אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק א
|
1
פָּולוֹס קַריָא וַשׁלִיחָא דיֵשׁוּע משִׁיחָא בצִביָנֵהּ דּאַלָהָא. וסוֹסתֵנִיס אַחָא.
|
1
פַּוְלוֹס, קָרוּא וְשָׁלִיחַ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְסוֹסְתֵנִיס הָאָח,
|
|
2
לעֵדּתָּא דאַלָהָא דַבקוֹרִנתוֹס. קרַיָּא וקַדִּישֵׁא דַביֵשׁוּע משִׁיחָא מקַדּשִׁין. וַלכֻלהוֹן אַילֵין דּקָרֵין שׁמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא בכֹל אַתַר. דִּילהוֹן ודִילַן.
|
2
אֶל עֲדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתוֹס, הַקְּרוּאִים וְהַקְּדוֹשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְאֶל כָּל הַקּוֹרְאִים אֶת שֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁלָּהֶם וְשֶׁלָּנוּ:
|
|
3
טַיבּוּתָא עַמכוֹן וַשׁלָמָא מִן אַלָהָא אַבוּן. ומִן מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
3
חֶסֶד עֲלֵיכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אָדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
עושר במשיח
|
4
מָודֶּא אנָא לאַלָהי בּכֹלזבַן חֲלָפַיכּוֹן עַל טַיבּוּתָא דאַלָהָא דאִתיַהבַּת לכוֹן בּיֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
4
מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים בַּעַדְכֶם בְּכָל עֵת עַל חֶסֶד הָאֱלֹהִים שֶׁנִתַּן לָכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
5
דַּבכֹל מִדֶּם עֲתַרתּוֹן בֵּהּ בּכֹל מִלָּא וַבכֹל יִדַעֲתָא.
|
5
אֲשֶׁר עֲשַׁרְתֶּם בּוֹ בַּכֹּל, בְּכָל אֹמֶר וּבְכָל דַּעַת,
|
|
6
אַיך דּסָהֲדּוּתֵהּ דַּמשִׁיחָא אִשׁתַּררַת בּכוֹן.
|
6
כּפִי שֶׁעֵדוּת הַמָּשִׁיחַ הִתְחַזְּקָה בָּכֶם,
|
|
7
דּלָא אִתבַּצַּרתּוֹן בַּחֲדָא מִן מָוהֲבָתֵהּ. אֶלָּא מסַכֵּין אנתּוֹן לגִליָנֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
7
בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא חֲסַרְתֶּם אַף אַחַת מִמַּתְּנוֹתָיו, אֶלָּא מְחַכִּים אַתֶּם לְהִתְגַּלּוּת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
8
דּהוּ נשַׁרַרכוֹן עֲדַמָּא לַאחרָיתָּא. דַּדלָא רִשׁיָן תִּהווֹן בּיָומֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
8
אֲשֶׁר הוּא יְחַזֵּק אֶתְכֶם עַד לַקֵּץ לְמַעַן תִּהְיוּ בְּלֹא אָשָׁם בְּיוֹם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
9
מהַימַן הוּ אַלָהָא. דבִאידֵהּ אִתִקרִיתּוֹן לשָׁותָּפוּתָא דַברֵהּ יֵשׁוּע משִׁיחָא מָרַן.
|
9
נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרֵאתֶם עַל-יָדוֹ אֶל שֻׁתָּפוּת בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵינוּ.
|
השליח מבקש למנוע פילוגים בקהילה
|
10
בָּעֵא אנָא דֵין מִנכוֹן אַחַי בַּשמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. דּתִהוֶא חֲדָא מִלתָא לכֻלכוֹן. ולָא נִהֶויָן בּכוֹן פַּלגָּוָתָא. אֶלָּא דתִהווֹן גּמִירִין בַּחֲדָא תַרעִיתָא וַבחַד רֶעֱיָנָא.
|
10
וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם, אַחַי, בְּשֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁתְּהֵא מִלָּה אַחַת לְכֻלְּכֶם; וְאַל יִהְיוּ בָּכֶם מַחֲלוֹקוֹת, אֶלָּה שֶׁתִּהְיוּ מֻשְׁלָמִים בְּדַעַת אַחַת וּבְמַחֲשָׁבָה אַחַת;
|
|
11
שׁלַחו לִי גֵיר עֲלַיכּוֹן אַחַי מִן בֵּית כּלָאֵא דחֶריָנֵא אִית בַּינָתכוֹן.
|
11
שֶׁכֵּן, אַחַי, שָׁלְחוּ לִי עֲלֵיכֶם מִבֵּית כְּלוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ מְרִיבוֹת בֵּינֵיכֶם.
|
|
12
הָדֵא דֵין אָמַר אנָא. דּאִית מִנכוֹן דּאָמַר: אֶנָא דפָּולוֹס אנָא. ואִית דּאָמַר: אֶנָא דאָפַּלּוֹ אנָא. ואִית דּאָמַר: אֶנָא דכֵאפָא אנָא. ואִית דּאָמַר: אֵנָא דַמשִׁיחָא אנָא.
|
12
וְזֹאת אוֹמֵר אֲנִי, כִּי יֵשׁ בָּכֶם שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל פַּוְלוֹס; וְיֵשׁ שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל אַפָּלּוֹ; וְיֵשׁ שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל כֵּיפָא; וְיֵשׁ שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.
|
|
13
דַּלמָא אִתפַּלַּג לֵהּ משִׁיחָא. אָו למָא פָּולוֹס אִזדּקֶף עַל אַפַּיכּוֹן. אָו בַּשׁמֵהּ דּפָּולוֹס עֲמַדּתּוֹן.
|
13
הַאִם הִתְפַּלֵּג הַמָּשִׁיחַ? אוֹ הַאִם פַּוְלוֹס נִצְלַב לְמַעַנְכֶם? אוֹ בְּשֵׁם פַּוְלוֹס נִטְבַּלְתֶּם?
|
|
14
מָודֶּר אנָא לאַלָהי דַּלנאנָשׁ מִנכוֹן לָא אַעֲמדֵת אֶלָּא לַקרִיספּוֹס וַלגָאִיּוֹס.
|
14
מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהַי שֶׁלֹּא הִטְבַּלְתִּי אִישׁ מִכֶּם, אֶלָּה אֶת קְרִיסְפּוֹס וְאֶת גָּאיוֹס,
|
|
15
דּלָא אנָשׁ נֵאמַר דַּבשֵׁמי אַעֲמדֵת.
|
15
פֶּן יֹאמַר אִישׁ כִּי בִּשְׁמִי הִטְבַּלְתִּי.
|
|
16
אַעֲמדֵת דֵּין אָף לבַיתֵּהּ דּאִסטַפָנָא. תּוּב דֵּין לָא יָדַע אנָא אִן לאנָשׁ אחרֵין אַעֲמדֵת.
|
16
וְהִטְבַּלְתִּי גַּם אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אִסְטֶפָנָה, אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עוֹד אִם הִטְבַּלְתִּי אִישׁ אַחֵר;
|
|
17
לָא גֵיר שַׁדּרַני משִׁיחָא למַעֲמָדוּ אֶלָּא לַמסַבָּרוּ. לָא בחֶכמַת מִלֵּא. דּלָא נִסתַּרַק זקִיפֵהּ דַּמשִׁיחָא.
|
17
כִּי לֹא שְׁלָחַנִי הַמָּשִׁיחַ לְהַטְבִּיל אֶלָּא לְבַשֵּׂר -- לֹא בְּחָכְמַת מִלִּים, כּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צְלַב הַמָּשִׁיחַ לָרִיק;
|
צלב המשיח וחכמת אלהים
|
18
מִלתָא גֵיר דַּזקִיפָא לאַבִּידֵא שָׁטיוּתָא הי. לַן דֵּין לאַילֵין דּחַיִּין חנַן חַילָא הי דּאַלָהָא
|
18
שֶׁכֵּן דְּבַר הַצְּלָב סִכְלוּת הוּא לָאוֹבְדִים, אֲבָל לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים גְּבוּרַת אֱלֹהִים הוּא.
|
|
19
כּתִיב גֵּיר: דּאָובֶּד חֶכֶמתָא דחַכִּימֵא. ואֶגלוֹז תַּרעִיתָא דסַכּוּלתָנֵא.
|
19
הֲרֵי כָּתוּב: אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים, וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר.
|
|
20
אַיכָּו חַכִּימָא. אָו אַיכָּו סָפרָא. אָו אַיכָּו דָּרוֹשָׁא דעָלמָא הָנָא. לָא הָא אַשׁטיָהּ אַלָהָא חֶכֶמתֵהּ דּעָלמָא הָנָא.
|
20
אַיֵּה הֶחָכָם? אוֹ אַיֵּה הַסּוֹפֵר? אוֹ אַיֵּה הַפֻּלְמוּסָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה? הֲלֹא סִכֵּל הָאֱלֹהִים אֶת חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה?
|
|
21
מִטֹּל גֵּיר דַּבחֶכֶמתֵהּ דּאַלָהָא לָא יִדַע עָלמָא בחֶכֶמתָא לאַלָהָא. צבָא אַלָהָא דַבשַׁטיוּתָא דכָרוֹזוּתָא נַחֶא לאַילֵין דַּמהַימנִין.
|
21
שֶׁהֲרֵי מִכֵּיוָן שֶׁבְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא יָדַע הָעוֹלָם עַל-יְדֵי חָכְמָה אֶת הָאֱלֹֹהִים, רָצָה הָאֱלֹהִים עַל-יְדֵי סִכְלוּת הַהַכְרָזָה לְהוֹשִׁיעַ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר מַאֲמִינִים;
|
|
22
מִטֹּל דַּיהוּדָיֵא אָתוָתָא שָׁאלִין. ואַרֲמָיֵא חֶכֶמתָא בָעֵין.
|
22
שֶׁכֵּן הַיְּהוּדִים מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹת, וְהָאֲרַמִּים מְחַפְּשִׂים חָכְמָה.
|
|
23
חֲנַן דֵּין מַכֶרזִין חנַן משִׁיחָא כַד זקִיף. תּוּקֶלתָא לַיהוּדָיֵא. ולַארֲמָיֵא שָׁטיוּתָא.
|
23
אֲבָל אֲנַחְנוּ מַכְרִיזִים מָשִׁיחַ צָלוּב, מִכְשׁוֹל לַיְּהוּדִים וְסִכְלוּת לָאֲרַמִּים,
|
|
24
להָנוֹן דֵּין דַּקרֵין יהוּדָיֵא ואַרֲמָיֵא משִׁיחָא חַילָא הו דּאַלָהָא וחֶכֶמתָא דאַלָהָא.
|
24
אַךְ לָהֶם אֲשֶׁר קְרוּאִים, יְהוּדִים וַאֲרַמִּים, הַמָּשִׁיחַ הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים וְחָכְמַת הָאֱלֹהִים;
|
|
25
מִטֹּל דּשָׁטיוּתֵהּ דּאַלָהָא חַכִּימָא הי מִן בּנַינָשָׁא. וַכרִיהוּתֵהּ דּאַלָהָא חַילתָניָא הי מִן בּנַינָשָׁא.
|
25
מִשּׁוּם שֶׁסִּכְלוּת אֱלֹהִים חֲכָמָה הִיא מִבְּנֵי אָדָם, וְחֻלְשַׁת אֱלֹהִים חֲזָקָה מִבְּנֵי אָדָם;
|
|
26
חֲזָו גֵּיר אָף קרָיתּכוֹן אַחַי. דּלָא סַגִּיאִין בּכוֹן חַכִּימֵא בַבסַר. ולָא סַגִּיאִין בּכוֹן חַילתָנֵא. ולָא סַגִּיאִין בּכוֹן בּנַי טוֹהֲמָא רַבָּא.
|
26
כִּי רְאוּ אַף אֶת קְרִיאַתְכֶם, אַחַי, שֶׁלֹּא רַבִּים בָּכֶם הַחֲכָמִים בַּבָּשָׂר, וְלֹא רַבִּים בָּכֶם הַחֲזָקִים, וְלֹא רַבִּים בָּכֶם בְּנֵי אֲצִילִים .
|
|
27
אֶלָּא גבָא אַלָהָא לסַכלָוהי דּעָלמָא דנַבהֶת לחַכִּימֵא. וַגבָא כרִיהָוי דּעָלמָא דנַבהֶת לחַילתָנֵא.
|
27
אַךְ הָאֱלֹהִים בָּחַר אֶת סִכְלֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הַחֲכָמִים; וּבָחַר אֶת חַלָּשֵׁי הָעוֹלָם כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הַחֲזָקִים;
|
|
28
וַגבָא לאַילֵין דַּבצִיר טוֹהֲמהוֹן בּעָלמָא וַלמַסלַיָּא ולַאילֵין דּלַיתּ אִנּוֹן. דַּנבַטֶּל לאַילֵין דּאִיתַיהוֹן.
|
28
וּבָחַר אֶת אֵלֶּה שֶׁיִּחוּסָם נָחוּת בָּעוֹלָם, וְאֶת הַמְּאוּסִים וְאֶת אֲשֶׁר הֵם אֶפֶס -- כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנָם,
|
|
29
דּלָא נִשׁתַּבהַר כֹּלבּסַר קדָמָוהי.
|
29
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְהַלֵּל לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר.
|
|
30
אָף אַנְתּוֹן דֵּין מִנֵּהּ אַנתּוֹן בּיֵשׁוּע משִׁיחָא. הָו דַּהֲוָא לַן חֶכֶמתָא מִן אַלָהָא וזַדִּיקוּתָא וקַדִּישׁוּתָא ופוּרקָנָא.
|
30
אַף אַתֶּם, מִמֶּנּוּ אַתֶּם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים, לִצְדָקָה וּקְדֻשָּׁה וּפְדוּת,
|
|
31
אַיך דַּכתִיב: דּמַן דּמִשׁתַּבהַר בּמָריָא נִשׁתַּבהַר.
|
31
כַּכָּתוּב: כָּל הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוָֹה.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ב
צלב המשיח וחכמת אלהים -- המשך
|
1
ואֶנָא אַחַי כַּד אֶתֵית לוָתכוֹן. לָא במַמללָא רָורבָא. אָפלָא בחֶכֶמתָא סַבַּרתּכוֹן ארָזֵהּ דּאַלָהָא.
|
1
וַאֲנִי, אַחַי, כַּאֲשֶׁר בָּאתִי אֲלֵיכֶם,לֹא בְּדִבּוּר גְּבוֹהָה אַף לֹא בְּחָכְמָה בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת סוֹד הָאֱלֹהִם.
|
|
2
ולָא דָנֵת נַפשׁי בַּינָתכוֹן אַיך דּמִדֶּם יָדַע אנָא אֶלָּא אִן ליֵשׁוּע משִׁיחָא. אָף לֵהּ כַּד זקִיף.
|
2
וְלֹא דַּנְתִּי אֶת עַצְמִי בֵּינֵיכֶם כְּאִלּוּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי דָּבָר, בִּלְתִּי אִם אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹתוֹ -- צָלוּב.
|
|
3
ואֶנָא בדֶחֶלתָא סַגִּיאתָא ובַרתֵיתָא הֲוֵית לוָתכוֹן.
|
3
וַאֲנִי בְּיִרְאָה רַבָּה וּבִרְתֵת הָיִיתִי אֶצְלְכֶם;
|
|
4
ומִלַּתי וכָרוֹזוּתי לָא הֲוָת בַּמפִּיסָנוּתָא דמִלֵּא דחֶכֶמתָא. אֶלָּא בתַחוִיתָא דרוּחָא וַדחַילָא.
|
4
וּדְבָרִי וְהַכְרָזָתִי לֹא הָיוּ בְּשִׁכְנוּעַ שֶׁל מִלּוֹת חָכְמָה, אֶלָּא בְּהוֹכָחַת הָרוּחַ וְהַגְּבוּרָה,
|
|
5
דּלָא תִהוֶא הַימָנוּתכוֹן בּחֶכֶמתָא דַבנַינָשָׁא. אֶלָּא בחַילָא דאַלָהָא.
|
5
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֱמוּנָתְכֶם בְּחָכְמַת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים.
|
|
6
חֶכֶמתָא דֵין ממַללִין חנַן בַּגמִירֵא. חֶכֶמתָא לָא דהָנָא עָלמָא. אָפלָא דשַׁלִּיטָנָוהי דּעָלמָא הָנָא דמִתבַּטלִין.
|
6
אֲבָל אֶת הַחָכְמָה דּוֹבְרִים אָנוּ בֵּין הַשְּׁלֵמִים, חָכְמָת לֹא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אַף לֹא שֶׁל שַׁלִּיטֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר יֶחְדְּלוּ;
|
|
7
אֶלָּא ממַללִין חנַן חֶכֶמתָא דאַלָהָא בארָז. הָי דַּמכַסיָא הוָת וקַדֶּם הוָא פַרשָׁהּ אַלָהָא מִן קדָם עָלמֵא לשׁוּבחָא דִילַן.
|
7
אֶלָּא בְּסוֹד דּוֹבְרִים אָנוּ אֶת חָכְמַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִסְתֶּרֶת הָיְתָה, וְהָאֱלֹהִים הִקְדִּים וְיָעַד אוֹתָהּ מִלִּפְנֵי הָעוֹלָמִים לִכְבוֹדֵנוּ,
|
|
8
הָי דּחַד מִן שַׁלִּיטָנֵא דעָלמָא הָנָא לָא יַדעָהּ. אִלּוּ גֵיר יַדעוּהּ. לָו למָרָהּ דּתִשׁבּוֹחתָּא זָקפִּין הוָו.
|
8
הִיא אֲשֶׁר אִישׁ מִשַּׁלִּיטֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יְדָעָהּ; שֶׁכֵּן אִלּוּ יְדָעוּהָ, לֹא הָיוּ צוֹלְבִים אֶת אֲדוֹן הַכָּבוֹד.
|
|
9
אֶלָּא אַיך דַּכתִיב: דּעַינָא לָא חֲזָת: ואִדנָא לָא שִׁמעַת. ועַל לִבָּא דבַרנָשָׁא לָא סלֶק. מִדֶּם דּטַיֶּב אַלָהָא לאַילֵין דּרָחמִין לֵהּ.
|
9
וְאוּלָם כַּכָּתוּב: עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה, וְלֹא עָלָה עַל לֵב אָדָם אֶת אֲשֶׁר הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאוֹהֲבָיו.
|
|
10
לַן דֵּין גּלָא אַלָהָא ברוּחֵהּ. רוּחָא גֵיר כֹּל מִדֶּם בָּציָא. אָף עוּמקָוהי דּאַלָהָא.
|
10
אֲבָל לָנוּ גִּלָּה הָאֱלֹהִים בְּרוּחוֹ; שֶׁכֵּן הָרוּחַ חוֹקֶרֶת הַכֹּל, אַף אֶת מַעֲמַקֵּי הָאֱלֹהִים;
|
|
11
אַינָו גֵּיר בַּרנָשָׁא דיָדַע דַּבבַרנָשָׁא. אֶלָּא אִן רוּחָא דבַרנָשָׁא דבֵהּ. הָכַנָּא אָף דּבַאלָהָא אנָשׁ לָא יָדַע אֶלָּא אִן רוּחֵהּ דּאַלָהָא.
|
11
כִּי מִיהוּ הָאָדָם הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר בָּאָדָם, בִּלְתִּי אִם רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בּוֹ? כֵּן גַּם אֶת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אֶלָּא רוּחַ הָאֱלֹהִים.
|
|
12
חֲנַן דֵּין לָא הוָא רוּחָא דעָלמָא נסַבְן. אֶלָּא רוּחָא דמִן אַלָהָא. דּנִדַּע מָוהֲבָתָא דמִן אַלָהָא אִתִיהֶב לַן.
|
12
אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא אֶת רוּחַ הָעוֹלָם לָקַחְנוּ, אֶלָּא אֶת הָרוּחַ אֲשֶׁר מֵאֵת הָאֱלֹהִים, לְמַעַן נֵדַע אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים,
|
|
13
אַילֵין דּאָף ממַללִין חנַן לָא הוָא ביוּלפָּנָא דמִלֵּא דחֶכֶמתָא דַבנַינָשָׁא. אֶלָּא ביוּלפָּנָא דרוּחָא. וַלרוּחָנֵא רוּחָניָתָא מפַחמִין חנַן.
|
13
דְּבָרִים אֲשֶׁר גַּם מְדַבְּרִים אָנוּ לֹא לְפִי הַלִּמוּד שֶׁל מִלּוֹת חָכְמָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא לְפִי הַלִּמּוּד שֶׁל הָרוּחַ, וְלָרוּחָנִיִּים מַשְׁוִים אָנוּ רוּחָנִיּוֹת;
|
|
14
בַּרנָשָׁא גֵיר דּבַנפֶשׁ הוּ לָא מקַבֶּל רוּחָניָתָא. שָׁטיוּתָא אִנֵּין גֵּיר לֵהּ. ולָא מִשׁכַּח דּנִדַּע דַּברוּח מִתּתּדִּין.
|
14
כּי הָאָדָם אֲשֶׁר בַּנֶּפֶשׁ אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת הָרוּחָנִיּוֹת, כִּי סִכְלוּת הֵן לוֹ; וְאֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת שֶׁבְּרוּחַ הֵן נִדּוֹנוֹת.
|
|
15
רוּחָנָא דֵין כֹּל מִדֶּם דָּאֵן. והוּ מִן אנָשׁ לָא מִתּתּדִּין.
|
15
אֲבָל הָרוּחָנִי דָּן כָּל דָּבָר, וְהוּא אֵינֶנּוּ נִדּוֹן עַל-יְדֵי אִישׁ;
|
|
16
מַנּוּ גֵיר יִדַע רֶעֱיָנֵהּ דּמָריָא דנַלּפִיוהי. לַן דֵּין רֶעֱיָנָא דַמשִׁיחָא אִית לַן.
|
16
כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת מַחֲשֶׁבֶת יְהוָֹה וְילַמְּדֵהוּ? אֲבָל לָנוּ, מַחֲשֶׁבֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לָנוּ.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ג
משרתי אלהים
|
1
ואֶנָא אַחַי לָא אֶשׁכּחֵת דּאֵמַלֶּל עַמכוֹן אַיך דּעַם רוּחָנֵא. אֶלָּא אַיך דּעַם פַּגרָנֵא ואַיך דַּליַלּוּדֵא בַמשִׁיחָא.
|
1
וַאֲנִי, אַחַי, לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם כְּמוֹ עִם רוּחָנִיִּים , אֶלָּא כְּמוֹ עִם אַרְצִיִּים, וּכְמוֹ אֶל תִּינוֹקוֹת בַּמָּשִׁיחַ.
|
|
2
חַלבָא אַשׁקִיתּכוֹן ולָא יֶהבֵּת לכוֹן מֵאכוּלתָּא. לָא גֵיר עֲדַכֵּיל מִשׁכּחִין הוַיתּוֹן. אֶלָּא אָף לָא הָשָׁא מִשׁכּחִין אנתּוֹן.
|
2
חָלָב הִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא נָתַתִּי לָכֶם מַאֲכָל, כִּי עֲדַיִן לֹא יְכָלְתֶּם. אֲבָל גַּם עַכְשָׁו אֵינְכֶם יְכוֹלִים,
|
|
3
עֲדַכֵּיל גֵּיר בַּבסַר אַנתּוֹן. אַיכָּא גֵיר דּאִית בּכוֹן חֲסָמָא וחֶריָנָא. ופַלגּוָתָא. לָא הָא פַגרָנֵא אַנתּוֹן. ובַבסַר מהַלּכִין אנתּוֹן.
|
3
כִּי עֲדַיִן בַּבָּשָׂר אַתֶּם. שֶׁכֵּן הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה וּמַחֲלוֹקוֹת, הֲלֹא אַרְצִיִּים אַתֶּם וּמִתְהַלְּכִים בַּבָּשׂר?
|
|
4
מָא דאָמַר גֵּיר אנָשׁ אנָשׁ מִנכוֹן: אֶנָא דפָּולוֹס אנָא. וַאחרֵנָא אָמַר: אֶנָא דאָפַלּוֹ אנָא. לָא הָא פַגרָנֵא אַנתּוֹן.
|
4
כִּי כַּאֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ מִכֶּם אוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל פַּוְלוֹס, וְאַחֵר אוֹמֵר: אֲנִי שֶׁל אַפָּלּוֹ, הֲלֹא אַרְצִיִּים אַתֶּם?
|
|
5
מַנּוּ גֵיר פָּולוֹס. ומַנּוּ אָפַּלּוֹ. אֶלָּא משַׁמשָׁנֵא דבאִידַיהוֹן הַימֶנתּוֹן. ואנָשׁ אנָשׁ אַיך דּיַהב לֵהּ מָריָא.
|
5
שֶׁהֲרֵי מִהוּא פַּוְלוֹס, אוֹ אַפָּלּוֹ, אֶלָּא מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר עַל-יָדָם הֶאֱמַנְתֶּם, וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֵׁנָּתַן לוֹ יְהוָֹה?
|
|
6
אֶנָא נִצבֵּת. ואָפַּלּוֹ אַשׁקִי. אֶלָּא אַלָהָא רַבִּי.
|
6
אֲנִי נָטַעְתִּי וְאַפָּלּוֹ הִשְׁקָה, אַךְ הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ.
|
|
7
לָא הָכֵיל הָו דּנָצֵב אִיתָוהי מִדֶּם. ולָא הָו דּמַשׁקֶא. אֶלָּא אַלָהָא דַמרַבֶּא.
|
7
לָכֵן לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב וְלֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא אֱלֹהִים הַמַּצְמִיחַ.
|
|
8
מַן דּנָצֵב דֵּין ומַן דּמַּשׁקֶא חַד אִנּוֹן. ואנָשׁ אַיך עַמלֵהּ אַגרֵהּ מקַבֶּל.
|
8
מִי שֶׁנּוֹטֵעַ וּמִי שֶׁמַּשְׁקֶה חַד הֵם, וְאִישׁ כְּפִי עֲמָלוֹ מְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ;
|
|
9
עַם אַלָהָא גֵיר פָּלחִין חנַן. ופוּלחָנָא דאַלָהָא ובִניָנָא דאַלָהָא אַנתּוֹן אִנּוֹן.
|
9
כִּי עִם אֱלֹהִים אָנוּ עוֹבְדִים, וְאַתֶּם הִנְּכֶם עֲבוֹדַת אֱלֹהִים וּבִנְיַן אֱלֹהִים.
|
|
10
ואַיך טַיבּוּתָא דאַלָהָא דאִתיַהבַּת לִי. סָמֵת שַׁתאֶסתָא אַיך אַרדִּכלָא חַכִּימָא. אחרֵנָא דֵין עֲלֵיהּ בָּנֵא. כֹּל אנָשׁ דֵּין נֶחֱזֶא אַיכַּנָּא בָנֵא עֲלֵיהּ.
|
10
וּכְפִי חֶסֶד הָאֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּאַרְדִּיכָל חָכָם, וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יִרְאֶה כָּל אִישׁ אֵיךְ הוּא בּוֹנֶה עָלָיו;
|
|
11
שַׁתאֶסתָא גֵיר אחרֵתָא סטַר מִן הָדֵא דסִימָא אנָשׁ לָא מִשׁכַּח לַמסָם. דּאִיתֵיהּ יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
11
כִּי יְסוֹד אַחֵר אֵין אִישׁ יָכוֹל לְהַנִּיחַ מִלְּבַד זֶה הַמֻּנָּח, אֲשֶׁר הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
12
ואִן אנָשׁ דֵּין בָּנֵא עַל הָדֵא שַׁתאֶסתָא דַהֲבָא. אָו סֵאמָא. אָו כֵּאפֵא יַקִּירָתָא: אָו קַיסֵא. אָו עֲמִירָא. אָו חַבּתָא.
|
12
וְאִם בּוֹנֶה אִישׁ עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת, אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ,
|
|
13
עֲבָדָא דכֹל אנָשׁ מִתגּלֶא. יָומָא גֵיר הָו גָּלֵא לֵהּ. מִטֹּל דַּבנוּרָא מִתגּלֶא. וַעֲבָדֵהּ דּכֹל אנָשׁ אַיכַּנָּא אִיתָוהי. נוּרָא תִפֶרשִׁיוהי.
|
13
מַעֲשֵׂה כָּל אִישׁ יִתְגַּלֶּה; כִּי הַיּוֹם הַהוּא יְגַלֶּה אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה. וּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ, אֵיךְ הוּא, הָאֵשׁ תִּבְחָנֵהוּ.
|
|
14
ואַינָא דַנקָוֶא עֲבָדֵהּ הָו דּבָנֵא. אַגרֵהּ נקַבֶּל.
|
14
וְהַבּוֹנֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד מַעֲשֵׂהוּ יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ.
|
|
15
ואַינָא דַעֲבָדֵהּ נֵאקַד נֶחסַר. הוּ דֵין נִשׁתָּזַב. הָכַנָּא דֵין אַיך דּמִן נוּרָא.
|
15
וּמִי שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ יִשָּׂרֵף -- יַפְסִיד, אַךְ הוּא יִנָּצֵל, וְכָךְ כְּמוֹ מִן הָאֵשׁ.
|
|
16
לָא יָדעִין אנתּוֹן דּהַיכּלֵהּ אַנתּוֹן דּאַלָהָא. ורוּחֵהּ דּאַלָהָא עָמרָא בכוֹן.
|
16
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם?
|
|
17
מַן דַּמחַבֶּל הַיכּלֵהּ דּאַלָהָא. מחַבֶּל לֵהּ אַלָהָא. הַיכּלֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא קַדִּישׁ הוּ. דאַנתּוֹן אִנּוֹן.
|
17
מִי שֶׁמַּשְׁחִית אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, הָאֱלֹהִים מַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אַתֶּם הוּא, קָדוֹשׁ הוּא.
|
|
18
אנָשׁ לָא נַטעֶא נַפשֵׁהּ. מַן דּסָבַר בּכוֹן דּחַכִּים הוּ בעָלמָא הָנָא. נִהוֶא לֵהּ סַכלָא דנִהוֶא חַכִּימָא.
|
18
אִישׁ אַל יַטְעֶה אֶת נַפְשׁוֹ. מִי שֶׁסָּבוּר בָּכֶם כִּי חָכָם הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְהֵא לִכְסִיל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָכָם;
|
|
19
חֶכֶמתֵהּ גֵּיר דּעָלמָא הָנָא לִלּוּתָא הי לוָת אַלָהָא. כּתִיב הוּ גֵיר: דּאָחֵד חַכִּימֵא בחָרעוּתהוֹן.
|
19
כִּי חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה טִפְּשׁוּת הִיא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; כִּי כָּתוּב: לוֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָתָם.
|
|
20
ותוּב: מָריָא יָדַע מַחשׁבָתהוֹן דּחַכִּימֵא דַסרִיקָן אִנֵּין.
|
20
וְעוֹד: יהוָֹה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל.
|
|
21
מִטֹּל הָנָא לָא אנָשׁ נִשׁתַּבהַר בַּבנַינָשָׁא.
|
21
לָכֵן אַל יִתְהַלֵּל אִישׁ בִּבְנֵי אָדָם;
|
|
22
כֹּל מִדֶּם גֵּיר דִּילכוֹן הוּ. אִן פָּולוֹס. ואִן אָפַּלּוֹ. ואִן כֵּאפָא. ואִן עָלמָא. ואִן חַיֵּא. ואִן מָותָּא. ואִן דּקָימָן. ואִן דַּעֲתִידָן. כֹּל מִדֵּם דִּילכוֹן הוּ.
|
22
כִּי הַכֹּל שֶׁלָּכֶם הוּאְ: אִם פַּוְלוֹס וְאִם אַפָּלּוֹ וְאִם כֵּיפָא, וְאִם הָעוֹלָם וְאִם הַחַיִּים וְאִם הַמָּוֶת, וְאִם הַקַּיָּמוֹת וְאִם הָעֲתִידוֹת; כָּל דָּבָר שֶׁלָּכֶם הוּא,
|
|
23
ואַנתּוֹן דַּמשִׁיחָא וַמשִׁיחָא דאַלָהָא.
|
23
וְאַתֶּם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וְהַמָּשִׁיחַ שֶׁל הָאֱלֹהִים.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ד
שליחי המשיח
|
1
הָכַנָּא הֲוַין חֲשִׁיבִין לכוֹן אַיך משַׁמשָׁנֵא דַמשִׁיחָא ורַבַּי בָּתֵּא דארָזָוהי דּאַלָהָא.
|
1
שֶׁנְּהֵא כָּךְ נֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵיכֶם: כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וְסוֹכְנֵי רָזֵי אֵל.
|
|
2
הָרכָּא מִכֵּיל מִתבּעֶא ברַבַּי בָּתֵּא דאנָשׁ כַּד מהַימַן נִשׁתּכַח.
|
2
לְפִיכָךְ כָּאן נִדְרָשׁ מִן הַסּוֹכְנִים שֶׁאִישׁ אִישׁ ימָּצֵא נֶאֱמָן.
|
|
3
לִי דֵין הָדֵא בצִירוּתָא הי לִי דמִנכוֹן אִתּתּדִין. אָו מִן כֹּל בַּרנָשׁ. אֶלָּא אָפלָא אֶנָא נַפשׁי דָּאֵן אנָא.
|
3
וְלִי דָּבָר פָּעוּט הוּא לִי שֶׁאֶשָּׁפֵט עַל-יֶדְכֶם, אוֹ עַל-יְדֵי כָּל אָדָם; אֶלָּא שֶׁאַף אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אֶת עַצְמִי,
|
|
4
לָא גֵיר מִדֶּם בּנַפשׁי חֲשִׁישׁ אנָא. אֶלָּא לָו בּהָדֵא אִזדַּדּקֵת. דַּיָּני גֵּיר מָריָא הו.
|
4
כִּי מְאוּמָה אֵינֶנִּי מַבְחִין בְּנַפְשִׁי. אֲבָל לֹא בָּזֹאת נִצְדַּקְתִּי, שֶׁכֵּן שׁוֹפְטִי הוּא יְהוָֹה.
|
|
5
מִטֹּל הָנָא לָא מִן קדָם זַבנָא תִהווֹן דָּינִין: עֲדַמָּא דנֵאתֶא מָריָא הָו דּמַנהַר כַּסיָתֵהּ דּחֶשּׁוֹכָא וגָלֵא מַחשׁבָתהוֹן דּלִבָּוָתָא. והָידֵּין נִהוֶא שׁוּבחָא לאנָשׁ אנָשׁ מִן אַלָהָא.
|
5
לָכֵן אַל תִּשְׁפְּטוּ בְּטֶרֶם עֵת, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא יְהוָֹה הַמֵּאִיר אֶת תַּעֲלוּמוֹת הַחֹשֶׁךְ וּמְגַלֶּה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב. וְאָז יִהְיֶה הַשֶּׁבַח לְאִישׁ אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים.
|
|
6
הָלֵין דֵּין אַחַי מִטֹּלָתכוֹן הוּ סָמֵת עַל פַּרְצוֹפָּא דִילי ודָאפַּלּוֹ. דּבַן תֵּאלפּוּן דּלָא תִתרַעוֹן יַתִּיר מִן מָא דַכתִיב. ואנָשׁ עַל חַברֵהּ לָא נִתּתּרִים מִטֹּל אנָשׁ.
|
6
דְּבָרִים אֵלֶּה, אַחַי, כִּוַּנְתִּי עַל עַצְמִי וְעַל אַפָּלּוֹ בִּשְׁבִילְכֶם, כְּדֵי שֶׁבָּנוּ תִּלְמְדוּ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב, וְאִישׁ אַל יִתְנַשֵּׂא עַל חֲבֵרוֹ בִּגְלַל אִישׁ;
|
|
7
מַנּוּ גֵיר בּצָך. אָו מָנָא אִית לָך דּלָא נסַבתּ. ואִן נסַבתּ. למָנָא מִשׁתַּבהַר אַנתּ אַיך הָו דּלָא נסַבתּ.
|
7
כִּי מִי בָּחַן אוֹתְךָ? אוֹ מַה יֵּשׁ לְךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ? וְאִם קִבַּלְתָּ, מַדּוּעַ אַתָּה מִתְגָּאֶה כְּאִלּוּ לֹא קִבַּלְתָּ?
|
|
8
מִן כַּדּוּ סבַעֲתּוֹן לכוֹן. וַעֲתַרתּוֹן. ובִלעָדַין אַמלֶכתּוֹן. אֶשׁתּוֹף דֵּין אַמלֶכתּוֹן. דּאָף חֲנַן נַמלֶך עַמכוֹן.
|
8
כְּבָר שְׂבַעְתֶּם לָכֶם וַעֲשַׁרְתֶּם, וּבִלְעָדֵינוּ מְלַכְתֶּם! הַלְוַאי וּמְלַכְתֶּם, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִמְלֹךְ עִמָּכֶם.
|
|
9
סָבַר אנָא דֵין דּלַן לַשׁלִיחֵא אחרָיֵא הו סָמַן אַלָהָא אַיך דַּלמָותָּא. דַּהֲוַין תֵאָטרוֹן לעָלמָא וַלמַלַאכֵא ולַבנַינָשָׁא.
|
9
אֲבָל סְבוּרַנִי שֶׁאוֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים הִצִּיב הָאֱלֹהִים אַחֲרוֹנִים, כְּמוֹ לַמָּוֶת, כִּי הָיִינוּ מַחֲזֶה לָעוֹלָם וּלְמַלְאָכִים וְלִבְנֵי אָדָם.
|
|
10
חֲנַן שָׁטַיָּא מִטֹּל משִׁיחָא. אַנתּוֹן דֵּין חַכִּימֵא בַמשִׁיחָא. חֲנַן כּרִיהֵא. ואַנתּוֹן חַילתָנֵא. אַנתּוֹן מִשׁתַּבּחִין. וַחֲנַן מִצטַעֲרִין.
|
10
אֲנַחְנוּ שׁוֹטִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ, אַךְ אַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ. אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים, וְאַתֶּם חֲזָקִים. אַתֶּם מְכֻבָּדִים, וַאֲנַחְנוּ מְבֻזִּים.
|
|
11
עֲדַמָּא להָדֵא שָׁעתָא כַּפנִין חנַן וַצהֵין חנַן. ועַרטִלָּיִין חנַן ומִתקַפּחִין חנַן. ובֵית קיָמָא לַיתּ לַן.
|
11
עַד הַשָּׁעָה הַזֹּאת רְעֵבִים אָנוּ וּצְמֵאִים אָנוּ, וַעֲרֻמִּים אָנוּ וּמֻכִּים אָנוּ, וּבַיִת קָבוּעַ אֵין לָנוּ,
|
|
12
ולָאֵין חנַן כַּד פָּלחִין חנַן בּאִידַין. מצַעֲרִין לַן ומבַרכִין חנַן. רָדפִּין לַן וַמסַיבּרִין חנַן.
|
12
וִיגֵעִים אָנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ עֲמֵלִים בְּיָדֵינוּ. מְחָרְפִים אוֹתָנוּ וְאָנוּ מְבָרְכִים; רוֹדְפִים אוֹתָנוּ וְאָנוּ סוֹבְלִים.
|
|
13
מצַחֵין לַן. ובָעֵין חנַן מִנהוֹן. אַיך נפָתָא דעָלמָא הֲוַין. וכוּפָּרָא דכֹל אנָשׁ עֲדַמָּא להָשָׁא.
|
13
מְקַלְּלִים אוֹתָנוּ וְאָנוּ מַפְצִירִים בָּהֶם. כְּחֶלְאַת הָעוֹלָם הָיִינוּ, וּסְחִי שֶׁל כָּל אִישׁ, עַד עַתָּה.
|
|
14
לָא הוָא אַיך דּאַבהֶתכוֹן כָּתֵב אנָא הָלֵין. אֶלָּא אַיך דּלַבנַיָּא חַבִּיבֵא מַרתֶּא אנָא.
|
14
לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם כּוֹתֵב אֲנִי אֶת אֵלֶּה, אֶלָּא כְּהוֹכֵחַ בָּנִים אֲהוּבִים אֲנִי מוֹכִיחַ;
|
|
15
אִן גֵּיר רִבּוֹ תָראֵא נִהווֹן לכוֹן בַּמשִׁיחָא. אֶלָּא לָא סַגִּיאֵא אַבָהֵא. בּיֵשׁוּע גֵּיר משִׁיחָא אֶנָא הו אָולִדּתּכוֹן בַּסבַרתָא.
|
15
שֶׁכֵּן אִם רִבּוֹא מְחַנְּכִים יִהְיוּ לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ, בְּכָל-זֹאת לֹא אָבוֹת רַבִּים; כִּי אֲנִי הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל-יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה.
|
|
16
בָּעֵא אנָא הָכֵיל מִנכוֹן דּבִי תִתּדַּמּוֹן.
|
16
מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִכֶּם שֶׁתִּדַּמּוּ לִי.
|
|
17
מִטֹּל הָנָא שַׁדּרֵת לוָתכוֹן לטִימֹתֵאוֹס. דּאִיתָוהי בֵּרי חַבִּיבָא וַמהַימנָא במָריָא. דּהוּ נעַהֶדכוֹן אוּרחָתי דּבַמשִׁיחָא אַיך מִדֶּם דמַלֶּף אנָא בכֻלהֵין עֵדָתָא.
|
17
עַל כֵּן שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת טִימוֹתֵאוֹס, אֲשֶׁר הוּא בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בַּאדֹנָי,כְּדֵי שֶׁהוּא יַזְכִּירְכֶם אֶת אָרְחוֹתַי שֶׁבַּמָּשִׁיחַ, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד בְּכָל הַקְּהִלּוֹת.
|
|
18
אַיך הָו דֵּין דּלָא אָתֵא אנָא לוָתכוֹן. אִתִחתַרו אנָשָׁא מִנכוֹן.
|
18
אֲנָשִׁים מִכֶּם הִתְנַשְּׂאוּ, כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא אָבוֹא אֲלֵיכֶם.
|
|
19
אֶלָּא אִן מָריָא צָבֵא בַעֲגַל אָתֵא אנָא לוָתכוֹן. ואֶדַּע לָא מִלַּתהוֹן דּהָנוֹן דַּמרִימִין נַפשׁהוֹן. אֶלָּא חַילהוֹן.
|
19
אֲבָל אִם יִרְצֶה יְהוָֹה, בִּמְהֵרָה אָבוֹא אֲלֵיכֶם וְאֵדַא לֹא אֶת דְּבָרָם שֶׁל הַמְנַשְּׂאִים אֶת עַצְמָם, אֶלָּא אֶת כֹּחָם;
|
|
20
מַלכּוּתֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא לָא הֲוָת בּמִלתָא. אֶלָּא בחַילָא.
|
20
כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה בְּמִלָּה אֶלָּה בְּכֹחַ.
|
|
21
אַיכַּנָּא צָבֵיתּוֹן. בּחוּטרָא אֵתֶא לוָתכוֹן. אָו בּחוּבָּא וַברוּחָא מַכִּיכתָּא.
|
21
אֵיךְ רוֹצִים אַתֶּם? בְּשֵׁבֶט שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם, אוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרוּחַ עֲנָוָה?
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ה
השליח מוכיח על חטא
|
1
סָכָא מִשׁתַּמעָא בַינָתכוֹן זָניוּתָא. ודַאיך הָדֵא זָניוּתָא אַידָּא דאָפלָא בֵית חַנפֵּא מִשׁתַּמהָא. עֲדַמָּא דנִסַּב בּרָא אַנתַּת אַבוּהי.
|
1
בְּסִכּוּם, נִשְׁמַעַת בֵּינֵיכֵם זְנוּת, וּזְנוּת אֲשֶׁר כָּזֹאת שֶׁאַף בֵּין עוֹבְדֵי אֱלִילִים אֵינֶנָּה נִזְכֶּרֶת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבֵּן לָקַח אֶת אֵשֶׁת אָבִיו.
|
|
2
ואַנתּוֹן חֲתִירִין אנתּוֹן. ולָא דֵין יַתִּירָאִית יִתֶבתּוֹן בּאֶבלָא דנִשׁתּקֶל מִן בַּינָתכוֹן הָו מַן דּהָנָא סוּעֲרָנָא סעַר.
|
2
וְאַתֶּם יְהִירִים אַתֶּם; וּבְיוֹתֵר, לֹא יְשַׁבְתֶּם בְּאֵבֶל לְמַעַן יוּסַר מִבֵּינֵיכֶם מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
|
|
3
אֶנָא גֵיר כַּד רַחִיק אנָא מִנכוֹן בַּפגַר. וקַרִיב אנָא לכוֹן בּרוּח. מִן כַּדּוּ דָּנֵת אַיך קַרִיבָא להָו מַן דּהָדֵא סָעַר.
|
3
אָכֵן אֲנִי, בִּהְיוֹתִי רָחוֹק מִכֶּם בַּגּוּף וְקָרוֹב אֲלֵיכֶם בְּרוּחַ, כְּבָר שָׁפַטְתִּי כְּקָרוֹב אֶת מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת,
|
|
4
דּבַשׁמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא תִתכַּנשׁוּן כֻּלכוֹן ואֶנָא עַמכוֹן בּרוּח עַם חַילֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
4
שֶׁבְּשֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּתְאַסְּפוּ כֻּלְּכֶם וַאֲנִי עִמָּכֶם בְּרוּחַ, עִם גְּבוּרַת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
5
ותַשִׁלמוּנֵהּ להָנָא לסָטָנָא לאַבדָּנָא דפַגרֵהּ. דַּברוּח נִחֶא בּיָומֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
5
וְתִמְסְרוּ אֶת הַלָּה לַשָּׂטָן לְאָבְדַן גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה בְּרוּחַ בְּיוֹם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
6
לָא שַׁפִּיר שׁוּבהָרכוֹן. לָא יָדעִין אַנתּוֹן דַּחֲמִירָא קַלִּיל כֻּלָּהּ גּבִילתָּא מַחמַע.
|
6
לֹא יָאָה גַּאֲוַתְכֶם. הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמְּעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה?
|
|
7
דַּכָּו מִנכוֹן חֲמִירָא עַתִּיקָא דתִהווֹן גּבִילתָּא חֲדַתָּא אַיכַּנָּא דאִיתַיכּוֹן פַּטִירֵא. פִּצחָא גֵיר דִּילַן משִׁיחָא הו דּאִתִנכֶס חֲלָפַין.
|
7
טַהֲרוּ מִכֶּם אֶת הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה, כְּפִי הֱיוֹתְכֶם מַצּוֹת; כִּי הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּזְבַּח בַּעֲדֵנוּ.
|
|
8
מִטֹּל הָנָא נֶעֱבֶּד עַדעֵדָא. לָא בַחֲמִירָא עַתִּיקָא. ולָא בַחֲמִירָא דבִישׁוּתָא וַדמַרִירוּתָא. אֶלָּא בַחֲמִירָא דדַכיוּתָא וַדקַדִּישׁוּתָא.
|
8
עַל כֵּן נַעֲשֶׂה אֶת הַחַג לֹא בִּשְׂאוֹר יָשָׁן וְלֹא בִּשְׂאוֹר הָרֹעַ וְהַמְּרִירוּת, אֶלָּא בִּשְׂאוֹר הַטֹּהַר וְהַקְּדֻשָּׁה.
|
|
9
כִּתבֵּת לכוֹן בּאִגַּרתָּא דלָא תִתחַלטוּן עַם זַנָּיֵא.
|
9
כָּתַבְתִּי לָכֶם בְּאִגֶּרֶת שֶׁאַל תִּתְעָרְבוּ עִם זוֹנִים.
|
|
10
לָא דֵין אָמַר אנָא עַם זַנָּיֵא דַבעָלמָא הָנָא. אָו עַל עָלוֹבֵא. אָו עַל חָטוֹפֵא. אָו עַל פָּלחַי פּתַכרֵא. ואִן לָא חַיָּבִין הֲוַיתּוֹן אָף מִן עָלמָא למִפַּק.
|
10
וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר עִם זוֹנִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ עַל חַמְסָנִים, אוֹ עַל גַּזְלָנִים, אוֹ עַל עוֹבְדֵי אֱלִילִים, שֶׁאִם לֹא כֵן, חַיָּבִים הֱיִיתֶם לָצֵאת גַּם מִן הָעוֹלָם.
|
|
11
הָדֵא דֵין דּכִתבֵּת לכוֹן דּלָא תִתחַלטוּן. אִן אִית דּמִתִקרֶא אַחָא ואִיתָוהי זַנָּיָא. אָו עָלוֹבָא. אָו פָּלַח פּתַכרֵא. אָו מצַעֲרָן. אָו רָוָי. אָו חָטוֹף. עַם אַינָא דהָכַנָּא הו. אָפלָא לַחמָא למֵאכַל.
|
11
וְזֹאת שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם שֶׁלֹּא תִּתְעָרְבוּ, אִם יֵשׁ הַנִּקְרָא אָח וְהוּא זוֹנֶה אוֹ חַמסָן, אוֹ עוֹבֵד אֱלִילִים אוֹ נָבָל, אוֹ שִׁכּוֹר אוֹ גַּזְלָן -- עִם אֲשֶׁר כָּזֶה אַף לֹא לֶאֱכֹל לֶחֶם;
|
|
12
מָא לִי גֵיר לַמדָן לבַרָיֵא. אַנתּוֹן דֵּין לדַלגָו דּוּנו.
|
12
כִּי מַה לִּי לִשְׁפֹּט אֶת הַחִיצוֹנִיִּים? אֲבָל אַתֶּם שִׁפְטוּ אֶת שֶׁבִּפְנִים;
|
|
13
לבַרָיֵא דֵין אַלָהָא דָאֵן. ושׁוּקלוּהי לבִישָׁא מִן בַינָתכוֹן.
|
13
וְאֶת הַחִיצוֹנִיִּים אֱלֹהִים שׁוֹפֵט; וְהָסִירוּ אֶת הָרַע מִבֵּינֵיכֶם.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ו
תביעות משפטיות בין המאמינים
|
1
מַמרַח אנָשׁ מִנכוֹן כַּד אִית לֵהּ דִּינָא עַם אַחוּהי. דַּנדוּן קדָם עָולֵא ולָא קדָם קַדִּישֵׁא.
|
1
הַאִם מֵעֵז אִישׁ מִכֶּם, כַּאֲשֶׁר דִּין לוֹ עִם אָחִיו, לְהִשָּׁפֵט לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדוֹשִׁים?
|
|
2
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן דּקַדִּישֵׁא לעָלמָא נדוּנוּן. ואִן עָלמָא בכוֹן מִתּתּדִּין. לָא שָׁוֵין אנתּוֹן לַמדָן דִּינֵא דַקדּקֵא.
|
2
אוֹ אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם? וְאִם הָעוֹלָם עַל-יֶדְכֶם יִשָּׁפֵט, הַאֵין אַתֶּם רְאוּיִים לִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִים פְּעוּטִים?
|
|
3
לָא יָדעִין אנתּוֹן דַּלמַלַאכֵא דָינִין חנַן. חַד כּמָא אַילֵין דַּדעָלמָא אִנֵּין הָנָא.
|
3
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמַּלְאָכִים נִשְׁפֹּט? עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר לָעוֹלָם הַזֶּה!
|
|
4
אֶלָּא אִן אִית לכוֹן דִּינָא עַל דּעָלמָא. לאַילֵין דַּבסֵין בּעֵדּתָּא אָותֶּבו לכוֹן בּדִינָא.
|
4
אֲבָל אִם יֵשׁ לָכֶם מִשְׁפָּט עַל אֲשֶׁר לָעוֹלָם, אֶת הַבְּזוּיִים בַּקְּהִלָּה הוֹשִׁיבוּ לָכֶם בַּדִּין!
|
|
5
לכוּאָרָא הו דֵּין אָמַר אנָא לכוֹן. הָכַנָּא לַיתּ בּכוֹן אָפלָא חַד חַכִּימָא דנִשׁכַּח נַשׁוֶא בֵית אַחָא לאַחוּהי.
|
5
וְאוּלָם לְבֹשֶׁת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם. וּבְכֵן אֵין בָּכֶם אַף לֹא חָכָם אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְיַשֵּׁב בֵּין אָח לְאָחִיו?
|
|
6
אֶלָּא אַחָא עַם אַחוּהי מִתּתּדִּין. ותוּב קדָם אַילֵין דּלָא מהַימנִין.
|
6
אֶלָּה שֶׁאָח נִשְׁפָּט עִם אָחִיו, וְעוֹד לִפְנֵי בִּלְתִּי מַאֲמִינִים!
|
|
7
מִן כַּדּוּ הָכֵיל קנוֹמכוֹן חָבתּוֹן. לכוֹן דּדִינָא חַד עַם חַד אִית לכוֹן. מִטֹּל מָנָא גֵּיר לָא מִתעַלבִּין אנתּוֹן. מִטֹּל מָנָא לָא מִתגַּלזִין אנתּוֹן.
|
7
לָכֵן אַתֶּם עַצְמְכֶם כְּבָר אֲשֵׁמִים שֶׁיֵּשׁ לָכֶם דִּין זֶה עִם זֶה; כִּי מַדּוּעַ אֵינְכֶם נֶעֱשָׁקִים אַתֶּם? מַדּוּעַ אֵינְכֶם נִגְזָלִים אַתֶּם?
|
|
8
אֶלָּא אַנתּוֹן עָלבִּין אנתּוֹן וגָלזִין אנתּוֹן אָף לאַחַיכּוֹן.
|
8
אֶלָּה שֶׁאַתֶּם עוֹשְׁקים וְגוֹזְלִים אַף אֶת אֲחֵיכֶם.
|
|
9
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן דּעָולֵא מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא לָא יָרתִּין. לָא תִטעוֹן. לָא זַנָּיֵא. ולָא פָלחַי פּתַכרֵא. ולָא גַיָּרֵא. ולָא מחַבּלֵא. ולָא שָׁכבַּי עַם דִּכרֵא.
|
9
אוֹ אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָעַוָּלִים אֵינָם יוֹרְשִׁים אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ. לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, וְלֹא נוֹאֲפִים וְלֹא מְשַׁחֲתִים וְלֹא שׁוֹכְבֵי זָכָר
|
|
10
ולָא עָלוֹבֵא. ולָא גַנָּבֵא. ולָא רָוָיֵא. ולָא מצַעֲרָנֵא. ולָא חָטוֹפֵא. הָלֵין מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא לָא יָרתִּין.
|
10
וְלֹא עוֹשְׁקִים, וְלֹא גַּנָּבִים וְלֹא שִׁכּוֹרִים, וְלֹא נְבָלִים וְלֹא גַּזְלָנִים -- אֵלֶּה אֵינָם יוֹרְשִׁים אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
11
והָלֵין אִית הוַי בּאנָשׁ אנָשׁ מִנכוֹן. אֶלָּא סחַיתּוֹן. ואִתקַדַּשׁתּוֹן. ואִזדַּדַּקתּוֹן בַּשׁמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא וַברוּחֵהּ דּאַלָהַן.
|
11
וְאֵלֶּה הָיוּ בְּכַמָּה מִכֶּם, אֶלָּה שֶׁרֻחַצְתֶּם וְקֻדַּשְׁתֶּם וְהֻצְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ.
|
הגוף הוא לכבוד אלהים
|
12
כֹּל שַׁלִּיט לִי. אֶלָּא לָא כֹל פַּקָּח לִי. כֹּל שַׁלִּיט לִי. אֶלָּא עֲלַי אנָשׁ לָא נִשׁתַּלַּט.
|
12
הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא הַכֹּל מוֹעִיל לִי. הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ אִישׁ לֹא יִשְׁתַּלֵּט עָלַי.
|
|
13
מֵאכוּלתָּא דכַרסָא. וכַרסָא דמֵאכוּלתָּא. אַלָהָא דֵין לתַרתַּיהֵין מבַטֶּל. פַּגרָא דֵין לָא לזָניוּתָא אֶלָּא למָרַן. ומָרַן לפַגרָא.
|
13
הַמַּאֲכָל שֶׁל הַכֶּרֶס וְהַכֶּרֶס שֶׁל הַמַּאֲכָל, אַךְ הָאֱלֹהִים אֶת שְׁנֵיהֶם מְכַלֶּה. וְהַגּוּף לֹא לִזְנוּת אֶלָּא לַאֲדוֹנֵינוּ, וַאֲדוֹנֵינוּ לַגּוּף.
|
|
14
אַלָהָא דֵין וַלמָרַן אַקִּים. ולַן מקִים בּחַילֵהּ.
|
14
וְהָאֱלֹהִים גַּם אֶת אֲדוֹנֵינוּ הֵקִים וְגַם אוֹתָנוּ מֵקִים בִּגְבוּרָתוֹ.
|
|
15
לָא יָדעִין אנתּוֹן דּפַגרַיכּוֹן הַדָּמֵא אִנּוֹן דַּמשִׁיחָא. נִסַּב הַדָּמָא דַמשִׁיחָא. נֶעֱבּדִיוהי הַדָּמָא דזָניוּתָא. חָס.
|
15
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפֵיכֶם אֵיבָרִים הֵם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ? הֲנִקַּח אֵיבָר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ וְנַעֲשֵׂהוּ אֵיבָר שֶׁל זוֹנָה? חָלִילָה!
|
|
16
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן דּמַן דּנָקֵף לזָנִיתָא. חַד הוּ פגַר. אַמִּיר גֵּיר דּנִהווֹן תּרַיהוֹן חַד פּגַר.
|
16
אוֹ הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמִּי שֶׁדָּבֵק בְּזוֹנָה גּוּף אֶחָד הוּא? כִּי נֶאֱמָר: וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְגוּף אֶחָד.
|
|
17
מַן דּנַקֵף דֵּין למָרַן. הָוֵא עַמֵּהּ חֲדָא רוּח.
|
17
אֲבָל מִי שֶׁדָּבֵק בַּאֲדוֹנֵינוּ נִהְיֶה עִמּוֹ לְרוּחַ אַחַת.
|
|
18
עֲרוֹקו מִן זָניוּתָא. כֹּל חֲטִיתָא גֵיר דּנֶעֱבֶּד בַּרנָשָׁא לבַר מִן פַּגרֵהּ הִי. מַן דַּמזַנֶּא. דֵין. בּפַגרֵהּ הוּ חָטֵא.
|
18
נוּסוּ מִן הַזְּנוּת; כִּי כָּל חֵטְא שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם, מִחוּץ לְגוּפוֹ הוּא. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹנֶה, בְּגוּפוֹ הוּא חוֹטֵא.
|
|
19
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן דּפַגֶרכוֹן הַיכּלָא הו דּרוּחָא דקוּדשָׁא דעָמרָא בכוֹן. הָו דּקַבֶּלתּוֹן מִן אַלָהָא. ולָא הֲוַיתּוֹן דּנַפשׁכוֹן.
|
19
אוֹ הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפְכֶם הֵיכָל הוּא שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּכֶם, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְאֵין אַתֶּם שֶׁל עַצְמְכֶם?
|
|
20
אִזדּבֶנתּוֹן גֵּיר בַּדמַיָּא. הֲוַיתּוֹן הָכֵיל משַׁבּחִין לאַלָהָא בפַגֶרכוֹן וַברוּחֲכוֹן הָנוֹן דּאִיתַיהוֹן דּאַלָהָא.
|
20
כִּי נִקְנֵיתֶם בִּמְחִיר. לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת הָאֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר שֶׁל הָאֱלֹהִים הֵם.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ז
תשובות בעניין הנישואים
|
1
ועַל אַילֵין דַּכתַּבתּוֹן לִי דֵין. שַׁפִּיר הוּ לגַברָא דלַאנתּתָא לָא נִתקַרַב.
|
1
וְעַל הַדּבָרִים אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם לִי, טוֹב לְאִישׁ שֶׁלֹּא יִקְרַב אֶל אִשָּׁה.
|
|
2
אֶלָּא מִטֹּל זָניוּתָא אנָשׁ אַנתּתֵהּ נֵאחוֹד. ואַנתּתָא לְבַעֲלָהּ תֵּאחוֹד.
|
2
אֲבָל בִּגְלַל הַזְּנוּת תְּהֵא לָאִישׁ אִשְׁתּוֹ, וְלָאִשָּׁה יִהֵא בַּעֲלָהּ.
|
|
3
גַּברָא לאַנתּתֵהּ חָובָּא דמִתּתּחִיב נִפרוֹע. הָכַנָּא אָף הִי אַנתּתָא לבַעֲלָהּ.
|
3
הָאִישׁ יִפְרַע לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַחוֹב הַמִּתְחַיֵּב; כֵּן גַּם הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ.
|
|
4
אַנתּתָא לָא שַׁלִּיטָא עַל פַּגרָהּ. אֶלָּא בַעֲלָהּ. הָכַנָּא אָף גַּברָא לָא שַׁלִּיט עַל פַּגרֵהּ. אֶלָּא אַנתּתֵהּ.
|
4
אֵין הָאִשָּׁה שַׁלֶּטֶת עַל גּוּפָהּ, אֶלָּא בַּעְלָּה. כֵּן גַּם הָאִישׁ אֵינוֹ שַׁלִּיט עַל גּוּפוֹ, אֶלָּא אִשְׁתּוֹ.
|
|
5
לָא הָכֵיל תִּגֶלזוּן חַד לחַד. אֶלָּא אֶמַּתי דַּתרַיכּוֹן תִּשׁתּווֹן בַּזבַן דּתִתעֲנוֹן לצָומָא ולַצלוֹתָא. ותוּב לָהּ לַצבוּתָא תִתפּנוֹן. דּלָא ננַסֵּיכוֹן סָטָנָא מִטֹּל רִגּתָא דפַגֶרכוֹן.
|
5
לָכֵן אַל תִּמְנְעוּ עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיכֶם תַּסְכִּימוּ, בְּעֵת שֶׁתִּתְמַסְּרוּ לְצוֹם וְלִתְפִלָּה; וְשׁוּב תִּפְנוּ לְאוֹתוֹ עִנְיָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בְּשֶׁל תַּאֲוַת גּוּפְכֶם.
|
|
6
הָדֵא דֵין אָמַר אנָא אַיך דּלַמחִילֵא. לָו מִן פּוּקדָּנָא.
|
6
אֲבָל זֹאת אוֹמֵר אֲנִי כְּמוֹ לַחַלָּשִׁים, לֹא מִתּוֹךְ צַו;
|
|
7
אֶנָא גֵיר צָבֵא אנָא דכֻלהוֹן בּנַינָשָׁא אַכוָתי נִהווֹן בּדַכיוּתָא. אֶלָּא כֹלנָשׁ מָוהַבתָא יִהִיבָא לֵהּ מִן אַלָהָא. אִית דּהָכַנָּא ואִית דּהָכַנָּא.
|
7
כִּי חָפֵץ אֲנִי שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם יִהְיוּ בְּטָהֳרָה כָּמוֹנִי, אֶלָּא שֶׁכָּל אָדָם נִתֶּנֶת לוֹ מַתָּנָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה.
|
|
8
אָמַר אנָא דֵין לאַילֵין דּלַיתּ להוֹן נִשֵּׁא ולַארמלָתָא. דּפַקָּח להוֹן אִן נקָווֹן אַכוָתי.
|
8
וְאוֹמֵר אֲנִי לְמִי שֶׁאֵין לָהֶם נָשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת, שֶׁמּוּטָב לָהֶם אִם יִשָּׁאֲרוּ כָּמוֹנִי.
|
|
9
אִן לָא דֵין מסַיבּרִין. נִזדָּוגוּן. פַּקָּח גֵּיר למִסַּב אַנתּתָא טָב מִן דַּלמֵאקַד בּרִגּתָא.
|
9
אֲבָל אִם אֵינָם עוֹמְדִים בָּזֶה, יִתְחַתְּנוּ; כִּי מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מֵאֲשֶׁר לִבְעֹר בְּתַאֲוָה.
|
|
10
לאַילֵין דֵּין דּאִית להוֹן נִשֵּׁא מפַקֶּד אנָא. לָא אֶנָא אֶלָּא מָרי. דּאַנתּתָא מִן בַּעֲלָהּ לָא תִפרוֹשׁ.
|
10
וּלְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נָשִׁים מְצַוֶּה אֲנִי, לֹא אֲנִי אֶלָּה אֲדוֹנָי, שֶׁלֹּא תִּפְרֹשׁ אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ.
|
|
11
ואִן תִּפרוֹשׁ. תּקָוֶא דלָא גַברָא. אָו לבַעֲלָהּ תִּתרַעֶא. וגַברָא לאַנתּתֵהּ לָא נִשׁבּוֹק.
|
11
וְאִם תִּפְרֹשׁ, שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּלִי אִישׁ אוֹ תִּתְפַּיֵּס עִם בַּעְלָהּ. וְהָאִישׁ אַל יַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ.
|
|
12
לשַׁרכָּא דֵין אָמַר אנָא אֶנָא. לָא מָרי. אִן אִית אַחָא דאִית לֵהּ אַנתּתָא דלָא מהַימנָא. והִי צָביָא דתֶעֱמַר עַמֵּהּ. לָא נִשׁבּקִיהּ.
|
12
אֲבָל לַשְּׁאָר אֲנִי אוֹמֵר, לֹא אֲדֹנָי, אִם יֵשׁ אָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה בִּלְתִּי מַאֲמִינָה וְהִיא רוֹצָה לָגוּר עִמּוֹ, אַל יַעֲזֹב אוֹתָהּ.
|
|
13
ואַנתּתָא אַידָּא דאִית לָהּ בַּעֲלָא דלָא מהַימֶן. והוּ צָבֵא דנֶעמַר עַמָּהּ. לָא תִשׁבּוֹק בַּעֲלָהּ.
|
13
וְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל בִּלְתִּי מַאֲמִין וְהוּא רוֹצֶה לָגוּר עִמָּהּ, אַל תַּעֲזֹב אֶת בַּעְלָהּ;
|
|
14
מקַדַּשׁ הוּ גֵיר גַּברָא אַינָא דלָא מהַימֶן. בּאַנתּתָא דַמהַימנָא. וַמקַדּשָׁא הי אַנתּתָא אַידָּא דלָא מהַימנָא. בגַברָא דַמהַימֶן. ואִן לָא. בנַיהוֹן טַמאִין אִנּוֹן. הָשָׁא דֵין דּכֵין אִנּוֹן.
|
14
כִּי הָאִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ בָּאִשָּׁה הַמַּאֲמִינָה, וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינֶנָּה מַאֲמִינָה מְקֻדֶּשֶׁת בָּאִישׁ הַמַּאֲמִין; שֶׁאִם לֹא כֵן, בְּנֵיכֶם טְמֵאִים הֵם, אֶלָּא שֶׁכָּעֵת טְהוֹרִים הֵם.
|
|
15
אִן דֵּין הָו דּלָא מהַימֶן פָּרֵשׁ. נִפרוֹשׁ. לָא משַׁעֲבַּד אַחָא אָו חָתָא בהָלֵין. לַשׁלָמָא הו קרָן אַלָהָא.
|
15
אֲבָל אִם זֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין פּוֹרֵשׁ, שֶׁיִּפְרֹשׁ. אֵין הָאָח אוֹ הָאָחוֹת מְשֻׁעְבָּדִים בְּאֵלֶּה; לְשָׁלוֹם קְרָאָנוּ הָאֱלֹהִים.
|
|
16
מָנָא גֵיר יָדעָא אַנתּי אַנתּתָא אִן לבַעֲלֵכי תַּחֵין. אִן אַנתּ גַּברָא יָדַע אַנתּ אִן לאַנתּתָך תַּחֶא.
|
16
כִּי מָה אַתְּ יוֹדַעַת, אִשָּׁה, אִם תּוֹשִׁיעִי אֶת בַּעְלֵךְ? אוֹ אַתָּה, הָאִישׁ, יוֹדֵעַ אַתָּה אִם תּוֹשִׁיעַ אֶת אִשְׁתְּךָ?
|
דברים שאין צורך לשנות
|
17
אֶלָּא אנָשׁ אנָשׁ אַיך דַּפלַג לֵהּ מָריָא. ואנָשׁ אנָשׁ אַיך דַּקרָיהי אַלָהָא הָכַנָּא נהַלֶּך. ואָף לכֻלהֵין עֵדָתָא הָכַנָּא מפַקֶּד אנָא.
|
17
וְאוּלָם אִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ יְהוָֹה, וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁקְּרָאוֹ הָאֱלֹהִים, כָּךְ יִתְהַלֵּךְ וְכָךְ גַּם לְכָל הַקְּהִלּוֹת אֲנִי מְצַוֶּה.
|
|
18
אִן כַּד גּזִיר אנָשׁ אִתִקרִי. לָא נֶהֱפּוֹך לֵהּ לעוּרלוּתָא. ואִן בּעוּרלוּתָא אִתִקרִי. לָא נִגזוֹר.
|
18
אִישׁ אִם בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל הוּא נִקְרָא, אַל יַחֲזֹר אֶל הָעָרְלָה. וְאִם בָּעָרְלָה נִקְרָא, אַל יִמּוֹל;
|
|
19
גּזוּרתָּא גֵיר לָא הֲוָת מִדֶּם. אָפלָא עוּרלוּתָא. אֶלָּא נטוּרתָּא דפוּקדָּנָוהי דּאַלָהָא.
|
19
כִּי אֵין הַמִּילָה מְאוּמָה, אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא שְׁמִירַת מִצְווֹת הָאֱלֹהִים.
|
|
20
כֹּלנָשׁ בּקִריָנָא דאִתִקרִי בֵהּ נקָוֶא.
|
20
כָּל אִישׁ בַּקְרִיאָה שֶׁנִּקְרָא -- בָּהּ יַעֲמֹד.
|
|
21
אִן עַבדָּא אִתקרִיתּ. לָא נִתבּטֶּל לָך. אֶלָּא אָפִן מִשׁכַּח אַנתּ למִתחַרָרוּ. גּבִי לָך דּתִפלוֹח.
|
21
אִם בִּהְיוֹתְךָ עֶבֶד נִקְרֵאתָ, אַל יְהֵא אִכְפַּת לְךָ, אֶלָּא גַּם אִם יָכוֹל אַתָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר, בְּחַר לְךָ לְשָׁרֵת;
|
|
22
אַינָא גֵיר דּעַבדָּא אִתִקרִי במָרַן. מחַררָא הו דּאַלָהָא. הָכַנָּא אָף אַינָא דבַר חֵארֵא אִתִקרִי. עַבדָּא הו דַּמשִׁיחָא.
|
22
כִּי מִי שֶׁבְּעֵת הֱיוֹתוֹ עֶבֶד נִקְרָא בָּאֲדוֹנֵינוּ, מְשֻׁחְרָר הוּא שֶׁל הָאֱלֹהִים. כֵּן גַּם מִי שֶׁנִּקְרָא בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, עֶבֶד הוּא שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.
|
|
23
בַּדמַיָּא אִזדּבֶנתּוֹן. לָא תִהווֹן עַבדֵּא דַבנַינָשָׁא.
|
23
בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם; אַל תִּהְיוּ עֲבָדִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
|
|
24
כֹּל אנָשׁ בּמִדֶּם דּאִתִקרִי אַחַי. בֵּהּ נקָוֶא לוָת אַלָהָא.
|
24
אַחַי, כָּל אִישׁ בַּאֲשֶׁר נִקְרָא, בָּזֶה יַעֲמֹד אֵצֶל הָאֱלֹהִים.
|
בעניין הלא-נשואות והאלמנות
|
25
עַל בּתוּלוּתָא דֵין פּוּקדָּנָא מִן אַלָהָא לָא אַחִיד אנָא. מִלכָּא דֵין יָהֵב אנָא אַיך גַּברָא דאִתחַננֵת מִן אַלָהָא דאֶהוֶא מהַימַן.
|
25
וְעַל הַבְּתוּלוּת מִצְוָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים אֵין בְּיָדִי, אֲבָל נוֹתֵן אֲנִי עֵצָה כְּאִישׁ שֶׁנֵּחַן מֵאֵת אֱלֹהִים לִהְיוֹת נֶאֱמָן.
|
|
26
וסָבַר אנָא דהָדֵא שַׁפִּירָא מִטֹּל אָנַנקֵא דזַבנָא. דּפַקָּח לֵהּ לבַרנָשָׁא דהָכַנָּא נִהוֶא.
|
26
וְסָבוּר אֲנִי שֶׁזֶּה טוֹב בִּגְלַל מְּצוּקַת הַשָּׁעָה -- שֶׁמּוּטָב לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת כָּךְ:
|
|
27
אַסִּיר אַנתּ בּאַנתּתָא. לָא תִבעֶא שׁרָיָא. שׁרֶא אַנתּ מִן אַנתּתָא. לָא תִבעֶא אַנתּתָא.
|
27
קָשׁוּר אַתָּה לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ הַתָּרָה; מְשֻׁחְרָר מֵאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ אִשָּׁה.
|
|
28
ואִן תִּסַּב אַנתּתָא. לָא חָטֵא אַנתּ. ואִן בּתוּלתָּא תִהוֶא לגַברָא. לָא חָטיָא. אוּלצָנָא גֵיר בַּפגַר הָוֵא. לאַילֵין דּהָכַנָּא אִנּוֹן. אֶנָא דֵין עֲלַיכּוֹן חָאֵס אנָא.
|
28
וְאִם תִּשָּׂא אִשָּׁה, אֵינְךָ חוֹטֵא. וְאִם בְּתוּלָה תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ, אֵינָהּ חוֹטֵאת. אָכֵן צָרָה בַּגּוּף תִּהְיֶה לַאֲשֶׁר הֵם כָּךְ; וַאֲנִי חָס עֲלֵיכֶם.
|
|
29
והָדֵא אָמַר אנָא אַחַי. דּזַבנָא מִכֵּיל אִזדַּלהַז לֵהּ. דּאַילֵין דּאִית להוֹן נִשֵּׁא. נִהווֹן אַיך דּלַיתּ להוֹן.
|
29
וְזֹאת אוֹמֵר אֲנִי, אַחַי, שֶׁהַזְּמַן מֵעַתָּה נִתְקַצֵּר; שֶׁאֵלֶּה אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם נָשִׁים, יִהְיוּ כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם;
|
|
30
ואַילֵין דּבָכֵין. אַיך לָא בָכֵין. ואַילֵין דּחָדֵין. אַיך לָא חָדֵין. ואַילֵין דּזָבנִין. אַיך לָא מקַדֵּין.
|
30
וְהַבּוֹכִים כְּאִלּוּ אֵינָם בּוֹכִים; וְהַשְּׂמֵחִים כְּאִלּוּ אֵינָם שְׂמֵחִים; וְהַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵינָם מַחֲזִיקִים קִנְיָן.
|
|
31
ואַילֵין דּמִתחַשׁחִין בּעָלמָא הָנָא. לָא לבַר מִן זִדקָא דַחֲשַׁחתָא. עָבַר לֵהּ גֵּיר אִסכֵּמֵהּ דּעָלמָא הָנָא.
|
31
וְהַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה -- לֹא שִׁמּוּשׁ שֶׁלֹּא כְּצֶדֶק, כִּי חוֹלֶפֶת לָהּ צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה.
|
|
32
מִטֹּל הָנָא צָבֵא אנָא דַדלָא צִפּתָא תִהווֹן. אַינָא גֵיר דּלַיתּ לֵהּ אַנתּתָא. רָנֵא בַדמָרֵהּ. דּאַיכַנָּא נִשׁפַּר למָרֵהּ.
|
32
עַל כֵּן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתִּהְיוּ בְּלִי דְּאָגָה; כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה הוֹגֶה בַּאֲשֶׁר לַאֲדוֹנָיו, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו.
|
|
33
ואַינָא דאִית לֵּהּ אַנתּתָא. יָצֵף דּעָלמָא. דּאַיכַּנָּא נִשׁפַּר לאַנתּתֵהּ.
|
33
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה דּוֹאֵג לַאֲשֶׁר לָעוֹלָם, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי אִשְׁתּוֹ.
|
|
34
פּוּרשָׁנָא דֵין אִית בַּינָת אַנתּתָא לַבתוּלתָּא. אַידָּא דַלגַברָא לָא הֲוָת. רָניָא במָרָהּ. דּתִהוֶא קַדִּישָׁא בפַגרָהּ וַברוּחָהּ. ואַידָּא דאִית לָהּ בַּעֲלָא. רָניָא בעָלמָא. דּאַיכַּנָּא תִשׁפַּר לבַעֲלָהּ.
|
34
אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין אִשָּׁה לִבְתוּלָה: זוֹ שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה לְאִישׁ הוֹגָה בַּאֲדוֹנֶיהָ, לִהְיוֹת קְדוֹשָׁה בְּגוּפָהּ וּבְרוּחָהּ. וְזוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל הוֹגָה בָּעוֹלָם, אֵיךְ תִּיטַב בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ.
|
|
35
הָדֵא דֵין לעוּדרָנכוֹן הוּ דִילכוֹן אָמַר אנָא. לָא הוָא מַחנוֹקִיתָא רָמֵא אנָא לכוֹן. אֶלָּא דתִהווֹן אַמִּינִין לוָת מָרכוֹן. בּאִסכֵּמָא שְׁפִּירָא. כַּד לָא רָנֵין אנתּוֹן בּעָלמָא.
|
35
וְזֹאת לְתוֹעַלְתְּכֶם שֶׁלָּכֶם אֲנִי אוֹמֵר; לֹא פְּלָצוּר מֵטִיל אֲנִי עֲלֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ דְּבֵקִים לַאֲדוֹנֵיכֶם בְּהִתְנַהֲגוּת נְאוֹתָה, בְּלֹא שֶׁהוֹגִים אַתֶּם בָּעוֹלָם.
|
|
36
אִן אנָשׁ דֵּין סָבַר דּמִתבַּזַּח בַּבתוּלתֵּהּ דַּעֲבַר זַבנָהּ. ולָא יַהבָּהּ לגַברָא ווָליָא דנִתּלִיהּ. אַיך דּצָבֵא נֶעֱבֶּד. לָא חָטֵא. תִּזדָּוַג.
|
36
וְאִם אִישׁ סָבוּר שֶׁהוּא מִתְבַּזֶּה בִּבְתוּלָתוֹ שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ, וְהוּא לֹא נְתָנָהּ לְאִישׁ, וּמִן הָרָאוּי לְתִתָּהּ -- כִּרְצוֹנוֹ יַעֲשֶׂה; אֵין הוּא חוֹטֵא. שֶׁתִּתְחַתֵּן.
|
|
37
אַינָא דֵין דּשַׁרִירָאִית פּסַק בּרֶעֱיָנֵהּ. ולָא אָלצָא לֵהּ צבוּתָא. ושַׁלִּיט עַל צִביָנֵהּ. והָכַנָּא דָן בּלִבֵּהּ. דּנִטַּר בּתוּלתֵּהּ. שַׁפִּיר עָבֵד.
|
37
אֲבָל מִי שֶׁבֶּאֱמֶת פָּסַק בְּדַעְתּוֹ, וְאֵין מְאַלֵּץ אוֹתוֹ דָּבָר וְהוּא שַׁלִּיט עַל רְצוֹנוֹ, וְכָךְ דָּן בְּלִבּוֹ לִשְׁמֹר אֶת בְּתוּלָתוֹ -- טוֹב הוּא עוֹשֶׂה.
|
|
38
ואַינָא הָכֵיל דּיָהֵב בּתוּלתֵּהּ. שַׁפִּיר עָבֵד. ואַינָא דלָא יָהֵב בּתוּלתֵּהּ. יַתִּירָאִית שַׁפִּיר עָבֵד.
|
38
וּבְכֵן מִי שֶׁנּוֹתֵן אֶת בְּתוּלָתוֹ טוֹב עוֹשֶׂה; וּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶת בְּתוּלָתוֹ טוֹב יוֹתֵר עוֹשֶׂה.
|
|
39
אַנתּתָא כמָא דחַי בַּעֲלָהּ. אַסִּירָא הי בּנָמוֹסָא. אִן דֵּין נִדמַך בַּעֲלָהּ. מחַררָא הי דּתִהוֶא למַן דּצָביָא בַלחוֹד בּמָרַן.
|
39
הָאִשָּׁה כָּל זְמַן שֶׁחַי בַּעְלָהּ קְשׁוּרָה הִיא בַּתּוֹרָה, אֲבָל אִם יָמוּת בַּעְלָהּ, חָפְשִׁית הִיא לִהְיוֹת לְמִי שֶׁתִּרְצֶה. וּבִלְבַד בָּאֲדוֹנֵינוּ.
|
|
40
טוּבֵיהּ דֵּין אִן הָכַנָּא תקָוֶא אַיך רֶעֱיָני דִּילי. סָבַר אנָא דֵין אָף אֶנָא דרוּחָא דאַלָהָא אִית בִּי.
|
40
וְאַשְׁרֶיהָ אִם כָּךְ תִּשָּׁאֵר, לְפִי דַּעְתִּי שֶׁלִּי; וּסְבוּרַנִי אַף אֲנִי שֶׁרוּחַ אֱלֹהִים יֶשְׁנָהּ בִּי.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ח
בעניין אכילת זבחי אלילים
|
1
עַל דִּבחֵא דֵין דַּפתַכרֵא יַדעִין חנַן דַּבכֻלַּן אִית יִדַעֲתָא. וִידַעֲתָא מַחתּרָא חוּבָּא דֵין בָּנֵא.
|
1
וְעַל-דְּבַר זִבְחֵי אֱלִילִים יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּכֻלָּנוּ דַּעַת; וְהַדַּעַת מְעוֹרֶרֶת גַּאֲוָה, אֲבָל הָאַהֲבָה בּוֹנָה.
|
|
2
אִן אנָשׁ דֵּין סָבַר דִּידַע מִדֶּם. לָא עֲדַכֵּיל מִדֶּם יִדַע אַכמָא דוָלֵא לֵהּ למִדַּע.
|
2
וְאִם אִישׁ סָבוּר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דְּבַר-מָה, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה כְּפִי שֶׁמִּן הָרָאוּי לוֹ לָדַעַת.
|
|
3
אִן אנָשׁ דֵּין מַחֶב לאַלָהָא. הָנָא אִתִידַע מִנֵּהּ.
|
3
וְאִם אִישׁ אוֹהֵב אֶת הָאֱלֹהִים, הוּא יָדוּעַ לוֹ.
|
|
4
עַל מֵאכוּלתָּא הָכֵיל דּדִבחֵא דַפתַכרֵא יָדעִין חנַן דּלָא הוָא מִדֶּם הוּ פתַכרָא בעָלמָא. וַדלַיתּ אַלָהָא אחרֵין אֶלָּא אִן חַד.
|
4
וּבְכֵן, עַל-דְּבַר מַאֲכַל זִבְחֵי אֱלִילִים, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָאֱלִיל אֵינוֹ כְּלוּם בָּעוֹלָם, וְשֶׁאֵין אֱלֹהִים אַחֵר אֶלָּא אֶחָד;
|
|
5
אָפִן גֵּיר אִית דּמִתִקרֵין אַלָהֵא. אָו בַּשׁמַיָּא אָו בּאַרעָא אַיכַּנָּא דאִית אַלָהֵא סַגִּיאֵא ומָרָוָתָא סַגִּיאֵא.
|
5
כִּי גַּם אִם יֵשׁ שֶׁנִּקְרָאִים, אֵלִים, אִם בַּשָּׁמַיִם אִם בָּאָרֶץ, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ אֵלִים רַבִּים וַאֲדוֹנִים רַבִּים,
|
|
6
אֶלָּא לַן דִּילַן חַד הוּ אַלָהָא אַבָא דּכֹל מִנֵּהּ וַחֲנַן בֵּהּ. וחַד מָריָא יֵשׁוּע משִׁיחָא. דּכֹל בּאִידֵהּ. אַף חֲנַן בּאִידֵהּ.
|
6
בְּכָל זֹאת לָנוּ אֶחָד הוּא אֱלוֹהַּ הָאָב, אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ בּוֹ; וְאָדוֹן אֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הַכֹּל עַל-יָדוֹ, אַף אֲנַחְנוּ עַל-יָדוֹ.
|
|
7
אֶלָּא לָא הוָא בכֹל אנָשׁ אִית יִדַעֲתָא. אִית גֵּיר אנָשָׁא דַבתֵארתּהוֹן עֲדַמָּא להָשָׁא דעַל פּתַכרֵא אַיך דַּדבִיחָא אָכלִין. ומִטֹּל דַּכרִיהָא תֵארתּהוֹן. מִתּטָושָׁא.
|
7
אֲבָל לֹא בְּכָל אָדָם הַדַּעַת; כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּמַצְפּוּנָם, עַד עַכְשָׁו, אוֹכְלִים כְּאִלּוּ נִזְבָּח לָאֱלִילִים; וּמִכֵּיוָן שֶׁמַּצְפּוּנָם חַלָּשׁ, הוּא נִטְמָא.
|
|
8
מֵאכוּלתָּא דֵין לָא מקַרבָא לַן לאַלָהָא. לָא גֵיר אִן אָכלִין חנַן מִתיַתּרִין חנַן. ולָא אִן לָא נֵאכוֹל מִתבַּצרִין חנַן.
|
8
אֲבָל הַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְקָרֵב אוֹתָנוּ לֵאלֹהִים; כִּי אֵין לָנוּ יִתְרוֹן אִם אָנוּ אוֹכְלִים, וְאֵין אָנוּ מִתְגָּרְעִים אִם לֹא נֹאכַל.
|
|
9
חֲזָו דֵּין דַּלמָא שׁוּלטָנכוֹן הָנָא נִהוֶא תוּקֶלתָא לַכרִיהֵא.
|
9
אֲבָל הִזָּהֲרוּ פֶּן תִּהְיֶה רְשׁוּתְכֶם זֹאת מִכְשׁוֹל לַחַלָּשִׁים;
|
|
10
אִן אנָשׁ גֵּיר נֶחֱזֵיך לָך דּאִית בָּך יִדַעֲתָא דַסמִיך אַנתּ בֵּית פּתַכרֵא. לָא הָא תֵארתֵּהּ מִטֹּל דַּכרִיהּ הוּ מִשׁתַּררָא למֵאכַל דַּדבִיחָא.
|
10
שֶׁכֵּן אִם אִישׁ יִרְאֶה אוֹתְךָ, אֲשֶׁר בְּךָ הַדַּעַת, מֵסֵב בְּבֵית אֱלִילִים, הֲלֹא יִתְחַזֵּק מַצְפּוּנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁחַלָּשׁ הוּא, לֶאֱכֹל מִן הַנִּזְבָּח?
|
|
11
ואָבֵד לֵהּ בִּידַעֲתָך דִּילָך הָו אַינָא דַּמרַע דּמִטֹּלָתֵהּ מִית משִׁיחָא.
|
11
וְיֹאבַד בִּגְלַל הַדַּעַת שֶׁלְּךָ זֶה שֶׁחָלוּשׁ הוּא, אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.
|
|
12
ואִן הָכַנָּא מַסכּלִין אנתּוֹן בּאַחַיכּוֹן וַמקַפּחִין אנתּוֹן תֵּארָתהוֹן מַרעָתָא. בַּמשִׁיחָא הו מַסכּלִין אנתּוֹן.
|
12
וְאִם כָּכָה אַתֶּם עוֹוִים לַאֲחֵיכֶם וּפוֹגְעִים בְּמַצְפּוּנָם הֶחָלוּשׁ, לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עוֹוִים.
|
|
13
מִטֹּל הָנָא אִן מֵאכוּלתָּא מַכשׁלָא לאָחי. לעָלַם בִּסרָא לָא אֵכוֹל. דּלָא אַכשֶׁל לאָחי.
|
13
לָכֵן אִם הַמַּאֲכָל מַכְשִׁיל אֶת אָחִי, לֹא אֹכַל בָּשָׂר לְעוֹלָם, לְבַל אַכְשִׁיל אֶת אָחִי.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ט
מה מותר לשליח
|
1
למָא לָא הֲוֵית בַּר חֵארֵא. אָו לָא הֲוֵית שׁלִיחָא. אָו ליֵשׁוּע משִׁיחָא מָרַן לָא חֲזֵית. אָו לָא הֲוַיתּוֹן עֲבָדי בּמָרי.
|
1
הַאִם אֵינֶנִּי בֶּן-חוֹרִין? אוֹ אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ? אוֹ אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לֹא רָאִיתִי? אוֹ אֵינְכֶם פָּעֳלִי בַּאדֹנָי?
|
|
2
ואִן לַאחרָנֵא לָא הֲוֵית שׁלִיחָא. אֶלָּא לכוֹן אִיתַי. וחָתמָא דַשׁלִיחוּתי אַנתּוֹן אִנּוֹן.
|
2
וְאִם לַאֲחֵרִים אֵין אֲנִי שָׁלִיחַ, בְּכָל זֹאת -- לָכֶם הִנְנִי, וְאַתֶּם חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם.
|
|
3
ומַפַּק בּרוּחי לאַילֵין דּדָינִין לִי הָנָו.
|
3
וּדְבַר הֲגַנָּתִי לְאֵלֶּה שֶׁדָּנִים אוֹתִי הוּא זֶה:
|
|
4
למָא לָא שַׁלִּיט לַן למֵאכַל וַלמִשׁתָּא.
|
4
הַאִם אֵין לָנוּ רְשׁוּת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת?
|
|
5
וַלמָא לָא שַׁלִּיט לַן חָתָא אַנתּתָא למַכרָכוּ עַמַּן אַיך שַׁרכָּא דַשׁלִיחֵא ואַיך אַחָוהי דּמָרַן ואַיך כֵּאפָא.
|
5
וְהַאִם אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהוֹלִיךְ עִמָּנוּ אָחוֹת אִשָּׁה, כְּמוֹ שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים וּכְמוֹ אֶחָיו שֶׁל אֲדוֹנֵינוּ וּכְמוֹ כֵּיפָא?
|
|
6
אָו אֶנָא בַלחוֹד ובַרנבָא לַיתּ לַן שׁוּלטָנָא דלָא נִפלוֹח.
|
6
אוֹ אֲנִי בִּלְבַד וּבַר-נַבָּא אֵין לָנוּ רְשׁוּת שֶׁלֹּא לַעֲבֹד?
|
|
7
מַנּוּ דמַפלַח פָּלחוּתָא בנַפקָתָא דנַפשֵׁהּ. אָו מַנּוּ דנָצֵב כַּרמָא. ומִן פֵּארָוהי לָא אָכֵל. אָו מַנּוּ דרָעֵא עָנָא. ומִן חַלבָא דמַרעִיתֵהּ לָא אָכֵל.
|
7
מִיהוּ שֶׁמְּשָׁרֵת בַּצָּבָא בְּהוֹצָאוֹתָיו שֶׁלּוֹ? אוֹ מִיהוּ שֶׁנּוֹטֵעַ כֶּרֶם וּמִפֵּרוֹתָיו אֵינֶנּוּ אוֹכֵל? אוֹ מִיהוּ שֶׁרוֹעֶה צֹאן וּמֵחֲלֵב עֶדְרוֹ אֵינֶנּוּ אוֹכֵל?
|
|
8
דַּלמָא אַיך בַּרנָשָׁא הָלֵין אָמַר אנָא. הָא אָף נָמוֹסָא הָלֵין אֶמַר.
|
8
הַאִם כְּאָדָם אוֹמֵר אֲנִי אֶת אֵלֶּה? הִנֵּה גַּם הַתּוֹרָה אָמְרָה אֶת אֵלֶּה;
|
|
9
כּתִיב גֵּיר בֵּהּ בּנָמוֹסָא דמוּשֵׁא. דּלָא תִבלוֹם תָּורָא דמַדרֶך. למָא עַל תָּורֵא בטִיל לֵהּ אַלָהָא.
|
9
שֶׁכֵּן כָּתוּב בָּהּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. הַאִם עַל הַשְּׁוָרִים אִכְפַּת לֵאלֹהִים?
|
|
10
אֶלָּא יִדִיעָא דמִטֹּלָתַן הוּ אֶמַר: ומִטֹּלָתַן גֵּיר אִתכַּתבַּת. מִטֹּל דּעַל סַברָא וָלֵא לֵהּ לכָרוֹבָא דנִכרוֹב. ואַינָא דמַדרֶך עַל סַברָא דַעֲלַלתָא.
|
10
אֶלָּא יָדוּעַ שֶׁלְּמַעֲנֵנוּ אָמַר, וְאָכֵן לְמַעֲנֵנוּ נִכְתַּב, מִשּׁוּם שֶׁהַחוֹרֵשׁ מִן הָרָאוּי לוֹ שֶׁיַּחֲרֹשׁ בְּתִקְוָה וְהַדָּשׁ -- בְּתִקְוָה לַיְבוּל.
|
|
11
אִן חֲנַן דּרוּחָא זרַעֲן בּכוֹן. רַבַּא הי אִן חֲנַן מִנכוֹן דּפַגרָא נִחצוֹד.
|
11
אִם אֲנַחְנוּ מִשֶּׁל הָרוּחַ זָרַעְנוּ בָּכֶם, רְבוּתָה הִיא אִם אֲנַחְנוּ נִקְצֹר מִכֶּם מִשֶּׁל הַגּוּף?
|
|
12
ואִן לַאחרָנֵא אִית להוֹן שׁוּלטָנָא עֲלַיכּוֹן. לָא לַן וָלֵא יַתִּירָאִית. אֶלָּא לָא אִתחַשַּׁחֲן בּשׁוּלטָנָא הָנָא. אֶלָּא כֹל מִדֶּם מסַיבּרִין חנַן. דַּבמִדֶּם לָא נתַכֶּס סבַרתֵהּ דַּמשִׁיחָא.
|
12
וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ שִׁלְטוֹן עֲלֵיכֶם, הֲלֹא מִן הָרָאוּי לָנוּ עוֹד יוֹתֵר? אַךְ לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בַּשִּׁלְטוֹן הַזֶּה, אֶלָּא סוֹבְלִים אָנוּ הַכֹּל כְּדֵי שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר לֹא נַעֲצֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.
|
|
13
לָא יָדעִין אנתּוֹן דּאַילֵין דַּבבֵית קוּדשָׁא פָלחִין. מִן בֵּית קוּדשָׁא מִסתַּיבּרִין. ואַילֵין דַּלמַדבּחָא פָלחִין. עַם מַדבּחָא פָלגִין.
|
13
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹבְדִים בְּבֵית הַקֹּדֶשׁ מִתְפַּרְנְסִים מִבֵּית הַקֹּדֶשׁ? וְהָעוֹבְדִים אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ חוֹלְקִים עִם הַמִּזְבֵּחַ?
|
|
14
הָכַנָּא אָף מָרַן פַּקֶּד. דּאַילֵין דַּסבַרתֵהּ מַכרֲזִין. מִן סבַרתֵהּ נִחוֹן.
|
14
כֵּן גַּם צִוָּה אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁהַמַּכְרִיזִים אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ יִחְיוּ מִבְּשׂוֹרָתוֹ.
|
|
15
אֶנָא דֵין לָא אִתחַשׁחֵת בַּחֲדָא מִן הָלֵין. ולָו מִטֹּל הָדֵא כִתבֵּת דּהָכַנָּא נִהוֶא לִי. פַּקָּח לִי גֵּיר דַּממָת אֵמוּת ולָא דאנָשׁ שׁוּבהָרי נסַרֶק.
|
15
אֲבָל אֲנִי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה, וְלֹא כָּתַבְתִּי זֹאת כְּדֵי שֶׁכָּכָה יִהְיֶה לִי, כִּי מוּטָב לִי שֶׁמּוֹת אָמוּת וְלֹא יָשִׂים אִישׁ אֶת גַּאֲוָתִי לָרִיק;
|
|
16
אָף דַּמסַבַּר אנָא גֵיר. לַיתּ לִי שׁוּבהָרָא. קטִירָא גֵיר סִים עֲלַי. וָי לִי דֵין אֶלָּא אֵסַבַּר.
|
16
כִּי אַף שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר אֵין לִי גַּאֲוָה; שֶׁהֲרֵי חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי, וְאוֹי לִי אִם לֹא אֲבַשֵּׂר.
|
|
17
אִן גֵּיר בּצִביָני הָדֵא סָעַר אנָא. אַגרָא אִית לִי. אִן דֵּין דּלָא בצִביָני. רַבַּת בַּיתּוּתָא הו מהַימַן אנָא.
|
17
הֵן אִם מֵרְצוֹנִי אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, יֵשׁ לִי שָׂכָר; אֲבָל אִם לֹא מֵרְצוֹנִי, נֶאֱמַן פְּקִידוּת אֲנִי.
|
|
18
אַינָו הָכֵיל אַגרי דּכַד מסַבַּר אנָא. דּלָא נפַקתָא אֶעֱבּדִיהּ לַסבַרתֵהּ דַּמשִׁיחָא. ולָא אִתחַשַּׁח בּשׁוּלטָנָא דיַהב לִי בַסבַרתָא.
|
18
אֵיזֶהוּ אֵפוֹא שְׂכָרִי? שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַשֵּׂר, בְּלִי מְחִיר אֶעֱשֶׂה אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בַּשִּׁלְטוֹן שֶׁנָּתַן לִי בַּבְּשׂוֹרָה;
|
|
19
כַּד מחַרַר אנָא גֵיר מִן כֻּלהֵין. לכֹל אנָשׁ שַׁעֲבּדֵת נַפשׁי. דַּלסַגִּיאֵא אֵתַר.
|
19
כִּי אַף שֶׁמְּשֻׁחְרָר אֲנִי מִכָּל אֵלֶּה, שִׁעְבַּדְתִּי עַצְמִי לְכָל אָדָם לְמַעַן אַרְוִיחַ אֶת הָרַבִּים.
|
|
20
וַהֲוֵית עַם יהוּדָיֵא אַיך יהוּדָיָא. דּלַיהוּדָיֵא אֵתַר. ועַם דַּתחֵית נָמוֹסָא אִנּוֹן. הֲוֵית אַיך דַּתחֵית נָמוֹסָא. דּלאַילֵין דַּתחֵית נָמוֹסָא אִנּוֹן אֵתַר.
|
20
וְהָיִיתִי עִם הַיְּהוּדִים כִּיהוּדִי לְמַעַן אַרְוִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים; וְעִם אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה הֵם, הָיִיתִי כְּמוֹ תַּחַת הַתּוֹרָה, לְמַעַן אַרְוִיחַ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה הֵם.
|
|
21
ולַאילֵין דּנָמוֹסָא לַיתּ להוֹן. הֲוֵית אַיך דלָא נָמוֹס. כַּד לָא אִיתַי לאַלָהָא דלָא נָמוֹס. אֶלָּא בּנָמוֹסֵהּ דַּמשִׁיחָא. דּאָף להָנוֹן דַּדלָא נָמוֹס אִנּוֹן אֵתַר.
|
21
וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר תּוֹרָה אֵין לָהֶם, הָיִיתִי כְּמוֹ בְּלִי תּוֹרָה -- אַף שֶׁלֵּאלֹהִים אֵינֶנִּי בְּלִי תּוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ -- לְמַעַן אַרְוִיחַ גַּם אֶת הַלָּלוּ אֲשֶׁר בְּלִי תּוֹרָה הֵם.
|
|
22
הֲוֵית עַם כּרִיהֵא אַיך כּרִיהָא. דּלַכרִיהֵא אֵתַר. לכֹל אנָשׁ כֹּל הֲוֵית דַּלכֹלנָשׁ אָחֶא.
|
22
הָיִיתִי עִם הַחַלָּשִׁים כְּחַלָּשׁ לְמַעַן אַרְוִיחַ אֶת הַחַלָּשִׁים. הָיִיתִי הַכֹּל לְכָל אָדָם כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ כָּל אָדָם.
|
|
23
הָדֵא דֵין עָבֵד אנָא. מִטֹּל דּאֶהוֶא שָׁותָּפָא לַסבַרתָא.
|
23
וְזֹאת עוֹשֶׂה אֲנִי לְמַעַן אֶהְיֶה שֻׁתָּף לַבְּשׂוֹרָה.
|
|
24
לָא יָדעִין אנתּוֹן דּאַילֵין דּבִאסטָדִיּוֹן רָהֲטִין. כֻּלהוֹן הוּ רָהֲטִין. אֶלָּא חַד הוּ נָסֵב לָהּ זָכוּתָא. הָכַנָּא הַרטו אַיך דּתַדֶרכוּן.
|
24
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָרָצִים בְּאִצְטַדְיוֹן רָצִים כֻּלָּם, אֲבָל אֶחָד נוֹטֵל אֶת הַנִּצָּחוֹן? כָּךְ רוּצוּ כְּדֵי שֶׁתַּשִּׂיגוּ.
|
|
25
כֹּל אנָשׁ גֵּיר דּאָגוֹנָא עָבֵד. מִן כֹּל מִדֶּם אָחֵד רֶעֱיָנֵהּ. והָלֵין רָהֲטִין דּנִסבוּן כּלִילָא דמִתחַבַּל. חֲנַן דֵּין דּלָא מִתחַבַּל.
|
25
הֵן כָּל אָדָם הַנֶּאֱבָק בְּתַחֲרוּת מַזִּיר אֶת דַּעְתּוֹ מִכָּל דָּבָר. וְאֵלֶּה רָצִים כְּדֵי לְקַבֵּל עֲטָרָה אֲשֶׁר נִשׁחֶתֶת, אֲבָל אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר אֵינָהּ נִשׁחֶתֶת.
|
|
26
אֶנָא הָכֵיל הָכַנָּא רָהֵט אנָא. לָא הוָא אַיך דּעַל מִדֶּם דּלָא יִדִיע. והָכַנָּא מִתכַּתַּשׁ אנָא. לָא אַיך הָו דּלָאאַר כָּתֵשׁ.
|
26
לָכֵן כָּךְ רָץ אֲנִי, לֹא כְּמוֹ בְּעַד דָּבָר בִּלְתִּי יָדוּעַ; וְכָךְ נֶאֱבָק אֲנִי, לֹא כְּמִי שֶׁמַּכֶּה אֶת הָאֲוִיר,
|
|
27
אֶלָּא פַגרי הוּ כָבֵשׁ אנָא וַמשַׁעֲבֶּד אנָא דדַלמָא אֶנָא דלַאחרָנֵא אַכֶרזֵת. אֶנָא קנוֹמי אִסתּלֶא לִי.
|
27
אֶלָּא כּוֹבֵשׁ אֲנִי וּמְשַׁעְבֵּד אֶת גּוּפִי, פֶּן אֲנִי, שֶׁהִכְרַזְתִּי לַאֲחֵרִים, אֲנִי עַצְמִי אֶפָּסֵל.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק י
אזהרה על עבודת אלילים
|
1
צָבֵא אנָא דֵין דּתִדּעוּן אַחַי. דּאַבָהַין כֻּלהוֹן תּחֵית עֲנָנָא הֲוָו. וכֻלהוֹן בּיַמָּא עֲבַרו.
|
1
וְרוֹצֶה אֲנִי שֶׁתֵּדְעוּ, אַחַי, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ כֻּלָּם תַּחַת הֶעָנָן הָיוּ, וְכֻלָּם בַּיָּם עָבְרוּ.
|
|
2
וכֻלהוֹן בּיַד מוּשֵׁא עֲמַדו בַּעֲנָנָא וַביַמָּא.
|
2
וְכֻלָּם בְּיַד מֹשֶׁה נִטְבְּלוּ בֶּעָנָן וּבַיָּם;
|
|
3
וכֻלהוֹן חֲדָא מֵאכוּלתָּא דרוּחָא אֶכַלו.
|
3
וְכֻלָּם מַאֲכָל רוּחָנִי אֶחָד אָכְלוּ;
|
|
4
וכֻלהוֹן חַד מַשׁתּיָא דרוּחָא אִשׁתִּיו. שָׁתֵין הוָו גֵּיר מִן כֵּאפָא דרוּחָא דאָתיָא הוָת עַמהוֹן. כֵּאפָא דֵין הָי הוּ הֲוָא משִׁיחָא.
|
4
וְכֻלָּם מַשְׁקֶה רוּחָנִי אֶחָד שָׁתוּ; כִּי שָׁתוּ מִן הַסֶּלַע הָרוּחָנִי אֲשֶׁר בָּא עִמָּם, וְהַסֶּלַע הַהוּא הוּא הָיָה הַמָּשִׁיחַ.
|
|
5
אֶלָּא לָא הוָא בסוֹגאֲהוֹן אִצטבִי אַלָהָא. נפַלו גֵּיר בּמַדבּרָא.
|
5
אֲבָל לֹא בְּרֻבָּם רָצָה הָאֱלֹהִים; כִּי נָפְלוּ בַּמִּדְבָּר.
|
|
6
הָלֵין דֵּין טוּפסָא לַן הוּ הֲוָו. דּלָא הֲוַין רָגִּין בִּישָׁתָא אַיכַּנָּא דהִנּוֹן רַגו.
|
6
וְאֵלֶּה דֻּגְמָה הָיוּ לָנוּ, שֶׁלֹּא נִתְאַוֶּה רָעוֹת כְּפִי שֶׁהֵם הִתְאַוּוּ.
|
|
7
ואָף לָא נִהוֶא פָלחַי פּתַכרֵא אַיכַּנָּא דאָף מִנהוֹן פּלַחו. אַיך דַּכתִיב: דִּיתֶב עַמָּא למֵאכַל וַלמִשׁתָּא. וקָמו למִשׁתּעָיוּ.
|
7
וְגַם אַל נִהְיֶה עוֹבְדֵי אֱלִילִים כְּפִי שֶׁגַּם מִקְצָתָם עָבְדוּ, כַּכָּתוּב: וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק.
|
|
8
ואָף לָא נזַנֶּא אַיכַּנָּא דמִנהוֹן זַנִּיו. וַנפַלו בּחַד יָומָא עֶסרִין וַתלָתָא אַלפִין.
|
8
גַּם אַל נִזְנֶה כְּפִי שֶׁזָּנוּ מִקְצָתָם, וְנָפְלוּ בְּיוֹם אֶחָד עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֶלֶף.
|
|
9
ולָא ננַסֶּא לַמשִׁיחָא אַיכַּנָּא דמִנהוֹן נַסִּיו. ואָובֶּדו אִנּוֹן חֲוָוָתָא.
|
9
וְאַל נְנַסֶּה אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּפִי שֶׁנִּסּוּהוּ מִקְצָתָם, וְאִבְּדוּם הַנְּחָשִׁים.
|
|
10
אָף לָא תִרטנוּן אַיכַּנָּא דמִנהוֹן רטַנו. ואֶבַּדו בּאִידַי מחַבּלָנֵא.
|
10
גַּם אַל תִּתְלוֹנְנוּ כְּפִי שֶׁהִתְלוֹנְנוּ מִקְצָתָם וְאָבְדוּ בִּידֵי הַמַּשְׁחִית.
|
|
11
הָלֵין דֵּין כֻּלהֵין דַּגדַשׁ להוֹן לטוּפסַן הוַי. ואִתכּתֶב מִטֹּל מַרדּוּתָא דִילַן. דּחַרתהוֹן דּעָלמֵא עֲלַין מַטיַת.
|
11
וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁקָּרוּ לָהֶם הָיוּ לְדֻגְמָה לָנוּ, וְנִכְתְּבוּ לְשֵׁם מוּסָרֵנוּ, כִּי אַחֲרִית הָעוֹלָמִים הִגִּיעָה אֵלֵינוּ.
|
|
12
מִכֵּיל מַן דּסָבַר דּקָם. נִזדּהַר דּלָא נִפֶּל.
|
12
לָכֵן מִי שֶׁסָּבוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִפֹּל.
|
|
13
נִסיוֹנָא לָא מַטִּיכוֹן אֶלָּא דַבנַינָשָׁא. מהַימַן הוּ דֵין אַלָהָא דלָא נַרפֵּיכוֹן דּתִתנַסּוֹן יַתִּיר מִן מִדֶּם דַּמצֵין אנתּוֹן. אֶלָּא נֶעֱבֶּד לנִסיוֹנכוֹן מַפּקָנָא. אַיכַּנָּא דתִשׁכּחוּן לַמסַיבָּרוּ.
|
13
נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם אֶלָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אֲבָל נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתֶּם יְכוֹלִים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה מוֹצָא לְנִסְיוֹנְכֶם בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ.
|
|
14
מִטֹּל הָנָא חַבִּיבַי עֲרוֹקו מִן פּוּלחָנָא דַפתַכרֵא.
|
14
עַל כֵּן, אֲהוּבַי, נוּסוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים.
|
|
15
אַיך דַּלחַכִּימֵא אָמַר אנָא. דּוּנו אַנתּוֹן מִדֶּם דּאָמַר אנָא.
|
15
כְּאֶל חֲכָמִים אוֹמֵר אֲנִי; שִׁפְטוּ אַתֶּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר:
|
|
16
כָּסָא הָו דּתָודִּיתָא דַמבַרכִין חנַן. לָא הוָא שָׁותָּפוּתָא אִיתָוהי דַּדמֵהּ דַּמשִׁיחָא. ולַחמָא הָו דּקָצֵין חנַן. לָא הוָא שָׁותָּפוּתָא אִיתָוהי דּפַגרֵהּ דַּמשִׁיחָא.
|
16
כּוֹס הַתּוֹדָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים, הַאֵין הִיא שֻׁתָּפוּת דַּם הַמָּשִׁיחַ? וְהַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ בּוֹצְעִים, הַאֵין הוּא שֻׁתָּפוּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ?
|
|
17
אַיכַּנָּא הָכֵיל דּחַד הוּ לַחמָא הָו. הָכַנָּא כֻלַּן חַד חֲנַן פּגַר. כֻּלַּן גֵּיר מִן הָו הוּ חַד לַחמָא נָסבִּין חנַן.
|
17
לְפִיכָךְ כְּשֵׁם שֶׁאֶחָד הוּא הַלֶּחֶם הַהוּא, כָּךְ כֻּלָּנוּ גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ; כִּי כֻּלָּנוּ מֵהַלֶּחֶם הָאֶחָד הַהוּא לוֹקְחִים אָנוּ.
|
|
18
חֲזָו לִיסרָיֵל דּבַבסַר. לָא הוָא אַילֵין דּאָכלִין דִּבחֵא הָוֵין שָׁותָּפֵא למַדבּחָא.
|
18
רְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּבָּשָׂר: הֲלֹא אוֹכְלֵי הַזְּבָחִים נַעֲשִׂים שֻׁתָּפִים לַמִּזְבֵּחַ?
|
|
19
מָנָא הָכֵיל אָמַר אנָא. דַּפתַכרָא מִדֶּם אִיתָוהי. אָו דִּבחָא דַפתַכרָא מִדֶּם הוּ. לָא.
|
19
וּבְכֵן מָה אוֹמֵר אֲנִי? שֶׁהָאֱלִיל הוּא מַמָּשׁ, אוֹ זֶבַח הָאֱלִיל הוּא מַמָּשׁ? לֹא.
|
|
20
אֶלָּא הָו מִדֶּם דּדָבחִין חַנפֵּא. לשֵׁאדֵא הו דָּבחִין. ולָא לאַלָהָא. לָא דֵין צָבֵא אנָא דתִהווֹן שָׁותָּפֵא לשֵׁאדֵא.
|
20
אֶלָּא מַה שֶּׁזּוֹבְחִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים, לַשֵּׁדִים הֵם זוֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים; וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לַשֵּׁדִים.
|
|
21
לָא מִשׁכּחִין אנתּוֹן דּתִשׁתּוֹן כָּסָא דמָרַן וכָסָא דשֵׁאדֵא. ולָא מִשׁכּחִין אנתּוֹן דּתִשׁתָּותּפוּן בּפָתוֹרָא דמָרַן וַבפָתוֹרָא דשֵׁאדֵא.
|
21
אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת אֶת כּוֹס אָדוֹנֵינוּ וְאֶת כּוֹס הַשֵּׁדִים; וְאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשֻׁלְחַן אֲדוֹנֵינוּ וּבְשֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים.
|
|
22
אָו דַּלמָא מַטָּנוּ מַטנִין חנַן למָרַן. דַּלמָא חַסִּינִין חנַן מִנֵּהּ. כֹּל מִדֶּם שַׁלִּיט לִי. אֶלָּא לָא כֹל מִדֶּם פַּקָּח.
|
22
וְכִי הַקְנֵא נַקְנִיא אֶת אֲדוֹנֵינוּ? הַאִם חֲזָקִים אָנוּ מִמֶּנּוּ? כָּל דָּבָר מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא כָּל דָּבָר מוֹעִיל.
|
|
23
כֹּל מִדֶּם שַׁלִּיט לִי. אֶלָּא לָא כֹל מִדֶּם מבַנֶּא.
|
23
כָּל דָּבָר מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא כָּל דָּבָר בּוֹנֶה.
|
|
24
לָא אנָשׁ דּנַפשֵׁהּ נִהוֶא בָעֵא. אֶלָּא כֹלנָשׁ אָף דּחַברֵהּ.
|
24
אִישׁ אַל יְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁל עַצְמוֹ, אֶלָּא כָּל אִישׁ גַּם אֶת אֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ.
|
|
25
כֹּל מִדֶּם דּמִזדַּבַּן בּמָקֵלוֹן. הֲוַיתּוֹן אָכלִין דּלָא עוּקָּבָא מִטֹּל תֵּארתָּא.
|
25
כָּל מַה שֶּׁנִּמְכָּר בַּשּׁוּק אִכְלוּ בְּלִי חֲקִירָה לְמַעַן הַמַּצְפּוּן;
|
|
26
דּמָריָא הי גֵּיר אַרעָא בַמלֵאָהּ.
|
26
כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ בִּמְלוֹאָהּ.
|
|
27
אִן אנָשׁ דֵּין מִן חַנפֵּא קָרֵא לכוֹן וצָבֵין אנתּוֹן למֵאזַל. כֹּל מִדֶּם דּמִתּתּסִים קדָמַיכּוֹן אַכוֹלו דּלָא עוּקָּבָא מִטֹּל תֵּארתָּא.
|
27
וְאִם אִישׁ מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים מַזְמִין אֶתְכֶם וְרוֹצִים אַתֶּם לָלֶכֶת, כָּל מַה שֶּׁמּוּשָׂם לִפְנֵיכֶם אִכְלוּ בְּלִי חֲקִירָה לְמַעַן הַמַּצְפּוּן.
|
|
28
אִן אנָשׁ דֵּין נֵאמַר לכוֹן: דּהָנָא דַדבִיחָא הו. לָא תֵאכלוּן. מִטֹּל הָו דּאָמַר לכוֹן ומִטֹּל תֵּארתָּא.
|
28
אֲבָל אִם אִישׁ יֹאמַר לָכֶם: זֶה מִן הַנִּזְבָּח, אַל תֹּאכְלוּ לְמַעַן זֶה שֶׁאוֹמֵר לָכֶם וּלְמַעַן הַמַּצְפּוּן.
|
|
29
תֵּארתָּא דֵין אָמַר אנָא לָא הוָא דִילכוֹן. אֶלָּא דהָו דּאָמַר. למָנָא גֵיר חֵארוּתי מִתּתּדִּינָא מִן תֵּארתָּא דַאחרָנֵא.
|
29
וְהַמַּצְפּוּן, אוֹמֵר אֲנִי, לֹא שֶׁלָּכֶם אֶלָּא שֶׁל הָאוֹמֵר; כִּי לָמָּה תִּדּוֹן חֵרוּתִי עַל-יְדֵי הַמַּצְפּוּן שֶׁל אֲחֵרִים?
|
|
30
אִן אֶנָא בטַיבּוּתָא מִתחַשַּׁח אנָא. מָנָא מִתגַּדַּף אנָא עַל מִדֶּם דּאֶנָא מָודֶּא אנָא.
|
30
אִם אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹדָה, לָמָּה אֲגֻדַּף עַל מַה שֶּׁאֲנִי מוֹדֶה?
|
|
31
אִן אָכלִין אנתּוֹן הָכֵיל. ואִן שָׁתֵין אנתּוֹן. ואִן מִדֶּם עָבדִּין אנתּוֹן. כֹּל מִדֶּם לתִשׁבּוֹחתָּא דאַלָהָא הֲוַיתּוֹן עָבדִּין.
|
31
לָכֵן אִם אַתֶּם אוֹכְלִים וְאִם אַתֶּם שׁוֹתִים וְאִם אַתֶּם עוֹשִׂים דְּבַר-מָה, הַכֹּל לִכְבוֹד אֱלֹהִים עֲשׂוּ.
|
|
32
דּלָא תוּקלָא הֲוָו לַיהוּדָיֵא. ולַארֲמָיֵא וַלעֵדּתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
32
הֱיוּ בְּלֹא מִכְשׁוֹל לַיְּהוּדִים וְלָאֲרַמִּים וְלַעֲדַת הָאֱלֹהִים,
|
|
33
אַיך דּאָף אֶנָא בכֹל מִדֶּם לכֹלנָשׁ שָׁפַר אנָא. ולָא בָעֵא אנָא מִדֶּם דּלִי פַקָּח. אֶלָּא מִדֶּם דַּלסַגִּיאֵא פַקָּח דּנִחוֹן.
|
33
כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנִי בְּכָל דָּבָר מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן לְכָל אֶחָד, וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת מַה שֶּׁמּוֹעִיל לִי, אֶלָּא אֶת מַה שֶּׁמּוֹעִיל לָרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּוָּשְׁעוּ.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק יא
אזהרה על עבודת אלילים -- המשך
|
1
אִתּדַּמָּו בִּי. אַיכַּנָּא דאָף אֶנָא בַמשִׁיחָא.
|
1
הִדַּמּוּ לִי, כְּפִי שֶׁגַּם אֲנִי מִדַּמֶּה לַמָּשִׁיחַ.
|
כיסוי ראש בתפילה
|
2
משַׁבַּח אנָא לכוֹן דֵּין אַחַי דַּבכֹל מִדֶּם עַהִידִין אנתּוֹן לִי. ואַיכַּנָּא דאַשִׁלמֵת לכוֹן פּוּקדָּנֵא אַחִידִין אנתּוֹן.
|
2
וּמְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶתְכֶם, אַחַי, שֶׁבְּכָל דָּבָר אַתֶּם זוֹכְרִים אוֹתִי וּמַחֲזִיקִים בַּמִּצְווֹת כְּפִי שֶׁמָּסַרְתִּי לָכֶם.
|
|
3
צָבֵא אנָא דֵין דּתִדּעוּן דּכֹל גּבַר רֵשֵׁהּ משִׁיחָא הו. ורֵשָׁהּ דּאַנתּתָא גַברָא הו. ורֵשֵׁהּ דַּמשִׁיחָא אַלָהָא הו.
|
3
אֲבָל רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתֵּדְעוּ, שֶׁכָּל אִישׁ רֹאשׁוֹ הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הוּא הָאִישׁ, וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים.
|
|
4
כֹּל גַּברָא דַמצַלֶּא אָו מִתנַבֶּא כַד מכַסַּי רֵשֵׁהּ. מַבהֶת רֵשֵׁהּ.
|
4
כָּל אִישׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל אוֹ מִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה, מְבַזֶּה אֶת רֹאשׁוֹ.
|
|
5
וכֹל אַנתּתָא דַמצַליָא אָו מִתנַבּיָא כַד גּלֶא רֵשָׁהּ. מַבהֲתָא רֵשָׁהּ. שָׁויָא הי גֵּיר עַם הָי דַּגרִיע רֵשָׁהּ.
|
5
וְכָל אִשָּׁה שֶׁמִּתְפַּלֶּלֶת אוֹ מִתְנַבֵּאת וְרֹאשָׁהּ מְגֻלֶּה, מְבַזָּה אֶת רֹאשָׁהּ; כִּי שָׁוָה הִיא לְזוֹ שֶׁרֹאשָׁהּ מְגֻלַּח;
|
|
6
אִן גֵּיר לָא מִתכַּסיָא אַנתּתָא. אָף תִּסתַּפַּר. אִן דֵּין משַׁכַּר הוּ לאַנתּתָא למִסתַּפָּרוּ אָו למִגרַע. תִּתכַּסֶּא.
|
6
שֶׁכֵּן אִם אֵין הָאִשָּׁה מִתכַּסֵּית, שֶׁגַּם תִּסְתַּפֵּר. אֲבָל אִם בִּזָּיוֹן הוּא לָאִשָּׁה לְהִסְתַּפֵּר אוֹ להִתְגַּלֵּחַ, תִּתְכַּסֶּה.
|
|
7
גַּברָא גֵיר לָא מחַיַּב דַּנכַסֶּא רֵשֵׁהּ. מִטֹּל דַּדמוּתָא הו ותִשׁבּוֹחתָּא דאַלָהָא. אַנתּתָא דֵין תִּשׁבּוֹחתָּא הי דּגַברָא.
|
7
הֵן הָאִישׁ אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם שֶׁדְּמוּת הָאֱלֹהִים הוּא וּכְבוֹדוֹ, אַךְ הָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ;
|
|
8
לָא גֵיר אִיתָוהי גַּברָא מִן אַנתּתָא. אֶלָּא אַנתּתָא מִן גַּברָא.
|
8
כִּי אֵין הָאִישׁ מִן הָאִשָּׁה, אֶלָּא הָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ;
|
|
9
אָף לָא גֵיר גַּברָא אִתבּרִי מִטֹּל אַנתּתָא. אֶלָּא אַנתּתָא מִטֹּל גַּברָא.
|
9
שֶׁהֲרֵי גַּם לֹא נִבְרָא הָאִישׁ לְמַעַן הָאִשָּׁה, אֶלָּא הָאִשָּׁה לְמַעַן הָאִישׁ.
|
|
10
מִטֹּל הָנָא חַיָּבָא אַנתּתָא דשׁוּלטָנָא נִהוֶא עַל רֵשָׁהּ מִטֹּל מַלַאכֵא.
|
10
עַל כֵּן חַיֶּבֶת הָאִשָּׁה שֶׁתְּהֵא מָרוּת עַל רֹאשָׁהּ בַּעֲבוּר הַמַּלְאָכִים.
|
|
11
בּרַם דֵּין אָן גַברָא לבַר מִן אַנתּתָא. אָפלָא אַנתּתָא לבַר מִן גַּברָא במָרַן.
|
11
בְּרַם אֵין הָאִישׁ בִּלְעֲדֵי הָאִשָּׁה, אַף לֹא הָאִשָּׁה בִּלעֲדֵי הָאִישׁ -- בָּאֲדוֹנֵינוּ;
|
|
12
אַיכַּנָּא גֵיר דּאַנתּתָא מִן גַּברָא. הָכַנָּא אָף גַּברָא מִן אַנתּתָא. כֹּל מִדֶּם דֵּין מִן אַלָהָא.
|
12
כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ, כֵּן גַּם הָאִישׁ עַל-יְדֵי הָאִשָּׁה; אֲבָל הַכֹּל מֵאֱלֹהִים.
|
|
13
דּוּנו בַּינַיכּוֹן לנַפשׁכוֹן. יָאֵא לאַנתּתָא דכַד גּלֶא רֵשָׁהּ תּצַלֶּא לאַלָהָא.
|
13
שִׁפְטוּ בֵּינֵיכֶם לְעַצְמְכֶם, הֲיָאֶה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר רֹאשָׁהּ מְגֻלֶּה?
|
|
14
אָפלָא הוּ כיָנָא מַלֶּף לכוֹן דּגַברָא מָא דקָאֵם סַערֵהּ. צַערָא הו לֵהּ.
|
14
הַאֵין גַּם הַטֶּבַע עַצְמוֹ מְלַמֵּד אֶתְכֶם שֶׁאִישׁ אֲשֶׁר שְׂעָרוֹ פֶּרַע, חֶרְפָּה הִיא לוֹ?
|
|
15
ואַנתּתָא מָא דַמרַבַּי סַערָהּ. תִּשׁבּוֹחתָּא הי לָהּ. מִטֹּל דּסַערָהּ חֲלָף תַּכסִיתָא הו אִתִיהֶב לָהּ.
|
15
וְאִשָּׁה אֲשֶׁר מְגֻדָּל שְׂעָרָהּ, כָּבוֹד הוּא לָהּ, כִּי שְׂעָרָהּ לְשֵׁם כְּסוּת נִתַּן לָהּ.
|
|
16
אִן אנָשׁ דֵּין מִתִחרֶא עַל הָלֵין. לַן לַיתּ עֲיָדָא אַיך הָנָא. ולָא לעֵדּתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
16
וְאִם אִישׁ חוֹלֵק עַל אֵלֶּה, לָנוּ אֵין מִנְהָג כָּזֶה, וְלֹא לַעֲדַת הָאֱלֹהִים.
|
בעניין סעודת האדון
|
17
הָדֵא דֵין דַּמפַקֶּד אנָא לָא אַיך משַׁבַּח אנָא לכוֹן. מִטֹּל דּלָא הוָא לַקדָמַיכּוֹן אֶתַיתּוֹן. אֶלָּא לַבצִירוּתָא הו נחֶתּתּוֹן.
|
17
וְזֹאת שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אֵינֶנִּי כִּמְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא לִידֵי הִתְקַדְּמוּת בָּאתֶם, אֶלָּא לִנְסִיגָה יְרַדְתֶּם;
|
|
18
לוּקדַם גֵּיר מָא דמִתכַּנשִׁין אנתּוֹן בּעֵדּתָּא. פַּלגּוָתָא שָׁמַע אנָא דאִית בַּינָתכוֹן. ומִדֶּם מִדֶּם מהַימֶן אנָא.
|
18
כִּי, רֵאשִׁית, כַּאֲשֶׁר מִתְאַסְּפִים בַּקְּהִלָּה שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם מַחֲלוֹקוֹת, וּבְמִדַּת מָה מַאֲמִין אֲנִי;
|
|
19
עֲתִידִין אִנּוֹן גֵּיר אָף חֶריָנֵא דנִהווֹן בַּינָתכוֹן. דּאַילֵין דַּבקֵין בּכוֹן נִתיַדעוּן.
|
19
שֶׁכֵּן גַּם מְרִיבוֹת עֲתִידוֹת לִהְיוֹת בֵּינֵיכֶם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּוָּדְעוּ הַבְּחוּנִים בָּכֶם.
|
|
20
מָא הָכֵיל דּמִתכַּנשִׁין אנתּוֹן. לָו אַיך דּזָדֵק ליָומֵהּ דּמָרַן אָכלִין אנתּוֹן ושָׁתֵין.
|
20
וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְאַסְּפִים, לֹא כָּרָאוּי לְיוֹם אֲדוֹנֵינוּ אוֹכְלִים אַתֶּם וְשׁוֹתִים;
|
|
21
אֶלָּא אנָשׁ אנָשׁ חֲשָׁמִיתֵהּ קָדֵם אָכֵל לָהּ. והָוֵא חַד כּפֶן. וחַד רוֶא.
|
21
אֶלָּא אִישׁ אִישׁ מַקְדִּים לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתוֹ, וְאָז אֶחָד רָעֵב וְאֶחָד שִׁכּוֹר.
|
|
22
דַּלמָא בָתֵּא לַיתּ לכוֹן דּתֵאכלוּן ותִשׁתּוֹן. אָו בּעֵדּתֵּהּ דּאַלָהָא בָסֵין אנתּוֹן. ומַבהֲתִין אנתּוֹן לאַילֵין דּלַיתּ להוֹן. מָנָא אֵמַר לכוֹן. אֵשַׁבַּחכוֹן. בּהָדֵא לָא משַׁבַּח אנָא.
|
22
וְכִי אֵין לָכֶם בָּתִּים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם? אוֹ הֲתָבוּזוּ לַעֲדַת הָאֱלֹהִים וּתְבַיְּשׁוּ אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם? מָה אֹמַר לָכֶם? אֲשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם? בְּזֹאת אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ.
|
|
23
אֶנָא גֵיר קַבּלֵת מִן מָרַן הָו מִדֶּם דּאַשִׁלמֵת לכוֹן. דּמָרַן יֵשׁוּע בּהָו לִליָא דמִשׁתּלֶם ההוָא. נסַב הוָא לַחמָא.
|
23
הֵן אֲנִי קִבַּלְתִּי מֵאֵת אֲדוֹנֵינוּ מַה שֶּׁמָּסַרְתִּי לָכֶם, שֶׁאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ, בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁנִּמְסַר בּוֹ, לָקַח לֶחֶם
|
|
24
ובַרֶך וַקצָא ואֶמַר: סַבו אַכוֹלו. הָנָו פַּגרי. דּעַל אַפַּיכּוֹן מִתִקצֶא. הָכַנָּא הֲוַיתּוֹן עָבדִּין לדוּכרָני.
|
24
וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְאָמַר: קְחוּ אִכְלוּ; זֶהוּ גּוּפִי הַנִּבְצָע לְמַעַנְכֶם. כָּךְ עֲשׂוּ לְזִכְרוֹנִי.
|
|
25
הָכַנָּא מִן בָּתַר דּאַחשֶׁמו. אָף כָּסָא יַהב ואֶמַר: הָנָא כָסָא אִיתָוהי דּיָתֵקֵא חֲדַתָּא בדֵמי. הָכַנָּא הֲוַיתּוֹן עָבדִּין כֹּל אֶמַּתי דּשָׁתֵין אנתּוֹן לדוּכרָני.
|
25
כֵּן אַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ נָתַן גַּם אֶת הַכּוֹס, וְאָמַר: הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי. כָּךְ עֲשׂוּ כָּל אֵימַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹתִים לְזִכְרוֹנִי;
|
|
26
כֹּל אֶמַּתי גֵּיר דּאָכלִין אנתּוֹן לַחמָא הָנָא ושָׁתֵין אנתּוֹן כָּסָא הָנָא. מָותֵּהּ הוּ דמָרַן מעַהֲדִין אנתּוֹן עֲדַמָּא למֵאתִיתֵהּ.
|
26
כִּי כָּל אֵימַת שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה וְשׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת, מַזְכִּירִים אַתֶּם אֶת מוֹת אֲדוֹנֵינוּ עַד בִּיאָתוֹ.
|
|
27
אַינָא הָכֵיל דּאָכֵל מִן לַחמֵהּ דּמָריָא ושָׁתֵא מִן כָּסֵהּ ולָא שָׁוֵא לֵהּ. מחַיַּב הוּ לַדמֵהּ דּמָריָא וַלפַגרֵהּ.
|
27
לָכֵן מִי שֶׁאוֹכֵל מִלֶּחֶם הָאָדוֹן וְשׁוֹתֶה מִכּוֹסוֹ וְאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, אָשֵׁם הוּא לְדַם הָאָדוֹן וּלְגוּפוֹ.
|
|
28
מִטֹּל הָנָא נִהוֶא אנָשׁ בָּקֵא נַפשֵׁהּ. והָידֵּין אָכֵל מִן לַחמָא הָנָא ושָׁתֵא מִן כָּסָא הָנָא.
|
28
עַל כֵּן יִבְחַן אִישׁ אֶת עַצְמוֹ וְאָז יֹאכַל מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה וְיִשְׁתֶּה מִן הַכּוֹס הַזֹּאת;
|
|
29
מַן דּאָכֵל גֵּיר ושָׁתֵא מִנֵּהּ כַּד לָא שָׁוֵא. חוּיָבָא הו לנַפשֵׁהּ אָכֵל ושָׁתֵא. דּלָא פרַשׁ פַּגרֵהּ דּמָריָא.
|
29
כִּי מִי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ שֶׁלּוֹ כָּרָאוּי, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הַרְשָׁעָה לְעַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל אֶת גּוּף הָאָדוֹן.
|
|
30
מִטֹּל הָנָא סַגִּיאִין בּכוֹן מַרעֵא וַכרִיהֵא. וסַגִּיאֵא דדָמכִּין.
|
30
בִּגְלַל זֹאת רַבִּים בָּכֶם חוֹלִים וְחַלָּשִׁים, וְרַבִּים אֲשֶׁר יְשֵׁנִים;
|
|
31
אִלּוּ גֵיר נַפשַׁן דָּינִין הוַין. לָא מִתּתּדִּינִין הוַין.
|
31
שֶׁכֵּן אִלּוּ דַּנּוּ אֶת עַצְמֵנוּ, לֹא הָיִינוּ נִדּוֹנִים.
|
|
32
כַּד מִתּתּדִּינִין חנַן דֵּין מִן מָרַן. מִתרֲדָיוּ מִתרֲדֵין חנַן. דּלָא עַם עָלמָא נִתחַיַּב.
|
32
אֲבָל כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִדּוֹנִים עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ, מְיֻסָּרִים אָנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא נֻרְשַׁע עִם הָעוֹלָם.
|
|
33
מִכֵּיל אַחַי אֶמַּתי דּמִתכַּנשִׁין אנתּוֹן למֵאכַל. הֲוַיתּוֹן מקָוֵין חַד לחַד.
|
33
לָכֵן, אַחַי, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְאַסְּפִים לֶאֱכֹל, חַכּוּ זֶה לָזֶה.
|
|
34
מַן דֵּין דַּכפֶן. בּבַיתֵּהּ נִלעַס. דּלָא לחַיָּבּוּתָא תִהווֹן מִתכַּנשִׁין. עַל שַׁרכָּא דֵין מָא דאֶתֵית אֵפַקֶּדכוֹן.
|
34
וּמִי שֶׁרָעֵב יֹאכַל בַּבֵיתוֹ, פֶּן לְאַשְׁמָה תִּתְאַסְּפוּ. וְעַל הַשְּׁאָר, כַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲצַוֶּה אֶתְכֶם.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק יב
מתנות רוחניות
|
1
עַל רוּחָנָיָתָא דֵין אַחַי. צָבֵא אנָא דתִדּעוּן.
|
1
וַאֲשֶׁר לָרוּחָנִיּוֹת, אַחַי, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתֵּדְעוּ
|
|
2
דּחַנפֵּא הֲוַיתּוֹן. ולַפתַכרֵא אַילֵין דּלַיתּ להוֹן קָלָא דלָא פוּרשָׁן מִתּדַּברִין הוַיתּוֹן.
|
2
כִּי עוֹבְדֵי אֱלִילִים הֱיִיתֶם, וּלְלֹא הֶבְדֵּל נִדַּחְתֶּם אַחֲרֵי אֱלִילִים אֲשֶׁר קוֹל אֵין לָהֶם.
|
|
3
מִטֹּל הָנָא מָודַּע אנָא לכוֹן דּלַיתּ אנָשׁ דַּברוּחָא דאַלָהָא ממַלֶּל ואָמַר: דַּחרֶם הוּ יֵשׁוּע. ואָפלָא אנָשׁ מִשׁכַּח למֵאמַר דּמָריָא הו יֵשׁוּע. אֶלָּא אִן בּרוּחָא דקוּדשָׁא.
|
3
לָכֵן אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶם, שֶׁאֵין אִישׁ הַמְדַבֵּר בְּרוּחַ אֱלֹהִים וְאוֹמֵר: יֵשׁוּעַ חֵרֶם הוּא; וְאַף אֵין אִישׁ יָכוֹל לוֹמַר: יֵשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן, אֶלָּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
|
|
4
פּוּלָגֵא דֵין דּמָוהֲבָתָא אִיתַיהוֹן. אֶלָּא חֲדָא הי רוּחָא.
|
4
בְּרַם מִינֵי מַתָּנוֹת יֶשְׁנָם, אַךְ אַחַת הִיא הָרוּחַ.
|
|
5
ופוּלָגֵא דתִשִׁמשָׁתָא אִיתַיהוֹן. אֶלָּא חַד הוּ מָריָא.
|
5
וּמִינֵי שֵׁרוּתִים יֶשְׁנָם, אַךְ אֶחַד הוּא הָאָדוֹן.
|
|
6
ופוּלָגֵא דחַילָוָתָא אִית. אֶלָּא חַד הוּ אַלָהָא. דמַעבֶּד כֹּל בּכֹל אנָשׁ.
|
6
וּמִינֵי גְּבוּרוֹת יֶשְׁנָם, אַךְ אֶחַד הוּא הָאֱלֹהִים הַפּוֹעֵל הַכֹּל בְּכָל אִישׁ.
|
|
7
לאנָשׁ אנָשׁ דֵּין מִתִיהֶב לֵהּ גִּליָנָא דרוּחָא אַיך דּעָדרָא לֵהּ.
|
7
אֲבָל לְאִישׁ אִישׁ נִתֶּנֶת הִתְגַּלּוּת הָרוּחַ כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ.
|
|
8
אִית דִיהִיבָא לֵהּ בּרוּחָא מִלתָא דחֶכֶמתָא. לַאחרֵנָא דֵין מִלתָא דִידַעתָא בָהּ בּרוּחָא.
|
8
יֵשׁ שֶׁנִּתַּן לוֹ עַל-יְדֵי הָרוּחַ דְּבַר חָכְמָה; וּלְאַחֵר דְּבַר דַּעַת עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הָרוּחַ.
|
|
9
לַאחרֵנָא הַימָנוּתָא בָהּ בּרוּחָא. לַאחרֵנָא מָוהֲבָתָא דאָסיוּתָא בָהּ בּרוּחָא.
|
9
לְאַחֵר אֱמוּנָה עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הָרוּחַ; לְאַחֵר מַתְּנוֹת הָרְפוּאָה עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הָרוּחַ.
|
|
10
לַאחרֵנָא דֵין חַילֵא. לַאחרֵנָא דֵין נבִיּוּתָא. לאחרֵנָא דֵין פָּרוֹשׁוּתָא דרוּחָא. לַאחרֵנָא דֵין זנַיָּא דלִשָּׁנֵא. לאחרֵנָא דֵין פּוּשָׁקָא דלִשָּׁנֵא.
|
10
וּלְאַחֵר גְּבוּרוֹת; וּלְאַחֵר נְבוּאָה; וּלְאַחֵר הַבְחָנַת רוּחוֹת; וּלְאַחֵר מִינֵי לְשׁוֹנוֹת; וּלְאַחֵר בֵּאוּר לְשׁוֹנוֹת.
|
|
11
כֻּלהֵין דֵּין הָלֵין חֲדָא הי רוּחָא סָערָא. וַמפַלגָא לכֹל אנָשׁ אַיך דּהִי צָביָא.
|
11
אֲבָל אֶת כָּל אֵלֶּה רוּחַ אַחַת פּוֹעֶלֶת, וְחוֹלֶקֶת לְכָל אִישׁ כִּרְצוֹנָהּ;
|
גוף אחד ואיברים רבים
|
12
אַכזנָא גֵיר דּפַגרָא חַד הוּ. ואִית בֵּהּ הַדָּמֵא סַגִּיאֵא. כֻּלהוֹן דֵּין הַדָּמֵא דפַגרָא כַד סַגִּיאֵא אִיתַיהוֹן חַד אִנּוֹן פּגַר. הָכַנָּא אָף משִׁיחָא.
|
12
כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף הוּא אֶחָד וְיֵשׁ בּוֹ אֵיבָרִים רַבִּים, וְכָל אֵיבָרֵי הַגּוּף, אַף כִּי רַבִּים הֵם, גּוּף אֶחָד הֵם, כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ.
|
|
13
אָף חֲנַן גֵּיר כֻּלַּן בַּחֲדָא רוּח לחַד פּגַר עֲמַדְן. אִן יהוּדָיֵא ואִן אַרֲמָיֵא. ואִן עַבדֵּא ואִן בּנַי חֵארֵא. וכֻלַּן חֲדָא רוּחָא אִשׁתִּין.
|
13
הֵן גַּם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ בְּרוּחַ אַחַת נִטְבַּלְנוּ לְגוּף אֶחָד, אִם יְהוּדִים וְאִם אֲרַמִּים, וְאִם עֲבָדִים וְאִם בְּנֵי חוֹרִין; וְכֻלָּנוּ רוּחַ אַחַת שָׁתִינוּ;
|
|
14
אָף פַּגרָא גֵיר לָא הוָא חַד הַדָּם. אֶלָּא סַגִּיאֵא.
|
14
שֶׁכֵּן גַּם הַגּוּף אֵינֶנּוּ אֵיבָר אֶחָד אֶלָּא רַבִּים.
|
|
15
אִן תֵּאמַר גֵּיר רִגלָא. דמִטֹּל דּלָא הֲוֵית אִידָא לָא הֲוֵית מִנֵּהּ מִן פַּגרָא. לָו מִטֹּל הָדֵא לַיתֵּיהּ מִנֵּהּ מִן פַּגרָא.
|
15
הֵן אִם תֹּאמַר הָרֶגֶל: הוֹאִיל וְאֵינֶנִּי יָד, אֵינֶנִּי מִן הַגּוּף; הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנָּה מִן הַגּוּף?
|
|
16
ואִן תֵּאמַר אִדנָא. עַל דּלָא הֲוֵית עַינָא לָא הֲוֵית מִנֵּהּ מִן פַּגרָא. לָו מִטֹּל הָדֵא לַיתֵּיהּ מִנֵּהּ מִן פַּגרָא.
|
16
וְאִם תֹּאמַר הָאֹזֶן: הוֹאִיל וְאֵינֶנִּי עַיִן אֵינֶנִּי מִן הַגּוּף; הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנָּה מִן הַגּוּף?
|
|
17
אִלּוּ גֵיר כֻּלֵּהּ פַּגרָא עַינֵא הוָא. אַיכָּא הוָת מַשׁמַעתָא. ואִלוּ כֻלֵּהּ מַשׁמַעתָא הוָא. אַיכַּנָּא מרִיח הוָא.
|
17
שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הָיָה כָּל הַגּוּף עַיִן, הֵיכָן חָיָה הַשֶּׁמַע? וְאִלּוּ הָיָה כֻּלּוֹ שֶׁמַע, הֵיכָן הָיְתָה הַהֲרָחָה?
|
|
18
הָשָׁא דֵין אַלָהָא סָם כֹּל חַד חַד מִן הַדָּמֵא בפַגרָא אַיכַּנָּא דהוּ צבָא.
|
18
אֲבָל כָּעֵת שָׂם הָאֱלֹהִים בַּגּוּף אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָאֵיבָרִים כְּפִי שֶׁהוּא רָצָה.
|
|
19
אִלּו דֵין כֻּלהוֹן חַד הוָא הַדָּמָא. אַיכָּא הוָא פַגרָא.
|
19
וְאִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם אֵיבָר אֶחָד, הֵיכָן הָיָה הַגּוּף?
|
|
20
הָשָׁא דֵין הַדָּמֵא אִיתַיהוֹן סַגִּיאֵא חַד הוּ דֵין פַּגרָא.
|
20
אֲבָל כָּעֵת יֵשׁ אֵיבָרִים רַבִּים, אַךְ אֶחָד הוּא הַגּוּף.
|
|
21
לָא מִשׁכּחָא עַינָא דתֵאמַר לאִידָא. דּלָא מִתבַּעיָא אַנתּי לִי. אָפלָא רֵשָׁא מִשׁכַּח דּנֵאמַר לרִגלֵא: לָא מִתבַּעיָן אנתֵּין לִי.
|
21
אֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לוֹמַר לַיָּד: אֵינֵךְ דְּרוּשָׁה לִי; גַּם הָרֹאשׁ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לוֹמַר לָרַגְלַיִם: אֵינְכֶן דְּרוּשׁוֹת לִי.
|
|
22
אֶלָּא יַתִּירָאִית אַילֵין הַדָּמֵא דמִסתַּברִין דַּמחִילִין. עֲלַיהוֹן הוּ סוּנקָנָא.
|
22
אֶלָּה דַּוְקָא הָאֵיבָרִים שֶׁנֶּחְשָׁבִים חַלָּשִׁים -- בָּהֶם יֵשׁ צֹרֶךְ.
|
|
23
ואַילֵין דּסָברִין חנַן דַּמצַערִין אִנּוֹן בּפַגרָא. להָלֵין אִיקָרָא יַתִּירָא מַסגֵּין חנַן. ואַילֵין דַּדנוּכָּפָא אִנּוֹן. אִסכֵּמָא יַתִּירָא עָבדִּין חנַן להוֹן.
|
23
וְהַלָּלוּ שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים כִּי נִקְלִים הֵם בַּגּוּף, עֲלֵיהֶם מַשְׁפִּיעִים אָנוּ יֶתֶר כָּבוֹד. וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר לְבֹשֶׁת הֵם, עוֹשִׂים אָנוּ לָהֶם לְבוּשׁ הוֹלֵם יוֹתֵר.
|
|
24
אַילֵין דֵּין הַדָּמֵא דאִית בַּן דַּמיַקרִין. לָא מִתבּעֶא להוֹן אִיקָרָא. אַלָהָא גֵיר מַזגֵהּ לפַגרָא. ויַהב אִיקָרָא יַתִּירָא להַדָּמָא אַינָא דַזעוֹר.
|
24
אֲבָל הָאֵיבָרִים הַמְכֻבָּדִים אֲשֶׁר בָּנוּ לֹא דָּרוּשׁ לָהֶם כָּבוֹד; שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים מִזֵּג אֶת הַגּוּף וְנָתַן כָּבוֹד רַב יוֹתֵר לָאֵיבָר אֲשֶׁר הוּא פָּחוּת,
|
|
25
דּלָא תִהוֶא פָלגּוּתָא בפַגרָא. אֶלָּא כֻלהוֹן הַדָּמֵא שַׁויָאִית חַד עַל חַד נִהווֹן יָצפִּין.
|
25
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת בַּגּוּף, אֶלָּא כָּל הָאֵיבָרִים יַחַד יִדְאֲגוּ זֶה לָזֶה,
|
|
26
דּאֶמַּתי דּחַד הַדָּם נִהוֶא כָאֵב. כֻּלהוֹן נִהווֹן חָשִׁין. ואִן מִשׁתַּבַּח חַד הַדָּם. כֻּלהוֹן הַדָּמֵא נִהווֹן מִשׁתַּבּחִין.
|
26
שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵיבָר אֶחָד יִכְאַב, כֻּלָּם יִסְבְּלוּ; וְאִם יְכֻבַּד אֵיבָר אֶחָד, כָּל הָאֵיבָרִים יְכֻבְּדוּ.
|
|
27
אַנתּוֹן דֵּין פַּגרֵהּ אַנתּוֹן דַּמשִׁיחָא והַדָּמֵא בדוּכַּתכוֹן.
|
27
וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵיבָרִים בִּמְקוֹמוֹתֵיכֶם;
|
|
28
סָם גֵּיר אַלָהָא בעֵדּתֵּהּ לוּקדַם שׁלִיחֵא. בָּתַרהוֹן נבִיֵּא. בָּתַרהוֹן מַלְּפָנֵא. בָּתַרהוֹן עָבדַּי חַילֵא. בָּתַרהוֹן מָוהֲבָתָא דאָסיוּתָא. וַמעַדּרָנֵא וַמדַבּרָנֵא. וַזנַיָּא דלִשָּׁנֵא.
|
28
כִּי הָאֱלֹהִים שָׂם בַּעֲדָתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה שְׁלִיחִים, אַחֲרֵיהֶם נְבִיאִים, אַחֲרֵיהֶם מוֹרִים, אַחֲרֵיהֶם עוֹשֵׂי גְּבוּרוֹת, אַחֲרֵיהֶם מַתְּנוֹת רְפוּאָה, וְעוֹזְרִים, וּמַנְהִיגִים, וּמִינֵי לְשׁוֹנוֹת.
|
|
29
דַּלמָא כֻלהוֹן שׁלִיחֵא. דַּלמָא כֻלהוֹן נבִיֵּא. למָא כֻלהוֹן מַלְּפָנֵא.
|
29
וְכִי כֻּלָּם שְׁלִיחִים? וְכִי כֻּלָּם נְבִיאִים? הַאִם כֻּלָּם מוֹרִים?
|
|
30
למָא כֻלהוֹן סָעֲרַי חַילֵא. למָא לכֻלהוֹן אִית להוֹן מָוהֲבָתָא דאָסיוּתָא. למָא כֻלהוֹן בּלִשָּׁנֵא ממַללִין. אָו דַּלמָא כֻלהוֹן מפַשׁקִין.
|
30
הַאִם כֻּלָּם פּוֹעֲלֵי גְּבוּרוֹת? הַאִם לְכֻלָּם יֵשׁ מַתְּנוֹת הָרְפוּאָה? הַאִם כֻּלָּם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת? אוֹ הַאִם כֻּלָּם מְפָרְשִׁים?
|
|
31
אִן דֵּין טָנִין אנתּוֹן בּמָוהֲבָתָא רָורבָתָא אֶנָא תוּב אֵחָוֵיכוֹן אוּרחָא דַמיַתּרָא.
|
31
אֲבָל אִם לְהוּטִים אַתֶּם לַמַּתָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֲנִי עוֹד אַרְאֶה לָכֶם דֶּרֶךְ נַעֲלָה יוֹתֵר.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק יג
אהבה
|
1
אִן בּכֹל לִשָּׁן דַּבנַינָשָׁא אֵמַלֶּל ובַדמַלַאכֵא. וחוּבָּא לָא נִהוֶא בִי. הֲוֵית לִי נחָשָׁא דזָאֵם. אָו צִצלָא דיָהֵב קָלָא.
|
1
אִם בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה לֹא תִּהְיֶה בִּי, הָיִיתִי לִנְחֹשֶׁת הוֹמָה אוֹ צֶלְצָל נוֹתֵן קוֹל.
|
|
2
ואִן תִּהוֶא בִי נבִיּוּתָא. ואֶדַּע ארָזֵא כֻלהוֹן וכֻלָּהּ יִדַעתָא. ואִן תִּהוֶא בִי כֻלָּהּ הַימָנוּתָא אַיכַּנָּא דטוּרֵא אֵשַׁנֶּא. וחוּבָּא לַיתּ בִּי. לָא הֲוֵית מִדֶּם.
|
2
וְאִם תִּהְיֶה בִּי נְבוּאָה וְאֵדַע אֶת הַסּוֹדוֹת כֻּלָּם וְכָל הַדַּעַת; וְאִם תִּהְיֶה בִּי כָּל הָאֱמוּנָה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים, וְאַהֲבָה אֵין בִּי, לֹא הָיִיתִי כְּלוּם.
|
|
3
ואִן אָוכֶּל כֹּל דּאִית לִי למִסכֵּנֵא. ואִן אַשׁלֶם פַּגרי דּנֵאקַד. וחוּבָּא לָא נִהוֶא בִי. מִדֶּם לָא יָתַר אנָא.
|
3
וְאִם בְּכָל אֲשֶׁר יֵשׁ לִי אַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים; וְאִם אֶמְסֹר אֶת גּוּפִי לְהִשָּׂרֵף וְאַהֲבָה לֹא תִּהְיֶה בִּי, מְאוּמָה אֵינֶנִּי מַרְוִיחַ.
|
|
4
חוּבָּא נַגִּירָא הי רוּחֵהּ ובַסִּים. חוּבָּא לָא חָסֵם. חוּבָּא לָא מִשׁתּגֶשׁ. ולָא מִתִחתַר.
|
4
הָאַהֲבָה מַאֲרֶכֶת רוּחַ וַאֲדִיבָה; הָאַהֲבָה אֵינָהּ מְקַנֵּאת; הָאַהֲבָה אֵינָהּ רוֹעֶשֶׁת וְאֵינָהּ מִתְיַהֶרֶת;
|
|
5
ולָא סָעַר דּבֶהתּתָא. ולָא בָעֵא דִילֵהּ. ולָא מִתּתּפִיר. ולָא מִתרַעֶא דבִישׁ.
|
5
וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת לִגְנַאי, וְאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת אֶת שֶׁלָּהּ; אֵינָהּ מִתְרַגֶּזֶת וְאֵינָהּ חוֹשֶׁבֶת רָעָה;
|
|
6
לָא חָדֵא בעָולָא. אֶלָּא חָדֵא בקוּשׁתָּא.
|
6
אֵינָהּ שְׂמֵחָה בָּעַוְלָה, אֶלָּה שְׂמֵחָה בָּאֱמֶת.
|
|
7
כֹּל מִדֶּם מסַיבַּר. כֹּל מִדֶּם מהַימֶן. כֹּל מסַבַּר. כֹּל סָבֵל.
|
7
כָּל דָּבָר תִּשָּׂה, כָּל דָּבָר תַּאֲמִין, לַכֹּל תְּקַוֶּה, הַכֹּל תִּסְבֹּל.
|
|
8
חוּבָּא מִמתוֹם לָא נָפֵל. נבִיָּוָתָא גֵיר מִתבַּטלָן. ולִשָּׁנֵא נִשׁתַּתּקוּן. וִידַעתָא תִתבַּטַּל.
|
8
הָאַהֲבָה לֹא תִּפֹּל לְעוֹלָם; כִּי הַנְּבוּאוֹת תִּתְבַּטֵּלְנָה וְהַלְּשׁוֹנוֹת תִּשְׁתַּתֵּקְנָה וְהַדַּעַת תִּתְבַּטֵּל.
|
|
9
קַלִּיל הוּ גֵיר מִן סַגִּי יָדעִין חנַן. וקַלִּיל מִן סַגִּי מִתנַבֵּין חנַן.
|
9
הֵן מְעַט מֵהַרְבֵּה יוֹדְעִים אָנוּ, וּמְעַט מֵהַרְבֵּה מִתְנַבְּאִים אָנוּ;
|
|
10
אֶמַּתי דֵּין דּתֵאתֶא גמִירוּתָא. הָידֵּין נִתבַּטַּל הָו מִדֶּם דּקַלִּיל הוָא.
|
10
אֲבָל כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא הַשְּׁלֵמוּת, אָז יִתְבַּטֵּל מַה שֶּׁהָיָה מְעַט.
|
|
11
כַּד יַלּוּדָא הוֵית. אַיך יַלּוּדָא ממַלֶּל הוֵית. ואַיך יַלּוּדָא מִתרַעֶא הוֵית. ואַיך יַלּוּדָא מִתחַשַּׁב הוֵית. כַּד דֵּין הֲוֵית גַּברָא. בַּטלֵת הָלֵין דּטַליוּתָא.
|
11
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי תִּינוֹק, כְּתִינוֹק דִּבַּרְתִּי וּכְתִינוֹק הָגִיתִי וּכְתִינוֹק חָשַׁבְתִּי, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ, בִּטַּלְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל הַיַּלְדוּת.
|
|
12
הָשָׁא דֵין אַיך דַּבמַחֲזִיתָא חָזֵין חנַן בּפִלֶּאתָא. הָידֵּין דֵּין אַפִּין לוּקבַל אַפִּין. הָשָׁא יָדַע אנָא קַלִּיל מִן סַגִּי. הָידֵּין דֵּין אֶדַּע אַיך מָא דאִתיַדעֵת.
|
12
וְכָעֵת כִּבְמַרְאָה רוֹאִים אָנוּ, בְּמָשָׁל; אֲבָל אָז -- פָּנִים אֶל פָּנִים. כָּעֵת יוֹדֵעַ אֲנִי מְעַט מֵהַרְבֵּה, אֲבָל אָז אֵדַע כְּפִי שֶׁנּוֹדַעְתִּי.
|
|
13
הָלֵין אִנֵּין גֵּיר תּלָת דַּמכַתּרָן. הַימָנוּתָא וסַברָא וחוּבָּא. דּרַבּ דֵּין מִנהֵין חוּבָּא.
|
13
הֲרֵי אֵלֶּה הֵן שָׁלוֹשׁ הַנִּשְׁאָרוֹת: אֱמוּנָה וְתִקְוָה וְאַהֲבָה, אַךְ הַגְּדוֹלָה מֵהֶן -- הָאַהֲבָה.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק יד
אהבה -- המשך
|
1
הַרטו בָּתַר חוּבָּא. וטַנו בּמָוהֲבָתָא דרוּחָא. יַתִּירָאִית דֵּין דּתִתנַבּוֹן.
|
1
רִדְפוּ אַהֲבָה וְקַנְּאוּ לְמַתָּנוֹת הָרוּחַ, וּבְיוֹתֵר שֶׁתִּתְנַבְּאוּ.
|
|
2
מַן דַּממַלֶּל גֵּיר בּלִשָּׁנָא. לָא הוָא לַבנַינָשָׁא ממַלֶּל אֶלָּא לאַלָהָא. לָא גֵיר אנָשׁ שָׁמַע מִדֶּם דַּממַלֶּל. אֶלָּא ברוּח ארָזָא ממַלֶּל.
|
2
הֵן מִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן לֹא לִבְנֵי אָדָם הוּא מְדַבֵּר, אֶלָּא לֵאלֹהִים; כִּי אֵין אִישׁ מֵבִין מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, אֶלָּה בָּרוּחַ סוֹד הוּא מְדַבֵּר.
|
|
3
אַינָא דֵין דּמִתנַבֶּא. לַבנַינָשָׁא ממַלֶּל. בִּניָנָא ולוּבָּבָא ובוּיָאָא.
|
3
וּמִי שֶׁמִּתְנַבֵּא מְדַבֵּר לִבְנֵי אָדָם -- בִּנְיָן וְעִדּוּד וְנֶחָמָה.
|
|
4
דַּממַלֶּל בּלִשָּׁנָא נַפשֵׁהּ הוּ בָנֵא. וַדמִתנַבֶּא עֵדּתָּא בָנֵא.
|
4
הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן, אֶת עַצְמוֹ הוּא בּוֹנֶה; וְהַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.
|
|
5
צָבֵא אנָא דֵין דּכֻלכוֹן תּמַללוּן בּלִשָּׁנֵא. יַתִּירָאִית דֵּין דּתִתנַבּוֹן. רַבּ הוּ גֵיר אַינָא דמִתנַבֶּא מִן הָו דַּממַלֶּל בּלִשָּׁנָא. אִן לָא מפַשֶּׁק. אִן דֵּין מפַשֶּׁק עֵדּתָּא בָנֵא.
|
5
רוֹצֶה אֲנִי שֶׁכֻּלְּכֶם תְּדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, וּבְיוֹתֵר שֶׁתִּתְנַבְּאוּ; כִּי גָּדוֹל מִי שֶׁמִּתְנַבֵּא מִן הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אִם זֶה אֵינֶנּוּ מְפָרֵשׁ. אֲבָל אִם הוּא מְפָרֵשׁ, הוּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.
|
|
6
והָשָׁא אַחַי. אִן אֵתֶא לוָתכוֹן ואֵמַלֶּל עַמכוֹן בּלִשָּׁנֵא. מָנָא מָותַּר אנָא. לכוֹן אֶלָּא אִן אֵמַלֶּל עַמכוֹן אָו בּגִליָנָא אָו בִּידַעתָא. אָו בַּנבִיּוּתָא. אָו בּיוּלפָּנָא.
|
6
וְכָעֵת, אַחַי, אִם אָבוֹא אֲלֵיכֶם וַאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹנוֹת, מָה אוֹעִיל לָכֶם אִם לֹא אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּהִתְגַּלּוּת אוֹ בְּדַעַת אוֹ בִּנְבוּאָה אוֹ בְּהוֹרָאָה?
|
|
7
אָף צִבוָתָא גֵיר אַילֵין דּלַיתּ בּהֵין נַפשָׁא ויָהבָּן קָלָא. אִן אַבּוּבָא ואִן קִיתָרָא. אִן פּוּרשָׁנָא לָא עָבדָּן בֵּית קִינתָּא לַחֲבַרתָהּ. אַיכַּנָּא מִתִידַע מִדֶּם דּמִזדַּמַּר אָו מִדֶּם דּמִתִנקֶשׁ.
|
7
כִּי גַּם דְּבָרִים שֶׁאֵין בַּהֶם נֶפֶשׁ וְהֵם נוֹתְנִים קוֹל, אִם חָלִיל וְאִם נֵבֶל, אִם אֵינָם יוֹצְרִים הֶבְדֵּל בֵּין צְלִיל לַחֲבֵרוֹ, אֵיךְ יִוָּדַע מַה שֶּׁמְּנֻגָּן אוֹ מַה שֶּׁנִּפְרָט?
|
|
8
ואִן קַרנָא תִקרֶא קָלָא דלָא פרִישׁ. מַנּוּ נִתטַיַּב לַקרָבָא.
|
8
וְאִם הַחֲצוֹצְרָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל בִּלְתִּי מֻגְדָּר, מִי יִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב?
|
|
9
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן. אִן תֵּאמרוּן מִלתָא בלִשָּׁנָא ולָא תִהוֶא מפַשׁקָא. אַיכַּנָּא מִתִידַע מִדֶּם דּאָמרִין אנתּוֹן. הָוֵין אנתּוֹן לכוֹן אַיך הָו דּעַם אָאַר ממַללִין אנתּוֹן.
|
9
כֵּן גַּם אַתֶּם, אִם תֹּאמְרוּ דָּבָר בְּלָשׁוֹן וְלֹא יִהְיֶה מְפֹרָשׁ, אֵיךְ יִוָּדַה מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים? כִּמְדַבְּרִים אֶל הָאֲוִיר תִּהְיוּ.
|
|
10
הָא גֵיר גִּנסֵא דלִשָּׁנֵא סַגִּיאֵא אִית בּעָלמָא. ולַיתּ חַד מִנהוֹן דּלָא קָלָא.
|
10
הֲרֵי מִינִים רַבִּים שֶׁל לְשׁוֹנוֹת יֵשׁ בָּעוֹלָם וְאֵין אַחַת מֵהֶן בְּלִי קוֹל.
|
|
11
ואִן לָא יָדַע אנָא חַילֵהּ דּקָלָא. הָוֵא אנָא לִי בַרבּרָיָא להָו דַּממַלֶּל. ואָף הָו דַּממַלֶּל. הָוֵא לֵהּ לִי בַרבּרָיָא.
|
11
וְאִם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת פֵּשֶׁר הַקּוֹל, אֶהְיֶה לוֹעֵז לְמִי שֶׁמְּדַבֵּר; וְגַם הַמְדַבֵּר יִהְיֶה לוֹעֵז לִי.
|
|
12
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן. מִטֹּל דּטַנָּנֵא אַנתּוֹן דּמָוהֲבָתָא דרוּחָא. לבִניָנָא דעֵדּתָּא בּעָו דּתִתיַתּרוּן.
|
12
כֵּן גַּם אַתֶּם,הוֹאִיל וּלְהוּטִים אַתֶּם לְמַתָּנוֹת הָרוּחַ, בַּקְּשׁוּ לִשְׁפֹּעַ לְמַעַן הִבָּנוּת הַקְּהִלָּה.
|
|
13
והָו דַּממַלֶּל בּלִשָּׁנָא. נצַלֶּא דַנפַשֶּׁק.
|
13
וְהַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן יִתְפַּלֵּל שֶׁיְּפָרֵשׁ;
|
|
14
אִן הוּ גֵיר דַּהוֵית מצַלֶּא בלִשָּׁנָא. רוּחי הוּ מצַליָא. מַדַּעי דֵּין דּלָא פֵארִין הוּ.
|
14
שֶׁהֲרֵי אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רוּחִי מִתְפַּלֶּלֶת, אַךְ שִׂכְלִי בְּלִי פְּרִי הוּא.
|
|
15
מָנָא הָכֵיל אֶעבֶּד. אֵצַלֶּא ברוּחי. ואֵצַלֶּא אָף בּמַדַּעי. ואֵזַמַּר בּרוּחי. ואֵזַמַּר אָף בּמַדַּעי.
|
15
וּבְכֵן מָה אֶעֱשֶׂה? אֶתְפַּלֵּל בְּרוּחִי, וְאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּשִׂכְלִי; וַאֲזַמֵּר בְּרוּחִי, וַאֲזַמֵּר גַּם בְּשִׂכְלִי;
|
|
16
ואִן לָא אִן מבַרֶך אַנתּ בּרוּח. הָו דַּממַלֶּא דּוּכּתֵהּ דּהֶדיוֹטָא. אַיכַּנָּא נֵאמַר אָמֵין עַל תָּודִּיתָך דִּילָך. מִטֹּל דּמָנָא אָמַר אַנתּ לָא יָדַע.
|
16
שֶׁאִם לֹא כֵן, אִם תְּבָרֵךְ בְּרוּחַ, הַתּוֹפֵס אֶת מְקוֹם הַהֶדְיוֹט אֵיךְ יֹאמַר אָמֵן עַל הַתּוֹדָה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן אֵין הוּא יוֹדֵעַ מָה אַתָּה אוֹמֵר.
|
|
17
אַנתּ גֵּיר שַׁפִּיר מבַרֶך אַנתּ. אֶלָּא חַברָך לָא מִתבַּנֶּא.
|
17
הֵן אַתָּה מְבָרֵךְ הֵיטֵב, אֲבָל חֲבֵרְךָ אֵינוֹ נִבְנֶה.
|
|
18
מָודֶּא אנָא לאַלָהָא. דּיַתִּיר מִן כֻּלכוֹן ממַלֶּל אנָא בלִשָּׁנֵא.
|
18
מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים, כִּי אֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם.
|
|
19
אֶלָּא בּעֵדּתָּא צָבֵא אנָא דחַמֶּשׁ מִלִּין בּמַדַּעי אֵמַלֶּל. דּאָף לַאחרָנֵא אַלֶּף יַתִּיר מִן רִבּוֹ מִלִּין בּלִשָּׁנָא.
|
19
וְאוּלָם בַּקְּהִלָּה אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּים בְּשִׂכְלִי כְּדֵי לְלַמֵּד גַּם אֲחֵרִים, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר רִבּוֹא מִלִּים בְּלָשׁוֹן.
|
|
20
אַחַי לָא הֲוַיתּוֹן טלֵין בּרֶעיָנַיכּוֹן. אֶלָּא לבִישָׁתָא הוָו יַלּוּדֵא. וַברֶעיָנַיכּוֹן הוָו גּמִירִין.
|
20
אַחַי, אַל תִּהְיוּ יְלָדִים בּשִׂכְלְכֶם, אֶלָּא לָרָעוֹת הֱיוּ תִּינוֹקוֹת, וּבְשִׂכְלְכֶם הֱיוּ מְבֻגָּרִים.
|
|
21
בּנָמוֹסָא כתִיב: דַּבמַמללָא נוּכרָיָא וַבלִשָּׁנָא אחרֵנָא אֵמַלֶּל עַמֵּהּ עַם עַמָּא הָנָא. אָף לָא הָכַנָּא נִשׁמעוּנָני. אָמַר מָריָא.
|
21
בַּתּוֹרָה כָּתוּב: בְּשָׂפָה זָרָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה; גַּם כָּךְ לֹא ישְׁמְעוּנִי, נְעֻם יְהוָֹה.
|
|
22
מָדֵין לִשָּׁנֵא לאָתָא הו סִימִין לָא לַמהַימנֵא. אֶלָּא לאַילֵין דּלָא מהַימנִין. נבִיָּוָתָא דֵין לָא הוָא לאַילֵין דּלָא מהַימנִין אֶלָּא לאַילֵין דַּמהַימנִין.
|
22
וּבְכֵן הַלְּשׁוֹנוֹת הוּשְׂמוּ לְאוֹתוֹת, לֹא לַמַּאֲמִינִים אֶלָּא לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים; אֲבָל הַנְּבוּאוֹת אֵינָן לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים, אֶלָּא לַמַּאֲמִינִים.
|
|
23
אִן הוּ הָכֵיל דּתִתכַּנַּשׁ כֻּלָּהּ עֵדּתָּא. וכֻלהוֹן בּלִשָּׁנֵא נמַללוּן. נֶעלוּן הֶדיוֹטֵא אָו אַילֵין דּלָא מהַימנִין. לָא אָמרִין דּהָלֵין שׁנָו להוֹן.
|
23
לָכֵן אִם תִּתְאַסֵּף כָּל הַקְּהִלָּה וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, וְיִכָּנְסוּ הֶדְיוֹטוֹת אוֹ מִי שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים, הַאִם לֹא יֹאמְרוּ: אֵלֶּה הִשְׁתַּגְּעוּ?
|
|
24
ואִן כֻּלכוֹן תִּהווֹן מִתנַבֵּין. ונֶעוֹל לוָתכוֹן הֶדיוֹטָא אָו מַן דּלָא מהַימֶן. מִתבּצֶא מִן כֻּלכוֹן. ומִתכָּוַן מִן כֻּלכוֹן.
|
24
וְאִם כֻּלְּכֶם תִּתְנַבְּאוּ וְיִכָּנֵס אֲלֵיכֶם הֶדְיוֹט אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, הוּא יִבָּחֵן עַל-יְדֵי כֻּלְּכֶם וְיוּכַח עַל-יְדֵי כֻּלְּכֶם;
|
|
25
וכַסיָתָא דלִבֵּהּ מִתגַּליָן. והָידֵּין נִפֶּל עַל אַפָּוהי. ונִסגּוֹד לאַלָהָא ונֵאמַר: שַׁרִירָאִית אַלָהָא אִית בּכוֹן.
|
25
וְסִתְרֵי לִבּוֹ יִתְגַּלּוּ, וְאָז יִפֹּל עַל פָּנָיו וְיִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים וְיֹאמַר: בֶּאֱמֶת יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם.
|
|
26
אָמַר אנָא הָכֵיל אַחַי. דּאֶמַּתי דּמִתכַּנשִׁין אנתּוֹן. לאַינָא מִנכוֹן דּאִית לֵהּ מַזמוֹרָא נֵאמַר. ואַינָא דאִית לֵהּ יוּלפָּנָא. ואַינָא דאִית לֵהּ גִּליָנָא. ואַינָא דאִית לֵהּ לִשָּׁנָא. ואַינָא דאִית לֵהּ פּוּשָׁקָא. כֻּלהֵין לבִניָנָא נִהֶויָן.
|
26
לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי, אַחַי, שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְאַסְּפִים, מִי שֶׁמִּכֶּם אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ מִזְמוֹר -- יֹאמַר. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶקַח, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְגַּלּוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָשׁוֹן, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּרוּשׁ -- כֻּלָּם לְבִנְיָן יִהְיוּ.
|
|
27
ואִן בּלִשָּׁנָא אנָשׁ נמַלֶּל. תּרֵין נמַללוּן. וכַד סַגִּי תלָתָא. וחַד חַד נמַללוּן וחַד נפַשֶּׁק.
|
27
וְאִם יְדַבֵּר אִישׁ בְּלָשׁוֹן, שְׁנַיִם יְדַבְּרוּ, וּלְכָל הַיּוֹתֵר שְׁלוֹשָׁה; וְאֶחָד אֶחָד יְדַבְּרוּ, וְאֶחָד יְפָרֵשׁ.
|
|
28
ואִן לַיתּ דַּמפַשֶּׁק. נִשׁתּוֹק לֵהּ בּעֵדּתָּא הָו דַּממַלֶּל בּלִשָּׁנָא. ובַינָוהי לנַפשֵׁהּ ולַאלָהָא נמַלֶּל.
|
28
וְאִם אֵין מְפָרֵשׁ, הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן יִשְׁתֹּק בַּקְּהִלָּה, וִידַבֵּר בֵּינוֹ לְעַצְמוֹ וְלֵאלֹהִים.
|
|
29
נבִיֵּא דֵין תּרֵין אָו תּלָתָא נמַללוּן. ושַׁרכָּא נפַרשׁוּן.
|
29
וְהַנְּבִיאִים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְדַבְּרוּ, וְהַשְּׁאָר יִבְחֲנוּ.
|
|
30
ואִן לַאחרֵנָא נִתגּלֶא כַד יָתֵב. קַדמָיָא נִשׁתּוֹק לֵהּ.
|
30
וְאִם יִתְגַּלֶּה לְאַחֵד אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, יִשְׁתֹּק הָרִאשׁוֹן;
|
|
31
מִשׁכּחִין אנתּוֹן גֵּיר כֻּלכוֹן דּחַד חַד תִּתנַבּוֹן. דּכֹלנָשׁ נֵאלַף וכֹלנָשׁ נִתבַּיַּא.
|
31
כִּי יְכוֹלִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֶחָד אֶחָד לְהִתְנַבֵּא, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל אִישׁ יִלְמַד וְכָל אִישׁ יְנֻחַם.
|
|
32
רוּחָא גֵיר דַּנבִיֵּא לַנבִיֵּא מִשׁתַּעבּדָא.
|
32
שֶׁכֵּן רוּחַ הַנְּבִיאִים מְשֻׁעְבֶּדֶת לַנְּבִיאִים,
|
|
33
מִטֹּל דּאַלָהָא לָא הוָא דַשׁגוּשׁיָא. אֶלָּא דַשׁלָמָא. אַיך דַּבכֻלהֵין עֵדָתָא דקַדִּישֵׁא.
|
33
מִשּׁוּם שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי מְהוּמָה אֶלָּא אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם, כְּפִי שֶׁבְּכָל קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
|
|
34
נִשַּׁיכּוֹן בּעֵדּתָּא נִהֶויָן שַׁתִּיקָן. לָא גֵיר מַפַּס להֵין דַּנמַללָן. אֶלָּא דנִשׁתַּעבּדָן. אַיכַּנָּא דאָף נָמוֹסָא אֶמַר.
|
34
נְשֵׁיכֶם בַּקְּהִלָּה תִּשְׁתֹּקְנָה, כִּי לֹא מֻתָּר לָהֶן לְדַבֵּר, אֶלָּא לְהִכָּנַע כְּפִי שֶׁגַּם הַתּוֹרָה אָמְרָה.
|
|
35
ואִן מִדֶּם צָביָן דּנֵאלפָּן. בּבָתַּיהֵין נשַׁאלָן לבַעלַיהֵין. בֶּהתּתָא הי גֵּיר דּנִשֵּׁא בעֵדּתָּא נמַללָן.
|
35
וְאִם רוֹצוֹת הֵן לִלְמֹד דָּבָר, תִּשְׁאַלְנָה אֶת בַּעֲלֵיהֶן בְּבָתֵּיהֶן; כִּי בּוּשָׁה הִיא שֶׁנָּשִׁים תְּדַבֵּרְנָה בַּקְּהִלָּה.
|
|
36
אָו דַּלמָא מִנכוֹן הוּ נִפקַת מִלתֵהּ דּאַלָהָא. אָו לוָתכוֹן הוּ בַלחוֹד מטָת.
|
36
וְכִי מִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים? אוֹ אֲלֵיכֶם בִּלְבַד הִגִּיעַ?
|
|
37
אִן אנָשׁ דֵּין מִנכוֹן סָבַר דַּנבִיָּא הו אָו דּרוּחָא הו. נִדַּע הָלֵין דּכָתֵב אנָא לכוֹן. דּפוּקדָּנֵא אִנּוֹן דּמָרַן.
|
37
וְאִם אִישׁ מִכֶּם סָבוּר שֶׁהוּא נָבִיא, אוֹ שֶׁהוּא רוּחָנִי, יֵדַע כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם מִצְווֹת אֲדוֹנֵינוּ הֵם.
|
|
38
אִן אנָשׁ דֵּין לָא יָדַע. לָא נִדַּע.
|
38
וְאִישׁ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא יֵדַע.
|
|
39
טַנו הָכֵיל אַחַי למִתנַבָּיוּ. ולַממַלָּלוּ בלִשָּׁנֵא לָא תִכלוֹן.
|
39
לָכֵן, אַחַי, הֱיוּ לְהוּטִים לְהִתְנַבֵּא, וּלְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אַל תַּאַסְרוּ.
|
|
40
כֹּל מִדֶּם בּאִסכֵּמָא וַבטַכסָא נִהוֶא.
|
40
אֲבָל שֶׁכָּל דָּבָר -- כַּהֹגֶן וְכַשּׁוּרָה יִהְיֶה.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק טו
תחיית המשיח
|
1
מָודַּע אנָא לכוֹן דֵּין אַחַי סבַרתָא דסַבַּרתּכוֹן וקַבֶּלתּוֹנָהּ וקָמתּוֹן בָּהּ.
|
1
וּמוֹדִיעַ אֲנִי לָכֶם, אַחַי, אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשַּׂרְתִּי לָכֶם וְקִבַּלְתִּי אוֹתָהּ וַעֲמַדְתֶּם בָּהּ;
|
|
2
ובָהּ חָאֵין אנתּוֹן. בּאַידָּא מִלתָא סַבַּרתּכוֹן אִן עָהדִין אנתּוֹן. אִן לָא הוָא סרִיקָאִית הַימֶנתּוֹן.
|
2
וּבָהּ חַיִּים אַתֶּם, אִם זוֹכְרִים אַתֶּם בְּאֵיזֶה דָּבָר בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם, אִם לֹא לַשָּׁוְא הֶאֱמַנְתֶּם;
|
|
3
אַשִׁלמֵת לכוֹן גֵּיר מִן לוּקדַם אַיך מִדֶּם דּקַבּלֵת. דַּמשִׁיחָא מִית עַל אַפַּי חֲטָהַין אַיכַּנָּא דַכתִיב.
|
3
כִּי מִתְּחִלָּה מָסַרְתִּי לָכֶם כְּפִי שֶׁקִּבַּלְתִּי, שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חֲטָאֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב;
|
|
4
דּאִתקבַר. וקָם לַתלָתָא יָומִין אַיך דַּכתִיב.
|
4
שֶׁנִּקְבַּר וְקָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב;
|
|
5
ואִתִחזִי לכֵאפָא. ובָתרֵהּ לַתרֶעֲסַר.
|
5
וְנִרְאָה אֶל כֵּיפָא וְאַחֲרָיו לַשְּׁנֵים-עָשָׂר;
|
|
6
ובָתַרכֶּן אִתִחזִי ליַתִּיר מִן חַמֶּשׁמָאא אַחִין אַכחדָא. דּסַגִּיאֵא מִנהוֹן קַיָּמִין אִנּוֹן עֲדַמָּא להָשָׁא. ומִנהוֹן דּמֶכו.
|
6
וְאַחֲרֵי כֵן נִרְאָה אֶל יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים יַחַד, אֲשֶׁר רַבִּים מֵהֶם קַיָּמִים עַד עַכְשָׁו, וּמֵהֶם יָשְׁנוּ.
|
|
7
ומִן בָּתַר הָלֵין אִתִחזִי ליַעקוֹב ובָתרֵהּ לַשׁלִיחֵא כֻלהוֹן.
|
7
וְאַחֲרֵי אֵלֶּה נִרְאָה אֶל יַעֲקֹב, וְאַחֲרָיו אֶל הַשְּׁלִיחִים כֻּלָּם.
|
|
8
לחַרתָא דֵין דּכֻלהוֹן. אַיך דּליַחטָא אִתִחזִי אָף לִי.
|
8
וְאַחֲרוֹן מִכֻּלָּם, כְּמוֹ אֶל נֵפֶל, נִרְאָה גַּם אֵלַי.
|
|
9
אֶנָא אנָא זעוֹרהוֹן דַּשׁלִיחֵא. ולָא שָׁוֶא אנָא דאֶתִקרֶא שׁלִיחָא. מִטֹּל דּרִדפֵּת עֵדּתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
9
אֲנִי הוּא קְטֹן הַשְּׁלִיחִים וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא שָׁלִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁרָדַפְתִּי אֶת עֲדַת הָאֱלֹהִים.
|
|
10
בּטַיבּוּתֵהּ דֵּין דּאַלָהָא אִיתַי מִדֶּם דּאִיתַי. וטַיבּוּתֵהּ דּבִי לָא הֲוָת סרִיקָא. אֶלָּא יַתִּיר מִן כֻּלהוֹן לאִית. לָא אֶנָא אֶלָּא טַיבּוּתֵהּ דּעַמי.
|
10
אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הִנְנִי מַה שֶּׁאֲנִי; וְחַסְדּוֹ אֲשֶׁר בִּי לֹא הָיָה לָרִיק, אֶלָּא יָגַעְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם -- לֹא אֲנִי אֶלָּא חַסְדּוֹ אֲשֶׁר עִמִּי.
|
|
11
אִן אֶנָא הָכֵיל ואִן הִנּוֹן. הָכַנָּא מַכרֲזִין חנַן והָכַנָּא הַימֶנתּוֹן.
|
11
וּבְכֵן אִם אֲנִי וְאִם הֵם, כָּךְ אָנוּ מַכְרִיזִים וְכָךְ הֶאֱמַנְתֶּם.
|
תחיית המתים
|
12
אִן דֵּין משִׁיחָא מִתכּרֶז דּקָם מִן בֵּית מִיתֵא. אַיכַּנָּא אִית בּכוֹן אנָשָׁא דאָמרִין: דּלַיתּ חָיַת מִיתֵא.
|
12
וְאִם הַמָּשִׁיחַ מֻכְרָז שֶׁקָּם מִבֵּין הַמֵּתִים, אֵיךְ יֵשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים?
|
|
13
ואִן חָיַת מִיתֵא לַיתּ. אָפלָא משִׁיחָא קָם.
|
13
וְאִם תְּחִיַּת מֵתִים אֵין, גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם.
|
|
14
ואִן משִׁיחָא לָא קָם. סרִיקָא הי כָּרוֹזוּתַן. סרִיקָא ואָף הַימָנוּתכוֹן.
|
14
וְאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם, לַשָׁוְא הִיא הַכְרָזָתֵנוּ, לַשָׁוְא גַּם אֱמוּנַתְכֶם.
|
|
15
מִשׁתַּכחִין חנַן דֵּין אָף סָהֲדֵּא דַגָּלֵא דאַלָהָא. דּאַסהֶדְן עַל אַלָהָא דּאַקִּים לַמשִׁיחָא. כַּד לָא אַקִּים.
|
15
וְנִמְצָאִים אָנוּ גַּם עֵדֵי שֶׁקֶר לֵאלֹהִים, כִּי הַעִידוֹנוּ עַל הָאֱלֹהִים שֶׁהֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּעוֹד שֶׁלֹּא הֵקִים;
|
|
16
אִן מִיתֵא גֵיר לָא קָימִין. אָף לָא משִׁיחָא קָם.
|
16
שֶׁכֵּן אִם אֵין הַמֵּתִים קָמִים, גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם.
|
|
17
ואִן משִׁיחָא לָא קָם. בַּטָּלָא הי הַימָנוּתכוֹן. וַעֲדַכֵּיל בַּחֲטָהַיכּוֹן אַנתּוֹן.
|
17
וְאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם, הֶבֶל הִיא אֱמוּנַתְכֶם וַעֲדַיִן אַתֶּם בַּחֲטָאֵיכֶם,
|
|
18
וַכבַר אָף אַילֵין דַּדמֶכו בַּמשִׁיחָא אֶבַּדו להוֹן.
|
18
וְאוּלַי גַּם אֵלֶּה שֶׁיָּשְׁנוּ בַּמָּשִׁיחַ אָבְדוּ.
|
|
19
ואִן בּהָלֵין הוּ חַיֵּא בַלחוֹד מסַבּרִין חנַן בַּמשִׁיחָא. דָּוֵין חנַן הוּ מִן כֻּלהוֹן בּנַינָשָׁא.
|
19
וְאִם בְּחַיִּים אֵלֶּה בִּלְבַד תִּקְוָתֵנוּ בַּמָּשִׁיחַ, אֻמְלָלִים אָנוּ מִכָּל בְּנֵי אָדָם.
|
|
20
הָשָׁא דֵין משִׁיחָא קָם מִן בֵּית מִיתֵא. וַהֲוָא רֵשִׁיתָא דדַמכֵּא.
|
20
אֲבָל כָּעֵת הַמָּשִׁיחַ קָם מִבֵּין הַמֵּתִים וְהָיָה רֵאשִׁית הַיְשֵׁנִים.
|
|
21
ואַיכַּנָּא דַביַד בַּרנָשָׁא הֲוָא מָותָּא. הָכַנָּא אָף בּיַד בַּרנָשָׁא הָויָא חָיַת מִיתֵא.
|
21
וּכְשֵׁם שֶׁעַל-יְדֵי בֶּן-אָדָם הָיָה הַמָּוֶת, כֵּן גַּם עַל-יְדֵי בֶּן-אָדָם הִיא תְּחִיַּת הַמֵּתִים;
|
|
22
אַיכַּנָּא גֵיר דבָאדָם כֻּלהוֹן בּנַינָשָׁא מָיתִּין. הָכַנָּא אָף בַּמשִׁיחָא כֻלהוֹן חָאֵין.
|
22
כִּי כְּשֵׁם שֶׁבְּאָדָם כָּל בְּנֵי אָדָם מֵתִים, כֵּן גַּם בַּמָּשִׁיחַ כֻּלָּם חַיִּים--
|
|
23
אנָשׁ אנָשׁ בּטַכסֵהּ. רֵשִׁיתָא הֲוָא משִׁיחָא. בָתַרכֶּן אַילֵין דּדַמשִׁיחָא אִנּוֹן בּמֵאתִיתֵהּ.
|
23
אִישׁ אִישׁ בְּסִדְרוֹ: הָרֵאשִׁית הָיָה הַמָּשִׁיחַ; אַחֲרֵי כֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הֵם בְּבִיאָתוֹ.
|
|
24
והָידֵּין תִּהוֶא חַרתָא. מָא דמַשׁלֶם מַלכּוּתָא לאַלָהָא אַבָא. מָא דבָטֵל כֹּל רֵשׁ וכֹל שׁוּלטָן וכֹל חַילִין.
|
24
וְאָז יִהְיֶה הַקֵּץ, כַּאֲשֶׁר יִמְסֹר אֶת הַמַּלְכוּת לֵאלֹהִים הָאָב, כַּאֲשֶׁר יְבַטֵּל כָּל רָאשׁוּת וְכָל שִׁלְטוֹן וְכָל הַגְּבוּרוֹת;
|
|
25
עֲתִיד הוּ גֵיר דּנַמלֶך. עֲדַמָּא דַנסִים בּעֶלדּבָבָוהי כֻּלהוֹן תּחֵית רִגלָוהי.
|
25
כִּי עָתִיד הוּא לִמְלֹךְ עַד אֲשֶׁר יָשִׁית אֶת כָּל אוֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו.
|
|
26
וַאחרָיָא בעֶלדּבָבָא מִתבַּטַּל מָותָּא. כֹּל גֵּיר שַׁעבֶּד תּחֵית רִגלָוהי.
|
26
וְהָאוֹיֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּבֻטַּל הוּא הַמָּוֶת; כִּי אֶת הַכֹּל שִׁעְבֵּד תַּחַת רַגְלָיו.
|
|
27
מָא דאֶמַר דֵּין דּכֹלמִדֶּם מִשׁתַּעבַּד לֵהּ. יִדִיעָא הי דַּסטַר מִן הָו דּשַׁעבֶּד לֵהּ כֹּל.
|
27
וּכְשֶׁאָמַר שֶׁהַכֹּל יִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ, בָּרוּר שֶׁחוּץ מִמִּי שֶׁשִּׁעְבֵּד לוֹ אֶת הַכֹּל.
|
|
28
ומָא דאִשׁתַּעבַּד לֵהּ כֹּל. הָידֵּין הוּ ברָא נִשׁתַּעבַּד להָו דּשַׁעבֶּד לֵהּ כֹּל. דּנִהוֶא אַלָהָא כֹל בּכֹל.
|
28
וּלְאַחַר שֶׁיִּשְׁתַּעְבֵּד לוֹ הַכֹּל, אֲזַי הוּא הַבֵּן יִשְׁתַּעְבֵּד לְמִי שֶׁשִּׁעְבֵּד לוֹ אֶת הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֱלֹהִים כֹּל בַּכֹּל.
|
|
29
ואִן לָא מָנָא נֶעבּדוּן הָנוֹן דּעָמדִּין חֲלָף מִיתֵא. אִן מִיתֵא לָא קָימִין. מָנָא עָמדִּין חֲלָף מִיתֵא.
|
29
שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה יַּעֲשׂוּ הַלָּלוּ שֶׁנִּטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים אִם אֵין הַמֵּתִים קָמִים? לָמָּה הֵם נִטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים?
|
|
30
וַלמָנָא אָף חֲנַן בּכֹל שָׁעָא בקֵוַנדֵינוֹס קָימִין חנַן.
|
30
וְלָמָּה גַּם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּסַכָּנָה בְּכָל שָׁעָה?
|
|
31
יָמֵא אנָא בשׁוּבהָרכוֹן אַחַי דּאִית לִי במָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. דּכֹליוֹם מָאֵת אנָא.
|
31
אַחַי, נִשְׁבָּע אֲנִי בְּגַאֲוַתְכֶם אֲשֶׁר יֵשׁ לִי בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּל יוֹם אֲנִי מֵת.
|
|
32
אִן אַיך דּבֵית בּנַינָשָׁא אִשׁתּדִית לחַיוָתָא באָפֶסוֹס. מָנָא אִתהֲנִית. אִן מִיתֵא לָא קָימִין נֵאכוֹל ונִשׁתֶּא. מחָר גֵיר מָיתִּין חנַן.
|
32
אִם כְּמוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם הֻשְׁלַכְתִּי לְחַיּוֹת בְּאֶפֶסוֹס, מַה הִרְוַחְתִּי אִם אֵין הַמֵּתִים קָמִים? נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה, כִּי מָחָר נָמוּת!
|
|
33
לָא תִטעוֹן. מחַבּלָן רֶעיָנֵא בַסִּימֵא שׁוֹעיָתָא בִישָׁתָא.
|
33
אַל תִּטְעוּ: שִׂיחוֹת אָוֶן מַשְׁחִיתוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת.
|
|
34
אַעִירו לִבּכוֹן זַדִּיקָאִית. ולָא תֶחטוֹן. אִית גֵּיר אנָשָׁא דִידַעתָא דאַלָהָא לַיתּ בּהוֹן. לבֶהתַּתכוֹן הוּ אָמַר אנָא.
|
34
הָעִירוּ לְבַבְכֶם בִּצְדָקָה וְאַל תֶּחֶטְאוּ; כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת אֱלֹהִים, לְבָשְׁתְּכֶם אוֹמֵר אֲנִי.
|
הגוף החדש
|
35
נֵאמַר אנָשׁ מִנכוֹן. דּאַיכַּנָּא קָימִין מִיתֵא. ובַאינָא פַגרָא אָתֵין.
|
35
יֹאמַר אִישׁ מִכֶּם: אֵיךְ קָמִים הַמֵּתִים? וּבְאֵיזֶה גּוּף הֵם קָמִים?
|
|
36
סַכלָא. זַרעָא דזָרַע אַנתּ. אִן לָא מָאֵת לָא חָיֵא.
|
36
כְּסִיל! הַזֶּרַע שֶׁאַתָּה זוֹרֵעַ, אִם אֵינוֹ מֵת, לֹא יִחְיֶה.
|
|
37
והָו מִדֶּם דּזָרַע אַנתּ. לָא הוָא הָו פַּגרָא דַעתִיד למֶהוָא זָרַע אַנתּ. אֶלָּא פרִדּתָא עַרטִלָּיתָּא דחִטֵּא אָו דַּסעָרֵא אָו דּשַׁרכָּא דזַרעוֹנֵא.
|
37
וּמַה שֶּׁאַתָּה זוֹרֵעַ, לֹא אֶת הַגּוּף שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת אַתָּה זוֹרֵעַ, אֶלָּא גַּרְגִּיר עָרוֹם שֶׁל חִטִּים אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים אוֹ שֶׁל שְׁאָר הַזְּרָעִים.
|
|
38
אַלָהָא דֵין יָהֵב לֵהּ פַּגרָא אַיכַּנָּא דצָבֵא. וַלחַד חַד מִן זַרעוֹנֵא פַגרָא דַכיָנֵהּ.
|
38
וֵאלֹהִים נוֹתֵן לוֹ גּוּף כְּפִי שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּלְכָל אֶחַד מֵהַזְּרָעִים גּוּף טִבְעוֹ.
|
|
39
לָא הוָא גֵיר כֹּל פּגַר שׁוֶא. אחרֵין הוּ גֵיר פַּגרָא דבַרנָשָׁא. וַאחרֵין דַּבעִירָא. וַאחרֵין דּפָרַחתָא. וַאחרֵין דּנוּנֵא.
|
39
הֵן לֹא כָּל גּוּף שָׁוֶה; כִּי אַחֵר הוּא הַגּוּף שֶׁל הָאָדָם, וְאַחֵר שֶׁל הַבְּהֵמָה, וְאַחֵר שֶׁל הָעוֹף, וְאַחֵר שֶׁל הַדָּגִים.
|
|
40
ואִית פַגרֵא שׁמַיָּנֵא. ואִית פַּגרֵא אַרעָנָיֵא. אֶלָּא אחרֵין הוּ שׁוּבחָא דַשׁמַיָּנֵא. וַאחרֵין דּאַרעָנָיֵא.
|
40
וְיֵשׁ גּוּפִים שְׁמֵמִיִּים וְיֵשׁ גּוּפִים אַרְצִיִּים. אֲבָל אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַשְּׁמֵימִיִּים, וְאַחֵר שֶׁל הָאַרְצִיִּים.
|
|
41
וַאחרֵין הוּ שׁוּבחָא דשִׁמשָׁא. וַאחרֵין הוּ שׁוּבחָא דסַהֲרָא. וַאחרֵין שׁוּבחָא דכָוכּבֵא. וכָוכּבָא מִן כָּוכּבָא מיַתַּר הוּ בשׁוּבחָא.
|
41
וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַיָּרֵחַ, וְאַחֵר כְּבוֹד הַכּוֹכָבִים; וְכוֹכָב מִכּוֹכָב נַעֲלֶה בְּכָבוֹד.
|
|
42
הָכַנָּא אָף חָיַת מִיתֵא. מִזדַּרעִין בַּחבָלָא. קָימִין דּלָא חֲבָלָא.
|
42
כָּךְ גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים: נִזְרָעִים בְּכִלָּיוֹן, קָמִים בְּאַל-כִּלָּיוֹן;
|
|
43
מִזדַּרעִין בּצַערָא. קָימִין בּשׁוּבחָא. מִזדַּרעִין בַּכרִיהוּתָא. קָימִין בּחַילָא.
|
43
נִזְרָעִים בְּקָלוֹן, קָמִים בְּכָבוֹד; נִזְרָעִים בְּחֻלְשָׁה, קָמִים בִּגְבוּרָה.
|
|
44
מִזדּרַע פַּגרָא נַפשָׁנָיָא. קָאֵם פַּגרָא רוּחָנָיָא. אִית גֵּיר פַּגרָא דַנפֶשׁ. ואִית פַּגרָא דרוּח.
|
44
נִזְרָע גּוּף נַפְשִׁי, קָם גּוּף רוּחָנִי; שֶׁכֵּן יֵשׁ גּוּף הַנֶּפֶשׁ וְיֵשׁ גּוּף הָרוּחַ.
|
|
45
הָכַנָּא אָף כּתִיב: הֲוָא אָדָם בַּרנָשָׁא קַדמָיָא לַנפֶשׁ חַיָּא ואָדָם אחֲרָיָא לרוּחָא מַחיָנִיתָא.
|
45
כֵּן גַּם כָּתוּב: וַיְהִי אָדָם, הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, לְנֶפֶשׁ חַיָּה; וְאָדָם הָאַחֲרוֹן לְרוּחַ מְחַיָּה.
|
|
46
אֶלָּא לָא הוָא לוּקדַם רוּחָנָיָא. אֶלָּא נַפשָׁנָיָא. והָידֵּין רוּחָנָיָא.
|
46
אֲבָל לֹא הָרוּחָנִי רִאשׁוֹן אֶלָּא הַנַּפְשִׁי, וְאַחֲרֵי כֵן הָרוּחָנִי.
|
|
47
בַּרנָשָׁא קַדמָיָא עַפרָנָא דמִן אַרעָא. בַּרנָשָׁא דַתרֵין מָריָא מִן שׁמַיָּא.
|
47
הָאָדָם הָרִאשׁוֹן עֲפָרִי מִן הָאָרֶץ; הָאָדָם הַשֵּׁנִי הָאָדוֹן מִן הַשָּׁמַיִם.
|
|
48
אַיכַּנָּא דאִיתָוהי הָו עַפרָנָא. הָכַנָּא אָף עַפרָנֵא. ואַיכַּנָּא דאִיתָוהי הָו דּמִן שׁמַיָּא. הָכַנָּא אָף שׁמַיָּנֵא.
|
48
כָּמוֹהוּ אֲשֶׁר עֲפָרִי, כֵּן גַּם הָעֲפָרִיִּים; וְכָמוֹהוּ אֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּן גַּם הַשְּׁמֵימִיִּים.
|
|
49
ואַיך דַּלבֶשׁן דּמוּתָא דהָו דּמִן עַפרָא. הָכַנָּא נִלבַּשׁ דּמוּתָא דהָו דּמִן שׁמַיָּא.
|
49
וּכְמוֹ שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת דְּמוּת הַהוּא שֶׁמֵּעָפָר, כָּךְ נִלְבַּשׁ אֶת דְּמוּת הַהוּא שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם.
|
|
50
הָדֵא דֵין אָמַר אנָא אַחַי: דּבִסרָא וַדמָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא למֵארַת לָא מִשׁכּחִין. ולָא חֲבָלָא יָרֵת לָא מִתחַבּלָנוּתָא.
|
50
וְזֹאת אוֹמֵר אֲנִי, אַחַי, שֶׁבָּשָׂר וָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם; וְאֵין הַכִּלָּיוֹן יוֹרֵשׁ אֶת הָאַל-כִּלָּיוֹן.
|
|
51
הָא אָמַר אנָא לכוֹן ארָזָא. לָו כֻּלַּן נִדמַך. כֻּלַּן דֵּין נִתחַלַּף.
|
51
הִנֵּה אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם סוֹד: לֹא כֻּלָּנוּ נִישַׁן, אַךְ כֻּלָּנוּ נִשְׁתַּנֶּה,
|
|
52
חַרִיפָאִית אַיך רפָף עַינָא בקַרנָא אחרָיתָּא כַד תִּקרֶא. וַנקוּמוּן מִיתֵא דלָא חֲבָלָא. וַחֲנַן נִתחַלַּף.
|
52
בִּן-רֶגַע כְּהֶרֶף-עַיִן, בַּשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן לִכְשֶׁיָּרִיעַ; וְיָקוּמוּ הַמֵּתִים בְּלִי כִּלָּיוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁתַּנֶּה;
|
|
53
עֲתִיד הוּ גֵיר הָנָא דמִתחַבַּל דּנִלבַּשׁ לָא מִתחַבּלָנוּתָא. והָנָא דמָאֵת דּנִלבַּשׁ לָא מָיוֹתוּתָא.
|
53
כִּי עָתִיד זֶה אֲשֶׁר נִשְׁחָת לִלְבֹּשׁ אַל-כִּלָּיוֹן, וְזֶה אֲשֶׁר מֵת -- לִלְבֹּשׁ אַלְמָוֶת.
|
|
54
מָא דַלבֶשׁ דֵּין הָנָא דמִתחַבַּל לָא מִתחַבּלָנוּתָא. והָנָא דמָאֵת לָא מָיוֹתוּתָא. הָידֵּין תִּהוֶא מִלתָא הָי דַּכתִיבָא. דּאִתבּלַע מָותָּא בזָכוּתָא.
|
54
וְכַאֲשֶׁר זֶה שֶׁנִּשְׁחָת יִלְבַּשׁ אַל-כִּלָּיוֹן, וְזֶה אֲשֶׁר מֵת -- אַלְמָוֶת, אָז יִתְקַיֵּם דְּבַר הַכָּתוּב: בֻּלַּע הַמָּוֶת בְּנִצָּחוֹן.
|
|
55
אַיכָּו עוּקסָך מָותָּא. ואַיכָּא הי זָכוּתֵכי שׁיוֹל.
|
55
אַיֵּה עָקְצְךָ מָוֶת? וְאַיֵּה נִצְחוֹנְךָ, שְׁאוֹל?
|
|
56
עוּקסֵהּ דֵּין דּמָותָּא חֲטִיתָא הי. וחַילָא דַחטִיתָא נָמוֹסָא הו.
|
56
עָקְצוֹ שֶׁל הַמָּוֶת הוּא הַחֵטְא; וְתֹקֶף הַחֵטְא הוּא הַתּוֹרָה.
|
|
57
טַיבּוּ דֵין לאַלָהָא דיַהב לַן זָכוּתָא ביַד מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
57
אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לָנוּ נִצָּחוֹן עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
58
מִכֵּיל אַחַי וחַבִּיבַי. הֲוָו משַׁררִין. ולָא תִהווֹן מִתּתּזִיעִין. אֶלָּא הֲוָו מִתיַתּרִין בּכֹלזבַן בַּעֲבָדֵהּ דּמָריָא. כַּד יָדעִין אנתּוֹן דּעַמלכוֹן לָא הוָא סרִיק בּמָריָא.
|
58
לָכֵן, אַחַי וַאֲהוּבַי, הֱיוּ יַצִּיבִים וְאַל תִּהְיוּ רוֹפְפִים; אֶלָּא הֱיוּ שׁוֹפְעִים תָּמִיד בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יְהוָֹה, בִּהְיוֹתְכֶם יוֹדְעִים שֶׁעֲמַלְכֶם אֵינֶנּוּ לָרִיק בַּיהוָֹה.
|
אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק טז
התרומה לקהילת ירושלים
|
1
עַל מִדֶּם דֵּין דּמִתכַּנַּשׁ לקַדִּישֵׁא. אַיכַּנָּא דפַקדֵּת לעֵדָתָא דגָלָטָיֵא. הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן עֲבֶדו.
|
1
אֲשֶׁר לְמַה שֶּׁנֶּאֱסָף בִּשְׁבִיל הַקְּדוֹשִׁים, כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִי אֶת קְהִלּוֹת גָּלַטְיָה, כֵּן עֲשׂוּ גַּם אַתֶּם.
|
|
2
בּכֹל חַד בּשַׁבָּא אנָשׁ אנָשׁ מִנכוֹן בּבַיתֵּהּ נִהוֶא סָאֵם ונָטַר הָו מִדֶּם דּמָטֵא באִידָוהי. דּלָא מָא דאֶתֵית הָידֵּין נִהֶויָן גִּביָתָא.
|
2
בְּכָל אֶחָד בְּשַׁבָּת אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יָשִׂים וְיִשְׁמֹר בְּבֵיתוֹ מַה שֶּׁמַּשֶּׂגֶת יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא כַּאֲשֶׁר אָבוֹא יִהְיֶה הָאִסּוּף.
|
|
3
ומָא דאֶתֵית. לאַילֵין דּגָבֵין אנתּוֹן להוֹן אֵשַׁדַּר בּאִגַּרתָּא. דּנָובּלוּן טַיבּוּתכוֹן לאוֹרִשׁלֶם.
|
3
וְכַאֲשֶׁר אָבוֹא, אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּבְחֲרוּ אַתֶּם, אוֹתָם אֶשְׁלַח עִם אִגֶּרֶת לְהָבִיא אֶת חַסְדְּכֶם לִירוּשָׁלַיִם.
|
|
4
אִן דֵּין שָׁוֵא הו סוּעֲרָנָא דאָף אֶנָא אֵזַל. עַמי נֵאזלוּן.
|
4
וְאִם רָאוּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁגַּם אֲנִי אֵלֵךְ, עִמִּי יֵלְכוּ.
|
תכניותו של שאול
|
5
אָתֵא אנָא דֵין לוָתכוֹן מָא דעִברֵת מִן מָקֵדוֹנִיָּא. עָבַר אנָא לָהּ גֵּיר למָקֵדוֹנִיָּא.
|
5
וְאָבוֹא אֲלֵיכֶם לְאַחַר שֶׁאֶעֱבֹר דֶּרֶךְ מָקֵדוֹנְיָה, כִּי עוֹבֵר אֲנִי אֶת מָקֵדוֹנְיָה.
|
|
6
וַכבַר אָף לוָתכוֹן אֵקָוֶא אָו אַסתֶּא לוָתכוֹן. דּאַנתּוֹן תּלָווֹנָני לאַתַר דּאָזֵל אנָא.
|
6
וְאוּלַי גַּם אֶשְׁהֶה אֶצְלְכֶם, אוֹ אֶחֱרֹף אֶצְלְכֶם, וְאַחַר כָּךְ תְּלַוּוּנִי לְאָן שֶׁאֵלֵךְ.
|
|
7
לָא גֵיר צָבֵא אנָא דהָשָׁא אַיך עָבַר אוּרחָא אֶחזֵיכוֹן. מסַבַּר אנָא גֵיר דּאָוחַר זַבנָא לוָתכוֹן אִן מָרי מַפֶּס לִי.
|
7
שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי חָפֵץ לִרְאוֹתְכֶם עַכְשָׁו כְּעוֹבֵר אֹרַח; כִּי מְקַוֶּה אֲנִי לְהִתְעַכֵּב לְמֶשֶׁךְ זְמַן אֶצְלְכֶם, אִם אָדֹנָי יַרְשֶׁה לִי.
|
|
8
מקָוֶא אנָא גֵיר בּאָפֶסוֹס עֲדַמָּא לפַּנטֵקוּסטֵא.
|
8
הֵן אֶשָּׁאֵר בְּאֶפֶסוֹס עַד לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת,
|
|
9
תַּרעָא גֵיר רַבָּא אִתִפּתַח לִי. דַּמלֶא סוּעֲרָנֵא. וסַקוּבלֵא סַגִּיאִין.
|
9
כִּי פֶּתַח גָּדוֹל נִפְתַּח לִי, מָלֵא פְּעֻלּוֹת, וּמִתְנַגְּדִים רַבִּים.
|
|
10
אִן דֵּין נֵאתֶא צֵאדַיכּוֹן טִימֹתֵאוֹס. חֲזָו דַּדלָא דֶחלָא נִהוֶא לוָתכוֹן. עַבָדָא גֵיר דּמָריָא פָלַח אַכוָתי.
|
10
וְאִם יָבוֹא אֲלֵיכֶם טִימוֹתֵאוֹס, דַּאֲגוּ לְכָךְ שֶׁבְּלִי חֲשָׁשׁ יִהְיֶה אֶצְלְכֶם; כִּי הוּא עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדַת יְהוָֹה כָּמוֹנִי.
|
|
11
למָא הָכֵיל אנָשׁ נשׁוּטִיוהי. אֶלָּא לָוָאוּהי בַּשׁלָמָא דנֵאתֶא לוָתִי. מקָוֶא אנָא לֵהּ גֵּיר עַם אַחֵא.
|
11
לָכֵן אִישׁ אַל יָבוּז לוֹ, אֶלָּא שַׁלְּחוּהוּ לְשָׁלוֹם לָבוֹא אֵלַי, כִּי אֲנִי מְחַכֶּה לוֹ עִם הָאַחִים.
|
|
12
מִן אָפִּלּוֹ דֵין אַחַי סַגִּי בעֵית מִנֵּהּ דּנֵאתֶא לוָתכוֹן עַם אַחֵא. וַכבַר לָא הֲוָא צִביָנָא דנֵאתֶא לוָתכוֹן. אֶמַּתי דֵּין דּנִהוֶא לֵהּ אַתרָא אָתֵא לוָתכוֹן.
|
12
וּמֵאַפָּלּוֹ, אַחַי, רַבּוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיכֶם עִם הָאַחִים, וְאוּלַי לֹא הָיָה רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיכֶם; אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי יָבוֹא אֲלֵיכֶם.
|
הוראות אחרונות
|
13
אִתּתּעִירו. וקוּמו בּהַימָנוּתָא. אִתגַּבּרו. ואִתחַסַּנו.
|
13
הִתְעוֹרְרוּ וְעִמְדוּ בָּאֱמוּנָה; אִמְצוּ וְחִזְקוּ.
|
|
14
וכֻלהֵין צִבוָתכוֹן בּחוּבָּא נִהֶויָן.
|
14
וְכָל עִנְיְנֵיכֶם יֵעָשׂוּ נָא בְּאַהֲבָה.
|
|
15
בָּעֵא אנָא דֵין מִנכוֹן אַחַי. עַל בַּיתָּא דאִסטַפָנַא. מִטֹּל דּיָדעִין אנתּוֹן דּהִנּוֹן אִנּוֹן רֵשִׁיתָא דאָכָיָא. וסָמו נַפשׁהוֹן לתִשׁמִשׁתָּא דקַדִּישֵׁא.
|
15
וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם, אַחַי, עַל בֵּית אִסְטָפָנָה -- כִּי יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהֵם רֵאשִׁית אֲכָיָה, וּמָסְרוּ אֶת עַצְמָם לְשֵׁרוּת הַקְּדוֹשִׁים --
|
|
16
דּאָף אַנתּוֹן תִּהווֹן מִשׁתַּמעִין לאַילֵין דּהָכַנָּא אִנּוֹן וַלכֹלנָשׁ דּלָאֵא עַמַּן וַמעַדַּר.
|
16
שֶׁגַּם אַתֶּם תִשָּׁמְעוּ לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה, וּלְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עָמֵל עִמָּנוּ וְעוֹזֵר.
|
|
17
חָדֵא אנָא דֵין בּמֵאתִיתֵהּ דּאִסטַפָנַא. וַדפַרטוּנָטוֹס וַדאָכָאִיקוֹס. דּמִדֶּם דּבַצַּרתּוֹן לוָתי הִנּוֹן מַלִּיו.
|
17
וְשָׂמֵחַ אֲנִי עַל בּוֹאָם שֶׁל אִסְטָפָנָה וּפָרְטוּנָטוֹס וַאֲכָאִיקוֹס, כִּי מַה שֶּׁהֶחְסַרְתֶּם אֶצְלִי הֵם מִלְּאוּ;
|
|
18
אַנִּיחו גֵּיר רוּחי דִּילי ודִילכוֹן. הֲוַיתּוֹן הָכֵיל מִשׁתָּודּעִין לאַילֵין דּהָכַנָּא אִנּוֹן.
|
18
כִּי הִרְגִּיעוּ אֶת רוּחִי שֶׁלִּי וְאֶת שֶׁלָּכֶם. לָכֵן הַכִּירוּ בַּאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה.
|
|
19
שָׁאלָן בַּשׁלָמכוֹן עֵדָתָא כֻלהֵין דּבָאסִיָּא. שָׁאלִין בַּשׁלָמכוֹן סַגִּי במָרַן אָקִלּוֹס וַפרִסקִלָּא עַם עֵדּתָּא דַבבַיתּהוֹן.
|
19
דּוֹרְשׁוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם כָּל הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּאַסְיָה. דּוֹרְשִׁים הַרְבֵּה בִּשְׁלוֹמְכֶם, בַּאֲדוֹנֵינוּ, אָקִילַס וּפְרִסְקִילָּה עִם הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּבֵיתָם.
|
|
20
שָׁאלִין בַּשׁלָמכוֹן אַחִין כֻּלהוֹן. שַׁאלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנוּשׁקתָא קַדִּישׁתָּא.
|
20
דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם כָּל הָאַחִים. דִּרְשׁוּ אִישׁ בִּשְׁלוֹם רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.
|
|
21
שׁלָמָא בַכתָבַת אִידָא דִילי דּפָּולוֹס.
|
21
שָׁלוֹם בִּכְתַב יָדִי שֶׁלִּי, פַּוְלוֹס.
|
|
22
מַן דּלָא רָחֵם למָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא נִהוֶא חֲרֶם. מָרַן אֶתָא.
|
22
מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ -- חֵרֶם יִהְיֶה! אֲדוֹנֵינוּ בָּא.
|
|
23
טַיבּוּתֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא עַמכוֹן. וחוּבִּי עַם כֻּלכוֹן בַּמשִׁיחָא יֵשׁוּע אָמֵין.
|
23
חֶסֶד אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִמָּכֶם. וְאַהֲבָתִי עִם כֻּלְּכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. אָמֵן.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה