אגרת שאול אל הרומים
פרק א
מבוא
|
1
פָּולוֹס עַבדָּא דיֵשׁוּע משִׁיחָא. קַריָא וַשׁלִיחָא. דּאִתפּרֶשׁ לַסבַרתָא דאַלָהָא.
|
1
פַּוְלוֹס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, קָרוּא וְשָׁלִיחַ שֶׁנִּבְדַּל לִבְשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים
|
|
2
דּמִן קדִים מלַך בּיַד נבִיָּוהי בַּכתָבֵא קַדִּישֵׁא.
|
2
אֲשֶׁר הִבְטִיחַ מִקֶּדֶם בְּיַד נְבִיאָיו בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,
|
|
3
עַל בּרֵהּ הָו דּאִתִילֶד בַּבסַר מִן זַרעָא דבֵית דָּוִיד.
|
3
עַל בְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד בַּבָּשָׂר מִזֶּרַע בֵּית דָּוִד
|
|
4
ואִתִידַע בּרָא דאַלָהָא בחֵיל וַברוּח קדוֹשׁ דּקָם מִן בֵּית מִיתֵא. יֵשׁוּע משִׁיחָא מָרַן.
|
4
וְנִתְוַדַּע כְּבֶן-הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי קָם מִבֵּין הַמֵּתִים, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵינוּ,
|
|
5
דּבֵהּ נסַבְן טַיבּוּתָא וַשׁלִיחוּתָא בכֻלהוֹן עַממֵא אַיך דּנִשׁתַּמעוּן להַימָנוּתָא דַשׁמֵהּ.
|
5
אֲשֶׁר בּוֹ קִבַּלְנוּ חֶסֶד וּשְׁלִיחוּת לְכָל הַגּוֹיִים, לְמַעַן יִשָּׁמְעוּ לֶאֱמוּנַת שְׁמוֹ,
|
|
6
דּאָף אַנתּוֹן מִנהוֹן אַנתּוֹן קרַיָּא ביֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
6
אֲשֶׁר גַּם אַתֶּם מֵהֶם אַתֶּם, קְרוּאִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיח;
|
|
7
לכֻלהוֹן דּבַרהוֹמִי חַבִּיבָוהי דּאַלָהָא קרַיָּא וקַדִּישֵׁא. שׁלָמָא וטַיבּוּתָא עַמכוֹן מִן אַלָהָא אַבוּן ומִן מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
7
לְכֻלָּם אֲשֶׁר בְּרוֹמָא, אֲהוּבֵי אֱלֹהִים, קְרוּאִים וּקְדוֹשִׁים: שָׁלוֹם וָחֶסֶד עֲלֵיכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
8
לוּקדַם מָודֶּא אנָא לאַלָהי בּיֵשׁוּע משִׁיחָא עַל אַפַּי כֻּלכוֹן. דּהַימָנוּתכוֹן אִשׁתַּמעַת בּכֻלֵּהּ עָלמָא.
|
8
תְּחִלָּה מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהַי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל כֻּלְּכֶם, כִּי אֱמוּנַתְכֶם נִשְׁמְעָה בְּכָל הָעוֹלָם.
|
|
9
סָהֵד הוּ לִי גֵיר אַלָהָא דלֵהּ משַׁמֶּשׁ אנָא ברוּחי בַּסבַרתָא דַברֵהּ דַּדלָא שַׁלוָא בכֹלזבַן מִתּדּכַר אנָא לכוֹן בַּצלָוָתי.
|
9
הֵן עֵד לִי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר מְשָׁרֵת אֲנִי אוֹתוֹ בְּרוּחִי בִּבְשׂוֹרַת בְּנוֹ, שֶׁלְּלֹא הֶרֶף, בְּכָל עֵת, זוֹכֵר אֲנִי אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתַי.
|
|
10
ומִתחַנַּן אנָא דאִן מִן כַּדּוּ תִתִפּתַח לִי אוּרחָא בצִביָנֵהּ דּאַלָהָא דאֵתֶא לוָתכוֹן.
|
10
וּמִתְחַנֵּן אֲנִי שֶׁאִם הַפַּעַם תִּפָּתַח לִי דֶּרֶךְ, בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים, שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם;
|
|
11
מִטֹּל דּטָב סוֶא אנָא דאֶחֱזֵיכוֹן ואֶתֶּל לכוֹן מָוהַבתָא דרוּח דּבָהּ תִּשׁתַּררוּן.
|
11
כִּי מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי מְאֹד לִרְאוֹתְכֶם וְלָתֵת לָכֶם מַתְּנַת רוּחַ אֲשֶׁר תִּתְחַזְּקוּ בָּהּ,
|
|
12
ואַכחדָא נִתבַּיָּא בהַימָנוּתָא דִילכוֹן ודִילי.
|
12
וְיַחַד נִתְנַחֵם בָּאֱמוּנָה שֶׁלָּכֶם וְשֶׁלִּי.
|
|
13
צָבֵא אנָא דֵין דּתִדּעוּן אַחַי דּזַבנִין סַגִּיאָן צבֵית דּאֵתֶא לוָתכוֹן. ואִתכּלִית עֲדַמָּא להָשָׁא. דּאָף בּכוֹן נִהוֶא לִי אָדשָׁא אַיך דַּבשַׁרכָּא דעַממֵא.
|
13
רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתֵּדְעוּ, אַחַי, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת רָצִיתִי לָבוֹא אֲלֵיכֶם-- וְנִמְנַע מִמֶּנִּי עַד כֹּה -- כְּדֵי שֶׁגַּם בָּכֶם יִהְיֶה לִי פְּרִי כְּבִשְׁאָר הַגּוֹיִים,
|
|
14
יָונָיֵא ובַרבְּרָיֵא. חַכִּימֵא וסַכלֵא. דַּלכֹלנָשׁ חַיָּב אנָא דאַכרֶז.
|
14
הַיְּוָנִים וְהַבַּרְבָּרִים, הַחֲכָמִים וְהַכְּסִילִים; כִּי לְכָל אָדָם חַיָּב אֲנִי לְהַכְרִיז.
|
|
15
והָכַנָּא מִתחַפַּט אנָא דאָף לכוֹן דּבַרהוֹמִי אֵסַבַּר.
|
15
וְכָךְ מִתְאַמֵּץ אֲנִי כְּדֵי שֶׁגַּם לָכֶם אֲשֶׁר בְּרוֹמָא אֲבַשֵּׂר;
|
כוח הבשורה
|
16
לָא גֵיר בָּהֵת אנָא בָהּ בַּסבַרתָא. מִטֹּל דּחַילָא הי דּאַלָהָא לחַיֵּא דכֹל דַּמהַימנִין בֵּהּ. אִן מִן יהוּדָיֵא לוּקדָם ואִן מִן אַרֲמָיֵא.
|
16
כִּי אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בַּבְּשׂוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁגְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לְחַיִּים לְכָל הַמַּאֲמִין בָּהּ, אִם מִן הַיְּהוּדִים תְּחִלָּה וְאִם מִן הָאֲרַמִּים;
|
|
17
כֵּאנוּתֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא בָהּ מִתגַּליָא מִן הַימָנוּתָא להַימָנוּתָא. אַיך דַּכתִיב: דּכֵאנָא מִן הַימָנוּתָא נִחֶא.
|
17
כִּי בָּהּ צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מֵאֱמוּנָה לֶאֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: צַדִּיק בֶּאֱמוּנָה יִחְיֶה.
|
ההתכחשות לאמת ותוצאותיה
|
18
מִתגּלֶא הו גֵּיר רוּגזֵהּ דּאַלָהָא מִן שׁמַיָּא עַל כֻּלֵּהּ עָולהוֹן ורוּשַׁעֲהוֹן דַּבנַינָשָׁא. הָנוֹן דּקוּשׁתָּא בעָולָא אַחִידִין.
|
18
הֵן זַעַם אֱלֹהִים נִגְלֶה מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּל עַוְלָתָם וְרִשְׁעָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר מַחֲזִיקִים אֶת הָאֱמֶת בְּעַוְלָה;
|
|
19
מִטֹּל דִּידִיעוּתֵהּ דּאַלָהָא גַליָא הי בּהוֹן. אַלָהָא גֵיר גּלָּהּ בּהוֹן.
|
19
שֶׁכֵּן דַּעַת הָאֱלֹהִים גְּלוּיָה בָּהֶם, כִּי הָאֱלֹהִים גִּלָּה אוֹתָהּ בָּהֶם;
|
|
20
כַּסיָתֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא מִן תַּרמיָתֵהּ דּעָלמָא לבִריָתֵהּ בּסוּכָּלָא מִתחַזיָן. וחַילֵהּ ואַלָהוּתֵהּ דַּלעָלַם. דּנִהווֹן דּלָא מַפַּק בּרוּח.
|
20
שֶׁהֲרֵי נִסְתְּרוֹת הָאֱלֹהִים מֵאָז מוֹסְדוֹת עוֹלָם נִרְאוֹת לִבְרוּאָיו עַל-יְדֵי הַשֵּׂכֶל, וּגְבוּרָתוֹ וֵאלֹהוּתוֹ אֲשֶׁר לְעוֹלָם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ לְלֹא הִצְטַדְּקוּת,
|
|
21
מִטֹּל דִּידַעו לאַלָהָא. ולָא אַיך דּלַאלָהָא שַׁבּחוּהי ואָודִּיו לֵהּ. אֶלָּא אִסתַּרַקו בּמַחשׁבָתהוֹן. ואִתחַשַּׁך לִבּהוֹן דּלָא מִסתַּכַּל.
|
21
מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא שִׁבְּחוּהוּ וְלֹא הוֹדוּ לוֹ כֵּאלֹהִים, אֶלָּא נֶהְבְּלוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְחָשַׁךְ לִבָּם הַבִּלְתִּי מֵבִין.
|
|
22
וכַד סָברִין בּנַפשׁהוֹן דּחַכִּימִין אִנּוֹן. שׁטָו להוֹן.
|
22
וּבְחָשְׁבָם בִּלְבָבָם שֶׁחֲכָמִים הֶם, הָיוּ לְשׁוֹטִים
|
|
23
וחַלֶּפו תּשׁבּוֹחתֵּהּ דּאַלָהָא דלָא מִתחַבַּל בַּדמוּתָא דצַלמָא דבַרנָשָׁא דמִתחַבַּל ובַדמוּתָא דפָרַחתָא ודַארבּעַת רִגלֵיהּ וַדרַחשָׁא דאַרעָא.
|
23
וְהֵמִירוּ אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי-כָּלֶה בִּדְמוּת צֶלֶם הָאָדָם הַכָּלֶה, וּבִדְמוּת שֶׁל עוֹף וְשֶׁל אַרְבַּע רַגְלַיִם וְשֶׁל רִמְשֵׂי הָאָרֶץ.
|
|
24
מִטֹּל הָנָא אַשׁלֶם אִנּוֹן אַלָהָא לַרגִיגָתָא טַמָּאתָא דלִבּהוֹן. דַּנצַעֲרוּן פַּגרַיהוֹן בּהוֹן.
|
24
עַל כֵּן מְסָרָם הָאֱלֹהִים לַתַּאֲווֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁל לִבָּם, לְבַזּוֹת אֶת גּוּפָם בָּהֶן;
|
|
25
וחַלֶּפו שׁרָרֵהּ דּאַלָהָא בכַדָּבוּתָא. וַדחֶלו ושַׁמֶּשׁו לבִריָתָא טָב מִן דַּלבָרוֹיהֵין. דּלֵהּ תִּשׁבּחָן ובוּרכָּן לעָלַם עָלמִין אָמֵין.
|
25
וְהֵמִירוּ אֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים בַּכָּזָב, וְיָרְאוּ וְשֵׁרְתוּ אֶת הַבְּרוּאִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת בּוֹרְאָם, אֲשֶׁר לוֹ הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
|
|
26
מִטֹּל הָנָא אַשׁלֶם אִנּוֹן אַלָהָא לכֵאבֵא דצַעֲרָא. נִקבָתהוֹן גֵּיר חַלֶּף חֲשַׁחתָא דַכיָנהֵין וַבמִדֶּם דּלָא מכָן אִתחַשַּׁח.
|
26
עַל כֵּן מְסָרָם הָאֱלֹהִים לְמַחֲלוֹת בְּזוּיוֹת; כִּי נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ אֶת שִׁמּוּשׁ טִבְעָן, וּבַאֲשֶׁר אֵינוֹ טִבְעִי הִשְׁתַּמְּשׁוּ.
|
|
27
ותוּב אָף דִּכרַיהוֹן הָכַנָּא שׁבַקו חֲשַׁחתָא דַכיָנָא דנִקבָתָא. ואִשׁתַּרַחו בּרִגּתָא חַד עַל חַד. ודִכרָא עַל דִּכרָא בֶהתּתָא עֲבַדו. ופוּרעָנָא דזָדֵק הוָא לטָעֲיוּתהוֹן בַּקנוֹמהוֹן קַבּלוּהי.
|
27
וְכֵן גַּם הַגְּבָרִים שֶׁלָּהֶם עָזְבוּ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ הַטִּבְעִי בַּנָּשִׁים, וְהִתְהוֹלְלוּ בְּתַאֲוָה זֶה אֶל זֶה; וְגֶבֶר עִם גֶּבֶר בֹּשֶׁת עָשׂוּ, וְאֶת הַגְּמוּל הָרָאוּי לִסְטִיָּתָם קִבְּלוּ בָּהֶם עַצְמָם.
|
|
28
ואַיך דּלָא דָנו בּנַפשׁהוֹן דּנִדּעוּן לאַלָהָא. אַשׁלֶם אִנּוֹן אַלָהָא למַדּעָא דַסרִיקוּתָא דנִהווֹן עָבדִּין מִדֶּם דּלָא וָלֵא.
|
28
וּכְפִי שֶׁלֹּא דָּנוּ בִּלְבָבָם לָדַעַת אֶת הָאֱלֹהִים, מְסָרָם הָאֱלֹהִים לְהַבְלוּת דַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי,
|
|
29
כַּד מלֵין כֹּל עָוָלוּתָא. וזָניוּתָא. ומַרִירוּתָא. ובִישׁוּתָא. ועָלוֹבוּתָא. וַחֲסָמָא. וקִטלָא. וחֶריָנָא. ונִכלָא. ומַחשָׁבָתָא בִישָׁתָא.
|
29
בִּהְיוֹתָם מְלֵאִים כָּל עַוְלָה וּזְנוּת וּמְרִירוּת וְרֹעַ וְעֹשֶׁק וְקִנְאָה וְרֶצַח וּמְרִיבָה וּמִרְמָה וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת
|
|
30
ורִטנָא. ומֵאכַל קַרצָא. וַסנִיאִין לאַלָהָא. מצַעֲרָנֵא. חֲתִירֵא. שַׁבהֲרָנֵא מִשׁכּחַי בִּישָׁתָא. חַסִּירַי רֶעֱיָנָא. דּלַאבָהַיהוֹן לָא מִתּטפִּיסִין.
|
30
וְרִטּוּן וְקִטְרוּג, וּבִהְיוֹתָם שְׂנוּאֵי אֱלֹהִים, זֵדִים, גֵּאִים, רַבְרְבָנִים, חוֹרְשֵׁי רָעוֹת, חַסְרֵי תְּבוּנָה, שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לְהוֹרֵיהֶם,
|
|
31
ודַקיָמָא לַיתּ להוֹן. ולָא חוּבָּא. ולָא שַׁינָא. ולָא רַחמֵא אִית בּהוֹן.
|
31
וַאֲשֶׁר בְּרִית אֵין לָהֶם, וְלֹא אַהֲבָה, וְלֹא שָׁלוֹם, וְלֹא רַחֲמִים בָּהֶם;
|
|
32
אַילֵין דּכַד יָדעִין דִּינֵהּ דּאַלָהָא דלַאילֵין דּאַיך הָלֵין סָעֲרִין למָותָּא מחַיֶּב. לָא הוָא בַלחוֹד עָבדִּין להֵין. אֶלָּא אָף מִשׁתָּותּפִין לאַילֵין דּהָלֵין עָבדִּין.
|
32
אֲשֶׁר בְּיָדְעָם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהִים, שֶׁאֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה דָּן הוּא לְמָוֶת, לֹא רַק שֶׁהֵם עוֹשִׂים אוֹתָם, אֶלָּא גַּם מִשְׁתַּתְּפִים עִם הָעוֹשִׂים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ב
משפט הצדק של אלהים
|
1
מִטֹּל הָנָא לַיתּ לָך מַפַּק בּרוּחָא אוֹ בַרנָשָׁא דָאֵן חַברֵהּ. בּהָו גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ חַברָך. נַפשָׁך הוּ מחַיֶּב אַנתּ. ואָף אַנתּ גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ. בּהֵין הוּ מִתהַפַּך אַנתּ.
|
1
מִשּׁוּם כָּךְ אֵין לְךָ הִצְטַדְּקוּת, לְךָ בֶּן-אָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ; כִּי בָּזֶה שֶׁאַתָּה דָּן אֶת חֲבֵרךָ, אֶת עַצְמְךָ אַתָּה מַרְשִׁיעַ; שֶׁהֲרֵי גַּם אַתָּה הַדָּן, אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹשֶׂה אַתָּה.
|
|
2
ויָדעִין חנַן דּאִיתָוהי דִּינֵהּ דּאַלָהָא בקוּשׁתָּא עַל אַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין.
|
2
וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים הוּא כְּפִי הָאֱמֶת עַל עוֹשֵׂי אֵלֶּה.
|
|
3
מָנָא דֵין מִתחַשַּׁב אַנתּ אוֹ בַרנָשָׁא דדָאֵן אַנתּ לאַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין כַּד אָף אַנתּ בּהֵין מִתהַפַּך אַנתּ. דּאַנתּ תֶּעֱרוֹק מִן דִּינֵהּ דּאַלָהָא.
|
3
וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, בֶּן-אָדָם, אַתָּה הַדָּן אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים אֵלֶּה בְּעוֹד שֶׁגַּם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָם -- שֶׁאַתָּה תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט הָאֱלֹהִים?
|
|
4
אָו עַל עוּתרָא דבַסִּימוּתֵהּ ועַל מַגּרַת רוּחֵהּ. ועַל אַתרָא דיַהב לָך מַמרַח אַנתּ ולָא יָדַע אַנתּ דּבַסִּימוּתֵהּ דּאַלָהָא לַתיָבוּתָא הו מַיתּיָא לָך.
|
4
אוֹ הֲמֵעֵז אַתָּה עַל עֹשֶׁר טוּבוֹ וְעַל אֹרֶךְ רוּחוֹ וְעַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנָּתַן לְךָ, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁטּוּב הָאֱלֹהִים מֵבִיא אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה?
|
|
5
אֶלָּא מִטֹּל קַשׁיוּת לִבָּך דּלָא תָאֵב. סָאֵם אַנתּ לָך סִימתָא דרוּגזָא ליָומָא דרוּגזָא וַלגִליָנָא דדִינָא כֵאנָא דאַלָהָא.
|
5
וְאוּלָם בִּגְלַל קְשִׁי לְבָבְךָ אֲשֶׁר אֵינוֹ שָׁב, צוֹבֵר אַתָּה לְךָ מִצְבּוֹר זַעַם לְיוֹם הַזַּעַם וּלְהִתְגַּלּוּת מִשְׁפָּטוֹ הַצּוֹדֵק שֶׁל הָאֱלֹהִים,
|
|
6
הָו דּפָרַע לכֹלנָשׁ אַיך עֲבָדָוהי.
|
6
הַמְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו:
|
|
7
לאַילֵין דּבַמסַיבּרָנוּתָא דַעֲבָדֵא טָבֵא. תִּשׁבּוֹחתָּא ואִיקָרָא ולָא מִתחַבּלָנוּתָא בָעֵין. יָהֵב להוֹן חַיֵּא דַלעָלַם.
|
7
לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּהַתְמָדָה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַל-כִּלָּיוֹן -- נוֹתֵן הוּא לָהֶם חַיֵּי עוֹלָם;
|
|
8
אַילֵין דֵּין דּעָצֵין. ולָא מִתּטפִּיסִין לַשׁרָרָא אֶלָּא לעָולָא מִתּטפִּיסִין. נִפרוֹע אִנּוֹן רוּגזָא וחֶמתָא.
|
8
אֲבָל אֵלֶּה שֶׁמִּתְנַגְּדִים וְאֵינָם נִשְׁמָעִים לָאֱמֶת, אֶלָּא לָעַוְלָה נִשְׁמָעִים, יִגְמֹל לָהֶם זַעַם וְחָרוֹן.
|
|
9
ואוּלצָנָא וטוּרָפָא לכֹל בַּרנָשׁ דּפָלַח בִּישָׁתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא.
|
9
וְצָרָה וּתְלָאָה עַל כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה אֶת הָרַע, עַל הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְעַל הָאֲרַמִּים;
|
|
10
תִּשׁבּוֹחתָּא דֵין ואִיקָרָא וַשׁלָמָא לכֹל דּפָלַח טָבָתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא.
|
10
אֲבָל תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב, לַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְלָאֲרַמִּים;
|
|
11
לָא גֵיר אִית מַסַּב בּאַפֵּא לוָת אַלָהָא.
|
11
כִּי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים עִם הָאֱלֹהִים.
|
|
12
אַילֵין גֵּיר דַּדלָא נָמוֹסָא חֲטָו. אָף דּלָא נָמוֹסָא נֵאבדּוּן ואַילֵין דַּבנָמוֹסָא חֲטָו. מִן נָמוֹסָא נִתּתּדִּינוּן.
|
12
הֲרֵי אֵלֶּה שֶׁבְּלֹא תּוֹרָה חָטְאוּ, גַּם בְּלֹא תּוֹרָה יֹאבְדוּ; וְאֵלֶּה שֶׁחָטְאוּ בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ;
|
|
13
לָא הוָא גֵיר שָׁמוֹעָוהי דּנָמוֹסָא כֵאנִין קדָם אַלָהָא. אֶלָּא עָבוֹדָוהי דּנָמוֹסָא מִזדַּדּקִין.
|
13
כִּי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֶלָּא עוֹשֵׂי הַתּוֹרָה מֻצְדָּקִים.
|
|
14
אִן גֵּיר עַממֵא דנָמוֹסָא לַיתּ להוֹן מִן כּיָנהוֹן נֶעבּדוּן דּנָמוֹסָא. הָנוֹן דּכַד נָמוֹסָא לַיתּ הוָא להוֹן. לנַפשׁהוֹן הֲוָו נָמוֹסָא.
|
14
הֲרֵי אִם גּוֹיִים שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה, מִטִּבְעָם מְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה -- הַלָּלוּ, בְּאֵין לָהֶם תּוֹרָה, הָיוּ לְעַצְמָם תּוֹרָה.
|
|
15
והִנּוֹן מחָוֵין עֲבָדֵהּ דּנָמוֹסָא. כַּד כּתִיב עַל לִבּהוֹן. ומַסַהֲדָא עֲלַיהוֹן תֵּארתּהוֹן. כַּד מַחשׁבָתהוֹן מכָונָן אָו נָפקָן רוּחָא לַחֲדָדֵא.
|
15
וְהֵם מַרְאִים אֶת פֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב עַל לִבָּם; וּמֵעִיד עֲלֵיהֶם מַצְפּוּנָם בִּהְיוֹת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מוֹכִיחוֹת אוֹ מְלַמְּדוֹת זְכוּת זוֹ עַל זוֹ,
|
|
16
בּיָומָא דדָאֵן אַלָהָא כַסיָתָא דַבנַי אנָשָׁא אַיך סבַרתָא דִילי בּיַד יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
16
בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת נִסְתְּרוֹת בְּנֵי-אָדָם, לְפִי בְּשׂוֹרָתִי, עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
היהודים והתורה
|
17
אִן אַנתּ דֵּין דַּיהוּדָיָא מִתִקרֶא אַנתּ. ומִתּתּנִיח אַנתּ עַל נָמוֹסָא. ומִשׁתַּבהַר אַנתּ בּאַלָהָא.
|
17
אֲבָל אִם אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי נִקְרָא אַתָּה וְסוֹמֵךְ אַתָּה עַל הַתּוֹרָה, וּמִתְגָּאֶה אַתָּה בֵּאלֹהִים,
|
|
18
דּיָדַע אַנתּ צִביָנֵהּ. ופָרֵשׁ אַנתּ וָליָתָא. דּיַלִּיף אַנתּ מִן נָמוֹסָא.
|
18
שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת רְצוֹנוֹ, וּמַבְחִין אַתָּה בַּדְּבָרִים הַהֲגוּנִים, כִּי מְלֻמָּד אַתָּה מִן הַתּוֹרָה,
|
|
19
ואִתּתּכֶלתּ עַל נַפשָׁך דַּמדַבּרָנָא אַנתּ דַּעֲוִירֵא ונוּהרָא דאַילֵין דּאִיתַיהוֹן בּחֶשּׁוֹכָא.
|
19
וּבָטַחְתָּ עַל עַצְמְךָ שֶׁמַּדְרִיךְ אַתָּה לָעִוְרִים וְאוֹר לַאֲשֶׁר הֵם בַּחֹשֶׁךְ,
|
|
20
ורָדוֹיָא דחַסִּירַי רֶעיָנָא. ומַלּפָנָא דַטלָיִא. ואִית לָך דּוּמיָא דִידַעֲתָא ודַשׁרָרָא בנָמוֹסָא.
|
20
וּמְחַנֵּךְ לְחַסְרֵי בִּינָה וּמוֹרֶה לִנְעָרִים, וְיֵשׁ לְךָ מַרְאִית הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה --
|
|
21
אַנתּ הָכֵיל דּמַלֶּף אַנתּ לַאחרָנֵא. לנַפשָׁך לָא מַלֵּף אַנתּ. וַדמַכרֶז אַנתּ דּלָא נִגִנבוּן. אַנתּ גָּנֵב אַנתּ.
|
21
וּבְכֵן אַתָּה, שֶׁמְּלַמֵּד אַתָּה אֲחֵרִים, אֶת עַצְמְךָ אֵינְךָ מְלַמֵּד? וְאֲשֶׁר מַכְרִיז אַתָּה שֶׁלֹּא לִגְנֹב, הֲתִגְנֹב אַתָּה?
|
|
22
ודָאמַר אַנתּ דּלָא נגוּרוּן. אַנתּ גָּאַר אַנתּ. ואַנתּ דּשָׁאֵט אַנתּ פּתַכרֵא. מחַלֶּץ אַנתּ בֵּית מַקדּשָׁא.
|
22
וַאֲשֶׁר אוֹמֵר אַתָּה שֶׁלֹּא לִנְאֹף, הֲתִנְאַף אַתָּה? וְאַתָּה אֲשֶׁר בָּז לֶאֱלִילִים, הֲתִבְזֹז אַתָּה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?
|
|
23
ואַנתּ דּמִשׁתַּבהַר אַנתּ בּנָמוֹסָא. בּהָו דּעָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא לאַלָהָא הו מצַעַר אַנתּ.
|
23
וְאַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה, הַתְבַזֶּה אֶת הָאֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁתַּעֲבֹר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה?
|
|
24
שׁמֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא מִטֹּלָתכוֹן הוּ מִתגַּדַּף בֵּית עַממֵא. אַיך דַּכתִיב.
|
24
כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם הוּא מְגֻדָּף בֵּין הַגּוֹיִים, כַּכָּתוּב.
|
|
25
גּזוּרתָּא גֵיר מַהֲניָא אִן נָמוֹסָא תִגמוֹר. אִן תֶּעֱבַּר לָך דֵּין מִן נָמוֹסָא. גּזוּרתָּך הֲוָת לָהּ עוּרלוּתָא.
|
25
הֲרֵי הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם תְּמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם תִּסְטֶה מִן הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה.
|
|
26
אִן הוּ דֵין דּעוּרלוּתָא תִטַּר פּוּקדָּנֵהּ דּנָמוֹסָא. לָא הָא עוּרלוּתָא מִתחַשׁבָּא לָהּ גּזוּרתָּא.
|
26
וְאִם הֶעָרֵל יִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב הָעָרְלָה לְמִילָה?
|
|
27
וַתּדוּן עוּרלוּתָא דמִן כּיָנָהּ גָּמרָא נָמוֹסָא. לָך דּבַכתָבָא ובַגזוּרתָּא עָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא.
|
27
וְיִשְׁפֹּט אוֹתְךָ הֶעָרֵל שֶׁמִּטִּבְעוֹ מְמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה, אוֹתְךָ אֲשֶׁר עִם הַכְּתָב וְעִם הַמִּילָה עוֹבֵר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה.
|
|
28
לָא הוָא גֵיר מַן דַּבגִליָא הָו הוּ יהוּדָיָא. אָף לָא אַידָּא דמִתחַזיָא בבִסרָא גזוּרתָּא.
|
28
הֲרֵי לֹא מִי שֶׁבְּגָלוּי הוּא הַיְּהוּדִי; גַּם לֹא אֲשֶׁר נִרְאֵית בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה;
|
|
29
אֶלָּא הָו הוּ יהוּדָיָא אַינָא דַבכִסיָא הו. וַגזוּרתָּא אַידָּא דַדלִבָּא הי בּרוּח ולָא בַכתָבָא. אַידָּא דתִשׁבּוֹחתָּהּ לָא הֲוָת מִן בּנַינָשָׁא אֶלָּא מִן אַלָהָא.
|
29
אֶלָּא הַיְּהוּדִי הוּא אֲשֶׁר בֶּחָבוּי הוּא; וְהַמִּילָה הִיא זוֹ שֶׁל הַלֵּב, בְּרוּחַ וְלֹא בִּכְתָב, אֲשֶׁר תְּהִלָּתָהּ אֵינֶנָּה מִבְּנֵי אָדָם אֶלָּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ג
היהודים והתורה -- המשך
|
1
מָנַא הי הָכֵיל יַתִּירוּתֵהּ דַּיהוּדָיָא. אָו מָנָא יוּתרָנָה דַגזוּרתָּא.
|
1
מַהוּ אֵפוֹא יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי? אוֹ מַה יִּתְרוֹנָהּ שֶׁל הַמִּילָה?
|
|
2
סַגִּי בכֹל מִדֶּם. לוּקדַם דּאִתהַימַנו מִלָּוהי דּאַלָהָא.
|
2
הַרְבֵּה בְּכָל אֹפֶן. רֵאשִׁית הֻפְקְדוּ בִּידֵיהֶם דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
3
אִן מִנהוֹן גֵּיר לָא הַימֶנו. דַּלמָא בַדלָא הַימֶנו הַימָנוּתֵהּ דּאַלָהָא בַטֶּלו.
|
3
גַּם אִם כַּמָּה מֵהֶם לֹא הֶאֱמִינוּ, הַאִם בְּכָךְ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בִּטְּלוּ אֶת נֶאֱמָנוּת הָאֱלֹהִים?
|
|
4
חָס. אִיתָוהי גֵּיר אַלָהָא שַׁרִירָא. וכֹל בַּרנָשׁ דַּגָּל. אַיך דַּכתִיב: דּתִהוֶא כֵאין בּמִלַּיך. ותִזכֶּא כַד דָּינִין לָך.
|
4
חָלִילָה; שֶׁהֲרֵי הָאֱלֹהִים מְהֵימָן וְכָל אָדָם כּוֹזֵב, כַּכָּתוּב: לְמַעַן תִּצְדַּק בִּדְבָרֶיךָ וְתִזְכֶּה בְּשָׁפְטָם אוֹתְךָ.
|
|
5
אִן דֵּין עָולַן כֵּאנוּתֵהּ דּאַלָהָא מקִים. מָנָא נֵאמַר. למָא עָוָל הוּ אַלָהָא דמַיתֵּא רוּגזֵהּ. אַיך בַּרנָשָׁא הו ממַלֶּל אנָא.
|
5
אֲבָל אִם עַוְלָתֵנוּ מְאַשֶּׁרֶת אֶת צִדְקַת הָאֱלֹהִים, מַה נֹּאמַר? הַאִם עַוָּל הוּא הָאֱלֹהִים הַמֵּבִיא אֶת זַעֲמוֹ? כְּאָדָם אֲנִי מְדַבֵּר.
|
|
6
חָס. ואִן לָא. אַיכַּנָּא נדוּן אַלָהָא לעָלמָא.
|
6
חָלִילָה. אַחֶרֶת אֵיךְ יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם?
|
|
7
אִן גֵּיר שׁרָרֵהּ דּאַלָהָא אִתיַתַּר בּדַגָּלוּתי לתִשׁבּוֹחתֵּהּ דִּילֵהּ. למָנָא הָכֵיל אֶנָא אַיך חַטָּיָא מִתּתּדִּין אנָא.
|
7
שֶׁכֵּן אִם אֱמֶת הָאֱלֹהִים שׁוֹפַעַת עַל-יְדֵי מִרְמָתִי -- לְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁלּוֹ, מַדּוּעַ אֵפוֹא כְּחוֹטֵא נִשְׁפָּט אֲנִי?
|
|
8
אָו דַּלמָא אַיך דַּמגַדּפִין עֲלַין אנָשָׁא ואָמרִין: דּאָמרִין חנַן דּנֶעֱבֶּד בִּישָׁתָא דנֵאתיָן טָבָתָא. הָנוֹן דּדִינהוֹן נטִיר הוּ לכֵאנוּתָא.
|
8
אוֹ שֶׁמָּא כְּמוֹ שֶׁמְּגַדְּפִים אוֹתָנוּ אֲנָשִׁים וְאוֹמְרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: נַעֲשֶׂה אֶת הָרַע כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַטּוֹב -- הַלָּלוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטָם שָׁמוּר הוּא לַצֶּדֶק.
|
כל בני אדם חטאו
|
9
מָנָא הָכֵיל אַחִידִין חנַן יַתִּירָא. דקַדֶּמְן פּסַקְן עַל יהוּדָיֵא ועַל אַרֲמָיֵא דַתחֵית חֲטִיתָא אִנּוֹן כֻּלהוֹן.
|
9
מָה אֵפוֹא יֵשׁ לָנוּ יוֹתֵר? שֶׁכֵּן כְּבָר פָּסַקְנוּ עַל הַיְּהוּדִים וְעַל הָאֲרַמִּים כִּי תַּחַת חֵטְא הֵם כֻּלָּם,
|
|
10
אַיך דַּכתִיב: דּלַיתּ כֵּאנָא אָף לָא חַד.
|
10
כַּכָּתוּב: אֵין צַדִּיק, אַף לֹא אֶחָד;
|
|
11
ולָא דמִסתַּכַּל ולָא דבָעֵא לאַלָהָא.
|
11
וְלֹא מַשְׂכִּיל וְלֹא דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים.
|
|
12
כֻּלהוֹן סטָו אַכחדָא ואִסתּלִיו. ולַיתּ דּעָבֵד טָבתָא. אָפלָא חַד.
|
12
כֻּלָּם סָרוּ יַחְדָּו, נֶאֱלָחוּ; וְאֵין עוֹשֵׂה טוֹב, אַף לֹא אֶחָד.
|
|
13
קַברֵא פּתִיחֵא גַגּרָתהוֹן. ולִשָּׁנַיהוֹן נַכּוּלתָנִין. וחֶמתָא דאֶספֶּס תּחֵית סִפוָתהוֹן.
|
13
קְבָרִים פְּתוּחִים גְּרוֹנוֹתֵיהֶם, וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם יַחֲלִיקוּן, וְחֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ.
|
|
14
פּוּמהוֹן מלֶא לָוטתָא ומִרתָא.
|
14
פִּיהֶם מָלֵא אָלָה וּמְרֹרוֹת,
|
|
15
ורִגלַיהוֹן קַלִּילָן למֵאשַׁד דּמָא.
|
15
וְרַגְלֵיהֶם קַלּוֹת לִשְׁפֹּךְ דָּם.
|
|
16
שׁחָקָא ודָווֹנָא באוּרחָתהוֹן.
|
16
שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם,
|
|
17
ואוּרחָא דַשׁלָמָא לָא יִדַעו.
|
17
וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ;
|
|
18
ודֶחֶלתֵהּ דּאַלָהָא לַיתּ קדָם עַינַיהוֹן.
|
18
וְאֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.
|
|
19
יָדעִין חנַן דֵּין דּמִדֶּם דּאֶמַר נָמוֹסָא לאַילֵין דַבנָמוֹסָא אִנּוֹן אֶמַר. דּכֹל פּוּם נִסתּכַר. ועָלמָא כֻלֵּהּ נִתחַיַּב לאַלָהָא.
|
19
יוֹדְעִים אָנוּ כִּי מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, אָמְרָה לְאֵלֶּה שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם, כְּדֵי שֶׁכָּל פֶּה יִסָּכֵר וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ יְחֻיַּב לִפְנֵי אֱלֹהִים,
|
|
20
מִטֹּל דּמִן עֲבָדָוהי דּנָמוֹסָא לָא מִזדַּדַּק כֹּל בּסַר קדָמָוהי. מִן נָמוֹסָא גֵיר אִתיַדעַת חֲטִיתָא.
|
20
מִשּׁוּם שֶׁמִּמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר; כִּי מִן הַתּוֹרָה נוֹדָע הַחֵטְא.
|
אלהים מצדיק את האדם על-ידי האמונה
|
21
הָשָׁא דֵין דּלָא נָמוֹסָא כֵאנוּתֵהּ דּאַלָהָא אִתגַּליַת. ומַסהֶד עֲלֵיהּ הוּ נָמוֹסָא וַנבִיֵּא.
|
21
בְּרַם כָּעֵת בְּלִי תּוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים נִגְלְתָה, וּמְעִידִים עָלֶיהָ הִיא הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.
|
|
22
כֵּאנוּתֵהּ דֵּין דּאַלָהָא ביַד הַימָנוּתָא הי דּיֵשׁוּע משִׁיחָא לכֹל אנָשׁ אָף עַל כֹּל אנָשׁ דַּמהַימֶן בֵּהּ. לַיתּ גֵּיר פּוּרשָׁנָא.
|
22
אֲבָל צִדְקַת הָאֱלֹהִים הִיא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ -- וְכָל אָדָם, גַּם עַל כָּל אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ, כִּי אֵין כָּל הֶבְדֵּל,
|
|
23
מִטֹּל דּכֻלהוֹן חֲטָו. וחַסִּירִין מִן תִּשׁבּוֹחתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
23
מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ וַחֲסֵרִים הֵם כְּבוֹד אֱלֹהִים.
|
|
24
ומִזדַּדּקִין בּטַיבּוּתָא מַגָּן וַבפוּרקָנָא דאִיתָוהי בּיֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
24
וּמֻצְדָּקִים הֵם בַּחֶסֶד, חִנָּם, וּבַפְּדוּת אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
25
הָנָא דקַדֶּם סָמֵהּ אַלָהָא חוּסָיָא בהַימָנוּתָא דַדמֵהּ. מִטֹּל חֲטָהַין דּמִן קדִים חֲטַין.
|
25
זֶה אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְכַפֹּרֶת בֶּאֱמוּנַת דָּמוֹ, בִּגְלַל חֲטָאֵינוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לְפָנִים,
|
|
26
בּאַתרָא דיַהב לַן אַלָהָא במַגּרַת רוּחֵהּ לתַחוִיתָא דכֵאנוּתֵהּ דַּבזַבנָא הָנָא. דּהוּ נִהוֶא כֵאנָא וַנזַדֶּק בּכֵאנוּתָא למַן דַּבהַימָנוּתָא הו דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
26
בָּאַרְכָּה שֶׁנָּתַן לָנוּ הָאֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ רוּחוֹ, לְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק וְיַצְדִּיק בִּצְדָקָה אֶת מִי שֶׁבֶּאֱמוּנַת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
27
אַיכָּו הָכֵיל שׁוּבְהָרָא. אִתבַּטַּל לֵהּ. בּאַינָא נָמוֹסָא. דַּעֲבָדֵא. לָא. אֶלָּא בנָמוֹסָא דהַימָנוּתָא.
|
27
וּבְכֵן אֵיפֹה הַהִתְגָּאוּת? נִתְבַּטְּלָה לָהּ. עַל-יְדֵי אֵיזוֹ תּוֹרָה? שֶׁל מַעֲשִׂים? לֹא, אֶלָּא עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה.
|
|
28
מִתרַעֵין חנַן הָכֵיל דַּבהַימָנוּתָא הו מִזדַּדַּק בַּרנָשָׁא ולָא בַעֲבָדֵא דנָמוֹסָא.
|
28
לָכֵן סוֹבְרִים אָנוּ שֶׁבָּאֱמוּנָה מֻצְדָּק הָאָדָם וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה.
|
|
29
למָא גֵיר אַלָהָא דַיהוּדָיֵא הו בַּלחוֹד. וַדעַממֵא לָא. אֵין. אָף דּעַממֵא.
|
29
שֶׁכֵּן, הַאִם אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הוּא בִּלְּבַד, וְשֶׁל הַגּוֹיִים לֹא? כֵּן, גַּם שֶׁל הַגּוֹיִים;
|
|
30
מִטֹּל דּחַד הוּ אַלָהָא. דַּמזַדֶּק גּזוּרתָּא בהַימָנוּתָא אָף עוּרלוּתָא בָהּ בּהַימָנוּתָא.
|
30
מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת הַנִּמּוֹלִים עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, אַף אֶת הָעֲרֵלִים עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הָאֱמוּנָה.
|
|
31
למָא הָכֵיל נָמוֹסָא הו מבַטלִין חנַן בּהַימָנוּתָא. חָס. אֶלָּא נָמוֹסָא הו מקִימִין חנַן.
|
31
הַאִם אֵפוֹא אֶת הַתּוֹרָה מְבַטְּלִים אָנוּ עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה? חָלִילָה! אֶלָּא מְקַיְּמִים אָנוּ אֶת הַתּוֹרָה.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ד
אברהם נצדק באמונה
|
1
מָנָא הָכֵיל אָמרִין חנַן עַל אַברָהָם רֵשָׁא דאַבָהָתָא דאִשׁכַּח בַּבסַר.
|
1
מָה אֵפוֹא אוֹמְרִים אָנוּ עַל אַבְרָהָם, רֹאשׁ הָאָבוֹת, שֶׁמָּצָא בַּבָּשָׂר?
|
|
2
אִלּוּ גֵיר אַברָהָם מִן עֲבָדֵא אִזדַּדַּק הוָא. אִית הוָא לֵהּ שׁוּבהָרָא. אֶלָּא לָא לוָת אַלָהָא.
|
2
שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הֻצְדַּק אַבְרָהָם עַל-יְדֵי מַעֲשִׂים, הָיְתָה לוֹ תְּהִלָּה, אַךְ לֹא אֵצֶל הָאֱלֹהִים;
|
|
3
מָנָא גֵיר אֶמַר כּתָבָא: דּהַימֶן אַברָהָם לאַלָהָא. ואִתחַשׁבַּת לֵהּ לזַדִּיקוּ.
|
3
כִּי מָה אָמַר הַכָּתוּב? שֶׁהֶאֱמִין אַבְרָהָם לֵאלֹהִים וְנֶחִשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה.
|
|
4
למַן דּפָלַח דֵּין. לָא מִתִחשֶׁב לֵהּ אַגרֵהּ אַיך דַּבטַיבּוּ. אֶלָּא אַיך מַן דּמִתּתּחִיב לֵהּ.
|
4
בְּרַם מִי שֶׁעוֹבֵד אֵין שְׂכָרוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כִּבְחֶסֶד, אֶלָּא כְּמַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ.
|
|
5
להָו דֵּין דּלָא פלַח. אֶלָּא הַימֶן בַּלחוֹד בּמַן דַּמזַדֶּק לחַטָּיֵא. מִתחַשׁבָּא לֵהּ הַימָנוּתֵהּ לכֵאנוּ.
|
5
אֲבָל לָזֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא רַק מַאֲמִין בְּמִי שֶׁמַּצְדִּיק אֶת הַחוֹטְאִים, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה;
|
|
6
אַיכַּנָּא דאָף דָּוִיד אֶמַר עַל טוּבֵהּ דּגַברָא אַינָא דאַלָהָא חָשֵׁב לֵהּ זַדִּיקוּתָא דלָא עֲבָדֵא כַד אָמַר.
|
6
כְּשֵׁם שֶׁגַּם דָּוִד אָמַר עַל אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים חוֹשֵׁב לוֹ צְדָקָה לְלֹא מַעֲשִׂים, בְּאָמְרוֹ:
|
|
7
דּטוּבַיהוֹן לאַילֵין דּאִשׁתּבֶק להוֹן עָולהוֹן. ואִתכַסִּיו חֲטָהַיהוֹן.
|
7
אַשְׁרֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר נִסְלְחָה לָהֶם עַוְלָתָם וְכֻסּוּ חֲטָאֵיהֶם.
|
|
8
וטוּבָוהי לגַברָא דלָא נֶחשׁוֹב לֵהּ אַלָהָא חֲטִיתֵהּ.
|
8
וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ לֹא יַחְשֹׁב לוֹ אֱלֹהִים חַטָּאתוֹ.
|
|
9
הָנָא הָכֵיל טוּבָא עַל גּזוּרתָּא הו. אָו עַל עוּרלוּתָא. אָמרִין חנַן גֵּיר דּאִתחַשׁבַּת לאַברָהָם הַימָנוּתֵהּ לכֵאנוּ.
|
9
וּבְכֵן הָאֹשֶׁר הַזֶּה עַל הַמִּילָה הוּא, אוֹ עַל הָעָרְלָה? כִּי אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁנֶּחְשְׁבָה לְאַבְרָהָם אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה.
|
|
10
אַיכַּנָּא הָכֵיל אִתחַשׁבַּת לֵהּ. בַּגזוּרתָּא. אָו בּעוּרלוּתָא. לָא הוָא בַגזוּרתָּא. אֶלָּא בעוּרלוּתָא.
|
10
כֵּיצַד אֵפוֹא נֶחְשְׁבָה לוֹ? בַּמִּילָה אוֹ בָּעָרְלָה? לֹא בַּמִּילָה אֶלָּא בָּעָרְלָה;
|
|
11
אָתָא הו גֵּיר שַׁקלָהּ לַגזוּרתָּא וחָתמָא דכֵאנוּתָא דהַימָנוּתֵהּ דַּבעוּרלוּתָא. דּנִהוֶא אַבָא לכֻלהוֹן אַילֵין דַּמהַימנִין מִן עוּרלוּתָא. דּתִתִחשֶׁב אָף להוֹן לכֵאנוּ.
|
11
שֶׁכֵּן לְאוֹת לָקַח אֶת הַמִּילָה, וּלְחוֹתַם הַצְּדָקָה שֶׁל אֱמוּנָתוֹ שֶׁבָּעָרְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָב לְכָל אֲשֶׁר מַאֲמִינִים מִן הָעָרְלָה, לְמַעַן תֵּחָשֵׁב גַּם לָהֶם לִצְדָקָה;
|
|
12
ואַבָא לַגזוּרתָּא. לָא הוָא לאַילֵין דּמִן גּזוּרתָּא אִנּוֹן בַּלחוֹד. אֶלָּא אָף לאַילֵין דּשָׁלמִין לעִקבָתָא דהַימָנוּתָא דעוּרלוּתָא דאַבוּן אַברָהָם.
|
12
וְאָב לַמִּילָה, לֹא רַק לַאֲשֶׁר מִן הַמִּילָה הֵם, אֶלָּא גַּם לַאֲשֶׁר הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת אֱמוּנַת הָעָרְלָה שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם.
|
ההבטחה והאמונה
|
13
לָא הוָא גֵיר בּנָמוֹסָא הֲוָא מוּלכָּנָא לאַברָהָם וַלזַרעֵהּ דּנִהוֶא יָרתָּא לעָלמָא. אֶלָּא בכֵאנוּתָא דהַימָנוּתֵהּ.
|
13
הֲרֵי לֹא בַּתּוֹרָה הָיְתָה הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹרֵשׁ הָעוֹלָם, אֶלָּא בַּצְּדָקָה שֶׁל אֱמוּנָתוֹ;
|
|
14
אִלּוּ גֵיר הָלֵין דּמִן נָמוֹסָא הֲוָו יָרתֵּא. סרִיקָא הוָת הַימָנוּתָא. וַמבַטַּל הוָא מוּלכָּנָא.
|
14
שֶׁכֵּן אִלּוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר מִן הַתּוֹרָה הָיוּ הַיּוֹרְשִׁים, הָיְתָה הָאֱמוּנָה לָרִיק וְהַהַבְטָחָה הָיְתָה מְבֻטֶּלֶת;
|
|
15
נָמוֹסָא גֵיר מַעֲבּדָנָא הו דּרוּגזָא. כַּר דּלַיתּ גֵּיר נָמוֹסָא. אָפלָא עֲבָר נָמוֹסָא.
|
15
כִּי הַתּוֹרָה פּוֹעֶלֶת הִיא זַעַם, שֶׁכֵּן בְּאֵין תּוֹרָה אֵין גַּם עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה.
|
|
16
מִטֹּל הָנָא בהַימָנוּתָא דַבטַיבּוּתָא נִזדַּדַּק. דּנִהוֶא שַׁרִיר מוּלכָּנָא לכֻלֵּהּ זַרעֵהּ. לָא לאַינָא דמִן נָמוֹסָא הו בַּלחוֹד. אֶלָּא אָף לאַינָא דמִן הַימָנוּתָא הו דּאַברָהָם. דּאִיתָוהי אַבָא דכֻלַּן.
|
16
לָכֵן בָּאֱמוּנָה שֶׁבַּחֶסֶד נֻצְדַּק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שְׁרִירָה הַהַבְטָחָה לְכָל זַרְעוֹ, לֹא לַאֲשֶׁר מִן הַתּוֹרָה הוּא בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם לַאֲשֶׁר מֵאֱמוּנַת אַבְרָהָם הוּא, אֲשֶׁר אָב הוּא שֶׁל כֻּלָּנוּ,
|
|
17
אַיכַּנָּא דַכתִיב: דּסָמתָּך אַבָא לסוֹגָאא דעַממֵא קדָם אַלָהָא הָו דּהַימֶנתּ בֵּהּ. דּמַחֶא מִיתֵא וקָרֵא לאַילֵין דּלָא אִיתַיהוֹן אַיך אִיתַיהוֹן.
|
17
כְּפִי שֶׁכָּתוּב: כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, לִפְנֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתָּ בּוֹ, הַמְחַיֶּה מֵתִים וְקוֹרֵא לַאֲשֶׁר אֵינָם כְּמוֹ יֶשְׁנָם.
|
|
18
וַדלָא סַברָא לסַברָא הַימֶן. דּנִהוֶא אַבָא לסוֹגָאא דעַממֵא. אַיך דַּכתִיב: דּהָכַנָּא נִהוֶא זַרעָך.
|
18
וּבְלֹא תִּקְוָה הֶאֱמִין בַּתִּקְוָה, שֶׁיִּהְיֶה אָב לַהֲמוֹן גּוֹיִים, כַּכָּתוּב: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.
|
|
19
ולָא אִתכּרַהּ בּהַימָנוּתֵהּ. כַּד מִתבַּקֶּא בפַגרֵהּ מִיתָא. דַּהֲוָא בַר מָאא שׁנִין. וַבמַרבּעָא מִיתָא דסַרָא.
|
19
וְלֹא נֶחֱלַשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ כַּאֲשֶׁר הִרְהֵר בְּגוּפוֹ הַמֵּת, שֶׁהָיָה בֶּן מְאָה שָׁנָה, וּבָרֶחֶם הַמֵּת שֶׁל שָׂרָה;
|
|
20
וַבמוּלכָּנָא דאַלָהָא לָא אִתפַּלַּג אַיך חַסִּיר הַימָנוּתָא. אֶלָּא אִתחַיַּל בּהַימָנוּתָא ויַהב תִּשׁבּוֹחתָּא לאַלָהָא.
|
20
וּבְהַבְטָחַת אֱלֹהִים לֹא פִּקְפֵּק, כַּחֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה וְנָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים;
|
|
21
ואַשַּׁר דּמִדֶּם דַּמלַך לֵהּ אַלָהָא מִשׁכַּח למִגמַר.
|
21
וּבָטַח כִּי מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ אֱלֹהִים, יָכוֹל הוּא לְמַלֵּא.
|
|
22
מִטֹּל הָנָא אִתחַשׁבַּת לֵהּ לכֵאנוּ.
|
22
מִשּׁוּם כָּךְ נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה.
|
|
23
ולָא הוָא מִטֹּלָתֵהּ בַּלחוֹד אִתכַּתבַּת הָדֵא דאִתחַשׁבַּת הַימָנוּתֵהּ לכֵאנוּ.
|
23
וְלֹא לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד נִכְתְּבָה זֹאת, שֶׁנֶּחְשְׁבָה אֶמוּנָתוֹ לִצְדָקָה,
|
|
24
אֶלָּא אָף מִטֹּלָתַן דּאָף לַן עֲתִיד הוּ דנִחשׁוֹב. אַילֵין דּהַימֶנן בּמַן דּאַקִּים למָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא מִן בֵּית מִיתֵא.
|
24
אֶלָּא גַּם לְמַעֲנֵנוּ; כִּי גַּם לָנוּ עָתִיד הוּא לַחְשֹׁב, לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵקִים אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים,
|
|
25
דּהוּ אִשׁתּלֶם מִטֹּל חֲטָהַין. וקָם מִטֹּל דַּנזַדּקַן.
|
25
אֲשֶׁר נִמְסַר בְּשֶׁל חֲטָאֵינוּ וְקָם לְמַעַן יַצְדִּיקֵנוּ.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ה
תוצאות ההצדקה
|
1
מִטֹּל דּאִיזדַּדַּקְן הָכֵיל בּהַימָנוּתָא. נִהוֶא לַן שׁלָמָא לוָת אַלָהָא במָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
1
לָכֵן מִכֵּיוָן שֶׁהֻצְדַּקְנוּ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, יְהֵא לָנוּ שָׁלוֹם עִם הָאֱלֹהִים בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
2
דּבֵהּ אִתקַרַבְן בּהַימָנוּתָא לטַיבּוּתָא הָדֵא דבָהּ קָימִין חנַן. ומִשׁתַּבהֲרִינַן בּסַברָא דתִשׁבּוֹחתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
2
אֲשֶׁר בּוֹ הִתְקָרַבְנוּ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה לַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ, וּמִתְהַלְּלִים אָנוּ בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים.
|
|
3
ולָא הָכַנָּא בַלחוֹד. אֶלָּא אָף בּאוּלצָנַין מִשׁתַּבהֲרִין חנַן. דּיָדעִינַן דּאוּלצָנָא מסַיבּרָנוּתָא גָמַר בַּן.
|
3
וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בְּצָרוֹתֵינוּ מִתְהַלְּלִים אָנוּ, כִּי יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַצָּרָה מַשְׁלִימָה בָּנוּ אֶת הַסַּבְלָנוּת,
|
|
4
וַמסַיבּרָנוּתָא בוּקיָא. ובוּקיָא סַברָא.
|
4
וְהַסַּבְלָנוּת אֶת הַמִּבְחָן, וְהַמִּבְחָן אֶת הַתִּקְוָה.
|
|
5
סַברָא דֵין לָא מַבהֶת. מִטֹּל דּחוּבֵּהּ דּאַלָהָא משַׁפַּע עַל לִבָּוָתַן בּרוּחָא דקוּדשָׁא דאִתיַהבַּת לַן.
|
5
וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מְבַיֶּשֶׁת, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲבַת הָאֱלֹהִים מֻשְׁפַּעַת עַל לִבּוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ.
|
|
6
אִן דֵּין משִׁיחָא מִטֹּל כּרִיהוּתַן. בּזַבנָא הָנָא חֲלָף רַשִּׁיעֵא מִית.
|
6
אֲבָל אִם הַמָּשִׁיחַ, בִּגְלַל חֻלְשָׁתֵנוּ, מֵת בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעַד הָרְשָׁעִים --
|
|
7
למַחסֶן גֵּיר אנָשׁ חֲלָף רַשִּׁיעֵא מָאֵת. חֲלָף טָבֵא גֵיר טָך מַמרַח אנָשׁ לַממָת.
|
7
שֶׁהֲרֵי בְּקֹשִׁי יָמוּת אִישׁ בְּעַד הָרְשָׁעִים, אִם כִּי בְּעַד הַטּוֹבִים אוּלַי יָעֵז אִישׁ לָמוּת --
|
|
8
הָרכָּא מחָוֶא אַלָהָא חוּבֵּהּ דַּלוָתַן דּאִן כַּד חַטָּיֵא אִיתַין הוַין. משִׁיחָא חֲלָפַין מִית.
|
8
כָּאן מַרְאֶה לָנוּ הָאֱלֹהִים אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ; שֶׁכֵּן אִם בְּעוֹד הֱיוֹתֵנוּ חוֹטְאִים מֵת הַמָּשִׁיחַ בַּעֲדֵנוּ,
|
|
9
כּמָא הָכֵיל יַתִּירָאִית נִזדַּדַּק הָשָׁא בַדמֵהּ נִתפַּצֶּא מִן רוּגזָא.
|
9
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נֻצְדַּק עַכְשָׁו בְּדָמוֹ, וּבוֹ נִנָּצֵל מִן הַזַּעַם;
|
|
10
אִן גֵּיר כַּד אִיתַין בּעֶלדּבָבֵא אִתרַעִי עַמַּן אַלָהָא בּמָותָּא דַברֵהּ. כּמָא הָכֵיל יַתִּירָאִית בּתַרעוּתֵהּ נִחֶא בחַיָּוהי.
|
10
שֶׁכֵּן אִם בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ אוֹיְבִים הִתְרַצָּה הָאֱלֹהִים אִתָּנוּ בְּמוֹת בְּנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּהִתְרַצּוּתוֹ, נִוָּשַׁע בְּחַיָּיו.
|
|
11
ולָא הָכַנָּא בַלחוֹד. אֶלָּא אָף נִשׁתַּבהַר בּאַלָהָא ביַד מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. דּבֵהּ הוּ הָשָׁא קַבֶּל תַּרעוּתָא.
|
11
וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם נִתְהַלֵּל בֵּאלֹהִים עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בּוֹ קִבַּלְנוּ עַכְשָׁו אֶת הַהִתְרַצּוּת.
|
אדם הראשון והמשיח
|
12
אַיכַּנָּא גֵיר דַּביַד חַד בַּרנָשָׁא עֶלַּת חֲטִיתָא לעָלמָא וַביַד חֲטִיתָא מָותָּא. והָכַנָּא בכֻלהוֹן בּנַינָשָׁא עֲבַר מָותָּא. בּהָי דּכֻלהוֹן חֲטָו.
|
12
הֲרֵי כְּמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי אָדָם אֶחָד נִכְנַס הַחֵטְא לָעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי הַחֵטְא הַמָּוֶת, כָּךְ עָבַר הַמָּוֶת לְכָל בְּנֵי אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ;
|
|
13
עֲדַמָּא גֵיר לנָמוֹסָא חֲטִיתָא כַד אִיתֵיהּ הוָת בּעָלמָא. לָא חֲשִׁיבָא הוָת חֲטִיתָא. מִטֹּל דּלַיתּ הוָא נָמוֹסָא.
|
13
שֶׁכֵּן עַד לַתּוֹרָה, הַחֵטְא אַף שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם, לֹא נֶחְשַׁב חֵטְא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה תּוֹרָה.
|
|
14
אֶלָּא אַמלֶך מָותָּא מִן אָדָם וַעֲדַמָּא למוּשֵׁא אָף עַל אַילֵין דּלָא חֲטָו בַּדמוּתָא דַעֲבָר נָמוֹסֵהּ דּאָדָם. הָו דּאִיתָוהי דּמוּתָא דּהָו דַּעֲתִיד.
|
14
בְּכָל זֹאת מָלַךְ הַמָּוֶת מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה גַּם עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא חָטְאוּ בִּדְמוּת עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם, אֲשֶׁר הוּא דְּמוּת הַהוּא שֶׁלְּעָתִיד.
|
|
15
אֶלָּא לָא הוָא אַיך שׁוּרַעתָא הָכַנָּא מָוהַבתָא. אִן גֵּיר מִטֹּל שׁוּרַעתֵהּ דּחַד סַגִּיאֵא מִיתו. כּמָא הָכֵיל יַתִּירָאִית טַיבּוּתֵהּ דּאַלָהָא ומָוהַבתֵהּ מִטֹּל חַד בַּרנָשָׁא יֵשׁוּע משִׁיחָא בסַגִּיאֵא תִתיַתַּר.
|
15
אֲבַל לֹא כַּנְּפִילָה כָּךְ הַמַּתָּנָה; שֶׁכֵּן אִם בִּגְלַל נְפִילָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵתוּ רַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֶסֶד הָאֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ בִּגְלַל הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יִשְׁפַּע לָרַבִּים.
|
|
16
ולָא אַיך סַכלוּתָא דחַד הָכַנָּא מָוהַבתָא. דִּינָא גֵיר דַּהֲוָא מִן חַד לחוּיָּבָא הֲוָא. מָוהַבתָא דֵין מִן חֲטָהֵא סַגִּיאֵא הֲוָת לכֵאנוּ.
|
16
וְלֹא כֶּעָווֹן שֶׁל הָאֶחָד כֵּן הַמַּתָּנָה; כִּי הַמִּשְׁפָּט שֶׁהָיָה מֵאֶחָד לְהַרְשָׁעָה הָיָה, אֲבָל הַמַּמָּנָה -- מֵחֲטָאִים רַבִּים הָיְתָה לִצְדָקָה;
|
|
17
אִן גֵּיר מִטֹּל סַכלוּתָא דחַד אַמלֶך מָותָּא. יַתִּירָאִית אַילֵין דַּנסַבו סוֹגָאא דטַיבּוּתָא וַדמָוהַבתָא וַדכֵאנוּתָא בחַיֵּא נַמֶלכוּן בּיַד חַד יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
17
שֶׁהֲרֵי אִם בִּגְלַל הֶעָווֹן שֶׁל אֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ אֶת שֶׁפַע הַחֶסֶד וְהַמַּתָּנָה וְהַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַּחַיִּים עַל-יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
18
אַכזנָא הָכֵיל דּמִטֹּל סַכלוּתָא דחַד הֲוָא חוּיָּבָא לכֻלהוֹן בּנַינָשָׁא. הָכַנָּא מִטֹּל כֵּאנוּתָא דחַד תִּהוֶא זָכוּתָא לחַיֵּא לכֻלהוֹן בּנַינָשָׁא.
|
18
לָכֵן, כְּפִי שֶׁבִּגְלַל עָווֹן שֶׁל אֶחָד הָיְתָה הַרְשָׁעָה לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, כָּךְ בִּגְלַל צְדָקָה שֶׁל אֶחָד יִהְיֶה זִכּוּי לְחַיִּים לְכָל בְּנֵי הָאָדָם;
|
|
19
אַיכַּנָּא גֵיר דּמִטֹּל לָא מִשׁתַּמעָנוּתֵהּ דּחַד בַּרנָשָׁא חַטָּיֵא סַגִּיאֵא הֲוָו. הָכַנָּא אָף מִטֹּל מִשׁתַּמעָנוּתֵהּ דּחַד סַגִּיאֵא כֵאנֵא הָוֵין.
|
19
כִּי כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל אִי-צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד חוֹטְאִים רַבִּים הָיוּ, כָּךְ גַּם בִּגְלַל צִיּוּתוֹ שֶׁל אֶחָד, רַבִּים יִהְיוּ צַדִּיקִים.
|
|
20
מַעֲלָנָא דֵין דַּהֲוָא לנָמוֹסָא דתִסגֶּא חֲטִיתָא. וכַר דּסִגיַת חֲטִיתָא. תַּמָּן אִתיַתּרַת טַיבּוּתָא.
|
20
הַכְּנִיסָה שֶׁהָיְתָה לַתּוֹרָה הִיא שֶׁיִּרְבֶּה הַחֵטְא; וּבַאֲשֶׁר רָבָה הַחֵטְא שָׁם עָדַף הַחֶסֶד,
|
|
21
דּאַיך דּאַמֶלכַת חֲטִיתָא במָותָּא. הָכַנָּא תַמלֶך טַיבּוּתָא בכֵאנוּתָא לחַיֵּא דַלעָלַם בּיַד מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
21
כְּדֵי שֶׁכְּמוֹ שֶׁמָּלַךְ הַחֵטְא בַּמָּוֶת, כָּךְ יִמְלֹךְ הַחֶסֶד בִּצְדָקָה לְחַיֵּי עוֹלָם עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ו
איחוד עם המשיח במותו ובתחייתו
|
1
מָנָא הָכֵיל נֵאמַר. נקָוֶא בָהּ בַּחֲטִיתָא דטַיבּוּתָא תִתיַתַּר.
|
1
מָה אֵפוֹא נֹאמַר? נַמְשִׁיךְ בַּחֵטְא כְּדֵי שֶׁיַּעְדֹּף הַחֶסֶד?
|
|
2
חָס. אַילֵין גֵּיר דּמִיתְן לַחֲטִיתָא. אַיכַּנָּא נִחֶא בָהּ תּוּב.
|
2
חָלִילָה! שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר מַתְנוּ לַחֵטְא, כֵּיצַד נִחְיֶה בּוֹ שׁוּב?
|
|
3
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן דּאַילֵין דַּעֲמַדְן בּיֵשׁוּע משִׁיחָא. בּמָותֵּהּ הוּ עֲמַדְן.
|
3
אוֹ הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחנוּ אֲשֶׁר נִטְבַּלְנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּמוֹתוֹ נִטְבַּלְנוּ?
|
|
4
אִתִקבַרְן גֵּיר עַמֵּהּ בּמַעֲמוּדִיתָא למָותָּא. דּאַיכַּנָּא דקָם יֵשׁוּע משִׁיחָא מִן בֵּית מִיתֵא בתִשׁבּוֹחתָּא דאַבוּהי. הָכַנָּא אָף חֲנַן בּחַיֵּא חַדתֵא נהַלֶּך.
|
4
כִּי נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בִּטְבִילָה לַמָּוֶת, כְּדֵי שֶׁכְּמוֹ שֶׁקָּם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים בִּכְבוֹד אָבִיו, כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ נִתְהַלֵּךְ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים;
|
|
5
אִן גֵּיר אַכחֲד אִתִנצֶבְן עַמֵּהּ בַּדמוּתָא דמָותֵּהּ. הָכַנָּא אָף בַּקיָמתֵּהּ נִהוֶא.
|
5
שֶׁכֵּן אִם יַחַד אִתּוֹ נִשְׁתַּלְנוּ בִּדְמוּת מוֹתוֹ, כָּךְ גַּם בִּתְקוּמָתוֹ נִהְיֶה.
|
|
6
יָדעִין חנַן גֵּיר. דּבַרנָשַׁן עַתִּיקָא אִזדּקֶף עַמֵּהּ דּנִתבַּטַּל פַּגרָא דַחֲטִיתָא. דּתוּב לָא נשַׁמֶּשׁ לַחֲטִיתָא.
|
6
הֵן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָאָדָם הַיָּשָׁן שֶׁלָּנוּ נִצְלַב אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּבֻטַּל גּוּף הַחֵטְא, לְמַעַן לֹא נְשָׁרֵת עוֹד לַחֵטְא;
|
|
7
אַינָא דמִית גֵּיר. אִתחַרַר לֵהּ מִן חֲטִיתָא.
|
7
שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁמֵּת הִשְׁתַּחְרֵר מִן הַחֵטְא.
|
|
8
אִן הָכֵיל מִיתְן עַם משִׁיחָא. נהַימֶן דּעַמֵּהּ עַם משִׁיחָא נִחֶא.
|
8
לָכֵן אִם מַתְנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ, נַאֲמִין שֶׁאִתּוֹ, עִם הַמָּשִׁיחַ, נִחְיֶה;
|
|
9
יָדעִין חנַן גֵּיר דִּמשִׁיחָא קָם מִן בֵּית מִיתֵא ותוּב לָא מָאֵת. ומָותָּא לָא מִשׁתַּלַּט בֵּהּ.
|
9
כִּי יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ קָם מִבֵּין הַמֵּתִים וְלֹא יָמוּת שׁוּב, וְאֵין הַמָּוֶת שְׁוֹלֵט בּוֹ;
|
|
10
דּמִית גֵּיר. לַחֲטִיתָא הו מִית חֲדָא זבַן. וַדחַי. חַי הוּ לאַלָהָא.
|
10
כִּי אֲשֶׁר מֵת, מֵת הוּא לַחֵטְא פַּעַם אַחַת; וַאֲשֶׁר חַי, חַי הוּא לֵאלֹהִים.
|
|
11
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן. חֲשׁוֹבו נַפשׁכוֹן דּמִיתֵא אַנתּוֹן לַחֲטִיתָא. וחַיֵּא אַנתּוֹן לאַלָהָא במָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
11
כֵּן גַּם אַתֶּם, חִשְׁבוּ אֶת עַצְמְכֶם מֵתִים לַחֵטְא, וְחַיִּים לֵאלֹהִים בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
12
לָא הָכֵיל תַּמלֶך חֲטִיתָא בפַגֶרכוֹן מִיתָא אַיך דּתִשׁתַּמעוּן לַרגִיגָתֵהּ.
|
12
לָכֵן אַל יִמְלֹךְ הַחֵטְא בְּגוּפְכֶם הַמֵּת בְּאֹפֶן שֶׁתְּצַיְּתוּ לִתְשׁוּקוֹתָיו.
|
|
13
ואָף לָא תטַיְּבוּן הַדָּמַיכּוֹן זַינָא דעָולָא לַחֲטִיתָא. אֶלָּא טַיֶּבו נַפשׁכוֹן לאַלָהָא אַיך אנָשָׁא דמִן מִיתֵא חֲיַיתּוֹן. והַדָּמַיכּוֹן זַינָא נִהווֹן לכֵאנוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
13
וְגַם אַל תָּכִינוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם כְּנֶשֶׁק עַוְלָה לְחֵטְא, אֶלָּא הָכִינוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּאֲנָשִׁים שֶׁהָחֳיוּ מִן הַמֵּתִים, וְיִהְיוּ אֵיבְרֵיכֶם נֶשֶׁק לְצִדְקַת אֱלֹהִים.
|
|
14
וַחֲטִיתָא לָא מִשׁתַּלטָא עֲלַיכּוֹן. לָא גֵיר אִיתַיכּוֹן תּחֵית נָמוֹסָא. אֶלָּא תחֵית טַיבּוּתָא.
|
14
וְהַחֵטְא לֹא יִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיכֶם, כִּי אֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת הַחֶסֶד.
|
עבדים לצדקה
|
15
מָנָא הָכֵיל. נֶחֱטֶא דלָא הֲוַין תּחֵית נָמוֹסָא אֶלָּא תחֵית טַיבּוּתָא. חָס.
|
15
וּבְכֵן מַה? נֶחֱטָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ תַּחַת הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת הַחֶסֶד? חָלִילָה!
|
|
16
לָא יָדעִין אנתּוֹן דַּלמַן דַּמטַיְּבִין אַנתּוֹן נַפשׁכוֹן דּתִשׁתַּמעוּן לֵהּ לעַבדּוּתָא. דִּילֵהּ אַנתּוֹן עַבדֵּא דהָו דּמִשׁתַּמעִין אנתּוֹן לֵהּ. אִן לַחֲטִיתָא. ואִן למַשׁמַע אִדנָא דכֵאנוּתָא.
|
16
הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי לְמִי שֶׁאַתֶּם מְכִינִים אֶת עַצְמְכֶם לְצַיֵּת לוֹ לְעַבְדוּת -- עֲבָדִים אַתֶּם לָזֶה אֲשֶׁר מְצַיְּתִים אַתֶּם לוֹ? אִם לַחֵטְא, וְאִם לַצִיּוּת הַצְּדָקָה.
|
|
17
טַיבּוּ דֵין לאַלָהָא דעַבדֵּא הוַיתּוֹן דַּחֲטִיתָא. ואִשׁתַּמַעתּוֹן מִן לִבָּא לַדמוּתָא דיוּלפָּנָא דאִשׁתּלִמתּוֹן לֵהּ.
|
17
אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים, כִּי הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְצִיַּתֶּם מִן הַלֵּב לְמַתְכֹּנֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִתְמַסַּרְתֶּם אֵלֶיהָ;
|
|
18
וכַד אִתחַרַרתּוֹן מִן חֲטִיתָא. אִשׁתַּעֲבַּדּתּוֹן לכֵאנוּתָא.
|
18
וְכַאֲשֶׁר שֻׁחְרַרְתֶּם מִן הַחֵטְא, הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה.
|
|
19
אַיך דּבֵית בּנַינָשָׁא אָמַר אנָא מִטֹּל כּרִיהוּתָא דבִסרכוֹן. דּאַיכַּנָּא דטַיֶּבתּוֹן הַדָּמַיכּוֹן לעַבדּוּתָא דטַנפּוּתָא וַדעָולָא. הָכַנָּא אָף הָשָׁא טַיֶּבו הַדָּמַיכּוֹן לעַבדּוּתָא דכֵאנוּתָא וַדקַדִּישׁוּתָא.
|
19
כְּמוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם אוֹמֵר אֲנִי, בִּגְלַל חֻלְשַׁת בְּשַׂרְכֶם, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהֲכַנְתֶּם אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְעַבְדוּת הַטֻּמְאָה וְהָעַוְלָה, כֵּן גַּם עַתָּה הָכִנוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְעַבְדוּת הַצְּדָקָה וְהַקְּדֻשָּׁה.
|
|
20
כַּד עַבדֵּא הוַיתּוֹן גֵּיר דַּחֲטִיתָא. מחַררֵא הֲוַיתּוֹן לכֵאנוּתָא.
|
20
הֵן כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא, חָפְשִׁים הֱיִיתֶם כְּלַפֵּי הַצְּדָקָה.
|
|
21
ומָנָא אָדשָׁא אִית הוָא לכוֹן הָידֵּין. אַינָא דיָומָנָא בָהֲתִּין אנתּוֹן בֵּהּ. חַרתֵהּ גֵּיר אִיתֵיהּ מָותָּא.
|
21
וּמַה פְּרִי הָיָה לָכֶם אָז מִמַּה שֶּׁהַיּוֹם מִתְבַּיְּשִׁים אַתֶּם בּוֹ? כִּי אַחֲרִיתוֹ הוּא הַמָּוֶת.
|
|
22
והָשָׁא דאִתחַרַרַתּוֹן מִן חֲטִיתָא וַהֲוַיתּוֹן עַבדֵּא לאַלָהָא. אִית לכוֹן פֵּארֵא קַדִּישֵׁא. דּחַרתהוֹן חַיֵּא דַלעָלַם.
|
22
וְכָעֵת שֶׁשֻּׁחְרַרְתֶּם מִן הַחֵטְא וְנִהְיֵיתֶם עֲבָדִים לֵאלֹהִים, יֵשׁ לָכֶם פְּרִי קָדוֹשׁ אֲשֶׁר אַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם.
|
|
23
תֵּאגוּרתָּא דֵין דַּחֲטִיתָא מָותָּא הו. ומָוהַבתֵהּ דּאַלָהָא חַיֵּא דַלעָלַם בּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
23
שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת, וּמַתְּנַת הָאֱלֹהִים -- חַיֵּי עוֹלָם בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ז
דוגמה מדין הנישואים
|
1
אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן אַחַי. ליָדעַי נָמוֹסָא גֵיר ממַלֶּל אנָא. דּנָמוֹסָא שַׁלִּיט הוּ עַל גַּברָא כמָא דחַי.
|
1
אוֹ אֵינְכֶם יוֹדְעִים, אַחַי, -- שֶׁהֲרֵי לְיוֹדְעֵי תּוֹרָה אֲנִי מְדַבֵּר -- כִּי הַתּוֹרָה שַׁלֶּטֶת עַל אִישׁ כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי?
|
|
2
אַיך אַנתּתָא דאַסִּירָא הי בּבַעֲלָהּ. כּמָא דחַי בּנָמוֹסָא. אִן דֵּין מִית בַּעֲלָהּ. אִתחַררַת מִן נָמוֹסָא דבַעֲלָהּ.
|
2
כְּמוֹ הָאִשָּׁה שֶׁקְּשׁוּרָה לְבַעֲלָהּ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. אֲבָל אִם מֵת בַּעֲלָהּ, הִשְׁתַּחְרְרָה הִיא מִן הַתּוֹרָה בַּאֲשֶׁר לְבַעֲלָהּ.
|
|
3
אִן דֵּין כַּד חַי בַּעֲלָהּ. תִּקַּף לַגבַר אחרֵין. הֲוָת לָהּ גַּיָּרתָּא. אִן דֵּין נמוּת בַּעֲלָהּ. אִתחַררַת מִן נָמוֹסָא. ולָא אִיתֵיהּ גַּיַּרתָּא אִן תִּהוֶא לגַברָא אחרֵנָא.
|
3
וְאִם כַּאֲשֶׁר חַי בַּעֲלָהּ תִּסָּפַח לְאִישׁ אַחֵר, תִּהְיֶה לְנוֹאֶפֶת. אֲבָל אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ, הִשְׁתַּחְרְרָה הִיא מִן הַתּוֹרָה וְאֵין הִיא נוֹאֶפֶת אִם תִּהְיֶה לְאִישׁ אַחֵר.
|
|
4
והָשָׁא אַחַי. אָף אַנתּוֹן מִיתּתּוֹן לנָמוֹסָא בפַגרֵהּ דַּמשִׁיחָא. דּתִהווֹן לַאחרֵין אַינָא דקָם מִן בֵּית מִיתֵא דתִתּלוּן פֵּארֵא לאַלָהָא.
|
4
וְכָעֵת, אַחַי,גַּם אַתֶּם מַתֶּם לַתּוֹרָה בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן תִּהְיוּ לְאַחֵר, לָזֶה אֲשֶׁר קָם מִבֵּין הַמֵּתִים, כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ פְּרִי לֵאלֹהִים.
|
|
5
כַּד בּבִסרָא הוַין גֵּיר. כֵּאבָא דַחֲטָהֵא דַבנָמוֹסָא מִתחַפּטִין הוָו בּהַדָּמַין דּפֵארֵא נִתֶּל למָותָּא.
|
5
הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בַּבָּשָׂר, כְּאֵבֵי הַחֲטָאִים שֶׁבַּתּוֹרָה פָּעֲלוּ בְּאֵבָרֵינוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה פְּרִי לַמָּוֶת.
|
|
6
הָשָׁא דֵין אִתבַּטַּלְן מִן נָמוֹסָא. ומִיתְן להָו דּאַחִיד הוָא לַן. דַּנשַׁמֶּשׁ מִכֵּיל בּחַדתוּתָא דרוּחָא ולָא בעַתִּיקוּת כּתָבֵא.
|
6
אֲבָל כָּעֵת נִפְטַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה וּמַתְנוּ לָזֶה שֶׁאָחַז אוֹתָנוּ, לְמַעַן נְשָׁרֵת מֵעַתָּה בְּחַדְשׁוּת הָרוּחַ לֹא בְּיֹשֶׁן הַכְּתָב.
|
התורה והחטא
|
7
מָנָא הָכֵיל אָמרִין חנַן: נָמוֹסָא חֲטִיתָא הו. חָס. אֶלָּא לַחֲטִיתָא לָא יִלפֶּת אֶלָּא ביַד נָמוֹסָא. לָא גֵיר רִגּתָא יָדַע הוֵית. אִלּוּ לָא נָמוֹסָא דאֶמַר: דּלָא תִרַג.
|
7
מָה אֵפוֹא אוֹמְרִים אָנוּ? הַתּוֹרָה חֵטְא הִיא? חָלִילָה! בְּרַם עַל הַחֵטְא לֹא לָמַדְתִּי אֶלָּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה; שֶׁהֲרֵי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ אֶת הַחִמּוּד אִלּוּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁאָמְרָה 'לֹא תַחְמֹד'.
|
|
8
וַבהָנָא פוּקדָּנָא אִשׁכּחַת לָהּ חֲטִיתָא עִלתָא. וגִמרַת בִּי כֹל רִגָּא. בִּלעַד נָמוֹסָא גֵיר חֲטִיתָא מִיתָא הוָת.
|
8
וּבַמִּצְוָה הַזֹּאת מָצָא לוֹ הַחֵטְא עִלָּה. וְהִשְׁלִים בִּי כָּל תַּאֲוָה; שֶׁכֵּן בְּלִי הַתּוֹרָה הַחֵטְא הָיָה מֵת.
|
|
9
אֶנָא דֵין חַי הוֵית דּלָא נָמוֹסָא מִן קדִים. כַּד אֶתָא דֵין פּוּקדָּנָא. חֲטִיתָא חֲיָת.
|
9
אֲנִי לְפָנִם הָיִיתִי חַי בְּלִי תּוֹרָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַמִּצְוָה, הַחֵטְא חָיָה
|
|
10
ואֶנָא מִיתֵת. ואִשׁתּכַח לִי פוּקדָּנָא הָו דּחַיֵּא למָותָּא.
|
10
וַאֲנִי מַתִּי, וְנִמְצְאָה לִי מִצְוַת הַחַיִּים הַהִיא לְמָוֶת;
|
|
11
חֲטִיתָא גֵיר בּעִלתָא דאִשׁכּחַת לָהּ בּיַד פּוּקדָּנָא. אַטֲעיָתַני ובֵהּ קטַלתַני.
|
11
כִּי הַחֵטְא בָּעִלָּה שֶׁמָּצָא לוֹ עַל-יְדֵי הַמִּצְוָה, הִדִּיחַנִי וּבָהּ הֲרָגַנִי.
|
|
12
נָמוֹסָא מָדֵין קַדִּישׁ הוּ. ופוּקדָּנָא קַדִּישׁ הוּ וכֵאין וטָב.
|
12
וּבְכֵן הַתּוֹרָה קְדוֹשָׁה, הִיא, וְהַמִּצְוָה קְדוֹשָׁה הִיא וִישָׁרָה וְטוֹבָה.
|
|
13
טָבתָא הָכֵיל לִי למָותָּא הו הֲוָת. חָס. אֶלָּא חֲטִיתָא. דּתִתִחזֶא דַחֲטִיתָא הי דַּבטָבתָא גִמרַת בִּי מָותָּא. דּיַתִּירָאִית תִּתחַיַּב חֲטִיתָא בפוּקדָּנָא.
|
13
הַאִם אֵפוֹא הַטּוֹב הָיָה לִי לְמָוֶת? חָלִילָה! אֶלָּא הַחֵטְא שֶׁיֵּרָאֶה כִּי חֵטְא הוּא, כִּי בַּטּוֹב הִשְׁלִים בִּי אֶת הַמָּוֶת -- לְמַעַן יֻרְשַׁע הַחֵטְא עוֹד יוֹתֵר בַּמִּצְוָה.
|
|
14
יָדעִין חנַן גֵּיר דּנָמוֹסָא דרוּח הוּ. אֶנָא דֵין דַּבסַר אנָא. וַמזַבַּן אנָא לַחֲטִיתָא.
|
14
הֵן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הָרוּחַ הִיא, אֲבָל אֲנִי שֶׁל הַבָּשָׂר אֲנִי, וּמָכוּר אֲנִי לַחֵטְא;
|
|
15
מִדֶּם דּסָעַר אנָא גֵיר לָא יָדַע אנָא. ולָא הוָא מִדֶּם דּצָבֵא אנָא עָבֵד אנָא. אֶלָּא מִדֶּם דּסָנֵא אנָא הָו הוּ עָבֵד אנָא.
|
15
כִּי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי פּוֹעֵל אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, וְלֹא אֶת אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה אֲנִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר אֲנִי שׂוֹנֵא -- אוֹתוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה.
|
|
16
ואִן מִדֶּם דּלָא צָבֵא אנָא עָבֵד אנָא. סָהֵד אנָא עַל נָמוֹסָא דשַׁפִּיר הוּ.
|
16
וְאִם אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רוֹצֶה אֲנִי עוֹשֶׂה, מֵעִיד אֲנִי עַל הַתּוֹרָה שֶׁטּוֹבָה הִיא.
|
|
17
הָשָׁא דֵין לָא הוָא אֶנָא סָעַר אנָא הָדֵא. אֶלָּא חֲטִיתָא דעָמרָא בִי.
|
17
אֲבָל כָּעֵת לֹא אֲנִי פּוֹעֵל זֹאת, אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי;
|
|
18
יָדַע אנָא הו גֵּיר דּלָא עָמרָא בִי הָנָו דֵּין בּבִסרי טָבתָא. דּאֶצבֶּא גֵיר בּטָבתָא פּשִׁיק לִי. דּאֶסַערִיהּ דֵּין לָא מִשׁכַּח אנָא.
|
18
שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין טוֹב שׁוֹכֵן בִּי, הַיְנוּ בִּבְשָׂרִי; כִּי לִרְצוֹת בַּטּוֹב קַל לִי, אֲבָל לַעֲשׂוֹתוֹ אֵינֶנִּי יָכוֹל.
|
|
19
לָא הוָא גֵיר לטָבתָא דצָבֵא אנָא דאֶעֱבֶּד עָבֵד אנָא. אֶלָּא בִּישׁתָּא דלָא צָבֵא אנָא דאֶעֱבֶּד לָהּ הוּ עָבֵד אנָא.
|
19
הֵן לֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עוֹשֶׂה אֲנִי; אֶלָּא אֶת הָרַע שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, אוֹתוֹ עוֹשֶׂה אֲנִי.
|
|
20
ואִן מִדֶּם דּלָא צָבֵא אנָא עָבֵד אנָא לָא הוָא אֶנָא עָבֵד אנָא. אֶלָּא חֲטִיתָא דעָמרָא בִי.
|
20
וְאִם אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רוֹצֶה אֲנִי עוֹשֶׂה, לֹא אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי.
|
|
21
מִשׁכַּח אנָא הָכֵיל לנָמוֹסָא דשָׁלֵם לרֶעֱיָני הָו דּצָבֵא דנֶעֱבֶּד טָבתָא. מִטֹּל דּבִישׁתָּא קַרִיבָא הי לִי.
|
21
מוֹצֵא אֲנִי אֵפוֹא אֶת הַתּוֹרָה שֶׁמַּסְכִּימָה הִיא עִם שִׂכְלִי הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהָרַע קָרוֹב לִי;
|
|
22
חָדֵא אנָא גֵיר בּנָמוֹסֵהּ דּאַלָהָא בבַרנָשׁא דַלגָו.
|
22
כִּי שָׂמֵחַ אֲנִי בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים בָּאָדָם הַפְּנִימִי.
|
|
23
חָזֵא אנָא דֵין נָמוֹסָא אחרֵנָא בהַדָּמַי דּמַקרֶב לוּקבַל נָמוֹסָא דרֶעֱיָני. ושָׁבֵא לִי לנָמוֹסָא דַחֲטִיתָא דאִית בּהַדָּמַי.
|
23
אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי תּוֹרָה אַחֶרֶת בְּאֵיבָרַי, שֶׁנִּלְחֶמֶת נֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁבְּשִׂכְלִי וְשׁוֹבָה אוֹתִי לְתוֹרַת הַחֵטְא אֲשֶׁר בְּאֵיבָרַי.
|
|
24
דָּויָא אנָא בַרנָשָׁא. מַנּוּ נפַצֵּיני מִן פַּגרָא הָנָא דמָותָּא.
|
24
אָדָם אֻמְלָל אֲנִי! מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף הַמָּוֶת הַזֶּה?
|
|
25
מָודֶּא אנָא לאַלָהָא ביַד מָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. הָשָׁא הָכֵיל אֶנָא ברֶעֱיָני עַבדָּא אנָא דנָמוֹסָא דאַלָהָא. בּבִסרי דֵּין אִיתַי עַבדָּא דנָמוֹסָא דַחֲטִיתָא.
|
25
מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים עַל-יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. כָּעֵת אֵפוֹא בְּשִׂכְלִי עֶבֶד אֲנִי לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים, אֲבָל בִּבְשָׂרִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הַחֵטְא.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ח
חיים לפי רוח אלהים
|
1
מִכֵּיל לַיתּ חַיָּבוּתָא לאַילֵין דּלָא מהַלְּכִין בַּבסַר בּיֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
1
לָכֵן אֵין הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מִתְהַלְּכִים בַּבָּשָׂר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ;
|
|
2
נָמוֹסָא גֵיר דּרוּחָא דחַיֵּא דַביֵשׁוּע משִׁיחָא חַררָך מִן נָמוֹסָא דַחֲטִיתָא וַדמָותָּא.
|
2
כִּי תּוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שִׁחְרְרָה אוֹתְךָ מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת;
|
|
3
מִטֹּל דַּמחִיל הוָא גֵיר נָמוֹסָא ביַד כּרִיהוּתֵהּ דּבִסרָא. שַׁדַּר אַלָהָא לַברֵהּ בַּדמוּתָא דבִסרָא דַחֲטִיתָא. מִטֹּלָתָהּ דַּחֲטִיתָא דַנחַיְּבִיהּ לַחֲטִיתָא בבִסרֵהּ.
|
3
שֶׁכֵּן מִכֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הָיְתָה חַלָּשָׁה עַל-יְדֵי חֻלְשַׁת הַבָּשָׂר, שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ בִּדְמוּת בְּשַׂר הַחֵטְא, לְמַעַן יַרְשִׁיעַ אֶת הַחֵטְא בִּבְשָׂרוֹ.
|
|
4
דּכֵאנוּתָא דנָמוֹסָא בַן תִּתמַלֶּא דלָא הוָא בַבסַר מהַלְּכִין חֲנַן. אֶלָּא ברוּח.
|
4
כְּדֵי שֶׁצִּדְקַת הַתּוֹרָה תִּתְמַלֵּא בָּנוּ אֲשֶׁר לֹא בַּבָּשָׂר מִתְהַלְּכִים אָנוּ, אֶלָּא בָּרוּחַ.
|
|
5
אַילֵין גֵּיר דּבַבסַר אִנּוֹן. דַּבסַר הוּ מִתרַעֵין. ואַילֵין דַּדרוּח אִנּוֹן. דּרוּח הוּ מִתרַעֵין.
|
5
הֵן אֵלֶּה שֶׁבַּבָּשָׂר הֵם, בַּאֲשֶׁר לַבָּשָׂר הֵם הוֹגִים; וְאֵלֶּה אֲשֶׁר שֶׁל הָרוּחַ הֵם, בַּאֲשֶׁר לָרוּחַ הֵם הוֹגִים;
|
|
6
תַּרעִיתָא גֵיר דּבִסרָא מָותָּא הו. ותַרעִיתָא דרוּחָא חַיֵּא וַשׁלָמָא.
|
6
שֶׁכֵּן מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר הִיא מָוֶת, וּמַחֲשֶׁבֶת הָרוּחַ חַיִּים וְשָׁלוֹם;
|
|
7
מִטֹּל דּתַרעִיתָא דבִסרָא בעֶלדּבָבוּתָא הי לוָת אַלָהָא. לנָמוֹסָא גֵיר דּאַלָהָא לָא מִשׁתַּעֲבּדָא מִטֹּל דּלָא מִשׁכּחָא.
|
7
כִּי מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר אֵיבָה הִיא כְּלַפֵּי אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן אֵין הִיא מִשְׁתַּעְבֶּדֶת לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּה יְכוֹלָה.
|
|
8
ואַילֵין דּבַבסַר אִנּוֹן. למִשׁפַּר לאַלָהָא לָא מִשׁכּחִין.
|
8
וְאֵלֶּה שֶׁבַּבָּשָׂר הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.
|
|
9
אַנתּוֹן דֵּין לָא הֲוַיתּוֹן בַּבסַר אֶלָּא ברוּח. אִן שַׁרִירָאִית רוּחֵהּ דּאַלָהָא עָמרָא בכוֹן. אִן דֵּין אנָשׁ לַיתּ בֵּהּ רוּחֵהּ דַּמשִׁיחָא. הָנָא לָא הוָא דִילֵהּ.
|
9
אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם בַּבָּשָׂר אֶלָּא בָּרוּחַ, אִם בֶּאֱמֶת רוּחַ הָאֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם. וְאִישׁ אִם אֵין בּוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, הַלָּה אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ.
|
|
10
ואִן דֵּין משִׁיחָא בכוֹן. פַּגרָא מִית הוּ מִטֹּל חֲטִיתָא. רוּחָא דֵין חַיָּא הי מִטֹּל כֵּאנוּתָא.
|
10
אֲבָל אִם הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם, הַגּוּף מֵת הוּא בִּגְלַל הַחֵטְא, וְהָרוּחַ חַיָּה הִיא בִּגְלַל הַצְּדָקָה.
|
|
11
ואִן רוּחֵהּ דּהָו מַן דּאַקִּים למָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא מִן בֵּית מִיתֵא עָמרָא בכוֹן. הָו מַן דּאַקִּימֵהּ ליֵשׁוּע משִׁיחָא מִן בֵּית מִיתֵא אָף לפַגרַיכּוֹן מִיתֵא נַחֶא מִטֹּל רוּחֵהּ דּעָמרָא בכוֹן.
|
11
וְאִם רוּחוֹ שֶׁל מִי שֶׁהֵקִים אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם, מִי שֶׁהֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפֵיכֶם הַמֵּתִים בִּגְלַל רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּכֶם.
|
|
12
הָשָׁא אַחַי חַיָּבִין חֲנַן לָו לבִסרָא דבַבסַר נהַלֶּך.
|
12
כָּעֵת, אַחַי, אֵין חַיָּבִים אָנוּ לַבָּשָׂר שֶׁנִּתְהַלֵּךְ בַּבָּשָׂר;
|
|
13
אִן גֵּיר בַּבסַר חָאֵין אנתּוֹן. עֲתִידִין אנתּוֹן הוּ לַממָת. ואִן בּרוּח הוּפָּכַי פַּגרָא ממִיתִין אנתּוֹן. חָאֵין אנתּוֹן.
|
13
שֶׁכֵּן אִם בַּבָּשָׂר חַיִּים אַתֶּם, עֲתִידִים אַתֶּם לָמוּת. וְאִם בָּרוּחַ תָּמִיתוּ אֶת מַעַלְלֵי הַגּוּף, תִּחְיוּ.
|
|
14
אַילֵין גֵּיר דַּברוּחָא דאַלָהָא מִתּדַּבּרִין. הָלֵין בּנַיָּא אִנּוֹן דּאַלָהָא.
|
14
הֲרֵי הַמֻּנְהָגִים בְּרוּחַ אֱלֹהִים, אֵלֶּה בְּנֵי אֱלֹהִים הֵם;
|
|
15
לָא גֵיר נסַבתּוֹן רוּחָא דעַבדּוּתָא תוּב לדֶחֶלתָא. אֶלָּא נסַבתּוֹן רוּחָא דסִימַת בּנַיָּא דבָהּ קָרֵין חֲנַן אַבָא אַבוּן.
|
15
כִּי לֹא לְקַחְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב אֶל הַפַּחַד, אֶלָּא לְקַחְתֶּם רוּחַ שֶׁל מַעֲמַד הַבָּנִים אֲשֶׁר בָּהּ קוֹרְאִים אָנוּ 'אַבָּא' אָבִינוּ.
|
|
16
והִי רוּחָא מַסַהֲדָא לרוּחַן דּאִיתַין בּנַיָּא דאַלָהָא.
|
16
וְהִיא הָרוּחַ מְעִידָה לְרוּחֵנוּ שֶׁבְּנֵי אֱלֹהִים אָנוּ.
|
|
17
ואִן בּנַיָּא. אָף יָרתֵּא. יָרתֵּא דאַלָהָא וַבנַי יָרתּוּתֵהּ דּיֵשׁוּע משִׁיחָא דאִן נֶחַשׁ עַמֵּהּ אָף עַמֵּהּ נִשׁתַּבַּח.
|
17
וְאִם בָּנִים, גַּם יוֹרְשִׁים - יוֹרְשֵׁי אֱלֹהִים וּבְנֵי נַחֲלָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר אִם נִסְבֹּל עִתּוֹ גַּם נְפֹאַר אִתּוֹ.
|
הכבוד העתיד להתגלות
|
18
מִתרַעֶא אנָא גֵיר דּלָא שָׁוֵין חַשָּׁוהי דּזַבנָא הָנָא לתִשׁבּוֹחתָּא אַידָּא דַעֲתִידָא דתִתגּלֶא בַן.
|
18
אָכֵן סָבוּר אֲנִי שֶׁאֵין סִבְלוֹת הַזְּמַן הַזֶּה שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַתִּפְאֶרֶת הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת בָּנוּ;
|
|
19
כֻּלָּהּ גֵּיר בּרִיתָא מסַבּרָא וַמסַכּיָא לגִליָנָא דַבנָוהי דּאַלָהָא.
|
19
שֶׁכֵּן כָּל הַבְּרִיאָה מְקַוָּה וּמְצַפָּה לְהִתְגַּלּוּת בְּנֵי הָאֱלֹהִים;
|
|
20
בּרִיתָא גֵיר אִשׁתַּעֲבּדַת לַסרִיקוּתָא לָא בצִביָנָהּ. אֶלָּא מִטֹּל מַן דּשַׁעֲבּדָהּ עַל סַברָא.
|
20
כִּי הַבְּרִיאָה הִשְׁתַּעְבְּדָה לַהֶבֶל, לֹא מֵרְצוֹנָהּ, אֶלָּא בִּגְלַל מִי שֶׁשִּׁעְבֵּד אוֹתָהּ בְּתִקְוָה
|
|
21
דּאָף הִי ברִיתָא תִתחַרַר מִן עַבדּוּתָא דַחֲבָלָא בַחֲרוּרֵא דתִשׁבּוֹחתָּא דַבנַיָּא דאַלָהָא.
|
21
שֶׁגַּם הִיא הַבְּרִיאָה תְּשֻׁחְרַר מֵעַבְדוּת הַכִּלָּיוֹן אֶל חֵרוּת תִּפְאֶרֶת בְּנֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
22
יָדעִין חנַן גֵּיר דּכֻלהֵין בִּריָתָא מִתּתַּחנָן וַמחַבּלָן עֲדַמָּא ליָומָנָא.
|
22
הֵן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת נֶאֱנָחוֹת וְסוֹבְלוֹת חֲבָלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
|
|
23
ולָא בַלחוֹד הִנֵּין. אֶלָּא אָף חֲנַן דּאִית בַּן רֵשִׁיתָא דרוּחָא מִתּתַּחנִין חנַן בּנַפשַׁן. וַמסַכֵּין חנַן לסִימַת בּנַיָּא לפוּרקָנָא דפַגרַין.
|
23
וְלֹא רַק הֵן, אֶלָּא גַּם אֲנַחְנוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בִּכּוּרֵי הָרוּחַ, נֶאֱנָחִים אָנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ וּמְצַפִּים לְמַעֲמַד הַבָּנִים, לִפְדוּת גּוּפֵינוּ,
|
|
24
מִטֹּל דַּבסַברָא הו חֲיַין. סַברָא דֵין דּמִתִחזֶא לָא הוָא סַברָא. אִן גֵּיר חָזֵין חנַן לֵהּ מָנָא מסַכֵּין חנַן לֵהּ.
|
24
כִּי בְּתִקְוָה חַיִּים אָנוּ, אַךְ תִּקְוָה שֶׁנִּרְאֵית אֵינֶנָּה תִּקְוָה; שֶׁהֲרֵי אִם רוֹאִים אָנוּ אוֹתָהּ, מַדּוּעַ מְצַפִּים אָנוּ לָהּ?
|
|
25
אִן דֵּין למִדֶּם דּלָא מִתִחזֶא מסַבּרִין חנַן. בַּמסַיבּרָנוּתָא מקָוֵין חנַן.
|
25
אֲבָל אִם מְקַוִּים אָנוּ לְמַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה, בְּסַבְלָנוּת מְחַכִּים אָנוּ.
|
|
26
הָכַנָּא אָף הִי רוּחָא מעַדּרָא לַכרִיהוּתַן. מָנָא גֵיר נצַלֶּא אַיך מָא דוָלֵא לָא יָדעִינַן. אֶלָּא הִי רוּחָא מצַליָא חֲלָפַין בּתִנחָתָא דלָא מִתמַללָן.
|
26
כֵּן גַּם הִיא הָרוּחַ עוֹזֶרֶת בְּחֻלְשָׁתֵנוּ, כִּי מַה לְּהִתְפַּלֵּל, כָּרָאוּי, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. אֲבָל הִיא הָרוּחַ מִתְפַּלֶּלֶת בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲצוּמוֹת מִדַּבֵּר.
|
|
27
דּמָאֵשׁ דֵּין לִבָּוָתָא הוּ יָדַע מָנַא הי תַּרעִיתָא דרוּחָא. דּאַיך צִביָנֵהּ הוּ דאַלָהָא מצַליָא חֲלָף קַדִּישֵׁא.
|
27
וְהַחוֹקֵר לְבָבוֹת, הוּא יוֹדֵעַ מַהִי מַחֲשֶׁבֶת הָרוּחַ, כִּי לְפִי רְצוֹן הָאֱלֹהִים מִתְפַּלֶּלֶת הִיא בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים.
|
|
28
יָדעִין חנַן דֵּין דּאַילֵין דּמַחֲבִין לאַלָהָא. בּכֹל מִדֶּם מעַדַּר להוֹן לטָבתָא לאַילֵין דּקַדֶּם סָם דּנִהווֹן קרַיָּא.
|
28
וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָאוֹהֲבִים אֶת הָאֱלֹהִים, בַּכֹּל הוּא עוֹזֵר לָהֶם לְטוֹבָה -- לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ יְעָדָם לִהְיוֹת קְרוּאִים.
|
|
29
ומִן לוּקדַם יִדַע אִנּוֹן. וַרשַׁם אִנּוֹן בַּדמוּתָא דצוּרתָּא דַברֵהּ. דּהוּ נִהוֶא בוּכרָא דאַחֵא סַגִּיאֵא.
|
29
וּמִלְּפָנִים הִכִּיר אוֹתָם וְצִיֵּן אוֹתָם בִּדְמוּת צוּרַת בְּנוֹ, לְמַעַן יִהְיֶה הוּא הַבְּכוֹר לְאַחִים רַבִּים.
|
|
30
לאַילֶין דֵּין דּקַדֶּם רשַׁם. להוֹן קרָא. ולַאילֵין דַּקרָא. להוֹן זַדֶּק. ולאַילֵין דּזַדֶּק. להוֹן שַׁבַּח.
|
30
וְאֶת אֵלֶּה שֶׁצִּיֵּן מֵרֹאשׁ, לָהֶם קָרָא; וְאֶת אֵלֶּה שֶׁקָּרָא, אוֹתָם הִצְדִּיק; וְאֶת אֵלֶּה שֶׁהִצְדִּיק, אוֹתָם פֵּאֵר.
|
בטחון באהבת האלהים
|
31
מָנָא הָכֵיל נֵאמַר עַל הָלֵין. אִן אַלָהָא חֲלָפַין. מַנּוּ דַלקוּבלַן.
|
31
מָה אֵפוֹא נֹאמַר עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? אִם הָאֱלֹהִים בַּעֲדֵנוּ, מִיהוּ אֲשֶׁר נֶגְדֵּנוּ?
|
|
32
ואִן עַל בּרֵהּ לָא חָס. אֶלָּא חֲלָף כֻּלַּן אַשֶׁלמֵהּ. אַיכַּנָּא לָא כֹל מִדֶּם עַמֵּהּ נִתֶּל לַן.
|
32
וְאִם עַל בְּנוֹ לֹא חָס, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ, כֵּיצַד לֹא יִתֵּן לָנוּ הַכֹּל אִתּוֹ?
|
|
33
מַנּוּ נִקבּוֹל עַל גּבַיָּא דאַלָהָא. אַלָהָא מזַדֶּק.
|
33
מִי יִטְעַן נֶגֶד בְּחִירֵי אֱלֹהִים? הָאֱלֹהִים מַצְדִּיק.
|
|
34
מַנּוּ מחַיֶּב. משִׁיחָא מִית. וקָם. ואִיתָוהי עַל ימִינָא דאַלָהָא. ובָעֵא חֲלָפַין.
|
34
מִי מַרְשִׁיעַ? הַמָּשִׁיחַ מֵת וְקָם, וְיֶשְׁנוֹ לִימִין הָאֱלֹהִים וּמַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ.
|
|
35
מַנּוּ נִפֶרשַׁני מִן חוּבֵּהּ דַּמשִׁיחָא. אוּלצָנָא. אָו חֲבוּשׁיָא. אָו רדוּפיָא. אָו כַּפנָא. אָו עַרטִלָּיוּתָא. אָו קֵוַנדֵּינוֹס. אָו סַיפָא.
|
35
מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ? צָרָה אוֹ מַאֲסָר, אוֹ רְדִיפָה אוֹ רָעָב, אוֹ עֵירֹם אוֹ סַכָּנָה אוֹ חֶרֶב?
|
|
36
אַיך דַּכתִיב דּמִטֹּלָתָך כֹּליוֹם מָיתִּין חנַן. ואִתִחשֶׁבְן אַיך אִמרֵא לנִכסתָא.
|
36
כַּכָּתוּב: לְמַעַנְךָ כָּל יוֹם מֵתִים אָנוּ, נֶחְשַׁבְנוּ כְּשֵׂיִים לַטֶּבַח.
|
|
37
אֶלָּא בהָלֵין כֻּלהֵין זַכָּיִין חנַן בּיַד מַן דּאַחֲבַן.
|
37
אֲבָל בְּכָל אֵלֶּה מְנַצְּחִים אֲנַחְנוּ עַל-יְדֵי מִי שֶׁאֲהָבָנוּ;
|
|
38
מפָּס אנָא גֵיר דּלָא מָותָּא. ולָא חַיֵּא. ולָא מַלַאכֵא. ולָא שׁוּלטָנֵא. ולָא חַילֵא. ולָא דקָימָן. ולָא דַעֲתִידָן.
|
38
כִּי בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁלֹּא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים, וְלֹא הַמַּלְאָכִים וְלֹא שִׁלְטוֹנוֹת, וְלֹא כּוֹחוֹת וְלֹא הַקַּיָּמוֹת וְלֹא הָעֲתִידוֹת,
|
|
39
ולָא רָומָא. ולָא עוּמקָא. ואָף לָא ברִיתָא אחרֵתָא תִשׁכַּח דּתִפֶרשַׁן מִן חוּבֵּהּ דּאַלָהָא דַבמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
39
וְלֹא הַגֹּבַהּ וְלֹא הָעֹמֶק, וְגַם לֹא בְּרִיָּה אַחֶרֶת לֹא תּוּכַל לְהַפְרִידֵנִי מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק ט
ישראל ובחירת אלהים
|
1
קוּשׁתָּא אָמַר אנָא בַמשִׁיחָא ולָא מדַגֶּל אנָא. ורֶעֱיָני מַסהֶד עֲלַי ברוּחָא דקוּדשָׁא.
|
1
אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ וְאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר, וְשִׂכְלִי מֵעִיד עָלַי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ,
|
|
2
דּכַריוּתָא הי לִי רַבּתָא וכֵאבָא דמִן לֵבּי לָא שָׁלֵא.
|
2
שֶׁעֶצֶב רַב לִי וּכְאֵב שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּבִּי;
|
|
3
מצַלֶּא הוֵית גֵּיר דּאֶנָא קנוֹמי חֶרמָא אֶהוֶא מִן משִׁיחָא חֲלָף אַחַי וַאחיָנַי דּבַבסַר.
|
3
כִּי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁאֲנִי עַצְמִי מְנֻדֶּה אֶהְיֶה מִן הַמָּשִׁיחַ בְּעַד אַחַי וּקְרוֹבַי שֶׁבַּבָּשָׂר,
|
|
4
דּאִיתַיהוֹן בּנַי יִסרָיֵל. דּדִילהוֹן הוָת סִימַת בּנַיָּא. ותִשׁבּוֹחתָּא. וַקיָמֵא. ונָמוֹסָא. ותִשׁמִשׁתָּא. ומוּלכָּנֵא.
|
4
אֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם, אֲשֶׁר שֶׁלָּהֶם הָיָה מַעֲמַד הַבָּנִים, וְהַכָּבוֹד וְהַבְּרִיתוֹת, וְהַתּוֹרָה וְהַשֵּׁרוּת, וְהַהַבְטָחוֹת
|
|
5
ואַבָהָתָא. ומִנהוֹן אִתִחזִי משִׁיחָא בַבסַר. דּאִיתָוהי אַלָהָא עַל כֹּל דּלֵהּ תּשׁבּחָן ובוּרכָּן לעָלַם עָלמִין אָמֵין.
|
5
וְהָאָבוֹת; וּמֵהֶם הוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ בַּבָּשָׂר, שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ עַל כֹּל, אֲשֶׁר לוֹ הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
|
|
6
לָא הֲוָא דֵין מִפַּל נִפלַת מִלתֵהּ דּאַלָהָא. לָא הוָא גֵיר כֻּלהוֹן דּמִן יִסרָיֵל אִיתַיהוֹן יִסרָיֵל.
|
6
אַךְ לֹא כָּשׁוֹל כָּשַׁל דְּבַרוֹ שֶׁל אֱלֹהִים; כִּי לֹא כֻּלָּם אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵם.
|
|
7
ואָפלָא מִטֹּל דּמִן זַרעֵהּ אִנּוֹן דּאַברָהָם כֻּלהוֹן בּנַיָּא. מִטֹּל דּאִתאֲמַר דּבאִיסחָק נִתִקרֶא לָך זַרעָא.
|
7
וְגַם לֹא מִפְּנֵי שֶׁמִּזֶּרַע אַבְרָהָם הֵם כֻּלָּם בָּנִים, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זֶרַע.
|
|
8
הָנָו דֵּין לָא הוָא בנַיָּא דבִסרָא אִיתַיהוֹן בּנַיָּא דאַלָהָא. אֶלָּא בנַיָּא דמוּלכָּנָא מִתחַשׁבִּין לזַרעָא.
|
8
דְּהַיְנוּ, לֹא בְּנֵי הַבָּשָׂר הֵם בְּנֵי הָאֱלֹהִים, אֶלָּא בְּנֵי הַהַבְטָחָה נֶחְשָׁבִים לַזֶּרַע;
|
|
9
דּמוּלכָּנָא גֵיר אִיתֵיהּ מִלתָא הָדֵא: דַבזַבנָא הָנָא אֵתֶא. ונִהוֶא ברָא לסַרָא.
|
9
כִּי דְּבַר הַהַבְטָחָה הוּא זֶה: לַמּוֹעֵד הַזֶּה אָבוֹא, וְיִהְיֶה בֵּן לְשָׂרָה.
|
|
10
ולָו הָדֵא בַלחוֹד. אֶלָּא אָף רַפקָא. כַּד עַם חַד אַבוּן אִיסחָק.
|
10
וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם רִבְקָה, כַּאֲשֶׁר עִם אֶחָד, אָבִינוּ יִצְחָק,
|
|
11
אִית הוָא לָהּ שָׁותָּפוּתָא עַדלָא נִתיַלדּוּן בּנֵיהּ ולָא נִסֶעֱרוּן טָבתָא אָו בִּישׁתָּא. קַדּמַת אִתיַדעַת גַּביוּתֵהּ דּאַלָהָא דהִי תקָוֶא לָא בַעֲבָדֵא אֶלָּא ביַד מַן דַּקרָא.
|
11
הָיְתָה לָהּ אִישׁוּת, בְּטֶרֶם נוֹלְדוּ בָּנֶיהָ וְלֹא עָשׂוּ טוֹב אוֹ רַע, נִתְוַדְּעָה מֵרֹאשׁ בְּחִירַת הָאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁהִיא תַּעֲמֹד לֹא בְּמַעֲשִׂים אֶלָּא עַל-יְדֵי מִי שֶׁקָּרָא;
|
|
12
אִתאֲמַר גֵּיר: דּקַשִּׁישָׁא נִהוֶא עַבדָּא לַזעוֹרָא.
|
12
כִּי נֶאֱמַר: הַמְבֻגָּר יִהְיֶה עֶבֶד לַצָּעִיר,
|
|
13
אַיך דַּכתִיב: דַּליַעקוֹב רִחמֵת וַלעֵסוֹ סנֵית.
|
13
כַּכָּתוּב: וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי.
|
|
14
מָנָא הָכֵיל נֵאמַר. דַּלמָא עָולָא אִית לוָת אַלָהָא חָס.
|
14
מָה אֵפוֹא נֹאמַר? הַאִם עָוֶל יֵשׁ אֵצֶל הָאֱלֹהִים? חָלִילָה!
|
|
15
הָא אָף למוּשֵׁא אֶמַר: אֵרַחֶם עַל אַינָא דַמרַחֶם אנָא. ואֵחוּן לאַינָא דחָאֵן אנָא.
|
15
הִנֵּה גַּם לְמֹשֶׁה אָמַר: אֲרַחֵם עַל אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָחֹן אֶת אֲשֶׁר אָחֹן.
|
|
16
לָא הָכֵיל בּאִידַי מַן דּצָבֵא. ולָא באִידַי מַן דּרָהֵט. אֶלָּא באִידַי אַלָהָא מרַחמָנָא.
|
16
לָכֵן לֹא בִּידֵי מִי שֶׁרוֹצֶה וְלֹא בִּידֵי מִי שֶׁרָץ, אֶלָּא בִּידֵי הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן;
|
|
17
אֶמַר גֵּיר בַּכתָבָא לפֶרעוֹן: דּלָהּ להָדֵא אַקִּימתָּך. דּאֵחָוֶא בָך חַילי. וַדנִתִכּרֶז שֵׁמי בּאַרעָא כֻלָּהּ.
|
17
כִּי אָמַר בַּכָּתוּב לְפַרְעֹה: בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, לְמַעַן אַרְאֶה בְּךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן יֻכְרַז שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.
|
|
18
מָדֵין עַל מַן דּצָבֵא הו מרַחֶם. ועַל מַן דּצָבֵא מַקשֶׁא.
|
18
לְפִיכָךְ עַל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מְרַחֵם, וְעַל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מַקְשֶׁה.
|
זעם אלהים ורחמיו
|
19
וַכבַר תֵּאמַר: דּעַל מָנָא רָשֵׁא. מַנּוּ גֵיר דַּנקוּם לוּקבַל צִביָנֵהּ.
|
19
וְאוּלַי תֹּאמַר: עַל מַה הוּא מַאֲשִׁים? כִּי מִיהוּ אֲשֶׁר יִתְיַצֵּב נֶגֶד רְצוֹנוֹ?
|
|
20
אַנתּ הָכֵיל מַן אַנתּוֹן אוֹ בַרנָשָׁא דפִתגָמָא לאַלָהָא יָהֵב אַנתּ. דַּלמָא אָמרָא גבִילתָּא למַן דּגַבלָהּ: דַּלמָנָא הָכַנָּא גבַלתָּני.
|
20
וּבְכֵן אַתָּה מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם, שֶּׁנּוֹתֵן אַתָּה מַעֲנֶה לֵאלֹהִים? שֶׁמָּא יֹאמַר הַנּוֹצָר לְמִי שֶׁיְּצָרוֹ: מַדּוּעַ כָּכָה יְצַרְתַּנִי?
|
|
21
אָו לָא שַׁלִּיט פַּחָרָא עַל טִינֵהּ. דּמִנָּהּ מִן גּבִילתָּא נֶעֱבֶּד מָאנֵא חַד לאִיקָרָא וחַד לצַעֲרָא.
|
21
אוֹ כְּלוּם לֹא שַׁלִּיט הַקַּדָּר עַל הַחַרְסִית שֶׁלּוֹ, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַחֹמֶר יַעֲשֶׂה כֵּלִים -- אֶחָד לְכָבוֹד וְאֶחָד לְקָלוֹן?
|
|
22
אִן דֵּין צבָא אַלָהָא דַנחָוֶא רוּגזֵהּ ונָודַּע חַילֵהּ. אַיתִּי בּסוֹגָאא דמַגּרַת רוּחֵהּ רוּגזָא עַל מָאנֵא דרוּגזָא דַגמִירִין לאַבדָּנָא.
|
22
וְאִם רָצָה הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֹת אֶת זַעֲמוֹ וּלְהוֹדִיעַ אֶת כֹּחוֹ, וְהֵבִיא בְּרֹב אֹרֶךְ רוּחוֹ זַעַם עַל כְּלֵי הַזַּעַם הַמֻּשְׁלָמִים לַאֲבַדּוֹן,
|
|
23
ואַשׁפַּע רַחמָוהי עַל מָאנֵא דרַחמֵא דַמטַיבִין הוָו לאַלָהָא לתִשׁבּוֹחתָּא.
|
23
וְהִשְׁפִּיעַ רַחֲמָיו עַל כְּלֵי הָרַחֲמִים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לֵאלֹהִים לְכָבוֹד --
|
|
24
דּאִיתַין חֲנַן קרַיָּא. לָא הוָא בַלחוֹד מִן יהוּדָיֵא. אֶלָּא אָף מִן עַממֵא.
|
24
אֲשֶׁר הֵם אֲנַחְנוּ הַקְּרוּאִים, לֹא רַק מִן הַיְּהוּדִים אֶלָּא גַּם מִן הַגּוֹיִים,
|
|
25
אַיכַּנָּא דאָף בּהוֹשַׁע אֶמַר: דּאֶקרֶא לאַילֵין דּלָא הֲוָו עַמי עַמָּא דִילי. וַללָא אִתרַחמַת. אִתרַחמַת.
|
25
כְּפִי שֶׁגַּם בְּהוֹשֵׁעַ אָמַר: אֶקְרָא לְלֹא-עַמִּי עַמִּי, וּלְלֹא רֻחָמָה רֻחָמָה.
|
|
26
נִהוֶא גֵיר בּדוּכּתָא כַר מִתִקרֵין הוָו לָא עַמי. תַּמָּן נִתִקרוֹן בּנַיָּא לאַלָהָא חַיָּא.
|
26
וְהָיָה בְּמָקוֹם אֲשֶׁר נִקְרְאוּ לֹא-עַמִּי, שָׁם יִקָּרְאוּ בְּנֵי אֵל חַי.
|
|
27
אֵשַׁעיָא דֵין אַכרֶז עַל בּנַי יִסרָיֵל. דּאִן נִהוֶא מִניָנָא דַבנַי יִסרָיֵל אַיך חָלָא דַביַמָּא. שַׁרכָּנָא דמִנהוֹן נִחֶא.
|
27
וִישַׁעְיָהוּ הִכְרִיז עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אִם יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם הַשְּׁאֵרִית אֲשֶׁר מֵהֶם תִּוָּשַׁע.
|
|
28
מִלתָא גרַם וַפסַק. ונֶעֱבּדִיהּ מָריָא עַל אַרעָא.
|
28
דָּבָר גָּזַר וּפָסַק, וְיַעֲשֵׂהוּ אֲדֹנָי בָּאָרֶץ.
|
|
29
ואַיך מִדֶּם דּקַדֶּם אֶמַר הוּ אֵשַׁעיָא: דּאִלּוּ לָא מָריָא צבָאוֹת אָותַּר לַן סרִידָא. אַיך סדוֹם הָוֵין הוַין וַלעָמוֹרָא מִתּדַּמֵּין הוַין.
|
29
כְּפִי מַה שֶּׁהִקְדִּים לוֹמַר הוּא יְשַׁעְיָהוּ: לוּלֵי יְהוָֹה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד, כִּסְדֹם הָיִינוּ וְלַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ.
|
ישראל והבשורה
|
30
מָנָא הָכֵיל נֵאמַר. דּעַממֵא דלָא רָהֲטִין הוָו בָּתַר כֵּאנוּתָא. אַדרֶכו כֵּאנוּתָא. כֵּאנוּתָא דֵין אַידָּא דמִן הַימָנוּתָא הי.
|
30
מָה אֵפוֹא נֹאמַר? שֶׁהַגּוֹיִים אֲשֶׁר לֹא רָצוּ אַחֲרֵי צְדָקָה הִשִּׂיגוּ צְדָקָה, אֲבָל צְדָקָה אֲשֶׁר מֵאֱמוּנָה הִיא.
|
|
31
יִסרָיֵל דֵּין דּרָהֵט הוָא בָתַר נָמוֹסָא דכֵאנוּתָא. לנָמוֹסָא דכֵאנוּתָא לָא אַדרֶך.
|
31
וְאוּלָם יִשְׂרָאֵל שֶׁרָץ אַחֲרֵי תּוֹרָה שֶׁל צְדָקָה, תּוֹרָה שֶׁל צְדָקָה לֹא הִשִּׂיג.
|
|
32
מִטֹּל מָנָא. מִטֹּל דּלָא הוָא מִן הַימָנוּתָא. אֶלָּא מִן עֲבָדָוהי דּנָמוֹסָא. אִתּתּקֶלו גֵּיר בּכֵאפָא דתוּקֶלתָא.
|
32
מִשּׁוּם מַה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מֵאֱמוּנָה אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, כִּי נִכְשְׁלוּ בְּאֶבֶן הַנֶּגֶף,
|
|
33
אַיך דַּכתִיב: דּהָא סָאֵם אנָא בצִהיוֹן כֵּאפָא דתוּקֶלתָא וכֵאפָא דמַכשׁוּלָא. ומַן דּבָהּ נהַימֶן לָא נִבהַת.
|
33
כַּכָּתוּב: הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק י
ישראל והבשורה -- המשך
|
1
אַחַי צִביָנָא דלֵבּי ובָעוּתי דַּלוָת אַלָהָא חֲלָפַיהוֹן דּנִחוֹן.
|
1
אַחַי, חֵפֶץ לִבִּי וּבַקָּשָׁתִי לֵאלֹהִים בַּעֲדָם -- שֶׁיִּוָּשְׁעוּ;
|
|
2
מַסהֶד אנָא גֵיר עֲלַיהוֹן דַּטנָנָא דאַלָהָא אִית בּהוֹן. אֶלָּא לָו בִּידַעֲתָא.
|
2
כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיהֶם שֶׁקִּנְאַת אֱלֹהִים בָּהֶם, אַךְ לֹא בְּדַעַת.
|
|
3
כֵּאנוּתֵהּ דֵּין דּאַלָהָא לָא יִדַעו. אֶלָּא בעָו דּכֵאנוּתָא דנַפשׁהוֹן נקִימוּן. ומִטֹּל הָנָא לכֵאנוּתֵהּ דּאַלָהָא לָא אִשׁתַּעֲבַּדו.
|
3
אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים לֹא יָדְעוּ, אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְכוֹנֵן אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל עַצְמָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִכְנְעוּ לְצִדְקָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
|
|
4
סָכֵהּ גֵּיר דּנָמוֹסָא משִׁיחָא הו לכֵאנוּתָא לכֹל דַּמהַימֶן.
|
4
הֵן תַּכְלִיתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא הַמָּשִׁיחַ, לִצְדָקָה לְכָל הַמַּאֲמִין.
|
|
5
מוּשֵׁא גֵיר הָכַנָּא כתַב כֵּאנוּתָא דַבנָמוֹסָא: דּמַן דּנֶעֱבֶּד הָלֵין. נִחֶא בהֵין.
|
5
הֲרֵי כָּךְ כָּתַב מֹשֶׁה עַל הַצְּדָקָה שֶׁבַּתּוֹרָה: מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת אֵלֶּה יִחְיֶה בָּהֶם.
|
|
6
כֵּאנוּתָא דֵין דַּבהַימָנוּתָא הָכַנָּא אָמרָא: דּלָא תֵאמַר בּלִבָּך: דּמַנּוּ סלֶק לַשׁמַיָּא. ואַחֶת לַמשִׁיחָא.
|
6
אֲבָל הַצְּדָקָה שֶׁבָּאֱמוּנָה כָּךְ אוֹמֶרֶת: אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ: מִי עָלָה לַשָּׁמַיִם וְהוֹרִיד אֶת הַמָּשִׁיחַ?
|
|
7
ומַנּוּ נחֶת לַתהוֹמָא דַשׁיוֹל. ואַסֶּק לַמשִׁיחָא מִן בֵּית מִיתֵא.
|
7
וּמִי יָרַד לִתְהוֹם שְׁאוֹל וְהֶעֱלָה אֶת הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים?
|
|
8
אֶלָּא מָנָא אֶמַר: קַרִיב הוּ לָך פִּתגָמָא. לפוּמָך וַללִבָּך: הָדֵא הי מִלתָא דהַימָנוּתָא דמַכֶרזִין חנַן.
|
8
אֶלָּא מָה אָמַר? קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, לְפִיךָ וּלְלִבְּךָ. זֶהוּ דְּבַר הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מַכְרִיזִים.
|
|
9
ואִן תָּודֶּא בפוּמָך בּמָרַן יֵשׁוּע. וַתהַימֶן בּלִבָּך דּאַלָהָא אַקִּימֵהּ מִן בֵּית מִיתֵא. תִּחֶא.
|
9
וְאִם תּוֹדֶה בְּפִיךָ בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים, תִּוָּשַׁע;
|
|
10
לִבָּא גֵיר דַּמהַימֶן בֵּהּ. מִזדַּדַּק. ופוּמָא דמָודֶּא בֵהּ. חָיֵא.
|
10
כִּי הַלֵּב אֲשֶׁר מַאֲמִין בּוֹ מֻצְדָּק, וְהַפֶּה אֲשֶׁר מוֹדֶה בּוֹ נוֹשָׁע;
|
|
11
אֶמַר גֵּיר כּתָבָא: דּכֹל דַּמהַימֶן בֵּהּ. לָא נִבהַת.
|
11
שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אָמַר: כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ.
|
|
12
וַבהָדֵא לָא פַרֶשׁ לָא לַיהוּדָיֵא ולָא לאַרֲמָיֵא. חַד הוּ גֵיר מָריָא דכֻלהוֹן. דּעַתִּיר בּכֹל דּקָרֵא לֵהּ.
|
12
וּבָזֶה לֹא הִפְלָה לֹא אֶת הַיְּהוּדִים וְלֹא אֶת הָאֲרַמִּים; כִּי אֶחָד הוּא יְהוָֹה לְכֻלָּם, הֶעָשִׁיר לְכָל הַקּוֹרֵא אֵלָיו;
|
|
13
כֹּל גֵּיר דּנִקרֶא שׁמֵהּ דּמָריָא. נִחֶא.
|
13
שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת שֵׁם יְהוָֹה יִוָּשַׁע.
|
|
14
אַיכַּנָּא הָכֵיל נִקרוֹן לאַינָא דלָא הַימֶנו בֵּהּ. אָו אַיכַּנָּא נהַימנוּן להָו דּלָא שַׁמעוּהי. אָו אַיכַּנָּא נִשִׁמעוּן דּלָא מַכֶרזָנָא.
|
14
כֵּיצַד אֵפוֹא יִקְרְאוּ אֶל אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ? אוֹ כֵּיצַד יַאֲמִינוּ לָזֶה אֲשֶׁר לֹא שְׁמָעוּהוּ? אוֹ כֵּיצַד יִשְׁמְעוּ בְּאֵין מַכְרִיז?
|
|
15
אָו אַיכַּנָּא נַכֶרזוּן אִן לָא נִשׁתַּלחוּן. אַיך דַּכתִיב: דּמָא יָאיָן רִגלַיהוֹן דַּמסַבּרַי שׁלָמָא ודַמסַבּרַי טָבָתָא.
|
15
אוֹ כֵּיצַד יַכְרִיזוּ אִם לֹא יִשָּׁלְחוּ? כַּכָּתוּב: מַה נָּאווּ רַגְלֵי מְבַשְּׂרֵי שָׁלוֹם וּמְבַשְּׂרֵי טוֹבוֹת.
|
|
16
אֶלָּא לָא הוָא כֻלהוֹן אִשׁתּמַעו לכָרוֹזוּתָא דַסבַרתָא. אֵשַׁעיָא גֵיר אֶמַר: מָרי מַנּוּ הַימֶן לבַרת קָלַן.
|
16
אֲבָל לֹא כֻּלָּם נִשְׁמְעוּ לְהַכְרָזַת הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יְשַׁעְיָהוּ אָמַר: אֲדֹנָי, מִי הֶאֱמִין לְבַת קוֹלֵנוּ?
|
|
17
מִכֵּיל הַימָנוּתָא מִן מַשׁמַע אִדנָא הי. ומַשׁמַע אִדנָא מִן מִלתָא דאַלָהָא.
|
17
לְפִיכָךְ הָאֱמוּנָה מִמִּשְׁמַע אֹזֶן הִיא, וּמִשְׁמַע הָאֹזֶן מִדְּבַר אֱלֹהִים.
|
|
18
אֶלָּא אָמַר אנָא: דַּלמָא לָא שׁמַעו. והָא בכֻלָּהּ אַרעָא נִפקַת בַּרת קָלהוֹן. וַבסָופֵּיהּ דּתֵבֵיל מִלַּיהוֹן.
|
18
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי, הַאִם לֹא שָׁמְעוּ? וְהִנֵּה בְּכָל הָאָרֶץ יָצְאָה בַּת קוֹלָם וּבִקְצוֹת תֵּבֵל מִלֵּיהֶם!
|
|
19
אֶלָּא אָמַר אנָא: דַּלמָא לָא יִדַע יִסרָיֵל. קַדמָיָא מוּשֵׁא הָכַנָּא אֶמַר: אַטֶּנכוֹן בּעַם דּלָא עַם. וַבעַמָּא דלָא מִתּטפִּיס אַרגֶּזכוֹן.
|
19
וְאוּלָם אוֹמֵר אֲנִי, הַאִם לֹא יָדַע יִשְׂרָאֵל? רֵאשִׁית מֹשֶׁה אָמַר כָּךְ: אַקְנִיאֲכֶם בְּעַם לֹא עַם, וּבְגוֹי סוֹרֵר אַכְעִיסְכֶם.
|
|
20
אֵשַׁעיָא דֵין אַמרַח ואֶמַר: דּאִתִחזִית לאַילֵין דּלָא בעָאוּני. ואִשׁתַּכחֵת לאַילֵין דַּעֲלַי לָא שַׁאֶלו.
|
20
וִישַׁעְיָהוּ מֵעֵז וְאָמַר: נִרְאֵיתִי אֶל לֹא בִּקְשׁוּנִי, וְנִמְצֵאתִי לְלֹא שָׁאֲלוּ עָלַי.
|
|
21
לִיסרָיֵל דֵּין אֶמַר: דּפִשׁטֵת אִידַי יָומָא כֻלֵּהּ לוָת עַמָּא דמִתִחרֶא ולָא מִתּטפִּיס.
|
21
וּלְיִשְׂרָאֵל אָמַר: פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק יא
ישועת ישראל וישועת הגויים
|
1
אֶלָּא אָמַר אנָא: דַּלמָא דַחקֵהּ אַלָהָא לעַמֵּהּ. חָס. אָף אֶנָא גֵיר מִן יִסרָיֵל אנָא. מִן זַרעֵהּ דּאַברָהָם. מִן שַׁרבּתָא דבֶניָמֵין.
|
1
וְאוּלָם אוֹמֵר אֲנִי: הַאִם דָּחָה הָאֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ? חָלִילָה! הֵן גַּם אֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, מִזֶּרַע אַבְרָהָם, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.
|
|
2
לָא דחַק אַלָהָא לעַמֵּהּ אַינָא דמִן קדִים יִדִיע הוָא לֵהּ. אָו לָא יָדעִין אנתּוֹן בַּכתָבָא דאֵלִיָּא מָנָא אֶמַר. כַּד קָבֵל הוָא לאַלָהָא עַל יִסרָיֵל ואָמַר.
|
2
לֹא דָּחָה הָאֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ אֲשֶׁר הָיָה יָדוּעַ לוֹ מִקֶּדֶם. אוֹ הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אָמַר בַּכָּתוּב עַל אֵלִיָּהוּ, כַּאֲשֶׁר קָבַל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:
|
|
3
מָרי לַנבִיַּיך קַטֶּלו. וַלמַדבּחַיך סַחֶפו. ואֶנָא הו בַּלחוֹדַי אִשׁתַּחרֵת. ובָעֵין לנַפשׁי.
|
3
אֲדֹנָי, אֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרָסוּ, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי?
|
|
4
ואִתאֲמַר לֵהּ בּגִליָנָא: דּהָא שִׁבקֵת לנַפשׁי שַׁבעָא אַלפִין גַּברִין. אַילֵין דּעַל בּוּרכַּיהוֹן לָא ברַכו ולָא סגֶדו לבַעֲלָא.
|
4
וְנֶאֱמַר לוֹ בְּהִתְגַּלּוּת: הִנֵּה הִשְׁאַרְתִּי לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְלֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַבַּעַל.
|
|
5
הָכַנָּא אָף בּהָנָא זַבנָא שַׁרכָּנָא הו אִשׁתּחַר בַּגבִיתָא דטַיבּוּתָא.
|
5
כֵּן גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית עַל-יְדֵי בְּחִירָה שֶׁל חֶסֶד.
|
|
6
אִן דֵּין בּטַיבּוּתָא. לָא הוָא מִן עֲבָדֵא. ואִן לָא. טַיבּוּתָא לָא אִיתֵיהּ טַיבּוּתָא. אִן דֵּין בַּעֲבָדֵא. לָא הוָא מִן טַיבּוּתָא. ואִן לָא. עֲבָדָא לָא אִיתָוהי עֲבָדָא.
|
6
וְאִם בְּחֶסֶד -- לֹא מִמַּעֲשִׂים. אִם לָאו, הַחֶסֶד אֵינוֹ חֶסֶד. וְאִם בְּמַעֲשִׂים -- לֹא מִן הַחֶסֶד. אִם לָאו, הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ מַעֲשֶׂה.
|
|
7
מָנָא הָכֵיל. הָי דּבָעֵא הוָא יִסרָיֵל לָא אִשׁכַּח גּבִיתָא דֵין אִשׁכּחַת. שַׁרכּהוֹן דֵּין אִתעָוַרו בּלִבּהוֹן.
|
7
מָה אֵפוֹא? יִשְׂרָאֵל אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לֹא מָצָא. אֲבָל הַבְּחִירָה מָצְאָה; וְיִתְרָם נִתְעַוְּרוּ בִּלְבָבָם,
|
|
8
אַיכַּנָּא דַכתִיב: דּיַהב להוֹן אַלָהָא רוּחָא מדַעֲרָנִיתָא. ועַינֵא דלָא נִבִחרוּן בּהֵין. ואִדנֵא דלָא נִשִׁמעוּן. עֲדַמָּא ליָומָא דיָומָנָא.
|
8
כַּכָּתוּב: נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ סוֹרֶרֶת, וְעֵינַיִם לֹא לְהַבְחִין בָּהֶן, וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
|
|
9
ודָוִיד תּוּב אֶמַר: נִהוֶא פָתוֹרהוֹן קדָמַיהוֹן לפַחָא. ופוּרעָנהוֹן לתוּקֶלתָא.
|
9
וְדָוִד עוֹד אָמַר: יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח, וּגְמוּלָם לְמִכְשׁוֹל.
|
|
10
נֶחשׁכָן עַינַיהוֹן דּלָא נֶחֱזוֹן. וחַצהוֹן בּכֹלזבַן נִהוֶא כפִיף.
|
10
תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וִיהִי מָתְנָם כָּפוּף תָּמִיד.
|
|
11
אָמַר אנָא דֵין: דַּלמָא אִתּתּקֶלו אַיך דּנִפּלוּן. חָס. אֶלָּא בתוּקלַתהוֹן דִּילהוֹן הֲוָו חַיֵּא לעַממֵא לַטנָנהוֹן.
|
11
וְאוּלָם אוֹמֵר אֲנִי: הַאִם נִכְשְׁלוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ? חָלִילָה! אֶלָּא בַּהִכָּשְׁלוּת שֶׁלָּהֶם הָיוּ חַיִּים לַגּוֹיִים, לְקִנְאָתָם.
|
|
12
ואִן תּוּקלַתהוֹן הֲוָת עוּתרָא לעָלמָא וחַיָּבוּתהוֹן עוּתרָא לעַממֵא: כּמָא הָכֵיל שׁוּמלַיהוֹן.
|
12
וְאִם הִכָּשְׁלוּתָם הָיְתָה עֹשֶׁר לָעוֹלָם, וְחִיּוּבָם עֹשֶׁר לַגּוֹיִים, לֹא-כָּל-שֶׁכֵּן הַשְׁלָמָתָם?
|
|
13
לכוֹן דֵּין אָמַר אנָא לעַממֵא: אֶנָא דאִיתַי שׁלִיחָא דעַממֵא. לתִשׁמִשׁתי משַׁבַּח אנָא.
|
13
לָכֶם אוֹמֵר אֲנִי, לַגּוֹיִים: אֲנִי אֲשֶׁר שָׁלִיחַ לַגּוֹיִים אֲנִי, אֶת שֵׁרוּתִי אֲנִי מְפָאֵר,
|
|
14
דַּלמָא אַטֶּן לַבנַי בִּסרי. ואַחֶא אנָשִׁין מִנהוֹן.
|
14
אוּלַי אַקְנִיא אֶת בְּנֵי בְּשָׂרִי וּאוֹשִׁיעַ אֲנָשִׁים מֵהֶם.
|
|
15
אִן גֵּיר מִסתַּליָנוּתהוֹן תַּרעוּתָא לעָלמָא הֲוָת. כּמָא הָכֵיל פּוּנָיהוֹן. אֶלָּא חַיֵּא דמִן בֵּית מִיתֵא.
|
15
הֲרֵי אִם מְאִיסָתָם הָיְתָה הִתְרַצּוּת בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, מָה אֵפוֹא שִׁיבָתָם, אִם לֹא חַיִּים מִבֵּין הַמֵּתִים?
|
|
16
אִן דֵּין רֵשִׁיתָא קַדִּישָׁא. אָף גּבִילתָּא. ואִן עִקָּרָא קַדִּישׁ הוּ. אָף סָוכֵּא.
|
16
אִם הָרֵאשִׁית קְדוֹשָׁה, כֵּן גַּם הָעִסָּה. וְאִם הַשֹּׁרֶשׁ קָדוֹשׁ הוּא, גַּם הָעֲנָפִים.
|
|
17
ואִן מִן סָוכֵּא אִתפּשַׁח. ואַנתּ דּזַיתָּא אַנתּ דּבַרָא אִתּטעֶמתּ בּדוּכּיָתהֵין וַהֲוַתּ שָׁותָּפָא לעִקָּרֵהּ וַלשׁוּמנֵהּ דּזַיתָּא.
|
17
וְאִם נִכְרְתוּ מִן הָעֲנָפִים, וְאַתָּה שֶׁזֵּית בָּר אַתָּה הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְנַעֲשֵׂיתָ שֻׁתָּף לְשֹׁרֶשׁ הַזַּיִת וּלְשֻׁמָּנוֹ,
|
|
18
לָא תִשׁתַּבהַר עַל סָוכֵּא. אִן דֵּין מִשׁתַּבהַר אַנתּ. לָא הוָא אַנתּ שׁקִיל לֵהּ לעִקָּרָא. אֶלָּא הוּ עִקָּרָא שׁקִיל לָך.
|
18
אַל תִּתְגָּאֶה עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְגָּאֶה, לֹא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הוּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ.
|
|
19
וַכבַר תֵּאמַר: דּסָוכֵּא דאִתפּשַׁח דּאֶנָא בדוּכּיָתהֵין אִתּטעֶם.
|
19
וְאוּלַי תֹּאמַר: הָעֲנָפִים שֶׁנִּכְרְתוּ -- כְּדֵי שֶׁאֲנִי אֻרְכַּב בִּמְקוֹמָם.
|
|
20
שַׁפִּיר. הָלֵין מִטֹּל דּלָא הַימֶנו אִתפּשַׁחו. אַנתּ דֵּין בּהַימָנוּתָא קָמתּ. לָא תִתּרִים בּרֶעֱיָנָך. אֶלָּא דחַל.
|
20
יָפֶה! אֵלֶּה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ נִכְרְתוּ, אֲבָל אַתָּה עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה קַמְתָּ. אַל תִּתְנַשֵּׂא בְּמַחְשַׁבְתְּךָ, אֶלָּא יְרָא;
|
|
21
אִן אַלָהָא גֵיר עַל סָוכֵּא דמִן כּיָנהֵין לָא חָס. דַּלמָא אָפלָא עֲלַיך נחוּס.
|
21
שֶׁהֲרֵי אִם הָאֱלֹהִים לֹא חָס עַל הָעֲנָפִים מִטִּבְעָם, שֶׁמָּא גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס.
|
|
22
חֲזִי הָכֵיל בַּסִּימוּתֵהּ וקַשׁיוּתֵהּ דּאַלָהָא. עַל אַילֵין דַּנפַלו קַשׁיוּתָא. עֲלַיך דֵּין בַּסִּימוּתָא אִן תּקָוֶא בָהּ בּבַסִּימוּתָא. ואִן לָא אָף אַנתּ תִּתפּשַׁח.
|
22
לָכֵן רְאֵה אֶת טוּבוֹ וְאֶת חֻמְרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים -- עַל אֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ חֻמְרָה; וְעָלֶיךָ טוּב, אִם תַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הַטּוּב. וְאִם לָאו, גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת.
|
|
23
והָנוֹן אִן לָא נקָווֹן בּחַסִּירוּת הַימָנוּתהוֹן אָף הִנּוֹן נִתּטַעֲמוּן. מִשׁכַּח גֵּיר אַלָהָא דתוּב נַטעֶם אִנּוֹן.
|
23
וְהַלָּלוּ אִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם, גַּם הֵם יֻרְכְּבוּ; כִּי יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהַרְכִּיבָם שׁוּב.
|
|
24
אִן גֵּיר אַנתּ דּמִן זַיתָּא אַנתּ דּבַרָא הָו דּבַכיָנָך אִתפּשַׁחתּ. וַדלָא בַכיָנָך אִתּטעֶמתּ בּזַיתָּא טָבָא. כּמָא הָכֵיל הָנוֹן אִן נִתּטַעֲמוּן בּזַיתָּא דַכיָנהוֹן.
|
24
הֲרֵי אִם אַתָּה אֲשֶׁר מִזֵּית בָּר נִכְרַתָּ, אֲשֶׁר כְּטִבְעֲךָ, וְשֶׁלֹּא כְּטִבְעֲךָ הֻרְכַּבְתָּ בְּזַיִת טוֹב -- הֲלֹא-כָּל-שֶׁכֵּן הַלָּלוּ אִם יֻרְכְּבוּ בַּזַּיִת אֲשֶׁר כְּטִבְעָם?
|
|
25
צָבֵא אנָא דֵין דּתִדּעוּן אַחַי ארָזָא הָנָא. דּלָא תִהווֹן חַכִּימִין בּרֶעֱיָן נַפשׁכוֹן. דַּעֲוִירוּת לִבָּא מִן אַתַר קַלִּיל הֲוָת לִיסרָיֵל. עֲדַמָּא דנֶעוֹל מוּלָיָא דעַממֵא.
|
25
רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתֵּדְעוּ, אַחַי, אֶת הַסּוֹד הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵי עַצְמְכֶם: עִוְרוֹן לֵבָב בְּמִדָּה מְעַטָּה בָּא עַל יִשְׂרָאֵל -- עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִים;
|
|
26
והָידֵּין כֻּלֵּהּ יִסרָיֵל נִחֶא. אַיכַּנָּא דַכתִיב: דּנֵאתֶא מִן צִהיוֹן פָּרוֹקָא. ונַהֲפֶּך עָולָא מִן יַעקוֹב.
|
26
וְאָז כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע, כַּכָּתוּב: וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָסִיר פֶּשַׁע מִיַּעֲקֹב.
|
|
27
והָידֵּין תִּהוֶא להוֹן דּיָתֵקֵא הָי דּמִן לוָתי. מָא דשִׁבקֵת להוֹן חֲטָהַיהוֹן.
|
27
וְאָז תִּהְיֶה לָהֶם בְּרִית אֲשֶׁר מִמֶּנִּי, כַּאֲשֶׁר אֶסְלַח לָהֶם אֶת חֲטָאֵיהֶם.
|
|
28
בַּסבַרתָא דֵין בּעֶלדּבָבֵא אִנּוֹן מִטֹּלָתכוֹן. וַבגַביוּתָא חַבִּיבִין אִנּוֹן מִטֹּל אַבָהָתָא.
|
28
בְּרַם בַּבְּשׂוֹרָה אוֹיְבִים הֵם בִּגְלַלְכֶם, וּבַבְּחִירָה חֲבִיבִים הֵם בְּשֶׁל הָאָבוֹת;
|
|
29
לָא גֵיר הָפֵך אַלָהָא במָוהַבתֵהּ וַבקִריָנֵהּ.
|
29
כִּי אֵין הָאֱלֹהִים חוֹזֵר בּוֹ מִמַּתְּנָתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ.
|
|
30
אַיכַּנָּא גֵיר דּאָף אַנתּוֹן לָא מִתּטפִּיסִין הוַיתּוֹן לאַלָהָא מִן קדִים. והָשָׁא אִתחנֶנתּוֹן מִטֹּל לָא מִתּטפִּיסָנוּתהוֹן דּהָנוֹן.
|
30
הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם לְפָנִים לֹא צִיַּתֶּם לֵאלֹהִים וְכָעֵת רֻחַמְתֶּם בִּגְלַל אִי-צִיּוּתָם שֶׁלָּהֶם,
|
|
31
הָכַנָּא אָף הָלֵין לָא אִתּטפִּיסו הָשָׁא לרַחמֵא דַעֲלַיכּוֹן. דּאָף עֲלַיהוֹן נִהווֹן רַחמֵא.
|
31
כָּךְ גַּם אֵלֶּה לֹא צִיְּתוּ כָּעֵת לָרַחֲמִים אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם יִהְיוּ רַחֲמִים;
|
|
32
חֲבַשׁ גֵּיר אַלָהָא לכֹל אנָשׁ בּלָא מִתּטפִּיסָנוּתָא. דּעַל כֹּל אנָשׁ נרַחֶם.
|
32
שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים כָּלָא כָּל אָדָם בְּאִי-צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל כָּל אָדָם.
|
|
33
אוֹ עוּמקָא דעוּתרָא וחֶכֶמתָא ומַדּעָא דאַלָהָא. דּאנָשׁ לָא מָשׁ דִּינָוהי. ואוּרחָתֵהּ לָא מִתעַקבָן.
|
33
הָהּ עֹמֶק הָעֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁל הָאֱלֹהִים! אֲשֶׁר לֹא יַחְקֹר אִישׁ אֶת מִשְׁפָּטָיו, וּדְרָכָיו לֹא תֵּחָקַרְנָה;
|
|
34
מַנּוּ גֵיר יִדַע רֶעֱיָנֵהּ דּמָריָא. אָו מַנּוּ הֲוָא לֵהּ בּעֶל מִלכָּא.
|
34
כִּי מִי יָדַע אֶת מַחֲשֶׁבֶת יְהוָֹה? אוֹ מִי הָיָה לוֹ לְיוֹעֵץ?
|
|
35
ומַנּוּ קַדֶּם יַהב לֵהּ. וכֶן נסַב מִנֵּהּ.
|
35
וּמִי הִקְדִּים לָתֵת לוֹ וְאַחֲרֵי כֵן לָקַח מִמֶּנּוּ?
|
|
36
מִטֹּל דּכֹל מִנֵּהּ וכֹל בֵּהּ וכֹל בּאִידֵהּ. דּלֵהּ תִּשׁבּחָן ובוּרכָּן לעָלַם עָלמִין אָמֵין.
|
36
שֶׁהֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְהַכֹּל בּוֹ וְהַכֹּל עַל-יָדוֹ, אֲשֶׁר לוֹ הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק יב
חיים חדשים
|
1
בָּעֵא אנָא הָכֵיל מִנכוֹן אַחַי בּרַחמָוהי דּאַלָהָא. דַּתקִימוּן פַּגרַיכּוֹן דֶּבֶחתָא חַיתָא וקַדִּישׁתָּא וַמקַבַּלתָּא לאַלָהָא. בּתִשׁמִשׁתָּא מלִילתָּא.
|
1
מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִכֶּם, אַחַי, בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲמִידוּ אֶת גּוּפְכֶם זֶבַח חַי וְקָדוֹשׁ וּמְקֻבָּל לֵאלֹהִים, בְּשֵׁרוּת שִׂכְלִי.
|
|
2
ולָא תִתּדַּמּוֹן לעָלמָא הָנָא. אֶלָּא אִשׁתַּחלַפו בּחוּדָּתָא דרֶעֱיָנַיכּוֹן. וַהֲוַיתּוֹן פָּרשִׁין אַינָו צִביָנֵהּ דּאַלָהָא טָבָא וַמקַבּלָא וַגמִירָא.
|
2
וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא הִשְׁתַּנּוּ בְּחִדּוּשׁ שִׂכְלְכֶם וְהַבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹנוֹ הַטּוֹב וְהַמְקֻבָּל וְהַמֻּשְׁלָם שֶׁל הָאֱלֹהִים.
|
|
3
אָמַר אנָא דֵין בּטַיבּוּתָא דאִתיַהבַּת לִי לכֻלכוֹן. דּלָא תִהווֹן מתִרַעֵין לבַר מִן מָא דוָלֵא דתִתרַעוֹן. אֶלָּא דתִהווֹן מִתרַעֵין בּנַכפּוּתָא כֹל אנָשׁ אַיך דַּפלַג לֵהּ אַלָהָא הַימָנוּתָא בַמשׁוּחתָא.
|
3
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּחֶסֶד שֶׁנִּתַן לִי לְכֻלְּכֶם, שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ מֵעֵבֶר לְמַה שֶּׁרָאוּי לַחְשֹׁב, אֶלָּא חִשְׁבוּ בִּצְנִיעוּת, כָּל אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּמִדָּה;
|
|
4
אַיכַּנָּא גֵיר דַּבחַד פַּגרָא הַדָּמֵא סַגִּיאֵא אִית לַן. וכֻלהוֹן הַדָּמֵא לָא הוָא חַד סוּעֲרָנָא אִית להוֹן.
|
4
כִּי כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד אֵיבָרִים רַבִּים יֵשׁ לָנוּ, לְכָל הָאֵיבָרִים לֹא אוֹתָהּ פְּעֻלָּה אַחַת יֵשׁ לָהֶם,
|
|
5
הָכַנָּא אָף חֲנַן דּסַגִּיאֵא חֲנַן חַד חֲנַן פּגַר בַּמשִׁיחָא. חַד חַד מִנַּן דֵּין הַדָּמֵא חֲנַן דַּחֲדָדֵא.
|
5
כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ שֶׁרַבִּים אָנוּ -- גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ, וְאִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵיבָרִים אֲנַחְנוּ שֶׁל זוּלָתֵנוּ.
|
|
6
אֶלָּא אִית לַן מָוהֲבָתָא משַׁחֶלפָתָא אַיך טַיבּוּתָא דאִתיַהבַּת לַן. אִית דַּנבִיוּתָא. אַיך משׁוּחתָא דהַימָנוּתֵהּ.
|
6
אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי הַחֶסֶד שֶׁנִּתַן לָנוּ: יֵשׁ שֶׁל נְבוּאָה -- כְּמִדַּת אֱמוּנָתוֹ;
|
|
7
ואִית דּתִשׁמִשׁתָּא אִית לֵהּ. בּתִשׁמִשׁתֵּהּ. ואִית דּמַלּפָנָא הו. בּיוּלפָּנֵהּ.
|
7
וְיֵשׁ אֲשֶׁר שֵׁרוּת יֵשׁ לוֹ -- בַּשֵּׁרוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר מוֹרֶה הוּא -- בְּהוֹרָאָתוֹ;
|
|
8
ואִית דַּמבַיאָנָא הו. בּבוּיָאֵהּ. וַדיָהֵב בַּפשִׁיטוּתָא. וַדקָאֵם בּרֵשָׁא בַחֲפִיטוּתָא. ודַמרַחֶם בַּפצִיחוּתָא.
|
8
וְיֵשׁ אֲשֶׁר מְנַחֵם הוּא -- בְּנִחוּמוֹ; וַאֲשֶׁר נוֹתֵן -- בְּכֵנוּת; וַאֲשֶׁר עוֹמֵד בָּרֹאשׁ -- בַּחֲרִיצוּת; וַאֲשֶׁר מְרַחֵם -- בִּמְאוֹר פָּנִים.
|
|
9
ולָא נִהוֶא נכִיל חוּבּכוֹן. אֶלָּא הֲוַיתּוֹן סָנֵין לבִישָׁתָא. ומִתנַקפִין לטָבָתָא.
|
9
וְאַל תִּהְיֶה אַהֲבַתְכֶם רְמִיָּה, אֶלָּא שִׂנְאוּ אֶת הָרַע וְדִבְקוּ בַּטּוֹב.
|
|
10
הֲוַיתּוֹן רָחמִין לאַחַיכּוֹן ומַחֲבִין חַד לחַד. הֲוַיתּוֹן מקַדּמִין מיַקרִין חַד לחַד.
|
10
אֶהֱבוּ אֶת אֲחֵיכֶם וְאֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה. הַקְדִּימוּ לְכַבֵּד זֶה אֶת זֶה.
|
|
11
הֲוַיתּוֹן הֲפִיטִין ולָא חֲבֶנָּנִין. הֲוַיתוֹן רָתחִין בּרוּח. הֲוַיתּוֹן פָּלחִין למָרכוֹן.
|
11
הֱיוּ חֲרוּצִים וְלֹא עַצְלָנִים. הֱיוּ נִלְהָבִים בְּרוּחַ. עִבְדוּ אֶת אֲדוֹנְכֶם.
|
|
12
הֲוַיתּוֹן חָדֵין בּסַבֶרכוֹן. הֲוַיתּוֹן מסַיבּרִין אוּלצָנַיכּוֹן. הֲוַיתּוֹן אַמִּינִין בַּצלוֹתָא.
|
12
שִׂמְחוּ בְּתִקְוַתְכֶם. עִמְדוּ בְּצָרוֹתֵיכֶם. הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה.
|
|
13
הֲוַיתּוֹן מִשׁתָּותּפִין לַסנִיקוּתָא דקַדִּישֵׁא. הֲוַיתּוֹן רָחמִין אַכסנָיֵא.
|
13
תְּנוּ חֶלְקְכֶם לְצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים. הֱיוּ אוֹהֲבֵי אוֹרְחִים.
|
|
14
בַּרֶכו לרָדוֹפַיכּוֹן. בַּרֶכו ולָא תלוּטוּן.
|
14
בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ.
|
|
15
חֲדָו עַם דּחָדֵין. וַבכָו עַם דּבָכֵין.
|
15
שִׂמְחוּ עִם הַשְּׂמֵחִים, וּבְכוּ עִם הַבּוֹכִים.
|
|
16
ומִדֶּם דּמִתרַעֵין אנתּוֹן עַל נַפשׁכוֹן. אָף עַל אַחַיכּוֹן. ולָא תִתרַעוֹן רֶעֱיָנָא רָמָא. אֶלָּא קַפו לאַילֵין דּמַכִּיכִין. ולָא הֲוַיתּוֹן חַכִּימִין בּרֶעֱיָן נַפשׁכוֹן.
|
16
וּמַה שֶּׁחוֹשְׁבִים אַתֶּם עַל עַצְמְכֶם -- גַּם עַל אֲחֵיכֶם. וְאַל תַּחְשְׁבוּ גְּבוֹהָה, אֶלָּא הִתְחַבְּרוּ אֶל הָעֲנָוִים. וְאַל תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵי עַצְמְכֶם.
|
|
17
ולָא תִפֶרעוּן לאנָשׁ בִּישׁתָּא חֲלָף בִּישׁתָּא. אֶלָּא נִתבּטֶל לכוֹן דּתֶעֱבּדוּן טָבָתָא. קדָם בּנַינָשָׁא כֻלהוֹן.
|
17
וְאַל תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה, אֶלָּא שִׂימוּ לֵב לְכָךְ שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב לִפְנֵי כָּל בְּנֵי אָדָם.
|
|
18
ואִן מִשׁכּחָא אַיך דּמִן לוָתכוֹן. עַם כֹּל בַּרנָשׁ שׁלָמָא עֲבֶדו.
|
18
וְאִם אֶפְשָׁר, עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה בְּיֶדְכֶם, עֲשׂוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.
|
|
19
ולָא הֲוַיתּוֹן תָּבעִין נַפשׁכוֹן חַבִּיבַי. אֶלָּא הַבו אַתרָא לרוּגזָא. כּתִיב הוּ גֵיר: דּאִן לָא תֶעֱבֶּד דִּינָא לנַפשָׁך. אֶלָּא אֶעֱבֶּד דִּינָך אָמַר אַלָהָא.
|
19
וְאַל תִּתְנַקְּמוּ, אֲהוּבַי, אֶלָּא תְּנוּ מָקוֹם לַזַּעַם, כִּי כָּתוּב: אִם לֹא תַּעֲשֶׂה דִּין לְעַצְמְךָ, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת דִּינְךָ, אָמַר אֱלֹהִים.
|
|
20
ואִן כּפֶן בּעֶלדּבָבָך. אָוכֶּלַּיהי. ואִן צהֶא. אַשׁקָיהי. ואִן הָלֵין תֶּעֱבֶּד לֵהּ. גּוּמרֵא דנוּרָא תקַבַּר עַל קַרקַפתֵהּ.
|
20
וְאִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ; וְאִם צָמֵא, הַשְׁקֵהוּ. וְאִם אֶת אֵלֶּה תַּעֲשֶׂה לוֹ, גַּחֲלֵי אֵשׁ תַּעֲרִים עַל רֹאשׁוֹ.
|
|
21
ולָא תִזכֵּיכוֹן בִּישׁתָּא. אֶלָּא זכָאוּהּ לבִישׁתָּא בטָבתָא.
|
21
אַל יְנַצַּח אֶתְכֶם הָרַע, אֶלָּא נַצְּחוּ אֶת הָרַע בַּטּוֹב.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק יג
התנהגות אזרחית
|
1
כֹּל נפֶשׁ לשׁוּלטָנֵא דרַבּוּתָא תִשׁתַּעֲבַּד. לַיתּ גֵּיר שׁוּלטָנָא דלָא הוָא מִן אַלָהָא הו. ואַילֵין שׁוּלטָנֵא דאִיתַיהוֹן מִן אַלָהָא הו פּקִידִין.
|
1
כָּל נֶפֶשׁ תִּכָּנַע לְרָשֻׁיּוֹת הַשִּׁלְטוֹן; כִּי אֵין שִׁלְטוֹן שֶׁאֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים; וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת אֲשֶׁר יֶשְׁנָם מֻפְקָדִים מִטַּעַם אֱלֹהִים.
|
|
2
מַן דּקָאֵם הָכֵיל לוּקבַל שׁוּלטָנָא. לוּקבַל פּוּקדָּנָא דאַלָהָא קָאֵם. והָלֵין דּקָימִין לוּקבַלהוֹן דִּינָא נִסבוּן.
|
2
לָכֵן מִי שֶׁקָּם נֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן, נֶגֶד צַו אֱלֹהִים הוּא קָם. וְאֵלֶה אֲשֶׁר קָמִים נֶגְדָּם, דִּין יִשְׂאוּ;
|
|
3
דַּיָּנֵא גֵיר לָא הֲוָו דֶּחֶלתָא לַעֲבָדֵא טָבֵא אֶלָּא לבִישֵׁא. צָבֵא אַנתּ הָכֵיל דּלָא תִדחַל מִן שׁוּלטָנָא. עֲבֶד טָבתָא. ותִשׁבּוֹחתָּא תִהוֶא לָך מִנֵּהּ.
|
3
שֶׁהֲרֵי אֵין הַשּׁוֹפְטִים אֵימָה לְמַעֲשִׂים טוֹבִים אֶלָּא לְרָעִים. רוֹצֶה אַתָּה אֵפוֹא שֶׁלֹּא לְפַחֵד מִן הַשִּׁלְטוֹן? עֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב וְיִהְיֶה לְךָ שֶׁבַח מִמֶּנּוּ;
|
|
4
משַׁמשָׁנָא הו גֵּיר דּאַלָהָא אֶלָּא לָך לטָבָתָא. ואִן בִּישׁתָּא עָבֵד אַנתּ. דּחַל. לָא הוָא גֵיר סרִיקָאִית אַסִּיר לסַפסֵרָא. משַׁמשָׁנָא הו גֵּיר דּאַלָהָא ותָבוֹעָא דרוּגזָא לאַילֵין דּעָבדִּין בִּישָׁתָא.
|
4
שֶׁכֵּן מְשָׁרֵת אֱלֹהִים הוּא רַק לְטוֹבָה לְךָ. וְאִם אֶת הָרַע אַתָּה עוֹשֶׂה, פְחַד; כִּי לֹא לְחִנָּם חָגוּר הוּא חֶרֶב; שֶׁכֵּן מְשָׁרֵת אֱלֹהִים הוּא וְנוֹקֵם שֶׁל זַעַם עַל עוֹשֵׂי הָרַע.
|
|
5
ומִטֹּל הָנָא אָלצָא לַן דּנִשׁתַּעֲבַּד לָא מִטֹּל רוּגזָא בַלחוֹד. אֶלָּא אָף מִטֹּל תֵּארתַּן.
|
5
וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִכָּנַע, לֹא רַק בִּגְלַל הַזַּעַם, אֶלָּא גַּם בִּגְלַל מַצְפּוּנֵנוּ.
|
|
6
מִטֹּל הָנָא אָף כּסֶף רֵשָׁא יַהבִּין אנתּוֹן. משַׁמשָׁנֵא אִנּוֹן גֵּיר דּאַלָהָא דַעֲלַיהֵין דּהָלֵין קָימִין.
|
6
לָכֵן גַּם מַס גֻּלְגֹּלֶת נוֹתְנִים אַתֶּם; כִּי מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים הֵם הָאַחֲרָאִים עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
|
|
7
פּרוֹעו הָכֵיל לכֹל אנָשׁ אַיך דּמִתּתּחִיב לֵהּ. למַן דַּכסֶף רֵשָׁא כּסֶף רֵשָׁא. וַלמַן דּמַכסָא מַכסָא. וַלמַן דּדֶחֶלתָא דֶחֶלתָא. וַלמַן דּאִיקָרָא אִיקָרָא.
|
7
שַׁלְּמוּ אֵפוֹא לְכָל אָדָם כְּפִי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ: לְמִי שֶׁמַּס גֻּלְגֹּלֶת -- מַס גֻּלְגֹּלֶת; וּלְמִי שֶׁמֶּכֶס -- מֶכֶס; וּלְמִי שֶׁיִּרְאָה -- יִרְאָה; וּלְמִי שֶׁכָּבוֹד -- כָּבוֹד.
|
|
8
וַלאנָשׁ מִדֶּם לָא תחוּבוּן. אֶלָּא חַד לחַד למַחָבוּ: מַן דּמַחֶב גֵּיר לחַברֵהּ. נָמוֹסָא מַלִּי.
|
8
וְאַל תִּהְיוּ חַיָּבִים דָּבָר לְאִישׁ, אֶלָּא לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה; כִּי מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ מִלֵּא אֶת הַתּוֹרָה.
|
|
9
אָף הָי גֵּיר דּאֶמַר: דּלָא תִקטוֹל. ולָא תגוּר. ולָא תִגנוֹב. ולָא תִרַג. ואִן אִית פּוּקדָּנָא אחרֵנָא. בּהָדֵא מִלתָא מִשׁתַּלַּם: דּתִרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך.
|
9
כִּי אַף שֶׁאָמְרָה: לֹא תִרְצַח, וְלֹא תִנְאַף, וְלֹא תִגְנֹב, וְלֹא תַחְמֹד, וְאִם יֵשׁ מִצְוָה אַחֶרֶת -- בַּדָּבָר הַזֶּה הִיא מִתְמַלֵּאת: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
|
|
10
חוּבָּא לקַרִיבֵהּ בִּישׁתָּא לָא סָעַר. מִטֹּל דּחוּבָּא מוּלָּיֵהּ הוּ דנָמוֹסָא.
|
10
הָאַהֲבָה לֹא תִּפְעַל רָעָה לָרֵעַ, מִשּׁוּם שֶׁהָאַהֲבָה הִיא מִלּוּי הַתּוֹרָה.
|
|
11
ואָף הָדֵא דַעו. דּזַבנָא הו ושָׁעתָא הי מִכֵּיל דּנִתּתּעִיר מִן שִׁנתַן. הָשָׁא הו גֵּיר אִתקַרַבו לַן חַיַּין יַתִּיר מִן דּכַד הַימֶנְן.
|
11
וְגַם זֹאת דְּעוּ, שֶׁהָעֵת הִיא וְהַשָּׁעָה הִיא שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַתָּה מִשְּׁנָתֵנוּ; כִּי עַתָּה קָרְבוּ אֵלֵינוּ חַיֵּינוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעֵת שֶׁהֶאֱמַנּוּ.
|
|
12
לִליָא מִכֵּיל עֲבַר. ואִימָמָא קרֶב. ננִיח הָכֵיל מִנַּן עֲבָדֵא דחֶשּׁוֹכָא. ונִלבַּשׁ זַינֵהּ דּנוּהרָא.
|
12
מֵעַתָּה עָבַר הַלַּיִל, וְהַיּוֹם קָרַב. לָכֵן נִפְרְקָה נָא מֵעָלֵינוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַחֹשֶׁךְ, וְנִלְבְּשָׁה אֶת נֶשֶׁק הָאוֹר;
|
|
13
ואַיך דּבאִימָמָא באִסכֵּמָא נהַלֶּך. לָא בַזמָרָא ולָא ברָוָיוּתָא. ולָא במַדֶמכָא טַנפָּא. ולָא בַחֲסָמָא וַבחֶריָנָא.
|
13
וּכְמוֹ בַּיּוֹם, נִתְהַלְּכָה כַּיָּאוּת, לֹא בְּהוֹלְלוּת וְלֹא בְּשִׁכְרוּת וְלֹא בְּמִשְׁכָּב טָמֵא, וְלֹא בְּקִנְאָה וּבְמָדוֹן,
|
|
14
אֶלָּא לוּבשׁוּהי למָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא. ולָא תֵאצפּוּן דּבִסֶרכוֹן לַרגִיגָתָא.
|
14
אֶלָּא לִבְשׁוּ אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַל תִּדְאֲגוּ לִבְשַׂרְכֶם בְּזִקָּה לְתַאֲווֹת.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק יד
התנהגות כלפי אחים באמונה
|
1
לאַינָא דֵין דַּכרִיהּ בּהַימָנוּתָא הַבו לֵהּ אִידָא. ולָא תִהווֹן מִתפַּלגִין בּמַחשׁבָתכוֹן.
|
1
וְלַחַלָּשׁ בָּאֱמוּנָה תְּנוּ לוֹ יָד, וְאַל תִּהְיוּ בַּעֲלֵי סְפֵקוֹת בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם;
|
|
2
אִית גֵּיר דַּמהַימֶן דּכֹל מִדֶּם נֵאכוֹל. ודַכרִיהּ יַרקָא אָכֵל.
|
2
כִּי יֵשׁ הַמַּאֲמִין שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל הַכֹּל; וְהַחַלָּשׁ אוֹכֵל יֶרֶק.
|
|
3
הָו דֵּין דּאָכֵל להָו מַן דּלָא אָכֵל לָא נשׁוּט. והָו מַן דּלָא אָכֵל להָו מַן דּאָכֵל לָא נדוּן. אַלָהָא גֵיר קַרבֵהּ.
|
3
אֲבָל הָאוֹכֵל אַל יָבוּז לְמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אַל יָדוּן אֶת מִי שֶׁאוֹכֵל; שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים קֵרֵב אוֹתוֹ.
|
|
4
אַנתּ מַן אַנתּ דּדָאֵן אַנתּ עַבדָּא דלָא דִילָך. דּאִן קָאֵם למָרֵהּ קָאֵם. ואִן נָפֵל למָרֵהּ נָפֵל. מקָם הוּ דֵין קָאֵם. מָטֵא גֵיר בּאִידַי מָרֵהּ דַּנקִימִיוהי.
|
4
מִי אַתָּה שֶׁאַתָּה דָּן עֶבֶד אֲשֶׁר לֹא שֶׁלְּךָ? אֲשֶׁר אִם הוּא קָם, לַאֲדוֹנָיו קָם; וְאִם נוֹפֵל, לַאֲדוֹנָיו נוֹפֵל. וְאוּלָם קוֹם יָקוּם, כִּי יֵשׁ בִּידֵי אֲדוֹנָיו לַהֲקִימוֹ.
|
|
5
אִית דּדָאֵן יָומָא מִן יָומָא. ואִית דּדָאֵן כֹּלהוֹן יָומָתָא. כֹּל אנָשׁ דֵּין בּמַדּעָא דנַפשֵׁהּ נִשׁתַּרַר.
|
5
יֵשׁ הַמַּפְלֶה יוֹם מִיּוֹם, וְיֵשׁ הַמַּחֲשִׁיב אֶת כָּל הַיָּמִים. יְהִי כָּל אִישׁ בָּטוּחַ בְּדַעְתּוֹ שֶׁלּוֹ.
|
|
6
מַן דּמִתרַעֶא דיָומָא. למָרֵהּ מִתרַעֶא. וכֹל דּלָא מִתרַעֶא דיָומָא. למָרֵהּ לָא מִתרַעֶא. ודָאכֵל. למָרֵהּ אָכֵל. ולַאלָהָא מָודֶּא. וַדלָא אָכֵל. למָרֵהּ לא אָכֵל. ומָודֶּא לאַלָהָא.
|
6
מִי שֶׁמַּחֲשִׁיב יוֹם, לַאֲדוֹנָיו הוּא מַחֲשִׁיב; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מַחֲשִׁיב יוֹם, לַאֲדוֹנָיו אֵינוֹ מַחֲשִׁיב. וְהָאוֹכֵל אוֹכֵל לַאֲדוֹנָיו וּמוֹדֶה לֵאלֹהִים; וַאֲשֶׁר אֵינוֹ אוֹכֵל, לַאֲדוֹנָיו אֵינוֹ אוֹכֵל, וּמוֹדֶה לֵאלֹהִים;
|
|
7
לַיתּ גֵּיר אנָשׁ מִנַּן דַּלנַפשֵׁהּ חַי. ולַיתּ אנָשׁ דַּלנַפשֵׁהּ מָאֵת.
|
7
כִּי אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁחַי לְעַצְמוֹ, וְאֵין אִישׁ שֶׁמֵּת לְעַצְמוֹ;
|
|
8
מִטֹּל דּאִן חָאֵין חנַן. למָרַן הוּ חָאֵין חנַן. ואִן מָיתִּין חנַן. למָרַן הוּ מָיתִּין חנַן. ואִן חַיַּין חנַן הָכֵיל ואִן מִיתִין חנַן. דּמָרַן חנַן.
|
8
שֶׁכֵּן אִם חַיִּים אָנוּ, לַאֲדוֹנֵינוּ אָנוּ חַיִּים; וְאִם מֵתִים אָנוּ, לַאֲדוֹנֵינוּ אָנוּ מֵתִים. לְפִיכָךְ אִם אָנוּ חַיִּים וְאִם אָנוּ מֵתִים -- שֶׁל אֲדוֹנֵינוּ אֲנַחְנוּ.
|
|
9
מִטֹּל הָנָא אָף משִׁיחָא מִית וחֲיָא וקָם. דּהוּ נִהוֶא מָריָא למִיתֵא וַלחַיֵּא.
|
9
מִשּׁוּם כָּךְ אַף הַמָּשִׁיחַ מֵת וְחַי וְקָם, כְּדֵי שֶׁהוּא יִהְיֶה אָדוֹן לַמֵּתִים וְלַחַיִּים.
|
|
10
אַנתּ דֵּין מָנָא דָאֵן אַנתּ לאַחוּך. אָו אָף אַנתּ למָנָא שָׁאֵט אַנתּ לאַחוּך. כֻּלַּן גֵּיר עֲתִידִין חנַן לַמקָם קדָם בֵּים דַּמשִׁיחָא.
|
10
וְאַתָּה מַדּוּעַ דָּן אַתָּה אֶת אָחִיךָ? גַּם מַדּוּעַ אַתָּה בָּז לְאָחִיךָ? הֲרֵי כֻּלָּנוּ עֲתִידִים אָנוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי כֵּס הַמָּשִׁיחַ,
|
|
11
אַיך דַּכתִיב: דּחַי אנָא. אָמַר מָריָא. דּלִי תִכּוֹף כֹל בּרוֹך. ולִי נָודֶּא כֹל לִשָּׁן.
|
11
כַּכָּתוּב: חַי אֲנִי, נְאֻם יְהוָֹה, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ וְלִי תּוֹדֶה כָּל לָשׁוֹן.
|
|
12
מָדֵין כֹּל אנָשׁ מִנַּן פִּתגָמָא חֲלָף נַפשֵׁהּ יָהֵב לאַלָהָא.
|
12
לָכֵן כָּל אִישׁ מֵאִתָּנוּ יִתֵּן מַעֲנֶה עַל עַצְמוֹ לֵאֱלֹהִים.
|
|
13
לָא מִכֵּיל נדוּן חַד לחַד. אֶלָּא הָדֵא דוּנו יַתִּירָאִית דּתוּקֶלתָא לאַחוּך לָא תסִים.
|
13
מֵעַתָּה אַל נָדוּן זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא דַּוְקָא זֹאת דּוּנוּ, שֶׁלֹּא תָּשִׂים מִכְשׁוֹל לְאָחִיךָ.
|
|
14
יָדַע אנָא גֵיר וַמפַּס אנָא במָריָא יֵשׁוּע דּמִדֶּם דַּמסַיַּב מִן לוָתֵהּ לַיתּ. אֶלָּא לאַינָא דרָנֵא עַל מִדֶּם דַּטמַא. להָו הוּ בַלחוֹד טמַא.
|
14
הֵן יוֹדֵעַ אֲנִי וּבָטוּחַ אֲנִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ, שֶׁאֵין דָּבָר מְסֹאָב מֵעַצְמוֹ; אֶלָּא לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב דְּבַר-מָה לְטָמֵא, לוֹ בִּלְבַד הוּא טָמֵא.
|
|
15
אִן דֵּין מִטֹּל מֵאכוּלתָּא מעִיק אַנתּ לאַחוּך. לָא הוָא בחוּבָּא מהַלֶּך אַנתּ. לָא תָובֶּד בּמֵאכוּלתָּך להָו דּמִטֹּלָתֵהּ מִית משִׁיחָא.
|
15
וְאִם בִּגְלַל מַאֲכָל אַתָּה מַעֲצִיב אֶת אָחִיךָ, לֹא בָּאַהֲבָה מִתְהַלֵּךְ אַתָּה. אַל תַּהֲרֹס בְּמַאֲכָלְךָ אֶת מִי שֶׁלְּמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.
|
|
16
ולָא תִתגַּדַּף טָבתַן.
|
16
וְאַל יְגֻדַּף טוֹבֵנוּ;
|
|
17
מַלכּוּתֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא לָא הוָת מֵאכלָא ומַשׁתּיָא. אֶלָּא כֵאנוּתָא וַשׁלָמָא וחַדוּתָא ברוּחָא דקוּדשָׁא.
|
17
כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא צְדָקָה וְשָׁלוֹם, וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
|
|
18
מַן דַּבהָלֵין גֵּיר משַׁמֶּשׁ לַמשִׁיחָא. שָׁפַר לאַלָהָא. וַקדָם בּנַינָשָׁא בקֶא.
|
18
הֵן מִי שֶׁבְּאֵלֶּה מְשָׁרֵת אֶת הַמָּשִׁיחַ, רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּבָחוּן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם.
|
|
19
הָשָׁא בָתַר שׁלָמָא נִרהַט ובָתַר בִּניָנָא חַד דּחַד.
|
19
כָּעֵת נִרְדְּפָה שָׁלוֹם וְאֶת בִּנְיַן אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
|
|
20
ולָא מִטֹּל מֵאכוּלתָּא נִשׁרֶא עֲבָדָא דאַלָהָא. כֹּל מִדֶּם גֵּיר דּכֶא הו. אֶלָּא בִישׁ הוּ לבַרנָשָׁא דַבתוּקֶלתָא אָכֵל.
|
20
וְאַל נַהֲרֹס אֶת מְלֶאכֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַאֲכָל. כִּי הַכֹּל טָהוֹר הוּא, אַךְ רַע הוּא לְאָדָם שֶׁאוֹכֵל בְּמִכְשׁוֹל.
|
|
21
שַׁפִּיר הוּ דלָא נֵאכוֹל בִּסרָא. ולָא נִשׁתֶּא חַמרָא. ולָא מִדֶּם דּמִתּתּקֶל בֵּהּ אַחוּן.
|
21
מוּטָב שֶׁלֹּא נֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא נִשְׁתֶּה יַיִן, וְלֹא דָּבָר שֶׁנִּכְשָׁל בּוֹ אָחִינוּ.
|
|
22
אַנתּ דּאִית בָּך הַימָנוּתָא. בּנַפשָׁך אַחוֹדֵיהּ קדָם אַלָהָא. טוּבָוהי למַן דּלָא דָן נַפשֵׁהּ בּמִדֶּם דַּפרַשׁ.
|
22
אַתָּה שֶׁיֵּשׁ בְּךָ אֱמוּנָה, הַחֲזֵק בָּהּ בְּעַצְמְךָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ דָּן אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁבָּרַר;
|
|
23
אַינָא גֵיר דּמִתפַּלַּג. ואָכֵל אִתחַיַּב לֵהּ. מִטֹּל דּלָו בּהַימָנוּתָא. כֹּל מִדֶּם גֵּיר דּלָא הוָא מִן הַימָנוּתָא. חֲטִיתָא הו.
|
23
כִּי מִי שֶׁמְּפַקְפֵּק וְאוֹכֵל -- יֶאֱשַׁם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה; שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵאֱמוּנָה חֵטְא הוּא.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק טו
התנהגות כלפי אחים באמונה -- המשך
|
1
חַיָּבִין חנַן הָכֵיל חֲנַן חַילתָנֵא דכוּרהָנָא דַמחִילֵא נִשׁקוֹל. ולָא לנַפשַׁן נִשׁפַּר.
|
1
לָכֵן חַיָּבִים אָנוּ, הַחֲזָקִים, לָשֵׂאת אֶת חֻלְשַׁת הַחַלָּשִׁים וְלֹא לַעֲשׂוֹת לַהֲנָאַת עַצְמֵנוּ,
|
|
2
אֶלָּא אנָשׁ מִנַּן לקַרִיבֵהּ נִשׁפַּר בּטָבָתָא אַיך דַּלבִניָנָא.
|
2
אֶלָּא אִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ יַעֲשֶׂה לַהֲנָאַת רֵעֵהוּ בְּטוֹב לְשֵׁם בִּנְיָן;
|
|
3
מִטֹּל דּאָף משִׁיחָא לָא הוָא לנַפשֵׁהּ שׁפַר. אֶלָּא אַיך דַּכתִיב: דּחִסדָּא דַמחַסְּדָנַיך נפַל עֲלַי.
|
3
כִּי גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ עָשָׂה, אֶלָּא כַּכָּתוּב: חֶרְפַּת מְחָרְפֶיךָ נָפְלָה עָלַי.
|
|
4
כֹּל מִדֶּם גֵּיר דּמִן קדִים אִתכּתֶב. ליוּלפָּנָא הו דִּילַן אִתכּתֶב. דּבַמסַיבּרָנוּתָא וַבבוּיָאָא דַכתָבֵא סַברָא נִהוֶא לַן.
|
4
הֵן כָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב מִקֶּדֶם, לְלִמּוּדֵנוּ נִכְתַּב, לְמַעַן תִּהְיֶה לָנוּ תִּקְוָה בְּסַבְלָנוּת הַכְּתוּבִים וּבְנֶחָמָתָם.
|
|
5
אַלָהָא דֵין דַּמסַיבּרָנוּתָא וַדבוּיָאָא נִתֶּל לכוֹן דּשַׁויוּתָא תִתחַשּׁבוּן חַד על חַד בּיֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
5
וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה יִתֵּן לָכֶם שֶׁתַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שָׁוִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
6
וַבחַד רֶעֱיָן וַבחַד פּוּם תּשַׁבּחוּן לאַלָהָא אַבוּהי דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
6
כְּדֵי שֶׁבְּלֵב אֶחָד וּבְפֶה אֶחָד תְּשַׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
|
|
7
מִטֹּל הָדֵא הֲוָו מקַרבִין וטָעֲנִין לַחֲדָדֵא אַיכַּנָּא דאָף משִׁיחָא קַרֶבכוֹן לתִשׁבּוֹחתֵּהּ דּאַלָהָא.
|
7
עַל כֵּן קָרְבוּ וּשְׂאוּ זֶה אֶת זֶה, כְּפִי שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ קֵרֵב אֶתְכֶם אֶל תִּפְאֶרֶת הָאֱלֹהִים.
|
|
8
אָמַר אנָא דֵין דּיֵשׁוּע משִׁיחָא שַׁמֶּשׁ גּזוּרתָּא חֲלָף שׁרָרֵהּ דּאַלָהָא. אַיכַּנָּא דנַשַּׁר מוּלכָּנָא דאַבָהָתָא.
|
8
וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֵׁרֵת אֶת הַמִּילָה לְמַעַן אֱמֶת הָאֱלֹהִים, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר לָאָבוֹת.
|
|
9
ועַממֵא נשַׁבּחוּן לאַלָהָא חֲלָף רַחמֵא דַהֲוָו עֲלַיהוֹן. אַיך דַּכתִיב: דּאָודֶּא לָך בּעַממֵא. ולַשׁמָך אֵזַמַּר.
|
9
וְהַגּוֹיִים יְשַׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָרַחֲמִים שֶׁהָיוּ עֲלֵיהֶם, כַּכָּתוּב: אוֹדְךָ בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה.
|
|
10
ותוּב אֶמַר: אִתבַּסַּמו עַממֵא עַם עַמֵּהּ.
|
10
וְעוֹד אָמַר: גִּילוּ גּוֹיִם עִם עַמּוֹ.
|
|
11
ותוּב אֶמַר: שַׁבַּחו למָריָא כֻּלכוֹן עַממֵא. שַׁבְּחָיהי כֻּלהֵין אִמוָתָא.
|
11
וְעוֹד אָמַר: הַלְלוּ אֶת יְהוָֹה כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים.
|
|
12
ותוּב אֵשַׁעיָא אֶמַר: דּנִהוֶא עִקָּרָא לאִישַׁי. ומַן דַּנקוּם נִהוֶא רֵשָׁא לעַממֵא. וַעֲלָוהי נסַבּרוּן עַממֵא.
|
12
וְעוֹד יְשַׁעְיָהוּ אָמַר: וְיִהְיֶה שֹׁרֶשׁ לְיִשַׁי, וַאֲשֶׁר יָקוּם יִהְיֶה רֹאשׁ לְעַמִּים וְאֵלָיו יְקַוּוּ גּוֹיִם.
|
|
13
אַלָהָא דֵין דּסַברָא נִמלֵיכוֹן כֻּלָּהּ חַדוּתָא וַשׁלָמָא בהַימָנוּתָא. דּתִתיַתּרוּן בּסַברֵהּ בּחַילָא דרוּחָא דקוּדשָׁא.
|
13
וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בָּאֱמוּנָה, לְמַעַן תִּשְׁפְּעוּ בְּתִקְוָתוֹ בִּגְבוּרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
|
סיכום תפקידו של השליח ותכניותיו לעתיד
|
14
מפָּס אנָא דֵין אָף אֶנָא עֲלַיכּוֹן אַחַי דּאָף אַנתּוֹן מלֵין אנתּוֹן הוּ טָבתָא. וַמשַׁמלֵין אנתּוֹן בּכֻלָּהּ יִדַעֲתָא. ומִשׁכּחִין אנתּוֹן אָף לַאחרָנֵא למַרתָּיוּ.
|
14
וְאַף אֲנִי, בְּטוּחַנִי עֲלֵיכֶם, אַחַי, שֶׁגַּם אַתֶּם מְלֵאֵי טוֹבָה, וּמֻגְמָרִים אַתֶּם בְּכָל דַּעַת, וִיכוֹלִים אַתֶּם לְהוֹרוֹת גַּם אֶת הָאֲחֵרִים.
|
|
15
קַלִּיל דֵּין מַרָחָאִית כִּתבֵּת לכוֹן אַחַי. אַיכַּנָּא דאֵעַהֶדכוֹן בּטַיבּוּתָא דאִתיַהבַּת לִי מִן אַלָהָא.
|
15
וּקְצָת בְּהֶעַזָּה כָּתַבְתִּי לָכֶם, אַחַי, כְּדֵי לְהַזְכִּירְכֶם אֶת הַחֶסֶד שֶׁנִּתַּן לִי מֵאֱלֹהִים
|
|
16
דּאֶהוֶא משַׁמשָׁנָא ליֵשׁוּע משִׁיחָא בעַממֵא. ואֶפלוֹח לַסבַרתָא דאַלָהָא. דּנִהוֶא קוּרבָּנָא דעַממֵא מקַבַּל וַמקַדַּשׁ בּרוּחָא דקוּדשָׁא.
|
16
לִהְיוֹת מְשָׁרֵת לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בַּגּוֹיִים וּלְשָׁרֵת אֶת בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים, לְמַעַן יִהְיֶה קָרְבַּן הַגּוֹיִים מְקֻבָּל וּמְקֻדֶּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
|
|
17
אִית לִי הָכֵיל שׁוּבהָרָא ביֵשׁוּע משִׁיחָא לוָת אַלָהָא.
|
17
לָכֵן יֵשׁ לִי גַּאֲוָה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים;
|
|
18
לָא גֵיר מַמרַח אנָא דאֵמַר מִדֶּם דּלָא סעַר בּאִידַי משִׁיחָא למַשֶׁמעָא דעַממֵא במִלתָא ובַעֲבָדֵא.
|
18
שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִּי מֵעֵז לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא פָּעַל הַמָּשִׁיחַ עַל-יָדִי לְצִיּוּת הַגּוֹיִים -- בְּאֹמֶר וּבְמַעֲשִׂים,
|
|
19
בּחַילָא דאָתוָתָא וַדּתִדמרָתָא וַבחַילָא דרוּחֵהּ דּאַלָהָא. אַיכַּנָּא דמִן אוֹרִשׁלֶם אִתכּרֶך עֲדַמָּא לאִלּוּרִיקוֹן ואֵמַלֶּא סבַרתֵהּ דַּמשִׁיחָא.
|
19
בְּכֹחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֹחַ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּאֹפֶן שֶׁסָּבַבְתִּי מִירוּשָׁלַיִם עַד לְאִלּוּרִיקוֹן לְהַשְׁלִים אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ,
|
|
20
כַּד מִתחַפַּט אנָא דאֵסַבַּר לָא כַר דּאִתִקרִי שׁמֵהּ דַּמשִׁיחָא. דּלָא אֶבנֶא עַל שַׁתאֶסתָא נוּכרָיתָּא.
|
20
כְּשֶׁאֲנִי מִתְאַמֵּץ לְבַשֵּׂר לֹא הֵיכָן שֶׁהֻכְרַז שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבְנֶה עַל יְסוֹד אַחֵר,
|
|
21
אֶלָּא אַיכַּנָּא דַכתִיב: דּאַילֵין דּלָא אִתאֲמַר להוֹן עֲלָוהי. נֶחֱזוֹנֵהּ. ואַילֵין דּלָא שׁמַעו. נִתּטפִּיסוּן.
|
21
אֶלָּא כְּפִי שֶׁכָּתוּב: אֵלֶּה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לָהֶם עָלָיו יִרְאוּהוּ, וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ יְצַיְּתוּ.
|
|
22
מִטֹּל הָנָא אִתּתַּכסֵת זַבנִין סַגִּיאָן דּאֵתֶא לוָתכוֹן.
|
22
בִּגְלַל זֹאת פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם.
|
|
23
הָשָׁא דֵין מִטֹּל דּדוּכָּא לַיתּ לִי בהָלֵין אַתרָוָתָא. וַסוֶא הוֵית מִן קדָם שׁנַיָּא סַגִּיאָתָא דאֵתֶא לוָתכוֹן.
|
23
אֲבָל כָּעֵת מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לִי מָקוֹם בָּאֱזוֹרִים הָאֵלֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לָבוֹא אֲלֵיכֶם --
|
|
24
מָא דאָזֵל אנָא לאִספָּנִיָּא: מסַבַּר אנָא דאֵתֶא ואֶחֱזֵיכוֹן. ואַנתּוֹן תּלָווֹנָני לתַמָּן. מָא דקַלִּיל מִן סַגִּי אִתבַּסמֵת בַּחֲזָתכוֹן.
|
24
כַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ לִסְפָרָד, מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאָבוֹא וְאֶרְאֶה אֶתְכֶם, וְאַתֶּם תְּלַוּוּנִי לְשָׁם לְאַחַר שֶׁאֵהָנֶה קִמְעָה בְּמַרְאֲכֶם.
|
|
25
הָשָׁא דֵין אָזֵל אנָא לאוֹרִשׁלֶם דּאֵשַׁמֶּשׁ לקַדִּישֵׁא.
|
25
אֲבָל כָּעֵת אֲנִי הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם לְשָׁרֵת אֶת הַקְּדוֹשִׁים;
|
|
26
צבָו גֵּיר הָלֵין דַּבמָקֵדוֹנִיָּא ובַאכָאיָא דשָׁותָּפוּתָא תִהוֶא להוֹן עַם מִסכֵּנֵא קַדִּישֵׁא דאִית בּאוֹרִשׁלֶם.
|
26
כִּי אֵלֶּה שֶׁבְּמָקֵדוֹנְיָה וְבַאֲכָיָה רָצוּ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם שֻׁתָּפוּת עִם הָעֲנִיִּים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.
|
|
27
צבָו מִטֹּל דּאָף חַיָּבִין להוֹן. אִן גֵּיר בַּדרוּח אִשׁתָּותַּפו עַמהוֹן עַממֵא. חַיָּבִין אִנּוֹן דּאָף בּדַבסַר נשַׁמשׁוּן אִנּוֹן.
|
27
רָצוּ מִשּׁוּם שֶׁגַּם חַיָּבִים הֵם לָהֶם; שֶׁכֵּן אִם בָּרוּחַ הִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶם הַגּוֹיִים, חַיָּבִים הֵם לְשָׁרֵת אוֹתָם גַּם בַּאֲשֶׁר לַבָּשָׂר.
|
|
28
הָדֵא הָכֵיל מָא דגַמרֵת. וחַתּמֵת להוֹן אָדשָׁא הָנָא. עָבַר אנָא עֲלַיכּוֹן לאִספָּנִיָּא.
|
28
לָכֵן אַחֲרֵי שֶׁאֶגְמֹר זֹאת וְאֶחְתֹּם לָהֶם אֶת הַפְּרִי הַזֶּה, אֶעֱבֹר דַּרְכְּכֶם לִסְפָרָד;
|
|
29
יָדַע אנָא גֵיר דּאֶמַּתי דּאָתֵא אנָא לוָתכוֹן. בּמוּלָיָא הו דּבוּרכּתָא דַסבַרתָא דַמשִׁיחָא אָתֵא אנָא.
|
29
כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם, בִּמְלוֹא בִּרְכַּת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אָבוֹא.
|
|
30
בָּעֵא אנָא דֵין מִנכוֹן אַחַי בּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא וַבחוּבָּא דרוּחָא. דּתֶעֱמלוּן עַמי בַּצלוֹתָא דַחֲלָפַי לוָת אַלָהָא.
|
30
אֲבָל מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם, אַחַי, בַּאֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְאַהֲבַת הָרוּחַ, שֶׁתַּעַמְלוּ אִתִּי בִּתְפִלָּה בַּעֲדִי לֵאלֹהִים,
|
|
31
דּאִתפַּצֶּא מִן אַילֵין דּלָא מִתּטפִּיסִין דּבַיהוּד. ותִשׁמִשׁתָּא דמָובֶּל אנָא לקַדִּישֵׁא דבאוֹרִשׁלֶם תִּתקַבַּל שַׁפִּיר.
|
31
לְמַעַן אֶנָּצֵל מִן הַסּוֹרְרִים שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹשֵׂא לַקְּדוֹשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם יִתְקַבֵּל יָפֶה,
|
|
32
ואֵתֶא לוָתכוֹן בּחַדוּתָא בצִביָנֵהּ דּאַלָהָא: ואִתּתּנִיח עַמכוֹן.
|
32
וְאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְאָנוּחַ עִמָּכֶם.
|
|
33
אַלָהָא דֵין דַּשׁלָמָא נִהוֶא עַם כֻּלכוֹן אָמֵין.
|
33
וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם יְהֵא עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.
|
אגרת שאול אל הרומים
פרק טז
דרישות שלום
|
1
מַגעֶל אנָא לכוֹן דֵּין לפֵובֶּא חָתַן דּאִיתֵיהּ משַׁמשָׁנִיתָא דעֵדּתָּא דקַנכּרֵאוֹס.
|
1
מַפְקִיד אֲנִי בְּיֶדְכֶם אֶת פֶבִּי אֲחוֹתֵנוּ, אֲשֶׁר שַׁמָּשִׁית הִיא שֶׁל קְהִלַּת קַנְכְּרֵאוֹס,
|
|
2
דַּתקַבּלוּנָהּ בּמָרַן אַיך דּזָדֵק לקַדִּישֵׁא. וַבכֹל צבוּ דבָעֲיָא מִנכוֹן תּקוּמוּן לָהּ. מִטֹּל דּאָף הִי קַיוּמתָּא הֲוָת לסַגִּיאֵא אָף לִי.
|
2
שֶׁתְּקַבְּלוּהָ בַּאֲדוֹנֵינוּ כָּרָאוּי לַקְּדוֹשִׁים; וּבְכָל דָּבָר שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִכֶּם תַּעַזְרוּ לָהּ, מִשּׁוּם שֶׁגַּם הִיא הָיְתָה עֵזֶר לְרַבִּים, אַף לִי.
|
|
3
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דַפּרִיסקִלָּא ודַאקִלּוֹס פָּלחֵא דעַמי בּיֵשׁוּע משִׁיחָא.
|
3
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם פְּרִיסְקִלָּה וְאָקִילַס, עוֹבְדִים עֲמִיתִים אִתִּי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
|
|
4
דּהִנּוֹן הָלֵין חֲלָף נַפשׁי צָורַיהוֹן יַהבו. ולָא הוָא אֶנָא בַלחוֹדַי מָודֶּא אנָא להוֹן. אֶלָּא אָף כֻּלהֵין עֵדָתָא דעַממֵא.
|
4
כִּי הֵם הֵם אֶת צַוְּארֵיהֶם בְּעַד נַפְשִׁי נָתְנוּ; וְלֹא רַק אֲנִי מוֹדֶה לָהֶם, אֶלָּא גַּם כָּל קְהִלּוֹת הַגּוֹיִים.
|
|
5
והַבו שׁלָמָא לעֵדּתָּא דאִית בּבַיתּהוֹן. שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאָפֵּנטוֹס חַבִּיבי אַינָא דאִיתָוהי רֵשִׁיתָא דאַכָאיָא בַמשִׁיחָא.
|
5
וּתְנוּ שָׁלוֹם לַקְּהִלָה אֲשֶׁר בְּבֵיתָם. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אַפֶּנְטוֹס חֲבִיבִי, אֲשֶׁר הוּא בִּכּוּרֵי אֲכָיָה בַּמָּשִׁיחַ.
|
|
6
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דמָריָא אַידָּא דסַגִּי לֶאיַת בּכוֹן.
|
6
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם מִרְיָם, אֲשֶׁר עָמְלָה בָּכֶם הַרְבֵּה.
|
|
7
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאַנדּרוֹנִיקוֹס וַדיוֹנִיָּא אחיָנַי. דַּהֲוָו שׁבַיָּא עַמי. וִידִיעִין אִנּוֹן בַּשׁלִיחֵא. ובַמשִׁיחָא קדָמַי הֲוָו.
|
7
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אַנְדְּרוֹנִיקוֹס וְיוֹנְיָה קְרוֹבַי, שֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים אִתִּי וִידוּעִים הֵם בְּקֶרֶב הַשְּׁלִיחִים, וּבַמָּשִׁיחַ לְפָנַי הָיוּ.
|
|
8
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאַמפּלֵיוֹס חַבִּיבי בּמָרַן.
|
8
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אַמְפְּלֵאוֹס חֲבִיבִי בַּאֲדוֹנֵינוּ.
|
|
9
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאוּרבָּנוֹס פָּלחָא דעַמַּן בַּמשִׁיחָא. ודֶאסטָכִיוֹס חַבִּיבי.
|
9
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אוּרְבָּנוֹס, עוֹבֵד עָמִית אִתָּנוּ בַּמָּשִׁיחַ, וּבִשְׁלוֹם אִסְטַכְיוֹס חֲבִיבִי.
|
|
10
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאָפַּלֵּא גַביָא במָרַן. שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דַבנַי בַּיתֵּהּ דּאָרֵסטָבוֹלוֹס.
|
10
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם אַפַּלֶּה הַנִּבְחָר בַּאֲדוֹנֵינוּ. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אֲרִיסְטָּבוֹלוֹס.
|
|
11
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דהֵרוֹדִיּוֹן אחיָני. שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דַבנַי בַּיתֵּהּ דּנַרקֵסוֹס אַילֵין דּאִיתַיהוֹן בּמָרַן.
|
11
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם הֵרוֹדִיּוֹן קְרוֹבִי. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל נַרְקִיסוֹס אֲשֶׁר הֵם בַּאֲדוֹנֵינוּ.
|
|
12
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דַטרוֹפֶנָא ודַטרוֹפֶסָא דַלאִיֵּין בּמָרַן. שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דפַּרסִס חַבִּיבתּי. אַידָּא דסַגִּי לֶאיַת בּמָרַן.
|
12
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם טְרוּפֵנָה וּטְרוּפֵסָה הָעֲמֵלוֹת בַּאֲדוֹנֵינוּ. דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם פַּרְסִיס חֲבִיבָתִי, אֲשֶׁר עָמְלָה הַרְבֵּה בַּאֲדוֹנֵינוּ.
|
|
13
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דרוֹפוֹס גַּביָא בּמָרַן. ודִאמֵּהּ דִּילֵהּ ודִילי.
|
13
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם רוֹפוֹס הַנִּבְחָר בַּאֲדוֹנֵינוּ, וּבִשְׁלוֹם הָאֵם שֶׁלּוֹ וְשֶׁלִּי.
|
|
14
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דאָסוּנקרֵטוֹס. ודַאפֵלֵגוֹן. וַדהַרמָא. וַדפַּטרָבָא. וַדהַרמֵא. ודַאחֵא דעַמהוֹן.
|
14
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹמָם שֶׁל אֲסוּנְקְרִיטוֹס וְאָפֵלֵגוֹן וְהַרְמָה וּפַטְרָבָה וְהַרְמֶה וְהָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
|
|
15
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא דפִילָלָגוֹס וַדיוֹלִיָּא. וַדנֵארוֹס וַדחָתֵהּ ודָאלוּמפָּא. וַדכֻלהוֹן קַדִּישֵׁא דעַמהוֹן.
|
15
דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹמָם שֶׁל פִילוֹלוֹגוֹס וְיוּלְיָה וְנֵרוֹס וַאֲחוֹתוֹ וְאוֹלוּמְפָּה וְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עִתָּהֶם.
|
|
16
שַׁאֶלו בַּשׁלָמָא חַד דּחַד בּנוּשׁקתָא קַדִּישׁתָּא. שָׁאלָן בַּשׁלָמכוֹן כֻּלהֵין עֵדָתָה דַמשִׁיחָא.
|
16
תְּנוּ שָׁלוֹם אִישׁ לְרֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוּשָׁה. דּוֹרְשׁוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם כָּל קְהִלּוֹת הַמָּשִׁיחַ.
|
|
17
בָּעֵא אנָא מִנכוֹן אַחַי. דּתִזדַּהֲרוּן מִן אַילֵין דּפָלגּוָתָא ומַכשׁוּלֵא עָבדִּין לבַר מִן יוּלפָּנָא דאַנתּוֹן יִלֶפתּוֹן. דּתִתרַחֲקוּן לכוֹן מִנהוֹן.
|
17
מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּזָּהֲרוּ מֵאֵלֶּה שֶׁגּוֹרְמִים מַחֲלוֹקוֹת וּמִכְשׁוֹלִים בְּנִגּוּד לַתּוֹרָה שֶׁלְּמַדְתֶּם; הִתְרַחֲקוּ מֵהֶם;
|
|
18
אַילֵין גֵּיר דּהָכַנָּא אִנּוֹן לָא משַׁמשִׁין למָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא אֶלָּא לכַרסהוֹן. וַבמִלֵּא בַסִּימָתָא וַבבוּרכָּתָא מַטעֵין לִבָּוָתָא דַפשִׁיטֵא.
|
18
שֶׁכֵּן אֵלֶּא אֲשֶׁר כָּךְ הֵם אֵינָם מְשָׁרְתִים אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא אֶת כְּרֵסָם, וּבְדִבְרֵי נֹעַם וּבִבְרָכוֹת מַטְעִים הֵם אֶת לֵב הַפְּשׁוּטִים.
|
|
19
מִשׁתַּמעָנוּתכוֹן דֵּין דִּילכוֹן לכֹל בַּרנָשׁ אִתיַדעַת. חָדֵא אנָא הָכֵיל בּכוֹן. וצָבֵא אנָא דתִהווֹן חַכִּימִין לטָבָתָא ותַמִּימִין לבִישָׁתָא.
|
19
אֲבָל צִיּוּתְכֶם שֶׁלָּכֶם נוֹדַע לְכָל אֶחָד. לָכֵן שָׂמֵחַ אֲנִי בָּכֶם, וְרוֹצֶה אֲנִי שֶׁתִּהְיוּ חֲכָמִים לְטוֹב וּתְמִימִים לְרַע.
|
|
20
אַלָהָא דֵין דַּשׁלָמָא נִשִׁחקִיוהי בַּעֲגַל לסָטָנָא תחֵית רִגלַיכּוֹן. טַיבּוּתֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא תִהוֶא עַמכוֹן.
|
20
וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם יִמְחַץ בִּמְהֵרָה אֶת הַשָּׂטָן תַּחַת רַגְלֵיכֶם. חֶסֶד אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְהֵא עִמָּכֶם.
|
|
21
שָׁאלִין בַּשׁלָמכוֹן טִימֹתֵאוֹס פָּלחָא דעַמי. ולוּקִיוֹס ואִיָּסוֹן וסוּסִיפַּטרוֹס אחיָנַי.
|
21
דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם טִימוֹתֵאוֹס הָעוֹבֵד הֶעָמִית אִתִּי, וְלוּקְיוֹס וְיָסוֹן וְסוּסִיפַּטְרוֹס קְרוֹבַי.
|
|
22
שָׁאֵל אנָא בַשׁלָמכוֹן אֶנָא טַרטִיּוֹס דּכִתבֵּת אִגַּרתָּא במָרַן.
|
22
דּוֹרֵשׁ אֲנִי בִּשְׁלוֹמְכֶם, אֲנִי טַרְטִיּוֹס אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֶת הָאִגֶּרֶת בַּאֲדוֹנֵינוּ.
|
|
23
שָׁאֵל בַּשׁלָמכוֹן גָּאִיּוֹס מקַבּלָני וַדכֻלָּהּ עֵדּתָּא. שָׁאֵל בַּשׁלָמכוֹן אָרֵסטוֹס רַבּבַּיתָּא דַמדִינתָּא. וקוּאָרטוֹס אַחָא.
|
23
דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם גָּיוֹס הַמְאָרֵחַ אוֹתִי וְאֶת כָּל הַקְּהִלָּה. דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם אֲרֵסְטוֹס, מְנַהֵל מֶשֶׁק הָעִיר, וְקוּאַרְטוֹס הָאָח.
|
|
24
לאַלָהָא דֵין הָו דּמִשׁכַּח דַּנשַׁרַרכוֹן בַּסבַרתָא דִילי הָו דּאִתכַּרזַת עַל יֵשׁוּע משִׁיחָא בגִליָנָא דארָזָא דמִן זַבנַי עָלמֵא מכַסַּי הוָא.
|
24
וְלֵאלֹהִים -- הַיָּכוֹל לְחַזֵּק אֶתְכֶם בִּבְשׂוֹרָתִי שֶׁהֻכְרְזָה עַל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּהִתְגַּלּוּת הַסּוֹד אֲשֶׁר כָּמוּס הָיָה מֵעִתּוֹת עוֹלָם,
|
|
25
אִתגּלִי דֵין בּזַבנָא הָנָא ביַד כּתָבֵא דַנבִיֵּא וַבפוּקדָּנֵהּ דּאַלָהָא דַלעָלַם. אִתִידַע לכֻלהוֹן עַממֵא למַשֶׁמעָא דהַימָנוּתָא.
|
25
אַךְ הִתְגַּלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה עַל-יְדֵי כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים, וּבְמִצְוַת אֱלֹהֵי עוֹלָם נִתְוַדַּע לְכָל הַגּוֹיִים לְמַעַן מִשְׁמַעַת הָאֱמוּנָה --
|
|
26
דּהוּיוּ חַכִּימָא בַלחוֹדָוהי. שׁוּבחָא ביַד יֵשׁוּע משִׁיחָא לעָלַם עָלמִין אָמֵין.
|
26
לוֹ, אֲשֶׁר הוּא בִּלְבַד הֶחָכָם, הַכָּבוֹד עַל יְדֵי אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
|
|
27
טַיבּוּתֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא עַם כֻּלכוֹן אָמֵין.
|
27
חֶסֶד אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּע הַמָּשִׁיחַ עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה