יום שלישי, 21 באפריל 2015

פשיטא - אגרת שאול השניה אל התסלוניקים - פרק ג

אגרת שאול השניה אל התסלוניקים
פרק ג


נחמת המאמינים -- המשך


1 מִן הָשָׁא אַחַין. צַלָּו עֲלָן. דּמִלתֵהּ דּמָרַן תִּהוֶא רָהֲטָא ומִשׁתַּבּחָא בכֹל דוּכָּא אַיך דַּלוָתכוֹן. 1 מֵעַתָּה, אַחֵינוּ, הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ, שֶׁדְּבַר אֲדוֹנֵינוּ יָרוּץ וִיפֹאַר בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ אֶצְלְכֶם,
2 וַדנִתפַּצֶּא מִן בּנַינָשָׁא בִישֵׁא ועַנָּתֵא. לָו גֵּיר דּכֹלנָשׁ הִי הַימָנוּתָא. 2 וְשֶׁנִּנָּצֵל מֵאֲנָשִׁים רָעִים וּרְשָׁעִים, כִּי לֹא לְכָל אָדָם הָאֱמוּנָה.
3 מהַימַן הוּ דֵין מָריָא. דּהוּ ננַטַּרכוֹן וַנשָׁוזֶבכוֹן מִן בִּישָׁא. 3 אֲבָל נֶאֱמָן הוּא יְהוָֹה, אֲשֶׁר יִשְׁמָרְכֶם וְיַצִּילְכֶם מִן הָרַע.
4 תּכִילִין חנַן דֵּין עֲלַיכּוֹן בּמָרַן. דּמִדֶּם דַּמפַקּדִין חנַן לכוֹן. עֲבַדּתּוֹן אָף עָבדִּין אנתּוֹן. 4 וּבוֹטְחִים אָנוּ אֲלֵיכֶם בַּאֲדוֹנֵינוּ, שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ מְצַוִּים אֶתְכֶם עֲשִׂיתֶם וְגַם עוֹשִׂים אַתֶּם.
5 ומָרַן נִתרוֹץ לִבָּוָתכוֹן לחוּבֵּהּ דּאַלָהָא ולַמסַיבּרָנוּתֵהּ דַּמשִׁיחָא. 5 וַאֲדוֹנֵינוּ יְכַוֵּן לְבַבְכֶם לְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וּלְסַבְלָנוּת הַמָּשִׁיחַ.

החובה לעבוד


6 מפַקּדִין חנַן לכוֹן דֵּין אַחַי בַּשׁמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא דַהֲוַיתּוֹן פַּרִיקִין מִן כֹּל אַחָא אַינָא דבִישׁ בִּישׁ מהַלֶּך. ולָא אַיך פּוּקדָּנֵא דקַבֶּל מִנַּן. 6 מְצַוִּים אָנוּ אֶתְכֶם, אַחַי, בְּשֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִכָּל אָח הַמִּתְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ הָרָע וְלֹא לְפִי הַמִּצְווֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאִתָּנוּ.
7 אַנתּוֹן גֵּיר יָדעִין אנתּוֹן אַיכַּנָּא וָלֵא למִתּדַּמָּיוּ בַן. דּלָא הַלֶּכְן בִּישׁ בִּישׁ בַּינָתכוֹן. 7 הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם כֵּיצַד עֲלֵיכֶם לְהִדַּמּוֹת לָנוּ, כִּי לֹא הָלַכְנוּ בֵּינֵיכֶם בְּדֶרֶךְ הָרָע;
8 אָפלָא לַחמָא דמַגָּן אֶכַלְן מִן אנָשׁ מִנכוֹן. אֶלָּא בעַמלָא וַבלֵאותָא בלִליָא ובאִימָמָא. פָלחִין הוַין דּעַל אנָשׁ מִנכוֹן לָא נֵאקַר. 8 גַּם לֹא אָכַלְנוּ לֶחֶם חִנָּם מֵאִישׁ מִכֶּם, אֶלָּא בְּעָמָל וָיֶגַע עָבַדְנוּ, וּבַלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה לְמַעֲמָסָה עַל אִישׁ מִכֶּם;
9 לָא הוָא מִטֹּל דּלָא שַׁלִּיט לַן. אֶלָּא דַבנַפשַׁן נִתֶּל לכוֹן טוּפסָא דבַן תִּתּדַּמּוֹן. 9 לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁבָּנוּ עַצְמֵנוּ נִתֵּן לָכֶם דֻּגְמָה לְהִדַּמּוֹת לָנוּ;
10 אָף כַּד לוָתכוֹן הוַין גֵּיר. הָדֵא מפַקּדִין הוַין לכוֹן. דּכֹל דּלָא צָבֵא דנִפלוֹח אָפלָא נִלעַס. 10 שֶׁכֵּן גַּם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ אֶצְלְכֶם, זֹאת צִוִּינוּ אֶתְכֶם, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲבֹד גַּם אַל יֹאכַל;
11 שָׁמעִין חנַן גֵּיר דּאִית בּכוֹן אנָשָׁא דבִישׁ בִּישׁ מהַלּכִין. ומִדֶּם לָא פָלחִין. אֶלָּא אִן סרִיקָתָא. 11 כִּי שׁוֹמְעִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים שֶׁמּתְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ הָרָע וּבִכְלוּם אֵינָם עוֹסְקִים אֶלָּא בַּהֲבָלִים.
12 להוֹן דֵּין להָלֵין מפַקּדִין חנַן ובָעֵין חנַן מִנהוֹן בּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. דַּבשִׁליָא נִהווֹן פָּלחִין ואָכלִין לַחֱמהוֹן. 12 וְאוֹתָם, אֶת הַלָּלוּ, מְצַוִּים אָנוּ וּמְבַקְּשִׁים מֵהֶם בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבְּהַשְׁקֵט יַעַבְדוּ וְיֹאכְלוּ אֶת לַחְמָם.
13 אַנתּוֹן דֵּין אַחַי. לָא תִמאַן לכוֹן למֶעבַּד דּשַׁפִּיר. 13 אֲבָל אַתֶּם, אַחַי, אַל תִּרְפּוּ בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב.
14 ואִן אנָשׁ לָא מִשׁתּמַע למִלַּין הָלֵין דּבִאגַּרתָּא. נִתִפּרֶשׁ לכוֹן הָנָא. ולָא הֲוַיתּוֹן מִתחַלטִין עַמֵּהּ דּנִבהַת. 14 וְאִישׁ אִם לֹא יִשָּׁמַע לִדְבָרִים אֵלֶּה שֶׁבָּאִגֶּרֶת, יְצֻיַּן לָכֶם הַלָּה וְאַל תִּתְעָרְבוּ עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּבוֹשׁ.
15 ולָא אַיך בּעֶלדּבָבָא תֵאחדוּנֵהּ. אֶלָּא הֲוַיתּוֹן מַרתֵּין לֵהּ אַיך דּלַאחָא. 15 וְלֹא כְּאוֹיֵב תִּנְהֲגוּ בּוֹ, אֶלָּא הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ כְּאָח.
16 הוּ דֵין מָרֵהּ דַּשׁלָמָא נִתֶּל לכוֹן שׁלָמָא בכֹלזבַן בּכֹלמִדֶּם. מָרַן עַם כֻּלכוֹן. 16 וְהוּא אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם יִתֵּן לָכֶם שָׁלוֹם בְּכָל עֵת וּבְכָל דָּבָר. אֲדוֹנֵינוּ עִם כֻּלְּכֶם.
17 שׁלָמָא בַכתָבָא אִידַי אֶנָא פָּולוֹס כִּתבֵּת. דּאִיתָוהי אָתָא דַבכֻלהֵין אִגּרָתי. הָכַנָּא כָתֵב אנָא. 17 שָׁלוֹם בִּכְתַב יָדִי אֲנִי פַּוְלוֹס כָּתַבְתִּי -- אֲשֶׁר הוּא הָאוֹת בְּכָל אִגְּרוֹתַי; כָּךְ כּוֹתֵב אֲנִי.
18 טַיבּוּתֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא עַם כֻּלכוֹן אַחַי. אָמֵין. 18 חֶסֶד אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם כֻּלְּכֶם, אַחַי. אָמֵן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה