|
50
ונַרמוֹן אִנּוֹן בּאַתּוֹנָא דנוּרָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא.
|
50
וְיָטִילוּ אוֹתָם לְתַנּוּר אֵשׁ. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
|
|
51
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע אִסתַּכַּלתּוֹן כֻּלהֵין הָלֵין. אָמרִין לֵהּ: אֵין מָרַן.
|
51
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמְרוּ לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנֵינוּ.
|
|
52
אָמַר להוֹן: מִטֹּל הָנָא כֹל סָפרָא דמִתּתַּלמַד למַלכּוּת שׁמַיָּא דָמֵא לגַברָא מָרֵא בַיתָּא. דּמַפֶּק מִן סִימָתֵהּ חַדּתָתָא ועַתִּיקָתָא.
|
52
אָמַר לָהֶם: עַל כֵּן כָּל סוֹפֵר הַמְלֻמָּד לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִּם דּוֹמֶה לְאִישׁ בַּעַל-בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצְרוֹתָיו חֲדָשׁוֹת וְישָׁנוֹת.
|
אין נביא בעירו
|
53
וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע מַתלֵא הָלֵין. שַׁנִּי מִן תַּמָּן.
|
53
וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה, הָלַךְ מִשָּׁם.
|
|
54
ואֶתָא לַמדִינתֵּהּ. ומַלֶּף הוָא להוֹן בַּכנוּשָׁתהוֹן. אַיכַּנָּא דנִתִהרוּן. ונֵאמרוּן: אַימֶכָּא לֵהּ להָנָא חֶכֶמתָא הָדֵא וחַילֵא.
|
54
וּבָא לְעִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, עַד כִּי תָּמְהוּ וְאָמְרוּ: מִנַּיִן לוֹ לָזֶה הַחָכְמָה הַזֹּאת וְהַגְּבוּרוֹת?
|
|
55
לָא הוָא הָנָא ברֵהּ דּנַגָּרָא. לָא אִמֵּהּ מִתקָריָא מַריַם. ואַחָוהי יַעקוֹב ויוֹסֵא ושִׁמעוֹן וַיהוּדָא.
|
55
הַאֵין זֶה בֶּן הַנַּגָּר? הַאֵין אִמּוֹ נִקְרֵאת מִרְיָם? וְאֶחָיו -- יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה?
|
|
56
ואַחוָתֵהּ כֻּלהֵין לָא הָא לוָתַן אִנֵּין. אַימֶכָּא לֵהּ להָנָא הָלֵין כֻּלהֵין.
|
56
וְאַחְיוֹתָיו כֻּלָּן הֲלֹא אִתָּנוּ הֵן? מִנַּיִן לוֹ לָזֶה כָּל אֵלֶּה?
|
|
57
ומִתכַּשׁלִין הוָו בֵּהּ. הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר להוֹן: לַיתּ נבִיָּא דַצעִיר אֶלָּא אִן בַּמדִינתֵּהּ וַבבַיתֵּהּ.
|
57
וְהֵם נִכְשְׁלוּ בּוֹ, אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ.
|
|
58
ולָא עֲבַד תַּמָּן חַילֵא סַגִּיאֵא מִטֹּל לָא הַימָנוּתהוֹן.
|
58
וְלֹא עָשָׂה שָׁם גְּבוּרוֹת רַבּוֹת בִּגְלַל אִי- אֱמוּנָתָם.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יד
מות יוחנן המטביל
|
1
בּהָו דֵּין זַבנָא שׁמַע הֵרוֹדֶס טֶטרַרכָא שִׁמעֵהּ דּיֵשׁוּע.
|
1
וּבָעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר-הָרֹבַע אֶת שֶׁמַע יֵשׁוּעַ,
|
|
2
ואֶמַר לעַבדָּוהי: הָנָא הוּ יוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא. הוּ קָם מִן בֵּית מִיתֵא. מטֹּל הָנָא חַילֵא מִסתַּערִין בֵּהּ.
|
2
וְאָמַר לַעֲבָדָיו: זֶהוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. הוּא קָם מִבֵּין הַמֵּתִים; לָכֵן גְּבוּרוֹת פּוֹעֲלוֹת בּוֹ
|
|
3
הוּ דֵין הֵרוֹדֶס אֶחַד הוָא ליוֹחַנָּן ואַסרֵהּ. ואַרמיֵהּ בֵּית אַסִּירֵא מִטֹּל הֵרוֹדִיָּא אַנתַּת פִילִיפּוֹס אַחוּהי.
|
3
הוּא הוֹרְדוֹס תָּפַס אֶת יוֹחָנָן וּכְבָלוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו;
|
|
4
אָמַר הוָא לֵהּ גֵּיר יוֹחַנָּן: דּלָא שַׁלִּיט דּתִהוֶא אַנתּתָא.
|
4
כִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ, לֹא מֻתָּר שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה.
|
|
5
וצָבֵא הוָא למִקטְלֵהּ. ודָחֵל הוָא מִן עַמָּא. דּאַיך דּלַנבִיָּא אַחִידִין הוָו לֵהּ.
|
5
וְרָצָה לְהָרְגוֹ, וּפָחַד מִן הָעָם, כִּי לְנָבִיא חָשְׁבוּ אוֹתוֹ.
|
|
6
כַּד הֲוָא דֵין בֵּית יַלדֵּהּ דּהֵרוֹדֶס. רִקדַת בַּרתָהּ דּהֵרוֹדִיָּא קדָם סמִיכֵא. ושִׁפרַת לֵהּ להֵרוֹדֶס.
|
6
אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס, רָקְדָה בַּת הוֹרוֹדְיָה לִפְנֵי הַמְסֻבִּים וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס.
|
|
7
מִטֹּל הָנָא למָומָתָא יִמָא לָהּ דּנִתֶּל לָהּ כֻּלמִדֶּם דּתִשׁאַל.
|
7
לָכֵן נִשְׁבַּע לָהּ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁיִּתֵּן לָהּ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ.
|
|
8
הִי דֵין מִטֹּל דּמַלפָא הוָת לאִמָּהּ. אִמרַת: הַב לִי הָרכָּא בּפִינכָא רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא.
|
8
וְהִיא, מִכֵּיוָן שֶׁהֻדְרְכָה עַל-יְדֵי אִמָּהּ, אָמְרָה: תֵּן לִי כָּאן בְּצַלַּחַת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל.
|
|
9
וכֶריַת לֵהּ למַלכָּא. מִטֹּל דֵּין מָומָתָא וַסמִיכֵא פּקַד דּנִתִיהֶב לָהּ.
|
9
וְהִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ, אֲבָל בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וְהַמְסֻבִּים, צִוָּה שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ;
|
|
10
ושַׁדַּר פַּסקֵהּ רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן בֵּית אַסִּירֵא.
|
10
וְשָׁלַח לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים,
|
|
11
ואַיתִּי רֵשֵׁהּ בּפִינכָא. ואִתִיהֶב לַטלִיתָא. ואַיתּיָתֵהּ לאִמָּהּ.
|
11
וְהֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁוֹ בְּצַלַּחַת וְנִתַּן לַנַּעֲרָה, וְהִיא נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.
|
|
12
וַקרֶבו תַּלמִידָוהי שׁקַלו שׁלַדֵּהּ קבַרו. ואֶתָו חָוִיו לְיֵשׁוּע
|
12
וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו, לָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וּקְבָרוּהָ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ.
|
ישוע מאכיל חמשת אלפים איש
|
13
יֵשׁוּע דֵּין כַּד שׁמַע. שַׁנִּי מִן תַּמָּן בּאִלפָא לאַתרָא חוּרבָּא בַלחוֹדָוהי. וכַד שׁמַעו כִּנשֵׁא. אֶזַלו בָּתרֵהּ בּיַבשָׁא מִן מדִינָתָא.
|
13
וְיֵשׁוּעַ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע, נָסַע מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה לְמָקוֹם שׁוֹמֵם, לְבַדּוֹ. וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים, הָלְכוּ אַחֲרָיו בַּיַבָּשָׁה מִן הֶעָרִים.
|
|
14
וַנפַק יֵשׁוּע. חֲזָא כִנשֵׁא סַגִּיאֵא. ואִתרַחַם עֲלַיהוֹן ואַסִּי כּרִיהַיהוֹן.
|
14
וְיָצָא יֵשׁוּעַ, רָאָה אֶת הַהֲמוֹנִים הָרַבִּים וְרִחֵם עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא אֶת חוֹלֵיהֶם.
|
|
15
כַּד הֲוָא דֵין רַמשָׁא. קרֶבו לוָתֵהּ תַּלמִידָוהי ואֶמַרו לֵהּ: אַתרָא חוּרבָּא הוּ. ועִדָּנָא עֲבַר לֵהּ. שׁרִי כִנשֵׁא דאנָשָׁא. דּנֵאזלוּן לקוּריָא ונִזֶבּנוּן להוֹן סַיבַּרתָּא.
|
15
כִּהְיוֹת עֶרֶב, נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַזְּמַן חָלַף לוֹ; שַׁלַּח אֶת הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים לְמַעַן יֵלְכוּ לַכְּפָרִים וְיִקְנוּ לָהֶם אֹכֶל.
|
|
16
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא מִתבּעֶא להוֹן למֵאזַל. הַבו להוֹן אַנתּוֹן למֵאכַל.
|
16
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: אֵין לָהֶם צֹרֶךְ לָלֶכֶת. תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל.
|
|
17
הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו לֵהּ: לַיתּ לַן תּנָן אֶלָּא חַמֶּשׁ גּרִיצָן וַתרֵין נוּנִין.
|
17
וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: אֵין לָנוּ כָּאן אֶלָּא חָמֵשׁ כִּכָּרוֹת וּשְׁנֵי דָּגִים.
|
|
18
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אַיתָּו אִנּוֹן לִי להָרכָּא.
|
18
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי הֵנָּה.
|
|
19
וַפקַד לכִנשֵׁא למִסתְּמָכוּ עַל אַרעָא. ושׁקַל הָנוֹן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נוּנִין. וחָר בַּשׁמַיָּא. ובַרֶך וַקצָא. ויַהב לתַלמִידָוהי והִנּוֹן תַּלמִידֵא סָמו לכִנשֵׁא.
|
19
וְצִוָּה אֶת הַהֲמוֹנִים לְהָסֵב עַל הָאָרֶץ, וְלָקַח אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו, וְהַתַּלְמִידִים שָׂמוּ לִפְנֵי הַהֲמוֹנִים.
|
|
20
ואֶכַלו כֻּלהוֹן וַסבַעו. וַשׁקַלו תָּותָּרֵא דַקצָיֵא תרֶעסַר קוֹפִינִין כַּד מלֵין.
|
20
וְאָכְלוּ כֻּלָּם וְשָׂבְעוּ. וְלָקְחוּ אֶת עָדְפֵי הַפְּתוֹתִים -- שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים.
|
|
21
הָנוֹן דֵּין אנָשָׁא דאֶכַלו הָוֵין הוָו אַלפֵא חַמשָׁא סטַר מִן נִשֵּׁא וַטלָיֵא.
|
21
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ הָיוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מִלְּבַד נָשִׁים וִילָדִים.
|
הליכה על פני המים
|
22
ומִחדָא אַלַּץ לתַלמִידָוהי דּנִסקוּן לַספִינתָּא ונֵזלוּן קדָמָוהי לעִברָא. עַד שָׁרֵא הוּ לכִנשֵׁא.
|
22
וּמִיָּד הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלִנְסֹעַ לְפָנָיו אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, עַד אֲשֶׁר יְשַׁלַּח הוּא אֶת הַהֲמוֹנִּים.
|
|
23
וכַד שׁרָא לכִנשֵׁא. סלֶק לטוּרָא בַלחוֹדָוהי לַמצַלָּיוּ. וכַד חֶשׁכַּת. בַּלחוֹדָוהי הוָא תַמָּן.
|
23
וְכַאֲשֶׁר שִׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים, עָלָה לָהָר לְבַדּוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וּכְשֶׁהֶחֱשִׁיךְ, הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ.
|
|
24
ואִלפָא רַחִיקָא הוָת מִן אַרעָא אִסטְדָוָתָא סַגִּיאֵא. כַּד מִשׁתַּגשָׁא סַגִּי מִן גַּללֵא. רוּחָא גֵיר לקוּבלָהּ הֲוָת.
|
24
וְהָאֳנִיָּה הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַיַּבָּשָׁה רִיסִים רַבִּים, וְהִיא מְטֻלְטֶלֶת מְאֹד עַל-יְדֵי הַגַּלִּים, כִּי הָרוּחַ הָיְתָה נֶגְדָּהּ
|
|
25
בּמַטַּרתָא דֵין רבִיעָיתָּא דלִליָא אֶתָא לוָתהוֹן יֵשׁוּע כַּד מהַלֶּך עַל מַיָּא.
|
25
וּבָאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ, מְהַלֵּךְ עַל הַמַּיִם.
|
|
26
וַחֲזָאוּהי תַּלמִידָוהי דַּמהַלֶּך עַל מַיָּא. ואִתּתּזִיעו ואָמרִין הוָו: דּחֶזוָא הוּ דַּגָּלָא. ומִן דֶּחלַתהוֹן קעָו.
|
26
וְרָאוּהוּ תַּלְמִידָיו מְהַלֵּךְ עַל הַמַּיִם, וְנִבְהֲלוּ וְאָמְרוּ שֶׁמַּרְאֵה תַּעְתּוּעִים הוּא; וּמִפַּחְדָּם צָעֲקוּ .
|
|
27
הוּ דֵין יֵשׁוּע בַּר שָׁעתֵהּ מַלֶּל עַמהוֹן ואֶמַר: אִתלַבַּבו. אֶנָא אנָא. לָא תֶדֱחלוּן.
|
27
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ מִיָּד דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר: הִתְעוֹדְדוּ, אֲנִי הוּא; אַל תִּירָאוּ.
|
|
28
וַעֲנָא כֵאפָא ואֶמַר לֵהּ: מָרי. אִן אַנתּ הוּ. פּקוֹד לִי אֵתֶא לוָתָך עַל מַיָּא.
|
28
וְעָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה הוּא, צַוֵּה עָלַי שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ עַל הַמַּיִם.
|
|
29
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר לֵהּ: תָּא. וַנחֶת כֵּאפָא מִן אִלפָא. והַלֶּך עַל מַיָּא. דנֵאתֶא לוָת יֵשׁוּע.
|
29
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בּוֹא! וְיָרַד כֵּיפָא מִן הַאֳנִיָּה וְהָלַךְ עַל הַמַּיִם לָבוֹא אֶל יֵשׁוּעַ.
|
|
30
וכַד חֲזָא רוּחָא דקַשׁיָא. דּחֶל. ושַׁרִי למִטבַּע. ואַרִים קָלֵהּ ואֶמַר: מָרי פּרוֹקַיני.
|
30
וּכְשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַחֲזָקָה, פָּחַד וְהֵחֵל לִטְבֹּעַ , וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הַצִּילֵנִי!
|
|
31
ובַר שָׁעתֵהּ פּשַׁט אִידֵהּ מָרַן. ואַחדֵּהּ ואֶמַר לֵהּ: זעוֹר הַימָנוּתָא. למָנָא אִתפַּלַּגתּ.
|
31
וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹשִׁיט אֲדוֹנֵינוּ אֶת יָדוֹ, וְהֶחֱזִיק אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: קְטַן אֱמוּנָה, מַדּוּעַ פִּקְפַּקְתָּ?
|
|
32
וכַד סלֶק לאִלפָא. שֶׁליַת רוּחָ.
|
32
וְכַאֲשֶׁר עָלָה לָאֳנִיָּה, שָׁקְטָה הָרוּחַ .
|
|
33
ואֶתָו הָנוֹן דּבִאלפָא. סגֶדו לֵהּ ואֶמָרו: שַׁרִירָאִית בּרֵהּ אַנתּ דּאַלָהָא.
|
33
וּבָאוּ הַלָּלוּ שֶׁבָּאֳנִיָּה, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְאָמְרוּ: בֶּאֱמֶת בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה.
|
ריפוי חולים בגינוסר
|
34
וַרדָו. ואֶתָו לאַרעָא דגֵנָסָר.
|
34
וְשָׁטוּ וּבָאוּ לְאֶרֶץ גִּנֵּסָר.
|
|
35
ואִשׁתָּודְּעוּהי אנָשָׁא דאַתרָא הָו. ושַׁדַּרו לכֻלהֵין קוּריָא דַחֲדַרַיהוֹן. וקַרֶבו לֵהּ כֻּלהוֹן אַילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עֲבִידִין.
|
35
וְהִכִּירוּהוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא, וְשָׁלְחוּ לְכָל הַכְּפָרִים אֲשֶׁר סְבִיבָם וְהֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים מְאֹד,
|
|
36
ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ דּנִקרֶבוּן אָפִן לכֶנפָא בַלחוֹד דַּלבוּשֵׁהּ. ואַילֵין דַּקרֶבוֹ. אִתאַסִּיו.
|
36
וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּגְּעוּ אֲפִלּוּ בִּכְנַף בִּגְדוֹ; וְהֲלָּלוּ שֶׁנָּגְעוּ נִרְפְּאוּ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק טו
מסורת הזקנים
|
1
הָידֵּין קרֶבו לוָת יֵשׁוּע פּרִישֵׁא וסָפרֵא דמִן אוֹרִשׁלֶם ואָמרִין:
|
1
אָז נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ פְרוּשִׁים וְסוֹפְרִים מִירוּשָׁלַיִם וְאָמְרוּ לוֹ:
|
|
2
למָנָא תַלמִידַיך עָברִין עַל מַשֶׁלמָנוּתָא דקַשִּׁישֵׁא. ולָא משִׁיגִין אִידַיהוֹן מָא דאָכלִין לַחמָא.
|
2
מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ עוֹבְרִים עַל מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים, וְאֵינָם רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם כַּאֲשֶׁר הֵם אוֹכְלִים לֶחֶם?
|
|
3
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: למָנָא אָף אַנתּוֹן עָברִין אנתּוֹן עַל פּוּקדָּנָא דאַלָהָא מִטֹּל מַשֶׁלמָנוּתכוֹן.
|
3
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ גַּם אַתֶּם עוֹבְרִים עַל מִצְוַת אֱלֹהִים לְמַעַן מָסָרְתְּכֶם?
|
|
4
אַלָהָא גֵיר אֶמַר: יַקַּר לאַבוּך ולִאמָּך. ומַן דַּמצַחֶא לאַבוּהי ולִאמֵּהּ. ממָת נמוּת.
|
4
הֲרֵי הָאֱלֹהִים אָמַר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת.
|
|
5
אַנתּוֹן דֵּין אָמרִין אנתּוֹן: כֹּל מַן דּנֵאמַר לאַבָא אָו לאִמָּא: קוּרבָּני מִדֶּם דּתִתִהנֶא מֵני. ולָא ניַקַּר לאַבוּהי אָו לאִמֵּהּ.
|
5
אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים, כָּל מִי שֶׁיֹּאמַר לְאָב אוֹ לְאֵם: קָרְבָּנִי מַה שֶּׁתֵּהָנֶה מִמֶּנִּי -- וְלֹא יְכַבֵּד אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ;
|
|
6
ובַטֶּלתּוֹן מִלתָא דאַלָהָא מִטֹּל מַשֶׁלמָנוּתכוֹן.
|
6
וּבִטַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים לְמַעַן מָסָרְתְּכֶם.
|
|
7
נָסבַּי בּאַפֵּא. שַׁפִּיר אִתנַבִּי עֲלַיכּוֹן אֵשַׁעיָא נבִיָּא ואֶמַר:
|
7
מַעֲמִידֵי-פָּנִים! הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר,
|
|
8
עַמָּא הָנָא בסֶפוָתֵהּ הוּ מיַקַּר לִי. לִבּהוֹן דֵּין סַגִּי רַחִיק מֵני.
|
8
הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו הוּא מְכַבְּדֵנִי, אַךְ לִבָּם רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנִּי.
|
|
9
וַסרִיקָאִית דָּחלִין לִי. כַּד מַלּפִין יוּלפָנֵא דפוּקדָּנֵא דַבנַי אנָשָׁא.
|
9
וְלַשָּׁוְא יְרֵאִים אוֹתִי, בְּלַמְּדָם לִמּוּדֵי מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
|
|
10
וַקרָא לכִנשֵׁא ואֶמַר להוֹן: שׁמַעו ואִסתַּכַּלו.
|
10
וְקָרָא לַהֲמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ.
|
|
11
לָא הוָא מִדֶּם דּעָאֵל לפוּמָא. מסַיֶּב לבַרנָשָׁא. אֶלָּא מִדֶּם דּנָפֵק מִן פּוּמָא. הָו הוּ מסַיֶּב לבַרנָשָׁא.
|
11
לֹא מַה שֶּׁנִּכְנָס לַפֶּה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, אֶלָּא מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה -- הוּא מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם.
|
|
12
הָידֵּין קרֶבו תַּלמִידָוהי ואָמרִין לֵהּ: יָדַע אַנתּ דַּפרִישֵׁא דַשׁמַעו מִלתָא הָדֵא אִתכְּשֶׁלו.
|
12
אָז נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִכְשְׁלוּ?
|
|
13
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: כֹּל נֶצֱבּתָא אַידָּא דלָא נַצבָּהּ אָבי דּבַשׁמַיָּא. תִתעֲקַר.
|
13
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: כָּל נְטִיעָה אֲשֶׁר לֹא נְטָעָהּ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם -- תֵּעָקֵר.
|
|
14
שׁבוֹקו להוֹן. סמַיָּא אִנּוֹן נָגוֹדֵא דַסמַיָּא. סַמיָא דֵין לסַמיָא אִן נדַבַּר. תּרַיהוֹן בּגוּמצָא נָפלִין.
|
14
הַנִּיחוּ לָהֶם; עִוְרִים מַדְרִיכֵי עִוְרִים הֵם. וְעִוֵּר אִם יוֹבִיל עִוֵּר, שְׁנֵיהֶם לַבּוֹר יִפְּלוּ.
|
|
15
וַעֲנָא שִׁמעוֹן כֵּאפָא ואֶמַר לֵהּ: מָרי פַּשֶּׁק לָן מַתלָא הָנָא.
|
15
וְעָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, בָּאֵר לָנוּ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה.
|
|
16
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: עֲדַמָּא להָשָׁא אָף אַנתּוֹן לָא מִסתַּכּלִין אנתּוֹן.
|
16
וְהוּא אָמַר לָהֶם: אַף אַתֶּם עַד עַתָּה אֵינְכֶם מְבִינִים?
|
|
17
לָא יָדעִין אנתּוֹן דּמִדֶּם דּעָאֵל לפוּמָא. לכַרסָא הוּ אָזֵל ומִן תַּמָּן בּתַדכִּיתָא מִשׁתְּדֶא לבַר.
|
17
אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי מַה שֶּׁנִּכְנָס לַפֶּה יוֹרֵד לַבֶּטֶן, וּמִשָּׁם בַּטִּהוּר מֻטָּל הַחוּצָה?
|
|
18
מִדֶּם דֵּין דּמִן פּוּמָא נָפֵק. מִן לִבָּא נָפֵק. והוּיוּ מסַיֶּב לֵהּ לבַרנָשָׁא.
|
18
אֲבָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה יוֹצֵא מִן הַלֵּב, וְהוּא הוּא מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם;
|
|
19
מִן לִבָּא הוּ גֵּיר נָפקָן מַחשְׁבָתָא בִישָׁתָא. גָּורָא. קִטלָא. זָניוּתָא. גַּנָּבוּתָא. סָהֲדּוּת שׁוּקרָא. גּוּדָּפָא.
|
19
כִּי מִן הַלֵּב יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, נִאוּף, רֶצַח, זְנוּת, גְּנֵבָה, עֵדוּת שֶׁקֶר, גִּדּוּף.
|
|
20
הָלֵין אִנֵּין דַּמסַיְּבָן לבַרנָשָׁא. אִן אנָשׁ דֵּין נִלעַס כַּד לָא משָׁגָן אִידָוהי. לָא מִסתַּיַּב.
|
20
אֵלֶּה הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם. אֲבָל אִם אִישׁ יֹאכַל וְיָדָיו אֵינָן רְחוּצוֹת, אֵין הוּא נִטְמָא
|
אמונתה של אישה כנענית
|
21
וַנפַק מִן תַּמָּן יֵשׁוּע. ואֶתָא לַתחוּמָא דצוֹר וַדצַידָּן.
|
21
וְיָצָא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא לִתְחוּם צוֹר וְצִידוֹן.
|
|
22
והָא אַנתּתָא כנַעֲנָיתָּא מִן תּחוּמֵא הָנוֹן נִפקַת כַּד קָעיָא ואָמרָא: אִתרַחַם עֲלַי מָרי בּרֵהּ דּדָוִיד. בּרַתי בִּישַׁאִית מִתּדַּברָא מִן שֵׁדָא.
|
22
וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּנַעֲנִית מִן הַתְּחוּמִים הָהֵם -- יָצְאָה וְהִיא צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: רַחֵם עָלַי, אֲדוֹנִי, בֶּן-דָּוִד. בִּתִּי מְטֻלְטֶלֶת קָשׁוֹת עַל יְדֵי שֵׁד.
|
|
23
הוּ דֵין לָא פַניָהּ פִתגָמָא. וַקרֶבו תַּלמִידָוהי בּעָו מִנֵּהּ ואָמרִין: שׁרִיהּ דּקָעיָא בָתרַן.
|
23
אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר. וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ: שַׁלַּח אוֹתָהּ, כִּי הִיא צוֹעֶקֶת אַחֲרֵינוּ.
|
|
24
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: לָא אִשׁתַּדּרֵת אֶלָּא לוָת עֶרבֵּא דַטעָו מִן בֵּית יִסרָיֵל.
|
24
וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: לֹא נִשְׁלַחְתִּי אֶלָּא אֶל הַצֹּאן אֲשֶׁר תָּעוּ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל.
|
|
25
הִי דֵין אֶתַת סִגדַּת לֵהּ ואֶמרַת: מָרי עַדַּרַיני.
|
25
אֲבָל הִיא בָּאָה, הִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ וְאָמְרָה: אֲדוֹנִי, עָזְרֵנִי.
|
|
26
אָמַר לָהּ יֵשׁוּע: לָא שַׁפִּיר למִסַּב לַחמָא דַבנַיָּא וַלמַרמָיוּ לכַלבֵּא.
|
26
אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.
|
|
27
הִי דֵין אֶמרַת: אֵין מָרי. אָף כַּלבֵּא אָכלִין מִן פַּרתּוּתֵא דנָפלִין מִן פָּתוֹרֵא דמָרַיהוֹן וחָאֵין.
|
27
וְהִיא אָמְרָה : כֵּן, אֲדוֹנִי, אַף הַכְּלָבִים אוֹכְלִים מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחֲנוֹת אֲדוֹנֵיהֶם, וְחַיִּים.
|
|
28
הָידֵּין אֶמַר לָהּ יֵשׁוּע: אוֹ אַנתּתָא. רַבָּא הִי הַימָנוּתֵכי. נִהוֶא לֵכי אַיך דּצָביָא אַנתּי. ואִתאַסיַת בַּרתָהּ מִן הָי שָׁעתָא.
|
28
אָז אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הוֹ אִשָּׁה, גְּדוֹלָה הִיא אֱמוּנָתֵךְ. יְהִי לָךְ כְּפִי שֶׁאַתְּ רוֹצָה. וְנִרְפְּאָה בִּתָּהּ לְמִן הַשָּׁעָה הַהִיא.
|
ריפוי חולים
|
29
ושַׁנִּי מִן תַּמָּן יֵשׁוּע. ואֶתָא עַל גֶּנב יַמָּא דַגלִילָא. וַסלֶק לטוּרָא וִיתֶב תַּמָּן.
|
29
וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא אֶל צַד יָם הַגָּלִיל, וְעָלָה לָהָר וְיָשַׁב שָׁם.
|
|
30
וַקרֶבו לוָתֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. דּאִית הוָו עַמהוֹן חֲגִירֵא וַסמַיָּא וחַרשֵׁא וַפשִׁיגֵא וַאחרָנֵא סַגִּיאֵא. ואַרמִיו אִנּוֹן לוָת רִגלָוהי דּיֵשׁוּע ואַסִּי אִנּוֹן.
|
30
וְקָרְבוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ עִמָּהֶם פִּסְחִים וְעִוְרִים וְאִלְּמִים וְנָכִים וְרַבִּים אֲחֵרִים; וְהִנִּיחוּ אוֹתָם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם,
|
|
31
אַיך דּנִתּדַּמּרוּן כִּנשֵׁא הָנוֹן. דּחָזֵין חַרשֵׁא דַממַללִין. וַפשִׁיגֵא דמִתחַלמִין. וַחֲגִירֵא דַמהַלְּכִין. וַסמַיָּא דחָזֵין. ושַׁבַּחו לאַלָהָא דִיסרָיֵל.
|
31
עַד כִּי הִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים הָהֵם כִּרְאוֹתָם אִלְּמִים מְדַבְּרִים וְנָכִים מַבְרִיאִים, וּפִסְחִים מְהַלְּכִים וְעִוְרִים רוֹאִים, וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
|
ישוע מאכיל ארבעת אלפים איש
|
32
הוּ דֵין יֵשׁוּע קרָא לתַלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: מִתרַחַם אנָא עַל כִּנשָׁא הָנָא. דּהָא תלָתָא יָומִין קָוִיו לוָתי. ולַיתּ להוֹן מָא דנֵאכלוּן. וּדֶאשׁרֶא אִנּוֹן כַּד צַיָּמִין לָא צָבֵא אנָא. דַּלמָא נעוּפוּן בּאוּרחָא.
|
32
וְהוּא יֵשׁוּעַ קָרָא לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: מְרַחֵם אֲנִי עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, כִּי הִנֵּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים שָׁהוּ אֶצְלִי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל; וּלְשַׁלֵּחַ אוֹתָם צָמִים אֵינֶנִּי רוֹצֶה, שֶׁמָּא יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ.
|
|
33
אָמרִין לֵהּ תַּלמִידָוהי: אַימִכָּא לַן בּחוּרבָּא לַחמָא דַנסַבַּע כִּנשָׁא הָנָא כֻלֵּהּ.
|
33
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: מֵאַיִן לָנוּ בַּמִּדְבָּר לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה כֻּלּוֹ?
|
|
34
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: כּמָא לַחמִין אִית לכוֹן. אָמרִין לֵהּ: שַׁבעָא וקַלִּיל נוּנֵא דַקדְּקֵא.
|
34
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כַּמָּה לְחָמִים יֵשׁ לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: שִׁבְעָה, וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים.
|
|
35
וַפקַד לכִנשֵׁא דנִסתַּמכּוּן עַל אַרעָא.
|
35
וְצִוָּה אֶת הַהֲמוֹנִים לְהָסֵב עַל הָאָרֶץ;
|
|
36
וַשׁקַל להָנוֹן שַׁבעָא לַחמִין וַלנוּנֵא. ושַׁבַּח וַקצָא ויַהב לתַלמִידָוהי. ותַלמִידֵא יַהבו לכִנשֵׁא.
|
36
וְלָקַח אֶת שִׁבְעַת הַלְּחָמִים וְאֶת הַדָּגִים, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו, וְתַלְמִידָיו נָתְנוּ לַהֲמוֹנִים.
|
|
37
ואֶכַלו כֻּלהוֹן וַסבַעו. וַשׁקַלו תָּותָּרֵא דַקצָיֵא מלֶא שַׁבעָא אִספּרִידִין.
|
37
וְאָכְלוּ כֻּלָּם וְשָׂבְעוּ. וְלָקְחוּ אֶת עָדְפֵי הַפְּתוֹתִים -- מְלֹא שִׁבְעָה סַלִּים.
|
|
38
הָנוֹן דֵּין דּאֶכַלו הָוֵין הוָו אַרבּעָא אַלפִין גַּברֵא סטַר מִן נִשֵּׁא וַטלָיֵא.
|
38
וְהַלָּלוּ שֶׁאָכְלוּ הָיוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים גְּבָרִים מִלְּבַד נָשִׁים וִילָדִים.
|
|
39
וכַד שׁרָא לכִנשֵׁא. סלֶק לאִלפָא ואֶתָא לתחוּמָא דמַגדּוֹ.
|
39
וְכַאֲשֶׁר שִׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים, עָלָה לָאֳנִיָּה וּבָא לִתְחוּם מַגְדּוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק טז
בקשה לראות אות
|
1
וַקרֶבו פּרִישֵׁא וזַדּוּקָיֵא מנַסֵּין לֵהּ. ושָׁאלִין לֵהּ אָתָא מִן שׁמַיָּא דַנחָוֶא אִנּוֹן.
|
1
וְנִגְּשׁוּ פְּרוּשִׁים וּצְדוֹקִים בְּנַסּוֹתָם אוֹתוֹ, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם,
|
|
2
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: מָא דַהֲוָא רַמשָׁא. אָמרִין אנתּוֹן צַחוָא הוּ. סִמקַת גֵּיר שׁמַיָּא.
|
2
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: כִּהְיוֹת עֶרֶב אוֹמְרִים אַתֶּם, בָּהִיר יִהְיֶה, כִּי אָדְמוּ הַשָּׁמַיִם;
|
|
3
וַבצַפרָא אָמרִין אנתּוֹן: יָומָנָא סַתוָא הוּ. סִמקַת גֵּיר שׁמַיָּא כמִירָאִית. נָסבַּי בּאַפֵּא פַּרצוֹפָּא דַשׁמַיָּא יָדעִין אנתּוֹן דּתִבקוֹן. אָתוָתָא דזַבנָא הָנָא לָא יָדעִין אנתּוֹן דּתִפֱרשׁוּן.
|
3
וּבַבֹּקֶר אוֹמְרִים אַתֶּם, הַיּוֹם סַגְרִיר, כִּי אָדְמוּ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם. מַעֲמִידֵי-פָּנִים, אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים אַתֶּם לִבְחֹן; בְּאוֹתוֹת הַזְּמַן הַזֶּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְהַבְחִין.
|
|
4
שַׁרבּתָא בִישׁתָּא וגַיָּרתָּא אָתָא בָעיָא. ואָתָא לָא מִתיָהבָא לָהּ אֶלָּא אִן אָתֵהּ דּיָונָן נבִיָּא. וַשׁבַק אִנּוֹן ואֶזַל.
|
4
דּוֹר רַע וּמְנָאֵף אוֹת מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ אֶלָּא אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא. וְעָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ.
|
שאור הפרושים והצדוקים
|
5
וכַד אֶתָו תַּלמִידָוהי לעִברָא. טעָו דּנִסבוּן עַמהוֹן לַחמָא.
|
5
וּכְשֶׁבָּאוּ תַּלְמִידָיו לְעֵבֶר הַיָּם, שָׁכְחוּ לָקַחַת אִתָּם לֶחֶם.
|
|
6
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: חֲזָו אִזדַּהרו מִן חֲמִירָא דַפרִישֵׁא וַדְזַדּוּקָיֵא.
|
6
וְהוּא אָמַר לָהֶם: רְאוּ, הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים.
|
|
7
הִנּוֹן דֵּין מִתרַעֵין הוָו בּנַפשְׁהוֹן ואָמרִין: דּלַחמָא לָא נסַבו.
|
7
אַךְ הֵם הִרְהֲרוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, שֶׁלֶּחֶם לֹא לָקְחוּ.
|
|
8
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע ואֶמַר להוֹן: מָנָא מִתחַשּׁבִין אנתּוֹן בּנַפשׁכוֹן זעוֹרַי הַימָנוּתָא דלַחמָא לָא שׁקַלתּוֹן.
|
8
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ חוֹשְׁבִים אַתֶּם בִּלְבַבְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה, שֶׁלֶּחֶם לֹא לְקַחְתֶּם?
|
|
9
לָא עֲדַמָּא להָשָׁא אִסתַּכַּלתּוֹן. לָא עָהֲדִּין אנתּוֹן להָנוֹן חַמשָׁא לַחמִין דּחַמשָׁא אַלפִין. וַכמָא קוֹפִינִין שׁקַלתּוֹן.
|
9
הַאִם עַד עַתָּה אֵינְכֶם מְבִינִים? אֵינְכֶם זוֹכְרִים אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים שֶׁל חֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים, וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם?
|
|
10
ולָא להָנוֹן שַׁבעָא לַחמִין דּאַרבּעָא אַלפִין. וַכמָא אִספּרִידִין שׁקַלתּוֹן.
|
10
וְלֹא אֶת שִׁבְעַת הַלְּחָמִים שֶׁל אַרְבַּעַת הָאֲלָפִים, וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם?
|
|
11
אַיכַּן לָא אִסתַּכַּלתּוֹן דּלָא הוָא עַל לַחמָא אֶמרֵת לכוֹן. אֶלָּא דתִזדַּהֲרוּן מִן חֲמִירָא דַפרִישֵׁא וַדזַדּוּקָיֵא.
|
11
אֵיךְ לֹא הֲבִינוֹתֶם שֶׁלֹּא עַל לֶחֶם אָמַרְתִּי לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתִּזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים?
|
|
12
הָידֵּין אִסתַּכַּלו דּלָא אֶמַר דּנִזדַּהֲרוּן מִן חֲמִירָא דלַחמָא. אֶלָּא מִן יוּלפָנָא דַפרִישֵׁא וַדזַדּוּקָיֵא.
|
12
אָז הֵבִינוּ שֶׁלֹּא אָמַר כִּי יִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַלֶּחֶם, אֶלָּא מִתּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים.
|
כיפא מכיר שישוע הוא המשיח
|
13
כַּד דֵּין אֶתָא יֵשׁוּע לאַתרָא דקֵסַריָא דפִילִיפּוֹס. משָׁאֶל הוָא לתַלמִידָוהי ואָמַר: מַנּוּ אָמרִין עֲלַי אנָשָׁא דאִיתַי בּרֵהּ דּאנָשָׁא.
|
13
כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ אֶל אֵזוֹר קֵיסַרְיָה שֶׁל פִילִיפּוֹס, שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר: מִי אוֹמְרִים עָלַי הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי, בֶּן-הָאָדָם?
|
|
14
הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו: אִית דּאָמרִין. יוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא. אחרָנֵא דֵין אֵלִיָּא. וַאחרָנֵא אֵרַמיָא אָו חַד מִן נבִיֵּא.
|
14
וְהֵם אָמְרוּ: יֵשׁ אוֹמְרִים יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל; אֲחֵרִים אֵלִיָּהוּ; וַאֲחֵרִים -- יִרְמְיָהוּ, אוֹ אֶחָד מֵהַנְּבִיאִים.
|
|
15
אָמַר להוֹן: אַנתּוֹן דֵּין מַנּוּ אָמרִין אנתּוֹן דּאִיתַי.
|
15
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם, מִי אוֹמְרִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי?
|
|
16
עֲנָא שִׁמעוֹן כֵּאפָא ואֶמַר: אַנתּ הוּ משִׁיחָא ברֵהּ דּאַלָהָא חַיָּא.
|
16
עָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר: אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים חַיִּים!
|
|
17
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר לֵהּ: טוּבַיך שִׁמעוֹן בּרֵהּ דּיוֹנָא. דּבִסרָא וַדמָא לָא גלָא לָך. אֶלָּא אָבי דּבַשׁמַיָּא.
|
17
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר יוֹנָה, כִּי בָּשָׂר וָדָם לֹא גִּלָּה לְךָ, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
|
|
18
אָף אֶנָא אָמַר אנָא לָך: דּאַנתּ הוּ כֵאפָא. ועַל הָדֵא כֵאפָא אֶבנֵיהּ לעֵדַּתי. ותַרעֵא דַשׁיוֹל לָא נִחִסנוּנָהּ.
|
18
אַף אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁאַתָּה הוּא כֵּיפָא וְעַל כֵּף זֶה אֶבְנֶה אֶת עֲדָתִי, וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ.
|
|
19
לָך אֶתֶּל קלִידֵא דמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. וכֹל מִדֶּם דּתֵאסוֹר בּאַרעָא. נִהוֶא אַסִּיר בַּשׁמַיָּא. ומִדֶּם דּתִשׁרֶא באַרעָא. נִהוֶא שְׁרֶא בַשׁמַיָּא.
|
19
לְךָ אֶתֵּן אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם; וּמַה שֶּׁתַּתִּיר בָּאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם.
|
|
20
הָידֵּין פַּקֶּד לתַלמִידָוהי דַּלאנָשׁ לָא נֵאמרוּן דּהוּיוּ משִׁיחָא.
|
20
אָז צִוָּה אֶת תַּלְמִידָיו שֶּׁלֹּא יֹאמְרוּ לְאִישׁ כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ.
|
ישוע מדבר על מותו ותחייתו
|
21
ומִן הָידֵּין שַׁרִי יֵשׁוּע לַמחָוָיוּ לתַלמִידָוהי דַּעֲתִיד הוּ דנֵאזַל לאוֹרִשׁלֶם. וסַגִּי נֶחַשׁ מִן קַשִּׁישֵׁא ומִן רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא ונִתִקטֶל. וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
21
וּמִן הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהוֹדִיעַ לְתַלְמִידָיו, שֶׁעָתִיד הוּא לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם וְיִסְבֹּל הַרְבֵּה מֵהַזְּקֵנִים וּמֵרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וְיֵהָרֵג, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
|
22
ודַברֵהּ כֵּאפָא. ושַׁרִי למִכאָא בֵהּ ואֶמַר: חָס לָך מָרי. דּתִהוֶא לָך הָדֵא.
|
22
וְלָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ וְאָמַר: חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי, מִהְיוֹת לְךָ זֹאת.
|
|
23
הוּ דֵין אִתִפּנִי ואֶמַר לכֵאפָא: זֶל לָך לבֶסתַּרי סָטָנָא. תּוּקִלתָא אַנתּ לִי. דּלָא מִתרַעֶא אַנתּ דּאַלָהָא. אֶלָּא דַבנַינָשָׁא.
|
23
אַךְ הוּא פָּנָה וְאָמַר לְכֵיפָא: לֵךְ לְךָ מֵאַחֲרַי, שָׂטָן, מִכְשׁוֹל אַתָּה לִי, כִּי אֵינְךָ הוֹגֶה בַּאֲשֶׁר לֵאלֹהִים אֶלָּא בַּאֲשֶׁר לִבְנֵי אָדָם.
|
|
24
הָידֵּין אֶמַר יֵשׁוּע לתַלמִידָוהי: מַן דּצָבֵא דנֵאתֶא בָתַרי. נִכפּוֹר בּנַפשֵׁהּ. ונִשׁקוֹל זקִיפֵהּ ונֵאתֶא בָתַרי.
|
24
אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, יִתְכַּחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיָבוֹא אַחֲרַי;
|
|
25
מַן דּצָבֵא גֵיר דּנַחֶא נַפשֵׁהּ. נָובּדִיהּ. ומַן דּנָובֶּד נַפשֵׁהּ מִטֹּלָתי. נִשׁכּחִיהּ.
|
25
כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי -- יִמְצָאֶנָּה;
|
|
26
מָנָא גֵיר נִתִהנֶא בַרנָשָׁא אִן כֻּלֵּהּ עָלמָא נִקנֶא ונַפשֵׁהּ נִחסַר. אָו מָנָא נִתֶּל בַּרנָשָׁא תַחלוּפָא דנַפשֵׁהּ.
|
26
כִּי מַה יֵּהָנֶה אָדָם אִם אֶת כָּל הָעוֹלָם יַשִּׂיג וְאֶת נַפְשׁוֹ יַפְסִיד? אוֹ מַה יִּתֵּן אָדָם תְּמוּרָת נַפְשׁוֹ?
|
|
27
עֲתִיד הוּ גֵיר בּרֵהּ דּאנָשָׁא דנֵאתֶא בתִשׁבּוֹחתָּא דאַבוּהי עַם מַלַאכָוהי קַדִּישֵׁא. והָידֵּין נִפרוֹע לאנָשׁ אנָשׁ אַיך עֲבָדָוהי.
|
27
כִּי עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז יְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשָׂיו.
|
|
28
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִית אנָשָׁא דקָימִין תּנָן דּלָא נִטעֲמוּן מָותָּא עֲדַמָּא דנֶחזוֹן לַברֵהּ דּאנָשָׁא דאָתֵא במַלכּוּתֵהּ.
|
28
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים כָּאן שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת בֶּן-הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יז
ישוע לובש הדר
|
1
ובָתַר שׁתָּא יָומִין דּבַר יֵשׁוּע לכֵאפָא וַליַעקוֹב וַליוֹחַנָּן אַחוּהי. ואַסֶּק אִנּוֹן לטוּרָא רָמָא בַלחוֹדַיהוֹן.
|
1
וְאַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו, וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבֹהַּ לְבַדָּם
|
|
2
ואִשׁתַּחלַף יֵשׁוּע קדָמַיהוֹן. וַנהַר פַּרצוֹפֵּהּ אַיך שִׁמשָׁא. נַחתָּוהי דֵּין חֲוַרו אַיך נוּהֲרָא.
|
2
וְהִשְׁתַּנָּה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵיהֶם, וּפָנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר.
|
|
3
ואִתִחזִיו להוֹן מוּשֵׁא ואֵלִיָּא כַד ממַללִין עַמֵּהּ.
|
3
וְנִרְאוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ.
|
|
4
עֲנָא דֵין כֵּאפָא ואֶמַר ליֵשׁוּע: מָרי שַׁפִּיר הוּ לַן דַּתנָן נִהוֶא. ואִן צָבֵא אַנתּ. נֶעבֶּד תּנָן תּלָת מטַלליִן. חדָא לָך וַחדָא למוּשֵׁא וַחדָא לאֵלִיָּא.
|
4
עָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְאִם אַתָּה רוֹצֶה, נַעֲשֶׂה כָּאן שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת -- אַחַת לְךָ, וְאַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ.
|
|
5
ועַד הוּ ממַלֶּל. הָא עֲנָנָא נַהִירתָּא אַטלַת עֲלַיהוֹן. וקָלָא הוָא מִן עֲנָנָא דאָמַר: הָנָו בֵּרי חַבִּיבָא דבֵהּ אִצטְבִית. לֵהּ שׁמַעו.
|
5
עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן, אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב אֲשֶׁר חָפַצְתִּי בּוֹ; אֵלָיו שִׁמְעוּ.
|
|
6
וכַד שׁמַעו תַּלמִידֵא. נפַלו עַל אַפַּיהוֹן. וַדחֶלו טָב.
|
6
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ מְאֹד.
|
|
7
ואִתקַרַב לוָתהוֹן יֵשׁוּע. וַקרֶב להוֹן ואֶמַר: קוּמו לָא תִדִחלוּן.
|
7
וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ, וְנָגַע בָּהֶם וְאָמַר: קוּמוּ, אַל תִּירָאוּ.
|
|
8
ואַרִימו עַינַיהוֹן. וַלאנָשׁ לָא חֲזָו אֶלָּא אִן ליֵשׁוּע בַּלחוֹדָוהי.
|
8
וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ אֶלָּא אֶת יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ.
|
|
9
וכַד נָחתִּין מִן טוּרָא. פַּקֶּד אִנּוֹן יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: לעֵין אנָשׁ לָא תֵאמרוּן חֶזוָא הָנָא. עֲדַמָּא דַנקוּם בּרֵהּ דּנָשָׁא מִן מִיתֵא.
|
9
וּכְשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר, צִוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אַל תֹּאמְרוּ לִפְנֵי שׁוּם אִישׁ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן-הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.
|
|
10
ושַׁאלוּהי תַּלמִידָוהי ואָמרִין לֵהּ: מָנָא הָכֵיל סָפרֵא אָמרִין דּאֵלִיָּא וָלֵא דנֵאתֶא לוּקדַם.
|
10
וּשְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֵפוֹא אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים, שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?
|
|
11
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: אֵלִיָּא אָתֵא לוּקדַם. דּכֹל מִדֶּם נשַׁלֶּם.
|
11
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵלִיָּהוּ יָּבוֹא תְּחִלָּה לְהַשְׁלִים כֹּל דָּבָר.
|
|
12
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּהָא אֵלִיָּא אֶתָא. ולָא יָדעוּהי. וַעֲבַדו בֵּהּ כֹּל מָא דַצבָו. הָכַנָּא אָף בּרֵהּ דּאנָשָׁא עֲתִיד דּנֶחַשׁ מִנהוֹן.
|
12
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ, וְעָשׂוּ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצוּ; כָּךְ גַּם בֶּן-הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מֵהֶם.
|
|
13
הָידֵּין אִסתַּכַּלו תַּלמִידֵא דעַל יוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא אֶמַר להוֹן.
|
13
אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁעַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אָמַר לָהֶם.
|
ריפוי נער אחוז שד
|
14
וכַד אֶתָו לוָת כִּנשָׁא. קרֶב לֵהּ גַּברָא וַברַך עַל בּוּרכָּוהי ואֶמַר לֵהּ:
|
14
וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הֶהָמוֹן, נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ:
|
|
15
מָרי אִתרַחַם עֲלַי. בֵּרי דּאִית לֵהּ בַּר אִגָּרֵא. ובִישָׁאִית עֲבִיד. כּמָא גֵיר זַבנִין בּנוּרָא נָפֵל. וַכמָא זַבנִין בּמַיָּא.
|
15
אֲדוֹנִי, רַחֵם עָלַי. בְּנִי יֵשׁ לוֹ שֵׁדֵי מַחֲלַת יָרֵחַ וְחוֹלֶה הוּא קָשֶׁה, כִּי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ, וּלְעִתִּים תְּכוּפוֹת לַמַּיִם.
|
|
16
וקַרֶבתֵּהּ לתַלמִידַיך. ולָא אִשׁכַּחו למַאסָיוּתֵהּ.
|
16
וְהֵבֵאתִיו לְתַלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ.
|
|
17
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר: אוֹן שַׁרבּתָא דלָא מהַימנָא וַמעַקַלתָּא. עֲדַמָּא לאֶמַּתי אֶהוֶא לוָתכוֹן. וַעֲדַמָּא לאֶמַּתי אֶסַּיבַּרכוֹן. אַיתָּאוּהי לִי לכָא.
|
17
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי-מַאֲמִין וַעֲקַלְקַל, עַד מָתַי אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם? וְעַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה.
|
|
18
וַכאָא בֵהּ יֵשׁוּע וַנפַק מִנֵּהּ שֵׁאדָא ואִתאַסִּי טַליָא מִן הָי שָׁעתָא.
|
18
וְגָעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְיָצָא מִמֶּנּוּ הַשֵּׁד; וְנִרְפָּא הַנַּעַר לְמִן הַשָּׁעָה הַהִיא.
|
|
19
הָידֵּין קרֶבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשׁוּע בַּלחוֹדָוהי ואֶמַרו לֵהּ: למָנָא חֲנַן לָא אִשׁכַּחֲן למַאסָיוּתֵהּ.
|
19
אָז נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְרַפְּאוֹ?
|
|
20
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: מִטֹּל לָא הַימָנוּתכוֹן. אָמֵין גֵּיר אָמַר אנָא לכוֹן. דּאִן תִּהוֶא בכוֹן הַימָנוּתָא אַיך פּרִדּתָא דחַרדּלָא. תֵּאמרוּן לטוּרָא הָנָא: דּשַׁנָּא מִכָּא. וַנשַׁנֶּא. ומִדֶּם לָא נִחסַנכוֹן.
|
20
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בִּגְלַל אִי-אֱמוּנַתְכֶם; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם תִּהְיֶה בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה, זוּז מִכָּאן, וְהוּא יָזוּז; וְדָבָר לֹא יִקְשֶׁה לָכֶם.
|
|
21
הָנָא דֵין גִּנסָא לָא נָפֵק אֶלָּא בצָומָא ובַצלוֹתָא.
|
21
אֲבָל הַמִּין הַזֶּה אֵינֶנּוּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה.
|
ישוע מדבר שנית על מותו ותחייתו
|
22
כַּד מִתהַפּכִין דֵּין בַּגלִילָא. אֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: עֲתִיד הוּ ברֵהּ דּאנָשָׁא דנִשׁתְּלֶם בּאִידַי בּנַינָשָׁא.
|
22
וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בַּגָּלִיל, אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי בְּנֵי אָדָם
|
|
23
ונִקִטלוּנָיהי. וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם. וכֶריַת להוֹן טָב.
|
23
וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם וְהֵם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד.
|
מס מחצית השקל לבית המקדש
|
24
וכַד אֶתָו לַכפַר נָחוֹם. קרֶבו הָנוֹן דּנָסבִּין תּרֵין זוּזִין דַּכסֶף רֵשָׁא לוָת כֵּאפָא ואֶמַר לֵהּ: רַבּכוֹן לָא יָהֵב תּרֵין זוּזָוהי.
|
24
וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, נִגְּשׁוּ אֶל כֵּיפָא הַלָּלוּ שֶׁלּוֹקְחִים אֶת שְׁנֵי הַזּוּזִים שֶׁל מַס הַגֻּלְגֹּלֶת,וְאָמְרוּ לוֹ: רַבְּכֶם הַאִם אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת שְׁנֵי זּוּזָיו?
|
|
25
אָמַר להוֹן: אֵין. וכַד עַל כֵּאפָא לבַיתָּא. קַדּמֵהּ יֵשׁוּע ואֶמַר לֵהּ: מָנָא מִתִחזֶא לָך שִׁמעוֹן. מַלכֵּא דאַרעָא מִן מַן נָסבִּין מַכסָא וַכסֶף רֵשָׁא. מִן בּנַיהוֹן אָו מִן נוּכרָיֵא.
|
25
אָמַר לָהֶם: כֵּן. וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס כֵּיפָא לַבַּית, הִקְדִימוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: מַה נִּרְאֶה לְךָ, שִׁמְעוֹן? מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי לוֹקְחִים מֶכֶס וּמַס גֻּלְגֹּלֶת, מִבְּנֵיהֶם אוֹ מִן הַנוֹכְרִים?
|
|
26
אָמַר לֵהּ שִׁמעוֹן: מִן נוּכרָיֵא. אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: מָדֵין בּנַי חֵארֵא אִנּוֹן בּנַיָּא.
|
26
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן: מִן הַנּוֹכְרִים אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לְפִיכָךְ בְּנֵי-חוֹרִין הֵם הַבָּנִים.
|
|
27
דּלָא דֵין נַכשֶׁל אִנּוֹן. זֶל ליַמָּא ואַרמָא בַלּוּעָא. ונוּנָא קַדמָיָא דסַלֵק. פּתַח פּוּמַהּ. ותִשׁכַּח אִסתֵּירָא. הָי סַב והַב חֲלָפַי וַחֲלָפַיך.
|
27
אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא נַכְשִׁיל אוֹתָם, לֵךְ לַיָּם וְהָטֵל חַכָּה, וְהַדָּג הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲלֶה, פְּתַח פִּיו וְתִמְצָא מַטְבֵּעַ; אוֹתוֹ קַח וְתֵן בַּעֲדִי וּבַעַדְךָ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק יח
הגדול במלכות השמים
|
1
בּהָי שָׁעתָא קרֶבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשׁוּע ואָמרִין: מַנּוּ כַי רַבּ בּמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
1
בַּשָּׁעָה הַהִיא נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ: מִיהוּ אֵפוֹא גָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?
|
|
2
וַקרָא יֵשׁוּע טַליָא. ואַקִּימֵהּ בַּינָתהוֹן.
|
2
קָרָא יֵשׁוּעַ לְיֶלֶד וְהֶעֱמִידוֹ בֵּינֵיהֶם,
|
|
3
ואֶמַר: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּאִן לָא תִתהַפּכוּן ותִהווֹן אַיך טלָיֵא. לָא תֶעלוּן למַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
3
וְאָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים, לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
4
מַן הָכֵיל דַּממַכֶּך נַפשֵׁהּ אַיך הָנָא טַליָא. הוּ נִהוֶא רַבּ בּמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
4
לָכֵן מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּיֶּלֶד הַזֶּה, הוּא יִהְיֶה גָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
5
ומַן דַּמקַבֶּל אַיך טַליָא הָנָא בּשֵׁמי. לִי הוּ מקַבֶּל.
|
5
וּמִי שֶׁיְּקַבֵּל כַּיֶּלֶד הַזֶּה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל.
|
מכשילים ומכשולים
|
6
וכֹל דּנַכשֶׁל לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא דַמהַימנִין בִּי. פַּקָּח הוּ לֵהּ דּתִהוֶא תַליָא רַחיָא דַחֲמָרָא בצָורֵהּ. וַמטַבַּע בּעוּמקָוהי דּיַמָּא.
|
6
וְכָל אֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי, מוּטָב הָיָה לוֹ שֶׁתְּהֵא אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ וִיטֻבַּע בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם.
|
|
7
וָי לעָלמָא מִן מַכשׁוּלֵא. אַנַנקֵא גֵיר דּנֵאתוֹן מַכשׁוּלֵא. וָי דֵּין לגַברָא דְבאִידֵהּ נֵאתוֹן מַכשׁוּלֵא.
|
7
אוֹי לָעוֹלָם מִן הַמִּכְשׁוֹלִים, כִּי הֶכְרֵחַ הוּא שֶׁיָּבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים.
|
|
8
אִן דֵּין אִידָך אָו רִגלָך מַכִשׁלָא לָך. פּסוֹקֵיהּ וַשׁדִיהּ מִנָּך. טָב הוּ לָך גֵּיר דּתֶעוֹל לחַיֵּא כַד חֲגִיס אַנתּ אָו כַּד פּשִׁיג. ולָא כַד אִית לָך תַּרתֵּין אִידִין אָו תַּרתֵּין רִגלִין תִּפֶּל בּנוּרָא דַלעָלַם.
|
8
אִם יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ; כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחַיִּים בִּהְיוֹתְךָ גִּדֵּם אוֹ קִטֵּעַ, וְלֹא תִּפֹּל לְאֵשׁ עוֹלָם בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם.
|
|
9
ואִן הוּ דעַינָך מַכִשׁלָא לָך. חֲצִיהּ וַשׁדִיהּ מִנָּך. טָב הוּ לָך דּבַחֲדָא עַינָא תֶעוֹל לחַיֵּא. ולָא כַד אִית לָך תַּרתֵּין עַינִין תִּפֶּל בּגֵהַנָּא דנוּרָא.
|
9
וְאִם עֵינְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ; מוּטָב לְךָ שֶׁבְּעַיִן אַחַת תִּכָּנֵס לַחַיִּים, וְלֹא תִּפֹּל לְגֵיהִנּוֹם אֵשׁ בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם.
|
משל השה האובד
|
10
חֲזָו לָא תִבסוֹן עַל חַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא. אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּמַלַאכַיהוֹן בַּשׁמַיָּא בכֻלזבַן חָזֵין פָּרצוֹפֵּהּ דּאָבי דּבַשׁמַיָּא.
|
10
רְאוּ, אַל תָּבוּזוּ לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה; כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁמַּלְאֲכֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם רוֹאִים בְּכָל עֵת אֶת פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
|
|
11
אֶתָא גֵיר בּרֵהּ דְּאנָשָׁא דנַחֵא מִדֶּם דּאַבִּיד הוָא.
|
11
הֵן בָּא בֶּן-הָאָדָם לְהוֹשִׁיעַ מַה שֶּׁאָבוּד הָיָה.
|
|
12
מָנָא מִתִחזֶא לכוֹן. אִן נִהווֹן לאנָשׁ מָאא עֶרבִּין. ונִטעֶא חַד מִנהוֹן. לָא שָׁבֵק תִּשׁעִין ותִשׁעָא בטוּרָא. ואָזֵל בָּעֵא להָו דַּטעָא.
|
12
מַה דַּעְתְּכֶם? אִם יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְּבָשִׂים וְיִתְעֶה אֶחָד מֵהֶם, הַאִם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בָּהָר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁתָּעָה.
|
|
13
ואִן נִשׁכְּחֵהּ. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּחָדֵא בֵהּ יַתִּיר מִן תִּשׁעִין ותִשׁעָא דלָא טעָו.
|
13
וְאִם יִמְצָאֵהוּ, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שֶׁלֹּא תָּעוּ.
|
|
14
הָכַנָּא לַיתּ צִביָנָא קדָם אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא דנֵאבַד חַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא.
|
14
כָּךְ אֵין רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.
|
היחס אל אח חוטא
|
15
אִן דֵּין אַסכֶּל בָּך אַחוּך. זֶל אַכֶּסַּיהי בַּינַיך ולֵהּ בַּלחוֹד. אִן שַׁמעָך. יִתַרתּ אַחוּך.
|
15
וְאִם עָוָה לְךָ אָחִיךָ, לֵךְ וְהוֹכֵחַ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַד. אִם שָׁמַע לְךָ, הִרְוַחְתָּ לְךָ אֶת אָחִיךָ.
|
|
16
ואִן לָא שַׁמעָך. דּבַר עַמָּך חַד אָו תּרֵין. דּעַל פּוּם תּרֵין אָו תּלָתָא סָהֲדִּין תּקוּם כֹּל מִלָּא.
|
16
וְאִם לֹא שָׁמַע לְךָ, קַח אִתְּךָ אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כִּי עַל פִּי שְׁנַים אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל דָּבָר.
|
|
17
אִן דֵּין אָפלָא להָנוֹן נִשׁמַע. אֶמַר לעֵדּתָּא. אִן דֵּין אָפלָא לעֵדּתָּא נִשׁמַע. נִהוֶא לָך אַיך מָכסָא ואַיך חַנּפָא.
|
17
אִם גַּם לָכֶם לֹא יִשְׁמַע, אֱמֹר לַקְּהִלָּה. וְאִם גַּם לַקְּהִלָּה לֹא יִשְׁמַע, יִהְיֶה לְךָ כְּמוֹכֵס וּכְעוֹבֵד אֱלִילִים.
|
|
18
ואָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל מָא דתֵאסרוּן בּאַרעָא. נִהוֶא אַסִּיר בַּשׁמַיָּא. ומִדֶּם דּתִשׁרוֹן בּאַרעָא. נִהוֶא שׁרֶא בַשׁמַיָּא.
|
18
וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתַּאַסְרוּ בָּאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם; וּמַה שֶׁתַּתִּירוּ בָּאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם.
|
|
19
תּוּב אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִן תּרֵין מִנכוֹן נִשׁתְּווֹן בּאַרעָא עַל כֹּל צבוּ דנִשִׁאלוּן. נִהוֶא להוֹן מִן לוָת אָבי דּבַשׁמַיָּא.
|
19
עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם שְׁנַיִם מִכֶּם יַסְכִּימוּ בָּאָרֶץ עַל כָּל דָּבָר שֶׁיְּבַקְּשׁוּ, יִהְיֶה לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם;
|
|
20
אַיכָּא גֵיר דַּתרֵין אָו תּלָתָא כנִישִׁין בּשֵׁמי. תַּמָּן אנָא בַינָתהוֹן.
|
20
כִּי הֵיכָן שֶׁשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים בִּשְׁמִי, שָׁם אֲנִי בֵּינֵיהֶם.
|
משל על עבד שלא רצה למחול
|
21
הָידֵּין קרֶב לוָתֵהּ כֵּאפָא ואֶמַר לֵהּ: מָרי כּמָא זַבנִין אִן נַסכֶּל בִּי אָחי. אֶשׁבּוֹק לֵהּ. עֲדַמָּא לַשׁבַע זַבנִין.
|
21
אָז נִגַּשׁ אֵלָיו כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים, אִם יַעֲוֶה לִי אָחִי, אֶסְלַח לוֹ? עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?
|
|
22
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: לָא אָמַר אנָא לָך. עֲדַמָּא לַשׁבַע. אֶלָּא עֲדַמָּא לשַׁבעִין זַבנִין שׁבַע שׁבַע.
|
22
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע, אֶלָּא עַד שִׁבְעִים פְּעָמִים שֶׁבַעִ.
|
|
23
מִטֹּל הָנָא אִתּדַּמיַת מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא מַלכָּא דַצבָא דנִסַּב חוּשׁבָּנָא מִן עַבדָּוהי.
|
23
עַל כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ מֶלֶךְ שֶׁרָצָה לְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵעֲבָדָיו.
|
|
24
וכַד שַׁרִי למֶסַּב. קַרֶבו לֵהּ חַד. דּחַיָּב רִבּוֹ כַכּרִין.
|
24
וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְקַבֵּל, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶחָד שֶׁחַיָּב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכָּרִים.
|
|
25
וכַד לַיתּ הוָא לֵהּ למִפרַע. פּקַד מָרֵהּ דּנִזדַּבַּן הוּ ואַנתּתֵהּ וַבנָוהי וכֹל מִדֶּם דּאִית לֵהּ ונִפרוֹע.
|
25
וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם, צִוָּה אֲדוֹנָיו שֶׁיִּמָּכֵר הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וִישַׁלֵּם .
|
|
26
וַנפַל הָו עָבדָּא סגֶד לֵהּ ואֶמַר: מָרי אַגַּר עֲלַי רוּחָא. וכֹל מִדֶּם פָּרַע אנָא לָך.
|
26
וְנָפַל הָעֶבֶד, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הֱיֵה נָא אֶרֶך אַפַּיִם כְּלַפַּי וְהַכֹּל אֲשַׁלֵּם לְךָ.
|
|
27
ואִתרַחַם מָרֵהּ דּעַבדָּא הָו. וַשׁרָיהי. וחָובּתֵהּ שׁבַק לֵהּ.
|
27
וְרִחֵם אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא, וּפָטַר אוֹתוֹ, וְאֶת חוֹבוֹ מָחַל לוֹ.
|
|
28
נפַק דֵּין עַבדָּא הָו. ואֶשׁכַּח לחַד מִן כּנָוָתֵהּ. דּחַיָּב הוָא לֵהּ דִּינָרֵא מָאא. ואַחדֵּהּ וחָנֵק הוָא לֵהּ ואָמַר לֵהּ: הַב לִי מִדֶּם דּחַיָּב אַנתּ לִי.
|
28
יָצָא הָעֶבֶד הַהוּא וּמָצָא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ מֵאָה דִּינָרִים וְתָפַס אוֹתוֹ וְהֵחֵל חוֹנֵק אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי מַה שֶּׁאַתָּה חַיָּב לִי.
|
|
29
וַנפַל הָו כּנָתֵהּ עַל רִגלָוהי. בּעָא מִנֵּהּ ואֶמַר: אַגַּר עֲלַי רוּחָא ופָרַע אנָא לָך.
|
29
וְנָפַל חֲבֵרוֹ לְרַגְלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְאָמַר: הֱיֵה נָא אֶרֶךְ אַפַּיִם כְּלַפַּי וַאֲשַׁלֵּם לְךָ.
|
|
30
הוּ דֵין לָא צבָא. אֶלָּא אֶזַל אַרמיֵהּ בֵּית אַסִּירֵא. עֲדַמָּא דנִתֶּל לֵהּ מָא דחַיָּב לֵהּ.
|
30
אַךְ הוּא לֹא רָצָה, אֶלָּא הָלַךְ וְהִשְׁלִיכוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים, עַד אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁחַיָּב לוֹ.
|
|
31
כַּד חֲזָו דֵּין כּנָוָתהוֹן מִדֶּם דַּהֲוָא. כֶּריַת להוֹן טָב. ואֶתָו אָודַּע למָרהוֹן כֹּל מָא דַהֲוָא.
|
31
כְּשֶׁרָאוּ חַבְרֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּ לַאֲדוֹנֵיהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה.
|
|
32
הָידֵין קרָיהי מָרֵהּ ואֶמַר לֵהּ: עַבדָּא בִישָׁא. הָי כֻּלָּהּ חָובּתָא שִׁבקֵת לָך דַּבעַיתּ מִני.
|
32
אָז קָרָא אוֹתוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: עֶבֶד רָע, אֶת כָּל הַחוֹב הַהוּא מָחַלְתִּי לְךָ מִפְּנֵי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי.
|
|
33
לָא וָלֵא הוָא לָך אָף אַנתּ דּתִחוֹן לַכנָתָך אַיכַּנָּא דאֶנָא חַנתָּך.
|
33
הַאִם לֹא צָרִיךְ הָיִיתָ גַּם אַתָּה לְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ כְּפִי שֶׁאֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיךָ?
|
|
34
וַרגֶז מָרֵהּ ואַשׁלְמֵהּ לַמנַגְּדָנֵא. עֲדַמָּא דנִפרוֹע כֹּל מִדֶּם דּחַיָּב לֵהּ.
|
34
וְרָגַז אֲדוֹנָיו וּמָסַר אוֹתוֹ לַנּוֹגְשִׂים, עַד אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת כָּל מַה שֶּׁחַיָּב לוֹ.
|
|
35
הָכַנָּא נֶעבֶּד לכוֹן אָבי דבַשׁמַיָּא אִן לָא תִשׁבּקוּן אנָשׁ לאַחוּהי מִן לִבּכוֹן סַכלוּתֵהּ.
|
35
כָּכָה יַעֲשֶׂה לָכֶם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם לֹא תִּסְלְחוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל לְבַבְכֶם אֶת עֲווֹנוֹ.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה