הבשורה על-פי לוקס
פרק ט
ישוע שולח את שנים-עשר השליחים
|
1
וַקרָא יֵשׁוּע לַתרֶעסַרתֵּהּ. ויַהב להוֹן חַילָא ושׁוּלטָנָא עַל כֻּלהוֹן שֵׁאדֵא וכוּרהָנֵא למַאסָיוּ.
|
1
וְקָרָא יֵשׁוּעַ לַשְּׁנֵים-עָשָׂר שֶׁלּוֹ וְנָתַן לָהֶם גְּבוּרָה וְשִׁלְטוֹן עַל כָּל הַשֵּׁדִים, וּלְרַפֵּא מַחֲלוֹת;
|
|
2
ושַׁדַּר אִנּוֹן למַכרָזוּ מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. וַלמַאסָיוּ כרִיהֵא.
|
2
וְשָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.
|
|
3
ואֶמַר להוֹן: מִדֶּם לָא תִשִׁקלוּן לאוּרחָא. לָא שַׁבטָא. ולָא תַרמָלָא. ולָא לַחמָא. ולָא כֶספָּא. ולָא תַרתֵּין כּוֹתִּיניָן נִהִויָן לכוֹן.
|
3
וְאָמַר לָהֶם: אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף; וְאַל תִּהְיֶינָה לָכֶם שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת.
|
|
4
ולַאינָא בַיתָּא דעָאלִין אנתּוֹן לֵהּ. תַּמָּן הֲוָו. ומִן תַּמָּן פּוֹקו.
|
4
וּלְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁם הֱיוּ וּמִשָּׁם צְאוּ.
|
|
5
וַלמַן דּלָא מקַבּלִין לכוֹן. מָא דנָפקִין אנתּוֹן מִן מדִינתָּא הָי. אָף חֶלָּא מִן רִגלַיכּוֹן פֶּצו עֲלַיהוֹן לסָהֲדּוּתָא.
|
5
וּמִי שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים אֶתְכֶם -- בְּצֵאתְכֶם מִן הָעִיר הַהִיא, גַּם אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵיכֶם נַעֲרוּ עֲלֵיהֶם לְעֵדוּת.
|
|
6
וַנפַקו שׁלִיחֵא. ומִתכַּרכִּין הוָו בּקוּריָא ובַמדִינָתָא. וַמסַבּרִין הוָו ומַאסֵין בּכֹל דּוּך.
|
6
וְיָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים וְסָבְבוּ בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים, וּבִשְּׂרוּ וְרִפְּאוּ בְּכָל מָקוֹם.
|
הורדוס נבוך
|
7
שׁמַע דֵּין הֵרוֹדֶס טֶטרַרכָּא כֻלהֵין דּהָויָן הוַי בּאִידֵהּ. ומִתּדַּמַּר הוָא. מִטֹּל דּאָמרִין הוָו אנָשִׁין: דּיוֹחַנָּן קָם מִן בֵּית מִיתֵא.
|
7
וְשָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר-הָרֹבַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל-יָדוֹ וְהִתְפַּלֵּא, מִשּׁוּם שֶׁאֲחָדִים אָמְרוּ כִּי יוֹחָנָן קָם מִבֵּין הַמֵּתִים.
|
|
8
אחרָנֵא דֵין אָמרִין הוָו: דּאֵלִיָּא אִתִחזִי. וַאחרָנֵא: דַּנבִיָּא מִן נבִיֵּא קַדמָיֵא קָם.
|
8
אֲחֵרִים אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ נִרְאָה, וַאֲחֵרִים -- נָבִיא מִן הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם.
|
|
9
ואֶמַר הֵרוֹדֶס: רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן אֶנָא פִסקֵת. מַנּוּ דֵין הָנָא דהָלֵין שָׁמַע אנָא עֲלָוהי. וצָבֵא הוָא דנֶחזֵיוהי.
|
9
וְאָמַר הוֹרְדוֹס: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן אֲנִי כָּרַתִּי, אַךְ מִיהוּ זֶה אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אֲנִי עָלָיו אֶת אֵלֶּה? וְרָצָה לִרְאוֹתוֹ.
|
ישוע מאכיל חמשת אלפים איש
|
10
וכַד הֲפַכו שׁלִיחֵא. אִשׁתַּעִיו ליֵשׁוּע כֹּל מִדֶּם דַּעֲבַדו. וַדבַר אִנּוֹן בַּלחוֹדַיהוֹן. לאַתרָא חוּרבָּא דבֵית צַיָּדָא.
|
10
וְכַאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים, סִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ; וְלָקַח אוֹתָם לְבַדָּם לְאֵזוֹר שׁוֹמֵם שֶׁל בֵּית-צַיְדָה.
|
|
11
כִּנשֵׁא דֵין כַּד יִדַעו. אֶזַלו בָּתרֵהּ. וקַבֶּל אִנּוֹן וַממַלֶּל הוָא עַמהוֹן עַל מַלכּוּתָא דאַלָהָא. ולַאילֵין דַּסנִיקִין הוָו עַל אָסיוּתָא. מַאסֶא הוָא.
|
11
וְהַהֲמוֹנִים, לִכְשֶׁיָּדְעוּ, הָלְכוּ אַחֲרָיו; וְקִבֵּל אוֹתָם, וְדִּבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. וְאֶת הַצְּרִיכִים לְרִפּוּי רִפֵּא.
|
|
12
כַּד דֵּין שַׁרִי יָומָא למִצלָא. קרֶבו תַּלמִידָוהי. ואָמרִין לֵהּ: שׁרִי לכִנשֵׁא. דּנֵאזלוּן לקוּריָא דַחֲדָרַין וַלכַפרוֹנֵא. דּנִשׁרוֹן בּהוֹן ונִשׁכּחוּן להוֹן סַיבָּרתָּא. מִטֹּל דּבַאתרָא חוּרבָּא אִיתַין.
|
12
כְּשֶׁהֵחֵל הַיּוֹם לִנְטוֹת, נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: שַׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים שֶׁיֵּלְכוּ לַכְּפָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֵנוּ וְלַמְּשָׁקִים, לָלוּן בָּהֶם וְלִמְצֹא לָהֶם אֹכֶל, כִּי בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם אָנוּ.
|
|
13
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: הַבו להוֹן אַנתּוֹן למֵאכַל. הִנּוֹן דֵּין אָמרִין: לַיתּ לַן יַתִּיר מִן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נוּנִין. אֶלָּא אִן אֶזַלנַן וַזבַננַן סַיבַּרתָּא להָנָא כֻלֵּהּ עַמָּא.
|
13
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל. אַךְ הֵם אָמְרוּ: אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה לְחָמִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אֶלָּא אִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה אֹכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה;
|
|
14
הָוֵין הוָו גֵּיר אַיך חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין. אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אַסמֶכו אִנּוֹן סמָכֵא חַמשִׁין אנָשִׁין בַּסמָכָא
|
14
שֶׁכֵּן הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם חֲבוּרוֹת, חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בַּחֲבוּרָה.
|
|
15
וַעֲבַדו הָכוָת תַּלמִידֵא. ואַסמֶכו לכֻלהוֹן.
|
15
וְעָשׂוּ כֵן הַתַּלְמִידִים, וְהוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם.
|
|
16
וַנסַב יֵשׁוּע הָנוֹן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נוּנִין. וחָר בַּשׁמַיָּא ובַרֶך. וַקצָא ויַהב לתַלמִידָוהי דַּנסִימוּן לכִנשֵׁא.
|
16
וְלָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּשִׂימוּ לִפְנֵי הַהֲמוֹנִים.
|
|
17
ואֶכַלו כֻּלהוֹן וַסבַעו. וַשׁקַלו קצָיֵא מִדֶּם דּאָותַּרו תּרֶעסַר קוֹפִינִין.
|
17
וְאָכְלוּ כֻּלָּם וְשָׂבְעוּ. וְלָקְחוּ אֶת הַפְּתוֹתִים שׁהוֹתִירוּ, שְׁנֵים-עָשָׂר סַלִּים.
|
כיפא מכיר שישוע הוא המשיח
|
18
וכַד מצַלֶּא בַלחוֹדָוהי. ותַלמִידָוהי עַמֵּהּ. שַׁאֶל אִנּוֹן ואֶמַר: מַנּוּ אָמרִין עֲלַי כִּנשֵׁא דאִיתַי.
|
18
וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל לְבַדּוֹ וְתַלְמִידָיו אִתּוֹ, שָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר: מִי אוֹמְרִים עָלַי הַהֲמוֹנִים שֶׁאֲנִי?
|
|
19
עֲנָו ואָמרִין: דּיוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא. וַאחרָנֵא דאֵלִיָּא. וַאחרָנֵא דֵין דַּנבִיָּא חַד מִן נבִיֵּא קַדמָיֵא קָם.
|
19
עָנוּ וְאָמְרוּ: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל; וַאֲחֵרִים -- אֵלִיָּהוּ; וַאֲחֵרִים -- נָבִיא אֶחָד מֵהַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם.
|
|
20
אָמַר להוֹן: אַנתּוֹן דֵּין מַנּוּ אָמרִין אנתּוֹן דּאִיתַי. עֲנָא שִׁמעוֹן ואֶמַר: משִׁיחֵהּ דּאַלָהָא.
|
20
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם, מִי אוֹמְרִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי? עָנָה שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים!
|
ישוע מדבר על מותו ותחייתו
|
21
הוּ דֵין כּאָא בהוֹן וזַהַר אִנּוֹן דּהָדֵא לאנָשׁ לָא נֵאמרוּן.
|
21
וְהוּא גָּעַר בָּהֶם וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ זֹאת לְאִישׁ,
|
|
22
ואֶמַר להוֹן: דַּעֲתִיד הוּ ברֵהּ דּאנָשָׁא דסַגִּיאָתָא נֶחַשׁ. ונִסתּלֶא מִן קַשִּׁישֵׁא ורַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא. ונִקִטלוּנָיהי וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
22
וְאָמַר לָהֶם: עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לִסְבֹּל רַבּוֹת וְיִדָּחֶה עַל-יְדֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
|
23
ואָמַר הוָא קדָם כֹּלנָשׁ: מַן דּצָבֵא דנֵאתֶא בָתַרי. נִכפּוֹר בּנַפשֵׁהּ. נִשׁקוֹל זקִיפֵהּ כֹּליוֹם ונֵאתֶא בָתַרי.
|
23
וְאָמַר לְעֵינֵי כֹּל: מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, יִתְכַּחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ כָּל יוֹם וְיָבוֹא אַחֲרַי;
|
|
24
מַן גֵּיר דּצָבֵא דנַפשֵׁהּ. נַחֶא. מָובֶּד לָהּ. מַן דֵּין דּנָובֶּד נַפשֵׁהּ מִטֹּלָתי. הָנָא מַחֶא לָהּ.
|
24
כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי -- זֶה יוֹשִׁיעַ אוֹתָהּ;
|
|
25
מָנָא גֵיר מִתעַדַּר בַּרנָשָׁא דנֵאתַר עָלמָא כֻלֵּהּ. נַפשֵׁהּ דֵּין נָובֶּד אָו נֶחסַר.
|
25
כִּי מַה יּוֹעִיל לְאָדָם אֲשֶׁר יַרְוִיחַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ יִאַבֵּד אוֹ יִפְסִיד?
|
|
26
מַן דּנִבהַת בִּי דֵין וַבמִלַּי. נִבהַת בֵּהּ בּרֵהּ דּאנָשָׁא מָא דאָתֵא בשׁוּבחָא דאַבוּהי עַם מַלַאכָוהי קַדִּישֵׁא.
|
26
וּמִי שֶׁיֵּבוֹשׁ בִּי וּבִדְבָרַי, יֵבוֹשׁ בּוֹ בֶּן-הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים.
|
|
27
שׁרָרָא אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִית אנָשָׁא דקָימִין הָרכָּא. דּלָא נִטעֱמעוּן מָותָּא. עֲדַמָּא דנֶחזוֹן מַלכּוּתָה דאַלָהָא.
|
27
אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים כָּאן שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
ישוע לובש הדר
|
28
הֲוָא דֵין בָּתַר מִלֵּא הָלֵין אַיך תּמָניָא יָומִין דּבַר יֵשׁוּע לשִׁמעוֹן וַליַעקוֹב וַליוֹחַנָּן. וַסלֶקו לטוּרָא לַמצַלָּיוּ.
|
28
וְכִשְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן. וְעָלוּ לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.
|
|
29
וכַד הוּ מצַלֶּא. אִתחַלַּף חֶזוָא דאַפָּוהי. נַחתָּוהי חֲוָרו ומַברֲקִין הֲוָו.
|
29
וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל, הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ וְהִבְהִיקוּ.
|
|
30
והָא תרֵין גַּברִין ממַללִין הוָו עַמֵּהּ. דּאִיתַיהוֹן מוּשֵׁא ואֵלִיָּא.
|
30
וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים אִתּוֹ, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ
|
|
31
דּאִתִחזִיו בּתִשׁבּוֹחתָּא. אָמרִין הוָו דֵּין עַל מַפּקָנֵהּ. דַּעֲתִיד הוָא דנִשׁתַּלַּם בּאוֹרִשׁלֶם.
|
31
שֶׁנִּרְאוּ בְּהָדָר וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עֲתִידָה לְהִתְגַּשֵּׁם בִּירוּשָׁלַיִם.
|
|
32
וִיקַרו הוָו להוֹן בּשִׁנתָא שִׁמעוֹן והָנוֹן דּעַמֵּהּ. וַלמַחסֶן אִתּתּעִירו וַחֲזָו שׁוּבחֵהּ. וַלהָנוֹן תּרֵין אנָשִׁין דּקָימִין הוָו לוָתֵהּ.
|
32
וְכָבְדָה עֲלֵיהֶם הַשֵּׁנָה, עַל שִׁמְעוֹן וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ; וּבְקֹשִׁי הִתְעוֹרְרוּ, וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ.
|
|
33
וכַד שַׁרִיו למִפרַשׁ מִנֵּהּ. אֶמַר שִׁמעוֹן ליֵשׁוּע: רַבִּי. שַׁפִּיר הוּ לַן דּהָרכָּא נִהוֶא. ונֶעבֶּד תּלָת מטַללִין. לָך חֲדָא. וַלמוּשֵׁא חֲדָא. ולֵאלִיָּא חֲדָא. ולָא יָדַע הוָא מָנָא אָמַר.
|
33
וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן לְיֵשׁוּעַ: רַבִּי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת -- לְךָ אַחַת וּלְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת. וְלֹא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר.
|
|
34
וכַד אֶמַר הָלֵין. הֲוָת עֲנָנָא ואַטלַת עֲלַיהוֹן. וַדחֶלו כַּד חֲזָו למוּשֵׁא ולֵאלֵיָּא דעַלו בַּעֲנָנָא.
|
34
וּכְשֶׁאָמַר זֹאת, הָיָה עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם; וּפַחֲדוּ כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ נִכְנָסִים בֶּעָנָן.
|
|
35
וקָלָא הֲוָא מִן עֲנָנָא דאָמַר: הָנָו הו בֵּרי חַבִּיבָא. לֵהּ שׁמַעו.
|
35
וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן, אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב; אֵלָיו שִׁמְעוּ.
|
|
36
וכַד הֲוָא קָלָא. אִשׁתּכַח יֵשׁוּע בַּלחוֹדָוהי. והִנּוֹן שׁתֶקו. וַלאנָשׁ לָא אֶמַרו בּהָנוֹן יָומָתָא מִדֶּם דַּחֲזָו.
|
36
וּכְשֶׁהָיָה הַקּוֹל, נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. וְהֵם שָׁתְקוּ, וּבַיָּמִים הָהֵם לֹא אָמְרוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ.
|
ריפוי ילד מרוח רעה
|
37
וַהֲוָא ליָומָא דבָתרֵהּ כַּד נָחתִּין מִן טוּרָא. פּגַע בּהוֹן כִּנשָׁא סַגִּיאָא.
|
37
וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת, כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר, פָּגַשׁ בָּהֶם הָמוֹן רַב.
|
|
38
וגַברָא חַד מִן כִּנשָׁא הָו קעָא ואֶמַר: מַלּפָנָא. בָּעֵא אנָא מִנָּך אִתִפּנִי עֲלַי. בֵּרי דִּיחִידָיָא הו לִי.
|
38
וְאִישׁ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן הַהוּא צָעַק וְאָמַר: מוֹרֶה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, פְּנֵה אֵלַי. בְּנִי הַיָּחִיד הוּא לִי,
|
|
39
ורוּחָא עָדיָא עֲלָוהי. ומִן שִׁליָא קָעֵא. וַמחַרֶק שִׁנָּוהי ומַרעֶת. וַלמַחסֶן פָּרקָא מִנֵּהּ מָא דַשׁחַקתֵהּ.
|
39
וְרוּחַ בָּאָה עָלָיו וּפִתְאוֹם הוּא צוֹעֵק; וְחוֹרֵק שִׁנָּיו וּמוֹרִיד רִיר; וּבְקֹשִׁי הִיא מַרְפָּה מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁרִצְּצָה אוֹתוֹ.
|
|
40
וַבעֵית מִן תַּלמִידַיך דּנַפּקוּנָיהי. ולָא אִשׁכַּחו.
|
40
וּבִקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ שֶּׁיְּגָרְשׁוּהָ וְלֹא יָכְלוּ.
|
|
41
עֲנָא דֵין יֵשׁוּע ואֶמַר: אוֹן שַׁרבּתָא דלָא מהַימנָא וַמעַקַּלתָּא. עֲדַמָּא לאֶמַּתי אֶהוֶא לוָתכוֹן ואֵסַיבַּרכוֹן. קַרֶבַּיהי לכָא לַברָך.
|
41
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וַעֲקַלְקַל, עַד מָתַי אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם? קָרֵב הֵנָּה אֶת בִּנְךָ.
|
|
42
וכַד מקַרֶב לֵהּ. אַרמיֵהּ דַּיוָא הָו ומַעסֵהּ.
|
42
וְכַאֲשֶׁר קֵרֵב אוֹתוֹ, הִשְׁלִיכוֹ הַשֵּׁד הַהוּא וְזִעֲזַע אוֹתוֹ.
|
|
43
וַכאָא יֵשׁוּע בּרוּחָא הָי טַנפתָא. ואַסיֵהּ לטַליָא. ויַהבֵּהּ לאַבוּהי.
|
43
וְגָעַר יֵשׁוּעַ בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה, וְרִפֵּא אֶת הַנַּעַר וּנְתָנוֹ לְאָבִיו.
|
|
44
ואִתּדַּמַּרו כֻּלהוֹן בּרַבּוּתֵהּ דּאַלָהָא. וכַד כֹּלנָשׁ מִתּדַּמַּר הוָא על כֹּל דּעָבֵד יֵשׁוּע. אֶמַר לתַלמִידָוהי: סִימו אַנתּוֹן מִלֵּא הָלֵין בּאִדנַיכּוֹן. בּרֵהּ גֵּיר דּאנָשָׁא עֲתִיד דּנִשׁתּלֶם בּאִידַי בּנַינָשָׁא.
|
44
וְהִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם עַל גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים. וְכַאֲשֶׁר כָּל אֶחָד הִתְפַּלֵּא עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, אָמַר לְתַלְמִידָיו: שִׂימוּ אַתֶּם אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיכֶם, כִּי עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי בְּנֵי אָדָם.
|
ישוע מדבר שנית על מותו
|
45
הִנּוֹן דֵּין לָא אִשׁתָּודּעוּהּ למִלתָא הָדֵא. מִטֹּל דַּמכַסיָא הוָת מִנהוֹן דּלָא נִדּעוֹנָהּ. ודָחלִין הוָו דַּנשַׁאלוּנָיהי עֲלֵיהּ עַל מִלתָא הָדֵא.
|
45
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהֻסְתַּר מֵהֶם לְבַל יֵדְעוּהוּ; וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.
|
מי הגדול
|
46
ועֶלַּת בּהוֹן מַחשַׁבתָא דמַנּוּ כַי רַב בּהוֹן.
|
46
וְנֵעוֹרָה בָּהֶם הַמַּחֲשָׁבָה -- מִי אֵפוֹא גָּדוֹל בָּהֶם.
|
|
47
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע מַחשַׁבתָא דלִבּהוֹן. וַנסַב טַליָא. ואַקִּימֵהּ לוָתֵהּ.
|
47
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם. וְלָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִידוֹ אֶצְלוֹ,
|
|
48
ואֶמַר להוֹן: כֹּל מַן מקַבֶּל טַליָא אַיך הָנָא בשֵׁמי. לִי הוּ מקַבֶּל. ומַן דּלִי מקַבֶּל. מקַבֶּל למַל דּשַׁדּרַני. אַינָא גֵיר דַּזעוֹר בּכֻלכוֹן. הָנָא נִהוֶא רַב.
|
48
וְאָמַר לָהֶם: כָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתִי, מְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי; כִּי הַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם, זֶה יִהְיֶה גָּדוֹל.
|
מי שאינו נגדכם -- אתכם
|
49
וַעֲנָא יוֹחַנָּן ואֶמַר: רַבַּן חֲזַין אנָשׁ דּמַפֶּק שֵׁאדֵא בַשׁמָך וַכלַינָיהי. עַל דּלָא אֶתָא עַמַּן בָּתרָך.
|
49
וְעָנָה יוֹחָנָן וְאָמַר: רַבֵּנוּ, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וּמָנַעְנוּ אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּא אִתָּנוּ אַחֲרֶיךָ.
|
|
50
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: לָא תִכלוֹן. מַן גֵּיר דּלָא הוָא לוּקבַלכוֹן. חֲלָפַיכּוֹן הוּ.
|
50
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַל תִּמְנְעוּ, כִּי מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נֶגְדְּכֶם, בַּעַדְכֶם הוּא.
|
כפר שומרוני מסרב לקבל את ישוע
|
51
וַהֲוָא דכַד מִתמַלֵּין יָומָתָא דסוּלָקֵהּ. אַתקֶן פַּרצוֹפֵּהּ דּנֵאזַל לאוֹרִשׁלֶם.
|
51
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ הַיָּמִים לַעֲלִיָּתוֹ, הוֹעִיד אֶת פָּנָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם
|
|
52
ושַׁדַּר מַלַאכֵא קדָם פַּרצוֹפֵּהּ. ואֶזַלו עַלו לַקרִיתָא דשָׁמרָיֵא. אַיך דּנַתִקנוּן לֵהּ.
|
52
וְשָׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו, וְהָלְכוּ וְנִכְנְסוּ לִכְפָר שֶׁל שׁוֹמְרוֹנִים כְּדֵי לְהָכִין לוֹ;
|
|
53
ולָא קַבּלוּהי. מִטֹּל דּפַּרצוֹפֵּהּ לאוֹרִשׁלֶם סִים הוָא למֵאזַל.
|
53
וְלֹא קִבְּלוּהוּ מִשּׁוּם שֶׁפָּנָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם.
|
|
54
וכַד חֲזָו יַעקוֹב ויוֹחַנָּן תַּלמִידָוהי. אָמרִין לֵהּ: מָרַן. צָבֵא אַנתּ דּנֵאמַר. ותִחוֹת נוּרָא מִן שׁמַיָּא וַתסִיף אִנּוֹן. אַיך דּאָף אֵלִיָּא עֲבַד.
|
54
וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֹּאמַר וְתֵרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתַשְׁמִיד אוֹתָם, כְּפִי שֶׁגַּם אֵלִיָּהוּ עָשָׂה?
|
|
55
ואִתִפּנִי וַכאָא בהוֹן ואֶמַר: לָא יָדעִין אנתּוֹן. דּאַידָא אַנתּוֹן רוּחָא.
|
55
וּפָנָה וְגָעַר בָּהֶם וְאָמַר: אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְאֵיזוֹ רוּחַ אַתֶּם;
|
|
56
בּרֵהּ גֵּיר דּאנָשָׁא לָא אֶתָא למָובָּדוּ נַפשָׁתָא. אֶלָּא למַחָיוּ. ואֶזַלו להוֹן לַקרִיתָא אחרֵתָא.
|
56
כִּי בֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ. וְהָלְכוּ לִכְפָר אַחֵר.
|
תשובה למבקשים ללכת אחרי ישוע
|
57
וכַד אָזלִין בּאוּרחָא. אֶמַר לֵהּ אנָשׁ: אֵתֶא בָתרָך לאַתַר דּאָזֵל אַנתּ מָרי.
|
57
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ אִישׁ: אָבוֹא אַחֲרֶיךָ אֶל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ, אֲדוֹנִי.
|
|
58
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: לתַעלֵא נִקעֵא אִית להוֹן וַלפָרַחתָא דַשׁמַיָּא מַטללָא. לַברֵהּ דֵּין דּאנָשָׁא לַיתּ לֵהּ אַיכָּא דנִסמוֹך רֵשֵׁהּ.
|
58
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם מַחֲסֶה, אַךְ לְבֶן-הָאָדָם אֵין לוֹ הֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.
|
|
59
ואֶמַר לַאחרֵנָא תָּא בָתַרי. הוּ דֵין אֶמַר לֵהּ: מָרי. אַפֶּס לִי לוּקדַם אֵזַל אֶקבּוֹר אָבי.
|
59
וְאָמַר לְאַחֵר: בּוֹא אַחֲרַי. אַךְ הוּא אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.
|
|
60
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: שׁבוֹק מִיתֵא קָברִין מִיתַיהוֹן. ואַנתּ זֶל סַבַּר מַלכּוּתֵה דּאַלָהָא.
|
60
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם, וְאַתָּה לֵךְ בַּשֵּׂר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
61
אֶמַר לֵהּ אחרֵנָא: אָתֵא בָתרָך מָרי. לוּקדַם דֵּין אַפֶּס לִי אֵזַל אֵשַׁלֶּם לַבנַי בַּיתּי ואֵתֶא.
|
61
אָמַר לוֹ אַחֵר: אָבוֹא אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל תְּחִלָּה הַרְשֵׁה לִי לָלֶכֶת לוֹמַר שָׁלוֹם לִבְנֵי בֵּיתִי, וְאָבוֹא.
|
|
62
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: לָא אנָשׁ רָמֵא אִידֵהּ עַל חַרבָּא דפַדָּנָא וחָאַר לבֶסתּרֵהּ. וחָשַח למַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
62
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אֵין אִישׁ שָׂם יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, וְכָשֵׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק י
ישוע שולח שבעים ושנים תלמידים
|
1
בָּתַר הָלֵין פּרַשׁ יֵשׁוּע מִן תַּלמִידָוהי אחרָנֵא שַׁבעִין. ושַׁדַּר אִנּוֹן תּרֵין תּרֵין קדָם פַּרצוֹפֵּהּ. לכֹל אַתַר וַמדִינָא דַעֲתִיד הוָא למֵאזַל.
|
1
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל יֵשׁוּעַ מִתַּלְמִידָיו שִׁבְעִים אֲחֵרִים וְשָׁלַח אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו, וְכָל מָקוֹם וְעִיר שֶׁהָיָה עָתִיד לָלֶכֶת.
|
|
2
ואֶמַר להוֹן: חֲצָדָא סַגִּי. ופָעֲלֵא זעוֹרִין. בָּעוּ הָכֵיל מִן מָרֵא חֲצָדָא דנַפֶּק פָּעֲלֵא לַחֲצָדֵהּ.
|
2
וְאָמַר לָהֶם: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים, לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.
|
|
3
זֶלו. הָא אֶנָא משַׁדַּר אנָא לכוֹן אַיך אִמרֵא בַינַי דֵּאבֵא.
|
3
לְכוּ; הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.
|
|
4
לָא תִשִׁקלוּן לכוֹן כִּיסֵא. ולָא תַרמָלֵא. ולָא מסָנֵא. ובַשׁלָמָא דאנָשׁ בּאוּרחָא לָא תִשִׁאלוּן.
|
4
אַל תִּקְחוּ לָכֶם אַרְנָקִים וְלֹא תַּרְמִילִים וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.
|
|
5
ולַאינָא בַיתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן לוּקדַם אֶמַּרו: שׁלָמָא לבַיתָּא הָנָא.
|
5
וּלְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, אִמְרוּ תְּחִלָּה, שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה.
|
|
6
ואִן אִית תַּמָּן בַּר שׁלָמָא. נִתּתּנִיח עֲלָוהי שׁלָמכוֹן. ואִן דֵּין לָא. שׁלָמכוֹן עֲלַיכּוֹן נִהִפּוֹך.
|
6
וְאִם יֵשׁ שָׁם בֶּן שָׁלוֹם, יִשְׁרֶה עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם. וְאִם לָאו, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יָשׁוּב.
|
|
7
בֵּהּ דֵּין בּבַיתָּא הֲוָו. כַּד לָעֲסִין אנתּוֹן ושָׁתֵין מִן דִּילהוֹן. שָׁוֵא הוּ גֵּיר פָּעֲלָא אַגרֵהּ. ולָא תשַׁנּוֹן מִן בַּיתָּא לבַיתָּא.
|
7
בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הֱיוּ, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁלָהֶם; כִּי רָאוּי הוּא הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. וְאַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
|
|
8
ולַאידָא מדִינתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן וַמקַבּלִין לכוֹן. לעַסו מִדֶּם דּמִתּתּסִים לכוֹן.
|
8
וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ מַה שֶּׁמּוּשָׂם לִפְנֵיכֶם.
|
|
9
ואַסָּו לאַילֵין דַּכרִיהִין בָּהּ. ואֶמַרו: קִרבַּת עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
9
וְרַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים בָּהּ, וְאִמְרוּ לָהֶם: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
10
לאַידָא דֵין מדִינתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן ולָא נקַבּלוּנָכוֹן. פּוֹקו לכוֹן בּשׁוּקָא ואֶמַּרו.
|
10
וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל הָרְחוֹב וְאִמְרוּ:
|
|
11
ואָף חֶלָּא דַדבֶק לַן בּרִגלַין מִן מדִינתּכוֹן נָפצִין חנַן לכוֹן. בּרַם הָדֵא דַעו: דּקִרבַּת לָהּ עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתֵהּ דאַלָהָא.
|
11
אַף אֶת הָאָבָק שֶׁדָּבַק לָנוּ בְּרַגְלֵינוּ מְעִירְכֶם -- מְנַעֲרִים אָנוּ לָכֶם; בְּרַם אֶת זֹאת דְּעוּ: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
12
אָמַר אנָא לכוֹן: דּלַסדוֹם נִהוֶא נִיח בּיָומָא הָו אָו לַמדִינתָּא הָי.
|
12
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלִּסְדוֹם יִהְיֶה נוֹחַ בַּיּוֹם הַהוּא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
|
|
13
וָי לֵכי כּוּרזִין. וָי לֵכי בֵּית צַיָּדָא. דּאִלּוּ בצוֹר וַבצַידָּן הֲוָו חַילֵא דַהֲוָו בּכֵין. כּבַר דֵין בּסַקֵּא וַבקִטמָא תָבו.
|
13
אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית-צַיְדָא! כִּי אִלּוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הָיוּ הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּכֶן, מִכְּבָר בְּשַׂקִּים וָאֵפֶר הָיוּ שָׁבוֹת.
|
|
14
בּרַם לצוֹר וַלצָידָּן נִהוֶא נִיח בּיָומָא דדִינָא אָו לכֵין.
|
14
בְּרַם לְצוֹר וּלְצִידוֹן יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָכֶן.
|
|
15
ואַנתּי כּפַר נָחוֹם הָי דַּעֲדַמָּא לַשׁמַיָּא אִתּתּרִימתּי. עֲדַמָּא לַשׁיוֹל תִּתַּחתֵּין.
|
15
וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתְּ -- עַד שְׁאוֹל תּוּרְדִי.
|
|
16
מַן דַּלכוֹן שָׁמַע לִי שָׁמַע. ומַן דַּלכוֹן טָלֵם לִי הוּ טָלֵם. ומַן דּלִי טָלֵם טָלֵם לַמן דּשַׁלחַני.
|
16
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לָכֶם, שׁוֹמֵעַ לִי; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אֶתכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי, דּוֹחֶה אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.
|
השבעים ושנים חוזרים
|
17
וַהֲפַכו הָנוֹן שַׁבעִין דּשַׁדַּר בּחַדוּתָא רַבּתָא ואָמרִין לֵהּ: מָרַן. אָף שֵׁאדֵא מִשׁתַּעבְּדִין לַן בַּשׁמָך.
|
17
וְהַשִּׁבְעִים אֲשֶׁר שָׁלַח חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, אַף הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ.
|
|
18
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: חָזֵא הוֵית לֵהּ לסָטָנָא דַנפַל אַיך בַּרקָא מִן שׁמַיָּא.
|
18
וְהוּא אָמַר לָהֶם: רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.
|
|
19
הָא יָהֵב אנָא לכוֹן שׁוּלטָנָא דַהוַיתּוֹן דָּישִׁין חֲוָוָתָא וַעֲקַרבֵא וכֻלֵּהּ חַילֵהּ דַּבעֶלדּבָבָא. ומִדֶּם לָא נַהַרכוֹן.
|
19
הִנֵּה נוֹתֵן אֲנִי לָכֶם סַמְכוּת לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יַזִּיק לָכֶם.
|
|
20
בּרַם בּהָדֵא לָא תִחדּוֹן דּשֵׁאדֵא מִשׁתַּעבּדִין לכוֹן. אֶלָּא חֲדָו דַּשׁמָהַיכּוֹן אִתכּתֶבו בַּשׁמַיָּא.
|
20
בְּרַם בָּזֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ שֶׁהַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָכֶם, אֶלָּא שִׂמְחוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם.
|
|
21
בָּהּ בּשָׁעתָא. רוַז יֵשׁוּע בּרוּחָא דקוּדשָׁא ואֶמַר: מָודֵּא אנָא לָך אָבי. מָרָא דַשׁמַיָּא ודַארעָא דכַסִּיתּ הָלֵין מִן חַכִּימֵא וסַכּוּלתָנֵא. וַגלַיתּ אִנֵּין ליַלּוּדֵא. אֵין אָבי דּהָכַנָּא הֲוָא צִביָנָא קדָמַיך.
|
21
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלַץ יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים, וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
|
|
22
ואִתִפּנִי לוָת תַּלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: כֹּל מִדֶּם אִשׁתּלֶם לִי מִן אָבי. ולָא אנָשׁ יָדַע מַנּוּ ברָא אֶלָּא אִן אַבָא ומַנּוּ אַבָא אֶלָּא ברָא וַלמַן דּאִן נִצבֶּא ברָא דנִגלֶא.
|
22
וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִיהוּ הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב; וּמִיהוּ הָאָב, אֶלָּא הַבֵּן וּמִי שֶׁהַבֵּן יִרְצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.
|
|
23
ואִתִפּנִי לוָת תַּלמִידָוהי בַּלחוֹדַיהוֹן ואֶמַר: טוּבַיהוֹן לעַינֵא דחָזיָן מִדֶּם דּאַנתּוֹן חָזֵין.
|
23
וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וְאָמַר: אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים;
|
|
24
אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דַּנבִיֵּא סַגִּיאֵא ומַלכֵּא צבָו דּנֶחזוֹן מִדֶּם דּחָזֵין אנתּוֹן. ולָא חֲזָו. וַלמִשׁמַע מִדֶּם דּאַנתּוֹן שָׁמעִין. ולָא שׁמַעו.
|
24
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ.
|
המשל על השומרוני הטוב
|
25
הָא סָפרָא חַד קָם דַּננַסֵּיוהי. ואֶמַר: מַלּפָנָא מָנָא אֶעבֶּד דּאֵרַת חַיֵּא דַלעָלַם.
|
25
וְהִנֵּה סוֹפֵר אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ וְאָמַר: מוֹרֶה, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חיֵּי עוֹלָם?
|
|
26
הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: בּנָמוֹסָא אַיכַּנָּא כתִיב. אַיכַּנָּא קָרֵא אַנתּ.
|
26
וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בַּתּוֹרָה אֵיךְ כָּתוּב? אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?
|
|
27
עֲנָא ואֶמַר לֵהּ: דּתִרחַם למָריָא אַלָהָך מִן כֻּלֵּהּ לִבָּך ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁך ומִן כֻּלֵּהּ חַילָך ומִן כֻּלֵּהּ רֶעיָנָך וַלקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך.
|
27
עָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ; וְאֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
|
|
28
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: תּרִיצָאִית אֶמַרְתּ. הָדֵא עֲבֶד ותִחֶא.
|
28
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: נְכוֹנָה אָמרְתָּ; זֹאת עֲשֵׂה וְתִחְיֶה.
|
|
29
הוּ דֵין כַּד צבָא לַמזַדָּקוּ נַפשֵׁהּ. אֶמַר לֵהּ: ומַנּוּ קַרִיבי.
|
29
אֲבָל הוּא כִּרְצוֹתוֹ לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ, אָמַר לוֹ: וּמִיהוּ רֵעִי?
|
|
30
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: גַּברָא חַד נָחֵת הוָא מִן אוֹרִשׁלֶם לאִירִיחוֹ. וַנפַלו עֲלָוהי לִסטָיֵא. ושַׁלחוּהי וַמחָאוּהי ושַׁבקוּהי כַּד קַלִּיל קַיָּמָא בֵהּ נַפשֵׁהּ ואֶזַלו.
|
30
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ, וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו לִסְטִים וְהִפְשִׁיטוּהוּ וְהִכּוּהוּ, וַעֲזָבוּהוּ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ בְּקֹשִׁי בּוֹ וְהָלְכוּ.
|
|
31
וַגדַשׁ כָּהֲנָא חַד נָחֵת הוָא באוּרחָא הָי וַחֲזָיהי וַעֲבַר.
|
31
וְקָרָה שֶׁכֹּהֵן אֶחָד יָרַד בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
|
|
32
והָכַנָּא אָף לֵוָיָא אֶתָא מטָא להָי דּוּכּתָא. וַחֲזָיהי וַעֲבַר.
|
32
וְכֵן גַּם לֵוִי בָּא והִגִּיעַ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
|
|
33
אנָשׁ דֵּין שָׁמרָיָא כַד רָדֵא הוָא אֶתָא אַיכָּא דאִיתָוהי הוָא. וַחֲזָיהי. ואִתרַחַם עֲלָוהי.
|
33
אֲבָל אִישׁ שׁוֹמְרוֹנִי כַּאֲשֶׁר נָסַע, בָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְרָאָהוּ וְרִחֵם עָלָיו.
|
|
34
ואִתקַרַב. וַעֲצַב מַחוָתֵהּ. וַנצַל עֲלַיהֵין חַמרָא ומִשׁחָא. וסָמֵהּ עַל חֲמָרֵהּ. ואַיתּיֵהּ לפוּתּקָא. ואִתבּטֶל לֵהּ עֲלָוהי.
|
34
ונִגַּשׁ וְחָבַשׁ אֶת פְּצָעָיו וְיָצַק עֲלֵיהֶם יַיִן וְשֶׁמֶן, וְשָׂם אוֹתוֹ עַל חֲמוֹרוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפֻנְדָּק וְטִפֵּל בּוֹ.
|
|
35
וַלצַפרֵהּ דּיָומָא אַפֶּק תּרֵין דֵּינָרִין. יַהב לפוּתּקָיָא. ואֶמַר לֵהּ: יִצַף דִּילֵהּ. ואִן מִדֶּם יַתִּיר תַּפֶּק. מָא דהָפֵך אנָא יָהֵב אנָא לָך.
|
35
וּבַבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נָתַן לַפֻּנְדָּקִי וְאָמַר לוֹ: דְּאַג לוֹ, וְאִם מְאוּמָה יוֹתֵר תּוֹצִיא, כַּאֲשֶׁר אָשׁוּב אֶתֵּן לְךָ.
|
|
36
מַנּוּ הָכֵיל מִן הָלֵין תּלָתָא. מִתִחזֶא לָך דַּהֲוָא קַרִיבָא להָו דַּנפַל בּאִידַי גַּיָּסֵא.
|
36
וּבְכֵן מִי מֵהַשְּׁלוֹשָׁה הָאֵלֶּה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהָיָה רֵעַ לָזֶה שֶׁנָּפַל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?
|
|
37
הוּ דֵין אֶמַר: הָו דּאִתרַחַם עֲלָוהי. אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: זֶל אָף אַנתּ הָכַנָּא הֲוַיתּ עָבֵד.
|
37
וְהוּא אָמַר: הַהוּא שֶׁרִחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לֵךְ גַּם אַתָּה וְכָךְ עֲשֵׂה.
|
ישוע אצל מרתא ומרים
|
38
וַהֲוָא דכַד הִנּוֹן רָדֵין בּאוּרחָא. עַל לַקרִיתָא חֲדָא. ואַנתּתָא דַשׁמָהּ מָרתָּא. קַבֶּלתֵהּ בּבַיתָּהּ.
|
38
וְכַאֲשֶׁר הֵם נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ, נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד; וְאִשָּׁה אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ.
|
|
39
ואִית הוָא לָהּ חָתָא דַשׁמָהּ מַריַם. ואֶתַת יֶתבַּת לָהּ לוָת רִגלָוהי דּמָרַן. ושָׁמעָא הוָת מִלָּוהי.
|
39
וְהָיְתָה לָהּ אָחוֹת שֶׁשְּׁמָהּ מִרְיָם, וְהִיא בָּאָה וְיָשְׁבָה לְרַגְלֵי אֲדוֹנֵינוּ וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו.
|
|
40
מָרתָּא דֵין עַניָא הוָת בּתִשׁמִשׁתָּא סַגִּיאתָא. ואֶתַת אָמרָא לֵהּ: מָרי. לָא בטִיל לָך דּחָתי שׁבַקתַני בַּלחוֹדַי לַמשַׁמָּשׁוּ. אֶמַּר לָהּ מעַדּרָא לִי.
|
40
אֲבָל מַרְתָּא הָיְתָה עֲסוּקָה בַּשֵּׁרוּת הָרַב; וּבָאָה וְאָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי עָזְבָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי.
|
|
41
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר לָהּ: מָרתָּא מָרתָּא. יָצפַתּי וַרהִיבַתּי עַל סַגִּיאָתָא.
|
41
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל רַבּוֹת,
|
|
42
חֲדָא הי דֵּין דּמִּתבַּעיָא. מַריַם דֵּין מנָתָא טָבתָא גבָת לָהּ הָי דּלָא תִתנסֶב מִנָּהּ.
|
42
אַךְ דָּבָר אֶחָד הוּא שֶׁנָּחוּץ; וּמִרְיָם אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב בָּחֲרָה לָהּ, אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יא
כיצד להתפלל
|
1
וַהֲוָא דכַד הוּ מצַלֶּא בדוּכּתָא חֲדָא. כַּד שַׁלֶּם. אֶמַר לֵהּ חַד מִן תַּלמִידָוהי: מָרַן. אַלֶּפַין לַמצַלָּיוּ אַיכַּנָּא דאָף יוֹחַנָּן אַלֶּף לתַלמִידָוהי.
|
1
וְכַאֲשֶׁר הוּא הִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּשֶׁגָּמַר, אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: אֲדוֹנֵינוּ, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו.
|
|
2
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אֶמַּתי דַּמצַלֵּין אנתּוֹן. הָכַנָּא הֲוַיתּוֹן אָמרִין: אַבוּן דּבַשׁמַיָּא. נִתקַדַּשׁ שׁמָך. תֵּאתֶא מַלכּוּתָך. נִהוֶא צִביָנָך. אַיך דּבַשׁמַיָּא אָף בּאַרעָא.
|
2
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, כָּךְ אִמְרוּ: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ.
|
|
3
הַב לַן לַחמָא דסוּנקָנַן כֹּליוֹם.
|
3
תֵּן לָנוּ אֶת לֶחֶם צָרְכֵנוּ כָּל יוֹם;
|
|
4
וַשׁבוֹק לַן חֲטָהַין. אָף חֲנַן גֵּיר שׁבַקִן לכֹל דּחַיָּבִין לַן. ולָא תַעֶלַּין לנִסיוֹנָא. אֶלָּא פרוֹקַין מִן בִּישָׁא.
|
4
וּמְחַל לָנוּ אֶת חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מָחַלְנוּ לְכָל הַחַיָּבִים לָנוּ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, אֶלָּא הוֹשִׁיעֵנוּ מִן הָרַע.
|
|
5
ואֶמַר להוֹן: מַנּוּ מִנּכוֹן דּאִית לֵהּ רָחמָא ונֵאזַל לוָתֵהּ בּפֶלגּוּת לִליָא. ונֵאמַר לֵהּ. רָחֵמי אַשׁאֶלַיני תּלָת גּרִיצָן.
|
5
וְאָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְדִיד וְיֵלֵךְ אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,
|
|
6
מִטֹּל דּרָחמָא אֶתָא לוָתי מִן אוּרחָא. ולַיתּ לִי מִדֶּם דּאֵסִים לֵהּ.
|
6
כִּי יְדִיד בָּא אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מְאוּמָה לָשִׂים לְפָנָיו.
|
|
7
והָו רָחמֵהּ מִן לגָו נֶענֶא ונֵאמַר לֵהּ: לָא תַהַרַיני. דּהָא תַרעָא אַחִיד הוּ. וַבנַי עַמי בּעַרסָא. לָא מִשׁכַּח אנָא דאֵקוּם ואֶתֶּל לָך.
|
7
וִידִידוֹ יַעֲנֶה מִבִּפְנִים וְיֹאמַר לוֹ, אַל תַּטְרִידֵנִי, כִּי הִנֵּה הַדֶּלֶת נְעוּלָה וּבָנַי אִתִּי בַּמִטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ.
|
|
8
אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִן מִטֹּל רָחמוּתָא לָא נִתֶּל לֵהּ. מִטֹּל חַצִּיפוּתֵהּ נקוּם ונִתֶּל לֵהּ כּמָא דמִתבּעֶא לֵהּ.
|
8
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִם לְמַעַן הַיְדִידוּת לֹא יִתֵּן לוֹ, בִּגְלַל חֲצִיפוּתוֹ יָקוּם וְיִתֵּן לוֹ כַּמָּה שֶׁנָּחוּץ לוֹ.
|
|
9
אָף אֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן: שׁאַלו ונִתִיהֶב לכוֹן. בּעָו. ותִשׁכּחוּן. קוֹשׁו. ונִתפּתַח לכוֹן.
|
9
גַּם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם;
|
|
10
כֹּל גֵּיר דּשָׁאֵל נָסֵב. וַדבָעֵא מִשׁכַּח. וַדנָקֵשׁ. מִתפּתַח לֵהּ.
|
10
כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק נִפְתָח לוֹ;
|
|
11
אַינָא גֵיר מִנכוֹן אַבָא דנִשֶׁאלִיוהי בּרֵהּ לַחמָא. למָא כֵאפָא מָוֹשֶׁט לֵהּ. ואִן נוּנָא נִשֶׁאלִיוהי. למָא חֲלָף נוּנָא חֶויָא מָוֹשֶׁט לֵהּ.
|
11
כִּי מִי מִכֶּם הָאָב אֲשֶׁר בְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֶחֶם, הַאִם אֶבֶן יוֹשִׁיט לוֹ? וְאִם דָּג יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הַאִם בִּמְקוֹם דָּג-- נָחָשׁ יוֹשִׁיט לוֹ?
|
|
12
ואִן בַּרתָא נִשֶׁאלִיוהי. למָא הוּ עֲקַרבָא מָושֶׁט לֵהּ.
|
12
וְאִם בֵּיצָה יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הַאִם עַקְרָב הוּא יוֹשִׁיט לוֹ?
|
|
13
ואִן אַנתּוֹן דּבִישֵׁא אַנתּוֹן יָדעִין אנתּוֹן מָוהֲבָתָא טָבתָא למִתַּל לַבנַיכּוֹן. כּמָא יַתִּירָאִית אַבוּכוֹן מִן שׁמַיָּא נִתֶּל רוּחָא דקוּדשָׁא לאַילֵין דּשָׁאֲלִין לֵהּ.
|
13
וְאִם אַתֶּם, שֶׁרָעִים אַתֶּם, יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִתֵּן אֲבִיכֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ!
|
ישוע נגד בעל-זבול
|
14
וכַד מַפֶּק שֵׁאדָא דאִיתָוהי חַרשָׁא. הֲוָא דכַד נפַק הָו שֵׁאדָא. מַלֶּל הָו חַרשָׁא. ואִתּדַּמַּרו כִּנשֵׁא.
|
14
וְכַאֲשֶׁר גֵּרֵשׁ שֵׁד אִלֵּם, כְּשֶׁיָּצָא הַשֵּׁד, דִּבֵּר הָאִלֵּם. וְהִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים,
|
|
15
אנָשָׁא דֵין מִנהוֹן אֶמַרו: בַּבעֶלזְבוֹב רֵשָׁא דדַיוֵא מַפֶּק הָנָא דַיוֵא.
|
15
אַךְ אֲנָשִׁים מֵהֶם אָמְרוּ: עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב רֹאשׁ הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ זֶה שֵׁדִים.
|
|
16
אחרָנֵא דֵין כַּד מנַסֵּין לֵהּ אָתָא מִן שׁמַיָּא שָׁאלִין הוָו לֵהּ.
|
16
וַאֲחֵרִים, בְּנַסּוֹתָם אוֹתוֹ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.
|
|
17
יֵשׁוּע דֵּין דּיָדַע הוָא מַחשְׁבָתהוֹן. אֶמַר להוֹן: כֹּל מַלכּוּ דּתִתפַּלַּג עַל נַפשָׁהּ תֶּחרַב. ובַיתָּא דעַל קנוֹמֵהּ מִתפַּלַּג. נָפֵל.
|
17
בְּרַם יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כָּל מַלְכוּת שֶׁתִּתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמָהּ, תֶּחֱרַב; וּבַיִת שֶׁנֶּגֶד עַצְמוֹ מִתְפַּלֵּג -- נוֹפֵל.
|
|
18
ואִן סָטָנָא עַל נַפשֵׁהּ אִתפַּלַּג. אַיכַּנָּא תקוּם מַלכּוּתֵהּ. דּאָמרִין אנתּוֹן. דּבַבעֶלזְבוֹב מַפֶּק אנָא דַיוֵא.
|
18
וְאִם הַשָּׂטָן נֶגֶד עַצְמוֹ הִתְפַּלֵּג, אֵיךְ תַּעֲמֹד מַלְכוּתוֹ? כִּי אוֹמְרִים אַתֶּם שֶׁעַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים.
|
|
19
ואִן אֶנָא בַבעֶלזְבוֹב מַפֶּק אַנתּ דַיוֵא. בּנַיכּוֹן בּמָנָא מַפּקִין. מִטֹּל הָנָא הִנּוֹן נִהווֹן לכוֹן דַּיָּנֵא.
|
19
וְאִם אֲנִי עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, בְּנֵיכֶם עַל-יְדֵי מִי מְגָרְשִׁים? עַל כֵּן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.
|
|
20
אִן דֵּין בּצִבעָא דאַלָהָא מַפֶּק אנָא דַיוֵא. קִרבַּת לָהּ עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
20
אֲבָל אִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים, קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
21
אֶמַּתי דּחַסִּינָא כַד מזַיַּן. נִטַּר דָּרתֵּהּ. בּשַׁינָא הוּ קִניָנֵהּ.
|
21
כַּאֲשֶׁר הַגִּבּוֹר שׁוֹמֵר אֶת חֲצֵרוֹ וְהוּא חָמוּשׁ, שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ.
|
|
22
אִן דֵּין נֵאתֶא מַן דּחַסִּין מִנֵּהּ. נִזכֵּיוהי. כֻּלֵּהּ זַינֵהּ שָׁקֵל הָו דַּתכִיל הוָא עֲלָוהי. ובִזְּתֵהּ מפַלֶּג.
|
22
אֲבָל אִם יָבוֹא מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ -- יְנַצַּח אוֹתוֹ, אֶת כָּל נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח בּוֹ יִקַּח, וְאֶת שְׁלָלוֹ יְחַלֵּק.
|
|
23
מַן דּלָא הוָא עַמי. לוּקבַלי הוּ. ומַן דּלָא כָנֵשׁ עַמי מבַדָּרוּ מבַדַּר.
|
23
מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי, נֶגְדִּי הוּא; וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְכַנֵּם אִתִּי, פַּזֵּר מְפַזֵּר.
|
שיבת הרוח הטמאה
|
24
רוּחָא טַנפתָא מָא דנִפקַת מִן בַּרנָשָׁא. אָזָלא. מִתכַּרכָּא באַתרָוָתָא דמַיָּא לַיתּ בּהוֹן. דּתִבעֶא לָהּ ניָחָא. ומָא דלָא אִשׁכּחַת. אָמרָא: אֶהפּוֹך לבַיתּי. אַימִכָּא דנִפקֵת.
|
24
רוּחַ טְמֵאָה בְּצֵאתָהּ מֵאָדָם, הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַיִם, לְחַפֵּשׂ לָהּ מְנוּחָה. וּלְאַחַר שֶׁלֹּא מָצְאָה, הִיא אוֹמֶרֶת: אָשׁוּב לְבֵיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִמֶנּוּ.
|
|
25
ואִן אֶתַת. אִשׁכַּחתֵהּ דַּחמִים וַמצַבַּת.
|
25
וְאִם הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְסֻדָּר.
|
|
26
הָידֵּין אָזָלא. דָּברָא שׁבַע רוּחִין אחרָניָן דּבִישָׁן מִנָּהּ. ועָאְלָן ועָמרָן תַּמָּן. והָויָא חַרתֵהּ דּבַרנָשָׁא הָו בִּישָׁא מִן קַדמַיתֵּהּ.
|
26
אֲזַי הִיא הוֹלֶכֶת וּמְבִיאָה שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵן נִכְנָסוֹת וְשׁוֹכְנוֹת שָׁם; וְנַעֲשֵׂית אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַהוּא גְּרוּעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ.
|
האושר האמתי
|
27
וכַד הָלֵין ממַלֶּל הוָא. אַרִימַת אַנתּתָא חֲדָא קָלָהּ מִן כִּנשָׁא. ואֶמרַת לֵהּ: טוּבֵיהּ לכַרסָא דַטעַנתָך. ולַתּדַיָּא דאַינקוּך.
|
27
וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נְשָׂאַתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר הֵינִיקוּךָ!
|
|
28
אָמַר לָהּ הוּ: טוּבַיהוֹן לאַילֵין דּשָׁמעִין מִלתֵהּ דּאַלָהָא ונָטרִין לָהּ.
|
28
אָמַר לָהּ הוּא: אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ.
|
הבקשה לראות אות
|
29
וכַד מִתכַּנשִׁין הוָו כִּנשֵׁא. שַׁרִי למֵאמַר: שַׁרבּתָא הָדֵא בִּישׁתָּא. אָתָא בָעיָא. ואָתָא לָא תִתִיהֶב לָהּ אֵלַּא אָתֵהּ דּיָונָן נבִיָּא.
|
29
וּכְשֶׁהִתְקַהֲלוּ הַהֲמוֹנִים, הֵחֵל לוֹמַר: הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה אוֹת מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ אֶלָּא אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא;
|
|
30
אַיכַּנָּא גֵיר דַּהֲוָא יָונָן אָתָא לנִינוָיֵא. הָכַנָּא נִהוֶא אָף בּרֵהּ דּאנָשָׁא לשַׁרבּתָא הָדֵא.
|
30
כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה אוֹת לְנִּינְוִים, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בֶּן-הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.
|
|
31
מַלכּתָא דתַימנָא תקוּם בּדִינָא עַם אנָשָׁא דשַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיֶּב אִנּוֹן. דּאֶתַת מִן עִברֵיהּ דּאַרעָא דתִשׁמַע חֶכֶמתֵהּ דַּשׁלֵימוֹן. והָא דיַתִּיר מִן שׁלֵימוֹן הָרכָּא.
|
31
מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, כִּי בָּאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִשְּׁלֹמֹה כָּאן.
|
|
32
גַּברֵא נִינוָיֵא נקוּמוּן בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיְּבוּנָהּ. דּתָבו בּכָרוֹזוּתֵהּ דּיָונָן. והָא דיַתִּיר מִן יָונָן הָרכָּא.
|
32
אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִיּוֹנָה כָּאן.
|
אור הגוף
|
33
לָא אנָשׁ מַנהַר שׁרָגָא. וסָאֵם לֵהּ בּכֶסיָא. אָו תּחֵית סַאתָא. אֶלָּא לעֶל מִן מנָרתַּא. דּאילין דּעַאלִין נֵחזוֹן נוּהֲרֵהּ.
|
33
אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמִסְתּוֹר אוֹ תַּחַת סְאָה, אֶלָּא עַל כַּן, כְּדֵי שֶׁהַנִּכְנָסִים יִרְאוּ אֶת אוֹרָהּ.
|
|
34
שׁרָגֵהּ דּפַגרָך אִיתֵיהּ עַינָך. אֶמַּתי הָכֵיל דּעַינָך פּשִׁיטָא. אָף כֻּלֵּהּ פַּגרָך נִהוֶא נַהִיר. אִן דֵּין תִּהוֶא בִישָׁא. אָף פַּגרָך נִהוֶא חֶשּׁוֹך.
|
34
מְנוֹרַת גּוּפְךָ הִיא עֵינְךָ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ תְּמִימָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר. אֲבָל אִם תִּהְיֶה רָעָה, גַּם גּוּפְךָ יִהְיֶה חָשׁוּךְ.
|
|
35
אִזדַּהר הָכֵיל דַּלמָא נוּהֲרָא דבָך חֶשּׁוֹכָא הו.
|
35
עַל כֵּן הִזָּהֵר, שֶׁמָּא הָאוֹר שֶׁבְּךָ חֹשֶׁךְ הוּא.
|
|
36
אִן דֵּין כֻּלֵּהּ פַּגרָך נַהִיר ולַיתּ בֵּהּ מנָתָא מִדֶּם חֶשּׁוֹכָא. נִהוֶא מַנהַר כֻּלֵּהּ. אַיך דַּשׁרָגָא בדִלקֵהּ מַנהַר לָך.
|
36
וְאִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר וְאֵין בּוֹ שׁוּם פִּסַּת חֹשֶׁךְ -- יִהְיֶה מֵאִיר כֻּלּוֹ, כְּפִי שֶׁהַמְּנוֹרָה בְּשַׁלְהַבְתָּהּ מְאִירָה לְךָ.
|
דברי תוכחה על הפרושים ובעלי התורה
|
37
כַּד דֵּין ממַלֶּל בּעָא מִנֵּהּ פּרִישָׁא חַד דּנִשׁתַּרֶא לוָתֵהּ. ועַל אִסתּמֶך.
|
37
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד שֶׁיִּסְעַד אֶצְלוֹ; וְהוּא נִכְנַס וְהֵסֵב.
|
|
38
הָו דֵּין פּרִישָׁא כַד חֲזָיהי אִתּדַּמַּר. דּלָא לוּקדַם עֲמַד מִן קדָם שָׁרוּתֵהּ.
|
38
וְהַפָּרוּשׁ, כַּאֲשֶׁר רָאָהוּ, הִתְפַּלֵּא שֶׁלֹּא טָבַל תְּחִלָּה לִפְנֵי אֲרוּחָתוֹ.
|
|
39
אֶמַר לֵהּ דֵּין יֵשׁוּע: הָשָׁא אַנתּוֹן פּרִישֵׁא בַרֵהּ דּכָסָא וַדפִינכָא מדַכֵּין אנתּוֹן. לגָו מִנכוֹן דֵּין מלֵא חֲטוּפיָא ובִישׁתָּא.
|
39
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: כָּעֵת אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים, אֶת חוּץ הַכּוֹס וְהַצַּלַּחַת מְטַהֲרִים אַתֶּם, אַךְ תּוֹכְכֶם מָלֵא גָּזֵל וְרֹעַ.
|
|
40
חַסִּירַי רֶעיָנָא. לָא הוָא מַן דַּעֲבַד דַּלבַר ודַלגָו הוּ עֲבַד.
|
40
חַסְרֵי שֵׂכֶל! הַאִם לֹא מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַחוּץ עָשָׂה הוּא גַּם אֶת הַתּוֹךְ?
|
|
41
בּרַם מִדֶּם דּאִית הַבוּהי בּזִדקתָא. והָא כֹל מִדֶּם דּכֶא הו לכוֹן.
|
41
בְּרַם מַה שֶּׁיֵּשׁ תְּנוּהוּ לִצְדָקָה, וְהִנֵּה הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם.
|
|
42
אֶלָּא וָי לכוֹן פּרִישֵׁא. דַּמעַסּרִין אנתּוֹן נָנעָא ופִגנָא וכֹל יוּרָק ועָברִין אנתּוֹן עַל דִּינָא ועַל חוּבָּא דאַלָהָא. הָלֵין דֵּין וָלֵא הוָא דתֶעבְּדוּן והָלֵין לָא תִשׁבּקוּן.
|
42
אֲבָל אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים! כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת הַמִּנְתָּה וְהַפִּיגָם וְכָל יֶרֶק, וּפוֹסְחִים עַל הַמִּשְׁפָּט וְעַל אַהֲבַת אֱלֹהִים. אֶת אֵלֶּה רָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, וְאֶת אֵלֶּה אַל תַּעַזְבוּ.
|
|
43
וָי לכוֹן פּרִישֵׁא. דּרָחמִין אנתּוֹן רֵשׁ מָותּבֵא בַכנוּשָׁתָא וַשׁלָמָא בשׁוּקֵא.
|
43
אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים! כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת.
|
|
44
וָי לכוֹן סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בּאַפֵּא. דּאִיתַיכּוֹן אַיך קַברֵא דלָא יִדיעִין. וַבנַינָשָׁא מהַלְּכִין עֲלַיהוֹן ולָא יָדעִין.
|
44
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי אַתֶּם כְּמוֹ קְבָרִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים, וּבְנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם וְאֵינָם יוֹדְעִים.
|
|
45
וַעֲנָא חַד מִן סָפרֵא ואֶמַר לֵהּ: מַלּפָנָא. כַּד הָלֵין אָמַר אַנתּ. אָף לַן מצַעַר אַנתּ.
|
45
וְעָנָה אֶחָד מִן הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה, בְּאָמְרְךָ אֶת אֵלֶּה, גַּם אוֹתָנוּ אַתָּה מְבַזֶּה.
|
|
46
הוּ דֵין אֶמַר: אָף לכוֹן סָפרֵא וָי. דּמַטעֲנִין אנתּוֹן לַבנַינָשָׁא מָובּלֵא יַקִּירָתָא. ואַנתּוֹן בַּחֲדָא מִן צִבעָתכוֹן לָא קָרבִּין אנתּוֹן להֵין למָובּלֵא.
|
46
אַךְ הוּא אָמַר: אוֹי גַּם לָכֶם הַסּוֹפְרִים! כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל בְּנֵי אָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים, וְאַתֶּם בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם אֵין אַתֶּם נוֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת.
|
|
47
וָי לכוֹן דּבָנֵין אנתּוֹן קַברֵא דַנבִיֵּא. דּאַבָהַיכּוֹן קַטֶּלו אִנּוֹן.
|
47
אוֹי לָכֶם! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם.
|
|
48
סָהֲדִּין אנתּוֹן הָכֵיל וצָבֵין אנתּוֹן בַּעֲבָדֵא דאַבָהַיכּוֹן. דּהִנּוֹן קַטֶּלו אִנּוֹן. ואַנתּוֹן בָּנֵין אנתּוֹן קַברַיהוֹן.
|
48
וּבְכֵן מְעִידִים אַתֶּם וְרוֹצִים אַתֶּם בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם, כִּי הֵם הָרְגוּ אוֹתָם, וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרוֹתֵיהֶם.
|
|
49
מִטֹּל הָנָא אָף חֶכֶמתָא דאַלָהָא אֶמרַת. דּהָא אֶנָא אֵשַׁדַּר להוֹן נבִיֵּא וַשׁלִיחֵא. מִנהוֹן נִרדּפוּן ונִקִטלוּן.
|
49
עַל כֵּן גַּם חָכְמַת הָאֱלֹהִים אָמְרָה: הִנֵּה אֶשְׁלַח לָהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים, מֵהֶם יִרְדְּפוּ וְיַהַרְגוּ.
|
|
50
נִתּתּבַע דּמָא דכֻלהוֹן נבִיֵּא דאִתאֱשֶׁד מִן דּאִתבּרִי עָלמָא מִן שַׁרבּתָא הָדֵא.
|
50
יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ מֵאָז נִבְרָא הָעוֹלָם,
|
|
51
מִן דּמֵהּ דּהָבֵיל עֲדַמָּא לַדמֵהּ דַּזכַריָא. הָו דּאִתקטֶל בַּינַי הַיכּלָא למַדבּחָא. אֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּמִתּתּבַע מִן שַׁרבּתָא הָדֵא.
|
51
מִדַּם הֶבֶל עַד לְדַם זְכַרְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיִּדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.
|
|
52
וָי לכוֹן סָפרֵא. דַּשׁקַלתּוֹן קלִידֵא דִידַעתָא. אַנתּוֹן לָא עַלתּוֹן. ולַאילֵין דּעָאלִין כּלַיתּוֹן.
|
52
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים! כִּי נְטַלְתֶּם אֶת מַפְתְּחוֹת הַדַּעַת; אַתֶּם לֹא נִכְנַסְתֶּם, וְאֶת הַנִכְנָסִים מְנַעְתֶּם.
|
|
53
וכַד הָלֵין אָמַר הוָא להוֹן. שַׁרִיו סָפרֵא וַפרִישֵׁא מִתבְּאֶשׁ להוֹן ומִתחַמתִין הוָו וַמתַכּסִין מִלָּוהי.
|
53
וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים מִתְכַּעֲסִים, וְהִתְרַגְּזוּ וְדָחוּ אֶת דְּבָרָיו;
|
|
54
ונָכלִין לֵהּ בּסַגִּיאָתָא כַד בָּעֵין למֵאחַד מִדֶּם מִן פּוּמֵהּ. דּנִשׁכּחוּן נֵאכלוּן קַרצָוהי.
|
54
וְהִתְנַכְּלוּ לוֹ בִּדְרָכִים רַבּוֹת, בְּחפְּשָׂם לִתְפֹּס דָּבָר מִפִּיו כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יב
דברי הזהרה והדרכה
|
1
וכַד אִתכַּנַּשׁו רִבּוָתָא דכִנשֵׁא סַגִּיאֵא אַיכַּנָּא דַנדַישׁוּן חַד לחַד שַׁרִי יֵשׁוּע למֵאמַר לתַלמִידָוהי: לוּקדַם אִזדַּהרו בּנַפשׁכוֹן מִן חֲמִירָא דַפרִישֵׁא. דּאִיתָוהי מַסַּב בּאַפֵּא.
|
1
וּכְשֶׁהִתְקַהֲלוּ רִבְבוֹת הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל זֶה, הֵחֵל יֵשׁוּעַ לוֹמַר לְתַלְמִידָיו: רֵאשִׁית הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים, אֲשֶׁר הוּא הַצְּבִיעוּת.
|
|
2
לַיתּ דֵּין מִדֶּם דַּכסֶא דלָא נִתגּלֶא. ולָא דַמטַשַּׁי דּלָא נִתִידַע.
|
2
אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע;
|
|
3
כֹּל גֵּיר דַּבחֶשּׁוֹכָא אֶמַרתּוֹן בּנַהִירָא נִשׁתּמַע. ומִדֶּם דַּבתָוָנֵא באִדנֵא לַחֶשׁתּוֹן. עַל אִגָּרֵא נִתכּרֶז.
|
3
כִּי כָּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ, בָּאוֹר יִשָּׁמַע; וּמַה שֶּׁבַּחֲדָרִים לְחַשְׁתֶּם בָּאָזְנַיִם, יֻכְרַז עַל הַגַּגּוֹת.
|
|
4
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין לרָחמַי. לָא תִדִחלוּן מִן אַילֵין דּקָטלִין פַּגרָא. ומִן בָּתַרכֶּן לַיתּ להוֹן מִדֶּם יַתִּיר למֶעבַּד.
|
4
וְאוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לִידִידַי, אַל תִּירְאוּ מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הוֹרְגִים אֶת הַגּוּף וְאַחֲרֵי כֵן אֵין לָהֶם מְאוּמָה יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת.
|
|
5
אֵחָוֵיכוֹן דֵּין מִן מַן תִּדִחלוּן. מִן הָו דּמִן בָּתַר דּקָטֵל. שַׁלִּיט למַרמָיוּ לגֵהַנָּא. אֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּמִן הָנָא דחַלו.
|
5
אֲבָל אַרְאֶה לָכֶם מִמִּי לִירֹא -- מִמִּי שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא הוֹרֵג, יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִמֶּנּוּ יִרְאוּ.
|
|
6
לָא חַמֶּשׁ צִפּרִין מִזדַּבּנָן בַּתרֵין אִסָּרִין. וַחֲדָא מִנהֵין לָא טַעיָא קדָם אַלָהָא.
|
6
הַאֵין חָמֵשׁ צִפֳּרִים נִמְכָּרוֹת בִּשְׁנֵי אִסָּרִים? וְאַחַת מֵהֶן אֵינֶנָּה נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
7
דִּילכוֹן דֵּין אָף מִנֵּא דסַערָא דרֵשׁכוֹן כֻּלהֵין מַניָן אִנֵּין. לָא הָכֵיל תִּדִחלוּן. דּמִן סוֹגָאא דצִפּרֵא מיַתּרִין אנתּוֹן.
|
7
אֲבָל אֲשֶׁר לָכֶם, אַף שַׂעֲרוֹת שְׂעַר רֹאשְׁכֶם כֻּלָּן מְנוּיוֹת הֵן. לָכֵן אַל תִּירָאוּ, כִּי חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.
|
|
8
אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּכֹל דּנָודֶּא בִי קדָם בּנַינָשָׁא. אָף בּרֵהּ דּאנָשָׁא נָודֶּא בֵהּ קדָם מַלַאכָוהי דּאַלָהָא.
|
8
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם בֶּן-הָאָדָם יוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
9
אַינָא דֵין דּכָפַר בִּי קדָם בּנַינָשָׁא נִתכּפַר בֵּהּ קדָם מַלַאכָוהי דּאַלָהָא.
|
9
אֲבָל הַכּוֹפֵר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, יִכָּפֵר בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים.
|
|
10
וכֹל דּנֵאמַר מִלתָא עַל בּרֵהּ דּאנָשָׁא. נִשׁתּבֶק לֵהּ. מַן דּעַל רוּחָא דֵין דּקוּדשָׁא נגַדֶּף. לָא נִשׁתּבֶק לֵהּ.
|
10
וְכָל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן-הָאָדָם, יִסָּלַח לוֹ; אֲבָל מִי שֶׁאֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְגַדֵּף, לֹא יִסָּלַח לוֹ.
|
|
11
מָא דַמקַרבִין לכוֹן דֵּין לַכנוּשָׁתָא קדָם רֵשֵׁא ושַׁלִּיטָנֵא. לָא תֵאצפּוּן אַיכַּנָּא תַפּקוּן רוּחָא. אָו מָנָא תֵאמרוּן.
|
11
וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לִפְנֵי רָאשִׁים וְשַׁלִּיטִים, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֹּאמְרוּ;
|
|
12
רוּחָא גֵיר דּקוּדשָׁא נַלֶּפכוֹן בּהָי שָׁעתָא מִדֶּם דּוָלֵא דתֵאמרוּן.
|
12
כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תּוֹרֶה אֶתְכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁתֹּאמְרוּ.
|
המשל על העשיר הטיפש
|
13
אֶמַר לֵהּ דֵּין אנָשׁ מִן הָו כִּנשָׁא: מַלּפָנָא אֶמַּר לאָחי פָּלֵג עַמי יַרתּוּתָא.
|
13
אָמַר לוֹ אִישׁ מִן הֶהָמוֹן: מוֹרֶה, אֱמֹר לְאָחִי לַחֲלֹק אִתִּי אֶת הַיְרֻשָּׁה.
|
|
14
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר לֵהּ: גַּברָא. מַנּוּ אַקִּימַני עֲלַיכּוֹן דַּיָּנָא וַמפַלגָנָא.
|
14
אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בֶּן-אָדָם, מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשׁוֹפֵט וּמִחַלֵּק?
|
|
15
ואֶמַר לתַלמִידָוהי: אִזדַּהרו מִן כֻּלָּהּ יַעֲנוּתָא. מִטֹּל דּלָּא הוָא ביַתִּירוּתָא דנִכסֵא אִית חַיֵּא.
|
15
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: הִזָּהֲרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת, כִּי לֹא בְּשֶׁפַע הַנְּכָסִים יֵשׁ חַיִּים.
|
|
16
ואֶמַר מַתלָא לוָתהוֹן: גַּברָא חַד עַתִּירָא אַעֲלַת לֵהּ אַרעֵהּ עַללָתָא סַגִּיאָתָא.
|
16
וְאָמַר לָהֶם מָשָׁל: אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד, הֵנִיבָה לוֹ אַדְמָתוֹ יְבוּלִים רַבִּים.
|
|
17
ומִתחַשַּׁב הוָא בנַפשֵׁהּ ואָמַר: מָנָא אֶעבֶּד. דּלַיתּ לִי אַיכָּא דאֶחמוֹל עַללָתי.
|
17
וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ וְאָמַר, מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵין לִי הֵיכָן לֶאֱסֹף אֶת יְבוּלַי?
|
|
18
ואֶמַר הָדֵא אֶעבֶּד. אֶסתּוֹר בֵּית קפָסַי ואֶבנֶא ואָורֶב אִנּוֹן. ואֶחמוֹל תַּמָּן כֻּלֵּהּ עֲבוּרי וטָבָתי.
|
18
וְאָמַר, זֹאת אֶעֱשֶׂה: אֶהֱרֹס אֶת אֲסָמַי וְאֶבְנֶה וְאַרְחִיב אוֹתָם, וְאֶאֱסֹף שָׁם אֶת כָּל תְּבוּאָתִי וְטוּבִי.
|
|
19
ואֵמַר לנַפשׁי: נַפשׁי. אִית לֵכי טָבָתָא סַגִּיאָתָא. דּסִימָן לַשׁנַיָּא סַגִּיאָתָא. אִתּתּנִיחי ואַכוֹלי. אִשׁתָּי. אִתבַּסַּמי.
|
19
וְאֹמַר לְנַפְשִׁי: נַפְשִׁי, יֵשׁ לָךְ רֹב טוּב אֲשֶׁר אֻחְסַן לְשָׁנִים רַבּוֹת. נוּחִי, אִכְלִי, שְׁתִי וְתֵהָנִי.
|
|
20
אָמַר לֵהּ דֵּין אַלָהָא: חַסִּיר רֶעיָנָא. בּהָנָא לִליָא נַפשָׁך תָּבעִין לָהּ מִנָּך. והָלֵין דּטַיֶּבתּ למַן נִהִויָן.
|
20
אֲבָל אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: חֲסַר שֵׂכֶל, בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמְּךָ, וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵכַנְתָּ, לְמִי יִהְיוּ?
|
|
21
הָכַנָּא הוּ מַן דּסָאֵם לֵהּ סִימָתָא. ובַאלָהָא לָא עַתִּיר.
|
21
כָּךְ הוּא מִי שֶׁאוֹצֵר לוֹ אוֹצָרוֹת וּבֵאלֹהִים אֵינֶנּוּ עָשִׁיר.
|
אל דאגה
|
22
ואֶמַר לתַלמִידָוהי: מִטֹּל הָנָא לכוֹן אָמַר אנָא. לָא תֵאצפּוּן לנַפשׁכוֹן מָנָא תֵאכלוּן. ולָא לפַגרכוֹן מָנָא תִלבּשׁוּן.
|
22
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: עַל כֵּן לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה תֹּאכְלוּ, וְלֹא לְגוּפְכֶם -- מַה תִּלְבְּשׁוּ.
|
|
23
נַפשָׁא גֵיר יַתִּירָא מִן סַיבָּרתָּא. ופַגרָא מִן לבוּשָׁא.
|
23
הֲרֵי הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף מִן הַלְּבוּשׁ.
|
|
24
אִתבַּקָּו בּנַעֲבֵא. דּלָא זַרעִין. ולָא חָצדִּין. ולַיתּ להוֹן תָּוָנֵא ובֵית קפָסֵא. ואַלָהָא מתַרסֶא להוֹן. כּמָא הָכֵיל אַנתּוֹן יַתִּירִין אנתּוֹן מִן פָּרחָתָא.
|
24
הִתְבּוֹנְנוּ בָּעוֹרְבִים, שֶׁאֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, וְאֵין לָהֶם מַחְסָנִים וַאֲסָמִים, וֵאלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם. כַּמָּה אֵפוֹא חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִן הָעוֹפוֹת?!
|
|
25
אַינָא דֵין מִנכוֹן כַּד יָצֵף. מִשׁכַּח למָוסָפוּ עַל קָומתֵהּ אַמתָא חֲדָא.
|
25
מִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף עַל קוֹמָתוֹ אַמָּה אַחַת?
|
|
26
אִן דֵּין אָפלָא זעוֹרתָּא מִשׁכּחִין אנתּוֹן. מָנָא עַל שַׁרכָּא יָצפִּין אנתּוֹן.
|
26
וְאִם אַף אֶת הַמִּזְעָר אֵינְכֶם יְכוֹלִים, לָמָּה דּוֹאֲגִים אַתֶּם לַשְּׁאָר?
|
|
27
אִתבַּקָּו בּשׁוֹשַׁנֵּא. אַיכַּנָּא רָביָן. דּלָא לָאיָן. ולָא עָזלָן. אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּאָף לָא שׁלֵימוֹן בּכֻלֵּהּ שׁוּבחֵהּ אִתכַּסִּי אַיך חֲדָא מִן הָלֵין.
|
27
הִתְבּוֹנְנוּ בַּשּׁוֹשַׁנִּים כֵּיצַד הֵן גְּדֵלוֹת; אֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טוֹווֹת. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵאֵלֶּה.
|
|
28
אִן דֵּין לַעֲמִירָא דיָומָנָא אִיתָוהי בּחַקלָא. וַמחָר נָפֵל בּתַנּוּרָא. אַלָהָא הָכַנָּא מַלבֶּשׁ. כּמָא יַתִּיר לכוֹן זעוֹרַי הַימָנוּתָא.
|
28
וְאִם אֶת הֶחָצִיר שֶׁהַיּוֹם יֶשְׁנוֹ בַּשָּׂדֶה וּמָחָר נוֹפֵל לַתַּנּוּר, כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים -- עַד כַּמָּה יוֹתֵר אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?
|
|
29
ואַנתּוֹן לָא תִבעוֹן מָנָא תֵאכלוּן. ומָנָא תִשׁתּוֹן. ולָא נִפהֶא רֶעיָנכוֹן בּהָלֵין.
|
29
וְאַתֶּם אַל תִּשְׁאֲלוּ מַה תֹּאכְלוּ וּמַה תִּשְׁתּוּ, וְאַל תֻּסַּח דַּעְתְּכֶם עַל-יְדֵי אֵלֶּה;
|
|
30
הָלֵין גֵּיר כֻּלהֵין עַממֵא הו דּעָלמָא בָעֵין. אָף לכוֹן דֵּין אַבוּכוֹן יָדַע דּמִּתבַּעיָן לכוֹן הָלֵין.
|
30
כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְּשִׁים גּוֹיֵי הָעוֹלָם. וְגַם לָכֶם, אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ שֶׁדְּרוּשִׁים לָכֶם אֵלֶּה.
|
|
31
בּרַם בּעָו מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. והָלֵין כֻּלהֵין מִתּתָּוספָן לכוֹן.
|
31
בְּרַם בַּקְּשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל אֵלֶּה יִתּוֹסְפוּ לָכֶם.
|
|
32
לָא תִדחַל גּזָרָא זעוֹרָא. דַּצבָא אַבוּכוֹן דּנִתֶּל לכוֹן מַלכּוּתָא.
|
32
אַל תִּירָא, עֵדֶר קָטָן, כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת.
|
|
33
זַבֶּנו קִניָנכוֹן. והַבו זִדקתָא. עֲבֶדו לכוֹן כִּיסֵא דלָא בָלֵין. וסִימתָא דלָא גָיזָא בַּשׁמַיָּא. אַיכָּא דגַנָּבָא לָא קָרֵב. וסָסָא לָא מחַבֶּל.
|
33
מִכְרוּ אֶת רְכוּשְׁכֶם וּתְנוּ צְדָקָה. עֲשׂוּ לָכֶם אַרְנָקִים שֶׁאֵינָם בָּלִים, וְאוֹצָר בִּלְתִּי מִתְדַּלְדֵּל בַּשָּׁמַיִם, מָקוֹם שֶׁהַגַּנָּב אֵינוֹ קָרֵב לְשָׁם וְהָעָשׁ אֵינוֹ מַשְׁחִית;
|
|
34
אַיכָּא גֵיר דּאִיתֵיהּ סִימַתכוֹן. תַּמָּן נִהוֶא אָף לִבּכוֹן.
|
34
כִּי הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם.
|
יש לעמוד על המשמר
|
35
נִהווֹן אַסִּירִין חַצַּיכּוֹן. ומַנהֲרִין שׁרָגַיכּוֹן.
|
35
יִהְיוּ מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים וּמְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת.
|
|
36
וַהוָו דָּמֵין לאנָשָׁא דַמסַכֵּין למָרהוֹן. דּאֶמַּתי נִפנֶא מִן בֵּית מִשׁתּוּתָא. דּמָא דאֶתָא וַנקַשׁ. מִחדָא נִפתּחוּן לֵהּ.
|
36
וֶהֱיוּ דּוֹמִים לַאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדוֹנֵיהֶם מָתַי יָשׁוּב מֵאוּלַם הַחֲתֻנָּה -- שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא וְיִדְפֹּק, מִיָּד יִפְתְּחוּ לוֹ.
|
|
37
טוּבַיהוֹן לעַבדֵּא הָנוֹן. אַילֵין דנֵאתֶא מָרהוֹן ונִשׁכַּח אִנּוֹן כַּד עִירִין. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּנֵאסוֹר חַצָּוהי ונַסמֶך אִנּוֹן. ונֶעבַּר נשַׁמֶּשׁ אִנּוֹן.
|
37
אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנֵיהֶם וְיִמְצָא אוֹתָם עֵרִים. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּחֲגֹר מָתְנָיו, וְיוֹשִׁיב אוֹתָם וְיַעֲבֹר לְשָׁרֵת אוֹתָם.
|
|
38
ואִן בּמַטַּרתָא דתַרתֵּין. אָו דַּתלָת נֵאתֶא. נִשׁכַּח הָכַנָּא. טוּבַיהוֹן לעַבדֵּא הָנוֹן.
|
38
וְאִם בַּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה אוֹ הַשְּׁלִישִׁית יָבוֹא וְיִמְצָאֵם כָּךְ, אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם.
|
|
39
הָדֵא דֵין דַּעו. דּאִלּוּ יָדַע הוָא מָרֵא בַיתָּא באַידָא מַטַּרתָא אָתֵא גַנָּבָא. מִתּתּעִיר הוָא ולָא שָׁבֵק הוָא דנִתִפּלֶשׁ בַּיתֵּהּ.
|
39
וְזֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל-הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶת יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לְכָךְ שֶׁיִּפָּרֵץ בֵּיתוֹ.
|
|
40
אָף אַנתּוֹן הָכֵיל הֲוָו מטַיְּבֵא. דַּבהָי שָׁעתָא דלָא סָברִין אנתּוֹן אָתֵא ברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
40
עַל כֵּן גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בַּשָּׁעָה הַהִיא אֲשֶׁר אֵינְכֶם מְדַמִּים יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם.
|
|
41
אָמַר לֵהּ שִׁמעוֹן כֵּאפָא: מָרַן. לוָתַן אָמַר אַנתּ לֵהּ למַתלָא הָנָא. אָו אָף לוָת כֹּל אנָשׁ.
|
41
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: אֲדוֹנֵינוּ, לָנוּ אוֹמֵר אַתָּה אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אוֹ גַּם לְכָל אָדָם?
|
|
42
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: מַנּוּ כַי אִיתָוהי רַבּ בַּיתָּא מהַימנָא חַכִּימָא. דַּנקִימִיוהי מָרֵהּ עַל תִּשׁמִשׁתֵּהּ דּנִתֶּל פּרָסָא בזַבנֵהּ.
|
42
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מִיהוּ אֵפוֹא סוֹכֵן- הַבַּיִת הַנֶּאֱמָן וְהֶחָכָם אֲשֶׁר יַפְקִידֵהוּ אֲדוֹנָיו עַל שֵׁרוּתוֹ לָתֵת אֶת הַמָּנָה בְּעִתּוֹ.
|
|
43
טוּבָוהי להָו עַבדָּא. דּנֵאתֶא מָרֵהּ נִשׁכּחִיוהי דּעָבֵד הָכַנָּא.
|
43
אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵן.
|
|
44
שַׁרִירָאִית אָמַר אנָא לכוֹן. דַּנקִימִיוהי עַל כֻּלֵּהּ קִניָנֵהּ.
|
44
בֶּאֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל רְכוּשׁוֹ.
|
|
45
אִן דֵּין נֵאמַר עַבדָּא הָו בּלִבֵּהּ: דּמָרי מָוחַר למֵאתָא. וַנשַׁרֶא למִמחָא לעַבדֵּא ולַאמהָתָא דמָרֵהּ. וַנשַׁרֶא למֶלעַס וַלמִשׁתָּא וַלמִרוָא.
|
45
אֲבָל אִם יֹאמַר הָעֶבֶד הַהוּא בְּלִבּוֹ, אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא, וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת שֶׁל אֲדוֹנָיו, וְיַתְחִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר,
|
|
46
נֵאתֶא מָרֵהּ דּעַבדָּא הָו בּיָומָא דלָא סָבַר. וַבשָׁעתָא דלָא יָדַע. ונִפִלגִיוהי. וַנסִים מנָתֵהּ עַם הָנוֹן דּלָא מהַימנִין.
|
46
יָבוֹא אֲדוֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְדַמֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים.
|
|
47
עַבדָּא דֵין אַינָא דיָדַע צִביָנָא דמָרֵהּ. ולָא טַיֶּב לֵהּ אַיך צִביָנֵהּ. נִבלַע סַגִּיאָתָא.
|
47
וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְלֹא הֵכִין לוֹ כִּרְצוֹנוֹ, יֻכֶּה רַבּוֹת.
|
|
48
הָו דֵּין דּלָא יָדַע ועָבֵד מִדֶּם דּשָׁוֵא למַחוָתָא. נִבלַע מַחוָתָא זעוֹריָתָא. כֹּל גֵּיר דּאִתִיהֶב לֵהּ סַגִּי. סַגִּי נִתּתּבַע מִנֵּהּ. וַלהָו דּאִתגְּעֶל לֵהּ סַגִּי. יַתִּירָאִית נִתבְּעוּן בּאִידֵהּ.
|
48
אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְעוֹשֶׂה אֶת אֲשֶׁר שֹׁוֶה מַכּוֹת, יֻכֶּה מַכּוֹת מְעַטּוֹת; כִּי כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ; וּלְמִי שֶׁנִּמְסַר הַרְבֵּה, יוֹתֵר יִדְרְשׁוּ מִיָּדוֹ.
|
פילוג בגלל ישוע
|
49
נוּרָא אֶתֵית דּאַרמֶא באַרעָא. וצָבֵא אנָא אִלּוּ מִן כַּדּוּ חֶבַּת.
|
49
אֵשׁ בָּאתִי לְהָטִיל בָּאָרֶץ, וְרוֹצֶה אֲנִי וִהַלְוַאי וּכִבָר הֻצְּתָה.
|
|
50
ומַעמוֹדִיתָא אִית לִי דאֶעמַד. וסַגִּי אַלִּיץ. אנָא עֲדַמָּא דתִשׁתַּמלֶא.
|
50
וּטְבִילָה יֵשׁ לִי לְהִטָּבֵל, וְהַרְבֵּה אֶסְבֹּל עַד אֲשֶׁר תֻּשְׁלַם.
|
|
51
סָברִין אנתּוֹן דּשַׁינָא אֶתֵית דּאַרמֶא באַרעָא. אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא. אֶלָּא פָלגְּוָתָא.
|
51
סְבוּרִים אַתֶּם כִּי שַׁלְוָה בָּאתִי לְהָטִיל בָּאָרֶץ? אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא -- אֶלָּא מַחֲלוֹקוֹת.
|
|
52
מִן הָשָׁא גֵיר נִהווֹן חַמשָׁא בבַיתָּא חַד. דַּפלִיגִין תּלָתָא עַל תּרֵין. וַתרֵין עַל תּלָתָא.
|
52
כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד נֵחֵלָקִים, שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל שְׁלוֹשָׁה;
|
|
53
נִתפּלֶג גֵּיר אַבָא עַל בּרֵהּ. וַברָא עַל אַבוּהי. אִמָּא עַל בַּרתָהּ. ובַרתָא עַל אִמָּהּ. חֲמָתָא עַל כַּלתָהּ. וכַלתָא עַל חֲמָתָהּ.
|
53
כִּי אָב יִהְיֶה חָלוּק עַל בְּנוֹ וּבֵן עַל אָבִיו, אֵם עַל בִּתָּהּ וּבַת עַל אִמָּהּ, חָמוֹת עַל כַּלָּתָהּ וְכַלָּה עַל חֲמוֹתָהּ.
|
הבחנת הזמנים
|
54
ואֶמַר לכִנשֵׁא: מָא דַחֲזַיתּוֹן עֲנָנָא דדָנחָא מִן מַעֲרבָא. מִחדָא אָמרִין אנתּוֹן: מִטרָא אָתֵא. והָוֵא הָכַנָּא.
|
54
וְאָמַר לַהֲמוֹנִים : כִּרְאוֹתְכֶם עָנָן עוֹלֶה מִמַּעֲרָב, מִיָּד אַתֶּם אוֹמְרִים, גֶּשֶׁם בָּא; וְכָךְ הוֶֹה.
|
|
55
ומָא דנָשׁבָּא תַימנָא. אָמרִין אנתּוֹן: חוּמָּא הָוֵא. והָוֵא.
|
55
וְכַאֲשֶׁר נוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית, אוֹמְרִים אַתֶּם, חֹם יִהְיֶה -- וְהוֶֹה.
|
|
56
נָסבַּי בּאַפֵּא. פַּרצוֹפָּא דאַרעָא ודַשׁמַיָּא יָדעִין אנתּוֹן דּתִפרְשׁוּן. זַבנָא דֵין הָנָא אַיכַּנָּא לָא פָרשִׁין אנתּוֹן.
|
56
מַעֲמִידֵי-פָּנִים, אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים אַתֶּם לְהַבְחִין, אֲבָל אֶת הַזְּמַן הַזֶּה אֵיךְ אֵינְכֶם מַבְחִינים?
|
התפייסות
|
57
למָנָא דֵין מִן נַפשׁכוֹן לָא דָינִין אנתּוֹן קוּשׁתָּא.
|
57
וּמַדּוּעַ בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים אֱמֶת?
|
|
58
מָא גֵיר דּאָזֵל אַנתּ עַם בּעֶלדִּינָך לוָת אַרכּוֹנָא. עַד בּאוּרחָא אַנתּ הַב תֵּאגוּרתָּא ותִתפַּרַק מִנֵּהּ. דַּלמָא נָובּלָך לוָת דַּיָּנָא. ודַיָּנָא נַשִׁלמָך לגַבָּיָא. וגַבָּיָא נַרמֵיך בֵּית אַסִּירֵא.
|
58
כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עִם בַּעַל-דִּינְךָ אֶל הַשַּׁלִּיט, בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ הִשְׁתַּוֶּה אִתּוֹ וְיַרְפֶּה מִמְּךָ, פֶּן יוֹלִיךְ אוֹתְךָ אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַגּוֹבֶה, וְהַגּוֹבֶה יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לְבֵית הָאֲסוּרִים.
|
|
59
ואָמַר אנָא לָך. דּלָא תִפּוֹק מִן תַּמָּן. עֲדַמָּא דתִתֶּל שָׁמוֹנָא אחרָיָא.
|
59
וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תִּתֵּן אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יג
חזרה בתשובה תציל מאבדון
|
1
בּהָו דֵּין זַבנָא: אֶתָו אנָשִׁין אֶמַרו לֵהּ עַל גּלִילָיֵא הָנוֹן דּפִּילָטוֹס חֲלַט דֶּמהוֹן עַם דִּבחַיהוֹן.
|
1
בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרֵב אֶת דָּמָם עִם זִבְחֵיהֶם.
|
|
2
וַעֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: סָברִין אנתּוֹן דּהָנוֹן גּלִילָיֵא חַטָּיִין הוָו יַתִּיר מִן כֻּלהוֹן גּלִילָיֵא. דּהָכַנָּא הֲוָא אִנּוֹן.
|
2
וְעָנָה וְאָמַר לָהֶם: סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהַגְּלִילִיִּים הַלָּלוּ הָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִכָּל הַגְּלִילִיִּים, שֶׁכָּךְ קָרָה לָהֶם?
|
|
3
לָא. אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּאָף כֻּלכוֹן אִן לָא תתוּבוּן. הָכַנָּא תֵאבדּוּן.
|
3
לֹא. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגַּם כֻּלְּכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ, כָּךְ תֹּאבְדוּ.
|
|
4
אָו הָנוֹן תּמָנתַּעסַר. דַּנפַל עֲלַיהוֹן מַגדְּלָא בשִׁילוֹחָא וקַטֶּל אִנּוֹן. סָברִין אנתּוֹן דּחַטָּיִין הוָו יַתִּיר מִן כֻּלהוֹן בּנַינָשָׁא דעָמרִין בּאוֹרִשׁלֶם.
|
4
אוֹ הַשְּׁמוֹנָה-עָשָׂר הָהֵם שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁילוֹחַ וְהָרַג אוֹתָם, סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם?
|
|
5
לָא. אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִן לָא תתוּבוּן. כֻּלכוֹן אַכוָתהוֹן תֵּאבדּוּן.
|
5
לֹא. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תָּשׁוּבוּ, כֻּלְּכֶם כְּמוֹהֶם תֹּאבְדוּ.
|
משל התאנה הבלתי פוריה
|
6
ואֶמַר מַתלָא הָנָא. תֵּתָּא אִית הוָת לאנָשׁ דַּנצִיבָא בכַרמֵהּ. ואֶתָא בעָא בָהּ פֵּארֵא. ולָא אִשׁכַּח.
|
6
וְאָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: לְאִישׁ הָיְתָה תְּאֵנָה נְטוּעָה בְּכַרְמוֹ; וּבָא לְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי, וְלֹא מָצָא.
|
|
7
ואֶמַר לפַלָּחָא: הָא תלָת שׁנִין אָתֵא אנָא בָעֵא פֵארֵא בתֵתָּא הָדֵא. ולָא מִשׁכַּח אנָא. פּסוֹקֵיהּ. למָנָא מבַטלָא אַרעָא.
|
7
וְאָמַר לַכּוֹרֵם: הִנֵּה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא וּמְחַפֵּשׂ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת, וְאֵינֶנִּי מוֹצֵא. כְּרֹת אוֹתָהּ; לָמָּה שֶׁתְּקַלְקֵל אֶת הָאֲדָמָה?
|
|
8
אָמַר לֵהּ פַּלָּחָא: מָרי. שׁבוֹקֵיהּ אָף הָדֵא שַׁנתָּא. עַד אֶפֶלחִיהּ ואֵזַבלִיהּ.
|
8
אָמַר לוֹ הַכּוֹרֵם: אֲדוֹנִי, הַנַּח לָהּ גַּם הַשָּׁנָה הַזֹּאת, עַד שֶׁאֲטַפֵּל בָּהּ וַאֲזַבֵּל אוֹתָהּ.
|
|
9
ואִן עֶבדַּת פֵּארֵא. ואִן לָא למַנחַי תִּפסקִיהּ.
|
9
אוּלַי תַּעֲשֶׂה פְּרִי; וְאִם לָאו, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תִּכְרֹת אוֹתָהּ.
|
ריפוי בעלת המום ביום השבת
|
10
כַּד דֵּין מַלֶּף יֵשׁוּע בּשַׁבּתָא. בַּחֲדָא מִן כּנוּשָׁתָא.
|
10
כַּאֲשֶׁר לִמֵּד יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת,
|
|
11
אִית הוָת תַּמָּן אַנתּתָא דאִית הוָת לָהּ רוּחָא דכוּרהָנָא שׁנִין תּמָנַעֶסרֵא. וַכפִיפָא הוָת. ולָא מִשׁכּחָא הוָת דּתִתפּשֶׁט לַגמַר.
|
11
הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אֲשֶׁר הָיְתָה לָהּ רוּחַ חֳלִי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וּכְפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לְהִזְדַּקֵּף כְּלָל.
|
|
12
חֲזָהּ דֵּין יֵשׁוּע. וַקרָהּ ואֶמַר לָהּ: אַנתּתָא. שַׁריַתּי מִן כּורהָנֵכי.
|
12
רָאָה אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ, וְקָרָא לָהּ וְאָמַר לָהּ: אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחָלְיֵךְ.
|
|
13
וסָם אִידֵהּ עֲלֵיהּ. ומִחדָא אִתפַּשׁטַת. ושַׁבּחַת לאַלָהָא.
|
13
וְשָׂם אֶת יָדוֹ עָלֶיהָ, וּמִיָּד הִזְדַּקְּפָה וְשִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים.
|
|
14
עֲנָא דֵין רַב כּנוּשׁתָּא כַד מִתחַמַּת. עַל דּאַסִּי בּשַׁבּתָא יֵשׁוּע. ואֶמַר לכִנשָׁא: שְׁתָּא אִנּוֹן יָומִין דַּבהוֹן וָלֵא למִפלַח. בּהוֹן הֲוַיתּוֹן אָתֵין מִתאַסֵּין. ולָא ביָומָא דּשַׁבּתָא.
|
14
עָנָה רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּהִתְרַגְּזוֹ עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת, וְאָמַר לַקָּהָל: שִׁשָּׁה יָמִים הֵם אֲשֶׁר רָאוּי לַעֲבֹד בָּהֶם; בָּהֶם בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ, וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
|
|
15
יֵשׁוּע דֵּין עֲנָא ואֶמַר לֵהּ: נָסֵב בּאַפֵּא. חַד חַד מִנכוֹן בּשַׁבּתָא לָא שָׁרֵא תָורֵהּ אָו חֲמָרֵהּ מִן אוֹריָא. ואָזֵל מַשׁקֶא.
|
15
אַךְ יֵשׁוּעַ עָנָה וְאָמַר לוֹ: צָבוּעַ, הַאֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ מִן הָאֵבוּס וְהוֹלֵךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ?
|
|
16
הָדֵא דֵין דּבַרתֵהּ הִי דאַברָהָם. ואַסרֵהּ אָכֵלקַרצָא הָא תמָנַעֶסרֵא שׁנִין. לָא וָלֵא הוָא דתִשׁתּרֶא מִן הָנָא אַסּוּריָא ביָומָא דשַׁבּתָא.
|
16
וְזוֹ אֲשֶׁר בַּת אַבְרָהָם הִיא וְהַמְקַטְרֵג כָּבַל אוֹתָהּ -- הִנֵּה שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא מִן הָרָאוּי שֶׁתֻּתַּר מִן הַכֶּבֶל הַזֶּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?
|
|
17
וכַד הָלֵין אָמַר הוָא. בָּהתִּין הוָו כֻּלהוֹן אַילֵין דּקָימִין הוָו לקוּבלֵהּ. וכֻלֵּהּ עַמָּא חָדֵא הוָא בכֻלהֵין תּמִיהָתָא דהָויָן הוָי בּאִידֵהּ.
|
17
וְכַאֲשֶׁר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ נֶגְדּוֹ; וְכָל הָעָם שָׂמַח עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל-יָדוֹ.
|
משלים על גרגיר החרדל ועל השאור
|
18
אֶמַר הוָא דֵין יֵשׁוּע: למָנָא דָמיָא מַלכּוּתָא דאַלָהָא. וַלמָנָא אֵדַּמֵּיהּ.
|
18
אָמַר יֵשׁוּעַ: לְמַה דּוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? וּלְמָה אֲדַמֶּה אוֹתָהּ?
|
|
19
דָּמיָא לַפרִדּתָא דחַרדּלָא. הָי דַּנסַב גַּברָא אַרמיָהּ בּגַנתֵהּ. וַרבָת וַהֲוָת אִילָנָא רַבָּא. ופָרַחתָא דַשׁמַיָּא אַקנַת בּסָוכֵּיהּ.
|
19
דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וֶהֱטִילוֹ בְּגַנּוֹ, וְצָמַח וְהָיָה לְעֵץ גָּדוֹל, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנֵּן בַּעֲנָפָיו.
|
|
20
תּוּב אֶמַר יֵשׁוּע: למָנָא אֵדַּמֵּיהּ למַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
20
שׁוּב אָמַר יֵשׁוּעַ: לְמָה אֲדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?
|
|
21
דָּמיָא לַחֲמִירָא הָו דּנִסבַּת אַנתּתָא. טִמרַת בּקַמחָא דַתלָת סְאִין. עֲדַמָּא דכֻלֵּהּ חֲמַע.
|
21
דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר שֶׁלָּקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח, עַד שֶׁהֶחֱמִיץ כֻּלּוֹ.
|
הפתח הצר
|
22
ורָדֵא הוָא בקוּריָא ובַמדִינָתָא כַד מַלֶּף. ואָזֵל לאוֹרִשׁלֶם.
|
22
וְהוּא עָבַר בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד וְהוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם.
|
|
23
שַׁאלֵהּ דֵּין אנָשׁ: דּאִן זעוֹרִין אִנּוֹן אַילֵין דּחָאֵין.
|
23
שָׁאַל אוֹתוֹ אִישׁ: הַאִם מְעַטִּים הֵם הַנּוֹשָׁעִים?
|
|
24
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר להוֹן: אִתכַּתַּשׁו למֶעַל בּתַרעָא אַלִּיצָא. אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּסַגִּיאֵא נִבעוֹן למֶעַל. ולָא נִשׁכּחוּן.
|
24
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: הִתְאַמְּצוּ לְהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַצַּר, כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, רַבִּים יְבַקְּשׁוּ לְהִכָּנֵס וְלֹא יוּכְלוּ.
|
|
25
מִן שָׁעתָא דַנקוּם מָרֵא בַיתָּא ונֵאחוֹד תַּרעָא. ותִהווֹן קָימִין לבַר ונָקשִׁין בּתַרעָא וַתשַׁרוֹן למֵאמַר: מָרַן מָרַן. פּתַח לַן. ונֶענֶא הוּ ונֵאמַר לכוֹן אָמַר אנָא לכוֹן: דּלָא יָדַע אנָא לכוֹן אַימִכָּא אַנתּוֹן.
|
25
מִן הַשָּׁעָה שֶׁיָּקוּם בַּעַל-הַבַּיִת וְיִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר, תַּעַמְדוּ בַּחוּץ וְתִדְפְּקוּ עַל הַשַּׁעַר וְתַתְחִילוּ לוֹמַר, אֲדוֹנֵינוּ, אֲדוֹנֵינוּ, פְּתַח לָנוּ. וְיַעֲנֶה הוּא וְיֹאמַר לָכֶם, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם.
|
|
26
וַתשַׁרוֹן למֵאמַר: קדָמַיך אֶכַלן ואִשׁתִּין. וַבשׁוּקַין אַלֶּפתּ.
|
26
וְתַתְחִילוּ לוֹמַר, לְפָנֶיךָ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ לִמַּדְתָּ.
|
|
27
ונֵאמַר לכוֹן: לָא יָדַע אנָא לכוֹן. אַימִכָּא אַנתּוֹן. פּרוֹקו לכוֹן מֵני פָּלחַי שׁוּקרָא.
|
27
וְיֹאמַר לָכֶם, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם; סוּרוּ מִמֶּנִּי, פּוֹעֲלֵי אָוֶן.
|
|
28
תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא. כַּד תֶּחזוֹן לאַברָהָם ולאִיסחָק וַליַעקוֹב וַלכֻלהוֹן נבִיֵּא במַלכּוּתָא דאַלָהָא. אַנתּוֹן דֵּין תִּהווֹן מַפּקִין לבַר.
|
28
שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ אַתֶּם תִּהְיוּ מְגֹרָשִׁים הַחוּצָה.
|
|
29
ונֵאתוֹן מִן מַדִנחָא ומִן מַעֲרבָא ומִן תַּימנָא ומִן גַּרבּיָא. ונִסתַּמכּוּן בּמַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
29
וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִדָּרוֹם וּמִצָּפוֹן וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
30
והָא אִית אחרָיֵא דנִהווֹן קַדמָיֵא. ואִית קַדמָיֵא דנִהווֹן אחרָיֵא.
|
30
וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים, וְיֵשׁ רִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים.
|
קינה על ירושלים
|
31
בֵּהּ בּהָו יָומָא קרֶבו אנָשָׁא מִן פּרִישֵׁא. ואָמרִין לֵהּ: פּוֹק זֶל לָך מִכָּא. מִטֹּל דּהֵרוֹדֶס צָבֵא למִקטלָך.
|
31
בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: צֵא וְלֵךְ לְךָ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לְהָרְגְךָ.
|
|
32
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: זֶלו אֶמַּרו לתַעלָא הָנָא. דּהָא מַפֶּק אנָא שֵׁאדֵא ואָסוָתָא עָבֵד אנָא יָומָנָא וַמחָר. וַליָומָא דַתלָתָא מִשׁתַּמלֶא אנָא.
|
32
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְכוּ אִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה, הִנֵּה מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים וּפוֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֻשְׁלַם.
|
|
33
בּרַם וָלֵא לִי דיָומָנָא וַמחָר אֶסעוֹר וַליָומָא אחרֵנָא אֵזַל. מִטֹּל דּלָא מִשׁכּחָא דַנבִיָּא נֵאבַד לבַר מִן אוֹרִשׁלֶם.
|
33
בְּרַם עָלַי לִפְעֹל הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִיא יֹאבַד מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.
|
|
34
אוֹרִשׁלֶם אוֹרִשׁלֶם. קָטלַת נבִיֵּא ורָגמַת לאַילֵין דַּשׁלִיחִין לוָתָהּ. כּמָא זַבנִין צבֵית לַמכַנָּשׁוּ בנַיכּי אַיך תַּרנָגוּלתָּא דכָנשָׁא פַרוּגֵיהּ תּחֵית גִּפֵּיהּ ולָא צבַיתּוֹן.
|
34
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ -- וְלֹא רְצִיתֶם!
|
|
35
הָא מִשׁתּבֶק לכוֹן בַּיתּכוֹן חַרבָּא. אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר דּלָא תֶחזוֹנַני עֲדַמָּא דתֵאמרוּן: בּרִיך הוּ דאָתֵא בַשׁמֵהּ דּמָריָא.
|
35
הִנֵּה בֵּיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם חָרֵב; כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יד
ריפוי חולה בשבת
|
1
וַהֲוָא דכַד עַל לבַיתָּא דחַד מִן רֵשֵׁא דַפרִישֵׁא דנֵאכוֹל לַחמָא ביָומָא דשַׁבּתָא. והִנּוֹן נָטרִין הוָו לֵהּ.
|
1
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לְבַיִת שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הֵם הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו.
|
|
2
והָא גַברָא חַד דַּכנִישׁ הוָא מַיָּא. אִית הוָא קדָמָוהי.
|
2
וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד תְּפוּחַ-מַיִם לְפָנָיו.
|
|
3
וַעֲנָא יֵשׁוּע. ואֶמַר לסָפרֵא ולַפרִישֵׁא: דּאִן שַׁלִּיט בּשַׁבּתָא למַאסָיוּ.
|
3
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לַסּוֹפְרִים וְלַפְּרוּשִׁים: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?
|
|
4
הִנּוֹן דֵּין שׁתֶקו. ואַחדֵּהּ הוּ. ואַסיֵהּ וַשׁרָיהי.
|
4
אַךְ הֵם שָׁתְקוּ. וְהֶחֱזִיקוֹ הוּא וְרִפְּאוֹ וְשִׁלְּחוֹ.
|
|
5
ואֶמַר להוֹן: מַנּוּ מִנכוֹן דּנִפֶּל בּרֵהּ אָו תָּורֵהּ בּבֵרָא ביָומָא דשַׁבּתָא. ולָא מִחדָא דלָא מַסֶּק לֵהּ.
|
5
וְאָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם אֲשֶׁר יִפֹּל בְּנוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְלֹא מִיָּד יִמְשֹׁךְ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ?
|
|
6
ולָא אִשׁכַּחו למִתַּל לֵהּ פִּתגָמָא עַל הָדֵא.
|
6
וְלֹא יָכְלוּ לָתֵת לוֹ תְּשׁוּבָה עַל זֹאת.
|
מוסר השכל למארח ולאורחים
|
7
ואֶמַר הוָא מַתלָא לוָת הָנוֹן דַּמזַמנִין תַּמָּן. עַל דּחָזֵא הוָא להוֹן דַּמגַבֵּין דּוּכּיָתָא דרֵשׁ סמָכֵא.
|
7
וְאָמַר מָשָׁל לְאֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לְשָׁם, כִּי רָאָה אוֹתָם בּוֹחֲרִים מְקוֹמוֹת בַּמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים:
|
|
8
אֶמַּתי דּמִזדַּמַּן אַנתּ מִן אנָשׁ לבֵית מִשׁתּוּתָא. לָא תֵאזַל תִּסתּמֶך לָך בּרֵשׁ סמָכָא. דַּלמָא נִהוֶא מזַמַּן תַּמָּן אנָשׁ דַּמיַקַּר מִנָּך.
|
8
כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֻזְמָן עַל-יְדֵי אִישׁ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, אַל תֵּלֵךְ וְתָסֵב בְּמוֹשַׁב הָרֹאשׁ, שֶׁמָּא יֻזְמַן לְשָׁם אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ,
|
|
9
ונֵאתֶא הָו מַן דּלָך ולֵהּ קרָא. ונֵאמַר לָך: דּהַב דּוּכּתָא להָנָא. ותִבהַת. כַּד קָאֵם אַנתּ ואָחֵד אַנתּ דּוּכּתָא אחרָיתָּא.
|
9
וְיָבוֹא מִי שֶׁקָּרָא לְךָ וְלוֹ, וְיֹאמַר לְךָ, תֵּן אֶת הַמָּקוֹם לָזֶה; וְתֵבוֹשׁ בְּקוּמְךָ וּבְקַחְתְּךָ אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן;
|
|
10
אֶלָּא מָא דאִזדַּמַּנתּ. זֶל אִסתַּמך לָך בּחַרתָא. דּמָא דאֶתָא הָו דַּקרָך. נֵאמַר לָך: רָחֵמי. אִתעַלָּא לעֶל ואִסתּמֶך. ותִהוֶא לָך תִּשׁבּוֹחתָּא קדָם כֻּלהוֹן דַּסמִיכִין עַמָּך.
|
10
אֶלָּא כַּאֲשֶׁר הֻזְמַנְתָּ, לֵךְ וְהָסֵב בָּאַחֲרוֹן, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁקָּרָא לְךָ, יֹאמַר לְךָ, יְדִידִי, עֲלֵה לְמַעְלָה וְהָסֵב, וְיִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לִפְנֵי כָּל הַמְסֻבִּים אִתְּךָ;
|
|
11
מִטֹּל דּכֹל דַּנרִים נַפשֵׁהּ. נִתמַכַּך. וכֹל דּנַמֶּך נַפשֵׁהּ. נִתּתּרִים.
|
11
כִּי כָּל אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל אֲשֶׁר יַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
|
|
12
אֶמַר דֵּין אָף להָו דַּקרָיהי: מָא דעָבֵד אַנתּ שָׁרוּתָא אָו חֲשָׁמִיתָא. לָא תִהוֶא קָרֵא רָחמַיך. אָפלָא אַחַיך. אָו אחיָנַיך. ולָא שׁבָבַיך עַתִּירֵא. דַּלמָא אָף הִנּוֹן נִקרוֹנָך. ונִהוֶא לָך פּוּרעָנָא הָנָא.
|
12
וְאָמַר גַּם לָזֶה אֲשֶׁר קָרָא לוֹ: כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ אֲרוּחָה אוֹ סְעוּדָה, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךָ אוֹ לִקְרוֹבֶיךָ, וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא גַּם הֵם יִקְרְאוּ לְךָ וְיִהְיֶה לְךָ הַגְּמוּל הַזֶּה;
|
|
13
אֶלָּא מָא דעָבֵד אַנתּ קוּבָּלָא. קרִי למִסכֵּנֵא סגִיפֵא חֲגִיסֵא סמַיָּא.
|
13
אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ מְסִבָּה קְרָא לָעֲנִיִּים, לְבַעֲלֵי-הַמּוּם, לַפִּסְחִים, לָעִוְרִים.
|
|
14
וטוּבַיך. דּלַיתּ להוֹן דּנִפרעוּנָך. נִהוֶא גֵיר פּוּרעָנָך בַּקיָמָא דזַדִּיקֵא.
|
14
וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֹל לְךָ, כִּי גְּמוּלְךָ יִהְיֶה בִּתְקוּמַת הַצַּדִּיקִים.
|
משל הסעודה הגדולה
|
15
כַּד שׁמַע דֵּין חַד מִן הָנוֹן. דַּסמִיכִין הָלֵין. אֶמַר לֵהּ: טוּבָוהי למַן דּנֵאכוֹל לַחמָא במַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
15
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, אָמַר לוֹ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
16
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: גַּברָא חַד עֲבַד חֲשָׁמִיתָא רַבּתָא. וַקרָא לסַגִּיאֵא.
|
16
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְקָרָא לְרַבִּים.
|
|
17
ושַׁדַּר עַבדֵּהּ בּעִדָּנָא דַחשָׁמִיתָא. דּנֵאמַר לאַילֵין דַּקרֵין. הָא כֹל מִדֶּם מטַיַּב לכוֹן. תָּו.
|
17
וְשָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה, לוֹמַר לַקְּרוּאִים, הִנֵּה הַכֹּל מוּכָן לָכֶם; בּוֹאוּ.
|
|
18
ושַׁרִיו מִן חַד כֻּלהוֹן למִשׁתּאָלוּ. אָמַר לֵהּ קַדמָיָא. קרִיתָא זִבנֵת. ואַלִּיץ אנָא דאֶפּוֹק אֶחזֵיהּ. בָּעֵא אנָא מִנָּך שׁבוֹקַיני דּמִשׁתּאֶל אנָא.
|
18
וְהֵחֵלּוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד לְהִתְנַצֵּל. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן, שָׂדֶה קָנִיתִי, וְנֶאֱלָץ אֲנִי לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי.
|
|
19
אחרֵנָא אָמַר: חַמשָׁא זָוגִּין תָּורֵא זִבנֵת. ואָזֵל אנָא דאֶבקֶא אִנּוֹן. בָּעֵא אנָא מִנָּך שׁבוֹקַיני דּמִשׁתֶּאל אנָא.
|
19
אַחֵר אָמַר, חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים קָנִיתִי, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִבְחֹן אוֹתָם. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי.
|
|
20
אחרֵנָא אָמַר: אַנתּתָא נִסבֵּת. מִטֹּל הָדֵא לָא מִשׁכַּח אנָא דאֵתֶא.
|
20
אַחֵר אָמַר, אִשָּׁה נָשָׂאתִי, וְעַל כֵּן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא.
|
|
21
ואֶתָא הָו עַבדָּא ואֶמַר למָרֵהּ הָלֵין. הָידֵּין רגֶז מָרֵא בַיתָּא. ואֶמַר לעַבדֵּהּ: פּוֹק בַעֲגַל לשׁוּקֵא וַלבֵריָתָא דַמדִינתָּא. ואַעֶל לכָא. למִסכֵּנֵא וַלמַכאֲבֵא ולַמחַגּרֵא ולַעֲוִירֵא.
|
21
וּבָא הָעֶבֶד הַהוּא וְאָמַר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אָז רָגַז בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְחוּצוֹתֶיהָ, וְהַכְנֵס לְכָאן אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַחוֹלִים וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הָעִוְרִים.
|
|
22
ואֶמַר עַבדָּא: מָרי. הוָא אַיך דַּפקַדְּתּ. ותוּב אִית אַתרָא.
|
22
וְאָמַר הָעֶבֶד, אֲדוֹנִי, כְּפִי שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וְעוֹד יֵשׁ מָקוֹם.
|
|
23
ואֶמַר מָרָא לעַבדֵּהּ: פּוֹק לאוּרחָתָא וַלבֵית סיָגֵא. ואַלּוֹץ דּנֶעלוּן. דּנִתמלֶא בַיתּי.
|
23
וְאָמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ, צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל בֵּין הַגְּדֵרוֹת, וְהָאֵץ בָּהֶם לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא בֵּיתִי
|
|
24
אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר. דּחַד מִן הָנוֹן אנָשָׁא דַקרֵין הוָו לָא נִטעֲמוּן מִן חֲשָׁמִיתי.
|
24
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף אֶחָד מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ לֹא יִטְעַם מִסְּעוּדָתִי.
|
מה נדרש מן הרוצה להיות תלמיד
|
25
וכַד אָזלִין הוָו עַמֵּהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. אִתִפּנִי ואֶמַר להוֹן:
|
25
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ הֲמוֹנִים רַבִּים, פָּנָה וְאָמַר לָהֶם:
|
|
26
מַן דּאָתֵא לוָתי ולָא סָנֵא לאַבוּהי. ולִאמֵּהּ. ולַאחָוהי. ולַאחוָתֵהּ. ולַאנתּתֵהּ. ולַבנָוהי. ואָף לנַפשֵׁהּ. תַּלמִידָא לָא מִשׁכַּח דּנִהוֶא לִי.
|
26
מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְאֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו, וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאַף אֶת עַצְמוֹ -- אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי.
|
|
27
ומַן דּלָא שָׁקֵל צלִיבֵהּ ואָתֵא בָתַרי. תַּלמִידָא לָא מִשׁכַּח דּנִהוֶא לִי.
|
27
וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי;
|
|
28
מַנּוּ גֵיר מִנכוֹן דּצָבֵא דנִבנֶא מַגדּלָא. ולָא לוּקדַם יָתֵב חָשֵׁב נַפקָתֵהּ. אִן אִית לֵהּ לַמשַׁלָּמוּתֵהּ.
|
28
כִּי מִי מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת מִגְדָּל אֵינוֹ יוֹשֵׁב תְּחִלָּה וּמְחַשֵּׁב אֶת הוֹצָאוֹתָיו, אִם יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ?
|
|
29
דּלָא כַד נסִים שַׁתאֲסתָא ולָא נִשׁכַּח לַמשַׁלָּמוּ. כֹּל דּחָזֵין נִהווֹן מבַזּחִין בֵּהּ.
|
29
פֶּן אַחֲרֵי שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַיְסוֹד וְלֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים, כָּל הָרוֹאִים יִלְעֲגוּ לוֹ
|
|
30
ואָמרִין: דּהָנָא גַברָא שַׁרִי למִבנָא. ולָא אִשׁכַּח לַמשַׁלָּמוּ.
|
30
וְיֹאמְרוּ, הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁלִים.
|
|
31
אָו מַנּוּ מַלכָּא דאָזֵל לַקרָבָא למִתכַּתָּשׁוּ עַם מַלכָּא חַברֵהּ. ולָא לוּקדַם מִתרַעֵא. דּאִן מִשׁכַּח בּעֶסרָא אַלפִין למֵארַע להָו דּאָתֵא עֲלָוהי בּעֶסרִין אַלפִין.
|
31
אוֹ מִיהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ לַקְּרָב לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ, וְאֵינוֹ שׁוֹקֵל תְּחִלָּה אִם הוּא יָכוֹל בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לָצֵאת לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף?
|
|
32
ואִן דֵּין לָא עַד הוּ רַחִיק מִנֵּהּ. משַׁדַּר אִיזגַּדֵּא ובָעֵא עַל שׁלָמָא.
|
32
וְאִם לָאו, בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ, הוּא שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים וּמְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם.
|
|
33
הָכַנָּא כֹל אנָשׁ מִנכוֹן דּלָא שָׁבֵק כֻּלֵּהּ קִניָנֵהּ. לָא מִשׁכַּח דּנִהוֶא לִי תַלמִידָא.
|
33
כָּכָה כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵב אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת לִי לְתַלְמִיד.
|
|
34
שַׁפִּירָא הִי מִלחָא. אִן דֵּין אָף מִלחָא תִפכַּהּ. בּמָנָא תִתמלַח.
|
34
טוֹב הוּא הַמֶּלַח, אַךְ אִם גַּם הַמֶּלַח יֵעָשֶׂה תָּפֵל, בַּמֶּה יֻמְלַח?
|
|
35
לָא לאַרעָא ולָא לזִבלָא אָזלָא. לבַר שָׁדֵין לָהּ. מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
35
אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֹּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק טו
משל השה האובד
|
1
מִתקַרבִין הוָו דֵּין לוָתֵהּ מָכסֵא וחַטָּיֵא דנִשֶׁמעוּנָיהי.
|
1
הִתְקָרְבוּ אֵלָיו מוֹכְסִים וְחַטָּאִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
|
|
2
וסָפרֵא וַפרִישֵׁא רָטנִין הוָו ואָמרִין: הָנָא לחַטָּיֵא מקַבֶּל. ואָכֵל עַמהוֹן.
|
2
וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָטְנוּ וְאָמְרוּ: זֶה אֶת הַחַטָּאִים מְקַבֵּל וְאוֹכֵל אִתָּם.
|
|
3
ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע מַתלָא הָנָא:
|
3
וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
|
|
4
מַנּוּ מִנכוֹן גַּברָא דאִית לֵהּ מָאא עִרבִּין. ואִן נֵאבַד חַד מִנהוֹן. לָא שָׁבֵק תִּשׁעִין ותִשׁעָא בדַברָא. ואָזֵל בָּעֵא להָו בּאֶבַד עֲדַמָּא דנִשׁכּחִיוהי.
|
4
מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים, וְאִם יֹאבַד אֶחָד מֵהֶם, לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁאָבַד -- עַד אֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ?
|
|
5
ומָא דאִשׁכּחֵהּ חָדֵא. ושָׁקֵל לֵהּ עַל כַּתפָּתֵהּ.
|
5
וְכַאֲשֶׁר מָצָא אוֹתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ וְנוֹטֵל אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו,
|
|
6
ואָתֵא לבַיתָּה. וקָרֵא לרָחמָוהי ולַשׁבָבָוהי. ואָמַר להוֹן: חֲדָו עַמי דּאִשׁכּחֵת עִרבּי דּאַבִּיד הוָא.
|
6
וּבָא לְבֵיתוֹ וְיקוֹרֵא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם, שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁהָיָה אָבוּד.
|
|
7
אָמַר אנָא לכוֹן: דּהָכַנָּא תִהוֶא חַדוּתָא בַשׁמַיָּא עַל חַד חַטָּיָא דתָאֵב אָו עַל תִּשׁעִין ותִשׁעָא זַדִּיקִין דּלָא מִתבַּעיָא להוֹן תּיָבוּתָא.
|
7
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב -- יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא נְחוּצָה לָהֶם תְּשׁוּבָה.
|
משל המטבע שאבד
|
8
אָו אַידָא הי אַנתּתָא דאִית לֵהּ עֶסרָא זוּזִין. ותָובֶּד חַד מִנהוֹן. ולָא מַנהֲרָא שׁרָגָא וחָמָא בַיתָּא. ובָעיָא לַהּ בּטִילָאִית עֲדַמָּא דתִשׁכּחִיוהי.
|
8
אוֹ אֵיזוֹהִי הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲשָׂרָה זוּזִים וּתְאַבֵּד אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּחֲרִיצוּת עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ?
|
|
9
ומָא דאִשׁכַּחֲתֵהּ. קָריָא לרָחמָתָהּ ולַשׁבָבָתָהּ ואָמרָא להֵין: חֲדָיֵין עַמי דּאִשׁכּחֵת זוּזי דּאַבִּיד הוָא.
|
9
וְכַאֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ, הִיא קוֹרֵאת לִידִידוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, שְׂמַחְנָה אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת זוּזִי אֲשֶׁר הָיָה אָבוּד.
|
|
10
אָמַר אנָא לכוֹן: דּהָכַנָּא תִהוֶא חַדוּתָא קדָם מַלַאכָוהי דּאַלָהָא עַל חַד חַטָּיָא דתָאֵב.
|
10
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב.
|
משל על הבן האובד
|
11
ואֶמַר הוָא להוֹן תּוּב יֵשׁוּע: לגַברָא חַד אִית הוָא לֵהּ בּנַיָּא תרֵין.
|
11
וְעוֹד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים;
|
|
12
ואֶמַר לֵהּ בּרֵהּ זעוֹרָא: אָבי. הַב לִי פַלגּוּתָא דמָטיָא לִי מִן בַּיתָּך. ופַלֶּג להוֹן קִניָנֵהּ.
|
12
וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ הַצָּעִיר, אָבִי, תֵּן לִי אֶת הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מִבֵּיתְךָ. וְהוּא חִלֵּק לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ.
|
|
13
ומִן בָּתַר יָומָתָא קַלִּיל כַּנֶּשׁ הוּ בּרֵהּ זעוֹרָא כֹל מִדֶּם דַּמטָיהי. ואֶזַל לאַתרָא רַחִיקָא. ותַמָּן בַּדַּר קִניָנֵהּ כַּד חָיֵא פַרָחָאִית.
|
13
וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים אָסַף בְּנוֹ הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר הִגִּיעַ לוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ כְּשֶׁהוּא חַי בְּהוֹלְלוּת.
|
|
14
וכַד גַּמַּר כֹּל מִדֶּם דּאִית הוָא לֵהּ. הֲוָא כַפנָא רַבָּא באַתרָא הָו. ושַׁרִי חָסַר לֵהּ.
|
14
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ, הָיָה רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא הֵחֵל לַחְסֹר.
|
|
15
ואֶזַל נקֶף לֵהּ לחַד מִן בּנַי מדִינתָּא דאַתרָא הָו. והָו שַׁדּרֵהּ לַקרִיתָא למִרעָא חֲזִירֵא.
|
15
וְהָלַךְ וְנִסְפַּח לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר שֶׁל הָאָרֶץ הַהִיא, וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לַשָּׂדֶה לִרְעוֹת חֲזִירִים.
|
|
16
ומִתרַגרַג הוָא למִמלָא כַרסֵהּ מִן חַרוּבֵא הָנוֹן דּאָכלִין הוָו חֲזִירֵא. ולָא אנָשׁ יָהֵב הוָא לֵהּ.
|
16
וְהִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, וְאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ.
|
|
17
וכַד אֶתָא לוָת נַפשֵׁהּ אֶמַר: כּמָא הָשָׁא אַגִירֵא אִית בֵּית אָבי דּיַתִּיר להוֹן לַחמָא. ואֶנָא הָרכָּא לכַפני אָבֵד אנָא.
|
17
וְכַאֲשֶׁר שָׁב אֶל עַצְמוֹ, אָמַר: כַּמָּה שְׂכִירִים יֵשׁ כָּעֵת בְּבֵית אָבִי אֲשֶׁר לֶחֶם לָהֶם בְּשֶׁפַע, וַאֲנִי כָּאן גּוֹוֵעַ בְּרַעֲבוֹנִי!
|
|
18
אֵקוּם אֵזַל לוָת אָבי. ואֵמַר לֵהּ: אָבי חֲטֵית בַּשׁמַיָּא וַקדָמַיך.
|
18
אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ,
|
|
19
ולָא מִכֵּיל שָׁוֵא אנָא דַברָך אֶתִקרֶא. עַבֶדַיני אַיך חַד מִן אַגִירַיך.
|
19
וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. עֲשֵׂנִי כְּאֶחָד מִשְּׂכִירֶיךָ.
|
|
20
וקָם אֶתָא לוָת אַבוּהי. ועַד הוּ רַחִיק. חֲזָיהי אַבוּהי ואִתרַחַם עֲלָוהי. וַרהֶט נפַל עַל צָורֵהּ ונַשׁקֵהּ.
|
20
וְקָם וּבָא אֶל אָבִיו; וּבְעוֹדוֹ רָחוֹק, רָאָהוּ אָבִיו וְרִחֵם עָלָיו, וְרָץ וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וּנְשָׁקוֹ.
|
|
21
ואֶמַר לֵהּ בּרֵהּ: אָבי. חֲטֵית בַּשׁמַיָּא וַקדָמַיך. ולָא שָׁוֵא אנָא דַברָך אֶתִקרֶא.
|
21
וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ, וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.
|
|
22
אֶמַר דֵּין אַבוּהי לעַבדָּוהי: אַפֶּקו אִסטלָא רֵשַׁיתָּא אַלבּשׁוּהי. וסִימו עִזַּקתָא באִידֵהּ ואַסֲאנוּהי מסָנֵא.
|
22
אָמַר אָבִיו לַעֲבָדָיו, הוֹצִיאוּ אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, וְשִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְהַנְעִילוּהוּ נַעֲלַיִם,
|
|
23
ואַיתָּו קטוֹלו תָּורָא דפִטמָא. ונֵאכוֹל ונִתבַּסַּם.
|
23
וְהָבִיאוּ וְשַׁחֲטוּ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם, וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח;
|
|
24
דּהָנָא בֵרי מִיתָא הוָא וַחֲיָא. ואַבִּידָא הוָא ואִשׁתְּכַח. ושַׁרִיו למִתבַּסָּמוּ.
|
24
כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא. וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ.
|
|
25
הָו דֵּין בּרֵהּ קַשִּׁישָׁא בַקרִיתָא הוָא. וכַד אֶתָא וַקרֶב לוָת בַּיתָּא. שׁמַע קָל זמָרָא דסַגִּיאֵא.
|
25
אֲבָל בְּנוֹ הַגָּדוֹל הָיָה בַּשָּׂדֶה; וְכַאֲשֶׁר בָּא וְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּיִת, שָׁמַע קוֹל זִמְרַת רַבִּים.
|
|
26
וַקרָא לחַד מִן טלָיֵא. ושַׁאלֵהּ: מָנָא הו הָנָא.
|
26
וְקָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֶּה.
|
|
27
אָמַר לֵהּ: אַחוּך אֶתָא. וַקטַל אַבוּך תָּורָא דפִטמָא דכַד חֲלִים אַקבּלֵהּ.
|
27
אָמַר לוֹ, אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם עַל שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בָּרִיא.
|
|
28
וַרגֶז. ולָא צָבֵא הוָא למֶעַל. וַנפַק אַבוּהי בּעָא מִנֵּהּ.
|
28
וְהִתְרַגֵּז וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס, וְיָצָא אָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ;
|
|
29
הוּ דֵין אֶמַר לאַבוּהי: הָא כמָא שׁנִין פָּלַח אנָא לָך עַבדּוּתָא. ולָא מתוֹם עֶברֵת פּוּקדָּנָך. ומִן מתוֹם גַּדיָא לָא יַהבְתּ לִי. דאִתבַּסַּם עַם רָחמַי.
|
29
אַךְ הוּא אָמַר לְאָבִיו, הִנֵּה כַּמָּה שָׁנִים עוֹבֵד אֲנִי בְּשֵׁרוּתְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וּמֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי.
|
|
30
להָנָא דֵין בּרָך כַּד פַּרַח קִניָנָך עַם זַניָתָא ואֶתָא. נכַסְתּ לֵהּ תָּורָא דפִטמָא.
|
30
אֲבָל לְבִנְךָ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת וּבָא, שָׁחַטְתָּ לוֹ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם.
|
|
31
אָמַר לֵהּ אַבוּהי: בֵּרי אַנתּ בּכֹלזבַן עַמי אַנתּ. וכֹל מִדֶּם דִּילי דִּילָך הוּ.
|
31
אָמַר לוֹ אָבִיו, בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד עִמָּדִי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא.
|
|
32
למִבסַם דֵּין וָלֵא הוָא לַן וַלמִחדָּא. דּהָנָא אַחוּך מִיתָא הוָא וַחֲיָא. ואַבִּידָא הוָא ואִשׁתְּכַח.
|
32
וְלַעֲלֹז צְרִיכִים הָיִינוּ, וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק טז
המשל על הסוכן הבלתי ישר
|
1
ואֶמַר מַתלָא לוָת תַּלמִידָוהי: גַּברָא חַד אִית הוָא עַתִּירָא. ואִית לֵהּ רַבּ בַּיתָּא. ואִתאַכֶלו לֵהּ קַרצָוהי דּקִניָנֵהּ מפַרַח.
|
1
וְאָמַר מָשָׁל לְתַלְמִידָיו: הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר וְהָיָה לוֹ סוֹכֵן-בַּיִת; וְהִלְשִׁינוּ לְפָנָיו עָלָיו שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ.
|
|
2
וַקרָיהי מָרֵהּ ואֶמַר לֵהּ: מָנָו הָנָא דשָׁמַע אנָא עֲלַיך. הַב לִי חוּשׁבָּנָא דרַבַּת בַּיתּוּתָך. לָא גֵיר מִשׁכַּח אַנתּ מִכֵּיל רַבּ בַּיתָּא דתִהוֶא לִי.
|
2
וְקָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ, מַה זֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? תֵּן לִי דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל נִהוּלְךָ, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סוֹכֵן-בַּית לִי.
|
|
3
אָמַר הָו רַבּ בַּיתָּא בּנַפשֵׁהּ: מָנָא אֶעבֶּד. דּמָרי שָׁקֵל לָהּ מֵני רַבַּת בַּיתּוּתָא. דּאֶחפּוֹר לָא מִשׁכַּח אנָא. וַלמִחדַּר בָּהֵת אנָא.
|
3
אָמַר סוֹכֵן-הַבַּיִת לְעַצְמוֹ, מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי אֲדוֹנִי נוֹטֵל מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן? לַחְפֹּר אֵינֶנִּי יָכוֹל, וּלְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
|
|
4
יֶדעֵת מָנָא אֶעבֶּד. דּמָא דנִפקֵת מִן רַבַּת בַּיתּוּתָא. נקַבּלוּנָני בּבָתַּיהוֹן.
|
4
יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁבְּעֵת עָזְבִי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן יְקַבְּלוּנִי לְבָתֵּיהֶם.
|
|
5
וַקרָא לחַד חַד מִן חַיָּבֵא דמָרֵהּ. ואֶמַר לקַדמָיָא: כּמָא חַיַּב אַנתּ למָרי.
|
5
קָרָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵחַיָּבֵי אֲדוֹנָיו, וְאָמַר לָרִאשׁוֹן, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי?
|
|
6
אָמַר לֵהּ: מָאא מַתֲריָן מִשׁחָא. אָמַר לֵהּ: סַב כּתָבָך. ותֶב בַּעֲגַל. כּתוֹב חַמשִׁין מַתֲריָן.
|
6
אָמַר לוֹ, מֵאָה בַּת שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ, קַח אֶת שְׁטָרְךָ, וְשֵׁב מַהֵר וּכְתֹב חֲמִשִּׁים בַּת.
|
|
7
ואֶמַר לַאחרֵנָא: ואַנתּ כּמָא חַיָּב אַנתּ למָרי. אָמַר לֵהּ: מָאא כּוֹרִין חִטֵּא. אָמַר לֵהּ: קַבֶּל כּתָבָך. ותֶב כּתוֹב תּמָנאִין כּוֹרִין.
|
7
וְאָמַר לְאַחֵר, וְאַתָּה, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי? אָמַר לוֹ, מֵאָה כּוֹר חִטִּים. אָמַר לוֹ, קַבֵּל אֶת שְׁטָרְךָ וְשֵׁב וּכְתֹב שְׁמוֹנִים כּוֹר.
|
|
8
ושַׁבַּח מָרַן לרַבּ בַּיתָּא דעָולָא. דּחַכִּימָאִית עֲבַד. בּנָוהי גֵּיר דּעָלמָא הָנָא חַכִּימִין אִנּוֹן מִן בּנָוהי דּנוּהֲרָא בּשַׁרבַּתהוֹן הָדֵא.
|
8
וְשִׁבַּח אֲדוֹנֵינוּ אֶת סוֹכֵן הָעַוְלָה שֶׁבְּחָכְחָה עָשָׂה, כִּי בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חֲכָמִים יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר בְּדוֹרָם הַזֶּה.
|
|
9
ואָף אֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן: דַּעֲבֶדו לכוֹן רָחמֵא מִן מָמוֹנָא הָנָא דעָולָא. דּמָא דַגמַר. נקַבּלוּנָכוֹן בַּמטַללַהוֹן דַּלעָלַם.
|
9
וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֲשׂוּ לָכֶם יְדִידִים מִן הַמָּמוֹן הַזֶּה שֶׁל הָעַוְלָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִגָּמֵר יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלְּעוֹלָם.
|
|
10
מַן דַּבקַלִּיל מהַימַן אָף בּסַגִּי מהַימַן הוּ. ומַן דַּבקַלִּיל עָוָל אָף בּסַגִּי עָוָל הוּ.
|
10
מִי שֶׁנֶּאֱמָן בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה נֶאֱמָן הוּא; וּמִי שֶׁעַוָּל בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה עַוָּל הוּא.
|
|
11
אִן הָכֵיל בּמָמוֹנָא דעָולָא מהַימנֵא לָא הוַיתּוֹן. שׁרָרָא לכוֹן מַנּוּ מהַימֶן.
|
11
לָכֵן אִם בְּמָמוֹן הַעַוְלָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם אֶת הָאֱמֶת?
|
|
12
ואִן בַּדלָא דִילכוֹן לָא אִשׁתְּכַחתּוֹן מהַימנֵא. דִּילכוֹן מַנּוּ נִתֶּל לכוֹן.
|
12
וְאִם בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם לֹא נִמְצֵאתֶם נֶאֱמָנִים, אֶת שֶׁלָּכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם?
|
|
13
לַיתּ עַבדָּא דמִשׁכַּח לַתרֵין מָרָוָן למִפלַח. אָו גֵּיר לחַד נִסנֶא ולַאחרֵנָא נִרחַם. אָו לחַד ניַקַּר ולַאחרֵנָא נשׁוּט. לָא מִשׁכּחִיתּוֹן למִפלַח לאַלָהָא וַלמָמוֹנָא.
|
13
אֵין עֶבֶד שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, כִּי אוֹ שֶׁיִּשְׂנָא אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יֹאהַב, אוֹ שֶׁיְּכַבֵּד אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יִבְזֶה. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.
|
התורה ומלכות אלהים
|
14
פּרִישֵׁא דֵין כַּד שׁמַעו הָלֵין כֻּלהֵין מִטֹּל דּרָחמִין הוָו כֶּספָּא. ממַיקִין הוָו לֵהּ.
|
14
וְהַפְּרוּשִׁים, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִכֵּיוָן שֶׁאָהֲבוּ כֶּסֶף, לָעֲגוּ לוֹ.
|
|
15
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר להוֹן: אַנתּוֹן אִנּוֹן דַּמזַדּקִין נַפשׁהוֹן קדָם בּנַינָשָׁא. אַלָהָא דֵין יָדַע לִבָּוָתכוֹן. דּמִדֶּם דּרָם בֵּית בּנַינָשָׁא קדָם אַלָהָא נדִיד הוּ.
|
15
בְּרַם יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם צַדִּיקִים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֲבָל הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת לְבַבְכֶם; כִּי מַה שֶּׁרָם בֵּין בְּנֵי אָדָם, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים מְתֹעָב הוּא.
|
|
16
נָמוֹסָא וַנבִיֵּא עֲדַמָּא ליוֹחַנָּן מִן הָידֵּין מַלכּוּתָא דאַלָהָא מִסתַּברָא. וכֹל לָהּ חָבֵץ דּנֶעוֹל.
|
16
הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים עַד יוֹחָנָן. מֵאָז מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִתְבַּשֶּׂרֶת, וְכָל אֶחָד נִדְחָק אֵלֶיהָ לְהִכָּנֵס.
|
|
17
פּשִׁיק הוּ דֵין דַּשׁמַיָּא ואַרעָא נֶעבּרוּן אָו אָתוּתָא חֲדָא מִן נָמוֹסָא תֶעבַּר.
|
17
אֲבָל קַל יוֹתֵר שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ, מֵאֲשֶׁר תַּעֲבֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה.
|
|
18
כֹּל מַן דּשָׁרֵא אַנתּתֵהּ ונָסֵב אחרֵתָא. גָּאַר. וכֹל מַן דּנָסֵב שׁבִיקתָּא. גָּאַר.
|
18
כָּל מִי שֶׁמְּשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף; וְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה, נוֹאֵף.
|
האיש העשיר ואלעזר
|
19
גַּברָא דֵין חַד עַתִּירָא אִית הוָא. ולָבֵשׁ הוָא בוּצָא ואַרגּוָנָא. וכֹליוֹם מִתבַּסַּם הוָא גַאיָאִית.
|
19
הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר, וְלוֹבֵשׁ הָיָה בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְכָל יוֹם מִתְעַנֵּג בְּמוֹתָרוֹת.
|
|
20
ומִסכֵּנָא חַד אִית הוָא דַשׁמֵהּ לָעָזַר. וַרמֶא הוָא לוָת תַּרעֵהּ דּהָו עַתִּירָא כַד מסַחַי בּשׁוּחנֵא.
|
20
וְעָנִי אֶחָד הָיָה, אֲשֶׁר שְׁמוֹ אֶלְעָזָר, וּמֻטָּל הָיָה לְיַד הַשַּׁעַר שֶׁל הֶעָשִׁיר נָגוּעַ בַּאֲבַעְבּוּעוֹת;
|
|
21
ומִתיַאַב הוָא דנִמלֶא כַרסֵהּ מִן פַּרתּוּתֵא דנָפלִין מִן פָּתוֹרֵהּ דּהָו עַתִּירָא. אֶלָּא אָף כַּלבֵּא אָתֵין הוָו מלַחֲכִין שׁוּחנָוהי.
|
21
וּמִתְאַוֶּה הָיָה לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, אֶלָּא שֶׁאַף הַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְלַקְּקִים אֶת אֲבַעְבּוּעוֹתָיו.
|
|
22
הֲוָא דֵין ומִית הָו מִסכֵּנָא. ואָובּלוּהי מַלַאכֵא לעוּבֵּהּ דּאַברָהָם. אָף הָו דֵּין עַתִּירָא מִית ואִתִקבַר.
|
22
וּמֵת הֶעָנִי, וּנְשָׂאוּהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל חֵיק אַבְרָהָם. וְגַם הֶעָשִׁיר מֵת וְנִקְבַּר.
|
|
23
וכַד מִשׁתַּנַּק בַּשׁיוֹל אַרִים עַינָוהי מִן רוּחקָא. וַחֲזָא לאַברָהָם וַללָעָזַר בּעוּבֵּהּ.
|
23
וְכַאֲשֶׁר הִתְיַסֵּר בִּשְׁאוֹל, נָשָׂא אֶת עֵינָיו מֵרָחוֹק וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ.
|
|
24
וַקרָא בקָלָא רָמָא ואֶמַר: אָבי אַברָהָם. אִתרַחַם עֲלַי ושַׁדַּר ללָעָזַר. דּנִצבּוֹע רֵשׁ צִבעֵהּ בּמַיָּא ונַרטֶב לִי לִשָּׁני. דּהָא מִשׁתַּנַּק אנָא בשַׁלהֵביתָא הָדֵא.
|
24
וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר, אָבִי, אַבְרָהָם, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וְיַרְטִב לִי אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי הִנֵּה מִתְיַסֵּר אֲנִי בַּלֶּהָבָה הַזֹּאת.
|
|
25
אָמַר לֵהּ אַברָהָם: בֵּרי. אִתּדַּכִר דּקַבֶּלתּ טָבָתָך בּחַיַּיך. ולָעָזַר בִּישָׁתֵהּ. והָשָׁא הָא מִתּתּנִיח הָרכָּא. ואַנתּ מִשׁתַּנַּק.
|
25
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, בְּנִי, זְכֹר שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ, וְאֶלְעָזָר אֶת צָרוֹתָיו; וְעַכְשָׁו הִנֵּה הוּא נָח כָּאן וְאַתָּה מִתְיַסֵּר.
|
|
26
ועַם הָלֵין כֻּלהֵין הָותָא רַבּתָא סִימָא בַינַין וַלכוֹן. דּאַילֵין דּצָבֵין מִכָּא דנֶעבּרוּן לוָתכוֹן לָא נִשׁכּחוּן. ואָפלָא דמִן תַּמָּן נֶעבּרוּן לוָתַן.
|
26
וְעִם כָּל אֵלֶּה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה קְבוּעָה בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁהָרוֹצִים לַעֲבֹר מִכָּאן אֲלֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ, וְגַם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ.
|
|
27
אָמַר לֵהּ: מָדֵין בָּעֵא אנָא מִנָּך אָבי דַּתשַׁדּרִיוהי לבֵית אָבי.
|
27
אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אָבִי, שֶׁתִּשְׁלָחֵהוּ לְבֵית אָבִי,
|
|
28
חַמשָׁא גֵיר אַחִין אִית לִי. נֵאזַל נסַהֶד אִנּוֹן. דּלָא אָף אִנּוֹן נֵאתוֹן לדוּכּתָא הָדֵא דתַשׁנִיקָא.
|
28
כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים יֵשׁ לִי; יֵלֵךְ וְיָעִיד בָּהֶם, פֶּן גַּם הֵם יָבוֹאוּ אֶל מְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה.
|
|
29
אָמַר לֵהּ אַברָהָם: אִית להוֹן מוּשֵׁא וַנבִיֵּא. נִשִׁמעוּן אִנּוֹן.
|
29
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָהֶם.
|
|
30
הוּ דֵין אֶמַר לֵהּ: לָא אָבי אַברָהָם. אֶלָּא אִן אנָשׁ מִן מִיתֵא נֵאזַל לוָתהוֹן. תָּיבִּין.
|
30
אַךְ הוּא אָמַר לוֹ, לֹא, אָבִי אַבְרָהָם; אֶלָּא אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אִישׁ מִן הַמֵּתִים -- יָשׁוּבוּ.
|
|
31
אָמַר לֵהּ אַברָהָם: אִן למוּשֵׁא ולַנבִיֵּא לָא שָׁמעִין. אָף לָא אִן אנָשׁ מִן מִיתֵא נקוּם מהַימנִין לֵהּ.
|
31
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, אִם לְמֹשֶׁה וְלַנְּבִיאִים אֵינָם שׁוֹמְעִים, גַּם אִם יָקוּם אִישׁ מִן הַמֵּתִים -- לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יז
מכשולים, אמונה וציות
|
1
ואֶמַר הוָא יֵשׁוּע לתַלמִידָוהי: לָא מִשׁכּחָא דלָא נֵאתוֹן מַכשׁוּלֵא. וָי דֵּין להָו דּבאִידֵהּ נֵאתוֹן.
|
1
וְאָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אַךְ אוֹי לְמִי שֶׁעַל-יָדוֹ יָבוֹאוּ.
|
|
2
פַּקַּח הוָא לֵהּ אִלּוּ רַחיָא דַחמָרָא תַליָא בצָורֵהּ וַשׁדֶא ביַמָּא. אָו דּנַכשֶׁל לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא.
|
2
מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּ אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר תְּלוּיָה הָיְתָה בְּצַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ לַיָּם, מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.
|
|
3
אִזדַּהרו בּנַפשׁכוֹן. אִן נִחטֶא אַחוּך. כְּאִי בֵהּ. ואִן תָּאֵב. שׁבוֹק לֵהּ.
|
3
הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם: אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ, גְּעַר בּוֹ; וְאִם יִתְחָרֵט, סְלַח לוֹ.
|
|
4
ואִן שׁבַע זַבנִין בּיָומָא נַסכֶּל בָּך. וַשׁבַע זַבנִין בּיָומָא נִתִפּנֶּא לוָתָך ונֵאמַר: דּתָאֵב אנָא. שׁבוֹק לֵהּ.
|
4
וְאִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יַעֲוֶה לְךָ, וְשֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יִפְנֶה אֵלֶיךָ וְיֹאמַר, מִתְחָרֵט אֲנִי -- סְלַח לוֹ.
|
|
5
ואֶמַרו שׁלִיחֵא למָרַן: אָוסֶף לַן הַימָנוּתָא.
|
5
וְאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאֲדוֹנֵינוּ: הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה.
|
|
6
אָמַר להוֹן: אִן אִית הוָת לכוֹן הַימָנוּתָא אַיך פּרִדּתָא דחַרדּלָא. אָמרִין הוַיתּוֹן לתוּתָא הָנָא. דאִתעַקִר ואִתנַצִבּ בּיַמָּא. ומִשׁתּמַע הוָא לכוֹן.
|
6
אָמַר לָהֶם: אִלּוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים לְעֵץ הַתּוּת הַזֶּה, הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בַּיָּם, וְהָיָה נִשְׁמָע לָכֶם.
|
|
7
מַנּוּ דֵין מִנכוֹן דּאִית לֵהּ עַבדָּא דדָבַר פַּדָּנָא אָו דּרָעֵא עָנָא. ואִן נֵאתֶא מִן חַקלָא. אָמַר לֵהּ מִחדָא: עֲבַר אִסתַּמך.
|
7
וּמִי מִכֶּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה צֹאן, וְאִם יָבוֹא מִן הַשָּׂדֶה, יֹאמַר לוֹ מִיָּד, עֲבֹר וְהָסֵב?
|
|
8
אֶלָּא אָמַר לֵהּ: טַיֶּב לִי מִדֶּם דּאַחשֶׁם. ואַסּוֹר חַצַּיך שַׁמֶּשַׁיני עֲדַמָּא דאֶלעַס ואֶשׁתֶּא. ובָתַרכֶּן אָף אַנתּ תִּלעַס ותִשׁתֶּא.
|
8
אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, הָכֵן לִי דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל, וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה, וְאַחֲרֵי כֵן גַּם אַתָּה תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה.
|
|
9
למָא טַיבּוּתֵהּ מקַבֶּל דּהָו עַבדָּא דַעֲבַד מִדֶּם דּאִתִפּקֶד לֵהּ. לָא סָבַר אנָא.
|
9
הַאִם יַכִּיר טוֹבָה לָעֶבֶד הַהוּא עַל שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁצֻּוָּה? אֵינֶנִּי סָבוּר.
|
|
10
הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן. מָא דַעֲבַדּתּוֹן כֻּלהֵין אַילֵין דַּפקִידָן לכוֹן. אֶמַּרו: דּעַבדֵּא חנַן בַּטִּילֵא. דּמִדֶּם דּחַיָּבִין הוַין למֶעבַּד עֲבַדְן.
|
10
כֵּן גַּם אַתֶּם, אַחֲרֵי שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַמְצֻוִּים עֲלֵיכֶם, אִמְרוּ: עֲבָדִים בְּטֵלִים אֲנַחְנוּ, כִּי מַה שֶּׁחַיָּבִים הָיִינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ.
|
ריפוי עשרת המצורעים
|
11
וַהוָא דכַד אָזֵל יֵשׁוּע לאוֹרִשׁלֶם. עָבַר הוָא בֵית שָׁמרָיֵא לַגלִילָא.
|
11
וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם, עָבַר בֵּין הַשּׁוֹמְרוֹן לַגָּלִיל.
|
|
12
וכַד קַרִיב למֶעַל לַקרִיתָא חֲדָא. אַרעוּהי עֶסרָא אנָשִׁין גַּרבֵּא. וקָמו מִן רוּחקָא.
|
12
וּכְשֶׁהָיָה קָרוֹב לְהִכָּנֵס לִכְפָר אֶחָד, פְּגָשׁוּהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים; וְהֵם עָמְדוּ מֵרָחוֹק,
|
|
13
ואַרִימו קָלהוֹן ואָמרִין: רַבָּן יֵשׁוּע. אִתרַחַם עֲלַין.
|
13
וְנָשְׂאוּ קוֹלָם וְאָמְרוּ: רַבֵּנוּ יֵשׁוּעַ, רַחֵם עָלֵינוּ.
|
|
14
וכַד חֲזָא אִנּוֹן אֶמַר להוֹן: זֶלו. חָוָו נַפשׁכוֹן לכָהֲנֵא. וכַד אָזלִין. אִתּדַּכִּיו.
|
14
וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: לְכוּ הַרְאוּ עַצְמְכֶם לַכֹּהֲנִים. וּבְלֶכְתָּם נִטְהֲרוּ.
|
|
15
חַד דֵּין מִנהוֹן כַּד חֲזָא דאִתּדַּכִּי. הֲפַך לֵהּ וַבקָלָא רָמָא משַׁבַּח הוָא לאַלָהָא.
|
15
אֲבָל אֶחָד מֵהֶם, כִּרְאוֹתוֹ שֶׁנִּטְהַר, חָזַר וּבְקוֹל רָם שִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים,
|
|
16
וַנפַל עַל אַפָּוהי קדָם רִגלָוהי דּיֵשׁוּע כַּד מָודֶּא לֵהּ. והוּ הָנָא שָׁמרָיָא הוָא.
|
16
וְנָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. וְהוּא שׁוֹמְרוֹנִי הָיָה.
|
|
17
עֲנָא דֵין יֵשׁוּע ואֶמַר: לָא הוָא עֶסרָא הָוֵין הָלֵין דּאִתּדַּכִּיו. אַיכָּא אִנּוֹן תִּשׁעָא.
|
17
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הַאִם לֹא הָיוּ עֲשָׂרָה הַלָּלוּ שֶׁנִּטְהֲרוּ? אֵיפֹה הֵם הַתִּשְׁעָה?
|
|
18
למָא פרַשׁו דּנֵאתוֹן נִתּלוּן תִּשׁבּוֹחתָּא לאַלָהָא. אֶלָּא הָנָא דמִן עַמָּא הו נוּכרָיָא.
|
18
הַאִם הָלְכוּ וְלֹא יָבוֹאוּ וְיִתְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהִים, מִלְּבַד זֶה אֲשֶׁר מֵעַם נָכְרִי הוּא?
|
|
19
ואֶמַר לֵהּ: קוּם זֶל. הַימָנוּתָך אַחיָתָך.
|
19
וְאָמַר לוֹ: קוּם, לֵךְ; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ.
|
בוא מלכות אלהים
|
20
וכַד שַׁאלוּהי ליֵשׁוּע מִן פּרִישֵׁא. אֶמַּתי אָתיָא מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. עֲנָא ואֶמַר להוֹן: לָא אָתיָא מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא בַנטוּרָתָא.
|
20
וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אֶת יֵשׁוּעַ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, עָנָה וְאָמַר לָהֶם: אֵין מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בְּהַבְחָנוֹת.
|
|
21
ולָא אָמרִין: הָא הָרכָּא הי. והָא הָר תַּמָּן הִי. הָא גֵיר מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא לגָו מִנכוֹן הִי.
|
21
וְאֵין אוֹמְרִים, הִנֵּה פֹּה הִיא, וְהִנֵּה שָׁם הִיא, כִּי הִנֵּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא.
|
|
22
ואֶמַר לתַלמִידָוהי: נֵאתוֹן יָומָתָא דתִתרַגרְגוּן למֶחזָא חַד מִן יָומָתָא דַברֵהּ דּאנָשָׁא. ולָא תֶחזוֹן.
|
22
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁתִּשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶחָד מִימֵי בֶּן-הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ.
|
|
23
ואִן נֵאמרוּן לכוֹן: הָא הָרכָּא הו והָא הָר תַּמָּן הוּ. לָא תֵאזלוּן.
|
23
וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה פֹּה הוּא, וְהִנֵּה שָׁם הוּא, אַל תֵּלְכוּ;
|
|
24
אַיכַּנָּא גֵיר דּבַרקָא בָרֵק מִן שׁמַיָּא. וכֻלֵּהּ תּחֵית שׁמַיָּא מַנהַר. הָכַנָּא נִהוֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא ביָומֵהּ.
|
24
כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק מַבְרִיק מִן הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר הַכֹּל תַּחַת הַשָּׁמַיִם, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן-הָאָדָם בְּיוֹמוֹ.
|
|
25
לוּקדַם דֵּין עֲתִיד הוּ דנֶחַשׁ סַגִּיאָתָא. ונִסתּלֶא מִן שַׁרבּתָא הָדֵא.
|
25
אֲבָל תְּחִלָּה עָתִיד הוּא לִסְבֹּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל-יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה.
|
|
26
ואַיכַּנָּא דַהֲוָא ביָומָתֵהּ דּנוֹח. הָכַנָּא נִהוֶא ביָומָתֵהּ דַּברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
26
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֹחַ, כָּךְ יִהְיֶה בִּימֵי בֶּן-הָאָדָם;
|
|
27
דּאָכלִין הוָו ושָׁתֵין. ונָסבִּין נִשֵּׁא ויָהבִּין לגַברֵא. עֲדַמָּא ליָומָא דעַל נוֹח לכֵוֶלָּא. ואֶתָא טָופָנָא ואָובֶּד לכֹלנָשׁ.
|
27
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וְנוֹתְנִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד לַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד כָּל אִישׁ.
|
|
28
ואַיכַּנָּא תוּב דַּהֲוָא ביָומָתֵהּ דּלוֹט. דּאָכלִין הוָו ושָׁתֵין. וזַבנִין. וַמזַבּנִין. ונָצבִּין הוָו. ובָנֵין.
|
28
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה שׁוּב בִּימֵי לוֹט -- שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְקוֹנִים וּמוֹכְרִים, וְהָיוּ נוֹטְעִים וּבוֹנִים,
|
|
29
בּיָומָא דֵין דַּנפַק לוֹט מִן סדוֹם. אַמטַר מָריָא נוּרָא וכֶברִיתָא מִן שׁמַיָּא. ואָובֶּד לכֻלהוֹן.
|
29
אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם, הִמְטִיר יְהוָֹה אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם --
|
|
30
הָכַנָּא נִהוֶא ביָומָא דמִתגּלֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
30
כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן-הָאָדָם.
|
|
31
בּהָו יָומָא מַן דבִאגָּרָא הו ומָאנָוהי בּבַיתָּא. לָא נִחוֹת דּנִשׁקוֹל אִנּוֹן. ומַן דַּבחַקלָא הו. לָא נִתהֱפֶך לבֶסתּרֵהּ.
|
31
בַּיּוֹם הַהוּא, מִי שֶׁעַל הַגַּג וְכֵלָיו בַּבַּיִת, אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו.
|
|
32
אִתּדַּכִרו לאַנתּתֵהּ דּלוֹט.
|
32
זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט.
|
|
33
מַן דּצָבֵא דנַחֶא נַפשֵׁהּ. נָובּדִיהּ. ומַן דּנָובֶּד נַפשֵׁהּ. נַחֵיהּ.
|
33
מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ יוֹשִׁיעֶנָּה.
|
|
34
אָמַר אנָא לכוֹן: דַּבהָו לִליָא תרֵין נִהווֹן בַּחֲדָא עַרסָא. חַד נִתּדּבַר וַאחרֵנָא נִשׁתּבֶק.
|
34
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁבַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב.
|
|
35
ותַרתֵּין נִהִויָן טָחנָן אַכְחדָא. חֲדָא תִתּדּבַר וַאחרֵתָא תִשׁתּבֶק.
|
35
וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחַד, אַחַת תִּלָּקַח וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב.
|
|
36
תּרֵין נִהווֹן בּחַקלָא. חַד נִתּדּבַר וַאחרֵנָא נִשׁתּבֶק.
|
36
שְׁנַיִם יִהְיוּ בַּשָּׂדֶה; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב.
|
|
37
עֲנָו ואָמרִין לֵהּ: לאַיכָּא מָרַן. אָמַר להוֹן: אַיכָּא דפַגרָא. תַּמָּן נִתכַּנשׁוּן נִשׁרֵא.
|
37
עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לְאָן, אֲדוֹנֵינוּ? אָמַר לָהֶם: הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.
|
הבשורה על-פי לוקס
פרק יח
המשל על האלמנה והשופט
|
1
אֶמַר להוֹן דֵּין אָף מַתלָא דַבכֹל עִדָּן נצַלּוֹן ולָא תִמאַן להוֹן.
|
1
אָמַר לָהֶם גַּם מָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּכָל עֵת וְלֹא יִרְפּוּ;
|
|
2
דַּיָּנָא חַד אִית הוָא בַמדִינתָּא חֲדָא. דּמִן אַלָהָא לָא דָחֵל הוָא. ומִן בּנַינָשָׁא לָא מִתכַּחַד הוָא.
|
2
שׁוֹפֵט אֶחָד הָיָה בְּעִיר אַחַת, אֲשֶׁר מֵאֱלֹהִים לֹא הָיָה יָרֵא, וּבִבְנֵי אָדָם לֹא נָהַג כָּבוֹד.
|
|
3
אַרמַלתָּא דֵין חֲדָא אִית הוָת בַּמדִינתָּא הָי. ואָתיָא הוָת לוָתֵהּ ואָמרָא: תּבַעַיני מִן בּעֶלדִּיני.
|
3
וְאַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בָּעִיר הַהִיא, וְהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו וְאוֹמֶרֶת, שָׁפְטֵנִי מִבַּעַל-דִּינִי.
|
|
4
ולָא צָבֵא הוָא זַבנָא סַגִּיאָא. בָּתַרכֶּן דֵּין אֶמַר בּנַפשֵׁהּ: אִן מִן אַלָהָא לָא דָחֵל אנָא. ומִן בּנַינָשָׁא לָא מִתכַּחַד אנָא.
|
4
וְלֹא רָצָה זְמַן רַב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְעַצְמוֹ, גַּם אִם מֵאֱלֹהִים אֵינֶנִּי יָרֵא וּבִבְנֵי אָדָם אֵינֶנִּי נוֹהֵג כָּבוֹד,
|
|
5
אָפִן מִטֹּל דּמַלֲאיָא לִי הָדֵא אַרמַלתָּא אִתבּעִיהּ דּלָא בכֹל עִדָּן תִּהוֶא אָתיָא מַהֲרָא לִי.
|
5
וְגַם אִם מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְיַגַּעַת אוֹתִי, אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹא בְּכָל עֵת וְתַטְרִידֵנִי.
|
|
6
ואֶמַר מָרַן: שׁמַעו מָנָא אֶמַר דַּיָּנָא דעָולָא.
|
6
וְאָמַר אֲדוֹנֵינוּ: שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאָמַר שׁוֹפֵט הָעַוְלָה.
|
|
7
אַלָהָא דֵין לָא יַתִּירָאִית נֶעבֶּד תּבַעתָא לַגבָוהי. דַּקָרֵין לֵהּ בּאִימָמָא וַבלִליָא. ומַגַּר רוּחֵהּ עֲלַיהוֹן.
|
7
וְהָאֱלֹהִים הַאִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפַּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה, וְיַאֲרִיךְ רוּחוֹ עֲלֵיהֶם?
|
|
8
אָמַר אנָא לכוֹן: דּנֶעבֶּד תבַעתְהוֹן בַּעֲגַל. בּרַם נֵאתֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא. ונִשׁכַּח כַּי הַימָנוּתָא עַל אַרעָא.
|
8
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. בְּרַם יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם וְכִי יִמְצָא אֱמוּנָה בָּאָרֶץ?
|
המשל על הפרוש והמוכס
|
9
ואֶמַר הוָא מַתלָא הָנָא: לוּקבַל אנָשָׁא אַילֵין דַּתכִילִין עַל נַפשׁהוֹן דּאִיתַיהוֹן זַדִּיקֵא ובָסֵין עַל כֹּלנָשׁ.
|
9
וְאָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה נֶגֶד הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּטְחוּ בְּעַצְמָם שׁהֵם צַדִּיקִים, וּבָזוּ לְכָל אָדָם:
|
|
10
תּרֵין גַּברִין סלֶקו להַיכּלָא לַמצַלָּיוּ. חַד פּרִישָׁא וַאחרֵנָא מָכסָא.
|
10
שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ לַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל, אֶחָד פָּרוּשׁ וְהָאַחֵר מוֹכֵס.
|
|
11
והָו פּרִישָׁא קָאֵם הוָא בַינָוהי לנַפשֵׁהּ והָלֵין מצַלֶּא הוָא. אַלָהָא מָודֶּא אנָא לָך. דּלָּא הוֵית אַיך שַׁרכָּא דאנָשָׁא חָטוֹפֵא ועָלוֹבֵא וגַיָּרֵא. ולָא אַיך הָנָא מָכסָא.
|
11
וְהַפָּרוּשׁ עָמַד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּל כָּךְ: אֱלֹהִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים, גַּזְלָנִים וְעוֹשְׁקִים וְנוֹאֲפִים, וְלֹא כְּמוֹ הַמּוֹכֵס הַזֶּה;
|
|
12
אֶלָּא צַאֵם אנָא תרֵין בּשַׁבּתָא. וַמעַסַּר אנָא כֹל מִדֶּם דּקָנֵא אנָא.
|
12
אֶלָּא אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וּמְעֲשֵּׂר כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ.
|
|
13
הָו דֵּין מָכסָא קָאֵם הוָא מִן רוּחקָא. ולָא צָבֵא הוָא אָף לָא עַינָוהי נרִים לַשׁמַיָּא. אֶלָּא טָרֵף הוָא עַל חַדיֵהּ ואָמַר: אַלָהָא חוּנַיני לחַטָּיָא.
|
13
אֲבָל הַמּוֹכֵס עָמַד מֵרָחוֹק וְלֹא רָצָה אֲפִלּוּ לְהָרִים אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל חָזֵהוּ וְאָמַר, אֱלֹהִים, רַחֵם עָלַי הַחוֹטֵא.
|
|
14
אָמַר אנָא לכוֹן: דַּנחֶת הָנָא מזַּדַּק לבַיתֵּהּ יַתִּיר מִן הָו פּרִישָׁא. כֹּלנָשׁ גֵּיר דַּנרִים נַפשֵׁהּ. נִתמַכַּך. וכֹל מַן דּנַמֶּך נַפשֵׁהּ. נִתּתּרִים.
|
14
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁזֶּה יָרַד לְבֵיתוֹ מֻצְדָּק יוֹתֵר מֵהַפָּרוּשׁ הַהוּא; כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
|
ישוע מקבל את הילדים הקטנים
|
15
קַרֶבו הוָו לֵהּ דֵּין אָף יַלּוּדֵא דנִקרוֹב להוֹן. וַחֲזָו אִנּוֹן תַּלמִידָוהי. וַכְאָו בּהוֹן.
|
15
קֵרְבוּ אֵלָיו גַּם עוֹלָלִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם; וְרָאוּ אוֹתָם תַּלְמִידָיו וְגָעֲרוּ בָּהֶם.
|
|
16
הוּ דֵין יֵשׁוּע קרָא אִנּוֹן. ואֶמַר להוֹן: שׁבוֹקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תִכלוֹן אִנּוֹן. דּדַאַילֵין גֵּיר דּאַיך הָלֵין אִנּוֹן. דִּילהוֹן הִי מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא.
|
16
אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ קָרָא לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם, כִּי לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הִיא מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
|
|
17
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּמַן דּלָא נקַבֶּל מַלכּוּתָא דַאַלָהָא אַיך טַליָא. לָא נֶעוֹל לָהּ.
|
17
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
|
מכשול העושר
|
18
ושַׁאלֵהּ חַד מִן רֵשָׁנֵא ואֶמַר לֵהּ: מַלפָנָא טָבָא. מָנָא אֶעבֶּד דּאֵרַת חַיֵּא דַלעָלַם.
|
18
וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מִן הַנִּכְבָּדִים וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה טוֹב, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?
|
|
19
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא. לַיתּ טָבָא אֶלָּא אִן חַד אַלָהָא.
|
19
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְּבַד הָאֱלֹהִים הָאֶחָד.
|
|
20
פּוּקדָּנָא יָדַע אַנתּ. לָא תִקטוֹל. ולָא תגוּר. ולָא תִגנוֹב. ולָא תַסהֶד סָהֲדּוּתָא דשׁוּקרָא. יַקַּר לאַבוּך ולִאמָּך.
|
20
אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: לֹא תִרְצַח, וְלֹא תִנְאַף, וְלֹא תִגְנֹב, וְלֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.
|
|
21
אָמַר לֵהּ הָלֵין כֻּלהֵין נִטרֵת אִנֵּין מִן טַליוּתי.
|
21
אָמַר לוֹ: אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי.
|
|
22
כַּד שׁמַע דֵּין יֵשׁוּע. אֶמַר לֵהּ: חֲדָא חַסִּירָא לָך. זַבֶּן כֹּל מִדֶּם דּאִית לָך. והַב למִסכֵּנֵא. ותִהוֶא לָך סִימתָא בַשׁמַיָּא. ותָא בָתַרי.
|
22
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ, אָמַר לוֹ: אַחַת חֲסֵרָה לְךָ; מְכֹר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם, וּבוֹא אַחֲרַי.
|
|
23
הוּ דֵין כַּד שׁמַע הָלֵין. כֶּריַת לֵהּ. עַתִּיר הוָא גֵיר טָב.
|
23
אַךְ הוּא, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת אֵלֶּה, הִתְעַצֵּב; כִּי הָיָה עָשִׁיר מְאֹד.
|
|
24
וכַד חֲזָא יֵשׁוּע דּכֶריַת לֵהּ. אֶמַר: אַיכַּנָּא עַטלָא לאַילֵין דּאִית להוֹן נִכסֵא דּנֶעלוּן למַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
24
וּכְשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הִתְעַצֵּב, אָמַר: כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְכָסִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!
|
|
25
דּלִילָא הי לגַמלָא דבַחרוֹרָא דַמחַטָּא נֶעוֹל. אָו עַתִּירָא למַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא.
|
25
קַל יוֹתֵר לְחֶבֶל לְהִכָּנֵס בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר -- לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
26
אָמרִין לֵהּ אַילֵין דַּשׁמַעו: ומַנּוּ מִשׁכַּח למֶחָא.
|
26
אָמְרוּ לוֹ הַלָּלוּ שֶׁשָּׁמְעוּ: וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?
|
|
27
יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר: אַילֵין דַּלוָת בּנַינָשָׁא לָא מִשׁכּחָן. לוָת אַלָהָא מִשׁכּחָן למֶהוָא.
|
27
אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֵינָם אֶפְשָׁרִיִּים אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, אֵצֶל אֱלֹהִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת.
|
|
28
אָמַר לֵהּ שִׁמעוֹן כֵּאפָא: הָא חֲנַן שׁבַקִן כֹּל מִדֶּם. ואֶתַין בָּתרָך.
|
28
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וּבָאנוּ אַחֲרֶיךָ.
|
|
29
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּלַיתּ אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא אָו אַבָהֵא. אָו אַחֵא. אָו אַנתּתָא. אָו בּנַיָּא מִטֹּל מַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
29
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עוֹזֵב בָּתִּים אוֹ הוֹרִים אוֹ אַחִים, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים,
|
|
30
ולָא נקַבֶּל בּאַעֲפֵא סַגִּיאֵא בהָנָא זַבנָא. וַבעָלמָא דאָתֵא חַיֵּא דַלעָלַם.
|
30
וְלֹא יְקַבֵּל פְּעָמִים רַבּוֹת יוֹתֵר בַּזְּמַן הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא -- חַיֵּי עוֹלָם.
|
ישוע מדבר פעם שלישית על מותו ותחייתו
|
31
וַדבַר יֵשׁוּע לַתרֶעסַרתֵּהּ. ואֶמַר להוֹן: הָא סָלקִינַן לאוֹרִשׁלֶם. ומִשׁתַּלמָן כֻּלהֵין דַּכתִיבָן בַּנבִיֵּא עַל בּרֵהּ דּאנָשָׁא.
|
31
וְלָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַשְּׁנֵים-עָשָׂר שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְיִתְמַלְּאוּ כָּל הַכְּתוּבִים בַּנְּבִיאִים עַל בֶּן-הָאָדָם;
|
|
32
נִשׁתּלֶם גֵּיר לעַממֵא. וַנבַזחוּן בֵּהּ. ונִרקוּן בּאַפָּוהי.
|
32
כִּי יִמָּסֵר לַגּוֹיִים וִיהַתְּלוּ בּוֹ וְיִירְקוּ בְּפָנָיו,
|
|
33
וַננַגּדוּנָיהי וַנצַעֲרוּנָיהי ונִקִטלוּנָיהי. וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
33
וְיַלְקוּהוּ וְיִתְעַלְּלוּ בּוֹ, וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
|
34
הִנּוֹן דֵּין חֲדָא מִן הָלֵין לָא אִסתַּכַּלו. אֶלָּא מסַכיָא הוָת מִנהוֹן מִלתָא הָדֵא. ולָא יָדעִין הוָא הָלֵין דּמִתמַללָן עַמהוֹן.
|
34
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אַף לֹא אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי נִסְתַּר מֵהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא יָדְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דֻּבְּרוּ אֲלֵיהֶם.
|
ריפוי איש עיוור
|
35
וכַד קַרִיב לאִירִיחוֹ. סַמיָא חַד יָתֵב הוָא עַל יַד אוּרחָא וחָדַר.
|
35
וְכַאֲשֶׁר הָיָה קָרוֹב לִירִיחוֹ, עִוֵּר אֶחָד יוֹשֵׁב הָיָה עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.
|
|
36
וַשׁמַע קָל כִּנשָׁא דעָבַר. ומשַׁאֶל הוָא דמַנּוּ הָנָא.
|
36
וְשָׁמַע קוֹל הָמוֹן עוֹבֵר, וְשָׁאַל מִי זֶה.
|
|
37
אָמרִין לֵהּ: יֵשׁוּע נָצרָיָא עָבַר.
|
37
אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עוֹבֵר.
|
|
38
וַקעָא ואֶמַר: יֵשׁוּע בּרֵהּ דּדָוִיד אִתרַחַם עֲלַי.
|
38
וְצָעַק וְאָמַר: יֵשׁוּעַ, בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
|
|
39
ואַילֵין דּאָזלִין הוָו קדָמָוהי דּיֵשׁוּע כָּאֵין הוָו בֵּהּ דּנִשׁתּוֹק. הוּ דֵין יַתִּירָאִית קָעֵא הוָא: בּרֵהּ דּדָוִיד אִתרַחַם עֲלַי.
|
39
וְהַלָּלוּ שֶׁהָלְכוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ גָּעֲרוּ בּוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק, אַךְ הוּא צָעַק עוֹד יוֹתֵר: בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
|
|
40
וקָם יֵשׁוּע. וַפקַד דּנַיתּוֹנָיהי לוָתֵהּ. וכַד קרֶב. שַׁאלֵהּ.
|
40
וְעָמַר יֵשׁוּעַ וְצִוָּה כִּי יְבִיאוּהוּ אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב, שָׁאַל אוֹתוֹ
|
|
41
ואֶמַר לֵהּ: מָנָא צָבֵא אַנתּ אֶעבֶּד לָך. הוּ דֵין אֶמַר: מָרי דּאֶחזֶא.
|
41
וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ? וְהוּא אָמַר: אֲדוֹנִי, שֶׁאֶרְאֶה.
|
|
42
ויֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: חֲזִי. הַימָנוּתָך אַחיָתָך.
|
42
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: רְאֵה; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ.
|
|
43
ובַר שָׁעתֵהּ חֲזָא. ואָתֵא הוָא בָתרֵהּ וַמשַׁבַּח לאַלָהָא. וכֻלֵּהּ עַמָּא דַחֲזָא. יַהב שׁוּבחָא לאַלָהָא.
|
43
וּבוֹ בָּרֶגַע רָאָה, וּבָא אַחֲרָיו וְשִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים. וְכָל הָעָם שֶׁרָאָה, נָתַן שֶׁבַח לֵאלֹהִים.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה