הבשורה על-פי מתי
פרק יט
שאלה בעניין הגירושין
|
1
וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע מִלֵּא הָלֵין. שׁקַל מִן גּלִילָא. ואֶתָא לַתחוּמָא דַיְהוּד לעִברָא דיוֹרדְּנָן.
|
1
וְכַאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָצָא מִן הַגָּלִיל וּבָא לִתְחוּם יְהוּדָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
|
|
2
ואֶתָו בָּתרֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. ואַסִּי אִנּוֹן תַּמָּן.
|
2
וּבָאוּ אַחֲרָיו הֲמוֹנִים רַבִּים וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם שָׁם.
|
|
3
וַקרֶבו לוָתֵהּ פּרִישֵׁא וַמנַסֵּין הוָו לֵהּ ואָמרִין: אִן שַׁלִּיט לאנָשׁ דּנִשׁרֶא אַנתּתֵהּ בּכֹל עִלָּא.
|
3
וְנִגְּשׁוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים וְנִסּוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּכָל עִלָּה?
|
|
4
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: לָא קרַיתּוֹן דּהָו דַּעֲבַד מִן בּרָשִׁית. דִּכרָא ונִקבְּתָא עֲבַד אִנּוֹן. ואֶמַר:
|
4
וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם שֶׁהוּא אֲשֶׁר עָשָׂה מִבְּרֵאשִׁית, זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אוֹתָם? וְאָמַר,
|
|
5
מִטֹּל הָנָא נִשׁבּוֹק גַּברָא לאַבוּהי ולִאמֵּהּ. ונִקַּף לאַנתּתֵהּ. ונִהווֹן תּרַיהוֹן חַד בּסַר.
|
5
עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד.
|
|
6
מָדֵין לָא הוָו תּרֵין. אֶלָּא חַד פּגַר. מִדֶּם הָכֵיל דּאַלָהָא זָוֶג. בַּרנָשָׁא לָא נפַרֶשׁ.
|
6
לְפִיכָךְ אֵינָם שְׁנַיִם, אֶלָּא גּוּף אֶחָד. לָכֵן מַה שֶּׁאֱלֹהִים זִוֵּג, אָדָם אַל יַפְרִיד.
|
|
7
אָמרִין לֵהּ: למָנָא הָכֵיל מוּשֵׁא פַּקֶּד דּנִתֶּל כְּתָבָא דשׁוּבקָנָא ונִשׁרֵיהּ.
|
7
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה אֵפוֹא מֹשֶׁה צִוָּה לָתֵת סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלְּחָהּ?
|
|
8
אָמַר להוֹן: מוּשֵׁא לוּקבַל קַשׁיוּת לִבּכוֹן אַפֶּס לכוֹן דּתִשׁרוֹן נִשַּׁיכּוֹן. מִן בּרָשִׁית דֵּין לָא הוָא הָכַנָּא.
|
8
אָמַר לָהֶם: מֹשֶׁה מִפְּנֵי קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם לְשַׁלֵּחַ אֶת נְשֵׁיכֶם, אַךְ מִבְּרֵאשִׁית לֹא הָיָה כָּךְ.
|
|
9
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּמַן דּשָׁבֵק אַנתּתֵהּ דּלָא גָורָא ונָסֵב אחרֵתָא. גָּאַר. ומַן דּנָסֵב שׁבִיקתָּא. גָּאַר.
|
9
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל-דְּבַר נִאוּף וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת -- נוֹאֵף. וּמִי שֶׁנּוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה -- נוֹאֵף.
|
|
10
אָמרִין לֵהּ תַּלמִידָוהי: אִן הָכַנָּא אִית עִדלָיָא בַינַי גַּברָא לאַנתּתָא. לָא פַקָּח למִסַּב אַנתּתָא.
|
10
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אִם כָּךְ יֵשׁ אַשְׁמָה בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה, לֹא כְּדַאי לָשֵׂאת אִשָּׁה.
|
|
11
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא כֹל אנָשׁ סָפֵק לָהּ למִלתָא הָדֵא. אֶלָּא מַן דִּיהִיב לֵהּ.
|
11
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: לֹא כָּל אָדָם מְסֻגָּל לַדָּבָר הַזֶּה, אֵלֶּה מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ;
|
|
12
אִית גֵּיר מהַימנֵא דמִן כַּרסָא דאִמהוֹן אִתִילֶדו הָכַנָּא. ואִית מהַימנֵא דמִן בּנַי אנָשָׁא הֲוָו מהַימנֵא. ואִית מהַימנֵא דהִנּוֹן עבַדו נַפשְׁהוֹן מהַימנֵא מִטֹּל מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. מַן דּמִשׁכַּח דּנִספַּק. נִספַּק.
|
12
כִּי יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁמִּבֶּטֶן אִמָּם נוֹלְדוּ כָּךְ; וְיֵשׁ סָרִיסִים שֶׁעַל-יְדֵי בְּנֵי-אָדָם נַעֲשׂוּ סָרִיסִים; וְיֵשׁ סָרִיסִים שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם סָרִיסִים לְמַעַן מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. מִי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל, יְקַבֵּל.
|
ישוע מקבל את הילדים
|
13
הָידֵּין קַרֶבו לֵהּ טלָיֵא. דַּנסִים אִידֵהּ עֲלַיהוֹן וַנצַלֶּא. וַכְאָו בּהוֹן תַּלמִידָוהי.
|
13
אָז קֵרְבוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ יָדוֹ עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלֵּל; וְגָעֲרוּ בָּהֶם תַּלְמִידָיו.
|
|
14
הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר להוֹן: שׁבוֹקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תִכלוֹן אִנּוֹן. דּדַאילֵין גֵּיר דּאַיך הָלֵין אִנּוֹן אִיתֵיהּ מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
14
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם, כִּי לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הִיא מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
15
וסָם אִידֵּהּ עֲלַיהוֹן. ואֶזַל מִן תַּמָּן.
|
15
וְסָמַךְ יָדוֹ עֲלֵיהֶם וְהָלַךְ מִשָּׁם.
|
מכשול העושר
|
16
ואֶתָא חַד קרֶב ואֶמַר לֵהּ: מַלפָנָא טָבָא מָנָא דטָב אֶעבֶּד דּנִהווֹן לִי חַיֵּא דַלעָלַם.
|
16
וּבָא אֶחָד, נִגַּשׁ וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה טוֹב, מַה טּוֹב אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי חַיֵּי עוֹלָם?
|
|
17
הוּ דֵין אֶמַר לֵהּ: מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא. לַיתּ טָבָא. אֶלָּא אִן חַד אַלָהָא. אִן דֵּין צָבֵא אַנתּ דּתֶעוֹל לחַיֵּא. טַר פּוּקדָּנֵא.
|
17
אַךְ הוּא אָמַר לוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב. אֵין טוֹב אֶלָּא הָאֱלֹהִים הָאֶחָד.וְאִם רוֹצֶה אַתָּה לְהִכָּנֵס לַחַיִּים, שְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת.
|
|
18
אָמַר לֵהּ: אַילֵין. הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: דּלָא תִקטוֹל. ולָא תגוּר. ולָא תִגנוֹב. ולָא תַסהֶד סַהֲדּוּת שׁוּקרָא.
|
18
אָמַר לוֹ: אֵילוּ? וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: לֹא תִרְצַח, וְלֹא תִנְאַף, וְלֹא תִגְנֹב, וְלֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר,
|
|
19
ויַקַּר לאַבוּך ולִאמָּך. ותַחֶב לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך.
|
19
וְכַבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
|
|
20
אָמַר לֵהּ הָו עֲלַימָא: הָלֵין כֻּלהֵין נִטרֵת אִנֵּין מִן טַליוּתי. מָנָא חַסִּיר אנָא.
|
20
אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: אֶת אֵלֶּה כֻּלָּן שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי, מַה חָסֵר לִי.
|
|
21
אֶמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אִן צָבֵא אַנתּ גּמִירָא למֶהוָא. זֶל זַבֶּן קִניָנָך. והַב למִסכֵּנֵא ותִהוֶא לָך סִימתָא בַשׁמַיָּא. ותָא בָתַרי.
|
21
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִם רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת שָׁלֵם, לֵךְ מְכֹר אֶת רְכוּשְׁךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם, וּבוֹא אַחֲרַי.
|
|
22
שׁמַע דֵּין הָו עֲלַימָא מִלתָא הָדֵא. ואֶזַל כַּד כַּריָא לֵהּ. אִית הוָא לֵהּ גֵּיר קִניָנָא סַגִּיאָא.
|
22
שָׁמַע הַבָּחוּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהָלַךְ עָצוּב, כִּי הָיָה לוֹ רְכוּשׁ רַב.
|
|
23
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר לתַלמִידָוהי: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּעַטלָא הי לעַתִּירָא דנֶעוֹל למַלכּוּת שׁמַיָּא.
|
23
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לְתַלְמִידָיו: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁקָּשֶׁה לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
24
תּוּב דֵּין אָמַר אנָא לכוֹן. דַּדלִיל הוּ לגַמלָא למֶעַל בַּחרוֹרָא דַמחַטָּא אָו עַתִּירָא דנֶעוֹל למַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
24
וְעוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁקַּל יוֹתֵר לְחֶבֶל לְהִכָּנֵס בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
25
תַּלמִידֵא דֵין כַּד שׁמַעו. תַּהִירִין הוָו טָב ואָמרִין: מַנּוּ כַי מִשׁכַּח דּנִחֶא.
|
25
וְהַתַּלְמִידִים כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, תָּמְהוּ מְאֹד וְאָמְרוּ: מִי אֵפוֹא יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?
|
|
26
חָר בּהוֹן יֵשׁוּע. ואֶמַר להוֹן: לוָת בּנַינָשָׁא הָדֵא לָא מִשׁכְּחָא. לוָת אַלָהָא דֵין כֹּלמִדֶּם מִשׁכּחָא.
|
26
הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵצֶל בְּנֵי אָדָם זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֲבָל אֵצֶל אֱלֹהִים הַכֹּל אֶפְשָׁרִי.
|
|
27
הָידֵּין עֲנָא כֵאפָא ואֶמַר לֵהּ: הָא חֲנַן שׁבַקִן כֹּלמִדֶּם ואֶתַין בָּתרָך. מָנָא כַי נִהוֶא לַן.
|
27
אָז עָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְבָאנוּ אַחֲרֶיךָ; וּמָה אֵפוֹא יִהְיֶה לָנוּ?
|
|
28
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּאַנתּוֹן דּאֶתַיתּוֹן בָּתַרי בּעָלמָא חַדְתָא. מָא דיָתֵב בּרֵהּ דּאנָשָׁא עַל תרוֹנוֹס דּשׁוּבחֵהּ. תִּתּבוּן אָף אַנתּוֹן עַל תּרֶעסַר כּוּרסָוָן. וַתּדוּנוּן תּרֶעסַר שַׁבטֵא דִיסרָיֵל.
|
28
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַתֶּם שֶׁבָּאתֶם אַחֲרַי, בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ, כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב בֶּן-הָאָדָם עַל כֵּס כְּבוֹדוֹ, תֵּשְׁבוּ גַּם אַתֶּם עַל שְׁנֵים עָשָׂר כִּסְאוֹת וְתִשְׁפְּטוּ אֶת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
|
|
29
וכֹל אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא. אָו אַחֵא. אָו אַחוָתָא. אָו אַבָא אָו אִמָּא. אָו אַנתּתָא. אָו בּנַיָּא. אָו קוּריָא מִטֹּל שֵׁמי. חַד בּמָאא נקַבֶּל. וחַיֵּא דַלעָלַם נֵארַת.
|
29
וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עוֹזֵב בָּתִּים, אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת, אוֹ אָב אוֹ אֵם, אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, אוֹ שָׂדוֹת, לְמַעַן שְׁמִי -- פִּי מֵאָה יְקַבֵּל וְחַיֵּי עוֹלָם יִירַשׁ.
|
|
30
סַגִּיאֵא דֵין קַדמָיֵא דנִהווֹן אחרָיֵא. וַאחרָיֵא קַדמָיֵא.
|
30
אֲבָל רַבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים, וְאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כ
הפועלים שנשכרו לעבוד בכרם
|
1
דָּמיָא גֵיר מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא מָרֵא בַיתָּא דַנפַק בּצַפרָא דנאֵגוֹר פָּעלֵא לכַרמֵהּ.
|
1
כִּי דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ בַּעַל-בַּיִת שֶׁיָּצָא בַּבֹּקֶר לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים לְכַרְמוֹ.
|
|
2
קַץ דֵּין עַם פָּעלֵא עַל דֵּינָרָא ביָומָא. ושַׁדַּר אִנּוֹן לכַרמֵהּ.
|
2
הִסְכִּים עִם הַפּוֹעֲלִים עַל דִּינָר בְּיוֹם, וְשָׁלַח אוֹתָם לְכַרְמוֹ.
|
|
3
וַנפַק בַּתלָת שָׁעִין. וַחֲזָא אחרָנֵא דקָימִין בּשׁוּקָא ובַטִּילִין.
|
3
וְיָצָא בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, וְרָאָה אֲחֵרִים עוֹמְדִים בְּטֵלִים בַּשּׁוּק,
|
|
4
ואֶמַר להוֹן: זֶלו אָף אַנתּוֹן לכַרמָא. ומִדֶּם דּוָלֵא יָהֵב אנָא לכוֹן.
|
4
וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ גַּם אַתֶּם לַכֶּרֶם, וּמַה שֶּׁרָאוּי אֶתֵּן לָכֶם.
|
|
5
הִנּוֹן דֵּין אֶזַלו. וַנפַק תּוּב בְּשֶׁת ובַתשַׁע שָׁעִין. וַעֲבַד הָכְוָת.
|
5
הֵם הָלְכוּ. וְיָצָא שׁוּב בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וּבַתְּשִׁיעִית וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר.
|
|
6
ולַאפַּי חדַעֶסרֵא שָׁעִין. נפַק ואֶשׁכַּח אחרָנֵא דקָימִין ובַטִּילִין. ואֶמַר להוֹן: מָנָא קָימִין אנתּוֹן יָומָא כֻלֵּהּ ובַטָּלִין.
|
6
וְסָמוּךְ לַשָּׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה יָצָא וּמָצָא אֲחֵרִים עוֹמְדִים בְּטֵלִים, וְאָמַר לָהֶם: לָמָּה עוֹמְדִים אַתֶּם כָּל הַיּוֹם בְּטֵלִים?
|
|
7
אָמרִין לֵהּ: דּלָא אנָשׁ אַגרַן. אָמַר להוֹן: זֶלו אָף אַנתּוֹן לכַרמָא. ומִדֶּם דּוָלֵא נָסבִּין אנתּוֹן.
|
7
אָמְרוּ לוֹ: כִּי אִישׁ לֹא שָׂכַר אוֹתָנוּ אָמַר לָהֶם: לְכוּ גַּם אַתֶּם לַכֶּרֶם, וּמַה שֶּׁרָאוּי תּקְחוּ.
|
|
8
כַּד הֲוָא דֵין רַמשָׁא. אֶמַר מָרֵא כַרמָא לרַבּ בַּיתֵּהּ: קרִי פָּעלֵא והַב להוֹן. אַגִרהוֹן ושַׁרָא מִן אחרָיֵא וַעֲדַמָּא לקַדמָיֵא.
|
8
כִּהְיוֹת עֶרֶב, אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם לִמְנַהֵל בֵּיתוֹ: קְרָא אֶת הַפּוֹעֲלִים וְתֵן לָהֶם אֶת שְׂכָרָם; וְהָחֵל מִן הָאַחֲרוֹנִים עַד הָרִאשׁוֹנִים.
|
|
9
ואֶתָו הָנוֹן דַּחֲדַעֶסרֵא שָׁעִין. נסַבו דֵּינַר דֵּינַר.
|
9
וּבָאוּ הַלָּלוּ שֶׁל הַשָּׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה, לָקְחוּ דִּינָר דִּינָר.
|
|
10
וכַד אֶתָו קַדמָיֵא. סבַרו דּיַתִּיר שָׁקלִין. וַשׁקַלו דֵּינַר דֵּינַר אָף הִנּוֹן.
|
10
וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הָרִאשׁנִים, חָשְׁבוּ כִּי יִקְחוּ יוֹתֵר; וְלָקְחוּ דִּינָר דִּינָר גַּם הֵם.
|
|
11
וכַד שׁקַלו. רטַנו עַל מָרֵא בַיתָּא.
|
11
וּכְשֶׁלָּקְחוּ, רָטְנוּ עַל בַּעַל-הַבַּיִת
|
|
12
ואָמרִין: הָלֵין אחרָיֵא חֲדָא שָׁעָא עֲבַדו. ואַשׁוִיתּ אִנּוֹן עַמַּן דַּשׁקַלן יוּקרֵהּ דּיָומָא וחוּמֵּהּ.
|
12
וְאָמְרוּ: אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, שָׁעָה אַחַת עָבְדוּ וְהִשְׁוֵיתָ אוֹתָם לָנוּ אֲשֶׁר סָבַלְנוּ אֶת כֹּבֶד הַיּוֹם וְחֻמּוֹ.
|
|
13
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר לחַד מִנהוֹן: חַבֶרי לָא מַעְוֶל אנָא בָך. לָא הוָא בדֵינַר קַצְתּ עַמי.
|
13
אֲבָל הוּא עָנָה וְאָמַר לְאֶחָד מֵהֶם: יְדִידִי, אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה לְךָ עָוֶל, הַאִם לֹא עַל דִּינָר הִסְכַּמְתָּ אִתִּי?
|
|
14
סַב דִּילָך. וזֶל. צָבֵא אנָא דֵין דַּלְהָנָא אחרָיָא אֶתֶּל אַיך דּלָך.
|
14
קַח אֶת שֶׁלְּךָ וְלֵךְ; בְּרַם רוֹצֶה אֲנִי לָתֵת לָזֶה הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ לְךָ.
|
|
15
אָו לָא שַׁלִּיט לִי מִדֶּם דּצָבֵא אנָא אֶעבֶּד בּדִילי. אָו עַינָך בִּישָׁא דאֶנָא טָב אנָא.
|
15
כְּלוּם לֹא מֻתָּר לִי לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה? אוֹ עֵינְךָ רָעָה עַל שֶׁטּוֹב אֲנִי?
|
|
16
הָכַנָּא נִהווֹן אחרָיֵא קַדמָיֵא. וקַדמָיֵא אחרָיֵא. סַגִּיאִין אִנּוֹן גֵּיר קרַיָּא. וַזעוֹרִין גּבַיָּא.
|
16
כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים, וְהָרִאשׁוֹנִים אַחֲרוֹנִים; כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים, וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים.
|
ישוע מדבר פעם שלישית על מותו ותחייתו
|
17
עֲתִיד הוָא דֵין יֵשׁוּע דּנִסַּק לאוֹרִשׁלֶם. וַדבַר לַתרֶעסַר תַּלמִידָוהי בַּינָוהי וַלהוֹן בּאוּרחָא. ואֶמַר להוֹן:
|
17
וְיֵשׁוּעַ הִתְעַתֵּד לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, וְלָקַח בַּדֶּרֶךְ אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו, בֵּינוֹ לְבֵינָם, וְאָמַר לָהֶם:
|
|
18
הָא סָלקִינַן לאוֹרִשׁלֶם. וַברֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתְּלֶם לרַבַּי כָּהֲנֵא וַלסָפרֵא. וַנחַיְּבוּנָיהי למָותָּא.
|
18
הִנֵּה עוֹלִים אָנוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן-הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים, וְיַרְשִׁיעוּהוּ לַמָּוֶת,
|
|
19
ונַשִׁלמוּנָיהי לעַממֵא. וַנבַזּחוּן בֵּהּ וַננַגְּדוּנָיהי ונִזקפוּנָיהי. וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
19
וְיִמְסְרוּהוּ לַגּוֹיִים וִיהַתְּלוּ בּוֹ, וְיַלְקוּהוּ וְיִצְלְבוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
משאלתם של בני זבדי
|
20
הָידֵּין קֶרבַּת לֵהּ אִמהוֹן דַּבנַי זַבדַּי הִי וַבנֵיהּ. וסִגדַּת לֵהּ ושָׁאלָא הוָת לֵהּ מִדֶּם.
|
20
אָז נִגְּשָׁה אֵלָיו אִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי, הִיא וּבָנֶיהָ, הִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ דָּבָר.
|
|
21
הוּ דֵין אֶמַר לָהּ: מָנָא צָביָא אַנתּי. אָמרָא לֵהּ: אֶמַּר דּנִתּבוּן הָלֵין תּרֵין בּנַי. חַד מִן יַמִּינָך וחַד מִן סֶמָּלָך בּמַלכּוּתָך.
|
21
וְהוּא אָמַר לָהּ: מַה אַתְּ רוֹצָה? אָמְרָה לוֹ: אֱמֹר שֶׁיֵּשְׁבוּ שְׁנֵי בָּנַי אֵלֶּה, אֶחָד מִימִינְךָ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלְךָ, בְּמַלְכוּתְךָ.
|
|
22
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר: לָא יָדעִין אנתּוֹן מָנָא שָׁאלִין אנתּוֹן. מִשׁכּחִין אנתּוֹן למִשׁתָּא כָסָא דאֶנָא עֲתִיד למִשׁתָּא. אָו מַעמוֹדִיתָא דאֶנָא עָמֵד אנָא תֶעֱמדּוּן. אָמרִין לֵהּ: מִשׁכּחִין חנַן.
|
22
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹת? אוֹ כְּלוּם הַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ? אָמְרוּ לוֹ: יְכוֹלִים אָנוּ.
|
|
23
אָמַר להוֹן: כָּסי תִּשׁתּוֹן. מַעמוֹדִיתָא דאֶנָא עָמֵד אנָא תֶעֱמדּוּן. דּתִתּבוּן דֵּין מִן יַמִּיני ומִן סֶמָּלי. לָא הֲוָת דִּילי דּאֶתֶּל. אֶלָּא לאַילֵין דּאִתּטַיְּבַת מִן אָבי.
|
23
אָמַר לָהֶם: אֶת כּוֹסִי תִּשְׁתּוּ, וְהַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ, אֲבָל שֶׁתֵּשְׁבוּ מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי.
|
|
24
כַּד דֵּין שׁמַע עֶסרָא. רגֶזו עַל הָנוֹן תּרֵין אַחִין.
|
24
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעֲשָׂרָה, רָגְזוּ עַל שְׁנֵי הָאַחִים.
|
|
25
וַקרָא אִנּוֹן יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: יָדעִין אנתּוֹן דּרֵשַׁיהוֹן דּעַממֵא מָרַיהוֹן אִנּוֹן. ורָורְבָנַיהוֹן שַׁלִּיטִין עֲלַיהוֹן.
|
25
וְקָרָא אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁרָאשֵׁי הַגּוֹיִים אֲדוֹנֵיהֶם הֵם, וּגְדוֹלֵיהֶם שַׁלִּיטִים עֲלֵיהֶם.
|
|
26
לָא דֵין הָכַנָּא נִהוֶא בַינָתכוֹן. אֶלָּא מַן דּצָבֵא בכוֹן דּנִהוֶא רַבָּא. נִהוֶא לכוֹן משַׁמשָׁנָא.
|
26
אַל יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא מִי שֶׁרוֹצֶה בָּכֶם לִהְיוֹת גָּדוֹל, יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת
|
|
27
ומַן דּצָבֵא בכוֹן דּנִהוֶא קַדמָיָא. נִהוֶא לכוֹן עַבדָּא.
|
27
וּמִי שֶׁרוֹצֶה בָּכֶם לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, יְהֵא לָכֶם לְעֶבֶד;
|
|
28
אַיכַּנָּא דַברֵהּ דּאנָשָׁא לָא אֶתָא דנִשׁתַּמַּשׁ. אֶלָּא דַנשַׁמֶּשׁ. וַדנִתֶּל נַפשֵׁהּ פּוּרקָנָא חֲלָף סַגִּיאֵא.
|
28
כְּשֵׁם שֶׁבֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא לְמַעַן יְשֹׁרֵת, אֶלָּא לְמַעַן יְשָׁרֵת וּלְמַעַן יִתֵּן נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים.
|
ריפוי שני העוורים
|
29
וכַד נפַק יֵשׁוּע מִן אִירִיחוֹ. אָתֵא הוָא בָתרֵהּ כִּנשָׁא סַגִּיאָא.
|
29
וְכַאֲשֶׁר יָצָא יֵשׁוּעַ מִירִיחוֹ, בָּא אַחֲרָיו הָמוֹן רַב.
|
|
30
והָא סמַיָּא תרֵין יָתבִּין הוָו עַל יַד אוּרחָא. וכַד שׁמַעו דּיֵשׁוּע עָבַר. יַהבו קָלָא ואָמרִין: אִתרַחַם עֲלַין מָרי בּרֵהּ דּדָוִיד.
|
30
וְהִנֵּה שְׁנֵי עִוְרִים יוֹשְׁבִים הָיוּ עַל-יַד הַדֶּרֶך; וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ עוֹבֵר, נָתְנוּ קוֹל וְאָמְרוּ: רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹנִי, בֶּן-דָּוִד!
|
|
31
כִּנשֵׁא דֵין כָּאֵין הוָו בּהוֹן דְּנִשִׁתּקוּן. והִנּוֹן יַתִּירָאִית אַרִימו קָלהוֹן ואָמרִין: מָרַן אִתרַחַם עֲלַן בּרֵהּ דּדָוִיד.
|
31
אַךְ הַהֲמוֹנִים גָּעֲרוּ בָּהֶם שֶׁיִּשְׁתְּקוּ וְהֵם הֵרִימוּ קוֹלָם עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ, בֶּן-דָּוִד!
|
|
32
וקָם יֵשׁוּע. וַקרָא אִנּוֹן ואֶמַר: מָנָא צָבֵין אנתּוֹן אֶעבֶּד לכוֹן.
|
32
וְעָמַד יֵשׁוּעַ וְקָרָא לָהֶם וְאָמַר: מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ:
|
|
33
אָמרִין לֵהּ: מָרַן. דּנִתפַּתּחָן עַינַין.
|
33
אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ.
|
|
34
ואִתרַחַם עֲלַיהוֹן. ובַר שָׁעתֵהּ אִתפַּתַּח עַינַיהוֹן. ואֶזַלו בָּתרֵהּ.
|
34
וְרִחֵם יֵשׁוּעַ עֲלֵיהֶם וְנָגַע בְּעֵינֵיהֶם; וּבוֹ בָּרֶגַע נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כא
ישוע נכנס לירושלים
|
1
וכַד קרֶבו לאוֹרִשׁלֶם. ואֶתָו לבֵית - פָּגֵּא עַל גֶּנב טוּרָא דזַיתֵּא. שַׁדַּר יֵשׁוּע תּרֵין מִן תַּלמִידָוהי.
|
1
וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית-פַּגֵּי, עַל-יַד הַר-הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו,
|
|
2
ואֶמַר להוֹן: זֶלו לַקרִיתָא הָדֵא דלוּקבַלכוֹן. ומִחדָא מִשׁכּחִין אנתּוֹן חֲמָרָא דאַסִּירָא ועִילָא עַמָּהּ שׁרָו אַיתָּו לִי.
|
2
וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ לַכְּפָר הַזֶּה שֶׁמִּמּוּלְכֶם, וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ אֵלַי.
|
|
3
ואִן אנָשׁ אָמַר לכוֹן מִדֶּם. אֶמַר לֵהּ דַּלמָרַן מִתבְּעֵין. ומִחדָא משַׁדַּר להוֹן לכָא.
|
3
וְאִם אִישׁ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, אִמְרוּ לוֹ שֶׁהֵם דְּרוּשִׁים לַאֲדוֹנֵינוּ; וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם לְכָאן.
|
|
4
הָדֵא דֵין כֻּלָּהּ דַּהֲוָת דּנִתמַלֶּא מִדֶּם דּאִתאֲמַר בּיַד נבִיָּא דאֶמַר:
|
4
וְכָל זֶה שֶׁהָיָה -- לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר:
|
|
5
אֶמַרו לבַרת צִהיוֹן. הָא מַלכֵּכי אָתֵא לֵכי מַכִּיך וַרכִיב עַל חֲמָרָא ועַל עִילָא בַר אַתָנָא.
|
5
אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנָו וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן-אָתוֹן.
|
|
6
ואֶזַלו תַּלמִידֵא. וַעֲבַדו אַיכַּנָּא דַפקַד להוֹן יֵשׁוּע.
|
6
וְהָלְכוּ הַתַּלְמִידִים וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ;
|
|
7
ואַיתִּיו לַחֲמָרָא וַלעִילָא. וסָמו עַל עִילָא נַחתַּיהוֹן. וַרכֶב עֲלָוהי יֵשׁוּע.
|
7
וְהֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר, וְשָׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְיֵשׁוּעַ רָכַב עָלָיו.
|
|
8
וסוֹגָאא דכִנשֵׁא משָׁוֵין הוָו מָאנַיהוֹן בּאוּרחָא. אחרָנֵא דֵין פָּסקִין הוָו סָוכֵּא מִן אִילָנֵא. ורָמֵין בּאוּרחָא.
|
8
וְרֹב הַהֲמוֹנִים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ, וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְהֱטִילוּם עַל הַדֶּרֶךְ.
|
|
9
כִּנשֵׁא דֵין אַילֵין דּאָזלִין הוָו קדָמָוהי ואָתֵין בָּתרֵהּ. קָעֵין הוָו ואָמרִין: אוֹשַׁענָא לַברֵהּ דּדָוִיד. בּרִיך הוּ דאָתֵא בַּשׁמֵהּ דּמָריָא. אוֹשַׁענָא בַּמרָומֵא.
|
9
וְהַהֲמוֹנִים אֲשֶׁר הָלְכוּ לְפָנָיו וְבָאוּ אַחֲרָיו, צָעֲקוּ וְאָמְרוּ: הוֹשַׁע-נָא לְבֶן-דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה! הוֹשַׁע-נָא בַּמְּרוֹמִים!
|
|
10
וכַד עַל לאוֹרִשׁלֶם. אִתּתּזִיעַת כֻּלָּהּ מדִינתָּא ואָמרִין הוָו: מַנּוּ הָנָא.
|
10
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם, רָגְשָׁה כָּל הָעִיר; וְאָמְרוּ: מִיהוּ זֶה?
|
|
11
כִּנשֵׁא דֵין אָמרִין הוָו: הָנָו הוּ יֵשׁוּע נבִיָּא דמִן נָצרַת דַּגלִילָא.
|
11
וְהַהֲמוֹנִים אָמְרוּ: זֶהוּ יֵשׁוּעַ הַנָּבִיא מִנָּצְרַת שֶׁבַּגָּלִיל.
|
טיהור בית המקדש
|
12
ועַל יֵשׁוּע להַיכּלָא דאַלָהָא. ואַפֶּק לכֻלהוֹן אַילֵין דּזַבנִין וַמזַבּנִין בּהַיכּלָא. וסַחֶף פָּתוֹרֵא דַמעַרפָנֵא וכוּרסָוָתָא דהָנוֹן דַּמזַבּנִין יָונֵא.
|
12
וְנִכְנַס יֵשׁוּעַ לְהֵיכַל הָאֱלֹהִים וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים בַּהֵיכַל, וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת הַחַלְפָנִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים,
|
|
13
ואֶמַר להוֹן: כּתִיב הוּ: דּבַיתּי בֵּית צלוֹתָא נִתִקרֶא. אַנתּוֹן דֵּין עֲבַדְּתּוֹנָיהי מעַרתָא דלִסטָיֵא.
|
13
וְאָמַר לָהֶם: כָּתוּב, בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת לִסְטִים.
|
|
14
וקַרֶבו לֵהּ בּהַיכּלָא סמַיָּא וַחֲגִיסֵא. ואַסִּי אִנּוֹן.
|
14
וְהֵבִיאוּ אֵלָיו בַּהֵיכָל עִוְרִים וּפִסְחִים, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.
|
|
15
כַּד חֲזָו דֵּין רַבַּי כָּהֲנֵא וַפרִישֵׁא תִדמְרָתָא דעָבֵד. וַטלָיֵא דקָעֵין בּהַיכּלָּא ואָמרִין: אוֹשַׁענָא לַברֵהּ דּדָוִיד. אִתבְּאֶשׁ להוֹן.
|
15
כְּשֶׁרָאוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה, וְאֶת הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּהֵיכָל וְאוֹמְרִים, הוֹשַׁע-נָא לְבֶן-דָּוִד -- חָרָה לָהֶם,
|
|
16
ואָמרִין לֵהּ: שָׁמַע אַנתּ מָנָא אָמרִין הָלֵין. אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אֵין. מִמּתוֹם לָא קרַיתּוֹן דּמִן פּוּמָא דַטלָיֵא וַדיַלּוּדֵא תַקֶּנתּ תּשׁבּוֹחתָּא.
|
16
וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה שׁוֹמֵעַ מָה אוֹמְרִים אֵלֶּה? אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כֵּן, הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם שֶׁמִּפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז?
|
|
17
וַשׁבַק אִנּוֹן וַנפַק לֵהּ לבַר מִן מדִינתָּא לבֵית עַניָא. ובָת תַּמָּן.
|
17
וְעָזַב אוֹתָם וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, לְבֵית-עַנְיָה, וְלָן שָׁם.
|
עץ התאנה שהתייבש
|
18
בּצַפרָא דֵין כַּד הֲפַך לַמדִינתָּא. כּפֶן.
|
18
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁחָזַר לָעִיר, הָיָה רָעֵב.
|
|
19
וַחֲזָא תֵתָּא חֲדָא באוּרחָא. ואֶתָא לוָתָהּ. ולָא אֶשׁכַּח בָּהּ מִדֶּם אֶלָּא אִן טַרפֵא בַלחוֹד. ואֶמַר לָהּ לָא נִהווֹן בֵּכי תּוּב פֵּארֵא לעָלַם. ומִחדָא יִבשַׁת תֵּתָּא הָי.
|
19
וְרָאָה תְּאֵנָה אַחַת בַּדֶּרֶךְ וּבָא אֵלֶיהָ, וְלֹא מָצָא בָּהּ מְאוּמָה אֶלָּא עָלִים בִּלְבַד; וְאָמַר לָהּ: לֹא יִהְיֶה בָּךְ עוֹד פְּרִי לְעוֹלָם! וּמִיָּד יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה הַהִיא.
|
|
20
וַחֲזָו תַּלְמִידֵא. וַתְהַרו ואָמרִין: אַיכַּנָּא בַר שָׁעתֵהּ יִבְשַׁת תֵּתָּא.
|
20
וְרָאוּ הַתַּלְמִידִים, וְתָמְהוּ וְאָמְרוּ: אֵיךְ בּוֹ בָּרֶגַע יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה?
|
|
21
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּאִן תִּהוֶא בכוֹן הַימָנוּתָא ולָא תִתפַּלגוּן. לָא בַלחוֹד הָדֵא דתֵתָּא תֶעֱבּדוּן. אֶלָּא אָפֶן לטוּרָא הָנָא תֵאמרוּן: דּאִשׁתַּקל ופֶל בּיַמָּא תִהוֶא.
|
21
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם תִּהְיֶה בָּכֶם אֱמוּנָה וְלֹא תְּפַקְפְּקוּ, לֹא רַק זֹאת אֲשֶׁר לַתְּאֵנָה תַּעֲשׂוּ, אֶלָּא אַף אִם לָהָר הַזֶּה תֹּאמְרוּ, הִתְרוֹמֵם וּנְפֹל לַיָּם -- הָיֹה יִהְיֶה.
|
|
22
וכֹלמִדֶּם דּתִשִׁאלוּן בַּצלוֹתָא וַתהַימנוּן תִּסבוּן.
|
22
וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ בִּתְפִלָּה וְתַאֲמִינוּ, תִּקְחוּ.
|
ישוע משיב לשואלים בעניין סמכותו
|
23
וכַד אֶתָא יֵשׁוּע להַיכּלָא. קרֶבו לֵהּ רַבַּי כָּהֲנֵא וקַשִּׁישֵׁא דעַמָּא. כַּד מַלֶּף. ואָמרִין לֵהּ: בּאַינָא שׁוּלטָן הָלֵין עָבֵד אַנתּ. ומַנּוּ יַהב לָך שׁוּלטָנָא הָנָא.
|
23
וְכַאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ לַהֵיכָל, נִגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם בְּשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד, וְאָמְרוּ לוֹ: בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?
|
|
24
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן. אֵשַׁאֶלכוֹן אָף אֶנָא מִלתָא חֲדָא. ואִן תֵּאמרוּן לִי. אָף אֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן. בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא.
|
24
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֶשְׁאַלְכֶם גַּם אֲנִי דָּבָר אֶחָד וְאִם תֹּאמְרוּ לִי, גַּם אֲנִי אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.
|
|
25
מַעמוֹדִיתֵהּ דּיוֹחַנָּן מִן אַימִכָּא אִיתֵיהּ. מִן שׁמַיָּא הי אָו מִן בּנַינָשָׁא. הִנּוֹן דֵּין מִתרַעֵין הוָו בּנַפשׁהוֹן ואָמרִין: דּאִן נֵאמַר מִן שׁמַיָּא. אָמַר לַן: ועַל מָנָא לָא הַימֶנתּוֹנָיהי.
|
25
טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הִיא? מִן הַשָּׁמַיִם הִיא אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? וְהֵם הִרְהֲרוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ: אִם נֹאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר לָנוּ: וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?
|
|
26
וַדנֵאמַר מִן בּנַינָשָׁא. דָּחלִין חנַן מִן כִּנשָׁא. כֻּלהוֹן גֵּיר אַיך נבִיָּא אַחִידִין הוָו לֵהּ ליוֹחַנָּן.
|
26
וְלוֹמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', חוֹשְׁשִׁים אָנוּ מִן הֶהָמוֹן, כִּי כֻּלָּם לְנָבִיא חָשְׁבוּ אֶת יוֹחָנָן.
|
|
27
וַעֲנָו ואָמרִין לֵהּ: לָא יָדעִין חנַן. אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אָפלָא אֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא.
|
27
וְעָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.
|
משל שני הבנים
|
28
מָנָא דֵין מִתִחזֶא לכוֹן. גַּברָא חַד אִית הוָא לֵהּ בּנַיָּא תרֵין. וַקרֶב לוָת קַדמָיָא ואֶמַר לֵהּ: בֵּרי. זֶל יָומָנָא פלוֹח בּכַרמָא.
|
28
אֲבָל מַה דַּעְתְּכֶם? לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים; וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ, בְּנִי לֵךְ הַיּוֹם עֲבֹד בַּכֶּרֶם.
|
|
29
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר: לָא צָבֵא אנָא. בּחַרתָא דֵין אִתּתּוִי ואֶזַל.
|
29
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר, אֵינֶנִּי רוֹצֶה, אֲבָל לְבַסּוֹף הִתְחָרֵט וְהָלַךְ.
|
|
30
וַקרֶב לוָת אחרֵנָא ואֶמַר לֵהּ הָכוָת. הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר: אֶנָא מָרי. ולָא אֶזַל.
|
30
וְנִגַּשׁ אֶל הָאַחֵר וְאָמַר לוֹ כַּדָּבָר הַהוּא. אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר, הִנְנִי, אֲדוֹנִי וְלֹא הָלַךְ.
|
|
31
מַנּוּ מִן הָלֵין תּרַיהוֹן עֲבַד צִביָנָא דאַבוּהי. אָמרִין לֵהּ: הָו קַדמָיָא. אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּמָכסֵא וזַניָתָא קָדמִין לכוֹן למַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
31
מִי מִשְּׁנֵיהֶם אֵלֶּה עָשָׂה אֶת רְצוֹן אָבִיו? אָמְרוּ לוֹ: הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יַקְדִּימוּ אֶתְכֶם אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים;
|
|
32
אֶתָא גֵיר לוָתכוֹן יוֹחַנָּן בּאוּרחָא דכֵאנוּתָא. ולָא הַימֶנתּוֹנָיהי. מָכסֵא דֵין וזַניָתָא הַימְנוּהי. אַנתּוֹן דֵּין אָפלָא כַד חֲזַיתּוֹן. אִתּתּוִיתּוֹן בּחַרתָא דַתהַימְנוּן בֵּהּ.
|
32
כִּי בָּא אֲלֵיכֶם יוֹחָנָן בְּדֶרֶךְ הַצְּדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ; וְאַתֶּם, גַּם כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם, לֹא הִתְחָרַטְתֶּם בַּסּוֹף לְהַאֲמִין בּוֹ.
|
משל בעל הכרם והחוכרים
|
33
שׁמַעו אחרֵנָא מַתלָא. גַּברָא חַד אִית הוָא מָרֵא בַיתָּא וַנצַב כַּרמָא. ואַחדְּרֵהּ סיָגָא. וַחֲפַר בֵּהּ מַעצַרתָּא. וַבנָא בֵהּ מַגדְּלָא. ואָוחדֵּהּ לפַלָּחֵא. וַחֲזַק.
|
33
שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר: הָיָה אִישׁ אֶחָד בַּעַל בַּיִת; וְנָטַע כֶּרֶם וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר, וְחָפַר בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה בּוֹ מִגְדָּל, וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע.
|
|
34
כַּד דֵּין מטָא זַבנָא דפֵארֵא. שַׁדַּר לעַבדָּוהי לוָת פַּלָּחֵא דַנשַׁדּרוּן לֵהּ מִן פֵּארֵא דכַרמֵהּ.
|
34
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה עוֹנַת הַפְּרִי, שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְחוּ לוֹ מִפְּרִי כַּרִמוֹ.
|
|
35
ואֶחַדו פַּלָּחֵא לעַבדָּוהי. ואִית דַּמחָאוּהי ואִית דּרַגמוּהי. ואִית דּקַטלוּהי.
|
35
וְתָפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו, אֶת זֶה הִכּוּ, וְאֶת זֶה רָגְמוּ, וְאֶת זֶה הָרְגוּ.
|
|
36
ותוּב שַׁדַּר עַבדֵּא אחרָנֵא דסַגִּיאִין מִן קַדמָיֵא. והָכוָת עֲבַדו להוֹן.
|
36
וְשׁוּב שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְכָךְ גַּם עָשׂוּ לָהֵם.
|
|
37
אחרָיַת דֵּין שַׁדַּר לוָתהוֹן לַברֵהּ כַּד אָמַר: כּבַר נִבִהתוּן מִן בֵּרי.
|
37
לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ, בְּאָמְרוֹ אוּלַי יֵבוֹשׁוּ מִבְּנִי.
|
|
38
פַּלָּחֵא דֵין כַּד חֲזָאוּהי לַברָא. אֶמַרו בַּינָתהוֹן: הָנָו יָרתָּא. תָּו נִקטְלִיוהי ונֵאחוֹד יָרתּוּתֵהּ.
|
38
אֲבָל הַכּוֹרְמִים, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַבֵּן, אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם, זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהַרְגֵהוּ וְנִתְפֹּס אֶת יְרֻשָּׁתוֹ.
|
|
39
ואֶחַדו אַפּקוּהי לבַר מִן כַּרמָא. וקַטלוּהי.
|
39
וּתְפָסוּהוּ וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ.
|
|
40
מָא דאֶתָא הָכֵיל מָרֵהּ דּכַרמָא. מָנָא נֶעבֶּד לפַלָּחֵא הָנוֹן.
|
40
כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אֵפוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם, מַה יַּעֲשֶׂה לַכּוֹרְמִים הָהֵם?
|
|
41
אָמרִין לֵהּ: דּבִישׁ בִּישׁ נָובֶּד אִנּוֹן. וכַרמָא נָוחֶד לַאחרָנֵא פַלָּחֵא. אַילֵין דּיָהבִּין לֵהּ פֵּארֵא בזַבִנהוֹן.
|
41
אָמְרוּ לוֹ: בְּיָד קָשָׁה יַשְׁמִיד אוֹתָם, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ פְּרִי בְּעִתּוֹ.
|
|
42
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: לָא מִמּתוֹם קרַיתּוֹן בַּכתָבָא: דּכֵאפָא דאַסלִיו בַּנָּיֵא. הִי הֲוָת לרֵשָׁא דזָוִיתָא. מִן לוָת מָריָא הֲוָת הָדֵא. ואִיתֵיהּ תַּדמוּרתָּא בעַינַין.
|
42
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ?
|
|
43
מִטֹּל הָנָא אָמַר אנָא לכוֹן: דּתִשׁתּקֶל מִנכוֹן מַלכּוּתָא דאַלָהָא. ותִתִיהֶב לעַמָּא דעָבֵד פֵּארֵא.
|
43
עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁתִּלָּקַח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְעַם שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי.
|
|
44
ומַן דּנִפֶּל עַל כֵּאפָא הָדֵא. נִתִרעַע. וכָל דּהִי תִפֶּל עֲלָוהי. תִּדרֵיוהי.
|
44
וּמִי שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יְנֻתַּץ; וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו -- תְּנַפְּצוֹ.
|
|
45
וכַד שׁמַעו רַבַּי כָּהֲנֵא וַפרִישֵׁא מָתלָוהי. יִדַעו דַּעֲלַיהוֹן אֶמַר.
|
45
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו, יָדְעוּ כִּי עֲלֵיהֶם אָמַר;
|
|
46
וַבעָו למֵאחדֵּהּ. וַדחֶלו מִן כִּנשָׁא. מִטֹּל דּאַיך דּלַנבִיָּא אַחִידִין הוָו לֵהּ.
|
46
וּבִקְּשׁוּ לְתָפְסוֹ, וּפָחֲדוּ מִן הֶהָמוֹן, כִּי לְנָבִיא חָשְׁבוּ אוֹתוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כב
משל על מלך שערך חתונה
|
1
וַעֲנָא תוּב יֵשׁוּע בּמַתלָא ואֶמַר:
|
1
וְעָנָה יֵשׁוּעַ שׁוּב בִּמְשָׁלִים וְאָמַר:
|
|
2
אִתּדַּמיַת מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא מַלכָּא דַעֲבַד מִשׁתּוּתָא לַברֵהּ.
|
2
נִדְמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ;
|
|
3
ושַׁדַּר לעַבדָּוהי דּנִקרוּן לַמזַמנֵא למִשׁתּוּתָא. ולָא צבָו למֵאתָא.
|
3
וְשָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא אֶת הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה, וְלֹא רָצוּ לָבוֹא.
|
|
4
ותוּב שַׁדַּר עַבדֵּא אחרָנֵא ואֶמַר: אֶמַּרו לַמזַמנֵא. דּהָא שָׁרוּתי מטַיּבָא. ותָורַי וַמפַטמַי קטִילִין. וכֹל מִדֶּם מטַיַּב. תָּו למִשׁתּוּתָא.
|
4
וְשׁוּב שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים וְאָמַר: אִמְרוּ לַמֻּזְמָנִים: הִנֵּה סְעוּדָתִי מוּכָנָה, שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים, וְהַכֹּל מוּכָן; בּוֹאוּ לַחֲתֻנָּה.
|
|
5
הָנוֹן דֵּין בּסָו ואֶזַלו. אִית דּלַקרִיתֵהּ. ואִית דַּלתֵאגוּרתֵּהּ.
|
5
אַךְ הֵם זִלְזְלוּ וְהָלְכוּ, זֶה אֶל שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל מִסְחָרוֹ;
|
|
6
שַׁרכָּא דֵין אֶחַדו לעַבדָּוהי. וצַעַרו וקַטֶּלו.
|
6
וְהַיֶּתֶר תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, וְהִתְעַלְּלוּ בָּהֶם וַהֲרָגוּם.
|
|
7
כַּד שׁמַע דֵּין מַלכָּא. רגֶז ושַׁדַּר חַילָוָתֵהּ. אָובֶּד לקָטוֹלֵא הָנוֹן. ולַמדִינתּהוֹן אָוקֶד.
|
7
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, הִתְרַגֵּז וְשָׁלַח אֶת צִבְאוֹתָיו וְהִשְׁמִיד אֶת הָרוֹצְחִים הָהֵם, וְאֶת עִירָם שָׂרַף.
|
|
8
הָידֵּין אֶמַר לעַבדָּוהי: מִשׁתּוּתָא מטַיְּבָא. והָנוֹן דַּמזַמנִין הוָו לָא שׁוֵין הוָו.
|
8
אָז אָמַר לַעֲבָדָיו: הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַלָּלוּ שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים.
|
|
9
זֶלו הָכֵיל למַפּקָנֵא דאוּרחָתָא. וכֹל מַן דּמִשׁכּחִין אנתּוֹן קרָו למִשׁתּוּתָא.
|
9
לָכֵן לְכוּ לְמוֹצָאֵ הַדְּרָכִים, וְכָל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֶל הַחֲתֻנָּה.
|
|
10
וַנפַקו עַבדֵּא הָנוֹן לאוּרחָתָא. וכַנֶּשׁו כֹּל דּאִשׁכַּחו. בִּישֵׁא וטָבֵא. ואִתִמלִי בֵית מִשׁתּוּתָא סמִיכֵא.
|
10
וְיָצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל הַדְּרָכִים, וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, רָעִים וְטוֹבִים, וְנִתְמַלֵּא אוּלַם הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים.
|
|
11
ועַל מַלכָּא דנֶחזֶא סמִיכֵא. וַחֲזָא תַמָּן גַּברָא דלָא לבִישׁ לבוּשָׁא דמִשׁתּוּתָא.
|
11
וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְסֻבִּים, וְרָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינוֹ לָבוּשׁ מַלְבּוּשֵׁי חֲתֻנָּה.
|
|
12
ואֶמַר לֵהּ: חַבֶרי. אַיכַּנָּא עַלְתְּ לכָא. כַּד נַחתֵּא דמִשׁתּוּתָא לַיתּ לָך. הוּ דֵין אִשׁתַּתַּק.
|
12
וְאָמַר לוֹ: יְדִידִי, אֵיךְ נִכְנַסְתָּ לְכָאן וּבִגְדֵי חֲתֻנָּה אֵין לְךָ? אַךְ הוּא הִשְׁתַּתֵּק.
|
|
13
הָידֵּין אֶמַר מַלכָּא לַמשַׁמשָׁנֵא: אַסּוֹרו אִידָוהי ורִגלָוהי. ואַפּקוּהי לחֶשּׁוֹכָא בַרָיָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא.
|
13
אָז אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים: כִּבְלוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּים.
|
|
14
סַגִּיאִין אִנּוֹן גֵּיר קרַיָּא וַזעוֹרִין גּבַיָּא.
|
14
כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים.
|
שאלות בעניין מס לקיסר ותחיית המתים
|
15
הָידֵּין אֶזַלו פּרִישֵׁא. נסַבו מִלכָּא דאַיכַּנָּא נצוּדוּנָיהי בּמִלתָא.
|
15
אָז הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה אֵיךְ לְלָכְדוֹ בְּמִלָּה.
|
|
16
ושַׁדַּרו לוָתֵהּ תַּלמִידַיהוֹן עַם דּבֵית הֵרוֹדֶס ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. יָדעִינַן דּשַׁרִיר אַנתּ. ואוּרחָא דאַלָהָא בקוּשׁתָּא מַלֶּף אַנתּ. ולָא שׁקִיל אַנתּ צֶפּתָא לאנָשׁ. לָא גֵיר נָסֵב אַנתּ בּאַפֵּא דאנָשָׁא.
|
16
וְשָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם עִם אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס, וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמְּהֵימָן אַתָּה וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים מְלַמֵּד אַתָּה בֶּאֱמֶת; וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִׁים.
|
|
17
אֶמַר לַן הָכֵיל אַיכַּנָּא מִתִחזֶא לָך. שַׁלִּיט למִתַּל כְּסֶף רֵשָׁא לקֵסַר אָו לָא.
|
17
לָכֵן אֱמֹר לָנוּ אֵיךְ נִרְאֶה לְךָ הַדָּבָר: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?
|
|
18
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע בִּישׁוּתהוֹן ואֶמַר: מָנָא מנַסֵּין אנתּוֹן לִי נָסבַּי בּאַפֵּא.
|
18
אַךְ יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת רָעָתָם וְאָמַר: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי, מַעֲמִידֵי-פָּנִים?
|
|
19
חָוָאוּני דֵּינָרָא דַכסֶף רֵשָׁא. הִנּוֹן דֵּין קַרֶבו לֵהּ דֵּינָרָא.
|
19
הַרְאוּ לִי דִּינָר לְמַס הַגֻּלְגֹּלֶת.וְהֵם הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר.
|
|
20
ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: דּמַנּוּ צַלמָא הָנָא וַכתָבָא.
|
20
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: שֶׁל מִי הַצֶּלֶם הַזֶּה וְהַכְּתֹבֶת?
|
|
21
אָמרִין לֵהּ: דּקֵסַר. אֶמַר להוֹן: הַבו הָכֵיל דּקֵסַר לקֵסַר. ודַאלָהָא לאַלָהָא.
|
21
אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים.
|
|
22
וכַד שׁמַעו. אִתּדַּמַּרו. ושַׁבקוּהי ואֶזַלו.
|
22
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, הִתְפַּלְּאוּ וַעֲזָבוּהוּ וְהָלְכוּ.
|
|
23
בּהָו יָומָא קרֶבו זַדּוּקָיֵא ואָמרִין לֵהּ לַיתּ חָיַת מִיתֵא. ושָׁאְלוּהי
|
23
בַּיוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ צְדוֹקִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין תְּחִיַּת מֵתִים; וּשְׁאָלוּהוּ
|
|
24
ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. מוּשֵׁא אֶמַר לַן: דּאִן אנָשׁ נמוּת כַּד לַיתּ לֵהּ בּנַיָּא. נִסַּב אַחוּהי אַנתּתֵהּ. וַנקִים זַרעָא לאַחוהי.
|
24
וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, מֹשֶׁה אָמַר לָנוּ: אִישׁ אִם יָמוּת וְאֵין לוֹ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
|
|
25
אִית הוָו דֵּין לוָתַן אַחֵא שַׁבעָא. קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא ומִית. וַדלַיתּ הוָא לֵהּ בּנַיָּא. שַׁבקָהּ אַנתּתֵהּ לאַחוּהי.
|
25
בְּרַם הָיוּ אֶצְלֵנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו.
|
|
26
הָכוָת אָף הָו דַּתרֵין אָף הָו דַּתלָתָא וַעֲדַמָּא לשַׁבעָתַיהוֹן.
|
26
כָּךְ גַּם הַשֵּׁנִי, גַּם הַשְּׁלִישִׁי, וְעַד שִׁבְעָתָם.
|
|
27
בּחַרתָא דֵין דּכֻלהוֹן מִיתַת אָף אַנתּתָא.
|
27
וְאַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
|
|
28
בַּקיָמתָּא הָכֵיל לאַינָא מִן הָלֵין שַׁבעָא תִהוֶא אַנתּתָא. כֻּלהוֹן גֵּיר נַסבּוּהּ.
|
28
וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהַשִּׁבְעָה הָאֵלֶּה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם לָקְחוּ אוֹתָהּ?
|
|
29
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: טָעֵין אנתּוֹן דּלָא יָדעִין אנתּוֹן כּתָבֵא ולָא חַילֵהּ דּאַלָהָא.
|
29
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: טוֹעִים אַתֶּם מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת גְּבוּרַת אֱלֹהִים;
|
|
30
בַּקיָמתָּא גֵיר דּמִּיתֵא לָא נָסבִּין נִּשֵּׁא אָף לָא נִשֵּׁא הָויָן לגַברֵא. אֶלָּא אַיך מַלַאכֵא דאַלָהָא בַשׁמַיָּא אִיתַיהוֹן.
|
30
כִּי בִּתְקוּמַת הַמֵּתִים אֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים גַּם אֵין הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לַגְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הֵם.
|
|
31
עַל קיָמתָּא דֵין דּמִיתֵא לָא קרַיתּוֹן מִדֶּם דּאִתאֲמַר לכוֹן מִן אַלָהָא דאֶמַר:
|
31
וְעַל תְּקוּמַת הַמֵּתִים, לֹא קְרָאתֶם מַה שֶׁנֶּאֱמַר לָכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים, לֵאמֹר,
|
|
32
דּאֶנָא אנָא אַלָהֵהּ דּאַברָהָם אַלָהֵהּ דּאִיסחַק אַלָהֵהּ דּיַעקוֹב. ואַלָהָא לָא הֲוָא דמִיתֵא אֶלָּא דחַיֵּא.
|
32
אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב? וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ שֶׁל הַמֵּתִים אֶלָּא שֶׁל הַחַיִּים.
|
|
33
וכַד שׁמַעו כִּנשֵׁא. מִתּתַּמהִין הוָו בּיוּלפָנֵהּ.
|
33
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים, הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.
|
המצוה הגדולה
|
34
פּרִישֵׁא דֵין כַּד שׁמַעו דּשַׁתֶּק לזַדּוּקָיֵא. אִתכַּנַּשׁו אַכחדָא.
|
34
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחַד.
|
|
35
ושַׁאְלֵהּ חַד מִנהוֹן דּיָדַע נָמוֹסָא כַּד מנַסֶּא לֵהּ.
|
35
וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיָּדַע תּוֹרָה וְהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ:
|
|
36
מַלּפָנָא. אַינָא פוּקדָּנָא רַב בּנָמוֹסָא.
|
36
מוֹרֶה, אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה?
|
|
37
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר לֵהּ: דּתִרחַם למָריָא אַלָהָך מִן כֻּלֵּהּ לִבָּך ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁך ומִן כֻּלֵּהּ חַילָך ומִן כֻּלֵּהּ רֶעיָנָך.
|
37
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ.
|
|
38
הָנָו פּוּקדָּנָא רַבָּא וקַדמָיָא.
|
38
זוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה.
|
|
39
ודַתרֵין דּדָמֵא לֵהּ: דּתִרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך.
|
39
וְהַשְּׁנִיָּה, הַדּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
|
|
40
בּהָלֵין תּרֵין פּוּקדָּנִין תַּליָא אוֹרָיתָּא וַנבִיֵּא.
|
40
בְּאֵלֶּה שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת תְּלוּיָה הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.
|
ישוע שואל בעניין בן-דוד
|
41
כַּד כּנִישִׁין דֵּין פּרִישֵׁא. שַׁאֶל אִנּוֹן יֵשׁוּע
|
41
כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים, שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ
|
|
42
ואֶמַר: מָנָא אָמרִין אנתּוֹן עַל משִׁיחָא בַּר מַנּוּ. אָמרִין לֵהּ: בַּר דָּוִיד.
|
42
וְאָמַר: מָה אוֹמְרים אַתֶּם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא? אָמְרוּ לוֹ: בֶּן-דָּוִד.
|
|
43
אָמַר להוֹן: ואַיכַּנָּא דָוִיד בּרוּח קָרֵא לֵהּ מָריָא. אֶמַר גֵּיר:
|
43
אָמַר לָהֶם: וְאֵיךְ דָּוִד, בָּרוּחַ, קוֹרֵא לוֹ אָדוֹן, כִּי אָמַר:
|
|
44
דּאֶמַר מָריָא למָרי. דּתֶב לָך מִן יַמִיני. עֲדַמָּא דאֵסִים בּעֶלדּבָבַיך תּחֵית רִגלַיך.
|
44
נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי: שֵׁב לְךָ מִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ?
|
|
45
אִן הָכֵיל דָּוִיד קָרֵא לֵהּ מָריָא. אַיכַּנָּא ברֵהּ הוּ.
|
45
לְפִיכָךְ, אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אָדוֹן, אֵיךְ הוּא בְּנוֹ?
|
|
46
ולָא אנָשׁ אִשׁכַּח דּנִתֶּל לֵהּ פִּתגָמָא. ולָא אנָשׁ אַמרַח תּוּב מִן הָו יָומָא לַמשַׁאָלוּתֵהּ.
|
46
וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לָתֵת לוֹ תְּשׁוּבָה; וְאִישׁ לֹא הֵעֵז עוֹד מֵהַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כג
דברי תוכחה על הסופרים והפרושים
|
1
הָידֵּין יֵשׁוּע מַלֶּל עַם כִּנשֵׁא ועַם תַּלמִידָוהי
|
1
אָז דִבֵּר יֵשׁוּעַ עִם הֲמוֹנֵי הָעָם וְעִם תַּלְמִידָיו.
|
|
2
ואֶמַר להוֹן: עַל כּוּרסיָא דמוּשֵׁא יִתֶבו סָפרֵא וַפרִישֵׁא.
|
2
וְאָמַר לָהֶם: עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים.
|
|
3
כֹּל מִדֶּם הָכֵיל דּנֵאמרוּן לכוֹן דּתִטרוּן. טַרו וַעֲבֶדו. אַיך עֲבָדַיהוֹן דֵּין לָא תֶעבְּדוּן. אָמרִין גֵּיר ולָא עָבדִּין.
|
3
לָכֵן כָּל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָכֶם לִשְׁמֹר, שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים;
|
|
4
ואָסרִין מָובּלֵא יֵקִּירָתָא. וסָימִן עַל כַּתפָּתָא דַבנַינָשָׁא. הִנּוֹן דֵּין בּצֶבֶעְהוֹן לָא צָבֵין דּנִקִרבוּן להֵין.
|
4
קוֹשְׁרִים מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים וְשָׂמִים עַל כִּתְפֵי בְּנֵי אָדָם, אַךְ הֵם בְּאֶצְבָּעָם אֵינָם רוֹצִים לִנְגֹּעַ בָּהֶם
|
|
5
וכֻלהוֹן עֲבָדַיהוֹן עָבדִּין דּנִתִחזוֹן לַבנַי אנָשָׁא. מַפתֵּין גֵּיר תִּפלַיהוֹן. ומָורְכִין תִּכלָתָא דמַרטוּטַיהוֹן.
|
5
וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הֵם עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ לִבְנֵי אָדָם; כִּי מַרְחִיבִים הֵם אֶת תְּפִלֵּיהֶם וּמַאֲרִיכִים אֶת צִיצִיּוֹת בִּגְדֵיהֶם,
|
|
6
ורָחמִין רֵשׁ סמָכֵא בַחשָׁמיָתָא ורֵשׁ מָותּבֵא בַכנוּשָׁתָא.
|
6
וְאוֹהֲבִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשׁיִּים בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת,
|
|
7
וַשׁלָמָא בשׁוּקֵא. וַדנִהווֹן מִתִקרֵין מִן אנָשָׁא רַבִּי.
|
7
וְאֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת, וְשֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים רַבִּי עַל-יְדֵי הָאֲנָשִׁים.
|
|
8
אַנתּוֹן דֵּין לָא תִתִקרוֹן רַבִּי. חַד הוּ גֵיר רַבּכוֹן. אַנתּוֹן דֵּין כֻּלכוֹן אַחֵא אַנתּוֹן.
|
8
אֲבָל אַתֶּם אַל תִּקָּרְאוּ רַבִּי, כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם, וְאַתֶּם כֻּלְּכֶם אַחִים אַתֶּם.
|
|
9
ואַבָא לָא תִקרוֹן לכוֹן בּאַרעָא. חַד הוּ גֵיר אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא.
|
9
וְאָב אַל תִּקְרְאוּ לָכֶם בָּאָרֶץ, כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם שֶּׁבַּשָּׁמַיִם.
|
|
10
ולָא תִתִקרוֹן מדַבּרָנֵא. מִטֹּל דּחַד הוּ מדַבּרָנכוֹן משִׁיחָא.
|
10
וְאַל תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם -- הַמָּשִׁיחַ.
|
|
11
הָו דֵּין דּרַב בּכוֹן נִהוֶא לכוֹן משַׁמשָׁנָא.
|
11
אֲבָל הַגָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת;
|
|
12
מַן גֵּיר דַּנרִים נַפשֵׁהּ. נִתמַכַּך. ומַן דּנַמֶּך נַפשֵׁהּ. נִתּתּרִים.
|
12
כִּי מִי שֶׁיְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וּמִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
|
|
13
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּאָכלִין אנתּוֹן בָּתֵּא דאַרמְלָתָא בעִלתָא דמָורְכִין אנתּוֹן צלָוָתכוֹן. מִטֹּל הָנָא תקַבּלוּן דִּינָא יַתִּירָא.
|
13
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי אוֹכְלִים אַתֶּם אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת עִם שֶׁמַּאֲרִיכִים אַתֶּם אֶת תְּפִלּוֹתֵיכֶם כִּכְסוּת עַל כֵּן יֶתֶר מִשְׁפָּט תּשְׂאוּ
|
|
14
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּאַחִידִין אנתּוֹן מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא קדָם בּנַי אנָשָׁא. אַנתּוֹן גֵּיר לָא עָאְלִין אנתּוֹן. ולַאילֵין דּעָאְלִין לָא שָׁבקִין אנתּוֹן למֶעַל.
|
14
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם; כִּי אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים, וְלַנִּכְנָסִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס.
|
|
15
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּמִתכַּרכִּין אנתּוֹן יַמָּא ויַבשָׁא דתֶעבּדוּן חַד גִּיוֹרָא. ומָא דַהֲוָא עָבדִּין אנתּוֹן לֵהּ בּרָהּ דּגֵהַנָּא אַעפָא עֲלַיכּוֹן.
|
15
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַבָּשָׁה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּר אֶחָד; וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר, אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם.
|
|
16
וָי לכוֹן נָגוֹדֵא סמַיָּא. דּאָמרִין אנתּוֹן: דּמַן דּיָמֵא בּהַיכּלָא. לָא הוָא מִדֶּם. מַן דֵּין דּיָמֵא בדַהֲבָא דַבהַיכּלָא. חָאֵב.
|
16
אוֹי לָכֶם מוֹרֵי-דֶרֶךְ עִוְרִים, כִּי אוֹמְרִים אַתֶּם: מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בְּהֵיכָל, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל, חַיָּב.
|
|
17
סַכלֵא וַסמַיָּא. מָנָא גֵיר רַבּ. דַהֲבָא אָו הַיכּלָא דהוּ מקַדֶּשׁ לֵהּ לדַהֲבָא.
|
17
כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל אֲשֶׁר הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב?
|
|
18
ומַן דּיָמֵא במַדבּחָא. לָא הוָא מִדֶּם. מַן דֵּין דּיָמֵא בקוּרבָּנָא דַלעֶל מִנֵּהּ. חָאֵב.
|
18
וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו, חַיָּב.
|
|
19
סַכלֵא וַעוִירֵא. מָנָא גֵיר רַבּ. קוּרבָּנָא אָו מַדבּחָא דַמקַדֶּשׁ לקוּרבָּנָא.
|
19
כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן?
|
|
20
מַן דּיָמֵא הָכֵיל בּמַדבּחָא. יָמֵא בֵהּ וַבכֹל מָא דאִית לעֶל מִנֵּהּ.
|
20
לָכֵן מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו.
|
|
21
ומַן דּיָמֵא בהַיכּלָא. יָמֵא בֵהּ וַבמַן דּעָמַר בֵּהּ.
|
21
וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן בּוֹ.
|
|
22
ומַן דּיָמֵא בַשׁמַיָּא. יָמֵא בכוּרסיֵהּ דּאַלָהָא וַבמַן דּיָתֵב לעֶל מִנֵּהּ.
|
22
וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם, נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב עָלָיו.
|
|
23
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דַּמעַסּרִין אנתּוֹן נָנעָא וַשׁבֶתָּא וכַמּוּנָא. וַשׁבַקתּוֹן יַקִּירָתֵהּ דּנָמוֹסָא. דִּינָא וַחֲנָנָא והַימָנוּתָא. הָלֵין דֵּין וָלֵא הוָא דתֶעבְּדוּן. והָלֵין לָא תִשׁבּקוּן.
|
23
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי מַעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת הַמִּנְתָּה וְהַשֶּׁבֶת וְהַכָּמוֹן, וַעֲזַבְתֶּם אֶת הַנִּכְבָּדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָאֱמוּנָה.אֶת אֵלֶּה רָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, וְאֶת אֵלֶּה אַל תַּעַזְבוּ.
|
|
24
נָגוֹדֵא סמַיָּא דַמצַללִין בָּקֵא ובָלעִין גַּמלֵא.
|
24
מוֹרֵי-דֶרֶךְ עִוְרִים, הַמְסַנְּנִים יַתּוּשִׁים וּבוֹלְעִים גְּמַלִּים!
|
|
25
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דַּמדַכֵּין אַנתּוֹן לבַרֵהּ דכָסָא וַדזָבוֹרָא. לגָו דֵּין מלֵין חֲטוּפיָא ועָולָא.
|
25
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת חוּץ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, אַךְ בְּתוֹכָן מְלֵאוֹת הֵן גָּזֵל וְעָוֶל.
|
|
26
פּרִישֵׁא עֲוִירֵא. דַּכָּו לוּקדָם גָּוֵהּ דּכָסָא וַדזָבוֹרָא. דַּהֲוָא אָף בַּרהוֹן דּכֶא.
|
26
פְּרוּשִׁים עִוְרִים, טַהֲרוּ תְּחִלָּה אֶת תּוֹךְ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם הַחוּץ שֶׁלָּהֶן יִהְיֶה טָהוֹר.
|
|
27
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּדָמֵין אנתּוֹן לקַברֵא מַכִלשֵׁא דמִן לבַר מִתִחזֵין שַׁפִּירֵא. מִן לגָו דֵּין מלֵין גַּרמֵא דמִיתֵא וכֻלָּהּ טַנּפוּתָא.
|
27
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים שֶׁמִּבַּחוּץ נִרְאִים יָפִים, אַךְ בְּתוֹכָם מְלֵאִים עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה.
|
|
28
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן מִן לבַר מִתִחזֵין אנתּוֹן לַבנַינָשׁא אַיך זַדִּיקֵא. ומִן לגָו מלֵין אנתּוֹן עָולָא ומַסַּב בּאַפֵּא.
|
28
כָּךְ גַּם אַתֶּם מִבַּחוּץ נִרְאִים לִבְנֵי אָדָם כְּצַדִּיקִים, וּמִבִּפְנִים מְלֵאִים אַתֶּם עָוֶל וּצְבִיעוּת.
|
|
29
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּבָנֵין אנתּוֹן קַברֵא דַנבִיֵּא וַמצַבְּתִין אנתּוֹן בֵּית קבוּרֵא דזַדִּיקֵא.
|
29
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְקַשְּׁטִים אֶת בָּתֵּי הַקֶּבֶר שֶׁל הַצַּדִּיקִים.
|
|
30
ואָמרִין אנתּוֹן: דּאִלּוּ הֲוַין בּיָומַי אַבָהַין. לָא הָוֵין הוַין להוֹן שָׁותָּפֵא בַדמָא דַנבִיֵּא.
|
30
וְאוֹמְרִים אַתֶּם: אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם בְּדַם הַנְּבִיאִים.
|
|
31
מָדֵין מַסִהדִין אנתּוֹן עַל נַפשׁכוֹן דַּבנַיָּא אַנתּוֹן דּהָנוֹן דּקַטֶּלו לַנבִיֵּא.
|
31
לְפִיכָךְ מְעִידִים אַתֶּם עַל עַצְמְכֶם, שֶׁבָּנִים אַתֶּם לְאוֹתָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים.
|
|
32
ואָף אַנתּוֹן מַלָּו מְשׁוּחְתָא דאַבָהַיכּוֹן.
|
32
וְגַם אַתֶּם מַלְּאוּ אֶת סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם.
|
|
33
חְוָוָתָא יַלדָּא דאָכֶדנֵא. אַיכַּנָּא תֶעֶרקוּן מִן דִּינָא דגֵהַנָּא.
|
33
נְחָשִׁים, זֶרַע צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?
|
|
34
מִטֹּל הָנָא אֶנָא משַׁדַּר אנָא לוָתכוֹן נבִיֵּא וחַכִּימֵא וסָפרֵא. מִנהוֹן קָטלִין אנתּוֹן וזָקפִּין אנתּוֹן. ומִנהוֹן מנַגְּדִין אנתּוֹן בַּכנוּשָׁתכוֹן. ותִרדּפוּן אִנּוֹן מִן מדִינָא לַמדִינָא.
|
34
עַל כֵּן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים; מֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ, וּמֵהֶם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי- כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם, וְתִרְדְּפוּ אוֹתָם מֵעִיר לְעִיר.
|
|
35
אַיכַּנָּא דנֵאתֶא עֲלַיכּוֹן כֻּלֵּהּ דּמָא דזַדִּיקֵא דאִתאֱשֶׁד עַל אַרעָא. מִן דּמֵהּ דּהָבֵיל זַדִּיקָא וַעֲדַמָּא לַדמֵהּ דַזכַריָא בַר בּרַכיָא הָו דַּקטַלתּוֹן בַּינַי הַיכּלָא למַדבּחָא.
|
35
בְּאֹפֶן שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ, מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד לְדַם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ.
|
|
36
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּנֵאתיָן הָלֵין כֻּלהֵין עַל שַׁרבּתָא הָדֵא.
|
36
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל אֵלֶּה יָבוֹאוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה.
|
קינה על ירושלים
|
37
אוֹרִשׁלֶם אוֹרִשׁלֶם. קָטלַת נבִיֵּא ורָגמַת לאַילֵין דַּשׁלִיחִין לוָתָהּ. כּמָא זַבנִין צבֵית דּאֵכַנֶּשׁ בּנַיכּי אַיך דּכָנשָׁא תַרנָגוּלתָּא פַרוּגֵיהּ תּחֵית גִּפֵּיהּ. ולָא צבַיתּוֹן.
|
37
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַבֶּצֶת הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ -- וְלֹא רְצִיתֶם!
|
|
38
הָא מִשׁתּבֶק לכוֹן בָּיתּכוֹן חַרבָּא.
|
38
הִנֵּה בֵּיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם חָרֵב;
|
|
39
אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּלָא תֶחזוֹנָני מִן הָשָׁא עֲדַמָּא דתֵאמרוּן: בּרִיך הוּ דאָתֵא בָשׁמֵהּ דּמָריָא.
|
39
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כד
|
1
וַנפַק יֵשׁוּע מִן הַיכּלָא למֵאזַל. וַקרֶבו תַּלמִידָוהי. מחָוֵין לֵהּ בִּניָנֵהּ דּהַיכּלָא.
|
1
וְיָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַהֵיכָל לָלֶכֶת, וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת בִּנְיַן הַהֵיכָל.
|
|||
|
2
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא הָא חָזֵין אנתּוֹן הָלֵין כֻּלהֵין. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא תִשׁתּבֶק הָרכָּא כֵאף עַל כֵּאף דּלָא תִסתַּתַּר.
|
2
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאֵין רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תֵּעָזֵב כָּאן אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִּתְפָּרֵק.
|
|||
|
3
וכַד יִתֶב עַל טוּרָא דזַיתֵּא. קרֶבו תַּלמִידָוהי ואָמרִין בַּינַיהוֹן ולֵהּ: אֶמַּר לַן אֶמַּתי הָלֵין נִהִויָן. ומָנַא הי אָתָא דמֵאתִיתָך וַדשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא.
|
3
וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הַר הַזֵּיתִים, נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ בֵּינָם לְבֵינוֹ: אֱמֹר לָנוּ מָתַי יִהְיוּ אֵלֶּה, וּמַהוּ הָאוֹת שֶׁל בִּיאָתְךָ וְשֶׁל קֵץ הָעוֹלָם?
|
|||
|
4
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: אִזדַּהרו. לָא אנָשׁ נַטעֵיכוֹן.
|
4
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ, אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ;
|
|||
|
5
סַגִּיאֵא גֵיר נֵאתוֹן בּשֵׁמי ונֵאמרוּן: דּאֶנָא אנָא משִׁיחָא. וסַגִּיאֵא נַטעוֹן.
|
5
כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ: 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַטְעוּ רַבִּים.
|
|||
|
6
עֲתִידִין אנתּוֹן דֵּין למִשׁמַע קֵארסֵא ושִׁמעָא דַקרָבֵא. חֲזָו לָא תִתּדָּודוּן. וָלֵא גֵיר דּכֻלהֵין נִהִויָן. אֶלָּא לָא עֲדַכֵּיל שׁוּלָּמָא.
|
6
וְעֲתִידִים אַתֶּם לִשְׁמֹעַ פֻּרְעָנֻיּוֹת וּשְׁמוּעַת מִלְחָמוֹת. רְאוּ, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי כָּל אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת, אַךְ עוֹד לֹא הַקֵּץ;
|
|||
|
7
נקוּם גֵּיר עַמָּא עַל עַמָּא. ומַלכּוּתָא עַל מַלכּוּתָא. ונִהווֹן כַּפנֵא ומָותָּנֵא וזָועֵא בדוּכָּא דוּכָּא.
|
7
כִּי יָקוּם גּוֹי עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, וְיִהְיוּ רָעָב וּמַגֵּפוֹת וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים,
|
|||
|
8
הָלֵין דֵּין כֻּלהֵין רֵשָׁא אִנֵּין דּחֶבלֵא.
|
8
אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים הֵם.
|
|||
|
9
הָידֵּין נָשִׁלמוּנָכוֹן לאוּלצָנָא ונִקטלוּנָכוֹן. ותִהווֹן סנִיאִין מִן כֻּלהוֹן עַממֵא מִטֹּל שֵׁמי.
|
9
אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לִנְגִשׂוֹת וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם, וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל הַגּוֹיִים בַּעֲבוּר שְׁמִי.
|
|||
|
10
הָידֵּין נִתכַּשׁלוּן סַגִּיאֵא. ונִסנוֹן חַד לחַד ונַשִׁלמוּן חַד לחַד.
|
10
אָז יִכָּשְׁלוּ רַבִּים וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה.
|
|||
|
11
וסַגִּיאֵא נבִיֵּא דַגָּלֵא נקוּמוּן. ונַטעוֹן לסַגִּיאֵא.
|
11
וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְיַטְעוּ רַבִּים;
|
|||
|
12
ומִטֹּל סַגִּיאוּת עָולָא נפוּג חוּבָּא דסַגִּיאֵא.
|
12
וּבִגְלַל רִבּוּי הָרֶשַׁע, תָּפוּג אַהֲבַת רַבִּים.
|
|||
|
13
מַן דַּנסַיבַּר דֵּין עֲדַמָּא לחַרתָא. הוּ נִחֶא.
|
13
אֲבָל מִי שֶׁיַּעֲמֹד עַד קֵץ, הוּא יִחְיֵה.
|
|||
|
14
ותִתכּרֶז הָדֵא סבַרתָא דמַלכּוּתָא בכֻלֵּהּ עָלמָא לסָהֲדּוּתָא דכֻלהוֹן עַממֵא. הָידֵּין נֵאתֶא שׁוּלָּמָא.
|
14
וְתֻכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הַמַּלְכוּת בְּכָל הָעוֹלָם, לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים, וְאָז יָבוֹא הַקֵּץ.
|
|||
|
15
מָא דֵין דַּחֲזַיתּוֹן אָתָא טַנּפְתָא דּחוּרבָּא דּאִתאֲמַר בּדָנִיאֵיל נבִיָּא. דּקַימָא בּדוּכּתָא קַדִּישׁתָּא. הָו דּקָרֵא נִסתַּכַּל.
|
15
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אוֹת הַשִּׁקּוּץ הַמְשׁוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ -- הַקּוֹרֵא יָבִין --
|
|||
|
16
הָידֵּין אַילֵין דּבַיהוּד אִנּוֹן נֶעֶרקוּן לטוּרָא.
|
16
אֲזַי אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ לָהָר.
|
|||
|
17
והָו דבִאגָרָא הו. לָא נִחוֹת למִסַּב דַּבבַיתֵּהּ.
|
17
וְזֶה שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת מַה שֶּׁבְּבֵיתוֹ.
|
|||
|
18
ואַינָא דַבחַקלָא הו. לָא נִתִהפֶּך לבֶסתּרֵהּ. למִסַּב לבָשֵׁהּ.
|
18
וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ.
|
|||
|
19
וָי דֵּין לבַטנָתָא ולאַילֵין דּמַיִנקָן בּהָנוֹן יָומָתָא.
|
19
וְהוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם.
|
|||
|
20
צַלָּו דֵּין דּלָא נִהוֶא עֲרוּקִיכוֹן בּסַתוָא ולָא בשַׁבּתָא.
|
20
הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף, וְלֹא בְּשַׁבָּת;
|
|||
|
21
נִהוֶא גֵיר הָידֵּין אוּלצָנָא רַבָּא אַינָא דלָא הֲוָא מִן רֵשִׁיתֵהּ דּעָלמָא וַעֲדַמָּא להָשָׁא. ולָא נִהוֶא.
|
21
כִּי תִּהְיֶה אָז צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, וְלֹא תִּהְיֶה.
|
|||
|
22
ואִלּוּ לָא אִתכַּרִיו יָומָתָא הָנוֹן. לָא חָיֵא הוָא כֹל בּסַר. מִטֹּל גּבַיָּא דֵין נִתכַּרוֹן יָומָתָא הָנוֹן.
|
22
וְאִלּוּ לֹא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם, לֹא הָיָה חַי כָּל בָּשָׂר; אֲבָל לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם.
|
|||
|
23
הָידֵּין אִן אנָשׁ נֵאמַר לכוֹן: הָא הָרכָּא הו משִׁיחָא אָו הָרכָּא. לָא תהַימְנוּן.
|
23
אָז אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ: הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ, אוֹ פֹּה -- אַל תַּאֲמִינוּ;
|
|||
|
24
נקוּמוּן גֵּיר משִׁיחֵא דַגָּלֵא. וַנבִיֵּא דכַדָּבוּתָא. ונִתּלוּן אָתוָתָא רָורבָתָא. אַיך דּנַטעוֹן אִן מִשׁכּחָא אָף לַגבַיָּא.
|
24
כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי כָּזָב וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים כְּדֵי לְהַטְעוֹת אִם אֶפְשָׁר גַּם אֶת הַבְּחִירִים.
|
|||
|
25
הָא קַדּמֵת אֶמרֵת לכוֹן.
|
25
הִנֵּה מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם.
|
|||
|
26
אִן הָכֵיל נֵאמרוּן לכוֹן: הָא בחוּרבָּא הָו. לָא תִפקוּן. אָו דּהָא בתָוָנָא הו. לָא תהַימְנוּן.
|
26
לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה בַּמִּדְבָּר הוּא, אַל תֵּצְאוּ; אוֹ, הִנֵּה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים הוּא, אַל תַּאֲמִינוּ;
|
|||
|
27
אַיכַּנָּא גֵיר דּבַרקָא נָפֵק מִן מַדִנחָא. ומִתִחזֶא עֲדַמָּא למַעַרבָא. הָכַנָּא תִהוֶא מֵאתִיתֵהּ דּאנָשָׁא.
|
27
כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק יּוֹצֵא מִמִּזְרָח וְנִרְאֶה עַד מַעֲרָב, כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן-הָאָדָם.
|
|||
|
28
אַיכָּא דֵאן דּנִהוֶא פַגרָא. תַמָּן נִתכַּנשׁוּן נִשׁרֵא.
|
28
וְהֵיכָן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.
|
|||
|
29
מִחדָא דֵין בָּתַר אוּלצָנָא דיָומָתָא הָנוֹן שִׁמשָׁא נֶחשַׁך. וסַהֲרָא לָא נחָוֶא נוּהֲרֵהּ. וכָוכּבֵא נִפּלוּן מִן שׁמַיָּא. וחַילֵא דַשׁמַיָּא נִתּתּזִיעוּן.
|
29
וּמִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּרֵחַ לֹא יַרְאֶה אֶת אוֹרוֹ; וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.
|
|||
|
30
והָידֵּין נִתִחזֶא נִישֵׁהּ דַּברֵהּ דּאנָשָׁא בַשׁמַיָּא. והָידֵּין נַרקְדָן כֻּלהֵין שַׁרבָתָא דאַרעָא. ונֶחזוֹן לַברֵהּ דּאנָשָׁא דאָתֵא עַל עֲנָנַי שׁמַיָּא עַם חַילָא ושׁוּבחָא סַגִּיאָא.
|
30
וְאָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן-הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם; וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְיִרְאוּ אֶת בֶּן-הָאָדָם בָּא עַל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם עִם חַיִל וְכָבוֹד רַב.
|
|||
|
31
וַנשַׁדַּר מַלַאכָוהי עַם שִׁיפוֹרָא רַבָּא. וַנכַנּשׁוּן לַגבַיָּא דִילֵהּ מִן אַרבְּעַת רוּחֵא מִן רֵשׁהוֹן דַּשׁמַיָּא וַעֲדַמָּא לרֵשׁהוֹן.
|
31
וְיִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו עִם שׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם.
|
|||
|
32
מִן תֵּתָּא דֵין יִלַּפּו פֶּלֶּאתָא. דּמִחדָא דסָוכֵּיהּ רָכָן. ופָרעִין טַרפֵיהּ. יָדעִין אנתּוֹן דַּמטָא קַיטָא.
|
32
מִן הַתְּאֵנָה לִמְדוּ מָשָׁל. בָּרֶגַע שֶׁעֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְעָלֶיהָ צָצִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ.
|
|||
|
33
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן. מָא דַחזַיתּוֹן הָלֵין כֻּלהֵין. דַּעו דַּמטָת לָהּ לתַרעָא.
|
33
כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת כָּל אֵלֶּה, דְּעוּ שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר.
|
|||
|
34
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא תֶעבַּר שַׁרבְּתָא הָדֵא עֲדַמָּא דהָלֵין כֻּלֵהין נִהִויָן.
|
34
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.
|
|||
|
35
שׁמַיָּא ואַרעָא נֶעבּרוּן. ומִלַּי לָא נֶעבּרָן.
|
35
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
|
|||
|
36
עַל יָומָא דֵין הָו ועַל שָׁעתָא הָי אנָשׁ לָא יָדַע. אָפלָא מַלַאכֵא דַשׁמַיָּא. אֶלָּא אַבָא בַלחוֹד.
|
36
אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְאֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אַף לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָאָב בִּלְבַד.
|
|||
|
37
אַיכַּנָּא דֵין דּיָומַי נוֹח. הָכַנָּא תִהוֶא מֵאתִיתֵהּ דַּברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
37
וְכִימֵי נֹחַ, כֵּן תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן-הָאָדָם;
|
|||
|
38
אַיכַּנָּא גֵיר דּאִיתַיהוֹן הוָו קדָם טָופָנָא אָכלִין ושָׁתֵין ונָסבִּין נִשֵּׁא ויָהבִּין לגַברֵא עֲדַמָּא ליָומָא דעַל נוֹח לכֵאוֶלָּא.
|
38
כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַמַּבּוּל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וּמַשִּׂיאִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה,
|
|||
|
39
ולָא יִדַעו. עֲדַמָּא דאֶתָא טָופָנָא וַשׁקַל לכֻלהוֹן. הָכַנָּא תִהוֶא מֵאתִיתֵהּ דַּברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
39
וְלֹא יָדְעוּ עַד אֲשֶׁר בָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת כֻּלָּם -- כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן-הָאָדָם.
|
|||
|
40
הָידֵּין תּרֵין נִהווֹן בַּקרִיתָא. חַד נִתּדּבַר. וחַד נִשׁתּבֶק.
|
40
אָז שְׁנַיִם יִהְיִוּ בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב.
|
|||
|
41
ותַרתֵּין נִהִויָן טָחנָן בּרַחיָא. חֲדָא מִתּדַּברָא. וַחֲדָא מִשׁתַּבקָא.
|
41
וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם, אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב.
|
|||
|
42
אִתּתּעִירו הָכֵיל. דּלָא יָדעִין אנתּוֹן בּאַידָּא שָׁעתָא אָתֵא מָרכוֹן.
|
42
לָכֵן עוּרוּ, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בָּא אֲדוֹנֵיכֶם.
|
|||
|
43
הָדֵא דֵין דַּעו. דּאִלּוּ יָדַע הוָא מָרֵא בַיתָא בּאַידָּא מַטַרתָא אָתֵא גַנָּבָא. מִתּתּעִיר הוָא ולָא שָׁבֵק הוָא דנִתִפּלֶשׁ בַּיתֵּהּ.
|
43
אֲבָל זֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל-הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לְכָךְ שֶׁיִּפָּרֵץ בֵּיתוֹ.
|
|||
|
44
מִטֹּל הָנָא אָף אַנתּוֹן הֲוָו מטַיּבִין. דַּבשָׁעתָא דלָא סָברִין אנתּוֹן נֵאתֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
44
עַל כֵּן גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵינְכֶם מְדַמִּים יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם.
|
|||
|
45
מַּנּוּ כַי אִיתָוהי עַבדָּא מהַימנָא וחַכִּימָא דאַקִּימֵהּ מָרֵהּ עַל בּנַי בַּיתֵּהּ. דּנִתֶּל להוֹן סַיבָּרתָּא בזַבנָהּ.
|
45
מִיהוּ אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהֶחָכָם אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדוֹנָיו עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֹכֶל בְּעִתּוֹ?
|
|||
|
46
טוּבָוהי לעַבדָּא הָו דּנֵאתֶא מָרֵהּ. נִשׁכּחִיוהי דּעָבֵד הָכַנָּא.
|
46
אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵן.
|
|||
|
47
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דַּנקִימִיוהי עַל כֹּל דּאִית לֵהּ.
|
47
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
|
|||
|
48
אִן דֵּין נֵאמַר עַבדָּא הָו בִּישָׁא בלִבֵּהּ: דּמָרי מָוחַר למֵאתָא.
|
48
אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרַע הַהוּא יֹאמַר בְּלִבּוֹ: אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא,
|
|||
|
49
וַנשַׁרֶא למִמחָא כנָוָתֵהּ. ונִהוֶא אָכֵל ושָׁתֵא עַם רָוָיֵא.
|
49
וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים,
|
|||
|
50
ונֵאתֶא מָרֵהּ דּעַבדָּא הָו בּיָומָא דלָא סָבַר וַבשָׁעתָא דלָא יָדַע.
|
50
יָבוֹא אֲדוֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְדַמֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ,
|
|||
|
51
ונִפִלגִיוהי וַנסִים מנַתֵהּ עַם נָסבַּי בּאַפֵּא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא.
|
51
וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם מַעֲמִידֵי-הַפָּנִים. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
|
|||
הבשורה על-פי מתי
פרק כה
משל עשר העלמות
|
1
הָידֵּין תִּדמֶא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַעֲסַר בּתוּלָן. הַנֵין דַּנסַב לַמפֵּדַיהיֵן וַנפַק לאוּרַע חַתנָא וכַלתָא.
|
1
אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה.
|
|
2
חַמֶּשׁ דֵּין מִנהֵין חַכִּימָן הוָי. וחַמֶּשׁ סַכלָן.
|
2
חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ חֲכָמוֹת וְחָמֵשׁ כְּסִילוֹת.
|
|
3
והָנֵין סַכלָתָא נסַב לַמפֵּדַיהיֵן. ולָא נסַב עַמהֵין מִשׁחָא.
|
3
וְהַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן.
|
|
4
הַנֵין דֵּין חַכִּימָתָא נסַב מִשׁחָא בּמָאנֵא עַם לַמפֵּדַיהיֵן.
|
4
אֲבָל הַחֲכָמוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בְּכֵלִים עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן.
|
|
5
כַּד אָוחַר דֵּין חַתנָא. נָם כֻּלהֵין וַדמֶך.
|
5
בְּרַם כְּשֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן, נָמוּ כֻּלָּן וְיָשְׁנוּ.
|
|
6
וַבפִלגֵּהּ דּלִליָא הֲוָת קעָתָא: הָא חַתנָא אָתֵא. פּוֹקו לאוּרעֵהּ.
|
6
וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָיְתָה צְעָקָה: הִנֵּה הֶחָתָן בָּא, צְאנָה לִקְרָאתוֹ!
|
|
7
הָידֵּין קָם כֻּלהֵין בּתוּלָתָא הָלֵין. ותַקֶּן לַמפֵּדַיהיֵן.
|
7
אָז קָמוּ כָּל הַבְּתוּלוֹת הַלָּלוּ וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן.
|
|
8
ואָמרָן דֵּין הַנֵין סַכלָתָא לחַכִּימָתָא: הַבֵין לַן מִן מִשִׁחכֵין. דּהָא דעֶכו להוֹן לַמפֵּידַין.
|
8
אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת אֶל הַחֲכָמוֹת: תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי הִנֵּה כָּבוּ מְנוֹרוֹתֵינוּ.
|
|
9
עֲנַי הָנֵין חַכִּימָתָא ואָמרָן: למָא לָא נִספַּק לַן ולַכיֵן. אֶלָּא זִלֵּין לוָת אַילֵין דַּמזַבּנִין. וַזבִנֵּין לכֵין.
|
9
עָנוּ הַחֲכָמוֹת וְאָמְרוּ: שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן, אַךְ לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה לָכֶן.
|
|
10
וכַד אֶזַל למִזבַּן. אֶתָא חַתנָא. ואַילֵין דַּמטַיּבָן הוַי עַל עַמֵּהּ לבֵית חֲלוֹלָא. ואִתּתּחֶד תַּרעָא.
|
10
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ לִקְנוֹת, בָּא הֶחָתָן; וְהַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה.
|
|
11
בּחַרתָא דֵין אֶתַי אָף הַנֵין בּתוּלָתָא אחרָניָתָא ואָמרָן: מָרַן מָרַן. פּתַח לַן.
|
11
לְבַסּוֹף בָּאוּ גַּם הַבְּתוּלוֹת הָאֲחֵרוֹת וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ.
|
|
12
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להֵין: אָמֵין אָמַר אנָא לכֵין. דּלָא יָדַענָא לכֵין.
|
12
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶן: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן.
|
|
13
אִתּתּעִירו הָכֵיל. דּלָא יָדעִין אנתּוֹן ליָומָא הָו ולָא לשָׁעתָא.
|
13
לָכֵן הֱיוּ עֵרִים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה.
|
משל כיכרי הכסף
|
14
אַיך גַּברָא גֵיר דַּחֲזַק. קרָא לעַבדָּוהי. ואַשׁלֶם להוֹן קִניָנֵהּ.
|
14
כְּמוֹ אִישׁ שֶׁיָּצָא לְמַסָּע, קָרָא לַעֲבָדָיו וּמָסַר לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ.
|
|
15
אִית דּיַהב לֵהּ חַמֶּשׁ כַּכּרִין. ואִית דּתַרתֵּין. ואִית דַּחֲדָא. אנָשׁ אנָשׁ אַיך חַילֵהּ. וַחזַק מִחדָא.
|
15
לָזֶה נָתַן חָמֵשׁ כִּכָּרִים, לָזֶה שְׁתַּיִם וְלָזֶה אַחַת, אִישׁ אִישׁ לְפִי כָּשְׁרוֹ, וְנָסַע מִיָּד.
|
|
16
אֶזַל דֵּין הָו דַּנסַב חַמֶּשׁ כַּכּרִין. אִתּתַּגַּר בּהֵין וִיתַר חַמֶּשׁ אחרָניָן.
|
16
הָלַךְ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת.
|
|
17
והָכוָת אָף הָו דּתַרתֵּין אִתּתַּגַּר תַּרתֵּין אחרָניָן.
|
17
וְכָךְ גַּם זֶה שֶׁל הַשְּׁתַּיִם הִרְוִיחַ בְּמִסְחָר שְּׁתַּיִם אֲחֵרוֹת.
|
|
18
הָו דֵּין דַּנסַב חֲדָא אֶזַל חֲפַר בּאַרעָא. וטַשִּׁי כֶספָּא דמָרֵהּ.
|
18
אֲבָל זֶה שֶׁלָּקַח אַחַת, הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה, וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו.
|
|
19
בָּתַר דֵּין זַבנָא סַגִּיאָא אֶתָא מָרהוֹן דּעַבדֵּא הָנוֹן. וַנסַב מִנהוֹן חוּשׁבָּנָא.
|
19
אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנֵיהֶם שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּם חֶשְׁבּוֹן.
|
|
20
וַקרֶב הָו דַּנסַב הוָא חַמֶּשׁ כַּכּרִין. וקַרֶב חַמֶּשׁ אחרָניָן ואֶמַר: מָרי. חַמֶּשׁ כַּכּרִין יַהבתּ לִי. הָא חַמֶּשׁ אחרָניָן אִתּתַּגּרֵת עֲלַיהֵין.
|
20
וְנִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, וְהֵבִיא חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן.
|
|
21
אָמַר לֵהּ מָרֵהּ: אֵיו עַבדָּא טָבָא וַמהַימנָא. עַל קַלִּיל מהַימַן הוַיתּ. עַל סַגִּי אַקִּימָך. עוֹל לחַדוּתֵהּ דּמָרָך.
|
21
אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ.
|
|
22
וַקרֶב הָו דּתַרתֵּין כַּכּרָוהי. ואֶמַר: מָרי. תַּרתֵּין כַּכּרִין יַהבתּ לִי. הָא תַרתֵּין אחרָניָן אִתּתַּגּרֵת עֲלַיהֵין.
|
22
נִגַּשׁ זֶה שֶׁל שְׁתֵּי הַכִּכָּרִים וְאָמַר: אֲדוֹנִי, שְׁתֵּי כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן.
|
|
23
אָמַר לֵהּ מָרֵהּ: אֵיו עַבדָּא טָבָא וַמהַימנָא. עַל קַלִּיל מהַימַן הוַיתּ עַל סַגִּי אַקִּימָך. עוֹל לחַדוּתֵהּ דּמָרָך.
|
23
אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ.
|
|
24
קרֶב דֵּין אָף הָו דַּנסַב חֲדָא כַכּרָא. ואֶמַר: מָרי יָדַע הוֵית לָך דּגַברָא אַנתּ קַשׁיָא. וחָצֵד אַנתּ אַיכָּא דלָא זרַעתּ. וַמכַנֶּשׁ אַנתּ מִן אַיכָּא דלָא בַדַּרתּ.
|
24
נִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח כִּכָּר אַחַת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הִכַּרְתִּי אוֹתְךָ, שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה, וְאַתָּה קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ בּוֹ;
|
|
25
ודֶחלֵת ואֶזֵּלת. טַשִּׁיתָהּ כַּכּרָך בּאַרעָא. הָא אִית לָך דִּילָך.
|
25
וּפָחַדְתִּי, וְהָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּה לְךָ אֲשֶׁר שֶׁלְּךָ.
|
|
26
עֲנָא מָרֵהּ. ואֶמַר לֵהּ: עַבדָּא בִישָׁא וַחבֶנָּנָא. יָדַע הוַיתּ דּחָצֵד אנָא אַיכָּא דלָא זֶרעֵת. וַמכַנֶּשׁ אנָא מִן אַיכָּא דלָא בַדּרֵת.
|
26
עָנָה אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: עֶבֶד רַע וְעַצְלָן! יָדַעְתָּ שֶׁקּוֹצֵר אֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי בּוֹ.
|
|
27
וָלֵא הוָא לָך דּתַרמֶא כֶספּי עַל פָּתוֹרָא. ואָתֵא הוֵית אֶנָא ותָבַע הוֵית דִּילי עַם רִבּיָתֵהּ.
|
27
צָרִיךְ הָיִיתָ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּא וְתוֹבֵעַ אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית.
|
|
28
סַבו הָכֵיל מִנֵּהּ כַּכּרָא. והַבוּהּ להָו דּאִית לֵהּ עֲסַר כַּכּרִין.
|
28
לָכֵן קְחוּ אֶת מִמֶּנּוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּהָ לָזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר כִּכָּרִים;
|
|
29
למַן גֵּיר דּאִית לֵהּ נִתִיהֶב לֵהּ ונִתּתָּוסַף. לֵהּ. הָו דֵּין דּלַיתּ לֵהּ. ואָף הָו דּאִית לֵהּ נִשִׁתּקֶל מִנֵּהּ.
|
29
כִּי לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיִתּוֹסֵף לוֹ אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
|
|
30
וַלעַבדָּא בַטִּילָא אַפּקוּהי לחֶשּׁוֹכָא בַרָיָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא.
|
30
וְאֶת הָעֶבֶד הַבַּטְלָן הוֹצִיאוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
|
משפט העמים
|
31
מָא דאָתֵא דֵין בּרֵהּ דּאנָשָׁא בשׁוּבחֵהּ. וכֻלהוֹן מַלַאכָוהי קַדִּישֵׁא עַמֵּהּ. הָידֵּין נִתֶּב עַל תרוֹנוֹס דּשׁוּבחֵהּ.
|
31
וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים אִתּוֹ, אָז יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ;
|
|
32
ונִתכַּנּשׁוּן קדָמָוהי כֻּלהוֹן עַממֵא. וַנפַרֶשׁ אִנּוֹן חַד מִן חַד. אַיך רָעיָא דַמפַרֶשׁ עֶרבֵּא מִן גּדַיָּא.
|
32
וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים, וְהוּא יַפְרִיד אוֹתָם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים,
|
|
33
וַנקִים עֶרבֵּא מִן יַמִּינֵהּ. וַגדַיָּא מִן סֶמָּלֵהּ.
|
33
וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ.
|
|
34
הָידֵּין נֵאמַר מַלכָּא להָנוֹן דּמִן יַמִּינֵהּ: תָּו בּרִיכָוהי דּאָבי. יִרַתו מַלכּוּתָא דַעֲתִידָא הוָת לכוֹן מִן תַּרמיָתֵהּ דּעָלמָא.
|
34
אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִימִינוֹ: בּוֹאוּ, בְּרוּכֵי אָבִי, רְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לָכֶם מִמּוֹסְדוֹת עוֹלָם;
|
|
35
כִּפנֵת גֵּיר ויַהבתּוֹן לִי למֵאכַל וַצהֵית ואַשׁקִיתּוֹנָני. אַכסְנָיָא הוֵית וכַנֶּשׁתּוֹנָני.
|
35
כִּי רָעַבְתִּי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר-אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי,
|
|
36
עַרטִלָּיָא הוֵית וכַסִּיתּוֹנָני. כּרִיהּ הוֵית וַסעַרתּוֹנָני. ובֵית אַסִּירֵא הוֵית. ואֶתַיתּוֹן לוָתי.
|
36
עָרוֹם הָיִיתִי וְכִסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי.
|
|
37
הָידֵּין נֵאמרוּן לֵהּ הָנוֹן זַדִּיקֵא: אֶמַּתי חֲזַינָך דַּכפֶן אַנתּ ותַרסִינָך. אָו דַּצהֶא אַנתּ ואַשׁקִינָך.
|
37
אָז יֹאמְרוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רְאִינוּךָ שֶׁרָעֵב אַתָּה וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁצָּמֵא אַתָּה וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ?
|
|
38
ואֶמַּתי חֲזַינָך דּאַכסְנָיָא אַנתּ וכַנֶּשׁנָך. אָו דּעַרטִלָּיָא אַנתּ וכַסִּינָך.
|
38
וּמָתַי רְאִינוּךָ שֶׁעוֹבֵר-אֹרַח אַתָּה וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁעָרוֹם אַתָּה וְכִסִּינוּ אוֹתְךָ?
|
|
39
ואֶמַּתי חֲזַינָך כּרִיהָא אָו בֵּית אַסִּירֵא ואֶתַין לוָתָך.
|
39
וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וּבָאנוּ אֵלֶיךָ?
|
|
40
וַעֲנָא מַלכָּא ואֶמַר להוֹן: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דַּכמָא דַעֲבַדּתּוֹן לחַד מִן הָלֵין אַחַי זעוֹרֵא. לִי הו עֲבַדּתּוֹן.
|
40
וְעָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, לִי עֲשִׂיתֶם.
|
|
41
הָידֵּין נֵאמַר אָף להָנוֹן דּמִן סֵמָּלֵהּ: זֶלו לכוֹן מֵני לִיטֵא לנוּרָא דַלעָלַם. הָי דַּמטַיּבָא לאָכֵלקַרצָא וַלמַלַאכָוהי.
|
41
אָז יֹאמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ: לְכוּ לָכֶם מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, לְאֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַמְקַטְרֵג וּלְמַלְאָכָיו;
|
|
42
כִּפנֵת גֵּיר. ולָא יַהבתּוֹן לִי למֵאכַל. וַצהֵית ולָא אַשׁקִיתּוֹנָני.
|
42
כִּי רָעַבְתִּי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי,
|
|
43
אַכסְנָיָא הוֵית. ולָא כַנֶּשׁתּוֹנָני. עַרטִלָּיָא הוֵית ולָא כַסִּיתּוֹנָני וַכרִיהָא הוֵית ובֵית אַסִּירֵא הוֵית. ולָא סעַרתּוֹנָני.
|
43
עוֹבֵר-אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם הָיִיתִי וְלֹא כִּסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי.
|
|
44
הָידֵּין נֶענוֹן ואָף הִנּוֹן ונֵאמרוּן: מָרַן אֶמַּתי חֲזַינָך כַּפנָא אָו צַהֲיָא. אָו אַכסְנָיָא. אָו עַרטִלָּיָא. אָו כּרִיהָא. אָו בֵּית אַסִּירֵא: ולָא שַׁמֶּשׁנָך.
|
44
אָז יַעֲנוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רָאִינוּךָ רָעֵב, אוֹ צָמֵא, אוֹ עוֹבֵר-אֹרַח, אוֹ עָרוֹם, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ?
|
|
45
הָידֵּין נֶענֶא ונֵאמַר להוֹן: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דַּכמָא דלָא עֲבַדּתּוֹן לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא. אָף לָא לִי עֲבַדּתּוֹן.
|
45
אָז יַעֲנֶה וְיֹאמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם.
|
|
46
ונֵאזלוּן הָלֵין לתַשׁנִיקָא דַלעָלַם. וזַדִּיקֵא לחַיֵּא דַלעָלַם.
|
46
וְיֵלְכוּ אֵלֶּה לְיִסּוּרֵי עוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כו
מזימה נגד ישוע
|
1
וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע כֻּלהֵין מִלֵּא הָלֵין. אֶמַר לתַלמִידָוהי.
|
1
וְכַאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר לְתַלְמִידָיו:
|
|
2
יָדעִין אנתּוֹן דּבָתַר תּרֵין יָומִין הָוֵא פִצחָא. וַברֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתּלֶם דּנִזדּקֶף.
|
2
יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁבְּעוֹד יוֹמַיִם יִהְיֶה הַפֶּסַח וּבֶן-הָאָדָם יִמָּסֵר לְהִצָּלֵב.
|
|
3
הָידֵּין אִתכַּנַּשׁו רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא וקַשִּׁישֵׁא דעַמָּא לדָרתֵּהּ דּרַב כָּהֲנֵא דמִתִקרֶא קַיָּפָא.
|
3
אָז נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא קַיָּפָא,
|
|
4
ואִתמַלַּכו עַל יֵשׁוּע דַּבנִכלָא נֵאחדּוּנָיהי ונִקִטלוּנָיהי.
|
4
וְנוֹעֲצוּ עַל יֵשׁוּעַ לְתָפְסוֹ בְּעָרְמָה וּלְהָרְגוֹ.
|
|
5
ואָמרִין הוָו: לָא בעַדעֵדָא. דּלָא נִהוֶא שׁגוּשׁיָא בעַמָּא.
|
5
אֲבָל אָמְרוּ: לֹא בַּחַג, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם.
|
המשיחה בבית עניה
|
6
וכַד הֲוָא יֵשׁוּע בּבֵית עַניָא בבַיתֵּהּ דּשִׁמעוֹן גַּרבָּא.
|
6
וּכְשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ בְּבֵית-עַנְיָה, בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע,
|
|
7
קֶרבַּת לֵהּ אַנתּתָא. דּאִית עֲלֵיהּ שַׁטִיפתָּא דמִשׁחָא דבֶסמָא סַגִּי דמַיָּא. ואַשׁפַּעתָהּ עַל רֵשֵׁהּ דְּיֵשׁוּע כַּד סמיִך.
|
7
נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה נוֹשֵׂאת צִנְצֶנֶת שֶׁמֶן-בֹּשֶׂם יָקָר מְאֹד, וְיָצְקָה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בִּהְיוֹתוֹ מֵסֵב.
|
|
8
חֲזָו דֵּין תַּלמִידָוהי. ואִתבְּאֶשׁ להוֹן ואֶמַרו: למָנָא אַבדָּנָא הָנָא.
|
8
רָאוּ תַּלְמִידָיו וְרַע הָיָה בְּעֵינֵיהֶם, וְאָמְרוּ: לָמָּה הָאָבְדָן הַזֶּה?
|
|
9
מִשׁכַּח הוָא גֵיר דּנִזדַּבַּן הָנָא בּסַגִּי. ונִתִיהֶב למִסכֵּנֵא.
|
9
שֶׁהֲרֵי יָכוֹל הָיָה זֶה לְהִמָּכֵר בִּמְחִיר רַב וּלְהִנָּתֵן לָעֲנִיִּים.
|
|
10
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע. ואֶמַר להוֹן: מָנָא מָלאֵין אנתּוֹן לָהּ לאַנתּתָא. עֲבָדָא שַׁפִּירָא עֶבדַּת לוָתי.
|
10
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ מוֹגִיעִים אַתֶּם אֶת הָאִשָּׁה? מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה כְּלַפַּי.
|
|
11
בּכֻלזבַן גֵּיר מִסכֵּנֵא אִית לכוֹן עַמכוֹן. לִי דֵין לָא בכֻלזבַן אִית לכוֹן.
|
11
הֲרֵי תָּמִיד יֵשׁ לָכֶם עֲנִיִּים, אַךְ אֲנִי לֹא תָּמִיד עִמָּכֶם.
|
|
12
הָדֵא דֵין דּאַרמיַת בֶּסמָא הָנָא עַל גּוּשׁמי. אַיך דַּלמִקבְּרַני עֶבדַּת.
|
12
וְזוֹ שֶׁשָּׁפְכָה אֶת הַבֹּשֶׂם הַזֶּה עַל גּוּפִי, כְּמוֹ לִקְבוּרָתִי עָשְׂתָה זֹאת.
|
|
13
ואָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּאַיכָּא דתִתכּרֶז סבַרתי הָדֵא בכֻלֵּהּ עָלמָא. נִתמַלַּל אָף מִדֶּם דּעֶבדַּת הָדֵא לדוּכרָנָהּ.
|
13
וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הֵיכָן שֶׁתֻּכְרַז בְּשׂוֹרָתִי זֹאת בְּכָל הָעוֹלָם -- יְסֻפַּר גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה זֹאת, לְזִכְרוֹנָהּ.
|
|
14
הָידֵּין אֶזַל חַד מִן תּרֶעסַר דּמִתִקרֶא יהוּדָא סכַריוֹטָּא לוָת רַבַּי כָּהֲנֵא.
|
14
אָז הָלַךְ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, הַנִּקְרָא יְהוּדָה סְכַרְיוֹטָה, אֶל רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים
|
|
15
ואֶמַר להוֹן. מָנָא צָבֵין אנתּוֹן למִתַּל לִי. ואֶנָא מַשׁלֶם אנָא לֵהּ לכוֹן. הִנּוֹן דֵּין אַקִּימו לֵהּ תּלָתִין דּכֶספָּא.
|
15
וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לִי, וַאֲנִי אֶמְסֹר אוֹתוֹ לָכֶם? וְהֵם קָבְעוּ לוֹ שְׁלוֹשִׁים כֶּסֶף;
|
|
16
ומִן הָידֵּין בָּעֵא הוָא לֵהּ פֶּלעָא דנַשִׁלמִיוהי.
|
16
וּמִן הָעֵת הַהִיא חִפֵּשׂ לוֹ שְׁעַת כֹּשֶׁר לִמְסֹר אוֹתוֹ.
|
סעודת הפסח
|
17
בּיָומָא דֵין קַדמָיָא דפַטִּירֵא קרֶבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשׁוּע ואֶמַרו לֵהּ: אַיכָּא צָבֵא אַנתּ דַּנטַיֶּב לָך דּתִלעַס פִּצחָא.
|
17
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַמַּצּוֹת נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנָּכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח?
|
|
18
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: זֶלו לַמדִינתָּא לוָת פּלָן. ואֶמַרו: זַבני מטָא לֵהּ. לוָתָך עָבֵד אנָא פִצחָא עַם תַּלמִידַי.
|
18
וְהוּא אָמַר לָהֶם: לְכוּ הָעִירָה אֶל פְּלוֹנִי וְאִמְרוּ, זְמַנִּי הִגִּיעַ; אֶצְלְךָ אֶעֱשֶׂה אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי.
|
|
19
ותַלמִידָוהי עֲבַדו אַיכַּנָּא דַפקַד להוֹן יֵשׁוּע. וטַיֶּבו פִּצחָא.
|
19
וְתַלְמִידָיו עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.
|
|
20
וכַד הֲוָא רַמשָׁא. סמִיך הוָא עַם תּרֶעסַר תַּלמִידָוהי.
|
20
וְכִהְיוֹת עֶרֶב הֵסֵב עִם שְׁנֵים-עָשָׂר תַּלְמִידָיו;
|
|
21
וכַד לָעסִין. אֶמַר: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּחַד מִנכוֹן מַשׁלֶם לִי.
|
21
וּבְעֵת אָכְלָם,אָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֶחָד מִכֶּם מוֹסֵר אוֹתִי.
|
|
22
וכֶריַת להוֹן טָב. ושַׁרִיו למֵאמַר לֵהּ חַד חַד מִנהוֹן: למָא אֶנָא מָרי.
|
22
וְהֵם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וְהֵחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ מֵהֶם לוֹמַר לוֹ: הַאִם אֲנִי, אֲדוֹנִי?
|
|
23
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר: מַן דּצָבַע אִידֵהּ עַמי בּלַגּתָא. הוּ נַשִׁלמַני.
|
23
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר: מִי שֶׁטּוֹבֵל יָדוֹ אִתִּי בַּקְּעָרָה, הוּא יַמְסְרֵנִי.
|
|
24
וַברֵהּ דּאנָשָׁא אָזֵל אַיכַּנָּא דַכתִיב עֲלָוהי. וָי לֵהּ דֵּין לגַברָא הָו דּבִאידֵהּ בּרֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתּלֶם. פַּקַּח הוָא לֵהּ לגַברָא הָו אִלּוּ לָא אִתִילֶד.
|
24
וּבֶן-הָאָדָם הוֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לוֹ לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ יִמָּסֵר בֶּן-הָאָדָם. מוּטָב הָיָה לוֹ לָאִישׁ הַהוּא אִלּוּ לֹא נוֹלַד.
|
|
25
עֲנָא יהוּדָא מַשִׁלמָנָא ואֶמַר: דַּלמָא אֶנָא הוּ רַבִּי. אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אַנתּ אֶמַרתּ.
|
25
עָנָה יְהוּדָה הַמּוֹסֵר וְאָמַר: שֶׁמָּא אֲנִי הוּא, רַבִּי? אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אַתָּה אָמַרְתָּ.
|
|
26
כַּד דֵּין לָעסִין. שׁקַל יֵשׁוּע לַחמָא. ובַרֶך וַקצָא. ויַהב לתַלמִידָוהי ואֶמַר: סַבו אַכוֹלו. הָנָו פַּגְרי.
|
26
וּבְעֵת אָכְלָם, לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו וְאָמַר: קְחוּ, אִכְלוּ, זֶהוּ גּוּפִי.
|
|
27
וַשׁקַל כָּסָא ואָודִּי. ויַהב להוֹן ואֶמַר: סַבו אֶשׁתָּו מִנֵּהּ כֻּלכוֹן.
|
27
וְלָקַח אֶת הַכּוֹס, וְהוֹדָה, וְנָתַן לָהֶם וְאָמַר: קְחוּ, שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם.
|
|
28
הָנָו דֵּמי דַדיָתֵקֵא חֲדַתָּא. דַּחֲלָף סַגִּיאֵא מִתאֱשֶׁד לשׁוּבקָנָא דַחֲטָהֵא.
|
28
זֶהוּ דָּמִי, שֶׁל הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים.
|
|
29
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּלָא אֶשׁתֶּא מִן הָשָׁא מִן הָנָא יַלדָּא דַגפֶתָּא עֲדַמָּא ליָומָא דבֵהּ אֶשׁתֵּיוהי עַמכוֹן חַדתָא במַלכּוּתֵהּ דּאָבי.
|
29
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה מֵעַתָּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר אֶשְׁתֵּהוּ עִמָּכֶם חָדָשׁ בְּמַלְכוּת אָבִי.
|
כיפא עתיד להתכחש לישוע
|
30
ושַׁבַּחו. וַנפַקו לטוּר זַיתֵּא.
|
30
וְהֵם שָׁרוּ הַלֵּל וְיָצְאוּ לְהַר הַזֵּיתִים.
|
|
31
הָידֵּין אֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: אַנתּוֹן כֻּלכוֹן תִּתכַּשׁלוּן בִּי בהָנָא לִליָא. כּתִיב גֵּיר: דּאֶמחֶא לרָעיָא. ונִתבַּדּרוּן עֶרבֵּא דעָנֵהּ.
|
31
אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: אַכֶּה אֶת הָרוֹעֶה וְיָפוּצוּ כִּבְשֵׂי צֹאנוֹ.
|
|
32
מִן בָּתַר דּקָאֵם אנָא דֵין: קָדֵם אנָא לכוֹן לַגלִילָא.
|
32
וְאַחֲרֵי שֶׁאָקוּם, אַקְדִּים אֶתְכֶם לַגָּלִיל.
|
|
33
עֲנָא כֵאפָא ואֶמַר לֵהּ: אָפִן כֹּל אנָשׁ נִתכְּשֶׁל בָּך. אֶנָא מִמּתוֹם לָא אִתכְּשֶׁל בָּך.
|
33
עָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: גַּם אִם כָּל אִישּׁ יִכָּשֵׁל בְּךָ, אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶכָּשֵׁל בְּךָ.
|
|
34
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אָמֵין אָמַר אנָא לָך. דַּבהָנָא לִליָא קדָם דּנִקרֶא תַרנָגלָא. תּלָת זַבנִין תִכפּוֹר בִּי.
|
34
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּכְפֹּר בִּי.
|
|
35
אָמַר לֵהּ כֵּאפָא: אִן נִהוֶא לִי לַממָת עַמָּך. לָא אֶכפּוֹר בָּך. והָכוָת אָף כֻּלהוֹן תַּלמִידֵא אֶמַרו.
|
35
אָמַר לוֹ כֵּיפָא: אִם יִהְיֶה עָלַי לָמוּת אִתְּךָ, לֹא אֶכְפֹּר בְּךָ. וְכָךְ גַּם כָּל הַתַּלְמִידִים אָמְרוּ.
|
ישוע בגת שמנים
|
36
הָידֵּין אֶתָא עַמהוֹן יֵשׁוּע לדוּכּתָא דמִתקַריָא גַדסֵמָן. ואֶמַר לתַלמִידָוהי: תֶּבו הָרכָּא. עַד אֵזַל אֵצַלֶּא.
|
36
אָז בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא גַּת-שֶׁמֶן, וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: שְׁבוּ כָּאן עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶתְפַּלֵּל.
|
|
37
וַדבַר לכֵאפָא ולַתרַיהוֹן בּנַי זַבדַי שַׁרִי למִתכְּמָרוּ וַלמִתּתּעַקוּ.
|
37
וְלָקַח אֶת כֵּיפָא וְאֶת שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדַּי וְהֵחֵל לְהִתְעַצֵּב וּלְהִתמַלֵּא מוּעָקָה,
|
|
38
ואֶמַר להוֹן: כַּריָא הִי לָהּ לנַפשׁי עֲדַמָּא למָותָּא. קָוָו לִי הָרכָּא וַשׁהַרו עַמי.
|
38
וְאָמַר לָהֶם: נְכֵאָה נַפְשִׁי עַד מָוֶת. חַכּוּ לִי כָּאן וְשִׁקְדוּ אִתִּי.
|
|
39
וַפרַק קַלִּיל. וַנפַל עַל אַפָּוהי. וַמצַלֶּא הוָא ואָמַר: אָבי. אִן מִשׁכּחָא. נֶעבּרַני כָּסָא הָנָא. בּרַם לָא אַיך דּאֶנָא צָבֵא אנָא. אֶלָּא אַיך דּאַנתּ.
|
39
וְהִתְרַחֵק מְעַט, וְנָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְפַּלֵּל וְאָמַר: אָבִי, אִם אֶפְשָׁר, תַּעֲבֹר נָא מִמֶּנִּי הַכּוֹס הַזֹּאת; בְּרַם לֹא כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה, אֶלָּא כְּפִי שֶׁאַתָּה.
|
|
40
ואֶתָא לוָת תַּלמִידָוהי. ואֶשׁכַּח אִנּוֹן כַּד דַּמכִּין. ואֶמַר לכֵאפָא: הָכַנָּא לָא אִשׁכַּחתּוֹן חֲדָא שָׁעָא דתִשִׁהרוּן עַמי.
|
40
וּבָא אֶל תַּלְמִידָיו וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, וְאָמַר לְכֵיפָא: כָּכָה, לֹא יְכָלְתֶּם שָׁאָה אַחַת לִשְׁקֹד עִמִּי?
|
|
41
אִתּתּעִירו וצַלָּו. דּלָא תֶעלוּן לנִסיוֹנָא. רוּחָא מטַיְּבָא. פַּגרָא דֵין כּרִיהּ.
|
41
הִתְעוֹרְרוּ וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. הָרוּחַ מוּכָנָה, אֲבָל הַגּוּף חַלָּשׁ.
|
|
42
תּוּב אֶזַל דּתַרתֵּין זַבנִין. צַלִּי ואֶמַר: אָבי. אִן לָא מִשׁכַּח הָנָא כָסָא דנֶעבַּר אֶלָּא אִן אֶשׁתִּיתֵהּ. נִהוֶא צִביָנָך.
|
42
שׁוּב הָלַךְ, פַּעַם שְׁנִיָּה, הִתְפַּלֵּל וְאָמַר: אָבִי, אִם אֵין יְכוֹלָה הַכּוֹס הַזֹּאת לַעֲבֹר מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוֹתָהּ, יְהֵא רְצוֹנְךָ.
|
|
43
ואֶתָא תוּב. אֶשׁכַּח אִנּוֹן כַּד דַּמכִּין. עַינַיהוֹן גֵּיר יַקִּירָן הוַי.
|
43
וּבָא שׁוּב וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי הָיוּ עֵינֵיהֶם כְּבֵדוֹת.
|
|
44
וַשׁבַק אִנּוֹן ואֶזַל. תּוּב צַלִּי דַתלָת זַבנִין. ולָהּ למִלתָא אֶמַר.
|
44
וְעָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ שׁוּב וְהִתְפַּלֵּל פַּעַם שְׁלִישִׁית, וְאוֹתוֹ דָּבָר אָמַר.
|
|
45
הָידֵּין אֶתָא לוָת תַּלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: דּמַכו מִכֵּיל ואִתּתּנִיחו. הָא מטָת שָׁעתָא. וַברֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתְּלֶם בּאִידַיהוֹן דּחַטָּיֵא.
|
45
אָז בָּא אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: שְׁנוּ מֵעַתָּה וְנוּחוּ. הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה וּבֶן-הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי חוֹטְאִים.
|
|
46
קוּמו נֵאזַל. הָא מטָא הָו דּמַשׁלֶם לִי.
|
46
קוּמוּ נֵלֵךְ: הִנֵּה הִגִּיעַ הַמּוֹסֵר אוֹתִי.
|
ישוע נעצר
|
47
ועַד הוּ ממַלֶּל. הָא יהוּדָא מַשִׁלמָנָא חַד מִן תּרֶעסַרתָּא אֶתָא. וכִנשָׁא עַמֵּהּ סַגִּיאָא עַם סַפסֵרֵא וחוּטרֵא מִן לוָת רַבַּי כָּהֲנֵא וקַשִּׁישֵׁא דעַמָּא.
|
47
וְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יְהוּדָה הַמּוֹסֵר, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, בָּא וְהָמוֹן רַב אִתּוֹ, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת, מֵאֵת רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם.
|
|
48
ויַהב הוָא להוֹן אָתָא יהוּדָא מַשִׁלמָנָא ואֶמַר: להָו דּנָשֵׁק אנָא הוּיוּ. לֵהּ אַחוֹדו.
|
48
וְיהוּדָה הַמּוֹסֵר נָתַן לָהֶם אוֹת, וְאָמַר: זֶה אֲשֶׁר אֶשָּׁקֵהוּ -- הוּא הוּא; אוֹתוֹ תִּפְסוּ.
|
|
49
ומִחדָא קרֶב לוָת יֵשׁוּע. ואֶמַר: שׁלָם רַבִּי. ונַשׁקֵהּ.
|
49
וּמִיָּד נִגַּשׁ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: שָׁלוֹם, רַבִּי, וּנְשָׁקוֹ.
|
|
50
הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: עַל הָי דּאֶתַיתּ חַבְרי. הָידֵּין אִתקַרַבו ואַרמִיו אִידַיהוֹן עַל יֵשׁוּע. ואַחדּוּהי.
|
50
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: עַל זֹאת בָּאתָ, חֲבֵרִי? אָז נִגְּשׁוּ וְשׂמוּ יְדֵיהֶם עַל יֵשׁוּעַ וּתְפָסוּהוּ.
|
|
51
והָא חַד מִן הָנוֹן דּעַם יֵשׁוּע אָושֶׁט אִידֵהּ. וַשׁמַט סַפסֵרָא. וַמחָיהי לעַבדֵּהּ דּרַב כָּהֲנֵא ושַׁקלָהּ אִדנֵהּ.
|
51
והִנֵּה אֶחָד מֵהַלָּלוּ שֶׁהָיוּ עִם יֵשׁוּעַ -- שָׁלַח יָדוֹ וְשָׁלַף חֶרֶב, וְהִכָּה אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהֵסִיר אֶת אָזְנוֹ.
|
|
52
הָידֵּין אֶמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אַהפֶּך סַפסֵרָא לדוּכּתָה. כֻּלהוֹן גֵּיר הָנוֹן דַּנסַב סֵיפֵא. בּסַיפֵא נמוּתוּן.
|
52
אָז אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הָשֵׁב אֶת הַחֶרֶב לִמְקוֹמָהּ, כִּי כָּל הַלָּלוּ שֶׁנָּטְלוּ חֲרָבוֹת, בַּחֲרָבוֹת יָמוּתוּ.
|
|
53
אָו סָבַר אַנתּ דּלָא מִשׁכַּח אנָא דאֶבעֶא מִן אָבי. וַנקִים לִי הָשָׁא יַתִּיר מִן תַּרתַּעֶסרֵא לִגיוֹנִין דּמַלַאכֵא.
|
53
אוֹ סָבוּר אַתָּה שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵאָבִי, וְיַעֲמִיד לִרְשׁוּתִי עֲכְשָׁיו יוֹתֵר מִשְּׁנֵים-עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת מַלְאָכִים?
|
|
54
אַיכַּנָּא הָכֵיל נִתמַלּוֹן כּתָבֵא. דּהָכַנָּא וָלֵא דנִהוֶא.
|
54
כֵּיצַד אֵפוֹא יִתְמַלְּאוּ הַכְּתוּבִים שֶׁכָּכָה צָרִיךְ לִהְיוֹת?
|
|
55
בּהָי שָׁעתָא אֶמַר יֵשׁוּע לכִנשֵׁא: אַיך דּעַל גַּיָּסָא נפַקתּוֹן בּסַפסֵרֵא וַבחוּטרֵא דתֵאחדּוּנָני. כֻּליוֹם לוָתכוֹן בּהַיכּלָא יָתֵב הוֵית ומַלֶּף. ולָא אֵחַדּתּוֹנָני.
|
55
בַּשָּׁעָה הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַהֲמוֹנִים: כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת כְּדֵי לְתָפְּסֵנִי? כָּל יוֹם אֶצְלְכֶם בַּהֵיכָל הָיִיתִי יוֹשֵׁב וּמְלַמֵּד, וְלֹא תְּפַסְתֶּם אוֹתִי.
|
|
56
הָדֵא דֵין דַּהֲוָת דּנִתמַלּוֹן כּתָבֵא דַנבִיֵּא. הָידֵּין תַּלמִידֵא כֻלהוֹן שַׁבקוּהי. וַערַקו.
|
56
אַךְ זֶה שֶׁהָיָה -- לְמַעַן יִתְמַלְּאוּ כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים. אָז עֲזָבוּהוּ כָּל תַּלְמִידָיו וּבָרְחוּ.
|
ישוע לפני הסנהדרין
|
57
והָנוֹן דּאַחדּוּהי לְיֵשׁוּע אָובּלוּהי לוָת קַיָּפָא רַב כָּהֲנֵא. אַיכָּא דסָפרֵא וקַשִּׁישֵׁא כנִישִׁין הוָו.
|
57
וְהַלָּלוּ שֶׁתָּפְסוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלִיכוּהוּ אֶל קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ מְכֻנָּסִים בּוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.
|
|
58
שִׁמעוֹן דֵּין כֵּאפָא אָזֵל הוָא בָּתרֵהּ מִן רוּחקָא עֲדַמָּא לדַרתֵּהּ דּרַבּ כָּהֲנֵא. ועַל יִתֶב לגָו. עַם דַּחשֵׁא דנִחזֶא חַרתָא.
|
58
וְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק, עַד לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְנִכְנַס וְיָשַׁב בִּפְנִים עִם הַשּׁוֹטְרִים לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף.
|
|
59
רַבַּי כָּהֲנֵא דֵין וקַשִּׁישֵׁא וַכנוּשׁתָּא כֻלָּהּ בָּעֵין הוָו עַל יֵשׁוּע סָהֲדֵּא אַיך דַּנמִיתוּנָיהי.
|
59
וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וְהַסַּנְהֶדְרִין כֻּלָּהּ חִפְּשׂוּ עֵדִים עַל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ,
|
|
60
ולָא אֶשׁכַּחו. ואֶתָו סַגִּיאֵא סָהֲדֵּא דשׁוּקרָא. אחרָיַת דֵּין קרֶבו תּרֵין.
|
60
וְלֹא מָצְאוּ. וּבָאוּ עֵדֵי שֶׁקֶר רַבִּים וּלְבַסּוֹף נִגְּשׁוּ שְׁנַיִם
|
|
61
ואָמרִין: הָנָא אָמַר: דּמִשׁכַּח אנָא דאֶשׁרֶא הַיכּלָא דאַלָהָא ולַתלָתָא יָומִין אֶבנֵיוהי.
|
61
וְאָמְרוּ: זֶה אָמַר, אֲנִי יָכוֹל לַהֲרֹס אֶת הֵיכַל הָאֱלֹהִים, וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶבְנֵהוּ.
|
|
62
וקָם רַב כָּהֲנֵא ואֶמַר לֵהּ: לָא מִדֶּם מפַנֶּא אַנתּ פִּתְגָמָא. מָנָא מַסִהדִין עֲלַיך הָלֵין.
|
62
וְקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: כְּלוּם אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר? מַה מְעִידִים עָלֶיךָ אֵלֶּה?
|
|
63
יֵשׁוּע דֵּין שַׁתִּיק הוָא. וַעֲנָא רַב כָּהֲנֵא ואֶמַר לֵהּ: מָומֶא אנָא לָך בּאַלָהָא חַיָּא דתֵאמַר לַן. אִן אַנתּ הוּ משִׁיחָא ברֵהּ דאַלָהָא.
|
63
אַךְ יֵשׁוּעַ שָׁתַק. וְעָנָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים חַיִּים, שֶׁתֹּאמַר לָנוּ אִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים.
|
|
64
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אַנתּ אֶמַרתּ. אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין. דּמִן הָשָׁא תִחזוֹנָיהי לַברֵהּ דּאנָשָׁא דיָתֵב מִן יַמִּינָא דחַילָא. ואָתֵא עַל עֲנָנַי שׁמַיָּא.
|
64
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אַתָּה אָמַרְתָּ. בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁמֵּעַתָּה תִּרְאוּ אֶת בֶּן-הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עַל עֲנְנֵי הַשָּׁמַיִם.
|
|
65
הָידֵּין רַב כָּהֲנֵא צַרִי מָאנָוהי. ואֶמַר: הָא גַדֶּף. מָנָא מִכֵּיל מִתבְּעֵין לַן סָהֲדֵּא. הָא הָשָׁא שׁמַעתּוֹן גּוּדָּפֵהּ.
|
65
אָז קָרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: הִנֵּה, גִּדֵּף! לָמָּה אֵפוֹא דְּרוּשִׁים לָנוּ עֵדִים? הִנֵּה עַכְשָׁו שְׁמַעְתֶּם אֶת גִּדּוּפוֹ!
|
|
66
מָנָא צָבֵין אנתּוֹן. עֲנָו ואָמרִין: חַיַּב הוּ מָותָּא.
|
66
מַה רוֹצִים אַתֶּם? עָנוּ וְאָמְרוּ: חַיָּב הוּא מָוֶת!
|
|
67
הָידֵּין רַקו בּאַפָּוהי. וַמקַפּחִין הוָו לֵהּ. אחרָנֵא דֵין מָחֵין הוָו לֵהּ.
|
67
אָז יָרְקוּ בְּפָנָיו וְחָבְטוּ בּוֹ, וַאֲחֵרִים הִכּוּהוּ
|
|
68
ואָמרִין: אִתנַבָּא לַן משִׁיחָא. מַנּוּ הָו דַּמחָך.
|
68
וְאָמְרוּ: הִתְנַבֵּא לָנוּ, הַמָּשִׁיחַ, מִיהוּ זֶה שֶׁהִכָּה אוֹתְךָ?
|
כיפא מתכחש לישוע
|
69
כֵּאפָא דֵין יָתֵב הוָא לבַר בּדַרתָּא. וקֶרבַּת לוָתֵהּ אַמתָא חֲדָא. ואָמרָא לֵהּ: אָף אַנתּ עַם יֵשׁוּע הוַיתּ נָצרָיָא.
|
69
וְכֵיפָא יָשַׁב בָּחוּץ, בֶּחָצֵר. וְנִגְּשָׁה אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת וְאָמְרָה לוֹ: גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי.
|
|
70
הוּ דֵין כּפַר קדָם כֻּלהוֹן ואֶמַר: לָא יָדַע אנָא מָנָא אָמרָא אַנתּי.
|
70
אַךְ הוּא כָּפַר לִפְנֵי כֻּלָּם וְאָמַר: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת.
|
|
71
וכַד נפַק לסִפָּא. חֲזָתֵהּ אחרֵתָא. ואָמרָא להוֹן דּתַמָּן הוָא: אָף הָנָא עַם יֵשׁוּע נָצרָיָא.
|
71
וּכְשֶׁיָּצָא אֶל הַמָּבוֹא, רָאַתְהוּ אַחֶרֶת וְאָמְרָה לָהֶם אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם: גַּם זֶה עִם יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי.
|
|
72
ותוּב כּפַר בּמָומָתָא: דּלָא יָדַע אנָא לֵהּ לגַברָא.
|
72
וְשׁוּב כָּפַר בִּשְׁבוּעָה -- אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ.
|
|
73
מִן בָּתַר קַלִּיל דֵּין קרֶבו הָנוֹן דּקָימִין. ואֶמַרו לכֵאפָא: שַׁרִירָאִית אָף אַנתּ מִנהוֹן אַנתּ. אָף מַמללָך גֵּיר מָודַּע לָך.
|
73
מְעַט אַחֲרֵי-כֵן נִגְּשׁוּ הַלָּלוּ שֶׁעָמְדוּ, וְאָמְרוּ לְכֵיפָא: בֶּאֱמֶת גַּם אַתָּה מֵהֶם, כִּי גַּם דִּבּוּרְךָ מְגַלֶּה אוֹתְךָ.
|
|
74
הָידֵּין שַׁרִי למַחרָמוּ וַלמֵאמָא: דּלָא יָדַע אנָא לֵהּ לגַברָא. ובָהּ בּשָׁעתָא קרָא תַרנָגלָא.
|
74
אָז הֵחֵל לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע -- אֵינֶנּי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ. וּבָהּ בַּשָּׁעָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.
|
|
75
ואִתּדּכַר כֵּאפָא מִלתֵהּ דּיֵשׁוּע דּאֶמַר הוָא לֵהּ: דַּקדָם דּנִקרֶא תַרנָגלָא תלָת זַבנִין תִּכפּוֹר בִּי. וַנפַק לבַר. בּכָא מַרִירָאִית.
|
75
וְנִזְכַּר כֵּיפָא בִּדְבָרוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, שֶׁאָמַר לוֹ -- בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּכְפֹּר בִּי -- וְיָצָא הַחוּצָה וּבָכָה בְּכִי מַר.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כז
ישוע לפני פילטוס
|
1
כַּד דֵּין הֲוָא צַפרָא: מִלכָּא נסַבו עַל יֵשׁוּע כֻּלהוֹן רַבַּי כָּהֲנֵא וקַשִּׁישֵׁא דעַמָּא אַיך דַּנמִיתוּנָיהי
|
1
כִּהְיוֹת בֹּקֶר, כָּל רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם טִכְּסוּ עֵצָה עַל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ.
|
|
2
ואַסרוּהי. ואָבּלוּהי. ואַשִׁלמוּהי לפִילָטוֹס הֵגמוֹנָּא.
|
2
וּכְבָלוּהוּ, וְהוֹלִיכוּהוּ וּמְסָרוּהוּ לְפִילָטוֹס הַנְּצִיב.
|
|
3
הָידֵּין יהוּדָא מַשִׁלמָנָא כַד חֲזָא דאִתחַיַּב יֵשׁוּע. אִתּתּוִי ואֶזַל אַהפֶּך הָלֵין תּלָתִין דּכֶספָּא לרַבַּי כָּהֲנֵא וַלקַשִּׁישֵׁא.
|
3
אָז הִתְחָרֵט יְהוּדָה הַמּוֹסֵר, כִּרְאוֹתוֹ כִּי יֵשׁוּעַ הֻרְשַׁע, וְהָלַךְ וְהֶחֱזִיר אֶת שְׁלוֹשִׁים הַכֶּסֶף לְרָאשֵׁי- הַכֹּהֲנִים וְלַזְּקֵנִים,
|
|
4
ואֶמַר: חֲטֵית דּאִשִׁלמֵת דּמָא זַכָּיָא. הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו לֵהּ: לַן מָא לַן. אַנתּ יָדַע אַנתּ.
|
4
וְאָמַר: חָטָאתִי כִּי מָסַרְתִּי דָּם נָקִי. אַךְ הֵם אָמְרוּ לוֹ: מַה לָּנוּ? אַתָּה הִנְּךָ יוֹדֵעַ.
|
|
5
וַשׁדָיהי כֶּספָּא בּהַיכּלָא ושַׁנִּי. ואֶזַל חֲנַק נַפשֵׁהּ.
|
5
וְהוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הַכֶּסֶף בַּהֵיכָל, וּפָרַשׁ וְהָלַךְ וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ.
|
|
6
רַבַּי כָּהֲנֵא דֵין שַׁקלוּהי לכֶספָּא. ואֶמַרו: לָא שַׁלִּיט דּנַרמֵיוהי בֵּית קוּרבָּנָא. מִטֹּל דּטִימַי דּמָא הוּ.
|
6
וְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים לָקְחוּ אֶת הַכֶּסֶף וְאָמְרוּ: אָסוּר לַהֲטִילוֹ בְּבֵית הָאוֹצָר, כִּי מְחִיר דָּם הוּא.
|
|
7
וַנסַבו מִלכָּא וַזבַנו בֵּהּ אַגוּרסֵהּ דּפַחָרָא לבֵית קבוּרָא דאַכסנָיֵא.
|
7
וְטִכְּסוּ עֵצָה וְקָנוּ בּוֹ אֶת שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כְּמָקוֹם לִקְבוּרַת זָרִים.
|
|
8
מִטֹּל הָנָא אִתִקרִי אָגוּרסָא הָו קרִיתָא דַדמָא עֲדַמָּא ליָומָנָא.
|
8
עַל כֵּן נִקְרָא הַשָּׂדֶה הַהוּא, שְׂדֵה הַדָּם, עַד הַיּוֹם.
|
|
9
הָידֵּין אִתמַלִּי מִדֶּם דּאִתאֲמַר בַּנבִיָּא דאֶמַר: דּנִסבֵּת תּלָתִין דּכֶספָּא דמָוהי דּיַקִּירָא דְקַצו מִן בּנַי יִסרָיֵל.
|
9
אָז נִתְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּנָּבִיא, לֵאמֹר: וָאֶקַּח שְׁלוֹשִׁים הַכֶּסֶף, מְחִירוֹ הַיָּקָר אֲשֶׁר הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;
|
|
10
ויֶהבֵּת אִנּוֹן לאַגוּרסֵהּ דּפַחָרָא. אַיך דַּפקַד לִי מָריָא.
|
10
וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּעַד שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי יְהוָֹה.
|
|
11
הוּ דֵין יֵשׁוּע קָם קדָם הֵגמוֹנָּא. ושַׁאלֵהּ הֵגמוֹנָּא ואֶמַר לֵהּ: אַנתּ הוּ מַלכָּא דַיְהוּדָיֵא. אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אַנתּ אֶמַרתּ
|
11
וְהוּא יֵשׁוּעַ עָמַד לִפְנֵי הַנְּצִיב, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַנְּצִיב וְאָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים? אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אַתָּה אָמַרְתָּ.
|
|
12
וכַד אָכלִין הוָו קַרצָוהי רַבַּי כָּהֲנֵא וקַשִּׁישֵׁא. מִדֶּם פִּתגָמָא הוּ לָא פַנִּי.
|
12
וְכַאֲשֶׁר קִטְרְגוּ עָנָיו רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים, הוּא לֹא הֵשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה.
|
|
13
הָידֵּין אֶמַר לֵהּ פִּילָטוֹס: לָא שָׁמַע אַנתּ כּמָא מַסִהדִין עֲלַיך.
|
13
אָז אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ כַּמָּה מְעִידִים עָלֶיךָ?
|
|
14
ולָא יַהב לֵהּ פִּתגָמָא אָף לָא בַחֲדָא מִלָּא. ועַל הָדֵא אִתּדַּמַּר טָב.
|
14
וְלֹא נָתַן לוֹ תְּשׁוּבָה, אַף לֹא בְּמִלָּה אַחַת; וְעַל זֹאת הִתְפַּלֵּא מְאֹד.
|
ישוע נידון למוות
|
15
בּכֹל עֵאדָא דֵין מְעָד הוָא הֵגמוֹנָּא דנִשׁרֶא אַסִּירָא חַד לעַמָּא. אַינָא דהִנּוֹן צָבֵין הוָו.
|
15
בְּכָל חַג נוֹהֵג הָיָה הַנְּצִיב לְשַׁחְרֵר אָסִיר אֶחָד לָעָם, אֵיזֶה שֶׁהֵם רָצוּ.
|
|
16
אַסִּיר הוָא להוֹן דֵּין אַסִּירָא ידִיעָא דמִתִקרֶא בַר-אַבָּא.
|
16
וְהָיָה לָהֶם אָסִיר, אָסִיר יָדוּעַ, שֶׁנִּקְרָא בַּר-אַבָּא.
|
|
17
וכַד כּנִישִׁין. אֶמַר להוֹן פִּילָטוֹס: למַן צָבֵין אנתּוֹן דּאֶשׁרֶא לכוֹן. לבַר-אַבָּא. אָו לְיֵשׁוּע דּמִתִקרֶא משִׁיחָא.
|
17
וְכַאֲשֶׁר הִתְקַהֲלוּ, אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס אֶת מִי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם? אֶת בַּר-אַבָּא, אוֹ אֶת יֵשׁוּעַ שֶׁנִּקְרָא מָשִׁיחַ?
|
|
18
יָדַע הוָא גֵיר פִּילָטוֹס דּמִן חֲסָמָא אַשִׁלמוּהי.
|
18
כִּי פִּילָטוֹס יָדַע שֶׁמִּקִּנְאָה מְסָרוּהוּ.
|
|
19
כַּד יִתֶב דֵּין הֵגמוֹנָּא עַל בֵּים דִּילֵהּ. שֶׁלחַת לֵהּ אַנתּתֵהּ ואָמרָא לֵהּ: לָא לָך וַלהָו זַדִּיקָא. סַגִּי גֵיר חֶשֵּׁת בּחֶלמי יָומָנָא מִטֹּלָתֵהּ.
|
19
כַּאֲשֶׁר יָשַׁב הַנָּצִיב עַל כֵּס-הַמִּשְׁפָּט שֶׁלּוֹ, שָׁלְחָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: אַל יִהְיֶה לְךָ דָּבָר עִם הַצַּדִּיק הַהוּא, כִּי הַרְבֵּה סָבַלְתִּי הַיּוֹם בַּחֲלוֹמִי בִּגְלָלוֹ.
|
|
20
רַבַּי כָּהֲנֵא דֵין וקַשִּׁישֵׁ אַפִּיסו לכִנשֵׁא דנִשִׁאלוּן לבַר אַבָּא. לְיֵשׁוּע דֵּין דּנָובּדוּן.
|
20
בְּרַם רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים שִׁכְנְעוּ אֶת הַהֲמוֹנִים לְבַקֵּשׁ אֶת בַּר-אַבָּא, וְאֶת יֵשׁוּעַ לְהַאֲבִיד.
|
|
21
וַעֲנָא הֵגמוֹנָּא ואֶמַר להוֹן: למַן צָבֵין אנתּוֹן דּאֶשׁרֶא לכוֹן מִן תּרַיהוֹן. הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו: לבַר אַבָּא
|
21
וְעָנָה הַנְּצִיב וְאָמַר לָהֶם: אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים אַתֶּם שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם? וְהֵם אָמְרוּ: אֶת בַּר-אַבָּא.
|
|
22
אָמַר להוֹן פִּילָטוֹס: וַליֵשׁוּע דּמִתִקרֶא משִׁיחָא מָנָא אֶעבֶּד לֵהּ.
|
22
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: וּלְיֵשׁוּעַ שֶׁנִּקְרָא מָשִׁיחַ, מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ? אָמְרוּ כֻּלָּם: יִּצָּלֵב!
|
|
23
אָמרִין כֻּלהוֹן: נִזדּקֶף. אָמַר להוֹן פִּילָטוֹס: מָנָא גֵיר דּבִישׁ עֲבַד. הִנּוֹן דֵּין יַתִּירָאִית קעָו ואֶמַרו: נִזדּקֶף.
|
23
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: מָה רָעָה עָשָׂה אַךְ הֵם צָעֲקוּ עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ: יִּצָּלֵב!
|
|
24
פִּילָטוֹס דֵּין כַּד חֲזָא דמִדֶּם לָא מָותַּר. אֶלָּא יַתִּירָאִית רָובָּא הָוֵא. שׁקַל מַיָּא. אַשִׁיג אִידָוהי לעֵין כִּנשָׁא. ואֶמַר: מחַסַּי אנָא מִן דּמֵהּ דּהָנָא זַדִּיקָא. אַנתּוֹן תִּדּעוּן.
|
24
וּפִילָטוֹס, כִּרְאוֹתוֹ שֶׁדָּבָר אֵינוֹ מוֹעִיל, אֶלָּא שֶׁעוֹד יוֹתֵר מְהוּמָה מִתְהַוֵּית, לָקַח מַיִם וְרָחַץ יָדָיו לְעֵינֵי הֶהָמוֹן וְאָמַר: נָקִי אֲנִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה; אַתֶּם תֵּדְעוּ.
|
|
25
וַעֲנָו כֻּלֵּהּ עַמָּא ואֶמַרו: דּמֵהּ עֲלַין ועַל בּנַין.
|
25
וְעָנוּ כָּל הָעָם וְאָמְרוּ: דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ.
|
|
26
הָידֵּין שׁרָא להוֹן לבַר אַבָּא. ונַגֶּד בַּפרָגֶלָּא ליֵשׁוּע. ואַשִׁלמֵהּ דּנִזדּקֶף.
|
26
אָז שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר-אַבָּא, וְהִלְקָה בְּפַרְגּוֹלִים אֶת יֵשׁוּעַ וּמְסָרוֹ לְהִצָּלֵב.
|
|
27
הָידֵּין אִסטרָטִיוֹטֵא דהֵגמוֹנָא דַברוּהי לְיֵשׁוּע לַפּרַטוֹרִין. וַכנַשׁו עֲלַוהי כֻּלָּהּ אִספֵּיר.
|
27
אָז לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנַּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל, וְהִקְהִילוּ אָלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד.
|
|
28
ואַשִׁלחוּהי. ואַלבְּשׁוּהי כּלָמִיס דַּזחוֹרִיתָא.
|
28
וְהִפְשִׁיטוּהוּ, וְהִלְבִּישׁוּהוּ מְעִיל שָׁנִי;
|
|
29
וַגדַלו כּלִילָא דעָוזנָיֵא. וסָמו בּרֵשֵׁהּ. וקַניָא ביַמִּינֵהּ. וַברַכו עַל בּוּרכַּיהוֹן קדָמָוהי וַמבַזחִין הוָו בֵּהּ ואָמרִין: שׁלָם מַלכָּא דַיְהוּדָיֵא.
|
29
וְשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים וְשָׂמוּ בְּרֹאשׁוֹ, וְקָנֶה בִּימִינוֹ, וְכָרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לְפָנָיו וְהֵתֵלּוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: שָׁלוֹם, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!
|
|
30
ורַקו בּפַּרצוֹפֵּהּ. וַשׁקַלו קַניָא ומָחֵין הוָו לֵהּ עַל רֵשֵׁהּ.
|
30
וְיָרְקוּ בְּפָנָיו, וְלָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ.
|
|
31
וכַד בַּזַּחו בֵּהּ. אַשִׁלחוּהי כּלָמִיס ואַלבְּשׁוּהי נַחתָּוהי. ואָובּלוּהי דּנִזדּקֶף.
|
31
וּלְאַחַר שֶׁהֵתֵלּוּ בּוֹ, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַמְּעִיל וְהִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו, וְהוֹבִילוּהוּ לְהִצָּלֵב.
|
צליבת ישוע
|
32
וכַד נָפקִין. אֶשׁכַּחו גַּברָא קֵורִינָיָא דַשׁמֵהּ שִׁמעוֹן. להָנָא שַׁחַרו דּנִשׁקוֹל זקִיפֵהּ.
|
32
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ, מָצְאוּ אִישׁ קוּרִינִי אֲשֶׁר שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן; אֶת הַלָּה הִכְרִיחוּ לָשֵׂאת אֶת צְלָבוֹ.
|
|
33
ואֶתָו לדוּכּתָא דמִתקַריָא גָּגוּלתָּא. הָי דּמִתפַּשׁקָא קַרקַפתָא.
|
33
וּבָאוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא גָּגֻלְתָּא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גֻּלְגֹּלֶת,
|
|
34
ויַהבו לֵהּ דּנִשׁתֶּא חַלָּא דַחלִיט בַּמרָרתָּא. וַטעֶם. ולָא צבָא. למִשׁתָּא.
|
34
וְנָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת חֹמֶץ מָהוּל בְּמָרוֹר. וְטָעַם וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת.
|
|
35
וכַד זַקפּוּהי. פַּלֶּגו נַחתָּוהי בּפִסָּא.
|
35
וְכַאֲשֶׁר צְלָבוּהוּ, חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּגוֹרָל;
|
|
36
ויָתבִּין הוָו ונָטרִין לֵהּ תַּמָּן.
|
36
וְיָשְׁבוּ וְשָׁמְרוּ עָלָיו שָׁם.
|
|
37
וסָמו לעֶל מִן רֵשֵׁהּ עִלתָא דמָותֵּהּ בַּכתָבָא: הָנָו יֵשׁוּע מַלכָּא דַיְהוּדָיֵא.
|
37
וְשָׂמוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ אֶת הָעִלָּה לְמוֹתוֹ, בִּכְתָב: זֶהוּ יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.
|
|
38
ואִזדּקֶפו עַמֵּהּ תּרֵין לִסטָיֵא. חַד מִן יַמִּינֵהּ. וחַד מִן סֶמָּלֵהּ.
|
38
וְנִצְלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי לִסְטִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.
|
|
39
אַילֵין דֵּין דּעָברִין הוָו מגַדּפִין הוָו עֲלָוהי. וַמנִידִין רֵשַׁיהוֹן
|
39
וְהָעוֹבְרִים גִּדְפוּ אוֹתוֹ, וְהֵנִידוּ רָאשֵׁיהֶם
|
|
40
ואָמרִין: סָתַר הַיכּלָא ובָנֵא לַתלָתָא יָומִין. פַּצָּא נַפשָׁך. אִן בּרֵהּ אַנתּ דּאַלָהָא. וחוֹת מִן זקִיפָא.
|
40
וְאָמְרוּ: הוֹרֵס הַהֵיכָל וּבוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים -- הַצֵּל אֶת עַצְמְךָ אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, וְרֵד מִן הַצְּלָב.
|
|
41
הָכוָת אָף רַבַּי כָּהֲנֵא מבַזחִין הוָו עַם סָפרֵא וקַשִּׁישֵׁא וַפרִישֵׁא ואָמרִין:
|
41
כָּךְ גַּם רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים הִתְלוֹצְצוּ עִם הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים וְהַפְּרוּשִׁים,
|
|
42
לַאחרָנֵא אַחִי. נַפשֵׁהּ לָא מִשׁכַּח למַחָיוּ. אִן מַלכֵּהּ הוּ דִּיסרָיֵל. נִחוֹת הָשָׁא מִן זקִיפָא. וַנהַימֶן בֵּהּ.
|
42
וְאָמְרוּ: אֶת אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ, אֶת עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ? אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, יֵרֵד עַכְשָׁו מִן הַצְּלָב וְנַאֲמִין בּוֹ.
|
|
43
תּכִיל עַל אַלָהָא. נִפֶרקִיוהי הָשָׁא אִן צָבֵא בֵהּ. אֶמַר גֵּיר: דַּברֵהּ אנָא דאַלָהָא.
|
43
בָּטַח בֵּאלֹהִים, יוֹשִׁיעוֹ עַכְשָׁו אִם חָפֵץ בּוֹ, כִּי אָמַר, בֶּן-הָאֱלֹהִים אֲנִי.
|
|
44
הָכוָת אָף גַּיָּסֵא הָנוֹן דּאִזדּקֶפו עַמֵּהּ מחַסדִין הוָו לֵהּ.
|
44
כֵּן גַּם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁנִּצְלְבוּ אִתּוֹ חֵרְפוּהוּ.
|
מותו וקבורתו
|
45
מִן שֶׁת שָׁעִין דֵּין הוָא חֶשּׁוֹכָא עַל כֻּלָּהּ אַרעָא עֲדַמָּא לשָׁעֵא תְשַׁע.
|
45
וּמִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הָיָה חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, עַד לַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.
|
|
46
ולַאפַּי תְּשַׁע שָׁעִין קעָא יֵשׁוּע בּקָלָא רָמָא. ואֶמַר: אֵיל אֵיל למָנָא שׁבַקתָּני.
|
46
וּלְעֵת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: אֵל, אֵל, לְמָנָא שְׁבַקְתָּנִי?
|
|
47
אנָשִׁין דֵּין מִן הָנוֹן דּקָימִין הוָו תַּמָּן כַּד שׁמַעו. אָמרִין הוָו: הָנָא לאֵלִיָּא קרָא.
|
47
אֲנָשִׁים מִן הָעוֹמְדִים שָׁם, כְּשָׁמְעָם, אָמְרוּ: זֶה לְאֵלִיָּהוּ קָרָא.
|
|
48
ובָהּ בּשָׁעתָא רהֶט חַד מִנהוֹן: וַשׁקַל אִספוּגָא. וַמלָהּ חַלָּא. וסָמָהּ בּקַניָא. ומַשׁקֶא הוָא לֵהּ.
|
48
וּבָהּ בַּשָּׁעָה רָץ אֶחָד מֵהֶם, וְלָקַח סְפוֹג וּמִלֵּא אוֹתוֹ חֹמֶץ, וְשָׂם אוֹתוֹ אַל קָנֶה וְהִשְׁקָהוּ.
|
|
49
שַׁרכָּא דֵין אָמרִין הוָו: שׁבוֹקו נֶחזֶא. אִן אָתֵא אֵלִיָּא למִפִרקֵהּ.
|
49
בְּרַם הַיֶּתֶר אָמְרוּ: הַנִּיחוּ, נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹשִׁיעוֹ.
|
|
50
הוּ דֵין יֵשׁוּע תּוּב קעָא בקָלָא רָמָא. וַשׁבַק רוּחֵהּ:
|
50
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ שׁוּב צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וּמָסַר אֶת רוּחוֹ.
|
|
51
ומִחדָא אַפַּי תַּרעָא דהַיכּלָא אִצִטרִי לַתרֵין מִן לעֶל עֲדַמָּא לתַחתּ. ואַרעָא אִתּתּזִיעַת. וכֵאפֵא אִצטַרִי.
|
51
וּמִיָּד פָּרֹכֶת דֶּלֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם, מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה, וְהָאָרֶץ רָעֲדָה וּסְלָעִים נִבְקְעוּ;
|
|
52
ובֵית קבוּרֵא אֶתפַּתַּחו. ופַגרֵא סַגִּיאֵא דקַדִּישֵׁא דַשׁכִיבִין הוָו קָמו.
|
52
וּבָתֵּי קְבָרִים נִפְתְּחוּ וְגוּפוֹת רַבּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים -- קָמוּ
|
|
53
וַנפַקו. ובָתַר קיָמתֵּהּ. עַלו לַמדִינתָּא קַדִּישׁתָּא. ואִתִחזִיו לסַגִּיאֵא.
|
53
וְיָצְאוּ; וְאַחֲרֵי תְּקוּמָתוֹ נִכְנְסוּ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ וְנִרְאוּ לְרַבִּים.
|
|
54
קֶנטרוֹנָא דֵין וַדעַמֵּהּ דּנָטרִין הוָו לְיֵשׁוּע. כַּד חֲזָו זָועָא ואַילֵין דַּהוַי. דּחֶלו טָב ואֶמַרו: שַׁרִירָאִית הָנָא ברֵהּ הוָא דאַלָהָא.
|
54
שַׂר-הַמֵּאָה וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּרְאוֹתָם אֶת רְעִידַת הָאֲדָמָה וְאֶת הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ, פָּחֲדוּ מְאֹד וְאָמְרוּ: בֶּאֱמֶת זֶה הָיָה בֶּן-הָאֱלֹהִים.
|
|
55
אִית הוַי דֵּין תַּמָּן נִשֵּׁא סַגִּיאָתָא. דּחָזֵין הוַי מִן רוּחקָא. הַלֵין דּאֶתַי הוַי בָּתרֵהּ מִן גּלִילָא וַמשַׁמשָׁן הוַי לֵהּ.
|
55
וְהָיוּ שָׁם נָשִׁים רַבּוֹת אֲשֶׁר הִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק, אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל וְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ,
|
|
56
דַּחֲדָא מִנהֵין מַריַם מַגדְּלָיתָּא. ומַריַם אִמֵּהּ דְּיַעקוֹב וַדְיוֹסֵא. ואִמהוֹן דַּבנַי זַבדַּי.
|
56
שֶׁאַחַת מֵהֶן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְיוֹסֵי, וְאֵם בְּנֵי זַבְדַּי.
|
|
57
כַּד הֲוָא דֵין רַמשָׁא. אֶתָא גַברָא עַתִּירָא מִן רָמתָא. דַּשׁמֵהּ יָוסֶף. דּאָף הוּ אִתּתַּלמַד הוָא לְיֵשׁוּע.
|
57
כִּהְיוֹת עֶרֶב בָּא אִישׁ עָשִׁיר מֵרָמָתַיִם, אֲשֶׁר יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה תַּלְמִיד שֶׁל יֵשׁוּעַ.
|
|
58
הָנָא קרֶב לוָת פִּילָטוֹס וַשׁאֶל פַּגרֵהּ דְּיֵשׁוּע. וַפקַד פִּילָטוֹס דּנִתִיהֶב לֵהּ פַּגרָא.
|
58
הַלָּה נִגַּשׁ אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ, וּפִילָטוֹס צִוָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ הַגּוּפָה.
|
|
59
ושַׁקלֵהּ יָוסֶף לפַגרָא. וכַרכֵהּ בַּחיָצָא דכִתָּנָא נַקדָּא.
|
59
וְלָקַח יוֹסֵף אֶת הַגּוּפָה וּכְרָכָהּ בְּסָדִין פִּשְׁתָּן נָקִי,
|
|
60
וסָמֵהּ בּבֵית קבוּרָא חַדתָא דִילֵהּ. דַּנקִיר בּכֵאפָא. ועַגֶּלו כֵּאפָא רַבּתָא אַרמִיו עַל תַּרעָא דבֵית קבוּרָא. ואֶזַלו.
|
60
וְהִנִּיחָהּ בְּבֵית הַקֶּבֶר הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ, הֶחָצוּב בַּסֶּלַע; וְגָלְלוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְקָבְעוּ אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית הַקֶּבֶר וְהָלְכוּ.
|
|
61
אִית הוָו דֵּין תַּמָּן מַריַם מַגדְּלָיתָּא ומַריַם אחרֵתָא. דּיָתבָּן הוַי לקוּבלֵהּ דּקַברָא.
|
61
הָיוּ שָׁם מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת, שֶׁיּוֹשְׁבוֹת הָיוּ מוּל הַקֶּבֶר.
|
משמר על הקבר
|
62
ליָומָא דֵין דַּמחָר דּאִיתָוהי בָּתַר עֲרוּבתָּא אִתכַּנַּשׁו רַבַּי כָּהֲנֵא וַפרִישֵׁא לוָת פִּילָטוֹס.
|
62
וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת שֶׁלְּאַחַר עֶרֶב הַשַּׁבָּת, הִתְאַסְּפוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֵצֶל פִּילָטוֹס,
|
|
63
ואָמרִין לֵהּ: מָרַן אִתּדְּכַרְן דּהָו מַטִעיָנָא אָמַר הוָא כַד חַי: דּמִן בָּתַר תּלָתָא יָומִין קָאֵם אנָא.
|
63
וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ, נִזְכַּרְנוּ שֶׁהַמַּטְעֶה הַהוּא אָמַר בְּעֵת שֶׁהָיָה חַי -- אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֲנִי קָם.
|
|
64
פּקוֹד הָכֵיל מִזדַּהרִין בּקַברָא עֲדַמָּא לַתלָתָא יָומִין. דַּלמָא נֵאתוֹן תַּלמִידָוהי נִגנבוּנָיהי בּלִליָא. ונֵאמרוּן לעַמָּא: דּמִן בֵּית מִיתֵא קָם. ותִהוֶא טוּעיַי אחרָיתָּא בִישָׁא מִן קַדמָיתָּא.
|
64
לָכֵן צַוֵּה שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ עַל הַקֶּבֶר עַד לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ תַּלְמִידָיו וְיִגְנְבוּהוּ בַּלַּיְלָה, וְיֹאמְרוּ לָעָם שֶׁהוּא קָם מִבֵּין הַמֵּתִים; וְתִהְיֶה הַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה רָעָה מִן הָרִאשׁוֹנָה.
|
|
65
אָמַר להוֹן פִּילָטוֹס: אִית לכוֹן קַסטוּנָרֵא. זֶלו אִזדַּהרו אַיכַּנָּא דיָדעִין אנתּוֹן.
|
65
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: יֵשׁ לָכֶם שׁוֹמְרִים; לְכוּ הַשְׁגִּיחוּ כְּפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים.
|
|
66
הִנּוֹן דֵּין אֶזַלו אִזדְּהַרו בּקַברָא. וַחתַמו כֵּאפָא הָי עַם קַסטוּנָרֵא.
|
66
וְהֵם הָלְכוּ וְהִשְׁגִּיחוּ עַל הַקֶּבֶר, וְיַחַד עִם הַשּׁוֹמְרִים חָתְמוּ אֶת הַקֶּבֶר.
|
הבשורה על-פי מתי
פרק כח
תחיית ישוע
|
1
בּרַמשָׁא דֵין בּשַׁבּתָא דנָגַהּ חַד בּשַׁבָּא אֶתַת מַריַם מַגדְּלָיתָּא ומַריַם אחרֵתָא דנֶחזיָן קַברָא.
|
1
בָּעֶרֶב בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר שֶׁל אֶחָד בְּשַׁבָּת, בָּאוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת לִרְאוֹת אֶת הַקֶּבֶר.
|
|
2
והָא זָועָא רַבָּא הֲוָא. מַלַאכָא גֵיר דּמָריָא נחֶת מִן שׁמַיָּא. וַקרֶב עַגֶּל כֵּאפָא מִן תַּרעָא. ויָתֵב הוָא עֲלֵיהּ.
|
2
וְהִנֵּה רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה הָיְתָה, כִּי מַלְאַךְ יְהוָֹה יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִגַּשׁ וְגָלַל אֶת הָאֶבֶן מִן הַפֶּתַח וְיָשַׁב עָלֶיהָ.
|
|
3
אִיתָוהי הוָא דֵין חֶזוֵהּ אַיך בַּרקָא. וַלבוּשֵׁהּ חֶוָּר הוָא אַיך תַּלגָּא.
|
3
מַרְאֵהוּ הָיָה כְּבָרָק, וּלְבוּשׁוֹ הָיָה לָבָן כַּשֶּׁלֶג;
|
|
4
ומִן דֶּחֶלתֵהּ אִתּתּזִיעו אַילֵין דּנָטרִין הוָו. וַהֲוָו אַיך מִיתֵא.
|
4
וּמִפַּחְדּוֹ נִבְהֲלוּ הַשּׁוֹמְרִים וְהָיוּ כְּמֵתִים.
|
|
5
עֲנָא דֵין מַלַאכָא ואֶמַר לנִשֵּׁא: אַנתֵּין לָא תִדִחלָן. יָדַע אנָא גֵיר דַּלְיֵשׁוּע דּאִזדּקֶף בָּעיָן אנתֵּין.
|
5
עָנָה הַמַּלְאָךְ וְאָמַר לַנָּשִׁים: אַתֶּן אַל תְּפַחֵדְנָה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֶת יֵשׁוּעַ שֶׁנִּצְלַב אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת.
|
|
6
לָא הֲוָא תְנָן. קָם לֵהּ גֵּיר אַיכַּנָּא דאֶמַר: תָּיֵין. חֲזָיֵין דּוּכּתָא דסִים הוָא בָהּ מָרַן.
|
6
אֵינֶנּוּ כָּאן, כִּי קָם כְּפִי שֶׁאָמַר. בֹּאנָה רְאֶינָה אֵת הַמַּקוֹם שֶׁהָיָה מֻנָּח בּוֹ אֲדוֹנֵינוּ.
|
|
7
וזֶלֵּין בַּעֲגַל. אֶמַרֵין לתַלמִידָוהי דּקָם מִן בֵּית מִיתֵא. והָא קָדֵם לכוֹן לַגלִילָא. תַּמָּן תֶּחזוֹנָיהי. הָא אֶמרֵת לכֵין.
|
7
וְלֵכְנָה מַהֵר, אֱמֹרְנָה לְתַלְמִידָיו שֶׁהוּא קָם מִבֵּין הַמֵּתִים וְהִנֵּה הוּא מַקְדִּים אֶתְכֶם לַגָּלִיל. שָׁם תִּרְאוּהוּ. הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֶן.
|
|
8
ואֶזַיֵל עֲגַל מִן קַברָא בדֶחֶלתָא וַבחַדוּתָא רַבּתָא. ורָהטָן דּנֵאמרָן לתַלמִידָוהי.
|
8
וְהֵן הָלְכוּ מַהֵר מִן הַקֶּבֶר, בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְרָצוּ לוֹמַר לְתַלְמִידָיו.
|
|
9
והָא יֵשׁוּע פּגַע בּהֵין. ואֶמַר להֵין: שׁלָם לכֵין. הִנֵּין דֵּין קרֶב אֶחַד רִגלָוהי. וַסגֶדֵין לֵהּ.
|
9
וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ פָּגַשׁ אוֹתָן וְאָמַר לָהֶן: שָׁלוֹם לָכֶן. וְהֵן נִגְּשׁוּ, אָחֲזוּ בְּרַגְלָיו וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.
|
|
10
הָידֵּין אֶמַר להֵין יֵשׁוּע: לָא תִדִחלָן. אֶלָּא זֶלֵּין אֶמַּרֵין לאַחַי דּנֵאזלוּן לַגלִילָא. ותַמָּן נֶחזוֹנָּני.
|
10
אָז אָמַר לָהֶן יֵשׁוּעַ: אַל תְּפַחֵדְנָה, אֶלָּא לֵכְנָה וֶאֱמֹרְנָה לְאַחַי, שֶׁיֵּלְכוּ לַגָּלִיל וְשָׁם יִרְאוּנִי.
|
|
11
כַּד אֶזַלֵין דֵּין אֶתָו אנָשָׁא מִן קַסטוּנָרֵא הָנוֹן לַמדִינתָּא. ואֶמַרו לרַבַּי כָּהֲנֵא כֹל מִדֶּם דַּהֲוָא.
|
11
כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, בָּאוּ אֲחָדִים מִן הַשּׁוֹמְרִים הָהֵם הָעִירָה וְאָמְרוּ לְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים כָּל מַה שֶּׁהָיָה.
|
|
12
ואִתכַּנּשׁו עַם קַשִּׁישֵׁא. וַנסַבו מִלכָּא ויַהבו כֶּספָּא לָא זעוֹר לקַסטוּנָרֵע.
|
12
וְהֵם הִתְכַּנְּסוּ עִם הַזְּקֵנִים, וְטִכְּסוּ עֵצָה וְנָתְנוּ כֶּסֶף לֹא מְעַט לַשּׁוֹמְרִים,
|
|
13
ואָמרִין להוֹן: אֶמַרו דּתַלמִידָוהי אֶתָו גַּנבּוּהי בּלִליָא כַד דַּמכִּין חנַן.
|
13
וְאָמְרוּ לָהֶם: אִמְרוּ: תַּלְמִידָיו בָּאוּ וְגָנְבוּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה בִּהְיוֹתֵנוּ יְשֵׁנִים.
|
|
14
ואִן אִשׁתַּמעַת הָדֵא קדָם הֵגמוֹנָא. חֲנַן מפִּיסִין חנַן לֵהּ וַלכוֹן דּלָא צִפתָא עָבדִּין חנַן.
|
14
וְאִם זֶה יִשָּׁמַע אֵצֶל הַנְּצִיב, אֲנַחְנוּ נְפַיֵּס אוֹתוֹ, וְאֶתְכֶם נִפְטֹר מִדְּאָגָה.
|
|
15
הִנּוֹן דֵּין כַּד נסַבו כֶּספָּא. עֲבַדו אַיך דּאַלֶּפו אִנּוֹן. ונִפקַת מִלתָא הָדֵא בֵית יהוּדָיֵא עֲדַמָּא ליָומָנָא.
|
15
וְהֵם, לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ אֶת הַכֶּסֶף, עָשׂוּ כְּפִי שֶׁהוֹרוּ לָהֶם. וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הַיְּהוּדִים עַד הַיּוֹם.
|
התגלותו לשליחים
|
16
תַּלמִידֵא דֵין חֲדַעסַר אֶזַלו לַגלִילָא לטוּרָא. אַיכָּא דוַעֶד אִנּוֹן יֵשׁוּע.
|
16
וְאַחַד-עָשָׂר הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ לַגָּלִיל, אֶל הָהָר, לַמָּקוֹם שֶׁיָּעַד לָהֶם יֵשׁוּעַ.
|
|
17
וכַד חֲזָאוּהי. סגֶדו לֵהּ. מִנהוֹן דֵּין אִתפַּלַּגו הוָו.
|
17
וְכַאֲשֶׁר רָאוּהוּ, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ; אַךְ הָיוּ מֵהֶם שֶׁפִּקְפְּקוּ.
|
|
18
וַקרֶב יֵשׁוּע מַלֶּל עַמהוֹן ואֶמַר להוֹן: אִתִיהֶב לִי כֹל שׁוּלטָן בַּשׁמַיָּא ובַארעָא. אַיכַּנָּא דשַׁדּרַני אָבי. אָף אֶנָא משַׁדַּר אנָא לכוֹן.
|
18
וְנִגַּשׁ יֵשׁוּעַ, דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר לָהֶם: נִתַּן לִי כָּל שִׁלְטוֹן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁשְּׁלָחַנִי אָבִי, גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם.
|
|
19
זֶלו הָכֵיל תַּלמֶדו כֻּלהוֹן עַממֵא. ואַעמֶדו אִנּוֹן בּשֶׁם אַבָא וַברָא ורוּחָא דקוּדשָׁא.
|
19
עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, וְהַטְבִּילוּ אוֹתָם בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ;
|
|
20
ואַלֶּפו אִנּוֹן דּנִטרוּן כֹּלמָא דפַקֶּדּתְּכוֹן. והָא אֶנָא עַמכוֹן אנָא כֻלהוֹן יָומָתָא עֲדַמָּא לשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא.
|
20
וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. וְהִנֵּה אֲנִי עִתָּכֶם כָּל הַיָּמִים, עַד לְקֵץ הָעוֹלָם.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה