תפילת מנשה מלך יהודה
בהיותו אסור בבל
תרגם מיוונית יצחק זעקיל פרענקיל
ווארשא 1885
על הספר מנשה בן יהודה היה שבוי בבבל. הוא התפלל תפילה הנזכרת בדה"ב פרק ל"ג.
(יא) וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּולִיכֻהוּ בָּבֶלָה.
(יב) וּכְהָצֵר לו חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלהָיו וַיִּכָּנַע מְאד מִלִּפְנֵי אֱלהֵי אֲבתָיו.
(יג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לו וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתו וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתו וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים....
ספר זה מן הספרים החיצוניים נותן את תפילת מנשה. הוא פותח בדברי שבח לה', בורא שמים וארץ. ה' גדול ונשגב ומפניו יראים כל יושבי תבל, אולם אין חקר לחסדך. אין ה' חפץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה. מנשה מודה בחטאו, והוא מבקש מה' סליחה ומחילה למרות שחטא ולא שמר את פקודיו. כי אתה בעל הרחמים לכל שבי פשע, ואני אודך לעולם ועד, כי לך לבדך הגדולה והתפארת.
תפילת מנשה
(א) ה' אל שדי אלוהי אברהם יצחק ויעקב וכל זרעם, עושה שמים וארץ וכל תפארתם. (ב) בדברך שמת לים חוקו, וחתמת בעד מעיני התהום בכוח שמך הגדול והנורא. (ג) מפניך ייראו כל יושבי תבל, ומגבורתך יפחד לבם. (ד) כי מי יעמוד לפני הדר הודך, ומי יקום לפני עוז אפך בעושי עוולה. (ה) אולם אין חקר לחסדך הגדול, כי אל עליון אתה ארך אפים ורב חסד ועל בני אדם תתנחם. (ו) ואמרת ברוב רחמיך כי לא תחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחי. (ז) לך ה' הצדקה כי לא את אבותינו אברהם יצחק ויעקב ציווית לשוב אליך כי לא חטאו לך.
(ח) אך אותי ציווית כי רשעתי ועוונותיי רבו, מחול הים עד כי קלותי משאת עיני מרום. (ט) על זאת שחה לארץ נפשי כאסור בזיקי ברזל, ולא אוכל להרים ראשי וכל מרגעה אבדה ממני. (י) כי העירותי את חמתך ועשיתי את הרע בעיניך את פקודיך לא שמרתי ורק עוולה ותועבה עשיתי. (יא) על כן יכרעון ברכי לפניך ה', ולחסד ולרחמים אתחנן. (יב) העוויתי והרשעתי לפניך ורוב חטאתי לנגד עיני תמיד.
(יג) אנא ה' שא נא לפשעי עבדך, וסלח ומחל לכל עוונותיי, לבל אספה ברוב חטאי, וחמתך לא תקום עלי לעולם ועד. (יד) הסר נא כעסך מעלי ואל תורידני לבאר שחת, כי אתה ה' בעל הרחמים לכל שבי פשע. (טו) ועתה ה' הודיעני חסדך והושיעני ברוב רחמיך אף כי נתעב ונאלח אני. (טז) ואודה את שמך לעולם ועד כאשר כל צבא השמים יודוך. (יז) כי לך לבדך הגדולה והתפארת לעולמי עד אמן.
בהיותו אסור בבל
תרגם מיוונית יצחק זעקיל פרענקיל
ווארשא 1885
על הספר מנשה בן יהודה היה שבוי בבבל. הוא התפלל תפילה הנזכרת בדה"ב פרק ל"ג.
(יא) וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּולִיכֻהוּ בָּבֶלָה.
(יב) וּכְהָצֵר לו חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלהָיו וַיִּכָּנַע מְאד מִלִּפְנֵי אֱלהֵי אֲבתָיו.
(יג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לו וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתו וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתו וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים....
ספר זה מן הספרים החיצוניים נותן את תפילת מנשה. הוא פותח בדברי שבח לה', בורא שמים וארץ. ה' גדול ונשגב ומפניו יראים כל יושבי תבל, אולם אין חקר לחסדך. אין ה' חפץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה. מנשה מודה בחטאו, והוא מבקש מה' סליחה ומחילה למרות שחטא ולא שמר את פקודיו. כי אתה בעל הרחמים לכל שבי פשע, ואני אודך לעולם ועד, כי לך לבדך הגדולה והתפארת.
תפילת מנשה
(א) ה' אל שדי אלוהי אברהם יצחק ויעקב וכל זרעם, עושה שמים וארץ וכל תפארתם. (ב) בדברך שמת לים חוקו, וחתמת בעד מעיני התהום בכוח שמך הגדול והנורא. (ג) מפניך ייראו כל יושבי תבל, ומגבורתך יפחד לבם. (ד) כי מי יעמוד לפני הדר הודך, ומי יקום לפני עוז אפך בעושי עוולה. (ה) אולם אין חקר לחסדך הגדול, כי אל עליון אתה ארך אפים ורב חסד ועל בני אדם תתנחם. (ו) ואמרת ברוב רחמיך כי לא תחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחי. (ז) לך ה' הצדקה כי לא את אבותינו אברהם יצחק ויעקב ציווית לשוב אליך כי לא חטאו לך.
(ח) אך אותי ציווית כי רשעתי ועוונותיי רבו, מחול הים עד כי קלותי משאת עיני מרום. (ט) על זאת שחה לארץ נפשי כאסור בזיקי ברזל, ולא אוכל להרים ראשי וכל מרגעה אבדה ממני. (י) כי העירותי את חמתך ועשיתי את הרע בעיניך את פקודיך לא שמרתי ורק עוולה ותועבה עשיתי. (יא) על כן יכרעון ברכי לפניך ה', ולחסד ולרחמים אתחנן. (יב) העוויתי והרשעתי לפניך ורוב חטאתי לנגד עיני תמיד.
(יג) אנא ה' שא נא לפשעי עבדך, וסלח ומחל לכל עוונותיי, לבל אספה ברוב חטאי, וחמתך לא תקום עלי לעולם ועד. (יד) הסר נא כעסך מעלי ואל תורידני לבאר שחת, כי אתה ה' בעל הרחמים לכל שבי פשע. (טו) ועתה ה' הודיעני חסדך והושיעני ברוב רחמיך אף כי נתעב ונאלח אני. (טז) ואודה את שמך לעולם ועד כאשר כל צבא השמים יודוך. (יז) כי לך לבדך הגדולה והתפארת לעולמי עד אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה