הבשורה על-פי מרקוס
פרק א
יוחנן המטביל וקריאתו
|
1
רֵשָׁא דַסבַרתָא דיֵשׁוּע משִׁיחָא בּרֵהּ דּאַלָהָא.
|
1
רֵאשִׁית בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים
|
|
2
אַיך דַּכתִיב בּאֵשַׁעיָא נבִיָּא: דּהָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצוֹפָּך. דּנַתקֶן אוּרחָך.
|
2
כַּכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכֶּךָ.
|
|
3
קָלָא דקָרֵא במַדבְּרָא: טַיֶּבו אוּרחֵהּ דּמָריָא. ואַשׁוָו שׁבִילָוהי.
|
3
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה, וְיַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.
|
|
4
הֲוָא יוֹחַנָּן בּמַדבְּרָא מַעמֶד. ומַכרֶז מַעמוֹדִיתָא דַתיָבוּתָא לשׁוּבקָנָא דַחֲטָהֵא.
|
4
יוֹחָנָן הָיָה בַּמִּדְבָּר מַטְבִּיל וּמַכְרִיז אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים.
|
|
5
ונָפקָא הוָת לוָתֵהּ כֻּלָּהּ כּוֹר דַּיהוּד וכֻלהוֹן בּנַי אוֹרִשׁלֶם. ומַעמֶד הוָא להוֹן בּיוֹרדְּנָן נַהֲרָא כַד מָודֵּין בַּחֲטָהַיהוֹן.
|
5
וְיָצְאוּ אֵלָיו כָּל חֵבֶל יְהוּדָה וְכָל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְהוּא הִטְבִּיל אוֹתָם בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם.
|
|
6
הוּ דֵין יוֹחַנָּן לבִישׁ הוָא לבוּשָׁא דסַעֲרָא דגַמלֵא. ואַסִיר הוָא עֲרַקתָא דמִשׁכָּא בחַצָּוהי. ומֵאכוּלתֵּהּ אִיתֵיהּ הוָת קַמצֵא ודֶבשָׁא דבַרָא. ומַכרֶז הוָא ואָמַר:
|
6
וְהוּא יוֹחָנָן לָבוּשׁ הָיָה לְבוּשׁ מִשְּׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר בְּמָתְנָיו; וּמַאֲכָלוֹ הָיָה שָׁרָשִׁים וּדְבַשׁ בָּר. וְהוּה הִכְרִיז וְאָמַר:
|
|
7
הָא אָתֵא בָתַרי דּחַילתָן מֵני. הָו דּלָא שָׁוֵא אנָא דאִתגְּהֶן אֶשׁרֶא עַרקֵא דַמסָנָוהי.
|
7
הִנֵּה בָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לִכְרֹעַ וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו.
|
|
8
אֶנָא אַעמֶדּתְּכוֹן בּמַיָּא. הוּ דֵין נַעמֶדכוֹן בּרוּחָא דקוּדשָׁא.
|
8
אֲנִי הִטְבַּלְתִּיכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּילְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
|
טבילת ישוע והניסיון
|
9
וַהֲוָא ביָומָתָא הָנוֹן אֶתָא יֵשׁוּע מִן נָצרַת דַּגלִילָא. ואִתעֱמֶד בּיוֹרדְּנָן מִן יוֹחַנָּן.
|
9
וּבַיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת שֶׁבַּגָּלִיל וְנִטְבַּל בַּיַּרְדֵּן עַל-יְדֵי יוֹחָנָן.
|
|
10
ומִחדָא דַסלֶק מִן מַיָּא. חֲזָא דאִסתּדֶקו שׁמַיָּא. ורוּחָא אַיך יָונָא דנִחתַּת עֲלָוהי.
|
10
וּמִיָּד עִם עֲלוֹתוֹ מִן הַמַּיִם, רָאָה שֶׁנִּבְקְעוּ הַשָּׁמַיִם, וְהָרוּחַ כְּיוֹנָה שֶׁיָּרְדָה עָלָיו.
|
|
11
וקָלָא הֲוָא מִן שׁמַיָּא: אַנתּ הוּ בֵרי חַבִּיבָא בָּך אִצטְבִית.
|
1
וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם: אַתָּה הוּא בְּנִי הָאָהוּב, בְּךָ חָפַצְתִּי.
|
|
12
ומִחדָא אַפֶּקתֵהּ רוּחָא למַדבְּרָא.
|
12
וּמִיָּד הוֹצִיאָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר;
|
|
13
וַהֲוָא תַמָּן בּמַדבְּרָא יָומָתָא אַרבְּעִין כַּד מִתנַסֶּא מִן סָטָנָא. ואִיתָוהי הוָא עַם חַיוָתָא. וַמשַׁמשִׁין הוָו לֵהּ מַלַאכֵא.
|
13
וְהָיָה שָׁם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים יוֹם, מְנֻסֶּה עַל-יְדֵי הַשָּׂטָן; וְהָיָה עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּ אוֹתוֹ.
|
ישוע מתחיל את שליחותו בגליל
|
14
בָּתַר דִּאשׁתּלֶם דֵּין יוֹחַנָּן. אֶתָא לֵהּ יֵשׁוּע לַגלִילָא. ומַכרֶז הוָא סבַרתָא דמַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא
|
14
אַחֲרֵי שֶׁהֻסְגַּר יוֹחָנָן, בָּא יֵשׁוּעַ לַגָּלִיל וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים,
|
|
15
ואָמַר: שׁלֶם לֵהּ זַבנָא. וַמטָת מַלכּוּתָא דאַלָהָא. תּוּבו והַימֶנו בַּסבַרתָא.
|
15
וְאָמַר: מָלְאָה הָעֵת וְהִגִּיעָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה.
|
ישוע קורא לארבעה דייגים
|
16
וכַד מהַלֶּך חֲדָרַי יַמָּא דַגלִילָא. חֲזָא לשִׁמעוֹן וַלאַנדּרֵאוֹס אַחוּהי דּרָמֵין מצִידָתָא ביַמָּא. אִיתַיהוֹן הוָו גֵּיר צַיָּדֵא.
|
16
וְכַאֲשֶׁר הִתהַלֵּךְ בִּסְבִיבַת יָם הַגָּלִיל, רָאָה אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת אַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו מְטִילִים רְשָׁתוֹת לֵיָּם, כִּי דַּיָּגִים הָיוּ.
|
|
17
ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: תָּו בָּתַרי. ואֶעבֶּדכוֹן צַיָּדֵא דַבנַינָשָׁא.
|
17
וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשְׂכֶם דַּיָּגֵי בְּנֵי אָדָם.
|
|
18
ומִחדָא שׁבַקו מצִידָתהוֹן. ואֶזַלו בָּתרֵהּ.
|
18
וְמִיָּד עָזְבוּ אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
|
|
19
וכַד עֲבַר קַלִּיל. חֲזָא ליַעקוֹב בַּר זַבדַּי וַליוֹחַנָּן אַחוּהי ואָף להוֹן בַּספִינתָּא דמַתקְנִין מצִידָתהוֹן.
|
19
וְכַאֲשֶׁר עָבַר מְעַט, רָאָה אֶת יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו; וְגַם הֵם בִּסְפִינָה מְתַקְּנִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם.
|
|
20
וַקרָא אִנּוֹן. ומִחדָא שׁבַקו לזַבדַּי אַבוּהוֹן בַּספִינתָּא עַם אַגִּירֵא. ואֶזַלו בָּתרֵהּ.
|
20
וְקָרָא לָהֶם, וּמִיָּד עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסְּפִינָה עִם הַשְּׂכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
|
גירוש רוח טמאה
|
21
וכַד עַל לַכפַר נָחוֹם. מִחדָא מַלֶּף הוָא בשַׁבֵּא בַכנוּשָׁתהוֹן.
|
21
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם, מִיָּד לִמֵּד בְּשַׁבָּתוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם.
|
|
22
ותַמִּיהִין הוָו בּיוּלפָנֵהּ. מַלֶּף הוָא להוֹן גֵּיר אַיך משַׁלטָא. ולָא אַיך סָפרַיהוֹן.
|
22
וּתְמֵהִים הָיוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי לִמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כְּסוֹפְרֵיהֶם.
|
|
23
ואִית הוָא בַכנוּשׁתְּהוֹן גַּברָא דאִית הוָא בֵהּ רוּחָא טַמאֲתָא. וַקעָא.
|
23
וְהָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם אִישׁ שֶׁהָיְתָה בּוֹ רוּחַ טְמֵאָה; וְהוּא צָעַק
|
|
24
ואֶמַר: מָא לַן ולָך יֵשׁוּע נָצרָיָא. אֶתַיתּ למָובָּדוּתַן. יָדַע אנָא לָך מַן אַנתּ. קַדִּישֵׁהּ דּאַלָהָא.
|
24
וְאָמַר: מַה לָּנוּ וּלְךָ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי? בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה, קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!
|
|
25
וַכאָא בֵהּ יֵשׁוּע ואֶמַר: סכוֹר פּוּמָך. ופוֹק מִנֵּהּ.
|
25
וְגָעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: סְכֹר פִּיךָ וְצֵא מִמֶּנּוּ.
|
|
26
וַשׁדָתֵהּ רוּחָא טַנפתָא. וַקעָת בּקָלָא רָמָא. ונִפקַת מִנֵּהּ.
|
26
וְהֵטִילָה אוֹתוֹ הָרוּחַ הַטְּמֵאָה, וְצָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ.
|
|
27
ואִתּדַּמַּרו כֻּלהוֹן. ובָעֵין הוָו חַד עַם חַד ואָמרִין: דּמָנַא הִי הָדֵא. ומָנָו הוּ יוּלפָנָא חַדתָא. דַּבשׁוּלטָנָא ואָף לרוּחֵא טַנפָתָא פָקֵד ומִשׁתַּמעָן לֵהּ.
|
27
וְהִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה לֵאמֹר: מַה זֹּאת? וּמַהִי הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת, שֶׁבְּסַמְכוּת אֲפִלּוּ עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הוּא מְצַוֶּה וְהֵן נִשְׁמָעוֹת לוֹ?
|
|
28
ומִחדָא נפַק טִבֵּהּ בּכֻלֵּהּ אַתרָא דָגלִילָא.
|
28
וּמִיָּד יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל אֵזוֹר הַגָּלִיל.
|
ריפוי חולים רבים
|
29
וַנפַקו מִן כּנוּשׁתָּא. ואֶתָו לבַיתֵּהּ דּשִׁמעוֹן ודַאנדְּרֵאוֹס עַם יַעקוֹב ויוֹחַנָּן.
|
29
וְיָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבָאוּ לְבֵית שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵאוֹס, עִם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן.
|
|
30
וַחֲמָתֵהּ דּשִׁמעוֹן רַמיָא הוָת בּאֶשָּׁתָא. ואֶמַרו לֵהּ עֲלֵיהּ.
|
30
וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה קוֹדַחַת בְּחֹם, וְאָמְרוּ לוֹ אָלֶיהָ.
|
|
31
וַקרֶב אַחֲדָּהּ בּאִידָהּ ואַקִּימָהּ. ומִחדָא שׁבַקתָהּ אֶשָּׁתָה. וַמשַׁמשָׁא הוָת להוֹן.
|
31
וְנִגַּשׁ, אָחז אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וֶהֱקִימָהּ; וּמִיָּד סָר מִמֶּנָּה הַחֹם וְהִיא שֵׁרְתָה אוֹתָם.
|
|
32
בּרַמשָׁא דֵין בּמַעֲרָבַי שִׁמשָׁא. אַיתִּיו לוָתֵהּ כֻּלהוֹן אַילֵין דּבִישָׁאִית עֲבִידִין ודַיוָנֵא.
|
32
בָּעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ חוֹלִים קָשֶׁה וְאֶת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים.
|
|
33
וַמדִינתָּא כֻלָּהּ כּנִישָׁא הוָת עַל תַּרעָא.
|
33
וְהָעִיר כֻּלָּהּ נֶאֶסְפָה עַל הַפֶּתַח.
|
|
34
ואַסִּי לסַגִּיאֵא דבִישָׁאִית עֲבִידִין הוָו בּכוּרהָנֵא משַׁחִלפֵא. ודַיוֵא סַגִּיאֵא אַפֶּק. ולָא שָׁבֵק הוָא להוֹן לדַיוֵא דַנמַּללוּן מִטֹּל דּיָדעִין הוָו לֵהּ.
|
34
וְרִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים קָשֶׁה בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת; וְשֵׁדִים רַבִּים גֵּרֵשׁ, וְלֹא הִנִּיחַ לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר, מִשּׁוּם שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ.
|
ישוע יוצא למסע הטפה
|
35
וַבצַפרָא קַדֶּם קָם טָב. ואֶזַל לאַתרָא חוּרבָּא. ותַמָּן מצַלֶּא הוָא.
|
35
וּבַבֹּקֶר הִקְדִּים מְאֹד לָקוּם, וְהָלַךְ לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְשָׁם הִתְפַּלֵּל.
|
|
36
ובָעֵין הוָו לֵהּ שִׁמעוֹן וַדעַמֵּהּ.
|
36
וְחִפּשׂוּ אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ.
|
|
37
וכַד אִשׁכּחוּהי. אָמרִין לֵהּ: כֻּלהוֹן אנָשָׁא בָעֵין לָך.
|
37
וְכַאֲשֶׁר מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: כֹּל הָאֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ.
|
|
38
אָמַר להוֹן: הַלֶּכו לקוּריָא ולַמדִינָתָא דקַרִיבָן. דּאָף תַּמָּן אַכרֶז. להָדֵא גֵיר אֶתֵית.
|
38
אָמַר לָהֶם: לְכוּ אֶל הַכְּפָרִים וְאֶל הֶעָרִים הַקְּרוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁאַכְרִיז גַּם שָׁם, שֶׁהֲרֵי לָזֹאת בָּאתִי.
|
|
39
ומַכרֶז הוָא בכֻלהֵין כּנוּשָׁתהוֹן בּכֻלֵּהּ גּלִילָא. ומַפֶּק שֵׁאדֵא.
|
39
וְהוּא הִכְרִיז בְּכָל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל הַגָּלִיל, וְגֵרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.
|
ריפוי איש מצורע
|
40
ואֶתָא לוָתֵהּ גַּרבָּא וַנפַל עַל רִגלָוהי. ובָעֵא הוָא מִנֵּהּ ואָמַר לֵהּ: אִן צָבֵא אַנתּ. מִשׁכַּח אַנתּ לַמדַכָּיוּתי.
|
40
וּבָא אֵלָיו מְצֹרָע וְנָפַל לְרַגְלָיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה יָכוֹל לְטַהֲרֵנִי.
|
|
41
הוּ דֵין יֵשׁוּע אִתרַחַם עֲלָוהי. וַפשַׁט אִידֵהּ. קרֶב לֵהּ ואֶמַר: צָבֵא אנָא. אִתּדַּכָּא.
|
41
וְהוּא יֵשׁוּעַ רִחֵם עָלָיו; וְהוֹשִׁיט יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי, הִטָּהֵר!
|
|
42
ובָהּ בּשָׁעתָא. אֶזַל מִנֵּהּ גַּרבֵּהּ. ואִתּדַּכִּי.
|
42
וּבוֹ בָּרֶגַע סָרָה מִמֶנּוּ צָרַעְתּוֹ, וְנִטְהַר.
|
|
43
וַכאָא בֵהּ. ואַפּקֵהּ.
|
43
וְגָעַר בּוֹ, וְהוֹצִיאוֹ
|
|
44
ואֶמַר לֵהּ: חֲזִי למָא לאנָשׁ אָמַר אַנתּ. אֶלָּא זֶל חָוָא נַפשָׁך לכָהֲנֵא. וקַרֶב קוּרבָּנָא חֲלָף תַּדכִּיתָך אַיכַּנָּא דפַקֶּד מוּשֵׁא לסָהֲדּוּתהוֹן.
|
44
וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר לְאִישׁ, אֶלָּא לֵךְ הַרְאֵה עַצְמְךָ לַכֹּהֲנִים וְהַקְרֵב קָרְבָּן בְּעַד טָהֳרָתְךָ, כּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.
|
|
45
הוּ דֵין כַּד נפַק. שַׁרִי הוָא מַכרֶז סַגִּי ואַטבָהּ למִלתָא. אַיכַּנָּא דלָא נִשׁכַּח הוָא יֵשׁוּע גַּליָאִית דּנֶעוֹל לַמדִינתָּא. אֶלָּא לבַר הוָא באַתרָא חוּרבָּא. ואָתֵין הוָו לוָתֵהּ מִן כֹּל דּוּכָּא.
|
45
וְהוּא כַּאֲשֶׁר יָצָא, הֵחֵל מֵרְבֶּה לְהַכְרִיז וּפִרְסֵם אֶת הַדָּבָר, עַד כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל יֵשׁוּעַ לְהִכָּנֵס לָעִיר בְּגָלוּי, אֶלָּא הָיָה בַּחוּץ בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם; וּבָאוּ אֵלָיו מִכָּל מָקוֹם.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ב
ריפוי איש משותק
|
1
ועַל תּוּב יֵשׁוּע לַכפַר נָחוֹם ליָומָתָא.
|
1
לְיָמִים שׁוּב נִכְנַס יֵשׁוּעַ לִכְפַר נַחוּם.
|
|
2
וכַד שׁמַעו דַּבבַיתָּא הוּ. אִתכַּנַּשׁו סַגִּיאֵא. אַיכַּנָּא דלָא אֶשׁכַּח אָחֵד אִנּוֹן אָף לָא קדָם תַּרעָא. וַממַלֶּל הוָא עַמהוֹן מִלתָא.
|
2
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי הוּא בַּבַּיִת, הִתְקַהֲלוּ רַבִּים עַד כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אוֹתָם, אַף לֹא לִפְנֵי הַפֶּתַח, וְהוּא דִּבֵּר אִתָּם דָּבָר.
|
|
3
ואֶתָו לוָתֵהּ. ואַיתִּיו לֵהּ משַׁריָא כַד שׁקִילִין לֵהּ בֵּית אַרבּעָא.
|
3
וּבָאוּ אֵלָיו וְהֵבִיאוּ לוֹ מְשֻׁתָּק, נִשָּׂא בֵּין אַרְבָּעָה.
|
|
4
וַדלָא אִשׁכַּחו למִתקַרָבוּ לוָתֵהּ מִטֹּל כִּנשָׁא. סלֶקו להוֹן לאִגָּרָא ואַרִימו תַּטלִילָא דאַתַר דּאִיתָוהי הוָא יֵשׁוּע. ושַׁבּוּהּ לעַרסָא דַרמֶא הוָא בָהּ משַׁריָא.
|
4
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהֵסִירוּ אֶת תִּקְרַת הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, וְהוֹרִידוּ אֶת הַמִּטָּה שֶׁשָּׁכַב בָּהּ הַמְשֻׁתָּק.
|
|
5
כַּד חֲזָא דֵין יֵשׁוּע הַימָנוּתהוֹן. אֶמר להָו משַׁריָא: בֵּרי שׁבִיקִין לָך חֲטָהַיך.
|
5
כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם, אָמַר לַמְשֻׁתָּק: בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.
|
|
6
אִית הוָו דֵּין תַּמָּן מִן סָפרֵא וַפרִישֵׁא דיָתבִּין. ומִתרַעֵין הוָו בּלִבּהוֹן:
|
6
הָיוּ שָׁם כַּמָּה סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ, וְחָשְׁבוּ בִּלְבָבָם:
|
|
7
דּמָנָא הָנָא ממַלֶּל גּוּדָּפָא. מַנּוּ מִשׁכַּח למִשׁבַּק חֲטָהֵא. אֶלָּא אִן חַד אַלָהָא.
|
7
מַדּוּעַ מְדַבֵּר זֶה גִּדּוּף? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ חֲטָאִים מִלְּבַד אֱלֹהִים הָאֶחָד?
|
|
8
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע בּרוּחֵהּ דּהָלֵין מִתרַעֵין בּנַפשׁהוֹן. ואֶמַר להוֹן: מָנָא מִתרַעֵין אַנתּוֹן הָלֵין בּלִבּכוֹן.
|
8
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע בְּרוּחוֹ שֶׁאֶת אֵלֶּה חוֹשְׁבִים הֵם בִּלְבָבָם, וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ חוֹשְׁבִים אַתֶּם אֶת אֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם?
|
|
9
אַידָּא פשִׁיקָא. למֵאמַר לַמשַׁריָא: דַּשׁבִיקִין לָך חֲטָהַיך. אָו למֵאמַר: קוּם שׁקוֹל עַרסָך והַלֶּך.
|
9
מַה קַּל יוֹתֵר, לוֹמַר לַמְשֻׁתָּק 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קַח אֶת מִטָּתְךָ וְהִתְהַלֵּךְ'?
|
|
10
דּתִדּעוּן דֵּין דּשַׁלִּיט הוּ ברֵהּ דּאנָשָׁא באַרעָא למִשׁבַּק חֲטָהֵא. אֶמַר לַמשַׁריָא:
|
10
אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי מֻסְמָךְ הוּא בֶּן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים, -- אָמַר לַמְשֻׁתָּק --
|
|
11
לָך אָמַר אנָא. קוּם שׁקוֹל עַרסָך. וזֶל לבַיתָּך.
|
11
לֵךָ אוֹמֵר אֲנִי: קוּם, קַח אֶת מִטָּתְךָ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!
|
|
12
וקָם בַּר שָׁעתֵהּ. וַשׁקַל עַרסֵהּ. וַנפַק לעֵין כֻּלהוֹן. אַיכַּנָּא דנִתּדַּמרוּן כֻּלהוֹן. וַנשַׁבּחוּן לאַלָהָא כַד אָמרִין: דּלָא מִמּתוֹם חֲזַין הָכַנָּא.
|
12
וְהוּא קָם בּוֹ בָּרֶגַע, וְלָקַח אֶת מִטָּתוֹ וְיָצָא לְעֵינֵי כֻּלָּם, עַד כִּי הִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים בְּאָמְרָם: מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ כָּזֹאת!
|
ישוע קורא ללוי בן חלפי
|
13
וַנפַק תּוּב לוָת יַמָּא. וכֻלֵּהּ כִּנשָׁא אָתֵין הוָו לוָתֵהּ. ומַלֶּף הוָא להוֹן.
|
13
וְיָצָא שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיָּם, וְכָל הֶהָמוֹן בָּאוּ אֵלָיו וְהוּא לִמֵּד אוֹתָם.
|
|
14
וכַד עָבַר חֲזָא ללֵוִי בַר חַלפַי דּיָתֵב בֵּית מַכסֵא. ואֶמַר לֵהּ: תָּא בָתַרי. וקָם אֶזַל בָּתרֵהּ.
|
14
וְכַאֲשֶׁר עָבַר, רָאָה אֶת לֵוִי בֶּן-חַלְפַי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס, וְאָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרַי. וְהוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
|
|
15
וַהֲוָא דכַד סמִיך בּבַיתֵּהּ. סַגִּיאֵא מָכסֵא וחַטָּיֵא סמִיכִין הוָו עַם יֵשׁוּע ועַם תַּלמִידָוהי אִיתַיהוֹן הוָו גֵּיר סַגִּיאֵא. ואֶתָו בָּתרֵהּ.
|
15
וְהִנֵּה כְּשֶׁהֵסֵב בְּבֵיתוֹ, מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים הֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּע וְעִם תַּלְמִידָיו, כִּי הָיוּ רַבִּים וּבָאוּ אַחֲרָיו.
|
|
16
וסָפרֵא וַפרִישֵׁא כַד חֲזָאוּהי דּלָעֵס עַם מָכסֵא ועַם חַטָּיֵא. אֶמַרו לתַלמִידָוהי: מָנָו עַם מָכסֵא וחַטָּיֵא לָעֵס ושָׁתֵא.
|
16
וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים כִּרְאוֹתָם שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם מוֹכְסִים וְעִם חוֹטְאִים, אָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: מַדּוּעַ עִם מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה?
|
|
17
כַּד שׁמַע דֵּין יֵשׁוּע אֶמַר להוֹן: לָא סנִיקין חֲלִימֵא עַל אָסיָא. אֶלָּא אַילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עֲבִידִין. לָא אֶתֵית דּאֶקרֶא לזַדִּיקֵא. אֶלָּא לחַטָּיֵא.
|
17
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ, אָמַר לָהֶם: אֵין הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים מְאֹד. לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים אֶלָּא לַחוֹטְאִים.
|
שאלה בעניין צום
|
18
תַּלמִידָוהי דֵּין דּיוֹחַנָּן ודַפרִישֵׁא צָימִין הוָו. ואֶתָו ואָמרִין לֵהּ: למָנָא תַּלמִידָוהי דּיוֹחַנָּן ודַפרִישֵׁא צָימִין. ותַלמִידַיך דִּילָך לָא צָימִין.
|
18
וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁל יוֹחָנָן וְשֶׁל הַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים. וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לָמָּה הַתַּלְמִידִים שֶׁל יוֹחָנָן וְשֶׁל הַפְּרוּשִׁים צָמִים, וְתַלְמִידֶיךָ שֶׁלְּךָ אֵינָם צָמִים?
|
|
19
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: למָא מִשׁכּחִין בּנָוהי דַּגנוֹנָא כמָא דחַתנָא עַמהוֹן הוּ דַנצוּמוּן. לָא.
|
19
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם יְכוֹלִים בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? לֹא!
|
|
20
נֵאתוֹן דֵּין יָומָתָא דמָא דאִשִׁתּקֶל חַתנָא מִנהוֹן. הָידֵּין נצוּמוּן בּהָו יָומָא.
|
20
אַךְ יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁיִּלָּקַח הֶחָתָן מֵהֶם. אָז יָצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא.
|
|
21
לָא אנָשׁ רָמֵא אוּרקַעתָא חֲדַתָּא וחָאֵט עַל מָנָא בלָיָא. דּלָא נָסבָּא מלֵיתָהּ הָי חֲדַתָּא מִן בּלָיָא. והָוֵא סִדקָא יַתִּירָא.
|
21
אֵין אִישׁ שָׂם טְלַאי חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתוֹ עַל בֶּגֶד בָּלוּי, פֶּן יִגְרַע מִלּוּיוֹ הֶחָדָשׁ מִן הַבָּלוּי וְיִהְיֶה קֶרַע גָּדוֹל יוֹתֵר.
|
|
22
ולָא אנָשׁ רָמֵא חַמרָא חַדתָא בזִקֵּא בלָיָתָא. דּלָא חַמרָא מצַרֶא לזִקֵּא. וזִקֵּא אָבדָּן. וחַמרָא מִתאֱשֶׁד. אֶלָּא רָמֵין חַמרָא חַדתָא בזִקֵּא חַדתָתָא.
|
22
וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בְּלוּיִים, פֶּן יִבְקַע הַיַּיִן אֶת הַנֹּאדוֹת, וְהַנֹּאדוֹת יֹאבְדוּ וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ; אֶלָּא שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים.
|
בן-האדם אדון השבת
|
23
וַהֲוָא דכַד אָזֵל יֵשׁוּע בּשַׁבּתָא בֵית זַרעֵא. תַּלמִידָוהי מהַלְּכִין הוָו ומָלגִּין שִׁבּלֵא.
|
23
וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בֵּין הַזֵּרוּעִים, הָיוּ תַּלְמִידָיו מְהַלְּכִים וְקוֹטְפִים שִׁבֳּלִים.
|
|
24
ואָמרִין לֵהּ פּרִישֵׁא: חֲזִי. מָנָא עָבדִּין בּשַׁבּתָא מִדֶּם דּלָא שַׁלִּיט.
|
24
וְאָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: רְאֵה מָה עוֹשִׂים הֵם בְּשַׁבָּת, מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר.
|
|
25
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: לָא מִמּתוֹם קרַיתּוֹן מָנָא עֲבַד דָּוִיד כַּד אִסתּנֶק. וַכפֶן הוּ וַדעַמֵּהּ.
|
25
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָּוִד כְּשֶׁהָיָה חָסֵר וְרָעֵב, הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ?
|
|
26
אַיכַּנָּא עַל לבַיתֵּהּ דּאַלָהָא. כַּד אַבִיתָר רַבּ כָּהֲנֵא. ולַחמָא דפָתוֹרֵהּ דּמָריָא אֶכַל. הָו דּלָא שַׁלִּיט למֵאכַל אֶלָּא אִן לכָהֲנֵא. ויַהב אָף לאַילֵין דּעַמֵּהּ הֲוָו.
|
26
אֵיךְ נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים -- בִּהְיוֹת אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל -- וְאָכַל אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן יְהוָֹה, אֲשֶׁר אֵינוֹ מֻתָּר לַאֲכִילָה אֶלָּא לַכֹּהֲנִים, וְנָתַן גַּם לְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ?
|
|
27
ואֶמַר להוֹן: דשַׁבּתָא מִטֹּל בַּרנָשָׁא אִתבַּריַת. ולָא הוָא בַרנָשָׁא מִטֹּל שַׁבּתָא.
|
27
וְאָמַר לָהֶם: הַשַּׁבָּת לְמַעַן הָאָדָם נִבְרְאָה, וְלֹא הָאָדָם לְמַעַן הַשַּׁבָּת.
|
|
28
מָרָהּ הוּ הָכֵיל ואָף דּשַׁבּתָא ברֵהּ דּאנָשָׁא.
|
28
לָכֵן אָדוֹן הוּא בֶּן-הָאָדָם גַּם לַשַּׁבָּת.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ג
ריפוי בעל היד היבשה
|
1
ועַל תּוּב יֵשׁוּע לַכנוּשׁתָּא. ואִית הוָא תַמָּן גַּברָא חַד דּיַבִּישָׁא אִידֵהּ.
|
1
וְשׁוּב נִכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת; וְהָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה.
|
|
2
ונָטרִין הוָו לֵהּ. דּאִן מַאסֶא לֵהּ בּשַׁבּתָא נקַטרֲגוּנָיהי.
|
2
וְהִשְׁגִּיחוּ עָלָיו, שֶׁאִם יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת -- יַאֲשִׁימוּהוּ.
|
|
3
ואֶמַר להָו גַּברָא דיַבִּישָׁא אִידֵהּ: קוּם בַּמצַעתָא.
|
3
וְאָמַר לָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: עֲמֹד בָּאֶמְצַע!
|
|
4
אֶמַר דֵּין אָף להוֹן: שַׁלִּיט בּשַׁבּתָא למֶעבַּד דּטָב אָו דּבִישׁ. נַפשָׁא למַחָיוּ אָו למָובָּדוּ. הִנּוֹן דֵּין שַׁתִּיקִין הוָו.
|
4
אָמַר גַּם לָהֶם: הֲמֻתָּר בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת טוֹבָה, אוֹ רָעָה? לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ, אוֹ לְאַבֵּר? אַךְ הֵם שָׁתְקוּ.
|
|
5
וחָר בּהוֹן בּחֶמתא כַד כַּריָא לֵהּ עַל קַשׁיוּת לִבּהוֹן. ואֶמַר להָו גַּברָא: פּשׁוֹט אִידָך. וַפשַׁט. ותִקנַת אִידֵהּ.
|
5
וְהִבִּיט בָּהֶם בְּכַעַס, כְּשֶׁהוּא מִתְעַצֵּב עַל קְשִׁי לְבָבָם, וְאָמַר לָאִישׁ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט, וְהִבְרִיאָה יָדוֹ.
|
|
6
וַנפַקו פּרִישֵׁא בַר שָׁעתֵהּ עַם דּבֵית הֵרוֹדֶס. ומִלכָּא נסַבו עֲלָוהי אַיכַּנָּא דנָובְּדוּנָיהי.
|
6
וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים מִיָּד עִם אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס וְטִכְּסוּ עָלָיו עֵצָה, אֵיךְ לְהַאֲבִידוֹ.
|
המונים באים אל ישוע
|
7
ויֵשׁוּע עַם תַּלמִידָוהי אֶזַל לֵהּ לוָת יַמָּא. ועַמָּא סַגִּיאָא מִן גּלִילָא נַקפֵּהּ הוָא. ומִן יְהוּד.
|
7
וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם; וְעַם רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו, וּמִיהוּדָה
|
|
8
ומִן אוֹרִשׁלֶם ומִן אַדוֹם ומִן עִברָא דיוֹרדְּנָן ומִן צוֹר ומִן צַידָּן. כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא דַשׁמַעו הוָו כֹּל דּעָבֵד. אֶתָו לוָתֵהּ.
|
8
וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֱדוֹם וּמֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִצּוֹר וּמִצִּידוֹן -- הֲמוֹנִים רַבִּים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, בָּאוּ אֵלָיו.
|
|
9
ואֶמַר לתַלמִידָוהי דַּנקַרבוּן לֵהּ ספִינתָּא מִטֹּל כִּנשֵׁא. דּלָא נִחֱבּצוּנָיהי.
|
9
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיְּקָרְבוּ אֵלָיו סְפִינָה בִּגְלַל הַהֲמוֹנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְחָצוּהוּ;
|
|
10
סַגִּיאֵא גֵיר מַאסֶא הוָא עֲדַמָּא דנִהְווֹן נָפלִין עֲלָוהי מִטֹּל דּנִתקַרבוּן לֵהּ.
|
10
כִּי רִפֵּא רַבִּים, עַד כִּי הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כְּדֵי לִנְגֹּעַ בּוֹ.
|
|
11
ואַילֵין דּאִית הוַי להוֹן מַחוָתָא דרוּחֵא טַנפָתָא מָא דַחֲזָאוּהי. נָפלִין הוָו. וקָעֵין ואָמרִין: אַנתּ הוּ ברֵהּ דּאַלָהָא.
|
11
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם נִגְעֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, נָפְלוּ וְצָעֲקוּ בְּאָמְרָם: אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים!
|
|
12
וסַגִּי כָאֵא הוָא בהוֹן דּלָא נִגלוֹנָיהי.
|
12
וְהוּא גָּעַר בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְגַלּוּהוּ.
|
בחירת שנים-עשר השליחים
|
13
וַסלֶק לטוּרָא. וַקרָא לאַילֵין דַּצבָא. ואֶתָו לוָתֵהּ.
|
13
וְעָלָה אֶל הָהָר וְקָרָא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר רָצָה, וּבָאוּ אֵלָיו.
|
|
14
וַגבָא תרֶעסַר. דּנִהְווֹן עַמֵּהּ ודַנשַׁדַּר אִנּוֹן דּנַכרֲזוּן.
|
14
וּבָחַר שְׁנֵים-עָשָׂר שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר יִשְלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז,
|
|
15
וַדנִהְווֹן שַׁלִּיטִין דּנַאסוֹן כּרִיהֵא ונַפּקוּן דַּיוֵא.
|
15
וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְרַפֵּא חוֹלִים וּלְגָרֵשׁ שֵׁדִים;
|
|
16
ושַׁמִּי לשִׁמעוֹן שׁמָא כֵאפָא.
|
16
וְכִנָּה אֶת שִׁמְעוֹן בַּשֵּׁם כֵּיפָא;
|
|
17
וַליַעקוֹב בַּר זַבדַּי וַליוֹחַנָּן אַחוּהי דּיַעקוֹב. סָם להוֹן שׁמָא בנַי רֶגַשׁי דּאִיתָוהי בּנַי רַעמָא.
|
17
וְאֶת יַעֲקֹב בֶּן-זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב קָבַע לָהֶם אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּנֵי רַעַם;
|
|
18
ואַנדּרֵאוֹס. ופִילִיפּוֹס. ובַר תּוּלמַי. ומַתַּי. וַתְאוֹמָא. ויַעקוֹב בַּר חַלפַי. ותַדַּי. ושִׁמעוֹן קנָנָיָא.
|
18
וְאַנְדְּרֵאוֹס, וּפִילִיפּוֹס, וּבַר-תַּלְמַי, וּמַתַּי, וּתְאוֹמָא, וְיַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַי, וְתַדַּי, וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי,
|
|
19
וַיהוּדָא סכַריוֹטָּא הָו דּאַשִׁלמֵהּ.
|
19
וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מְסָרוֹ.
|
ישוע נגד בעל-זבול
|
20
ואֶתָו לבַיתָּא. ואִתכַּנַּשׁו כִּנשֵׁא תוּב. אַיכַּנָּא דלָא נִשׁכּחוּן הוָו לַחמָא למֵאכַל.
|
20
וּבָאוּ הַבַּיְתָה, וְשׁוּב הִתְקַהֲלוּ הֲמוֹנִים, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל לֶחֶם.
|
|
21
וַשׁמַעו אחְיָנָוהי. וַנפַקו למֵאחדֵּהּ. אָמרִין הוָו גֵּיר דּמִן הָונֵהּ נפַק.
|
21
וְשָׁמְעוּ קְרוֹבָיו וְיָצְאוּ לְתָפְסוֹ, כִּי אָמְרוּ: יָצָא מִדַּעְתּוֹ!
|
|
22
וסָפרֵא אַילֵין דּמִן אוֹרִשׁלֶם נחֶתו אָמרִין הוָו: בּעֶלזבוֹב אִית בֵּהּ. וַברֵשָׁא דדַיוֵא מַפֶּק דַּיוֵא.
|
22
וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: בַּעַל-זְבוּב בּוֹ, וְעַל-יְדֵי רֹאשׁ הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ הוּא שֵׁדִים.
|
|
23
וַקרָא אִנּוֹן יֵשׁוּע. וַבמַתלֵא אֶמַר להוֹן. אַיכַּנָּא מִשׁכַּח סָטָנָא לסָטָנָא למַפָּקוּ.
|
23
וְקָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ, וּבִמְשָׁלִים אָמַר לָהֶם: אֵיך יָכוֹל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן?
|
|
24
אִן מַלכּוּתָא גֵיר עַל נַפשָׁהּ תִּתפַּלַּג. לָא מִשׁכּחָא לַמקָם מַלכּוּתָא הָי.
|
24
שֶׁהֲרֵי אִם מַלְכוּת תִּתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמָהּ, לֹא תּוּכַל לַעֲמֹד הַמַּלְכוּת הַהִיא.
|
|
25
ואִן בַּיתָּא עַל נַפשֵׁהּ נִתפַּלַּג. לָא מִשׁכַּח בַּיתָּא הָו לַמקָם.
|
25
וְאִם בַּיִת יִתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמוֹ, לֹא יוּכַל הַבַּיִת הַהוּא לַעֲמֹד.
|
|
26
ואִן הוּ דסָטָנָא קָם עַל נַפשֵׁהּ ואִתפַּלַּג. לָא מִשׁכַּח לַמקָם. אֶלָּא חַרתֵהּ הִי.
|
26
וְאִם הַשָּׂטָן קָם עַל עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּג, אֵין הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶלָּא שֶׁזֶּה קִצּוֹ.
|
|
27
לָא אנָשׁ מִשׁכַּח דנֶעוֹל לבֵית חַסִּינָא ונִחטוֹף מָאנָוהי. אֶלָּא אִן לוּקדַם לחַסִּינָא נֵאסוֹר. והָידֵּין בַּיתֵּהּ נִבּוֹז.
|
27
אֵין אִישׁ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלַחֲטֹף אֶת כֵּלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן קֹדֶם יִכְפֹּת אֶת הַגִּבּוֹר. וְאָז יָבֹז אֶת בֵּיתוֹ.
|
|
28
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֻלהוֹן חֲטָהֵא וגוּדָּפֵא דַנגַדְּפוּן בּנַינָשָׁא נִשׁתַּבקוּן להוֹן.
|
28
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל הַחֲטָאִים וְהַגִּדּוּפִים שֶׁיְּגַדְּפוּ בְּנֵי אָדָם יִסָּלְחוּ לָהֶם.
|
|
29
מַן דֵּין דַּנגַדֶּף עַל רוּחָא דקוּדשָׁא. לַיתּ לֵהּ שׁוּבקָנָא לעָלַם אֶלָּא מחַיַּב הוּ לדִינָא דַלעָלַם.
|
29
אֲבָל מִי שֶׁיְּגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֵין לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם, אֶלָּא מְחֻיָּב הוּא לְדִין עוֹלָם;
|
|
30
מִטֹּל דּאָמרִין הוָו: דּרוּחָא טַנפְתָא אִית בֵּהּ.
|
30
מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ.
|
אמו ואחיו של ישוע
|
31
ואֶתָו אִמֵּהּ ואַחָוהי. קָימִין לבַר. ושַׁדַּרו דּנִקרוֹנָיהי להוֹן.
|
31
וּבָאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וְעָמְדוּ בַּחוּץ, וְשָׁלְחוּ לִקְרֹא אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם.
|
|
32
יָתֵב הוָא דֵּין חֲדָרָוהי כִּנשָׁא. ואֶמָרו לֵהּ: הָא אִמָּך ואַחַיך לבַר בָעֵין לָך.
|
32
וְיוֹשֵׁב הָיָה סְבִיבוֹ הֶהָמוֹן, וְאָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ בַּחוּץ מְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ.
|
|
33
וַעֲנָא ואֶמַר להוֹן: מַן הִי אֵמי ומַן אִנּוֹן אַחַי.
|
33
וְעָנָה וְאָמַר לָהֶם: מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?
|
|
34
וחָר בּאַילֵין דּיָתבִּין לוָתֵהּ. ואֶמַר: הָא אֵמי והָא אַחַי.
|
34
וְהִבִּיט בַּיוֹשְׁבִים לְיָדוֹ וְאָמַר: הִנֵּה אִמִּי וְהִנֵּה אַחַי!
|
|
35
מַן גֵּיר דּנֶעבֶּד צִביָנֵהּ דּאַלָהָא. הוּיוּ אָחי וחָתי ואֵמי.
|
35
כָּי מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים -- הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ד
משל הזורע
|
1
תּוּב דֵּין שַׁרִי הוָא מַלֶּף עַל יַד יַמָּא. ואִתכַּנַּשׁו לוָתֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. אַיך דּנִסַּק נִתֶּב לֵהּ בַּספִינתָּא ביַמָּא. וכֻלֵּהּ כִּנשָׁא קָאֵם הוָא עַל אַרעָא עַל יַד יַמָּא.
|
1
שׁוּב הֵחֵל לְלַמֵּד עַל-יַד הַיָּם; וְהִתְקַהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי עָלָה וְיָשַׁב בַּסְּפִינָה בַּיָּם, וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל הַחוֹף עַל-יַד הַיָּם.
|
|
2
ומַלֶּף הוָא להוֹן בּמַתלֵא סַגִּי. ואָמַר הוָא ביוּלפָנֵהּ.
|
2
וְלִמֵּד אוֹתָם הַרְבֵּה בִּמְשָׁלִים, וְאָמַר בְּלַמְּדוֹ:
|
|
3
שׁמַעו. הָא נפַק זָרוֹעָא למִזרַע.
|
3
שִׁמְעוּ; הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.
|
|
4
וכַד זרַע. אִית דַּנפַל עַל יַד אוּרחָא. ואֶתַת פָּרַחתָא ואֶכַלתֵהּ.
|
4
וְכַאֲשֶׁר זָרַע, יֵשׁ שֶׁנָּפַל עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּבָא עוֹף וְאָכַל אוֹתָוֹ.
|
|
5
אחרֵנָא דֵין נפַל עַל שׁוֹעָא. אַיכָּא דלַיתּ הוָא אַרעָא סַגִּי. ובַר שָׁעתֵהּ בּלַץ. מִטֹּל דּלַיתּ הוָא עוּמקָא דאַרעָא.
|
5
וְאַחֵר נָפַל עַל סֶלַע, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲדָמָה רַבָּה; וּמִיָּד צָמַח, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה עֹמֶק לָאֲדָמָה.
|
|
6
כַּד דּנַח דֵּין שִׁמשָׁא. חֲמָא. ומִטֹּל דּלַיתּ הוָא לֵהּ עִקָּרָא. יִבֶשׁ.
|
6
אֲבָל כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נִצְרַב; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֹׁרֶשׁ, הִתְיַבֵּשׁ.
|
|
7
וַאחרֵנָא נפַל בֵּית כּוּבֵּא. וַסלֶקו כּוּבֵּא וחַנקוּהי. ופֵארֵא לָא יַהב.
|
7
וְאַחֵר נָפַל בֵּין קוֹצִים; וְעָלוּ הַקּוֹצִים וְהֶחֱנִיקוּהוּ וְלֹא נָתַן פְּרִי.
|
|
8
אחרֵנָא דֵין נפַל עַל אַרעָא טָבתָא. וַסלֶק וַרבָא ויהַב פֵּארֵא. אִית דַּתלָתִין. ואִית דִּשׁתִּין. ואִית דַּמָאא.
|
8
אַחֵר נָפַל עַל אֲדָמָה טוֹבָה; וְעָלָה וְגָדַל וְנָתַן פְּרִי -- זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה.
|
|
9
ואֶמַר הוָא: מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
9
וְאָמַר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
מטרת המשלים
|
10
כַּד הֲוָו דֵּין בַּלחוֹדַיהוֹן. שַׁאְלוּהי הָנוֹן דּעַמֵּהּ עַם תּרֶעסַרתֵּהּ מַתלָא הָו.
|
10
כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְבַדָּם, שְׁאָלוּהוּ הַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ, יַחַד עִם הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, מָה הַמָּשָׁל הַהוּא.
|
|
11
ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: לכוֹן יִהִיב למִדַּע ארָזָא דמַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. לבַרָיֵא דֵין כֹּל מִדֶּם בּמַתלֵא הָוֵא.
|
11
וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לָכֶם נִתָּן לָדַעַת אֶת סוֹד מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לְחִיצוֹנִיִּים הַכֹּל בִּמְשָׁלִים יִהְיֶה,
|
|
12
דּכַד חָזֵין נִחזוֹן ולָא נִחזוֹן. וכַד שָׁמעִין נִשִׁמעוּן ולָא נִסתַּכּלוּן. דַּלמָא נִתִפּנוּן ונִשׁתַּבקוּן להוֹן חֲטָהַיהוֹן.
|
12
כְּדֵי שֶׁבִּרְאוֹתָם יִרְאוּ וְלֹא יִרְאוּ, וּבְשָׁמְעָם יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, פֶּן יָשׁוּבוּ וְיִסָּלְחוּ לָהֶם חֲטָאֵיהֶם.
|
פשר משל הזורע
|
13
ואֶמַר להוֹן: לָא יָדעִין אנתּוֹן לֵהּ למַתלָא הָנָא. ואַיכַּנָּא כֻלהוֹן מַתלֵא תִדּעוֹן.
|
13
וְאָמַר לָהֶם: אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה? וְאֵיךְ תֵּדְעוּ אֶת כָּל הַמְּשָׁלִים?
|
|
14
זָרוֹעָא דַזרַע מִלתָא זרַע.
|
14
הַזּוֹרֵעַ שֶׁזָּרַע, זָרַע אֶת הַדָּבָר.
|
|
15
הָלֵין דֵּין דּעַל יַד אוּרחָא. הָלֵין אִנּוֹן דּמִזדַּרעָא בּהוֹן מִלתָא. ומָא דַשׁמַעו מִחדָא אָתֵא סָטָנָא. ושָׁקֵל לָהּ למִלתָא דַזרִיעָא בּלִבּהוֹן.
|
15
אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל-יַד הַדֶּרֶךְ, אֵלֶּה הֵם שֶׁנִּזְרָע בָּהֶם הַדָּבָר; וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, מִיָּד בָּא הַשָּׂטָן וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁנִּזְרָע בִּלְבָבָם.
|
|
16
והָנוֹן דּעַל שׁוֹעָא אִזדְּרַעו. הָלֵין אִנּוֹן דּמָא דַשׁמַעו מִלתָא. מִחדָא בחַדוּתָא מַקבּלִין לָהּ.
|
16
וְהַלָּלוּ שֶׁנִּזְרְעוּ עַל הַסֶּלַע, אֵלֶה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר, מִיָּד מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה;
|
|
17
ולַיתּ להוֹן עִקָּרָא בנַפשְׁהוֹן. אֶלָּא דזַבנָא אִנּוֹן. ומָא דַהֲוָא אוּלצָנָא אָו רדוּפיָא מִטֹּל מִלתָא. עֲגַל מִתכַּשׁלִין.
|
17
וְאֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם, אֶלָּא זְמַנִּיִּים הֵם; וּכְבוֹא צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, מַהֵר נִכְשָׁלִים הֵם.
|
|
18
והָנוֹן דּבֵית כּוּבֵּא מִזדַּרעִין. הָלֵין אִנּוֹן אַילֵין דַּשׁמַעו מִלתָא.
|
18
וְהַלָּלוּ שֶׁנִּזְרָעִים בֵּין קוֹצִים, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר,
|
|
19
ורִניָא דעָלמָא הָנָא וטוּעיַי דעוּתרָא ושַׁרכָּא דַרגִיגָתָא אחרָניָתָא עָאְלָן. חָנקָן לָהּ למִלתָא. וַדלָא פֵארֵא הָויָא.
|
19
וְדַאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר וּשְׁאָר תַּאֲווֹת אֲחֵרוֹת נִכְנָסוֹת וּמַחֲנִיקוֹם אֶת הַדָּבָר וּבְלִי פְּרִי יִהְיֶה.
|
|
20
והָנוֹן דּבַארעָא טָבתָא אִזדְּרַעו. הָלֵין אִנּוֹן דּשָׁמעִין מִלתָא וַמקַבּלִין ויָהבִּין פֵּארֵא בַתלָתִין. ובִשׁתִּין. ובַמָאא.
|
20
וְהַלָּלוּ שֶׁנִּזְרְעוּ בַּאֲדָמָה טוֹבָה, אֵלֶּה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים, וְנוֹתְנִים פְּרִי -- פִּי שְׁלוֹשִׁים, וּפִי שִׁשִּׁים וּפִי מֵאָה.
|
מקומה של המנורה
|
21
ואֶמַר להוֹן: דַּלמָא אָתֵא שׁרָגָא. דַתחֵית סָאתָא נִתּתּסִים אָו תּחֵית עַרסָא. לָא הוָא דעַל מנָרתָּא נִתּתּסִים.
|
21
וְאָמַר לָהֶם: הַאִם בָּאָה הַמְּנוֹרָה כְּדֵי שֶׁתּוּשַׂם תַּחַת הַסְּאָה אוֹ תַּחַת הַמִּטָּה? הֲלֹא עַל כַּן תּוּשַׂם?
|
|
22
לַיתּ גֵּיר מִדֶּם דַּטשֶׁא דלָא נִתגְּלֶא. ולָא הָוֵא בטוּשׁיָא ולָא מִתגְּלֶא.
|
22
כִּי אֵין דָּבָר נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְאֵין דָּבָר בַּסֵּתֶר אֲשֶׁר אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה.
|
|
23
אִן אנָשׁ אִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
23
אִישׁ אִם יֵשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
|
24
ואֶמַר להוֹן: חֲזָו מָנָא שָׁמעִין אַנתּוֹן. בּהָי כּיָלתָּא דַמכִילִין אַנתּוֹן. מִתּתּכִיל לכוֹן ומִתּתָּוסַף לכוֹן לאַילֵין דּשָׁמעִין.
|
24
וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ מָה אַתֶּם שׁוֹמְעִים. בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים נִמְדָּד לָכֶם, וּמִתּוֹסֵף לָכֶם -- לָכֶם אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים;
|
|
25
מַן דּאִית לֵהּ גֵּיר נִתִיהֶב לֵהּ. ומַן דּלַיתּ לֵהּ אָף הָו דּאִית לֵהּ נִשׁתּקֶל מִנֵּהּ.
|
25
כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
|
משל הזרע הגדל
|
26
ואֶמַר הוָא: הָכַנָּא הִי מַלכּוּתָא דאַלָהָא. אַיך אנָשׁ דּנַרמֶא זַרעָא באַרעָא.
|
26
וְאָמַר: כָּךְ הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים: כְּאִישׁ אֲשֶׁר יָטִיל זֶרַע בָּאֲדָמָה,
|
|
27
ונִדמַך. וַנקוּם בּלִליָא ובאִימָמָא. וזַרעָא נִרבֶּא ונֵארַך. כַּד הוּ לָא יָדַע.
|
27
וְיָישַׁן וְיָקוּם בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, וְהַזֶּרַע יִצְמַח וְיִגְדַּל בְּעוֹד שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ;
|
|
28
אַרעָא גֵיר מַיתְּיָא לֵהּ לפֵארָא ולוּקדַם הָוֵא עֶסבָּא. ובָתרֵהּ שִׁבּלָא. אחרָיַת דֵּין חִטְּתָא משַׁמלַיתָּא בּשִׁבּלָא.
|
28
שֶׁהֲרֵי הָאֲדָמָה מְבִיאָה אֶת הַפְּרִי, וּתְחִלָּה מִתְהַוֶּה עֵשֶׂב, וְאַחֲרָיו הַשִּׁבֹּלֶת, וְבַסּוֹף הַחִטָּה הַשְּׁלֵמָה בַּשִּׁבֹּלֶת.
|
|
29
מָא דַשׁמֶן דֵּין פֵּארָא. מִחדָא אָתיָא מַגּלָא. דּמַטִּי חֲצָדָא.
|
29
וְכַאֲשֶׁר בָּשֵׁל הַפְּרִי, מִיָּד בָּא הַמַּגָּל, כִּי הִגִּיעַ הַקָּצִיר.
|
משל על גרגיר החרדל
|
30
ואֶמַר: למָנָא נדַמֵּיהּ למַלכּוּתָא דאַלָהָא. ובַאינָא מַתלָא נַמתְּלִיהּ.
|
30
וְאָמַר: לְמַה נְּדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? וּבְאֵיזֶה מָשָׁל נַמְשִׁילֶנָּה?
|
|
31
אַיך פּרִדּתָא הִי דּחַרדְּלָא. הָי דּמָא דאִזדּרעַת בּאַרעָא. זעוֹריָא הִי מִן כֻּלהוֹן זַרעוֹנֵא דעַל אַרעָא.
|
31
כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִזְרַע בָּאֲדָמָה, קָטָן הָיָה מִכָּל הַזְּרָעִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
|
|
32
ומָא דאִזדַּרעַת. סָלקָא והָויָא רַבָּא מִן כֻּלהוֹן יַרקוֹנֵא. ועָבדָּא סָוכֵּא רָורְבָתָא. אַיך דּתִשׁכַּח דַּבטֶלָּלָהּ פָּרַחתָא תִשׁכַּן.
|
32
וּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַע הוּא עוֹלֶה וְנַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִכָּל הַשִּׂיחִים וְעוֹשֶׂה עֲנָפִים גְּדוֹלִים, עַד אֲשֶׁר הָעוֹף יָכוֹל לִשְׁכֹּן בְּצִלּוֹ.
|
|
33
בּמַתלֵא דאַיך הָלֵין ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן יֵשׁוּע מַתלֵא אַיך דּמִשׁכּחִין הוָו למִשׁמַע.
|
33
בִּמְשָׁלִים כָּאֵלֶּה דִּבֵּר אִתָּם יֵשׁוּעַ, מְשָׁלִים כְּכָל שֶׁיָּכְלוּ לִשְׁמֹעַ.
|
|
34
וַדלָא מַתלֵא לָא ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן. לתַלמִידָוהי דֵּין בַּינָוהי וַלהוֹן מפַשֶּׁק הוָא כֹל מִדֶּם.
|
34
וּבְלִי מְשָׁלִים לֹא דִּבֵּר אִתָּם, אֲבָל לְתַלְמִידָיו בֵּינוֹ לְבֵינָם בֵּאֵר כָּל דָּבָר.
|
ישוע משקיט סערה
|
35
ואֶמַר להוֹן בּהָו יָומָא ברַמשָׁא: נֶעבַּר לַן לעִברָא.
|
35
וּבַיּוֹם הַהוּא, בָּעֶרֶב, אָמַר לָהֶם: הָבָה נַעֲבֹר אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם.
|
|
36
וַשׁבַקו לכִנשָׁא. ודַברוּהי כַּד בַּספִינתָּא הוּ. וַספִינֵא אחרָניָתָא אִית הוַי עַמהוֹן.
|
36
וְעָזַב אֶת הַהֲמוֹנִים, וְהִסִּיעוּהוּ כְּשֶׁהוּא בַּסְּפִינָה. וּסְפִינוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתָּם.
|
|
37
וַהֲוָת עַלעָלָא רַבּתָא ורוּחָא. וגַללֵא נָפלִין הוָו בַּספִינתָּא. וקַרִיבָא הוָת דּתִתִמלֶא.
|
37
וְנֵעוֹרָה סְעָרָה גְּדוֹלָה וְרוּחַ, וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ לַסְּפִינָה, וּקְרוֹבָה הָיְתָה לְהִתְמַלֵּא.
|
|
38
הוּ דֵין יֵשׁוּע עַל בֵּסָדיָא דמֶך הוָא בחַרתָהּ דַּספִינתָּא. ואֶתָו אַקִּימוּהי ואָמרִין לֵהּ. רַבַּן. לָא בטִיל לָך דּאָבדִּין חנַן.
|
38
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ הָיָה יָשֵׁן עַל כַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. וּבָאוּ וְהֶעִירוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹבְדִים?
|
|
39
וקָם וַכְאָא בּרוּחָא. ואֶמַר ליַמָּא: שׁלִי. זגִיר אַנתּ. ושֶׁליַת רוּחָא. וַהֲוָא נָוחָא רַבָּא.
|
39
וְהוּא קָם, וְגָעַר בָּרוּחַ וְאָמַר לַיָּם: דֹּם! עֲצֹר! וּפָסְקָה הָרוּחַ, וְהָיְתָה דְּמָמָה גְּדוֹלָה.
|
|
40
ואֶמַר להוֹן: למָנָא דַחוּלתָנִין אַנתּוֹן הָכַנָּא. ולַמָנָא לַיִתּ בּכוֹן הַימָנוּתָא.
|
40
וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ מְפֹחָדִים אַתֶּם כָּךְ? וּמַדּוּעַ אֵין בָּכֶם אֱמוּנָה?
|
|
41
וַדחֶלו דֶּחִלתָא רַבּתָא. ואָמרִין הוָו חַד לחַד: מַנּוּ כַי הָנָא. דּרוּחֵא ויַמָּא מִשׁתַּמעִין לֵהּ.
|
41
וְהֵם פָּחֲדוּ פַּחַד רַב וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: מִיהוּ אֵפוֹא זֶה שֶׁהָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ה
גירוש שדים
|
1
ואֶתָא לעִברָא דיַמָּא לאַתרָא דגֶדרָיֵא.
|
1
וּבָא אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, לְאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים.
|
|
2
וכַד נפַק מִן ספִינתָּא. פּגַע בֵּהּ מִן בֵּית קבוּרֵא גַברָא דאִית בֵּהּ רוּחָא טַנפתָא.
|
2
וּכְשֶׁיָּצָא מִן הַסְּפִינָה, פָּגַשׁ בּוֹ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ;
|
|
3
ועָמַר הוָא בֵית קבוּרֵא. וַבשִׁשׁלָתָא אנָשׁ לָא מִשׁכַּח הוָא למֵאסרֵהּ.
|
3
וְהוּא גָּר הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּל אוֹתוֹ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת,
|
|
4
מִטֹּל דּכֹל אֶמַּתי דַּבסוּטמֵא וַבשִׁשׁלָתָא מִתאֲסַר הוָא. שִׁשׁלָתָא מתַבַּר הוָא וסוּטמֵא מפַסֶּק הוָא. ולָא אנָשׁ מִשׁכַּח הוָא למִכבְּשֵׁהּ.
|
4
מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁנִּכְבַּל בִּכְבָלִים וּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת, הָיָה שׁוֹבֵר אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וּמְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעוֹ.
|
|
5
וַבכֻלזבַן בּלִליָא ובאִימָמָא בבֵית קבוּרֵא וַבטוּרֵא אִיתָוהי הוָא. וקָעֵא הוָא וַמצַלֶּף נַפשֵׁהּ בּכֵאפֵא.
|
5
וּבְכָל אֵת, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים, וְהָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים.
|
|
6
כַּד חֲזָא דֵין ליֵשׁוּע מִן רוּחקָא. רהֶט סגֶד לֵהּ:
|
6
כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק, רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,
|
|
7
וַקעָא בקָלָא רָמָא ואֶמַר: מָא לִי ולָך יֵשׁוּע בּרֵהּ דּאַלָהָא מרַימָא. מָומֶא אנָא לָך בּאַלָהָא דלָא תשַׁנקַני.
|
7
וְצָעַק בְּקוֹל גָדוֹל וְאָמַר: מַה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תְּעַנֵּנִי.
|
|
8
אָמַר הוָא לֵהּ גֵּיר: פּוֹק מִן בַּרנָשָׁא רוּחָא טַנפָא.
|
8
כִּי אָמַר לוֹ, צְאִי מִן הָאָדָם רוּחַ טְמֵאָה!
|
|
9
ושַׁאלֵהּ: אַיכַּנָּא שׁמָך. אָמַר לֵהּ: לִגיוֹן שׁמַן. מִטֹּל דּסַגִּיאֵא חֲנַן.
|
9
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: לִגְיוֹן שְׁמֵנוּ, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ.
|
|
10
ובָעֵא הוָא מִנֵּהּ סַגִּי דלָא נשַׁדּרִיוהי לבַר מִן אַתרָא.
|
10
וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֵהוּ אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.
|
|
11
אִית הוָא דֵין תַּמָּן לוָת טוּרָא בַקרָא רַבּתָא דַחֲזִירֵא דרָעיָא.
|
11
הָיָה שָׁם,אֵצֶל הָהָר, עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל -- רוֹעֶה.
|
|
12
ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ הָנוֹן שֵׁאדֵא ואָמרִין: שַׁדַּרַין עַל הָנוֹן חֲזִירֵא. דַּבהוֹן נֶעוֹל.
|
12
וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: שַׁלְּחֵנוּ אֶל הַחֲזִירִים כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס בָּהֶם.
|
|
13
ואַפֶּס להוֹן. וַנפַק רוּחֵא הָלֵין טַנפָתָא. ועַל בַּחֲזִירֵא. ורֶהטַת הָי בַּקרָא לַשׁקִיפָא ונִפלַת בּיַמָּא. אַיך תּרֵין אַלפִין. ואִתחַנַּקו בּיַמָּא.
|
13
וְהִרְשָׁה לָהֶם. וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הַלָּלוּ וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים; וְרָץ הָעֵדֶר אֶל הַצּוּק וְנָפַל לַיָּם, כְּאַלְפַּיִם, וְנֶחְנְקוּ בַּמַּיִם.
|
|
14
והָנוֹן דּרָעֵין הוָו להוֹן עֲרַקו. ואֶמָרו בַּמדִינתָּא ואָף בּקוּריָא. וַנפַקו למֶחזָא מִדֶּם דַּהֲוָא.
|
14
וְהַלָּלוּ שֶׁרָעוּ אוֹתָם בָּרְחוּ, וְאָמְרוּ בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָרִים. וְיָצְאוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁהָיָה,
|
|
15
ואֶתָו לוָת יֵשׁוּע. וַחֲזָאוּהי להָו דּשֵׁאדָוהי כַּד לבִישׁ וַמנַכַּף ויָתֵב. הָו דּאִית הוָא בֵהּ לִגיוֹן וַדחֶלו
|
15
וּבָאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים לָבוּשׁ וְשָׁפוּי וְיוֹשֵׁב -- הוּא שֶׁהָיָה בּוֹ הַלִּגיוֹן -- וּפָחֲדוּ.
|
|
16
ואִשׁתַּעִיו להוֹן הָנוֹן דַּחֲזָו. דּאַיכַּנָּא הֲוָא להָו דּשֵׁאדָוהי ואָף עַל הָנוֹן חֲזִירֵא.
|
16
וְסִפְּרוּ לָהֶם הַלָּלוּ שֶׁרָאוּ, אֵיךְ קָרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם עַל הַחֲזִירִים.
|
|
17
ושַׁרִיו בָּעֵין מִנֵּהּ דּנֵאזַל לֵהּ מִן תּחוּמהוֹן.
|
17
וְהֵחֵלּוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִתְּחוּמָם.
|
|
18
וכַד סלֶק לַספִינתָּא. בָּעֵא הוָא מִנֵּהּ הָו דּשֵׁאדָוהי דּעַמֵּהּ נִהוֶא.
|
18
וְכַאֲשֶׁר עָלָה לַסְּפִינָה, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ זֶה שֶׁהָיוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים לִהִיוֹת אִתּוֹ.
|
|
19
ולָא שַׁבקֵהּ. אֶלָּא אֶמַר לֵהּ: זֶל לבַיתָּך לוָת אנָשַׁיך. ואִשׁתַּעָא להוֹן מִדֶּם דַּעֲבַד לָך מָריָא וּדאִתרַחַם עֲלַיך.
|
19
וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ, אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל אֲנָשֶׁיךָ, וְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ יְהוָֹה וְשֶׁרִחֵם עָלֶיךָ.
|
|
20
ואֶזַּל. ושַׁרִי מַכרֶז בּעֶסרַת מדִינָתָא מִדֶּם דַּעֲבַד לֵהּ יֵשׁוּע. וכֻלהוֹן תַּמִּיהִין הוָו.
|
20
וְהָלַךְ וְהֵחֵל מַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְכֻלָּם תָּמְהוּ.
|
ריפוי האישה הנגעה בבגדו של ישוע ותחיית בתו של יאיר
|
21
וכַד עֲבַר יֵשׁוּע בַּספִינתָּא להָו עִברָא. תּוּב אִתכַנַּשׁו עֲלָוהי כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. כַּד אִיתָוהי עַל יַד יַמָּא.
|
21
וְכַאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ בַּסְּפִינָה אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, שׁוּב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים בִּהְיוֹתוֹ עַל-יַד הַיָּם.
|
|
22
ואֶתָא חַד דַּשׁמֵהּ יוֹאָרָשׁ מִן רַבַּי כּנוּשׁתָּא. וכַד חֲזָיהי. נפַל לוָת רִגלָוהי.
|
22
וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹאָרָשׁ, מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ, נָפַל לְרַגְלָיו
|
|
23
ובָעֵא הוָא מִנֵּהּ סַגִּי ואָמַר לֵהּ: בּרַתי בִּישַׁאִית עֲבִידָא. תָּא סִים אִידָך עֲלֵיהּ. ותִתחלֶם ותִחֶא.
|
23
וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְאֹד וְאָמַר לוֹ: בִּתִּי חוֹלָה מְאֹד. בּוֹא נָא שִׂים יָדְךָ עָלֶיהָ, וְתַבְרִיא וְתִחְיֶה.
|
|
24
ואֶזַל עַמֵּהּ יֵשׁוּע. ודַבִּיק הוָא לֵהּ כִּנשָׁא סַגִּיאָא. וחָבצִין הוָו לֵהּ.
|
24
וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ אִתּוֹ, וְדָבַק אֵלָיו הָמוֹן רַב וּדְחָקוּהוּ.
|
|
25
אַנתּתָא דֵין חֲדָא דאִיתֵיהּ הוָת בּמַרדִּיתָא דַדמָא שׁנִין תַּרתַּעֶסרֵא.
|
25
וְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּזֹב-דָּם שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה --
|
|
26
אַידָּא דסַגִּי סִבלַת מִן אָסָוָתָא סַגִּיאֵא. ואַפּקַת כֹּלמִדֶּם דּאִית לָהּ. ומִדֶּם לָא אִתעַדּרַת. אֶלָּא אָף יַתִּירָאִית אִתאַלצַת.
|
26
אֲשֶׁר סָבְלָה הַרְבֵּה מֵרוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה כָּל מַה שֶׁהָיָה לָהּ, וּמְאוּמָה לֹא נֶעֶזְרָה אֶלָּא אַף סָבְלָה עוֹד יוֹתֵר --
|
|
27
כַּד שִׁמעַת עַל יֵשׁוּע. אֶתַת בּחֶבצָא דכִנשָׁא מִן בֶּסתּרֵהּ. וקִרבַּת לַלבוּשֵׁהּ.
|
27
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה עַל יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאַחֲרָיו בְּדֹחַק הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בִּלְבוּשׁוֹ;
|
|
28
אָמרָא הוָת גֵּיר: דּאָפִן לַלבוּשֵׁהּ קָרבָּא אנָא. חָיָא אנָא.
|
28
כִּי אָמְרָה, אַף אִם בִּלְבוּשׁוֹ אֶגַּע, אֶחְיֶה.
|
|
29
ומִחדָא יֶבשַׁת מעִינָא דַדמָהּ. ואַרגְּשַׁת בּפַגרָהּ דּאִתאַסיַת מִן מחוֹתָהּ.
|
29
וּמִיָּד יָבַשׁ מְקוֹר דָּמָהּ! וְהִרְגִּישָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִנִּגְעָהּ.
|
|
30
יֵשׁוּע דֵּין מִחדָא יִדַע בּנַפשֵׁהּ דּחַילָא נפַק מִנֵּהּ. ואִתִפּנִי לוָת כִּנשָׁא ואֶמַר: מַנּוּ קרֶב למָאנַי.
|
30
אֲבָל יֵשׁוּעַ מִיָּד יָדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁגְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, וּפָנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: מִי נָגַע בִּבְגָדַי?
|
|
31
אָמרִין לֵהּ תַּלמִידָוהי: חָזֵא אַנתּ לכִנשֵׁא דחָבצִין לָך. ואָמַר אַנתּ מַנּוּ קרֶב לִי.
|
31
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַהֲמוֹנִים דּוֹחֲקִים אוֹתְךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר 'מִי נָגַע בִּי'?
|
|
32
וחָאַר הוָא. דנִחזֶא מַנּוּ הָדֵא עֲבַד.
|
32
וְהִבִּיט לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת.
|
|
33
הָי דֵּין אַנתּתָא כַד דַּחִלָא ורַתִּיתָא. דּיִדעַת מָא דַהֲוָא לָהּ. אֶתַת נִפלַת קדָמָוהי. ואֶמרַת לֵהּ כֻּלֵּהּ שׁרָרָא.
|
33
וְהָאִשָּׁה, מְפֹחֶדֶת וְרוֹעֶדֶת -- כִּי יָדְעָה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לָהּ -- בָּאָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת.
|
|
34
הוּ דֵין אֶמַר לָהּ: בּרַתי. הַימָנוּתֵכי אַחְיָתֵכי. זֶלי בַּשׁלָמָא. וַהוַיתּי חֲלִימָא מִן מַחוֹתֵכי.
|
34
אַךְ הוּא אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וַהֲיִי בְּרִיאָה מִנִּגְעֵךְ.
|
|
35
ועַד הוּ ממַלֶּל. אֶתָו מִן דּבֵית רַבּ כּנּוּשׁתָּא ואָמרִין: דּבַרתָך מִיתַת. למָנָא מִכֵּיל מַעמֶל אַנתּ למַלְפָנָא.
|
35
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וּבָאוּ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: בִּתְּךָ מֵתָה. לָמָּה אֵפוֹא מַטְרִיחַ אַתָּה אֶת הַמּוֹרֶה?
|
|
36
יֵשׁוּע דֵּין שׁמַע למִלתָא דאֶמַרו. ואֶמַר להָו רַבּ כּנוּשׁתָּא: לָא תִדחַל. בַּלחוֹד הַימֶן.
|
36
יֵשׁוּעַ שָׁמַע אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ, וְאָמַר לְרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת: אַל תִּירָא; רַק הַאֲמֵן.
|
|
37
ולָא שׁבַק לאנָשׁ דּנֵאזַל עַמֵּהּ. אֶלָּא לשִׁמעוֹן כֵּאפָא וַליַעקוֹב וַליוֹחַנָּן אַחוּהי דּיַעקוֹב.
|
37
וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָלֶכֶת עִמּוֹ, אֶלָּא לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב.
|
|
38
ואֶתָו לבַיתָּא דהָו רַבּ כּנוּשׁתָּא. וַחֲזָא דַרהִיבִין ובָכֵין ומַיללִין.
|
38
וּבָאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְרָאָה שֶׁהֵם בְּהוּלִים וּבוֹכִים וּמְיַלְּלִים
|
|
39
ועַל. ואֶמַר להוֹן: מָנָא רהִיבִין אַנתּוֹן ובָכֵין. טלִיתָא לָא מִיתַת. אֶלָּא דַמכָּא הִי.
|
39
וְנִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם בְּהוּלִים וּבוֹכִים? הַנַּעֲרָה לֹא מֵתָה, אֶלָּא יְשֵׁנָה הִיא.
|
|
40
וגָחכִּין הוָו עֲלָוהי. הוּ דֵין יֵשׁוּע אַפֶּק לכֻלהוֹן. וַדבַר לאַבוּהּ דַּטלִיתָא וּלִאמָּהּ וַלהָנוֹן דּעַמֵּהּ. ועַל לאַיכָּא דרַמיָא הוָת טלִיתָא.
|
40
וְהֵם צָחֲקוּ לוֹ. בְּרַם הוּא יֵשׁוּעַ הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְלָקַח אֶת אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת אִמָּהּ, וְאֶת הַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַנַּעֲרָה.
|
|
41
ואֶחַד בּאִידָהּ דַּטלִיתָא. ואֶמַר לָהּ: טלִיתָא קוּמי.
|
41
וְאָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: נַעֲרָה, קוּמִי!
|
|
42
ובַר שָׁעתֵהּ קָמַת טלִיתָא וַמהַלכָא הוָת. אִיתֵיהּ הוָת גֵּיר בַּרת שׁנִין תַּרתַּעֶסרֵא. ומִתּדַּמרִין הוָו דּוּמָּרָא רַבָּא.
|
42
וּבוֹ בָּרֶגַע קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה; שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ פְּלִיאָה רַבָּה.
|
|
43
ופַקֶּד אִנּוֹן סַגִּי דלָא אנָשׁ נֶדַּע הָדֵא ואֶמַר דּנִתּלוּן לָהּ למִלעַס.
|
43
וְצִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף לְבַל יֵדַע זֹאת אִישׁ, וְאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ו
אין נביא בעירו
|
1
וַנפַק מִן תַּמָּן ואֶתָא לַמדִינתָּה. ודַבִּיקִין הוָו לֵהּ תַּלמִידָוהי.
|
1
וְיָצָא מִשָּׁם וּבָא לְעִירוֹ, וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו.
|
|
2
וכַד הֲוָת שַׁבּתָא. שַׁרִי למַלָּפוּ בַכנוּשׁתָּא. וסַגִּיאֵא דַשׁמַעו אִתּדַּמַּרו ואָמרִין הוָו: אַימִכָּא לֵהּ הָלֵין להָנָא. ואַידָּא הִי חִכִמתָא דאִתיַהבַּת לֵהּ. דּחַילֵא דאַיך הָלֵין בּאִידָוהי נִהווֹן.
|
2
וּכְשֶׁהָיְתָה הַשַּׁבָּת, הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת; וְרַבִּים שֶׁשָּׁמְעוּ, הִתְפַּלְּאוּ וְאָמְרוּ: מֵאַיִן לוֹ לָזֶה אֵלֶּה? וְאֵיזוֹ הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, שֶׁגְּבוּרוֹת כָּאֵלֶּה נַעֲשׂוֹת עַל-יָדוֹ?
|
|
3
לָא הוָא הָנָא נַגָּרָא ברָהּ דּמַריַם. ואַחוּהי דּיַעקוֹב וַדיוֹסֵא ודַיהוּדָא וַדשִׁמעוֹן. ולָא הָא אַחוָתֵהּ תּנָן לוָתַן. ומִתכַּשׁלִין הוָו בֵּהּ.
|
3
הַאֵין זֶה הַנַגָּר בֶּן מִרְיָם, וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסִי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן? וְהִנֵּה הַאֵין אַחְיוֹתָיו כָּאן אִתָּנוּ? וְהֵם נִכְשְׁלוּ בּוֹ.
|
|
4
ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: לַיתּ נבִיָּא דַצעִיר אֶלָּא בַמדִינתֵּהּ ובֵית אחיָנָוהי וַבבַיתֵּהּ.
|
4
וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ וּבֵין קִרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ.
|
|
5
ולָא מִשׁכַּח הוָא דנֶעבֶּד תַּמָּן אָפלָא חַד חַילָא. אֶלָּא אִן דּעַל כּרִיהֵא קַלִּיל סָם אִידֵהּ ואַסִּי.
|
5
וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם אַף לֹא גְּבוּרָה אַחַת, אֶלָּא רַק עַל חוֹלִים מְעַטִּים שָׂם יָדוֹ וְרִפֵּא;
|
|
6
ומִתּדַּמַּר הוָא בחַסִּירוּת הַימָנוּתהוֹן. ומִתכּרֶך הוָא בקוּריָא. כַּד מַלֶּף.
|
6
וְתָמֵהַּ הָיָה עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם. וְהוּא סָבַב בַּכְּפָרִים וְלִמֵּד.
|
ישוע שולח את שנים-עשר השליחים
|
7
וַקרָא לַתרֶעסַרתֵּהּ. ושַׁרִי דַנשַׁדַּר אִנּוֹן תּרֵין תּרֵין. ויַהב להוֹן שׁוּלטָנָא עַל רוּחֵא טַנפָתָא דנַפּקוּן.
|
7
וְקָרָא לַשְּׁנֵים-עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְנָתַן לָהֶם שִׁלְטוֹן עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגָרְשָׁן;
|
|
8
ופַקֶּד אִנּוֹן דּלָא נִשִׁקלוּן מִדֶּם לאוּרחָא אֶלָּא אִן שַׁבטָא בַלחוֹד. לָא תַרמָלָא. ולָא לַחמָא ולָא נחָשָׁא בכִיסַיהוֹן.
|
8
וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ זוּלַת מַקֵּל בִּלְּבַד; לֹא תַּרְמִיל וְלֹא לֶחֶם וְלֹא נְחֹשֶׁת בְּאַרְנְקֵיהֶם,
|
|
9
אֶלָּא נִסִאנוּן טֶלָּרֵא. ולָא נִלבּשׁוּן תַּרתֵּין כּוֹתִּיניָן.
|
9
אֶלָּא שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת.
|
|
10
ואֶמַר להוֹן: לאַינָא בַיתָּא דעָאלִין אַנתּוֹן. תַּמָּן הֲוָו עֲדַמָּא דנָפקִין אַנתּוֹן מִן תַּמָּן.
|
10
וְאָמַר לָהֶם: לְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁם הֱיוּ עַד אֲשֶׁר תֵּצְאוּ מִשָּׁם.
|
|
11
וכֹל מַן דּלָא נקַבּלוּנָכוֹן ולָא נִשִׁמעוּנָכוֹן. מָא דנָפקִין אנתּוֹן מִן תַּמָּן. פֶּצו חֶלָּא דַבתַחתָּיָא דרִגלַיכּוֹן לסָהֲדּוּתהוֹן. ואָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּנִהוֶא נִיח לַסדוֹם וַלעָמוֹרָא ביָומָא דדִינָא אָו לַמדִינתָּא הָי.
|
11
וְכָל מִי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, בְּעֵת צֵאתְכֶם מִשָּׁם נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם. וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לִסְדוֹם וְלַעֲמוֹרָה בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
|
|
12
וַנפַקו הוָו ואַכרֶזו דַּנתוּבוּן.
|
12
וְיָצְאוּ וְהִכְרִיזוּ לְמַעַן יָשׁוּבוּ;
|
|
13
ושֵׁאדֵא סַגִּיאֵא מַפּקִין הוָו. ומָשׁחִין הוָו בּמִשׁחָא כרִיהֵא סַגִּיאֵא ומַאסֵין הוָו.
|
13
וְגֵרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים, וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפּאוּ אוֹתָם.
|
מות יוחנן המטביל
|
14
וַשׁמַע הֵרוֹדֶס מַלכָּא עַל יֵשׁוּע. אִתִידַע הוָא לֵהּ גֵּיר שׁמֵהּ. ואֶמַר הוָא: יוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא קָם מִן בֵּית מִיתֵא. מִטֹּל הָנָא חַילֵא מִסתַּערִין בֵּהּ.
|
14
וְשָׁמַע הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ עַל יֵשׁוּע -- כִּי נוֹדַע לוֹ שְׁמוֹ -- וְאָמַר: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִבֵּין הַמֵּתִים, לָכֵן גְּבוּרוֹת נַעֲשׂוֹת בּוֹ.
|
|
15
אחרָנֵא אָמרִין הוָו: דּאֵלִיָּא הוּ. וַאחרָנֵא: דַנביָּא הוּ אַיך חַד מִן נבִיֵּא.
|
15
אֲחֵרִים אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ הוּא; וַאֲחֵרִים -- נָבִיא הוּא, כְּאֶחָד מֵהַנְּבִיאִים.
|
|
16
כַּד שׁמַע דֵּין הֵרוֹדֶס. אֶמַר: יוֹחַנָּן הָו דּאֶנָא פִסקֵת רֵשֵׁהּ. הוּ קָם מִן בֵּית מִיתֵא.
|
16
אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: יוֹחָנָן אֲשֶׁר אֲנִי כָּרַתִּי אֶת רֹאשׁוֹ -- הוּא קָם מִבֵּין הַמֵּתִים.
|
|
17
הוּ גֵיר הֵרוֹדֶס שַׁדַּר הוָא אַחדֵּהּ ליוֹחַנָּן. ואַרמיֵהּ בֵּית אַסִּירֵא מִטֹּל הֵרוֹדִּיָּא אַנתַּת פִילִיפּוֹס אַחוּהי. הָי דַּנסַב.
|
17
שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹרְדוֹס שָׁלַח וְתָפַס אֶת יוֹחָנָן וְהִשְׁלִיכוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂא אוֹתָהּ;
|
|
18
אָמַר הוָא גֵיר יוֹחַנָּן להֵרוֹדֶס: דּלָא שַׁלִּיט לָך דּתִסַּב אַנתַּת אַחוּך.
|
18
כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס, לֹא מֻתָּר לְךָ לָשֵׂאת אֵת אֵשֶׁת אָחִיךָ.
|
|
19
הִי דֵין הֵרוֹדִּיָּא לחִימָא הוָת לֵהּ וצָביָא הוָת למִקטלֵהּ. ולָא מִשׁכּחָא הוָת.
|
19
וְהִיא הוֹרוֹדְיָה שָׂנְאָה אוֹתוֹ וְרָצְתָה לְהָרְגוֹ וְלֹא יָכְלָה,
|
|
20
הֵרוֹדֶס גֵּיר דָּחֵל הוָא מִן יוֹחַנָּן עַל דּיָדַע הוָא דגַברָא הו זַדִּיקָא וקַדִּישָׁא וַמנַטַּר הוָא לֵהּ. וסַגִּיאָתָא שָׁמַע הוָא לֵהּ ועָבֵד. ובַסִּימָאִית שָׁמַע הוָא לֵהּ.
|
20
כִּי הוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן, בַּאֲשֶׁר יָדַע שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ -- וְשָׁמַר עָלָיו. וְרַבּוֹת שָׁמַע אוֹתוֹ וְעָשָׂה, וּבַהֲנָאָה הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ.
|
|
21
וַהֲוָא יָומָא יִדִיעָא. כַּד הֵרוֹדֶס בּבֵית יַלדֵּהּ חֲשָׁמִיתָא עֲבַד הוָא לרָורְבָנָוהי וַלכִיליָרכֵּא וַלרֵשֵׁא דַגלִילָא.
|
21
וּבָא יוֹם מְסֻיָּם, כַּאֲשֶׁר הוֹרְדוֹס עָשָׂה בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל.
|
|
22
ועֶלַּת בַּרתָהּ דּהֵרוֹדִּיָּא רַקדַּת. ושִׁפרַת לֵהּ להֵרוֹדֶס ולַאילֵין דַּסמִיכִין עַמֵּהּ. ואֶמַר מַלכָּא לַטלִיתָא: שׁאַלי מֵני מִדֶּם דּצָביָא אַנתּי. ואֶתֶּל לֵכי.
|
22
וְנִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ לַּנַּעֲרָה: בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי, וְאֶתֵּן לָךְ.
|
|
23
וִימָא לָהּ: דּמִדֶּם דּתִשִׁאלִיני אֶתֶּל לֵכי עֲדַמָּא לפִלגָּהּ דּמַלכּוּתי.
|
23
וְנִשְׁבַּע לָהּ: מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ, עַד חֲצִי מַלְכוּתִי.
|
|
24
הִי דֵין נִפקַת ואָמרָא לאִמָּהּ: מָנָא אֶשִׁאלִיוהי. אָמרָא לָהּ: רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא.
|
24
וְהִיא יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: מָה אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? אָמְרָה לָהּ: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל.
|
|
25
ומִחדָא עֶלַּת בַּבטִילוּתָא לוָת מַלכָּא. ואָמרָא לֵהּ: צָביָא אנָא בהָדֵא שָׁעתָא דתִתֶּל לִי עַל פִּינכָא רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא.
|
25
וּמִיָּד נִכְנְסָה בְּנֶחְרָצוּת אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: אֲנִי רוֹצָה בָּזֶה הָרֶגַע שֶׁתִּתֵּן לִי עַל צַלַּחַת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל.
|
|
26
וכֶריַת לֵהּ סַגִּי למַלכָּא. מִטֹּל דֵּין מָומָתָא ומִטֹּל סמִיכֵא לָא צבָא דנִגִלזִיהּ.
|
26
וְהִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אֲבָל בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים, לֹא רָצָה לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה,
|
|
27
אֶלָּא מִחדָא שַׁדַּר מַלכָּא אִספּוּקלַטרָא. וַפקַד דּנַיתֶּא רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן. ואֶזַל. פַּסקֵהּ רֵשֵׁהּ דּיוֹחַנָּן בֵּית אַסִּירֵא.
|
27
אֶלָּא מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ זָקִיף וְצִוָּה שֶׁיָּבִיא אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן וְהוּא הָלַךְ וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים,
|
|
28
ואַיתִּי בפִינכָא. ויַהב לַטלִיתָא. והִי טלִיתָא יֶהבַּת לאִמָּהּ.
|
28
וְהֵבִיא וְנָתַן לַנַּעֲרָה; וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה לְאִמָּהּ.
|
|
29
וַשׁמַעו תַּלמִידָוהי. ואֶתָו שׁקַלו שׁלַדֵּהּ. וסָמו בּבֵית קבוּרָא.
|
29
וְשָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, וּבָאוּ וְלָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וְשָׂמוּהָ בְּבֵית קֶבֶר.
|
ישוע מאכיל חמשת אלפים איש
|
30
ואִתכַּנַּשׁו שׁלִיחֵא לוָת יֵשׁוּע. ואֶמַרו לֵהּ כֹּל מָא דַעֲבַדו וכֹלמָא דאַלֶּפו.
|
30
וְהִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁלִיחִים אֵצֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ וְכָל שֶּׁלִּמְּדוּ.
|
|
31
ואֶמַר להוֹן: תָּו לכוֹן נֵאזַל לדַברָא בַלחוֹדַין. ואִתּתּנִיחו קַלִּיל. אִית הוָו גֵּיר סַגִּיאֵא דאָזלִין ואָתֵין. ולַיתּ הוָא להוֹן אַתרָא אָפלָא למֵאכַל.
|
31
וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ נֵלֵךְ לַמִּדְבָּר לְבַדֵּנוּ וְנוּחוּ מְעַט; כִּי רַבִּים הָיוּ הַהוֹלְכִים וּבָאִים וְלֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל.
|
|
32
ואֶזַלו לאַתרָא חוּרבָּא בַספִינתָּא בַלחוֹדַיהוֹן.
|
32
וְנָסְעוּ לְמָקוֹם שׁוֹמֵם בַּסְּפִינָה לְבַדָּם.
|
|
33
וַחֲזָו אִנּוֹן סַגִּיאֵא כַד אָזלִין. ואֶשׁתָּודַּעו אִנּוֹן. וַביַבשָׁא רהֶטו מִן כֻּלהֵין מדִינָתָא. קַדּמוּהי לתַמָּן.
|
33
וְרָאוּ אוֹתָם רַבִּים בְּצֵאתָם וְהִכִּירוּ אוֹתָם, וּבַיַּבָּשָׁה רָצוּ מִכָּל הֶעָרִים וְהִקְדִּימוּהוּ לְשָׁם.
|
|
34
וַנפַק יֵשׁוּע. חֲזָא כִנשֵׁא סַגִּיאֵא ואִתרַחַם עֲלַיהוֹן. דּדַמֵין הוָו לעֶרבֵּא דלַיתּ להוֹן רָעיָא. ושַׁרִי הוָא למַלָּפוּ אִנּוֹן סַגִּיאָתָא.
|
34
וְיָצָא יֵשׁוּעַ, רָאָה אֶת הַהֲמוֹנִים הָרַבִּים וְרִחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי דּוֹמִים הָיוּ לְצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רוֹעֶה. וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים.
|
|
35
וכַד הֲוָא עִדָּנָא סַגִּיאָא קרֶבו לוָתֵהּ תַּלמִידָוהי ואָמרִין לֵהּ: הָנָא אַתרָא חוּרבָּא הו. ועִדָּנָא סַגִּי.
|
35
וּכְשֶׁהָיְתָה הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: הַמָּקוֹם הַזֶּה שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת.
|
|
36
שׁרִי אִנּוֹן דּנֵאזלוּן לאָגוּרסֵא דַחֲדָרַין וַלקוּריָא. ונִזבּנוּן להוֹן לַחמָא. לַיתּ להוֹן גֵּיר מִדֶּם למֵאכַל.
|
36
שַׁלַּח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ לַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר סְבִיבֵנוּ וְלַכְּפָרִים וְיִקְנוּ לָהֶם לֶחֶם, כִּי אֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל.
|
|
37
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: הַבו להוֹן אַנתּוֹן למִלעַס. אָמרִין לֵהּ: נֵאזַל נִזבֶּן דּמַאתֵּין דֵּינָרֵין לַחמָא. ונִתֶּל להוֹן לָעסִין.
|
37
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל אָמְרוּ לוֹ: הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָרִים וְנִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל?
|
|
38
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: זֶלו חֲזָו. כּמָא לַחמִין אִית לכוֹן הָרכָּא. וכַד חֲזָו. אָמרִין לֵהּ: חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נוּנִין.
|
38
וְהוּא אָמַר לָהֶם: לְכוּ רְאוּ כַּמָּה לְחָמִים יֵשׁ לָכֶם כָּאן. וּכְשֶׁרָאוּ, אָמְרוּ לוֹ: חֲמִשָּׁה לְחָמִים וּשְׁנֵי דָּגִים.
|
|
39
וַפקַד להוֹן דּנַסִמכוּן לכֹל אנָשׁ סמָכִין סמָכִין עַל עֶסבָּא.
|
39
וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב כָּל אִישׁ חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת עַל הָעֵשֶׂב.
|
|
40
ואִסתּמֶכו סמָכִין סמָכִין דּמָאא מָאא וַדחַמשִׁין חַמשִׁין.
|
40
וְהֵסֵבּוּ חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת שֶׁל מֵאָה מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים.
|
|
41
וַנסַב הָנוֹן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נוּנִין. וחָר בַּשׁמַיָּא ובַרֶך וַקצָא לַחמָא. ויַהב לתַלמִידָוהי דַּנסִימוּן להוֹן. והָנוֹן תּרֵין נוּנִין פַּלֶּג לכֻלהוֹן.
|
41
וְלָקַח אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים וּשְׁנֵי הַדָּגִים, וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, וּבֵרֵךְ וּבָצַע אֶת הַלֶּחֶם, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּשִׂימוּ לִפְנֵיהֶם; וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם.
|
|
42
ואֶכַלו כֻּלהוֹן. וַסבַעו.
|
42
וְאָכְלוּ כֻּלָּם וְשָׂבְעוּ.
|
|
43
וַשׁקַלו קצָיֵא תרֶעסַר קוֹפִינִין כַּד מלֵין. ומִן נוּנֵא.
|
43
וְלָקְחוּ אֶת הַפְּתוֹתִים, שְׁנֵים-עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, וּמִן הַדָּגִים.
|
|
44
אִיתַיהוֹן הוָו דֵּין דּאֶכַלו לַחמָא חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין.
|
44
וַאֲשֶׁר אָכְלוּ אֶת הַלֶּחֶם הָיוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים.
|
הליכה על פני המים
|
45
ומִחדָא אַלַּץ לתַלמִידָוהי דּנִסקוּן לַספִינתָּא: ונֵאזלוּן קדָמָוהי לעִברָא לבֵית צַיָּדָא. עַד שָׁרֵא הוּ לכִנשֵׁא.
|
45
וּמִיָּד הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלִנְסֹעַ לְפָנָיו אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, לְבֵית צַיְדָא, עַד שֶׁהוּא יְשַׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים.
|
|
46
וכַד שׁרָא אִנּוֹן. אֶזַּל לטוּרָא לַמצַלָּיוּ.
|
46
וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלַּח אוֹתָם, הָלַךְ לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.
|
|
47
כַּד הֲוָא דֵין רַמשָׁא. ספִינתָּא אִיתֵהּ הוָת מֶצעַת יַמָּא. והוּ בַלחוֹדָוהי עַל אַרעָא.
|
47
כִּהְיוֹת עֶרֶב הָיְתָה הַסְּפִינָה בְּאֶמְצַע הַיָּם, וְהוּא לְבַדּוֹ עַל הַיַּבָּשָׁה.
|
|
48
וַחֲזָא אִנּוֹן דּמִשׁתַּנקִין כַּד רָדֵין. רוּחָא גֵיר לוּקבַלהוֹן הוָת. וַבמַטַּרתָא רבִיעָיתָּא דלִליָא אֶתָא לוָתהוֹן יֵשׁוּע כַּד מהַלֶּך עַל מַיָּא. וצָבֵא הוָא דנֶעבַּר אִנּוֹן.
|
48
וְרָאָה אוֹתָם מִתְעַנִּים בַּשַּׁיִט, כִּי הָרוּחַ הָיְתָה נֶגְדָּם; וּבָאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מְהַלֵּךְ עַל הַמַּיִם וְרָצָה לַעֲבֹר אוֹתָם.
|
|
49
הִנּוֹן דֵּין חֲזָאוּהי דַּמהַלֶּך עַל מַיָּא. וַסבַרו להוֹן דּחֶזוָא הוּ דַּגָּלָא וַקעָו.
|
49
אֲבָל הֵם רָאוּהוּ מְהַלֵּךְ עַל הַמַּיִם, וְחָשְׁבוּ שֶׁמַּרְאֵה תַּעְתּוּעִים הוּא, וְצָעֲקוּ;
|
|
50
כֻּלהוֹן גֵּיר חֲזָאוּהי. וַדחֶלו. ובַר שָׁעתֵהּ מַלֶּל עַמהוֹן ואֶמַר להוֹן: אִתלַבַּבו. אֶנָא אנָא. לָא תִדִחלוּן.
|
50
כִּי כֻּלָּם רָאוּהוּ וּפָחֲדוּ וּמִיָּד דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר לָהֶם: הִתְעוֹדְדוּ, אֲנִי הוּא; אַל תִּירָאוּ.
|
|
51
וַסלֶק לוָתהוֹן לַספִינתָּא. ושֶׁליַת רוּחָא. וטָב מִתּדַּמרִין הוָו ותַהִירִין בּנַפשְׁהוֹן.
|
51
וְעָלָה אֲלֵיהֶם לַסְּפִינָה, וְשָׁקְטָה הָרוּחַ. וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ מְאֹד וְתָמְהוּ בִּלְבָבָם,
|
|
52
לָא גֵיר אִסתַּכַּלו הוָו מִן לַחמָא הָו. מִטֹּל דּלִבּהוֹן מעַבַּי הוָא.
|
52
כִּי לֹא הֵבִינוּ מִן הַלֶּחֶם מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּם אָטוּם הָיָה.
|
ריפוי חולים בגינוסר
|
53
וכַד עֲבַרו עִברָא. אֶתָו לאַרעָא דגֵנֵסָר.
|
53
וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, בָּאוּ לְאֶרֶץ גִּנֵּסָר
|
|
54
וכַד נפַק מִן ספִינתָּא. בַּר שָׁעתֵהּ אִסתַּכּלוּהי אנָשַׁי אַתרָא.
|
54
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הַסְּפִינָה, מִיָּד הִכִּירוּהוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוּם.
|
|
55
וַרהֶטו בּכֻלָּהּ אַרעָא הָי. ושַׁרִיו למַיתָּיוּ לאַילֵין דּבִישׁ בּישׁ עֲבִידִין כַּד שׁקִילִין להוֹן בּעַרסָתָא. לאַיכָּא דשָׁמעִין הוָו דּאִיתָוהי.
|
55
וְרָצוּ בְּכָל הָאָרֶץ הַהִיא וְהֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים מְאֹד כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אוֹתָם בְּמִטּוֹת לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם.
|
|
56
ואַיכָּא עָאֵל הוָא לקוּריָא ולַמדִינָתָא. בּשׁוּקֵא סָימִין הוָו כּרִיהֵא ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ דּאָף לכֶנפָא דַלבוּשֵׁהּ נִקִרבוּן. וכֻלהוֹן אַילֵין דּקָרבִּין הוָו לֵהּ. מִתאַסֵּין הוָו.
|
56
וּלְאָן שֶׁנִּכְנַס לַכְּפָרִים וְלֶעָרִים, שָׂמוּ אֶת הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּגְּעוּ גַּם אִם בִּכְנַף בִּגְדוֹ; וְכָל אֲשֶׁר נָגְעוּ בּוֹ נִרְפְּאוּ.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה