הבשורה על-פי מרקוס
פרק ז
מסורת הזקנים
|
1
וַכנָשׁו לוָתֵהּ פּרִישֵׁא וסָפרֵא דאֶתָו מִן אוֹרִשׁלֶם.
|
1
וְהִתקַהֲלוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִירוּשָׁלַיִם.
|
|
2
וַחֲזָו אנָשִׁין מִן תַּלמִידָוהי דּאָכלִין לַחמָא כַד לָא משָׁגָן אִידַיהוֹן ואִתעַדַּלו.
|
2
וְרָאוּ הֵם אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁאוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת, וְהוֹכִיחוּ אוֹתָם;
|
|
3
כֻּלהוֹן גֵּיר יהוּדָיֵא וַפרִישֵׁא אִן הוּ דַבטִילָאִית לָא משִׁיגִין אִידַיהוֹן. לָא לָעסִין. מִטֹּל דּאַחִידִין מַשִׁלמָנוּתָא דקַשִּׁישֵׁא.
|
3
שֶׁכֵּן כָּל הַיְּהוּדִים וְהַפְּרוּשִׁים אִם אֵינָם רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בְּהַקְפָּדָה, אֵינָם אוֹכְלִים; כִּי מַחֲזִיקִים הֵם בְּמָסֹרֶת הַזְּקֵנִים
|
|
4
ומִן שׁוּקָא אִן לָא עָמדִּין. לָא לָעסִין. וסַגִּיאָתָא אחרָניָתָא אִית אַילֵין דּקַבֶּלו דּנִטרוּן. מַעמוֹדיָתָא דכָסֵא וַדקִסטֵא וַדמָאנַי נחָשָׁא וַדעַרסָתָא.
|
4
וּמִן הַשּׁוּק אִם אֵינָם טוֹבְלִים אֵינָם אוֹכְלִים. וְיֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁקִּבְּלוּ לִשְׁמֹר: טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּמִטּוֹת.
|
|
5
ושַׁאלוּהי סָפרֵא וַפרִישֵׁא: למָנָא תַלמִידַיך לָא מהַלכִין אַיך מַשִׁלמָנוּתָא דקַשִּׁישֵׁא. אֶלָּא כַד לָא משָׁגָן אִידַיהוֹן אָכלִין לַחמָא.
|
5
וּשְׁאָלוּהוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים: מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ נוֹהֲגִים לְפִי מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים, אֶלָּא אוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת?
|
|
6
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: שַׁפִּיר אִתנַבִּי עֲלַיכּוֹן אֵשַׁעיָא נבִיָּא נָסבַּי בּאַפֵּא. אַיך דַּכתִיב: דּעַמָּא הָנָא בסִפוָתֵהּ הוּ מיַקַּר לִי. לִבּהוֹן דֵּין סַגִּי רַחִיק מֵני.
|
6
וְהוּא אָמַר לָהֶם: מַעֲמִידֵי-פָּנִים, הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, כַּכָּתוּב: 'הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מְאֹד מִמֶּנִּי.
|
|
7
וַסרִיקָאִית דָּחלִין לִי. כַּד מַלפִין יוּלפָנֵא דפוּקדָּנֵא דַבנַינָשָׁא.
|
7
וְלַשָּׁוְא יְרֵאִים אוֹתִי, בְּלַמְּדָם לִמּוּדֵי מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם';
|
|
8
שׁבַקתּוֹן גֵּיר פּוּקדָּנָא דאַלָהָא. ואַחִידִין אנתּוֹן מַשִׁלמָנוּתָא דַבנַינָשָׁא מַעמוֹדיָתָא דכָסֵא וַדקִסטֵא. וסַגִּיאָתָא אַילֵין דַּלהָלֵין דָּמיָן.
|
8
כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּמַחֲזִיקִים אַתֶּם בְּמָסֹרֶת בְּנֵי אָדָם, טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים, וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה.
|
|
9
אָמַר להוֹן: שַׁפִּיר טָלמִין אנתּוֹן פּוּקדָּנָא דאַלָהָא. דַּתקִימוּן מַשִׁלמָנוּתכוֹן.
|
9
אָמַר לָהֶם: יָפֶה מְפִירִים אַתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מָסָרְתְּכֶם!
|
|
10
מוּשֵׁא גֵיר אֶמַר: יַקַּר לאַבוּך וּלאִמָּך. ומַן דַּמצַחֶא לאַבָא אָו לאִמָּא. מָותָּא נמוּת.
|
10
שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת',
|
|
11
אַנתּוֹן דֵּין אָמרִין אנתּוֹן: אִן נֵאמַר גַּברָא לאַבוּהי אָו לאִמֵּהּ: קוּרבָּני מִדֶּם דּמֵני תֵּאתַר.
|
11
אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים 'אִם יֹאמַר אִישׁ לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ, קָרְבָּנִי מַה שֶּׁתַּרְוִיחַ מִמֶּנִּי';
|
|
12
ולָא שָׁבקִין אנתּוֹן לֵהּ דּנֶעבֶּד מִדֶּם לאַבוּהי אָו לאִמֵּהּ.
|
12
וְאֵינְכֶם מַנִּיחִים לוֹ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ,
|
|
13
ומַסלֵין אנתּוֹן מִלתָא דאַלָהָא מִטֹּל מַשִׁלמָנוּתכוֹן דּאַשׁלִמתּוֹן. וַדְּדָמיָן להָלֵין סַגִּיאָתָא עָבדִּין אנתּוֹן.
|
13
וְדוֹחִים אַתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בִּגְלַל מָסָרְתְּכֶם שֶׁמְּסַרְתֶּם; וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה עוֹשִׂים אַתֶּם.
|
|
14
וַקרָא יֵשׁוּע לכִנשָׁא כֻלֵּהּ. ואֶמַר להוֹן: שׁוּמעוּני כֻּלכוֹן ואִסתַּכַּלו.
|
14
וְקָרָא יֵשׁוּעַ לְכָל הֶהָמוֹן וְאָמַר לָהֶם: שֶׁמָעוּנִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.
|
|
15
לַיתּ מִדֶּם דַּלבַר מִן בַּרנָשָׁא הוּ ועָאֵל לֵהּ. דּמִשׁכַּח מסַיֶּב לֵהּ. אֶלָּא מִדֶּם דּנָפֵק מִנֵּהּ. הָו הוּ מסַיֶּב לבַרנָשָׁא.
|
15
אֵין דָּבָר שֶׁמִּחוּץ לָאָדָם וְנִכְנַס בּוֹ שֶׁיָּכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם.
|
|
16
מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע.
|
16
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
|
|
17
כַּד דֵּין עַל יֵשׁוּע לבַיתָּא מִן כִּנשָׁא. שַׁאלוּהי תַּלמִידָוהי עַל מַתלָא הָו.
|
17
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה מִן הֶהָמוֹן, שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו עַל הַמָּשָׁל הַהוּא.
|
|
18
אָמַר להוֹן: הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן עַטלִין אנתּוֹן. לָא יָדעִין אנתּוֹן דּכֹל מִדֶּם דּמִן לבַר עָאֵל לבַרנָשָׁא. לָא מִשׁכַּח מסַיֶּב לֵהּ.
|
18
אָמַר לָהֶם: הֲכִי אַף אַתֶּם קְשֵׁי הֲבָנָה? הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּבַּחוּץ נִכְנָס לְתוֹךְ הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ?
|
|
19
דּלָא הוָא ללִבֵּהּ עָאֵל. אֶלָּא לכַרסֵהּ. ומִשׁתּדֶא בתַדכִּיתָא. דַּמדַכּיָא כֻלָּהּ מֵאכוּלתָּא.
|
19
כִּי לֹא אֶל לִבּוֹ נִכְנָס, אֶלָּא אֶל כְּרֵסוֹ, וּמוּטָל בַּטִּהוּר הַמְטַהֵר אֶת כָּל הָאֹכֶל.
|
|
20
מִדֶּם דֵּין דּנָפֵק מִן בַּרנָשָׁא הָו הוּ מסַיֶּב לבַרנָשָׁא.
|
20
אֲבָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם;
|
|
21
מִן לגָו גֵּיר מִן לִבָּא דַבנַינָשָׁא נָפקָן מַחשׁבָתָא בִישָׁתָא. גָּורָא. זָניוּתָא. גַּנָּבוּתָא. קִטלָא.
|
21
כִּי מִבִּפְנִים, מִלֵּב בְּנֵי הָאָדָם, יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, נִאוּף, זְנוּת, גְּנֵבָה, רֶצַח,
|
|
22
עָלוֹבוּתָא. בִּישׁוּתָא. נִכלָא. צַחנוּתָא. עַינָא בִישׁתָּא. גּוּדָּפָא. שַׁבהֲרָנוּתָא. שָׁטיוּתָא.
|
22
חָמָס, רִשְׁעָה, רְמִיָּה, זִמָּה, עַיִן רָעָה, גִּדּוּף, גַּאֲוָה, סִכְלוּת.
|
|
23
הָלֵין כֻּלהֵין בִּישָׁתָא מִן לגָו הוּ נָפקָן. וַמסַיבָן לֵהּ לבַרנָשָׁא.
|
23
כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה מִבִּפְנִים הֵו יוֹצְאוֹת וּמְטַמְּאוֹת אֶת הָאָדָם.
|
אמונתה של אישה פניקית
|
24
מִן תַּמָּן קָם יֵשׁוּע. ואֵתָא לַתחוּמָא דצוֹר וַדצַידָּן. ועַל לבַיתָּא חַד. ולָא צָבֵא הוָא דאנָשׁ נֶדַּע בֵּהּ. ולָא אֶשׁכַּח דּנִטשֶׁא.
|
24
מִשָּׁם קָם יֵשׁוּעַ וּבָא לִתְחוּם צוֹר וְצִידוֹן, וְנִכְנַס לְבַיִת אֶחָד וְלֹא רָצָה שֶׁיֵּדַע עָלָיו אִישׁ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵחָבֵא;
|
|
25
מִחדָא גֵיר שִׁמעַת אַנתּתָא חֲדָא מִטֹּלָתֵהּ דּאִית הוָת לבַרתָהּ רוּחָא טַנפתָא. ואֶתַת נִפלַת קדָם רִגלָוהי.
|
25
כִּי מִיָּד שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה אַחַת, שֶׁרוּחַ טְמֵאָה הָיְתָה בְּבִתָּהּ, וּבָאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו.
|
|
26
הִי דֵין אַנתּתָא אִיתֵיהּ הוָת חַנפתָא. מִן פֵּונִיקֵא דסוּרִיָּא. ובָעיָא הוָת מִנֵּהּ דּנַפֶּק שֵׁאדָא מִן בַּרתָהּ.
|
26
וְהִיא הָאִשָּׁה הָיְתָה עוֹבֶדֶת אֱלִילִים מִפֶנִיקִיָּה שֶׁבְּסוּרְיָה; וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.
|
|
27
ואֶמַר לָהּ יֵשׁוּע: שׁבוֹקי לוּקדַם נִסִבּעוּן בּנַיָּא. לָא הוָת גֵּיר שַׁפִּירָא דנִסַּב לַחמָא דַבנַיָּא. ונַרמֶא לכַלבֵּא.
|
27
וְאָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הַנִּיחִי קֹדֶם שֶׁיִּשְׂבְּעוּ הַבָּנִים, כִּי לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.
|
|
28
הִי דֵין עֲנָת ואָמרָא לֵהּ: אֵין מָרי. אָף כַּלבֵּא מִן תּחֵית פָּתוֹרֵא אָכלִין פַּרתּוּתֵא דַבנַיָּא.
|
28
אַךְ הִיא עָנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי, אַף הַכְּלָבִים מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָנוֹת אוֹכְלִים אֶת פֵּרוּרֵי הַבָּנִים.
|
|
29
אָמַר לָהּ יֵשׁוּע: זֶלי. מִטֹּל הָדֵא מִלתָא נפַק לֵהּ שֵׁאדָא מִן בַּרתֵכי.
|
29
אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: לְכִי; בִּגְלַל הַמִּלָה הַזֹּאת יָצָא הַשֵּׁד מִבִּתֵּךְ.
|
|
30
ואֶזַלת לבַיתָּהּ. ואִשׁכּחַת בַּרתָהּ כַּד רַמיָא בעַרסָא. ונַפִּיק מִנָּהּ שֵׁאדָהּ.
|
30
וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת בִּתָּהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה, וּכְבָר גֹּרַשׁ מִמֶּנָּה הַשֵּׁד אֲשֶׁר לָהּ.
|
ריפוי איש חרש וקשה דיבור
|
31
תּוּב נפַק יֵשׁוּע מִן תּחוּמְא דצוֹר וַדצַידָּן. ואֶתָא ליַמָּא דַגלִילָא לַתחוּמָא דעֶסרַת מדִינָתָא.
|
31
שׁוּב יָצָא יֵשׁוּעַ מִתְּחוּם צוֹר וְצִידוֹן וּבָא לְיָם הַגָּלִיל, לִתְחוּם עֶשֶׂר הֶעָרִים.
|
|
32
ואַיתִּיו לֵהּ חַרשָׁא חַד פֵּאקָא. ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ דַּנסִים עֲלָוהי אִידָא.
|
32
וְהֵבִיאוּ אֵלָיו חֵרֵשׁ אֶחָד מְגַמְגֵּם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּשִׂים עָלָיו יָד.
|
|
33
ונַגדֵּהּ מִן כִּנשָׁא בַלחוֹדָוהי. ואַרמִי צֶבעָתֵהּ בּאִדנָוהי. ורַק. וַקרֶב ללִשָּׁנֵהּ.
|
33
וּמְשָׁכוֹ מִן הֶהָמוֹן לְבַדּוֹ, וְשָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו וְיָרַק, וְנָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ;
|
|
34
וחָר בַּשׁמַיָּא. ואִתּתַּנַּח ואֶמַר לֵהּ: אִתפַּתַּח.
|
34
וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה וְנֶאֱנַח וְאָמַר לוֹ: הִפָּתַח!
|
|
35
ובָהּ בּשָׁעתָא אִתפַּתַּח אִדנָוהי. ואִשׁתּרִי אַסָּרָא דלִשָּׁנֵהּ. ומַלֶּל פּשִׁיקָאִית.
|
35
וּבוֹ בָּרֶגַע נִפְתְּחוּ אָזְנָיו וּהֻתַּר קֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ, וְדִבֵּר בְּבֵרוּר.
|
|
36
וזַהַר אִנּוֹן דַּלאנָשׁ לָא נֵאמרוּן. וַכמָא דהוּ מזַהַר הוָא להוֹן. הִנּוֹן יַתִּיר מַכרֲזִין הוָו.
|
36
וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְאִישׁ, אַךְ כְּכָל שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם, הֵם הִכְרִיזוּ יוֹתֵר.
|
|
37
ויַתִּירָאִית מִתּדַּמרִין הוָו ואָמרִין: דּכֹל מִדֶּם שַׁפִּיר עָבֵד. לחַרשֵׁא עָבֵד דּנִשִׁמעוּן. ולַדלָא ממַללִין דַּנמַללוּן.
|
37
וּבְיוֹתֵר הִתְפַּלְּאוּ וְאָמְרוּ: הַכֹּל הוּא עוֹשֶׁה יָפֶה: אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא עוֹשֶׂה שֶׁיִּשְׁמְעוּ, וְאֶת שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים -- שֶׁיְּדַבְּרוּ.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ח
ישוע מאכיל ארבעת אלפים איש
|
1
בּהָנוֹן דֵּין יָומָתָא כַּד כִּנשָׁא סַגִּיאָא אִית הוָא ולָא אִית הוָא מִדֶּם דּנֵאכלוּן. קרָא לתַלמִידָוהי ואֶמַר להוֹן.
|
1
בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר הָיָה הָמוֹן רַב וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, קָרָא לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:
|
|
2
מִתרַחַם אנָא עַל כִּנשָׁא הָנָא. דּהָא תלָתָא יָומִין קָוִיו לוָתי. ולַיתּ להוֹן מָנָא נֵאכלוּן.
|
2
מְרַחֵם אֲנִי עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, כִּי הִנֵּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים שָׁהוּ אֶצְלִי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל.
|
|
3
ואִן הוּ דשָׁרֵא אנָא להוֹן כַּד צַיָּמִין לבָתַּיהוֹן. עָיפִּין בּאוּרחָא. אנָשׁא דֵין מִנהוֹן מִן רוּחקָא אַתִּיאִין.
|
3
אִם אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם צָמִים, יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ; וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁמֵּרָחוֹק בָּאוּ.
|
|
4
אָמרִין לֵהּ תַּלמִידָוהי: אַימִכָּא מִשׁכַּח אנָשׁ הָרכָּא בּחוּרבָּא דַנסַבַּע לַחמָא להָלֵין כֻּלהוֹן.
|
4
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: מֵאַיִן יוּכַל אִישׁ, כָּאן בַּמִּדְבָּר ,לְהַשְׂבִּיעַ לֶחֶם אֶת כָּל אֵלֶּה?
|
|
5
ושָׁאֶל אִנּוֹן הוּ: כּמָא לַחמִין אִית לכוֹן. אָמרִין לֵהּ: שַׁבעָא.
|
5
וְשָׁאַל הוּא אוֹתָם: כַּמָּה לְחָמִים יֵשׁ לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: שִׁבְעָה.
|
|
6
וַפקַד לכִנשֵׁא דנִסתַּמכּוּן עַל אַרעָא. וַנסַב הָנוֹן שַׁבעָא לַחמִין וּבַרֶך וַקצָא. ויַהב לתַלמִידָוהי דַּנסִימוּן. וסָמו לכִנשֵׁא.
|
6
וְצִוָּה אֶת הַהֲמוֹנִים לְהָסֵב עַל הָאָרֶץ; וְלָקַח אֶת שִׁבְעַת הַלְּחָמִים, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ וְהֵם הִגִּישׁוּ לַהֲמוֹנִים.
|
|
7
ואִית הוָו נוּנֵא קַלִּיל ואָף עֲלַיהוֹן בַּרֶך. ואֶמַר דַּנסִימוּן אִנּוֹן.
|
7
וְהָיוּ גַּם מְעַט דָּגִים, וְגַם עֲלֵיהֶם בֵּרֵךְ וְאָמַר שֶׁיַּגִּישׁוּ אוֹתָם.
|
|
8
ואֶכַלו וַסבַעו. וַשׁקַלו תָּותָּרֵא דַקצָיֵא שַׁבעָא אִסִפּרִידִין.
|
8
וְאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. וְלָקְחוּ אֶת עָדְפֵי הַפְּתוֹתִים -- שִׁבְעָה סַלִּים.
|
|
9
אִיתַיהוֹן הוָו דֵּין אנָשָׁא דאֶכַלו אַיך אַרבּעָא אַלפִין. וַשׁרָא אִנּוֹן.
|
9
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ הָיוּ כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים, וְהוּא שִׁלַּח אוֹתָם.
|
|
10
וַסלֶק מִחדָא לַספִינתָּא עַם תַּלמִידָוהי. ואֶתָו לאַתרָא דדַלמָנוּתָא.
|
10
וְעָלָה מִיָּד לַסְּפִינָה עִם תַּלְמִידָיו וּבָא לְאֵזוֹר דַּלְמָנוּתָא.
|
הפרושים מבקשים אות
|
11
וַנפַקו פּרִישֵׁא ושַׁרִיו למִבעָא עַמֵּהּ. ושָׁאלִין הוָו לֵהּ אָתָא מִן שׁמַיָּא כַד מנַסֵּין לֵהּ.
|
11
וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְהֵחֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם בְּנַסּוֹתָם אוֹתוֹ.
|
|
12
ואִתּתַּנַּח בּרוּחֵהּ. ואֶמַר: מָנָא בָעיָא אָתָא שַׁרבּתָא הָדֵא. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּלָא תִתִיהֶב לָהּ אָתָא לשַׁרבּתָא הָדֵא.
|
12
וְנֶאֱנַח בְּרוּחוֹ וְאָמַר: לָמָּה מְבַקֵּשׁ אוֹת הַדּוֹר הַזֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יִנָּתֵן לוֹ אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה.
|
|
13
וַשׁבַק אִנּוֹן. וַסלֶק לַספִינתָּא. ואֶזַל להָו עִברָא.
|
13
וְעָזַב אוֹתָם וְעָלָה לַסְּפִינָה, וְנָסַע אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם.
|
שאור הפרושים ושאור הורדוס
|
14
וַטעָו דּנִסבוּן לַחמָא. ואִן לָא חֲדָא גרִיצתָּא לַיתּ הוָא עַמהוֹן בַּספִינתָּא.
|
14
וְהֵם שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם, וּלְבַד מִכִּכָּר אַחַת לֹא הָיָה עִמָּהֶם בַּסְּפִינָה.
|
|
15
ופַקֶּד אִנּוֹן ואֶמַר להוֹן: חֲזָו אִזדַּהרו מִן חמִירָא דַפרִישֵׁא ומִן חמִירֵהּ דּהֵרוֹדֶס.
|
15
וְצִוָּה אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וּמִשְּׂאוֹר הוֹרְדוֹס.
|
|
16
ומִתחַשׁבִין הוָו חַד עַם חַד ואָמרִין: דּלַחמָא לַיתּ לַן.
|
16
וְהִרְהֲרוּ זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: לֶחֶם אֵין לָנוּ.
|
|
17
יֵשׁוּע דֵּין יִדַע. ואֶמַר להוֹן: מָנָא מִתחַשׁבִין אנתּוֹן דּלַחמָא לַיתּ לכוֹן. לָא עֲדַמָּא להָשָׁא יָדעִין אנתּוֹן ולָא מִסתַּכּלִין אנתּוֹן. עַדַכֵּיל לִבָּא קַשׁיָא אִית לכוֹן.
|
17
אַךְ יֵשׁוּעַ יָדַע וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁלֶּחֶם אֵין לָכֶם? הַאִם עַד עַתָּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים וְאֵינְכֶם מְבִינִים? עֲדַיִן לֵב קָשֶׁה יֵשׁ לָכֶם?
|
|
18
ועַינֵא אִית לכוֹן ולָא חָזֵין אנתּוֹן. ואִדנֵא אִית לכוֹן ולָא שָׁמעִין אנתּוֹן. ולָא עָהדִּין אנתּוֹן.
|
18
וְעֵינַיִם יֵשׁ לָכֶם וְאֵינְכֶם רוֹאִים? וְאָזְנַיִם יֵשׁ לָכֶם וְאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים? וְאֵינְכֶם זוֹכְרִים?
|
|
19
כַּד הָלֵין חַמשָׁא לַחמִין קצֵית לחַמשָׁא אַלפִין. כּמָא קוֹפִינִין דַקצָיֵא כַד מלֵין שׁקַלתּוֹן. אָמרִין לֵהּ: תּרֶעסַר.
|
19
כַּאֲשֶׁר אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים הַלָּלוּ בָּצַעְתִּי לַחֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאִים פְּתוֹתִים לְקַחְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: שְׁנֵים-עָשָׂר.
|
|
20
אָמַר להוֹן: וכַד שַׁבעָא לאַרבּעָא אַלפִין. כּמָא אִסִפּרִידִין דַּקצָיֵא כַד מלֵין שׁקַלתּוֹן. אָמרִין: שַׁבעָא.
|
20
אָמַר לָהֶם: וְכַאֲשֶׁר הַשִּׁבְעָה לְאַרְבַּעַת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאִים פְּתוֹתִים לְקַחְתֶּם? אָמְרוּ: שִׁבְעָה.
|
|
21
אָמַר להוֹן: אַיכָּא הו לָא עֲדַמָּא להָשָׁא מִסתַּכּלִין אנתּוֹן.
|
21
אָמַר לָהֶם: אֵיךְ זֶה שֶׁעַד עַתָּה אֵינְכֶם מְבִינִים?
|
ריפוי העיוור בבית צידה
|
22
ואֶתָא לבֵית צַיָּדָא. ואַיתִּיו לֵהּ סַמיָא. ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ דּנִקרוֹב לֵהּ.
|
22
וּבָא לְבֵית-צַיְדָא; וְהֵבִיאוּ אֵלָיו עִוֵּר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שׁיִּגַּע בּוֹ.
|
|
23
ואֶחַד בּאִידֵהּ דּסַמיָא. ואַפּקֵהּ לבַר מִן קרִיתָא. ורַק בּעַינָוהי. וסָם אִידֵהּ. ושַׁאלֵהּ דּמָנָא חָזֵא.
|
23
וְאָחַז בְּיַד הָעִוֵּר וְהוֹצִיאוֹ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר, וְיָרַק בְּעֵינָיו וְשָׂם אֶת יָדוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה הוּא רוֹאֶה.
|
|
24
וחָר. ואֶמַר: חָזֵא אנָא בנַינָשָׁא אַיך אִילָנֵא דַמהַלְּכִין.
|
24
וְהִבִּיט וְאָמַר: רוֹאֶה אֲנִי בְּנֵי אָדָם כְּאִילָנוֹת מִתְהַלְּכִים.
|
|
25
תּוּב סָם אִידֵהּ עַל עַינָוהי. וַתקֶן. וחָזֵא הוָא כֹל מִדֶּם נַהִירָאִית.
|
25
שׁוּב שָׂם יָדוֹ עַל עֵינָיו, וְהוּא נִרְפָּא וְרָאָה הַכֹּל בְּבֵרוּר.
|
|
26
ושַׁדּרֵהּ לבַיתֵּהּ ואֶמַר: אָפלָא לַקרִיתָא תֶעוֹל. ולָא תֵאמַר לאנָשׁ בַּקרִיתָא.
|
26
וְשִׁלְּחוֹ לְבֵיתוֹ וְאָמַר: אַף לַכְּפָר אַל תִּכָּנֵס, וְאַל תֹּאמַר לְאִישׁ בַּכְּפָר.
|
כיפא מכיר שישוע הוא המשיח
|
27
וַנפַק יֵשׁוּע ותַלמִידָוהי לקוּריָא דקֵסַריָא דפִילִיפּוֹס. וַמשַׁאֶל הוָא לתַלמִידָוהי בּאוּרחָא ואָמַר להוֹן: מַנּוּ אָמרִין עֲלַי אנָשָׁא דאִיתַי.
|
27
וְיָצָא יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו אֶל כְּפָרֵי קֵיסָרְיָה שֶׁל פִילִיפִּוֹס, וְשָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לָהֶם: מִה אוֹמְרִים עָלַי הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי?
|
|
28
הִנּוֹן דֵּין אֶמַרוּ: דּיוֹחַנָּן מַעֲמדָנָא. וַאחרָנֵא דאֵלִיָּא. וַאחרָנֵא חַד מִן נבִיֵּא.
|
28
וְהֵם אָמְרוּ: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל; וַאֲחֵרִים -- אֵלִיָּהוּ; וַאֲחֵרִים -- אֶחָד מִן הַנְּבִיאִים.
|
|
29
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: אַנתּוֹן דֵּין מַנּוּ אָמרִין אנתּוֹן עֲלַי דּאִיתַי. עֲנָא שִׁמעוֹן ואֶמַר לֵהּ: אַנתּ הוּ משִׁיחָא בּרֵהּ דּאַלָהָא חַיָּא.
|
29
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: וְאַתֶּם, מִי אוֹמְרִים אַתֶּם עָלַי שֶׁאֲנִי? עָנָה שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים חַיִּים.
|
|
30
וַכְאָא בהוֹן דַּלאנָשׁ לָא נֵאמרוּן עֲלָוהי.
|
30
וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלָיו לְאִישׁ.
|
ישוע מדבר על מותו ותחייתו
|
31
ושַׁרִי הוָא למַלָּפוּ אִנּוֹן דַּעֲתִיד הוּ ברֵהּ דּאנָשָׁא דּנֶחַשׁ סַגִּי. וַדנִסתּלֶא. מִן קַשִּׁישֵׁא ומִן רַבַּי כָּהֲנֵא ומִן סָפרֵא. ונִתקטֶל. וַליָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
31
וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם, שֶׁעָתִיד בֶּן-הָאָדָם לִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִדָּחֶה עַל-יְדֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
|
32
ועֵין בַּגלֶא מִלתָא ממַלֶּל הוָא. ודַברֵהּ כֵּאפָא. ושַׁרִי למִכאָא בֵהּ.
|
32
וּבִגָלוּי דִּבֵּר אֶת הַדָּבָר וּלְקָחוֹ כֵּיפָא וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ,
|
|
33
הוּ דֵין אִתִפּנִי וחָר בּתַלמִידָוהי. וַכְאָא בשִׁמעוֹן ואֶמַר: זֶל לָך לבֶסתַּרי סָטָנָא. דּלָא רָנֵא אַנתּ דּאַלָהָא. אֶלָּא דַבנַינָשָׁא.
|
33
אַךְ הוּא פָּנָה וְהִבִּיט בְּתַלְמִידָיו, וְגָעַר בְּשִׁמְעוֹן וְאָמַר: לֵךְ לְךָ מֵאַחֲרַי, שָׂטָן, כִּי אֵין אַתָּה הוֹגֶה בַּאֲשֶׁר לֵאלֹהִים אֶלָּא בַּאֲשֶׁר לִבְנֵי אָדָם.
|
|
34
וַקרָא יֵשׁוּע לכִנשֵׁא עַם תַּלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: מַן דּצָבֵא דנֵאתֶא בָתַרי. נִכפּוֹר בּנַפשֵׁהּ. ונִשׁקוֹל זקִיפֵהּ ונֵאתֶא בָתַרי.
|
34
וְקָרָא יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹנִים יַחַד עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, יִתְכַּחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיָבוֹא אַחֲרַי;
|
|
35
כֹּל מַן גֵּיר דּצָבֵא דנַחֶא נַפשֵׁהּ. נָובְּדִיהּ. וכֹל דּנָובֶּד נַפשֵׁהּ מִטֹּלָתי ומִטֹּל סבַרתי. נַחֵיהּ.
|
35
כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה להוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וְכָל מִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן בְּשׁוֹרָתִי -- יוֹשִׁיעֶנָּה;
|
|
36
מָנָא גֵיר נִתעַדַּר בַּרנָשׁא אִן עָלמָא כֻלָּהּ נֵאתַר. ונַפשֵׁהּ נֶחסַר.
|
36
כִּי מַה יּוֹעִיל לְאָדָם אִם אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יַרְוִיחַ וְאֶת נַפְשׁוֹ יַפְסִיד?
|
|
37
אָו מָנָא נִתֶּל בַּרנָשָׁא תַחלוּפָא דנַפשֵׁהּ.
|
37
אוֹ מַה יִּתֵּן אָדָם תְמוּרַת נַפְשׁוֹ?
|
|
38
כֹּל גֵּיר דּנִבהַת בִּי וַבמִלּי בּשַׁרבּתָא הָדֵא חַטָּיתָּא וגַיָּרתָּא. ואָף בּרֵהּ דּאנָשָׁא נִבהַת בֵּהּ מָא דאָתֵא בשׁוּבחָא דאַבוּהי עַם מַלַאכָוהי קַדִּישֵׁא.
|
38
כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּבוֹשׁ בִּי וּבִדְבָרַי בַּדּוֹר הַחוֹטֵּא וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה, גַּם בֶּן-הָאָדָם יֵבוֹשׁ בּוֹ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק ט
ישוע מדבר על מותו ותחייתו -- המשך
|
1
ואֶמַר הוָא להוֹן. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִית אנָשָׁא דקָימִין תּנָן דּלָא נִטעמוּן מָותָּא. עֲדַמָּא דנֶחזוֹן מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא דאֶתַת בּחַילָא.
|
1
וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים כָּאן שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה.
|
ישוע לובש הדר
|
2
ובָתַר שׁתָּא יָומִין דּבַר יֵשׁוּע לכֵאפָא וַליַעקוֹב וַליוֹחַנָּן. ואַסֶּק אִנּוֹן לטוּרָא רָמָא בַלחוֹדַיהוֹן. ואִשׁתַּחלַף לעֵיניַהוֹן.
|
2
וְאַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן, וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם;
|
|
3
ומַזהַר הוָא לבוּשֵׁהּ ומַחוַר טָב אַיך תַּלגָּא. אַיכַּנָּא דַבנַינָשָׁא למַחוָרוּ באַרעָא לָא מִשׁכּחִין.
|
3
וְנִהְיָה לְבוּשׁוֹ זוֹהֵר וּמֻלְבָּן מְאֹד, כַּשֶּׁלֶג, בְּאֹפֶן אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַלְבִּין עַל הָאָרֶץ.
|
|
4
ואִתִחזִיו להוֹן אֵלִיָּא ומוּשֵׁא. כַּד ממַללִין עַם יֵשׁוּע.
|
4
וְנִרְאוּ אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ.
|
|
5
ואֶמַר לֵהּ כֵּאפָא: רַבִּי שַׁפִּיר הוּ לַן דּהָרכָּא נִהוֶא. ונֶעבֶּד תּלָת מטַללִין. לָך חֲדָא. וַלמוּשֵּׁא חֲדָא. ולֵאלִיָּא חֲדָא.
|
5
וְאָמַר לוֹ כֵּיפָא: רַבִּי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת -- לְךָ אַחַת, וּלְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת.
|
|
6
לָא דֵין יָדַע הוָא מָנָא אָמַר. אִיתַיהוֹן הוָו גֵּיר בּדֶחֶלתָא.
|
6
וְלֹא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר, כִּי הָיוּ בְּפַחַד.
|
|
7
וַהֲוָת עֲנָנָא ומַטללָא הוָת עֲלַיהוֹן. וקָלָא הֲוָא מִן עֲנָנָא דאָמַר: הָנָא הו בֵּרי חַבִּיבָא. לֵהּ שׁמַעו.
|
7
וְהָיָה עָנָן וְסוֹכֵךְ הָיָה עֲלֵיהֶם, וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן -- אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב; אֵלָיו שִׁמְעוּ.
|
|
8
ומִן שִׁליָא כַּד חָרו תַּלמִידֵא. לאנָשׁ לָא חֲזָו אֶלָּא אִן ליֵשׁוּע בַּלחוֹדָוהי עַמהוֹן.
|
8
וּפִתְאוֹם כְּשֶׁהִבִּיטוּ הַתַּלְמִידִים, לֹא רָאוּ אִישׁ אֶלָּא אֶת יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ עִמָּהֶם.
|
|
9
וכַד נָחתִּין מִן טוּרָא. מפַקֶּד הוָא להוֹן דַּלאנָשׁ לָא נֵאמרוּן מִדֶּם דַּחֲזָו. אֶלָּא אִן מָא דקָם בּרֵהּ דּאנָשָׁא מִן מִיתֵא.
|
9
וּבְרִדְתָּם מִן הָהָר, צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יָקוּם בֶּן-הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.
|
|
10
ואַחדּוּהּ למִלתָא בנַפשְׁהוֹן ובָעֵין הוָו: דּמָנַא הִי הָדֵא מִלתָא דמָא דקָם מִן בֵּית מִיתֵא.
|
10
וְהֶחֱזִיקוּ אֶת הַדָּבָר בְּלִבָּם וְחָקְרוּ מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה -- כַּאֲשֶׁר יָקוּם מִבֵּין הַמֵּתִים.
|
|
11
וַמשַׁאלִין הוָו לֵהּ ואָמרִין: מָנָא הָכֵיל אָמרִין סָפרֵא דאֵלִיָּא וָלֵא דנֵאתֶא לוּקדַם.
|
11
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: מַדּוּעַ אֵפוֹא אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?
|
|
12
אָמַר להוֹן: אֵלִיָּא אָתֵא לוּקדַם. דּכֹל מִדֶּם נַתקֶן. ואַיכַּנָּא כתִיב עַל בּרֵהּ דּאנָשָׁא. דּסַגִּי נֶחַשׁ ונִסתּלֶא.
|
12
אָמַר לָהֶם: אֵלִיָּהוּ יָבוֹא תְּחִלָּה לְיַשֵּׁיב כָּל דָּבָר; וְכַכָּתוּב עַל בֶּן-הָאָדָם, שֶׁיִּסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִדָּחֶה.
|
|
13
אֶלָּא אָמַר אנָא לכוֹן: דּאָף אֵלִיָּא אֶתָא וַעֲבַדו בֵּהּ כֹּלמָא דַצבָו. אַיכַּנָּא דַכתִיב עֲלָוהי.
|
13
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגַּם אֵלִיָּהוּ בָּא וְעָשׂוּ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצוּ, כַּכָּתוּב עָלָיו.
|
ריפוי ילד מרוח טמאה
|
14
וכַד אֶתָא לוָת תַּלמִידָוהי. חֲזָא לוָתהוֹן כִּנשָׁא סַגִּיאָא וסָפרֵא כַד דָּרשִׁין עַמהוֹן.
|
14
וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל תַּלְמִידִיו, רָאָה אֶצְלָם הָמוֹן רַב וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם.
|
|
15
ובַר שָׁעתֵהּ כֻּלֵּהּ כִּנשָׁא חֲזָאוּהי. וַתוַהו. וַרהֶטו שׁאֶלו בַּשׁלָמֵהּ.
|
15
וּמִיָּד רָאוּהוּ כָּל הֶהָמוֹן וְנִדְהֲמוּ, וְרָצוּ וְשָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ.
|
|
16
וַמשַׁאֶל הוָא לסָפרֵא: מָנָא דָרשִׁין אנתּוֹן עַמהוֹן.
|
16
וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹפְרִים: מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?
|
|
17
וַעֲנָא חַד מִן כִּנשָׁא ואֶמַר: מַלְּפָנָא. אַיתִּית בֵּרי לוָתָך. דּאִית לֵהּ רוּחָא דלָא ממַללָא.
|
17
וְעָנָה אֶחָד מִן הֶהָמוֹן וְאָמַר: מוֹרֶה, הֵבֵאתִי אֶת בְּנִי אֵלֶיךָ, שֶׁרוּחַ אִלֶּמֶת בּוֹ.
|
|
18
ואַיכָּא דמַדִרכָא לֵהּ. חָבטָא לֵהּ: ומַרעֶת וַמחַרֶק שִׁנָּוהי. ויָבֵשׁ. ואִמרֵת לתַלמִידַיך דּנַפּקוּנָיהי. ולָא אִשׁכַּחו.
|
18
וְהֵיכָן שֶׁמַּשֶּׂגֶת אוֹתוֹ, הִיא חוֹבֶטֶת אוֹתוֹ; וְהוּא מוֹרִיד רִיר, וְחוֹרֵק שִׁנָּיו וְנִצְמָק. וְאָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּהָ וְלֹא יָכְלוּ.
|
|
19
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן. אוֹן שַׁרבּתָא דלָא מהַימנָא. עֲדַמָּא לאֶמַּתי אֶהוֶא עַמכוֹן. וַעֲדַמָּא לאֶמַּתי אֵסַיבַּרכוֹן. אַיתָּאוּהי לוָתי.
|
19
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין, עַד מָּתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? וְעַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.
|
|
20
ואַיתִּיו לוָתֵהּ. וכַד חֲזָתֵהּ רוּחָא בַּר שָׁעתֵהּ. חֲבַטְתֵהּ. וַנפַל עַל אַרעָא ומִתבַּעַק הוָא ומַרעֶת.
|
20
וְהֵבִיאוּ אֵלָיו; וּכְשֶׁרָאַתְהוּ הָרוּחַ, מִיָּד חָבְטָה אוֹתוֹ, וְנָפַל אַרְצָה מְפַרְפֵּר וּמוֹרִיד רִיר.
|
|
21
ושַׁאֶל יֵשׁוּע לאַבוּהי. דַּכמָא לֵהּ זַבנָא הָא מִן דּהָכַנָּא הו. אָמַר לֵהּ: הָא מִן טַליוּתֵהּ.
|
21
וְשָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: כַּמָּה זְמַן כְּבָר הוּא כָּך? אָמַר לוֹ: כְּבָר מִיַּלְדוּתוֹ,
|
|
22
וזַבנִין סַגִּיאָן אַרמְיָתֵהּ בּנוּרָא וַבמַיָּא דתָובּדִיוהי. אֶלָּא מִדֶּם דּמִשׁכַּח אַנתּ. עַדַּרַיני ואִתרַחַם עֲלַי.
|
22
וּפְעָמִים רַבּוֹת הֵטִילָה אוֹתוֹ לָאֵשׁ וְלַמַּיִם כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ. אֲבָל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל -- עָזְרֵנִי וְרַחֵם עָלַי.
|
|
23
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: אִן מִשׁכַּח אַנתּ דַּתהַימֶן. כֹּל מִדֶּם מִשׁכַּח דּנִהוֶא למַן דַּמהַימֶן.
|
23
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִם יָכוֹל אַתָּה לְהַאֲמִין, כָּל דָּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לְמִי שֶׁמַּאֲמִין.
|
|
24
ובַר שָׁעתֵהּ קעָא אַבוּהי דּטַליָא כַד בָּכֵא. ואָמַר: מהַימֶן אנָא. עַדַּר לחַסִּירוּת הַימָנוּתי.
|
24
וּמִיָּד צָעַק אֲבִי הַנַּעַר בִּבְכִי וְאָמַר: מַאֲמִין אֲנִי, עֲזֹר לְחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי.
|
|
25
כַּד חֲזָא דֵין יֵשׁוּע דּרָהֵט עַמָּא ומִתכַּנַּשׁ לוָתֵהּ. כְּאָא בהָי רוּחָא טַנפתָא ואֶמַר לָהּ: רוּחָא חַרשׁתָא דלָא ממַללָא. אֶנָא פָקֵד אנָא לֵכי. פּוֹקי מִנֵּהּ. ותוּב לָא תֶעלִין לֵהּ.
|
25
כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ שֶׁהָעָם רָץ וּמִתְקַהֵל אֵלָיו, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: רוּחַ חֵרֶשֶׁת אִלֶּמֶת, אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ שׁוּב!
|
|
26
וַקעָא שֵׁאדָא הָו סַגִּי. ושַׁחקֵהּ וַנפַק. וַהוָא אַיך מִיתָא. אַיך דּסַגִּיאֵא נֵאמרוּן. דּמִית לֵהּ.
|
26
וְצָעַק הַשֵּׁד הַרְבֵּה וְרִצֵּץ אוֹתוֹ, וְיָצְאָה. וְהוּא הָיָה כְּמֵת, עַד כִּי רַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת.
|
|
27
הוּ דֵין יֵשׁוּע אַחדֵּהּ בּאִידֵהּ ואַקִּימֵהּ.
|
27
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ אֲחָזוֹ בְּיָדוֹ וֶהֱקִימוֹ.
|
|
28
כַּד עַל דֵּין יֵשׁוּע לבַיתָּא. שַׁאלוּהי תַּלמִידָוהי בַּלחוֹדַיהוֹן: למָנָא חֲנַן לָא אִשׁכַּחִן למַפָּקוּתֵהּ.
|
28
כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לַבַּיִת, שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם: מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ?
|
|
29
אָמַר להוֹן: הָנָא גִנסָא במִדֶּם לָא מִשׁכַּח למִפַּק אֶלָּא בצָומָא ובַצלוֹתָא.
|
29
אָמַר לָהֶם: הַמִּין הַזֶּה בְּשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה.
|
ישוע מדבר שנית על מותו ותחייתו
|
30
וכַד נפַקו מִן תַּמָּן עָברִין הוָו בַּגלִילָא. ולָא צָבֵא הוָא דאנָשׁ נֶדַּע בֵּהּ.
|
30
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם, עָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל; וְלֹא רָצָה שֶׁיֵּדַע עָלָיו אִישׁ,
|
|
31
מַלֶּף הוָא גֵיר לתַלמִידָוהי ואָמַר להוֹן: דַּברֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתּלֶם בּאִידַי בּנַינָשָׁא. ונִקטלוּנָיהי. ומָא דאִתִקטֶל. בּיָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
31
שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: בֶּן-הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי בְּנֵי אָדָם וְיַהַרְגוּהוּ, וּלְאַחַר שֶׁיֵּהָרֵג -- בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
|
32
הִנּוֹן דֵּין לָא יָדעִין הוָו לָהּ למִלתָא. ודָחלִין הוָו דַּנשַׁאלוּנָיהי.
|
32
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר, וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.
|
מיהו הגדול ביותר
|
33
ואֶתָו לַכפַר נָחוֹם. וכַד עַל לבַיתָּא. משַׁאֶל הוָא להוֹן. דּמָנָא מִתחַשׁבִין הוַיתּוֹן בּאוּרחָא בַּינָתכוֹן.
|
33
וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם וְכַאֲשֶׁר נִכְנְסוּ לַבַּיִת, שָׁאַל אוֹתָם: מַה הִרְהַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ בֵּינֵיכֶם?
|
|
34
הִנּוֹן דֵּין שַׁתִּיקִין הוָו. אִתִחרִיו הוָו גֵּיר בּאוּרחָא חַד עַם חַד: דּמַנּוּ רַבּ בּהוֹן.
|
34
אַךְ הֵם שָׁתְקוּ, שֶׁכֵּן בַּדֶּרֶךְ הִתְנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה -- מִיהוּ גָּדוֹל בָּהֶם.
|
|
35
וִיתֶב יֵשׁוּע וַקרָא לַתרֶעסַר. ואֶמַר להוֹן: מַן דּצָבֵא דנִהוֶא קַדמָיָא. נִהוֶא אחרָיָא דכֹלנָשׁ וַמשַׁמשָׁנָא דכֹל אנָשׁ.
|
35
וְיָשַׁב יֵשׁוּעַ וְקָרָא לַשְּׁנֵים-עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, יְהֵא אַחֲרוֹן מִכָּל אָדָם וּמְשָׁרֵת שֶׁל כָּל אָדָם.
|
|
36
וַנסַב טַליָא חַד ואַקִּימֵהּ בַּמצַעתָא. ושַׁקלֵהּ עַל דּרָעָוהי ואֶמַר להוֹן:
|
36
וְלָקַח יֶלֶד אֶחָד וְהֶעֱמִידוֹ בָּאֶמְצַע, וּנְטָלוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְאָמַר לָהֶם:
|
|
37
כֹּל מַן דַּמקַבֶּל אַיך הָנָא טַליָא בשֵׁמי. לִי הו מקַבֶּל. ומַן דּלִי מקַבֶּל. לָא הוָא לִי מקַבֶּל. אֶלָּא למַן דּשַׁדּרַני.
|
37
כָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל כַּיֶּלֶד הַזֶּה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתִי, לֹא אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֶלָא אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.
|
מי שאינו נגדנו -- אתנו
|
38
אָמַר לֵהּ יוֹחַנָּן: רַבִּי. חֲזַין אנָשׁ דּמַפֶּק שֵׁאדֵא בַשׁמָך. וַכלַינָיהי. עַל דּלָא נקֶף לַן.
|
38
אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וּמָנַעְנוּ אוֹתוֹ עַל שֶׁלֹּא נִסְפַּח אֵלֵינוּ.
|
|
39
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: לָא תִכלוֹנָיהי. לַיתּ גֵּיר אנָשׁ דּעָבֵד חַילֵא בשֵׁמי. ומִשׁכַּח עֲגַל אָמַר עֲלַי דּבִישׁ.
|
39
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַל תִּמְנָעוּהוּ, כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה גְּבוּרוֹת בִּשְׁמִי וְיָכוֹל בִּמְהֵרָה לוֹמַר עָלַי רָעוֹת.
|
|
40
מַן דּלָא הוָא הָכֵיל לוּקבַלכוֹן חלָפַיכּוֹן הוּ.
|
40
לָכֵן מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נֶגְדְּכֶם, בַּעַדְכֶם הוּא;
|
|
41
כֹּל גֵּיר דּנַשׁקֵיכוֹן כָּסָא דמַיָּא בַלחוֹד בַּשׁמָא דְדַמשִׁיחָא אַנתּוֹן. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן דּלָא נָובֶּד אַגרֵהּ.
|
41
כִּי כָּל מִי שֶׁיַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם בִּלְבַד עַל כִּי בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם -- אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת שְׂכָרוֹ.
|
היזהר שלא תכשיל
|
42
וכֹל מַן דּנַכשֶׁל לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא דַמהַימנִין בִּי. פַּקָּח הוָא לֵהּ אֶלָּא רַמיָא הוָת רַחיָא דַחֲמָרָא בצָורֵהּ וַשׁדֶא ביַמָּא.
|
42
וְכָל מִי שֶׁיַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי, מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּ הוּשְׂמָה אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר בְּצַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ לַיָּם.
|
|
43
אִן דֵּין מַכִשׁלָא לָך אִידָך. פּסוֹקֵיהּ. פַּקָּח הוּ לָך פּשִׁיגָא דתֶעוֹל לחַיֵּא. אָו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין אִידִין תֵּאזַל לגֵהַנָּא.
|
43
אִם מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ יָדְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחַיִּים גִּדֵּם, מֵאֲשֶׁר בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם תֵּלֵךְ לְגֵיהִנּוֹם,
|
|
44
אַיכָּא דתָולַעהוֹן לָא מָיתָּא. ונוּרהוֹן לָא דָעכָּא.
|
44
אֲשֶׁר שָׁם תּוֹלַעְתָּם אֵינָהּ מֵתָה וְאִשָּׁם אֵינָהּ נִכְבֵּית.
|
|
45
ואִן רִגלָך מַכִשׁלָא לָך. פּסוֹקֵיהּ. פַּקָּח הוּ לָך דּתֶעוֹל לחַיֵּא חֲגִיסָא. אָו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין רִגלִין תִּפֶּל לגֵהַנָּא.
|
45
וְאִם רַגְלְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחַיִּים קִטֵּעַ, מֵאֲשֶׁר בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי רַגְלַיִם תִּפֹּל לְגֵיהִנּוֹם,
|
|
46
אַיכָּא דתָולַעהוֹן לָא מָיתָּא. ונוּרהוֹן לָא דָעכָּא.
|
46
אֲשֶׁר שָׁם תּוֹלַעְתָּם אֵינָהּ מֵתָה וְאִשָּׁם אֵינָהּ נִכְבֵּית.
|
|
47
ואִן עַינָא מַכִשׁלָא לָך. חֲצִיהּ. פַּקָּח הוּ לָך דּבַחדָא עַינָך תֶעוֹל למַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. אָו כַּד אִית לָך תַּרתֵּין עַינִין תִּפֶּל בּגֵהַנָּא דנוּרָא.
|
47
וְאִם עֵינְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּעַיִן אַחַת, מֵאֲשֶׁר בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם תִּפֹּל לְגֵיהִנּוֹם אֵשׁ,
|
|
48
אַיכָּא דתָולַעהוֹן לָא מָיתָּא ונוּרהוֹן לָא דָעכָּא.
|
48
אֲשֶׁר שָׁם תּוֹלַעְתָּם אֵינָהּ מֵתָה וְאִשָּׁם אֵינָהּ נִכְבֵּית;
|
|
49
כֹּל גֵּיר בּנוּרָא מִתִמלַח. וכֹל דֶּבֶחתָא במִלחָא תִתִמלַח.
|
49
שֶׁכֵּן הַכֹּל מֻמְלָח בָּאֵשׁ, וְכָל זֶבַח בַּמֶּלַח יֻמְלַח.
|
|
50
שַׁפִּירָא הִי מִלחָא. אִן דֵּין מִלחָא תִפכַּהּ. בּמָנָא תִתִמלַח. תִּהוֶא בכוֹן מִלחָא. וַבשַׁינָא הֲוָו חַד עַם חַד.
|
50
הַמֶּלַח טוֹב הוּא; אַךְ אִם הַמֶּלַח יֵעָשֶׂה תָּפֵל, בַּמֶּה יֻמְלַח? יְהֵא בָּכֶם מֶלַח, וֶהֱיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק י
שאלה בעניין הגירושין
|
1
וקָם מִן תַּמָּן. ואֶתָא לַתחוּמָא דַיהוּד לעִברָא דיוֹרדּנָן. ואֶזַּלו לתַמָּן לוָתֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. ומַלֶּף הוָא להוֹן תּוּב אַיך דַּמעָד הוָא.
|
1
וְקָם מִשָּׁם וּבָא לִתְחוּם יְהוּדָה, אֶל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן; וְהָלְכוּ אֵלָיו לְשָׁם הֲמוֹנִים רַבִּים, וְשׁוּב לִמֵּד אוֹתָם כְּפִי שֶׁנָּהַג.
|
|
2
וַקרֶבו פּרִישֵׁא מנַסֵּין לֵהּ. וַמשַׁאלִין: דּאִן שַׁלִּיט לגַברָא דנִשׁבּוֹק אַנתּתֵהּ.
|
2
וְנִגְּשׁוּ פְּרוּשִׁים וְהֵם מְנַסִּים אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִים: הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ?
|
|
3
אָמַר להוֹן: מָנָא פַקֶּדכוֹן מוּשֵׁא.
|
3
אָמַר לָהֶם: מַה צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה?
|
|
4
הִנּוֹן דֵּין אָמרִין: מוּשֵׁא אַפֶּס לַן דּנִכתוֹב כּתָבָא דשׁוּבקָנָא. ונִשׁרֶא.
|
4
וְהֵם אָמְרוּ: מֹשֶׁה הִתִּיר לָנוּ לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלֵּחַ.
|
|
5
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: לוּקבַל קַשׁיוּת לִבּכוֹן כּתַב לכוֹן פּוּקדָּנָא הָנָא.
|
5
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: כְּנֶגֶד קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת,
|
|
6
מִן בּרָשִׁית דֵּין דִּכרָא ונִקבּתָא עֲבַד אִנּוֹן אַלָהָא.
|
6
אַךְ מִבְּרֵאשִׁית זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אוֹתָם הָאֱלֹהִים.
|
|
7
מִטֹּל הָנָא נִשׁבּוֹק גַּברָא לאַבוּהי וּלִאמֵּהּ. ונִקַּף לאַנתּתֵהּ.
|
7
עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ,
|
|
8
ונִהווֹן תּרַיהוֹן חַד בּסַר. מִכֵּיל לָא הֲוָא תרֵין. אֶלָּא חַד בּסַר.
|
8
וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד. מִכָּאן אֵינָם שְׁנַיִם, אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד.
|
|
9
מִדֶּם דּאַלָהָא הָכֵיל זָוֶג. בַּרנָשָׁא לָא נפַרֶשׁ.
|
9
לָכֵן מַה שֶּׁהָאֱלֹהִים זִוֵּג, אָדָם אַל יַפְרִיד.
|
|
10
ושַׁאלוּהּי תּוּב תַּלמִידָוהי בּבַיתָּא עַל הָדֵא.
|
10
וּשְׁאָלוּהוּ שׁוּב תַּלְמִידִיו עַל זֹאת בַּבַּיִת.
|
|
11
ואֶמַר להוֹן: כֹּל מַן דּנִשׁרֶא אַנתּתֵהּ ונִסַּב אחרֵתָא. גָּאַר.
|
11
וְאָמַר לָהֶם: כָּל מִי שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִשָּׂא אַחֶרֶת -- נוֹאֵף.
|
|
12
ואִן אַנתּתָא תִשׁרֶא בַעֲלָהּ ותִהוֶא לַאחרֵנָא. גָּירָא.
|
12
וְאִם אִשָּׁה תְּגָרֵשׁ אֶת בַּעֲלָהּ וְתִהְיֶה לְאַחֵר -- נוֹאֶפֶת הִיא.
|
ישוע מקבל את הילדים
|
13
וַמקַרבִין הוָו לֵהּ טלָיֵא דנִקרוֹב להוֹן. תַּלמִידָוהי דֵּין כָּאֵין הוָו בּהָלֵין דַּמקַרבִין להוֹן.
|
13
וְקֵרְבוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ תַּלְמִידָיו גָּעֲרוּ בְּאֵלֶּה שֶׁקֵּרְבוּ אוֹתָם.
|
|
14
יֵשׁוּע דֵּין כַּד חֲזָא. אִתבְּאֶשׁ לֵהּ ואֶמַר להוֹן: שׁבוֹקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי. ולָא תִכלוּן אִנּוֹן. דּאַילֵין גֵּיר דּאַיך הָלֵין אִנּוֹן אִיתֵיהּ מַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
14
אֲבָל יֵשׁוּעַ כִּרְאוֹתוֹ, רַע הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וְאָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם, כִּי לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
15
אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל דּלָא נקַבֶּל מַלכּוּתָא דאַלָהָא אַיך טַליָא. לָא נֶעוֹל לָהּ.
|
15
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיֶּלֶד, לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
|
|
16
וַשׁקַל אִנּוֹן עַל דּרָעָוהי. וסָם אִידֵהּ עֲלַיהוֹן ובַרֶך אִנּוֹן.
|
16
וְלָקַח אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתָיו, וְשָׂם יָדוֹ עֲלֵיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם.
|
מכשול העושר
|
17
וכַד רָדֵא באוּרחָא. רהֶט חַד נפַל עַל בּוּרכָּוהי. וַמשַׁאֶל הוָא לֵהּ ואָמַר: מַלְּפָנָא טָבָא. מָנָא אֶעבֶּד דּאֵרַת חַיֵּא דַלעָלַם.
|
17
וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, רָץ אֶחָד וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ: מוֹרֶה טוֹב, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?
|
|
18
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא. לַיתּ טָבָא אֶלָּא אִן חַד אַלָהָא.
|
18
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְבַד הָאֱלֹהִים הָאֶחָד.
|
|
19
פּוּקדָּנֵא יָדַע אַנתּ: לָא תגוּר. לָא תִגנוֹב. לָא תִקטוֹל. ולָא תַסהֶד סַהֲדּוּתָא דַגָּלתָא. לָא תִטלוֹם. יַקַּר לאַבוּך ולִאמָּך.
|
19
אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: לֹא תִנְאַף,לֹא תִגְנֹב, לֹא תִרְצַח, לֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, לֹא תַעֲשֹׁק, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.
|
|
20
הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר לֵהּ: מַלְּפָנָא. הָלֵין כֻּלהֵין נִטרֵת אִנֵּין מִן טַליוּתי.
|
20
וְהוּא עָנָה וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי.
|
|
21
יֵשׁוּע דֵּין חָר בֵּהּ ואַחבֵהּ. ואֶמַר לֵהּ: חֲדָא חַסִּירָא לָך. זֶל זַבֶּן כֹּל מִדֶּם דּאִית לָך. והַב למִסכֵּנֵא. ותִהוֶא לָך סִימתָא בַשׁמַיָּא. וסַב צלִיבָך. ותָא בָתַרי.
|
21
יֵשׁוּעַ הִבִּיט בּוֹ וְאָהַב אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ: אַחַת חֲסֵרָה לְךָ; לֵךְ מְכֹר כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם, וְקַח צְלָבְךָ וּבוֹאְ אַחֲרַי.
|
|
22
הוּ דֵין אִתכְּמַר במִלתָא הָדֵא. ואֶזַל כַּד עַיִּיקָא לֵהּ. אִית הוָא לֵהּ גֵּיר נִכסֵא סַגִּיאֵא.
|
22
אַךְ הוּא הִתְעַצֵּב עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהָלַךְ בְּמוּעָקָה, כִּי הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים.
|
|
23
חָר דֵּין יֵשׁוּע בּתַלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: כּמָא עַטלָא לאַילֵין דּאִית להוֹן נִכסֵא דנֶעלוּן למַלכּוּתָא דאַלָהָא.
|
23
הִבִּיט יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְכָסִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!
|
|
24
תַּלמִידֵא דֵין מִתּדַּמרִין הוָו עַל מִלָּוהי. וַעֲנָא תוּב יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: בּנַי. כַּמָא עַטלָא לאַילֵין דַּתכִילִין עַל נִכסַיהוֹן דּנֶעלוּן למַלכּוּתָה דאַלָהָא.
|
24
וְאוּלָם הַתַּלְמִידִים הִתְפַּלְּאוּ עַל דְּבָרָיו, וְעָנָה יֵשׁוּעַ שׁוּב וְאָמַר לָהֶם: בָּנַי, כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בּוֹטְחִים עַל נִכְסֵיהֶם לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!
|
|
25
פּשִׁיק הוּ לגַמלָא דנֶעוֹל בַּחרוֹרָא דַמחַטָּא. אָו עַתִּירָא למַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא למֶעַל.
|
25
קַל יוֹתֵר לְחֶבֶל לְהִכָּנֵס בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
|
|
26
הִנּוֹן דֵּין יַתִּירָאִית מִתּדַּמרִין הוָו ואָמרִין בַּינַיהוֹן: מַנּוּ מִשׁכַּח למֶחָא.
|
26
וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ עוֹת יוֹתֵר וְאָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?
|
|
27
חָר דֵּין בּהוֹן יֵשׁוּע. ואֶמַר להוֹן: לוָת בּנַינָשָׁא הָדֵא לָא מִשׁכּחָא. אֶלָּא לוָת אַלָהָא. כֹּלמִדֶּם גֵּיר מִשׁכּחָא לוָת אַלָהָא.
|
27
הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵצֶל בְּנֵי אָדָם אֵין זֶה אֶפְשָׁרִי, אֶלָּא אֵצֶל הֱלֹהִים; כִּי הַכֹּל אֶפְשָׁרִי אֵצֶל אֱלֹהִים.
|
|
28
ושַׁרִי כֵאפָא למֵאמַר: הָא חֲנַן שׁבַקִן כֹּל מִדֶּם וַנקִפנָך.
|
28
וְהֵחֵל כֵּיפָא לוֹמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְנִסְפַּחְנוּ אֵלֶיךָ.
|
|
29
עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּלַיתּ אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא. אָו אַחֵא. אָו אַחוָתָא. אָו אַבָא. אָו אִמָּא. אָו אַנתּתָא. אָו בּנַיָּא. אָו קוּריָא מִטֹּלָתי ומִטֹּל סבַרתי.
|
29
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עוֹזֵב בָּתִּים, אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת, אוֹ אָב אוֹ אֵם, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, אוֹ שָׂדוֹת, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן בְּשׂוֹרָתִי,
|
|
30
ולָא נקַבֶּל חַד בַּמָאא. הָשָׁא בזַבנָא הָנָא בָּתֵּא. ואַחֵא. ואַחוָתָא. ואִמהָתָא. וַבנַיָּא. וקוּריָא עַם רדוּפיָא. וַבעָלמָא דאָתֵא חַיֵּא דַלעָלַם.
|
30
וְלֹא יְקַבֵּל פִּי מֵאָה, עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה -- בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאִמָּהוֹת וּבָנִים וְשָׂדוֹת, עִם רְדִיפוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא -- חַיֵּי עוֹלָם.
|
|
31
סַגִּיאֵא דֵין קַדמָיֵא דנִהווֹן אחרָיֵא. וַאחרָיֵא קַדמָיֵא.
|
31
אֲבָל רַבִּים הַרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים, וְאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים.
|
ישוע מדבר פעם שלישית על מותו ותחייתו
|
32
כַּד סַלקִין הוָו דֵּין בּאוּרחָא לאוֹרִשׁלֶם. הוּ יֵשׁוּע קַדִּים הוָא להוֹן. ומִתּדַּמרִין הוָו ואָזִלין בָּתרֵהּ כַּד דַּחִילִין. וַדבַר לַתרֶעסַרתֵּהּ. ושַׁרִי דנֵאמַר להוֹן מִדֶּם דַּעֲתִיד דּנִּהוֶא לֵהּ:
|
32
כַּאֲשֶׁר עָלוּ בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם, הוּא יֵשׁוּעַ הָלַךְ לִפְנֵיהֶם: וְהֵם תָּמְהוּ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו מְפֹחָדִים. וְלָקַח אֶת הַשְּׁנֵים-עָשָׂר וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם מַה שֶּׁעָתִיד לִקְרוֹת לוֹ:
|
|
33
דּהָא סַלקִין חנַן לאוֹרִשׁלֶם. וַברֵהּ דּאנָשָׁא מִשׁתּלֶם לרַבַּי כָּהֲנֵא וַלסָפרֵא. וַנחַיבוּנָיהי למָותָּא. ונַשִׁלמוּנָיהי לעַממֵא.
|
33
הִנֵּה עוֹלִים אָנוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן-הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים וְיַרְשִׁיעוּהוּ לַמָּוֶת, וְיִמְסְרוּהוּ לַגּוֹיִים.
|
|
34
וַנבַזחוּן בֵּהּ. וַננַגּדוּנָיהי. וַנִרקוּן בּאַפָּוהי. ונִקִטלוּנָיהי. וַביָומָא דַתלָתָא נקוּם.
|
34
וִיהַתְּלוּ בּוֹ, וְיַלְקוּהוּ וְיִירְקוּ בְּפָנָיו וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
|
משאלתם של בני זבדי
|
35
וַקרֶבו לוָתֵהּ יַעקוֹב ויוֹחַנָּן בּנַי זַבדַּי ואָמרִין לֵהּ: מַלְּפָנָא. צָבֵין חנַן דּכֹל נִשׁאַל תֶּעבֶּד לַן.
|
35
וְנִגְּשׁוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, רוֹצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ תַּעֲשֶׂה לָנוּ.
|
|
36
אָמַר להוֹן: מָנָא צָבֵין אנתּוֹן אֶעבֶּד לכוֹן.
|
36
אָמַר לָהֶם: מָה רוֹצִים אַתֶּם שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם?
|
|
37
אָמרִין לֵהּ: הַב לַן דּחַד נִתֶּב מִן יַמִּינָך. וחַד מִן סֶמָּלָך בּשׁוּבחָך.
|
37
אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ שֶׁאֶחָד יֵשֵׁב מִימִינְךָ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלְךָ בִּכְבוֹדְךָ.
|
|
38
הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא יָדעִין אנתּוֹן מָנָא שָׁאלִין אנתּוֹן. מִשׁכּחִין אנתּוֹן דּתִשׁתּוֹן כָּסָא דאֶנָא שָׁתֵא אנָא. ומַעמוֹדִיתָא דאֶנָא עָמֵד אנָא תֶעִמדוּן.
|
38
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹתֶה? וְהַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל-- תִּטָּבְלוּ?
|
|
39
אָמרִין לֵהּ: מִשׁכּחִין חנַן. אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: כָּסָא דשָׁתֵא אנָא תִשׁתּוֹן. ומַעמוֹדִיתָא דאֶנָא עָמֵד אנָא תֶעִמדוּן.
|
39
אָמְרוּ לוֹ: יְכוֹלִים אָנוּ. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֶת הַכּוֹס שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה תִּשְׁתּוּ, וְהַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ.
|
|
40
דּתִתּבוּן דֵּין מִן יַמִּיני ומִן סֶמָּלי לָא הֲוָת דִּילי למִתַּל. אֶלָּא לאַילֵין דַּמטַיּבָא.
|
40
אֲבָל שֶׁתֵּשְׁבוּ מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאִלי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם.
|
|
41
וכַד שׁמַעו עֶסרָא. שַׁרִיו רָטנִין עַל יַעקוֹב ויוֹחַנָּן.
|
41
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעֲשָׂרָה, הֵחֵלּוּ רוֹטְנִים עַל יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן.
|
|
42
וַקרָא אִנּוֹן יֵשׁוּע. ואֶמַר להוֹן: יָדעִין אנתּוֹן דּאַילֵין דּמִסתַּברִין רֵשֵׁא דעַממֵא מָרַיהוֹן אִנּוֹן. ורָורבָנַיהוֹן שַׁלִּיטִין עֲלַיהוֹן.
|
42
וְקָרָא אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַנֶּחְשָׁבִים לְרָאשֵׁי הַגּוֹיִים אֲדוֹנֵיהֶם הֵם, וּגְדוֹלֵיהֶם שַׁלִּיטִים עֲלֵיהֶם.
|
|
43
לָא דֵין הָכַנָּא נִהוֶא בַינָתכוֹן. אֶלָּא מַן דּצָבֵא בכוֹן דּנִהוֶא רַבָּא. נִהוֶא לכוֹן משַׁמשָׁנָא.
|
43
אַךְ אַל יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא מִי שֶׁרוֹצֶה בָּכֶם לִהְיוֹת גָּדוֹל, יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת.
|
|
44
ואַינָא מִנכוֹן דּצָבֵא דנִהוֶא קַדמָיָא. נִהוֶא עַבדָּא דכֹלנָשׁ.
|
44
וְאֵיזֶהוּ מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, יְהֵא עֶבֶד שֶׁל כֹּל אָדָם;
|
|
45
ואָף בּרֵהּ גֵּיר דּאנָשָׁא לָא אֶתָא דנִשׁתַּמַּשׁ. אֶלָּא דַנשַׁמֶּשׁ. וַדנִתֵּל נַפשֵׁהּ פּוּרקָנָא חֲלָף סַגִּיאֵא.
|
45
כִּי גַּם בֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא לְמַעַן יְשֹׁרַת, אֶלָּא לְמַעַן יְשָׁרֵת וּלְמַעַן יִתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים.
|
ריפוי איש עיוור
|
46
ואֶתָו לאִירִיחוֹ. וכַד נפַק יֵשׁוּע מִן אִירִיחוֹ הוּ ותַלמִידָוהי וכִנשָׁא סַגִּיאָא. טִימַי בַּר טִימַי סַמיָא יָתֵב הוָא עַל יַד אוּרחָא וחָדַר.
|
46
וּבָאוּ לִירִיחוֹ. וְכַאֲשֶׁר יָצָא יֵשׁוּעַ מִירִיחוֹ, הוּא וְתַלְמִידָיו וַהָמוֹן רַב -- טִימַי בֶּן טִימַי הַעִוֵּר הָיָה יוֹשֵׁב עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.
|
|
47
וַשׁמַע דּיֵשׁוּע הוּ נָצרָיָא. ושַׁרִי למִקעָא וַלמֵאמַר: בּרֵהּ דּדָוִיד. אִתרַחַם עֲלִי.
|
47
וְשָׁמַע כִּי יֵשׁוּעַ הַּנָּצְרִי הוּא, וְהֵחֵל לִצְעֹק וְלוֹמַר: בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
|
|
48
וכָאֵין הוָו בֵּהּ סַגִּיאֵא דנִשׁתּוֹק. הוּ דֵין יַתִּירָאִית קָעֵא הוָא ואָמַר: בּרֵהּ דּדָוִיד אִתרַחַם עֲלַי.
|
48
וְגָעֲרוּ בּוֹ רַבִּים שֶׁיִּשְׁתֹּק, אַךְ הוּא צָעַק עוֹד יוֹתֵר וְאָמַר: בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
|
|
49
וקָם יֵשׁוּע. וַפקַד דּנִקרוֹנָיהי. וַקרָאוּהי לסַמיָא. ואָמרִין לֵהּ: אִתלַבַּב קוּם. קָרֵא לָך.
|
49
וְעָמַד יֵשׁוּעַ וְצִוָּה שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ; וְקָרְאוּ לָעִוֵּר וְאָמְרוּ לוֹ: הִתְעוֹדֵד, קוּם. הוּא קוֹרֵא לְךָ.
|
|
50
הוּ דֵין סַמיָא שׁדָא לבָשֵׁהּ. וקָם אֶתָא לוָת יֵשׁוּע.
|
50
וְהוּא הָעִוֵּר הִשְׁלִיךְ אֶת בִּגְדוֹ, וְקָם וּבָא אֶל יֵשׁוּעַ.
|
|
51
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: מָנָא צָבֵא אַנתּ אֶעבֶּד לָך. הוּ דֵין סַמיָא אֶמַר לֵהּ: רַבִּי. דּאֶחזֶא.
|
51
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ? וְהוּא הָעִוֵּר אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁאֶרְאֶה!
|
|
52
ויֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: זֶל. הַימָנוּתָך אַחיָתָך. ומִחדָא אִתִחזִי לֵהּ. ואָזֵל הוָא באוּרחָא.
|
52
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: לֵךְ; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ. וּמִיָּד רָאָה וְהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק יא
ישוע נכנס לירושלים
|
1
וכַד קרֶב לאוֹרִשׁלֶם עַל גֶּנב בֵּית פָּגֵּא ובֵית עַניָא לוָת טוּרָא דזַיתֵּא. שַׁדַּר תּרֵין מִן תַּלמִידָוהי.
|
1
וְכַאֲשֶׁר קָרַב לִירוּשָׁלַיִם, עַל יַד בֵּית- פַּגֵּי וּבֵית-עַנְיָה, לְיַד הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו
|
|
2
ואֶמַר להוֹן: זֶלו לַקרִיתָא הָי דַּלקוּבלַן. ובַר שָׁעתֵהּ דּעָאלִין אנתּוֹן לָהּ מִשׁכּחִין אנתּוֹן עִילָא דאַסִּיר. דּאנָשׁ מִן בּנַי אנָשָׁא לָא רַכבֵּהּ. שׁרָו אַיתָּאוּהי.
|
2
וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ לַכְּפָר שֶׁמִּמּוּלֵנוּ, וְבָרֶגַע שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו, תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם לֹא רָכַב עָלָיו. הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ.
|
|
3
ואִן אנָשׁ נֵאמַר לכוֹן: מָנָא עָבדִּין אנתּוֹן הָדֵא. אֶמַרו לֵהּ: דַּלמָרַן מִתבּעֶא. ומִחדָא משַׁדַּר לֵהּ לכָא.
|
3
וְאִם אִישׁ יֹאמַר לָכֶם 'לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת?' אִמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא דָּרוּשׁ לַאֲדוֹנֵינוּ, וּמִיָּד יְשַׁלַּח אוֹתוֹ לְכָאן.
|
|
4
ואֶזַלו. ואִשׁכַּחו עִילָא דאַסִּיר עַל תַּרעָא לבַר בּשׁוּקָא.
|
4
וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ עַיִר קָשׁוּר לַשַּׁעַר בַּחוּץ, בָּרְחוֹב.
|
|
5
וכַד שָׁרִין לֵהּ. אנָשִׁין מִן אַילֵין דּקָימִין אֶמַרו להוֹן: מָנָא עָבדִּין אנתּוֹן דּשָׁרֵין אנתּוֹן עִילָא.
|
5
וְכַאֲשֶׁר הִתִּירוּ אוֹתוֹ, אֲנָשִׁים מִן הָעוֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ לָהֶם: מָה אַתֶּם עוֹשִׂים שֶׁמַּתִּירִים אַתֶּם אֶת הָעַיִר?
|
|
6
הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו להוֹן אַיך דּפַקֶּד אִנּוֹן יֵשׁוּע. וַשׁבַקו אִנּוֹן.
|
6
וְהֵם אָמְרוּ לָהֶם כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ, וְהִנִּיחוּ לָהֶם.
|
|
7
ואַיתִּיוּהי לעִילָא לוָת יֵשׁוּע. ואַרמִיו עֲלָוהי מָאנַיהוֹן. וַרכֶב עֲלָוהי יֵשׁוּע.
|
7
וְהֵבִיאוּ אֶת הָעַיִר אֶל יֵשׁוּעַ, וְהֵטִילוּ עָלָיו אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְיֵשׁוּעַ רָכַב עָלָיו.
|
|
8
סַגִּיאֵא דֵין משָׁוֵין הוָו נַחתַּיהוֹן בּאוּרחָא. וַאחרָנֵא פָסקִין הוָו סָוכֵּא מִן אִילָנֵא. וַמשָׁוֵין בּאוּרחָא.
|
8
רַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ, וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וּפָרְשׂוּ עַל הַדֶּרֶךְ.
|
|
9
והָנוֹן דַּקדָמָוהי והָנוֹן דּבָתרֵהּ. קָעֵין הוָו ואָמרִין: אוֹשַׁענָא.
|
9
וְהַלָּלוּ שֶׁלְּפָנָיו וְהַלָּלוּ שֶׁאַחֲרָיו צָעֲקוּ וְאָמְרוּ: הוֹשַׁע-נָא!
|
|
10
בּרִיך הוּ דאָתֵא בַשׁמֵהּ דּמָריָא. וַברִיכָא הִי מלכּוּתָא דאָתיָא דאַבוּן דָּוִיד. אוֹשַׁענָא בַמרָומֵא.
|
10
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה וּבְרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר בָּאָה! הוֹשַׁע-נָא בַּמְרוֹמִים!
|
|
11
ועַל יֵשׁוּע לאוֹרִשׁלֶם להַיכּלָא. וַחֲזָא כֹל מִדֶּם. כַּד הֲוָא דֵין עִדָּנָא דרַמשָׁא. נפַק לבֵית עַניָא עַם תּרֶעסַר.
|
11
וְנִכְנַס יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַהֵיכָל וְרָאָה אֶת הַכֹּל. כִּהְיוֹת עֵת עֶרֶב, יָצָא אֶל בֵּית-עַנְיָה עִם הַשְּׁנֵים-עָשָׂר.
|
עץ התאנה שהתייבש
|
12
וַליָומָא אחרֵנָא כַד נפַק מִן בֵּית עַניָא. כּפֶן.
|
12
וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת, כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית-עַנְיָה, רָעַב.
|
|
13
וַחֲזָא תֵתָּא חֲדָא מִן רוּחקָא. דּאִית בָּהּ טַרפֵא. ואֶתָא לוָתָהּ דּאִן נִשׁכַּח בָּהּ מִדֶּם. וכַד אֶתָא. לָא אִשׁכַּח בָּהּ אֶלָּא מִן טַרפֵא. זַבנָא גֵיר לָא הֲוָא הוָא דתֵאנֵא.
|
13
וְרָאָה תְּאֵנָה אַחַת מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עָלִים, וּבָא אֵלֶיהָ -- אוּלַי יִמְצָא בָּהּ דְּבַר-מָה; וְכַאֲשֶׁר בָּא, לֹא מָצָא בָּהּ אֶלָּא עָלִים, כִּי לֹא הָיְתָה עוֹנַת הַתְּאֵנִים.
|
|
14
אֶמַר לָהּ: מִכֵּיל וַלעָלַם אנָשׁ מִנֵּכי פֵּארֵא לָא נֵאכוֹל. וַשׁמַעו תַּלמִידָוהי.
|
14
וְאָמַר לָהּ: מֵעַתָּה וּלְעוֹלָם אִישׁ לֹא יֹאכַל מִמֵּךְ פְּרִי! וְשָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו.
|
טיהור בית המקדש
|
15
ואֶתָו לאוֹרִשׁלֶם. ועַל יֵשׁוּע להַיכּלָא דאַלָהָא. ושַׁרִי דנַפֶּק לאַילֵין דּזָבנִין וַמזַבּנִין בּהַיכּלָא. וַהֲפַך פָּתוֹרֵא דַמעַרפָנֵא וכוּרסָוָתָא דהָנוֹן דַּמזַבּנִין יָונֵא.
|
15
וּבָאוּ לִירוּשָׁלַיִם; וְנִכְנַס יֵשׁוּעַ לְהֵיכַל אֱלֹהִים וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים בַּהֵיכָל, וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת הַחַלְפָנִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.
|
|
16
ולָא שָׁבֵק הוָא דאנָשׁ נַעבַּר מָאנֵא בגָו הַיכּלָא.
|
16
וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כֵּלִים בְּתוֹךְ הַהֵיכָל.
|
|
17
ומַלֶּף הוָא ואָמַר להוֹן: לָא כתִיב דּבַיתּי בֵּית צלוֹתָא נִתִקרֶא לכֻלהוֹן עַממֵא. אַנתּוֹן דֵּין עֲבַדּתּוֹנָיהי מעַרתָא דלִסטָיֵא.
|
17
וְלִמֵּד וְאָמַר לָהֶם: הֲלֹא כָּתוּב, בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים?, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת לִסְטִים.
|
|
18
וַשׁמַעו רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא. ובָעֵין הוָו דּאַיכַּנָּא נָובּדוּנָיהי. דָּחלִין הוָו גֵּיר מִנֵּהּ. מִטֹּל דּכֻלֵּהּ עַמָּא תַמִּיהִין הוָו בּיוּלפָנֵהּ.
|
18
וְשָׁמְעוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְחִפְּשׂוּ אֵיךְ לְהַאֲבִידוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעָם תְּמֵהִים הָיוּ עַל תּוֹרָתוֹ.
|
|
19
וכַד הֲוָא רַמשָׁא. נפַקו לבַר מִן מדִינתָּא.
|
19
וְכִהְיוֹת עֶרֶב, יָצְאוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר.
|
לֶקַח עץ התאנה שהתייבש
|
20
וַבצַפרָא כַד עָברִין. חֲזָו תֵּתָּא הָי כַּד יַבִּישָׁא מִן עִקָּרָהּ.
|
20
וּבַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ, רָאוּ אֶת הַתְּאֵנָה יְבֵשָׁה מִשָּׁרָשֶׁיהָ.
|
|
21
ואִתּדְּכַר שִׁמעוֹן ואֶמַר לֵהּ: רַבִּי. הָא תֵתָּא הָי דּלָטִתּ יֶבשַׁת.
|
21
וְנִזְכַּר שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, הִנֵּה הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ יָבְשָׁה.
|
|
22
וַעֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: תִּהוֶא בכוֹן הַימָנוּתָא דאַלָהָא.
|
22
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: תְּהֵא בָּכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים;
|
|
23
אָמֵין גֵּיר אָמַר אנָא לכוֹן: דּמַן דּנֵאמַר לטוּרָא הָנָא: דּאִשׁתַּקִל ופֶל בּיַמָּא. ולָא נִתפַּלַּג בּלִבֵּהּ. אֶלָּא מהַימֶן דּהָוֵא הָו מִדֶּם דּאָמַר. נִהוֶא לֵהּ מִדֶּם דּאָמַר.
|
23
כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁיֹּאמַר לָהָר הַזֶּה 'הִנָּשֵׂא וּנְפֹל לַיָּם' וְלֹא יְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ, אֶלָּא יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר -- יִהְיֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר.
|
|
24
מִטֹּל הָנָא אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל מִדֶּם דַּמצַלֵּין אנתּוֹן ושָׁאלִין אנתּוֹן. הַימֶנו דּנָסבִּין אנתּוֹן. ונִהוֶא לכוֹן.
|
24
לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים, הַאֲמִינוּ שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים -- וְיִהְיֶה לָכֶם.
|
|
25
ומָא דקָימִין אנתּוֹן לַמצַלָּיו. שׁבוֹקו מִדֶּם דּאִית לכוֹן עַל אנָשׁ. דּאָף אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא נִשׁבּוֹק לכוֹן סַכִלוָתכוֹן.
|
25
וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם קָמִים לְהִתְפַּלְּל, סִלְחוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם נֶגֶד אִישׁ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם.
|
|
26
אִן דֵּין אַנתּוֹן לָא שָׁבקִין אנתּוֹן. אָפלָא אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא נִשׁבּוֹק לכוֹן סַכִלוָתכוֹן.
|
26
אֲבל אִם אַתֶּם אֵינְכֶם סוֹלְחִים, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם.
|
ישוע משיב לשואלים בעניין סמכותו
|
27
ואֶתָו תּוּב לאוֹרִשׁלֶם. וכַד מהַלֶּך הוָא בהַיכּלָּא. אֶתָו לוָתֵהּ רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא וקַשִּׁישֵׁא.
|
27
וּבָאוּ שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם; וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל, בָּאוּ אֵלָיו רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים
|
|
28
ואָמרִין לֵהּ: בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אַנתּ. ומַנּוּ יַהב לָך שׁוּלטָנָא דהָלֵין תֶּעבֶּד.
|
28
וְאָמְרוּ לוֹ: בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה?
|
|
29
הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר להוֹן: אֵשַׁאֶלכוֹן אָף אֶנָא מִלתָא חֲדָא. דּתֵאמרוּן לִי. ואֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא:
|
29
וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אֶשְׁאַלְכֶם גַּם אֲנִי דָּבָר אֶחָד שֶׁתֹּאמְרוּ לִי, וַאֲנִי אוֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.
|
|
30
מָעמוֹדִיתֵהּ דּיוֹחַנָּן מִן אַימִכָּא הִי מִן שׁמַיָּא. אָו מִן בּנַינָשָׁא. אֶמַרו לִי.
|
30
טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הִיא, מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? אִמְרוּ לִי.
|
|
31
ואִתחַשַּׁבו בּנַפשְׁהוֹן ואֶמַרו: דּאִן נֵאמַר לֵהּ דּמִן שׁמַיָּא. אָמַר לַן: וַלמָנָא לָא הַימֶנתּוֹנָיהי.
|
31
וְהִרְהֲרוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, אִם נֹאמַר לוֹ 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר לָנוּ 'וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?'
|
|
32
ואִן נֵאמַר דּמִן בּנַינָשָׁא. דֶּחֶלתָא הִי מִן עַמָּא. כֻּלהוֹן גֵּיר אַחִידִין הוָו לֵהּ ליוֹחַנָּן דּשַׁרִירָאִית נבִיָּא הו.
|
32
וְאִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ מִן הָעָם, כִּי כֻּלָּם חָשְׁבוּ אֶת יוֹחָנָן שֶׁבֶּאֱמֶת נָבִיא הוּא.
|
|
33
וַעֲנָו ואָמרִין לֵהּ ליֵשׁוּע: לָא יָדעִינן חנַן. אָמַר להוֹן: ואָפלָא אָמַר אנָא לכוֹן. בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא.
|
33
וְעָנוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. אָמַר לָהֶם: גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.
|
הבשורה על-פי מרקוס
פרק יב
משל בעל הכרם והחוכרים
|
1
ושַׁרִי דַנמַלֶּל עַמהוֹן בּמַתלֵא: גַּברָא חַד נצַב כַּרמָא. ואַחדּרֵהּ סיָגָא. וַחֲפַר בֵּהּ מַעצַרתָּא. וַבנָא בֵהּ מַגדְּלָא. ואָוחְדֵהּ לפַלָּחֵא וַחֲזַק.
|
1
וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר, וְחָפַר בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה בּוֹ מִגְדָּל, וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע.
|
|
2
ושַׁדַּר לוָת פַּלָּחֵא עַבדֵּהּ בּזַבנָא. דּמִן פֵּארֵא דכַרמָא נִסַּב.
|
2
וְשָׁלַח בְּבוֹא הָעֵת אֶת עַבְדּוֹ אֶל הַכּוֹרְמִים לָקַחַת מִפְּרִי הַכֶּרֶם.
|
|
3
הִנּוֹן דֵּין מחָאוּהי. ושַׁדּרוּהי כַּד ספִיק.
|
3
אַךְ הֵם הִכּוּהוּ וְשְׁלָחוּהוּ רֵיקָם.
|
|
4
ושַׁדַּר תּוּב לוָתהוֹן עַבדָּא אחרֵנָא. ואָף להָו רַגמוּהי וצַלפוּהי. ושַׁדּרוּהי בּצַערָא.
|
4
וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר, וְאַף אוֹתוֹ רָגְמוּ וּפָצְעוּ, וּשְׁלָחוּהוּ בְּבִזָּיוֹן.
|
|
5
ושַׁדַּר תּוּב אחרָנֵא. ואָף להָו קַטלוּהי. וַלסַגִּיאֵא עַבדֵּא אחרֵנָא שַׁדַּר. ומִנהוֹן מחָו. מִנהוֹן דֵּין קַטֶּלו.
|
5
וְשָׁלַח שׁוּב אַחֵר, וְאַף אוֹתוֹ הָרְגוּ. וַעֲבָדִים רַבִּים אֲחֵרִים שָׁלַח, וּמֵהֶם הִכּוּ וְמֵהֶם הָרְגוּ.
|
|
6
לחַרתָא דֵין חַד בּרָא חַבִּיבָא אִית הוָא לֵהּ. ושַׁדּרֵהּ לוָתהוֹן אחרָיַת. אֶמַר גֵּיר: כּבַר נִבִהתוּן מִן בֵּרי.
|
6
לְבַסּוֹף, בֵּן אֶחָד אָהוּב הָיָה לוֹ, וּשְׁלָחוֹ אֲלֵיהֶם בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי אָמַר, אוּלַי יֵבוֹשׁוּ מִבְּנִי.
|
|
7
הִנּוֹן דֵּין פַּלָּחֵא אֶמַרו בּנָפשׁהוֹן: הָנָא הו יָרתָּא. תָּו נִקטלִיוהי. ותִהוֶא דִילַן יַרתּוּתָא.
|
7
אֲבָל הֵם הַכּוֹרְמִים אָמְרוּ בְּלִבָּם: זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהַרְגֵהוּ וְתִהְיֶה לָנוּ הַיְרֻשָּׁה.
|
|
8
וַנסַבו קַטלוּהי. ואַפּקוּהי לבַר מִן כַּרמָא.
|
8
וְלָקְחוּ וַהֲרָגוּהוּ, וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם.
|
|
9
מָנָא הָכֵיל נֶעבֶּד מָרֵא כַרמָא. נֵאתֶא נָובֶּד להָנוֹן פַּלָּחֵא. וִנתּלִיוהי כַּרמָא לַאחרָנֵא.
|
9
מָה אֵפוֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים.
|
|
10
אָפלָא כתָבָא הָנָא קרַיתּוֹן דּכֵאפָא דאַסלִיו בַּנָּיֵא. הִי הֲוָת לרֵשָׁא דזָוִיתָא.
|
10
וְאַף אֶת הַכָּתוּב הַזֶּה לֹא קְרָאתֶם, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה;
|
|
11
מִן לוָת מָריָא הֲוָת הָדֵא. ואִיתֵיהּ תִּדמוּרתָּא בעַינַין.
|
11
מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ?
|
|
12
ובָעֵין הוָו למֵאחדֵּהּ. וַדחֶלו מִן עַמָּא. יִדַעו גֵּיר דַּעֲלַיהוֹן אֶמַר למַתלָא הָנָא. ושַׁבקוּהי ואֶזַלו.
|
12
וּבִקְּשׁוּ לְתָפְסוֹ, אַךְ פָּחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה. וַעֲזָבוּהוּ וְהָלְכוּ.
|
שאלות בעניין מס לקיסר ותחיית המתים
|
13
ושַׁדַּרו לוָתֵהּ אנָשָׁא מִן סָפרֵא ומִן דּבֵית הֵרוֹדֶס דַּנצוּדוּנָיהי בּמִלתָא.
|
13
וְשָׁלְחוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן הַסּוֹפְרִים וּמֵאַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לְלָכְדוֹ בְּמִלָּה;
|
|
14
הִנּוֹן דֵּין אֶתָו ושַׁאלוּהי: מַלפָנָא יָדעִינַן דּשַׁרִיר אַנתּ. ולָא שׁקִיל אַנתּ צִפּתָא לאנָשׁ. לָא גֵיר חָאַר אַנתּ בּפַּרצוֹפֵּא דַבנַינָשָׁא. אֶלָּא בַשׁרָרָא אוּרחָא דאַלָהָא מַלֶּף אַנתּ. שַׁלִּיט למִתַּל כּסֶף רֵשָׁא לקֵסַר אָו לָא. נִתֶּל. אָו לָא נִתֶּל.
|
14
וְהֵם בָּאוּ וּשְׁאָלוּהוּ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמְּהֵימָן אַתָּה וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לִבְנֵי אָדָם, אֶלָּא בֶּאֱמֶת מְלַמֵּד אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים. הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא? נִתֵּן אוֹ לֹא נִתֵּן?
|
|
15
הוּ דֵין יִדַע נִכִלהוֹן. ואֶמַר להוֹן: מָנָא מנַסֵּין אנתּוֹן לִי. אַיתָּו לִי דֵינָרָא אֶחזֶא.
|
15
אַךְ הוּא יָדַע אֶת עָרְמָתָם וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? הָבִיאוּ לִי דִּינָר וְאֶרְאֶה.
|
|
16
ואַיתִּיו לֵהּ. אָמַר להוֹן. דּמַנּוּ צַלמָא הָנָא וַכתָבָא. הִנּוֹן דֵּין אֶמַרו: דּקֵסַר.
|
16
וְהֵבִיאוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: שֶׁל מִי הַצֶּלֶם הַזֶּה, וְהַכְּתֹבֶת? וְהֵם אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר.
|
|
17
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: דּקֵסַר הַבו לקֵסַר. ודַאלָהָא לַאלָהָא. וַתמַהו הוָו בֵּהּ.
|
17
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר תְּנוּ לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים. וְתָמְהוּ עָלָיו.
|
|
18
ואֶתָו זַדּוּקָיֵא לוָתֵהּ הָנוֹן דּאָמרִין דַּקיָמתָּא לַיתּ. וַמשַׁאלִין הוָו לֵהּ ואָמרִין:
|
18
וּבָאוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּקוּמָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ:
|
|
19
מַלפָנָא. מוּשֵׁא כתַב לַן: דּאִן מָאֵת אַחוּהי דּאנָשׁ. ושָבֵק אַנתּתָא וַבנַיָּא לָא שָׁבֵק. נִסַּב אַחוּהי אַנתּתֵהּ. וַנקִים זַרעָא לאַחוּהי.
|
19
מוֹרֶה, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ, שֶׁאִם יָמוּת אֲחִי אִישׁ וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וְלֹא הִנִּיחַ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
|
|
20
שַׁבעָא אַחִין אִית הוָו. קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא. ומִית ולָא שׁבַק זַרעָא.
|
20
שִׁבְעָה אַחִים הָיוּ; הָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר זֶרַע.
|
|
21
ודַתרֵין נַסבָּהּ. ומִית כַּד אָפלָא הוּ שׁבַק זַרעָא. וַדַתלָתָא הָכוָת.
|
21
וְהַשֵּׁנִי לָקַח אוֹתָהּ וּמֵת וְגַם הוּא לֹא הִשְׁאִיר זֶרַע; וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי.
|
|
22
ושַׁבעָתַיהוֹן נַסבּוּהּ. ולָא שׁבַקו זַרעָא. אחרָיַת כֻּלהוֹן מִיתַת אָף הִי אַנתּתָא.
|
22
וְשִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ זֶרַע. אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
|
|
23
בַּקיָמתָּא הָכֵיל. דּאַינָא מִנהוֹן תִּהוֶא אַנתּתָא. שַׁבעָתַיהוֹן גֵּיר נַסבּוּהּ.
|
23
וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה? שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ.
|
|
24
אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: לָא הוָא מִטֹּל הָדֵא טָעֵין אנתּוֹן. דּלָא יָדעִין אנתּוֹן כּתָבֵא ולָא חַילֵהּ דּאַלָהָא.
|
24
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא מִשּׁוּם כָּךְ טוֹעִים אַתֶּם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים?
|
|
25
מָא גֵיר דּקָמו מִן מִיתֵא. לָא נָסבִּין נִשֵּׁא ואָף לָא נִשֵּׁא הָויָן לגַברֵא. אֶלָּא אַיך מַלַאכֵא דבַשׁמַיָּא אִיתַיהוֹן.
|
25
כִּי אַחֲרֵי קוּמָם מִן הַמֵּתִים אֵין הֵם נוֹשְׂאִים נָשִׁים, גַּם אֵין הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לַגְּבָרִים, אֶלָּא כַּמַּלְאָכִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵם.
|
|
26
עַל מִיתֵא דֵין דּקָימִין. לָא קרַיתּוֹן בַּכתָבָא דמוּשֵׁא אַיכַּנָּא מִן סַניָא אֶמַר לֵהּ אַלָהָא: אֶנָא אנָא אַלָהֵהּ דּאַברָהָם. ואַלָהֵהּ דּאִיסחָק. ואַלָהֵהּ דּיַעקוֹב.
|
26
וְעַל הַמֵּתִים שֶׁקָּמִים, לֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, אֵיךְ אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים מִן הַסְּנֶה: 'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב'?
|
|
27
ולָא הוָא אַלָהָא דמִיתֵא. אֶלָּא דחַיֵּא. אַנתּוֹן הָכֵיל סַגִּי טָעֵין אנתּוֹן.
|
27
וְאֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים אֶלָּא הַחַיִּים. לָכֵן טוֹעִים אַתֶּם מְאֹד.
|
המצוה הגדולה
|
28
וַקרֶב חַד מִן סָפרֵא. וַשׁמַע אִנּוֹן דּדָרשִׁין. וַחֲזָא דשַׁפִּיר אָתִיב להוֹן פִּתגָמָא. ושַׁאלֵהּ: אַינָא הו פּוּקדָּנָא קַדמָיָא דכֻלהוֹן.
|
28
וְנִגַּשׁ אֶחָד מִן הַסּוֹפְרִים וְשָׁמַע אוֹתָם מִתְוַכְּחִים. וְרָאָה כִּי הֵיטֵב הֵשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה מִכֻּלָּן?
|
|
29
אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: קַדמַי מִן כֻּלהוֹן פּוּקדָּנֵא: שׁמַע יִסרָיֵל. מָריָא אַלָהַן מָריָא חַד הוּ.
|
29
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הָרִאשׁוֹנָה מִכָּל הַמִּצְווֹת: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָֹה אֶחָד;
|
|
30
וַדּתִרחַם למָריָא אַלָהָך מִן כֻּלֵּהּ לִבָּך. ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁך. ומִן כֻּלָּהּ רֶעיָנָך. ומִן כֻּלֵּהּ חַילָך. הָנָא הו פּוּקדָּנָא קַדמָיָא.
|
30
וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה.
|
|
31
ודַתרֵין דּדָמֵא לֵהּ: דּתַחֶב לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך. פּוּקדָּנָא אחרֵנָא דרַבּ מִן הָלֵין לַיתּ.
|
31
וְהַשְּׁנִיָּה, הַדּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. מִצְוָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה -- אַיִן.
|
|
32
אָמַר לֵהּ הָו סָפרָא: שַׁפִּיר רַבִּי. בַּשׁרָרָא אֶמַּרְתּ. דּחַד הוּ. ולַיתּ אחרֵין לבַר מִנֵּהּ.
|
32
אָמַר לוֹ הַסּוֹפֵר: יָפֶה, רַבִּי. אֱמֶת אָמַרְתָּ, שֶׁאֶחָד הוּא וְאֵין אַחֵר מִלְּבַדּוֹ;
|
|
33
וַדנִרחמִיוהי אנָשׁ מִן כֻּלֵהּ לִבָּא. ומִן כֻּלֵּהּ רֶעיָנָא. ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁא. ומִן כֻּלֵּהּ חַילָא. וַדנִרחַם קַרִיבֵהּ אַיך נַפשֵׁהּ. יַתִּירָא הִי מִן כֻּלהוֹן יַקדֵּא ודִבחֵא.
|
33
וְשֶׁיֹּאהֲבֵהוּ אָדָם בְּכָל הַלֵּב וּבְכָל הַשֵּׂכֶל וּבְכָל הַנֶּפֶשׁ וּבְכָל מְאֹדוֹ, וְשֶׁיֹּאהַב אֶת רֵעֵהוּ כָּמוֹהוּ -- חָשׁוּב יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלוֹת וְהַזְּבָחִים.
|
|
34
יֵשׁוּע דֵּין חֲזָיהי דּחַכִּימָאִית מפַנֶּא פִתגָמָא. וַעֲנָא ואֶמַר לֵהּ: לָא הֲוַיתּ רַחִיק מִן מַלכּוֹתָא דאַלָהָא. ולָא אנָשׁ אַמרַח תּוּב דַּנשַׁאלִיוהי.
|
34
יֵשׁוּעַ רָאָה שֶׁבְּחָכְמָה הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: אֵינְךָ רָחוֹק מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים. וְלֹא הֵעֵז אִישׁ שׁוּב לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.
|
ישוע שואל בעניין בן דוד
|
35
וַעֲנָא יֵשׁוּע. ואֶמַר: כַּד מַלֶּף בּהַיכּלָא. אַיכַּנָּא אָמרִין סָפרֵא דַמשִׁיחָא ברֵהּ הוּ דּדָוִיד.
|
35
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בַּהֵיכָל: אֵיךְ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן-דָּוִד?
|
|
36
הוּ גֵיר דָּוִיד אֶמַר בּרוּחָא דקוּדשָׁא: דּאֶמַר מָריָא למָרי. תֶּב לָך מִן יַמִּיני. עֲדַמָּא דאֵסִים בּעֶלדְּבָבַיך כּוּבשָׁא תחֵית רִגלַיך.
|
36
שֶׁהֲרֵי הוּא דָּוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נְאֻם יְהוָֹה לַאדוֹנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם תַּחַת רַגְלֶיךָ.
|
|
37
הוּ הָכֵיל דָּוִיד קָרֵא לֵהּ מָרי. ואַיכַּנָּא ברֵהּ אִיתָוהי. וכֻלֵּהּ כִּנשָׁא שָׁמַע הוָא לֵהּ בַּסִּימָאִית.
|
37
לְפִיכָךְ הוּא דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אָדוֹנִי, וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ? וְכָל הֶהָמוֹן שָׁמַע אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה.
|
דברי תוכחה על הסופרים
|
38
וַביוּלּפָנֵהּ אָמַר הוָא להוֹן: אִזדַּהרו מִן סָפרֵא. דּצָבֵין דּבִאסטְלֵא נהַלּכוּן ורָחֲמִין שׁלָמָא בשׁוּקֵא.
|
38
וּבְלַמְּדוֹ אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַלֵּךְ בְּאִצְטְלָאוֹת, וְאוֹהֲבִים אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת,
|
|
39
ורֵשׁ מָותּבֵא בַכנוּשָׁתָא. ורֵשׁ סמָכִא בַחֲשָׁמיָתָא.
|
39
וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים בַּסְּעוּדוֹת;
|
|
40
הָנוֹן דּאָכלִין בָּתֵּא דאַרמְלָתָא. בּעִלתָא דמָורְכִין צלָוָתהוֹן. הִנּוֹן נקַבּלוּן דִּינָא יַתִּירָא.
|
40
הָאוֹכְלִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת עִם שֶׁמַּאֲרִיכִים אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כִּכְסוּת. הֵם יֶתֶר מִשְׁפָּט יִשְׂאוּ.
|
מתנתה של אלמנה ענייה
|
41
וכַד יִתֶב יֵשׁוּע לוּקבַל בֵּית גַּזָּא. חָאַר הוָא אַיכַּנָּא כִנשָׁא רָמֵין עוּרפָנָא בֵית גַּזָּא. וסַגִּיאֵא עַתִּירֵא רָמֵין הוָו סַגִּי.
|
41
וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב יֵשׁוּעַ מוּל הָאוֹצָר, הִתְבּוֹנֵן אֵיךְ מְטִילִים הַהֲמוֹנִים כֶּסֶף אֶל הָאוֹצָר; וַעֲשִׁירִים רַבִּים הֵטִילוּ הַרְבֵּה.
|
|
42
ואֶתַת אַרמַלתָּא חֲדָא מִסכֵּנתָּא: אַרמיַת תּרֵין מנִין. דּאִיתַיהוֹן שָׁמוֹנֵא.
|
42
וּבָאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה אַחַת וְהֵטִילָה שְׁתֵּי מָעוֹת, שֶׁהֵן פְּרוּטוֹת.
|
|
43
וַקרָא יֵשׁוּע לתַלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּהָדֵא אַרמַלתָּא מִסכֵּנתָּא יַתִּיר מִן כֻּלהוֹן אנָשָׁא דרָמֵין אַרמיַת בֵּית גַּזָּא.
|
43
וְקָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת הֵטִילָה אֶל הָאוֹצָר יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵטִילוּ;
|
|
44
כֻּלהוֹן גֵּיר מִן מִדֶּם דּיַתִּיר להוֹן אַרמִיו. הָדֵא דֵין מִן חַסִּירוּתָהּ כֹּל מִדֶּם דּאִית הוָא לָהּ אַרמְיָתֵהּ כֻּלֵּהּ קִניָנָהּ.
|
44
כִּי כֻּלָּם מִן הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם הֵטִילוּ, אַךְ זוֹ מִמַּחְסוֹרָהּ הֵטִילָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ, אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה