ספר תולדות אדם וחוה

פרק א

זה ספר תולדות אדם וחוה: ויהי אחרי צאתם מגן-עדן ויקח אדם את חוה אשתו וילך קדמה

:

וישב שם שמונה עשרה שנה ושניים חדשים

:

וידע האדם את חוה אשתו ותהר ותלד לו שני בנים את הנאור הנקרא קין ואת הנלבב הנקרא הבל

:

פרק ב

ואחרי כן היו אדם וחוה יחדו ויהי בשכבם ותאמר חוה אל אדם:

אדני ראיתי הלילה בחלום והנה דם בני הנלבב הנקרא הבל נשפך אל פי קין אחיו והוא שתה אותו באכזריות

:

ויקרא אליו הבל כי יותיר לו ממנו מעט

:

והוא לא שמע לו כי אם שתה אתו עד תמו והדם לא נשאר בקרבו כי אם יצא מפיו

:

ויאמר אדם נקומה ונלכה ונראה מה היה להם אולי נלחם האויב בם

ג

וילכו שניהם וימצאו את הבל הרוג בידי קין אחיו:

ואלהים אמר אל מיכאל השר הגדול אמר אל אדם את הרז אשר ידעת אל תגל לקין בנך כי בן כעס הוא ואל תעצב כי אתן לך בן אחר תחתיו והוא ידיעך את כל אשר תעשה

:

את הדברים האלה הגיד המלאך לאדם ואדם שמר את הדבר בלבו ואחר התאבלה חוה על הבל בנם

:

ד

וידע אדם עוד את אשתו ותהר ותלד את שת:

ויאמר אדם אל חוה הנה ילד לנו בן תחת הבל כי הרגו קין ועתה נתן כבוד לאלהים והבאנו לו מנחה

:

ה

ויולד אדם שלשים בנים ושלשים בנות ויחי אדם תשע מאות שנה ושלשים שנה:

ויחל את חליו ויקרא בקול גדול ויאמר יבואו אליי כל בני למען אראם בטרם אמות

:

ויאספו כלם כי הארץ הייתה נושבת בשלשת רוחותיה

:

ויאמר אליו שת בנו אבי מה חליך

:

ויאמר אליו אדם כאב גדול אחזני ויאמרו מה הוא כאב מה הוא חלי

:

ו

ויען שת ויאמר לו הלא תזכר אבי את עץ הגן אשר אכלת ממנו ותעצב:

אם כן אפוא הגידה לי והלכתי והבאתי לך פרי מן הגן כי אעלה עפר על ראשי ואבכה ואתחנן ושמע אליי יי ושלח את מלאכו והבאתי לך למען ירף הכאב ממך

:

ויאמר לו אדם לא שת בני כי חלי ומכאוב לי ויאמר לו שת ואיך באו עליך

:

ז

ויאמר לו אדם כאשר בראנו אלהים אותי ואת אמכם אשר בגללה אני מת נתן לנו את כל עץ הגן ועל האחד צונו לבלתי אכל ממנו:

ובהגיע עת המלאכים שמרי אמכם לעלות ולהשתחות ליי ואני הייתי רחוק ממנה וידע האויב כי לבדה היא ויתן לה ותאכל מן העץ

:

אחרי כן נתנה גם לי לאכל

ח

ויחר אף האלהים בנו ויבא יי אל הגן ויקרא בקול נורא לאמר אדם איכה ולמה נחבאת מפני היסתר בית מפני בונהו:

ויאמר אלי יען אשר עזבת את בריתי אביא על בשרך שבעים ושנים נגעים הראשון נגע העינים השני נגע השמע וכן יבואו עליך כל הנגעים זה אחר זה

:

ט

את הדברים האלה דיבר אדם אל בניו ויאנח אנחה גדולה ויאמר מה אעשה ובצרה גדולה אני:

ותבך גם חוה ותאמר אל אדם אדני קומה תנה לי חצי חליך ואשאנו כי מאתי היתה זאת לך בגללי מצאתך התלאה

:

ויאמר אדם אל חוה קומי לכי את ושת בננו וקרבתם אל גן עדן והעליתם עפר על ראשכם ובכיתם והתחננתם לאלהים כי ירחם עלי ושלח את מלאכו לגן עדן ונתן לי מן העץ אשר יזל בו השמן והבאת לי ואסוכה ואחיה מחליי

:

י

וילך שת וחוה אל קצה גן עדן:

ויהי בלכתם ותרא חוה את בנה והנה חיה נלחמת בו

:

ותבך חוה ותאמר אוי נא לי כי כאשר אגיע ליום התקומה יקללוני כל החוטאים באמרם לא שמרה חוה את מצות האלהים

:

ותקרא אל החיה ותאמר הוי חיה רעה הלא תראי מפני צלם האלהים להלחם בו איך נפתח פיך איך חזקו שניך אך לא תזכרי עבדותך אשר נעבדת בראשונה לצלם אלהים

:

יא

ותקרא החיה אל חוה לאמר:

לא עלינו חמסך ובכיך כי אם עליך יען כי ממך יצא שלטון החיות

:

איך נפתח פיך לאכל מן העץ אשר צוך אלהים לבלתי אכל ממנו

:

בגלל הדבר הזה שנה גם טבענו

:

ועתה לא תוכלי שאת אם הואלתי להוכיחך

:

יב

ויאמר שת אל החיה סגרי פיך ודמי וסורי מעל צלם האלהים עד יום הדין:

ותאמר החיה אל שת הנני ואסורה מעל צלם האלהים

:

ותפן ותלך אל משכנה

:

יג

ויבא שת וחוה אמו עד קצה הגן ויבכו שם ויתחננו אל אלהים כי ישלח את מלאכו ונתן להן את שמן הישע:

וישלח אלהים את מיכאל השר הגדול ויאמר אל שת איש האלהים אל תיגע בתפלה על העץ אשר יזל בו השמן לסוך את אדם אביך כי לא ינתן לך עתה כי אם לקץ הימים

:

אז יקום כל בשר מימי אדם ועד היום הגדול ההוא והיה לעם קדוש

:

ואז תנתן להם כל שמחת גן עדן והיה אלהים בתוכם

:

ולא יהיו עוד חטאים לפניו כי יוסר מהם הלב הרע ונתן להם לב אשר ישכיל להיטיב ולעבד את האלהים לבדו

:

ואתה שוב אל אביך כי מלאו ימיו למות ועוד לו שלשת ימים ובמאת נפשו תראה את עליתה הנוראה

:

יד

וכדבר המלאך את הדברים האלה ויעל מעליהם:

ויבוא שת וחוה אל האוהל אשר אדם שכב שם

:

ויאמר אדם אל חוה מה עשית לנו ותביאי עלינו קצף גדול את המות למשול בכל זרענו

:

ויאמר אליה קראי לכל בנינו ולבני בנינו והגידי להם את דבר שטיתנו

:

טו

ותאמר אליהם חוה שמעו כל בני ובני בני ואגידה לכם איך השיאנו האויב:

בשמרנו את הגן איש חלקתו אשר נתנה לו מאת האלהים ואני שומרת נחלתי אשר נפלה לי בדרום ובמערב

:

וילך השטן אל נחלת אדם אשר החיות הזכרים שם כי האלהים חילק לנו את החיות את כל הזכרים נתן לאביכם ואת כל הנקבות נתן לי

:

טז

וידבר השטן אל הנחש לאמר:

קומה בואה אלי ואגידה לך דבר אשר תהיה לך תועלת בו

:

ויקם ויבוא אליו ויאמר לו השטן ראיתי כי ערום אתה מכל החיה ואבוא להשכילך בינה

:

למה תאכל מזוני אדם ולא מפרי הגן

:

ועתה קומה ונעה אשר יגורש מן הגן בגלל אשתו כאשר גורשנו גם אנחנו בגללו

:

ויאמר אליו הנחש ירא אנוכי פן יחר אף האלהים בגללו

:

ויאמר לו השטן אל תירא היה לי אך כלי ואני אדבר בפיך דבר אשר תשיאנו בו

:

ויאחז הנחש פתאום בחומת הגן וכעלות המלאכים להשתחוות לאלהים ויהיה מראה השטן כמראה מלאך ויהלל את יי כאחד המלאכים

:

ואני השקפתי מן החומה ואראהו כדמות מלאך ויאמר אלי האת חוה ואומר אני

:

ויאמר אלי מה תעשי בגן ואומר לו האלהים שמנו בו לשמרו ולאכול מפריו

:

ויענני השטן בפי הנחש היטבתם עשה אף כי לא תאכלו מכל עץ הגן

:

ואומר אליו מכל עץ הגן נאכל רק מן העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו כי בים אכלכם ממנו מות תמותון

:

יז

ויאחז הנחש פתאום בחומת הגן וכעלות המלאכים להשתחוות לאלהים ויהי מראה השטן כמראה המלאך ויהלל את יי כאחד המלאכים:

ואני השקפתי מן החומה ואראהו כדמות מלאך ויאמר אלי האת חוה ואומר אני

:

ויאמר אליי מה תעשי בגן ואומר לו האלהים שמנו בו לשמרו ולאכול מפריו

:

ויענני השטן בפי הנחש היטבתם עשה אף כי לא תאכלו מכל עץ הגן

:

ואומר אליו מכל עץ הגן נאכל רק מן העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו כי ביום אכלכם ממנו מות תמותון

:

יח

ויאמר אליי הנחש חי אלהים כי צר לי עליכם כי כבהמות נדמיתם ואני לא אחפוץ כי תבערו מדעת:

קומי אפוא בואי הנה ושמעי לי ואכלי וידעת את ערך העץ

:

ואומר לו יראתי פן יחר אף האלהים בי כאשר אמר לנו

:

ויאמר אלי אל תראי כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע

:

כי יודע אלוהים כי תהיו כמוהו ויקנא בכם ויאמר לא תאכלו ממנו

:

הלא תפני אל העץ וראית את הכבוד הגדול החופף עליו

:

ויהי כי יראתי לקחת מפריו ויאמר אלי בואי הנה לכי איתי ואתנהו לך

:

יט

ואפתח לו ויבוא אל הגן וילך לפני ויהי כהתהלכו מעט ויפן אליי ויאמר נחמתי לא אתננו לך לאכול עד אם נשבעת לי לתת גם לאישך:

ואומר לא ידעתי מה השבועה אשר אשבע לך אך זאת ידעתי ואגידה בכסא יי ובכרובים ובעץ החיים כי אתן גם לאישי לאכול

:

בהשביעו אותי ויגש אל העץ ויעל עליו ויטל בפרי אשר נתן לי לאכול את זהמתו את התאוה כי התאוה ראשית כל חטאת היא ויט את הענף ארצה ואקח מפריו ואוכל

:

כ

בעת ההיא נפקחו עיני ואדע כי עירומה אנוכי מן הצדק אשר לבשני ואבך ואומר לו:

מה זאת עשית לי כי פשטת מעלי כבודי אשר לבשני

:

ואבך גם על השבועה אשר נשבעתי והוא ירד מעל העץ ואיננו

:

ואני ביקשתי בחלקתי עלה לכסות את העורתי ולא מצאתי כי באכלי נבלו העלים מכל העצים אשר בחלקתי לבד מהתאנה

:

ממנה לקחתי עלים ואעש לי חגורות והן מן העץ אשר אכלתי מפריו

:

כא

ואקרא בקול גדול ואומר אדם אדם איכה קומה בואה אלי ואודיעך רז גדול:

וכבוא אביכם דיברתי אליו דברי בליעל אשר הורידונו מכבודנו הגדול

:

כי בבואו פתחתי פי והשטן דיבר בו ואחל להבינו לאמר

:

בוא הנה אדוני אדם שמעני ואכול מפרי העץ אשר אמר לנו האלהים לבלתי אכול ממנו והיית כאלהים

:

ויען אביכם ויאמר ירא אנוכי פן יחר אף יי בי

:

ואומר אליו אל תירא כי ביום אכלך ממנו תדע טוב ורע

:

וככה פתיתיו קל מהרה ויאכל והנה נפקחו עיניו וידע גם הואא את מערומיו

:

ויאמר אלי הוי אשה רעה מה עשיתי לך כי הרחקת מעלי כבוד אלהים

:

כב

ביום ההוא שמענו את מיכאל השר הגדול תוקע בשופרו וקורא למלאכים לאמר:

כה אמר יי בואו איתי אל הגן ושמעתם את המשפט אשר אשפוט בו את האדם

:

וכאשר הופיע אלהים ברכב כרובים בגן ומלאכים הולכים לפניו ואומרים שירה פרחו כל עצי הגן גם הנחלת אביכם גם בנחלתי

:

וכסא האלהים עמד נכון במקום אשר שם עץ החיים

:

כג

ויקרא אלהים לאדם לאמר אדם איכה היסתר בית מפני בונהו:

ויען אביכם ויאמר לא נחבאנו יי למען הסתר מפניך כי יראתי כי עירום אנוכי ואפחד מעזך יי

:

ויאמר לו אלוהים מי הגיד לך כי עירום אתה העזבת את מצותי אשר צויתיך לשמרה

:

ויזכור אדם את הדבר אשר דיברתי אליו לאמר לא תסכן ביד יי

:

ויפן אלהים לי ויאמר מה זאת עשית ואומר הנחש השיאני

:

כד

ויאמר אלהים אל אדם יען אשר לא שמעת למצותי ותשמע לקול אשתך ארורה האדמה בעבורך: כי תעבדנה לא תתן כחה לך קוץ ודרדר תצמיח לך בזעת אפך תאכל לחם:

תלאתך תרבה מאוד תעמול ולא תנוח תשבע מרורים ולא תטעם מתק תחר מיני חורב ותקדר מיני קרח תיגע הרבה ולא תעשיר תשמן ובאחריתך לא תקום

:

והחיה אשר רדית בה תקום עליך למרד כי לא שמרת את מצותי

:

כה

ויפן יי אליי ויאמר כי שמעת בקול הנחש ומרי את מצותי יהיו לך חבלים ומכאובים גדולים מנשוא:

בחיל ורעדה תלדי בנים ובשעה אחת תקריבי ללדת ותקפדי חייך מרוב צער ומכאובים

:

והתודית ואמרת יי יי הצילנו עתה ולא אפנה עוד לחטאת בשרים

:

ולכן כדברך אשפטך באיבה אשר שם האויב בך ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך

:

כו

ואל הנחש פנה בקצף גדול ויאמר לו כי עשית זאת ותשנה ישרי לב ארור אתה מכל הבהמה ומכל החיה:

ממאכלך אשר אתה אוכל תנזר ועפר תאכל כל ימי חייך

:

על גחונך תלך ידיך ורגליך תחסר לא תשאר לך אוזן ולא כנף ולא אבר אחד מכל אשר התעיתם ברשעתך ותעש אשר יגורשו מגן עדן

:

ואיבה אשית בינך ובין זרעו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב עד יום הדין

:

כז

ובדברו את הדברים האלה ויצו יי את מלאכיו לגרשנו מגן עדן:

ובהיותנו משולחים ודוים קרא אביכם אל המלאכים לאמר הניחו לי מעט למען אקרא לאלהים וירחם עליי ויחנני כי אני לבדי חטאתי לו

:

ויחדלו משלחו ויתן אדם את קולו בבכי לאמר סלח נא לי אדני לאמר עשיתי

:

ויאמר יי למלאכיו מדוע חדלתם משלח את אדם מהגן העון אם עול שפטתי

:

ויפלו המלאכים ארצה וישתחוו ליי ויאמרו צדיק אתה יי וישר משפטיך

:

כח

ואל אדם פנה יי ויאמר לא אתנך להיות בגן עדן מעתה:

3

ויען אדם ויאמר תן לי יי מעץ החיים ואוכל בטרם אגורש:

ויאמר יי לאדם לא תקח ממנו עתה כי ציויתי את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמרו מפניך למען לא תטעם ולא תחיה לעולם

:

כי עתה תלחם את המלחמה אשר שם בך האויב

:

אך בצאתך מגן עדן ונשמרת מכל דבר רע וזכרת את יום המות וביום התקומה אקים אותך ואז ינתן לך מעץ החיים וחיית לעולם

:

כט

את הדברים האלה דיבר יי ויצו לגרשנו מגן עדן:

ואביכם בכה לפני המלאכים מקדם לגן ויאמרו אליו המלאכים מה בקשתך אדם ונעשה לך

:

ויען אביכם ויאמר להם הנה אתם מגרשים אותי ועתה הניחו לי ואקחה ניחוחים מן הגן ואבי מנחה לאלהים אחרי צאתי למען יענני

:

ויגשו המלאכים אל האלהים ויאמרו יה אל מלך עולם צוה נא יי לתת לאדם סמים מהגן וזרועים למאכלו

:

ויאמר אלהים לאדם לבוא ולקחת ניחוחים ובשמים מהגן וזרועים למאכלו

:

ויתנוהו המלאכים ללכת ויקח ארבעה מינים כרכום ונרד וקנה וקינמון ויתר הזרועים למאכלו ויקח את כל אלה ויצא מן הגן ונבוא אל הארץ

:

ל

ועתה בני הנה הודעתיכם איך פותינו ואתה השמרו לכם לבלתי עזוב את הדרך הטובה:

לא

את הדברים האלה דברה חוה בקרב בניה ואדם שוכב בחליו ועוד לו יום אחד עד צאת נשמתו:

ותאמר אליו חוה למה זה אתה מת ואנוכי חיה וכמה אחיה אחרי מותך הגידה נא לי

:

ויאמר לה אדם אל תדאגי לדבר הזה כי לא תאחרי ממני כי יחדיו נמות שנינו ובאשר אקבר תקברי

:

ובמותי תעזבוני ואיש לא יגע בי עד אשר ידבר מלאך האלהים דבר על אודותי

:

כי לא ישכחני אלהים כי פקוד יפקוד את יצורו שלו ועתה טוב כי תקומי ותתפללי לאלהים עד אשר אשיב רוחי ליד הנותנה

:

ואנחנו לא נדע איך נראה את פני עושנו ואם יאנף בנו או ישוב וירחמנו

:

לב

ותקם חוה ותצא החוצה ותפול על פניה ארצה ותבך ותאמר:

חטאתי אלהי חטאתי אבי כל חטאתי לך חטאתי למלאכיך בחירך חטאתי לכרובים ולשרפים חטאתי לכסאך הנורא אשר לא ימוט וכל החטאים באו לעולם בגללי

:

וחוה עודנה כורעת ומתפללת והנה מלאך יי בדמות איש בא אליה ויקימיה ויאמר

:

קומי חוה מתשובתך כי הנה נשמת אדם אישך יוצאת מגויתו קומי וראי את נשמתו העולה אל עושה

:

לג

ותקם חוה ותמח בידה את דמעתה מעל פניה:

ותבט אל השמים ותרא והנה רכב אש בא על ארבעה נשרים מאירים לא יוכל ילוד אישה להגיד הדרם ולראות את פניהם ומלאכים הולכים לפני הרכב

:

וכאשר באו אל המקום אשר אדם אביכם שוכב שם עמד הרכב והשרפים בין אביכם ובין הרכב

:

וארא והנה מחתות זהב ושלוש כפות וכל המלאכים ולבונה בידיהם לקחו את המחתות ויבואו בחפזון אל המזבח ויפחו עליהן וענן הקטורת עלה ויכס את הרקיעים

:

ויפלו המלאכים וישתחוו לאל ויקראו יה אל קדוש סלח לאדם כי צלמך הוא ומעשה ידיך

:

לד

ואני חוה ראיתי שתי תמונות פלאים גדולות ונוראות עומדות לפני יי:

ואבך מפחד ואקרא לבני שת ואומר

:

קום שת מעל גוית אדם אביך ובו אלי וראית את אשר לא ראתה עין אדם מעולם

:

לה

ויקם שת ויגש אל אמו ויאמר אליה מה לך ולמה תבכי:

ותאמר לו שא נא עיניך וראה שבעת הרקיעים פתוחים וראה בעיניך נשמת אביך נופלת על פניה וכל המלאכים מתפללים בעדה ואומרים שלח לו אבי כל כי צלמך הוא

:

אך בני שת מה יהיה מתי ינתן בידי אבינו ואלהינו הנעלם ומיהם שני הכושים העומדים על תפילת אביך

:

לו

ויאמר שת אל אמו:

אלה הם השמש והירח נופלים גם הם ומתפללים בעד אדם אבי

:

ותאמר אליו חוה ואיה אורם ומדוע קדרו

:

ויאמר אליה שת אורם לא נדעך אך להאיר לא יוכלו לפני אור העולם על כן נמנע אורם מהם

:

לז

{

סידור פרקים לז-לט, שונה במקור, עיין בהקדמתו של כהנא לספר להבנת השינויים}

ויהי כדבר שת אל אמו והנה המלאך תוקע בשופרו ויקומו כל המלאכים הנופלים על פניהם ויקראו בקול רעש גדול ונורא

:

ברוך כבוד יי ממעשיו כי חנן יציר כפיו את אדם

:

ואחרי אשר השמיעו המלאכים את הקולות האלה בא אחד מן השרפים בעלי שש הכנפיים ויחטוף את אדם וישאהו אל רגיון הנהר ויטבלהו שלוש פעמים ויביאהו לפני האלהים

:

לט

ויאמר אליו אלהים מה עשית אדם לו שמרת את מצותי לא שמחו אשר הורידוך אל המקום הזה:

אך אומר אני לל כי את ששונם אהפוך לאבל ואת אבלך אהפוך לששון והשיבותיך לקדמתך והושבתיך על כסא מתעך

:

והוא יוטל אל המקום הזה למען יראך יושב ממעל לו

:

אז יובא במשפט הוא והנשמעים לו והתעצב מאוד בראותו אותך יושב על כסא כבודו

:

לז

ויהי אדם משוכב שלוש שעות ואחרי כן שלח אבי כל את ידו והוא יושב על כסאו ויקח את אדם ויתנהו ל מיכאל השר הגדול ויאמר:

שאהו אל גן עדן אל הרקיע השלישי והניחהו שם עד היום הגדול והנורא יום בו אחדש את העולם

:

ויקח מיכאל את דם ויניחהו במקום אשר אמר לו אלהים

:

לח

ואחרי כן נשא מיכאל השר הגדול תפילה בעד קבורת עפרו:

ויצו אלהים אשר יאספו כל המלאכים לפניו איש על מקומו

:

ויאספו כל המלאכים אלה מחזיקים מחתות בידיהם ואלה שופרות

:

והנה יי צבאות רוכב על ארבע רוחות וכרובים נוהגים ברוחות ומלאכי השמים עוברים לפניו ויבואו אל המקום אשר שם גוית אדם ויקחוה

:

ויבואו אל גן עדן וינועו כל עצי הגן עד אשר נרדמו כל צאצאי אדם מריח הניחוח מלבד שת כי הוא נולד בדבר האלהים

:

ותהי גוית אדם משוכבת על הארץ בגן עדן ושת התאבל עליה מאוד

:

מ

וידבר אלהים אל מיכאל השר הגדול לאמר:

לך לגן עדן ברקיע השלישי והבאת לי שלושה סדיני בד

:

ויאמר אלהים אל מיכאל ואל גבריאל ואל אוריאל ואל רפאל כסו את גוית אדם בסדינים והביאו שמן מן השמן הטוב וצקו עליה ויעשו כן ויחנטו את גויתו

ויאמר אלהים תובא גם גוית הבל

:

ויביאו סדינים אחרים ויחנטו גם אותה

:

כי לא נקבר הבל למן היום אשר הרגו קין אחיו באשר רבת יגע קין לטמנו ולא יכול

:

כי מאנה הארץ לקבל את גויתו וקול יצא מן הארץ לאמר לא תטמן בי כל גויה אחרת עד שוב אלי עפר היצור הראשון אשר לוקח ממני

:

ויקחהו המלאכים בעת ההיא וישימוהו על סלע עד אשר מת אדם אביו

:

ויהי אחרי חנוט טת הבל ויאמר אלהים וישאום אל קצה גן עדן אל המקום אשר שם מצא אלהים את העפר וייצר ממנו את האדם ויעש אשר יכרו שם מקום קבר לשנים

:

וישלח אלהים שבעה מלאכים לגן עדן ויביאו ניחוחים לרוב וישימום בתוך האדמה ואחרי כן לקחו את שתי הגויות ויקברו אותן במקום אשר כרוהו ויבנוהו

:

מא

ויקרא אלהים ויאמר אדם אדם:

ותען הגויה מן האדמה ותאמר הנני אדוני

:

ויאמר אליה אלהים הן אמרתי לך כי עפר אתה ואל עפר תשוב

:

ועתה הנני מבטיחך שנית על התקומה

:

הקם אקים אותך באחרית הימים בעת תקומת כל איש אשר מזרעך הוא

:

מב

אחר הדברים האלה עשה אלהים חותם משולש ויחתום את הקבר למען אשר לא יעשה לו איש מאומה ששת הימים עד אשר שוב אל אדם צלעתו:

וילך יי ומלאכיו למקומם

:

ולמקץ ששת ימים מתה גם חוה

:

ובעודנה חיה בכתה מר יען אשר לא ידעה איפה הושם

:

כי בהיות יי בגן עדן לקבור את אדם נרדמה היא ובניה מלבד שת עד אחרי קבור אדם וכל איש בארץ לא ידע את קבורתו מלבד שת בנו

:

ותתפלל חוה בעת מותה על דבר הקברה במקום אשר אדם אישה קבור שם

:

ותאמר יי יי אלהי כל הטוב והיושר אל תנכר אותי אמתך מגוית אדם כי מצלעותיו עשיתני

:

וזכני גם אותי הנקלה והחטאה להתחבר אל גויתו כאשר הייתי אתו יחד בגן עדן וגם אחרי אשר נידחנו בחטאנו ולא נפרדנו כן גם עתה אל נא תפרידנו

:

ואחרי התפללה נשאה עיניה השמימה ותאנח ותך על ליבה ותאמר אלהי כל קח את נשמתי וכרגע מסרה את נשמתה לאלהים

:

מג

ויבוא מיכאל ויורה את שת איכה יקבור את חוה:

ושלושה מלאכים באו ויקחו את גויתה ויקברוה במקום אשר גוית אדם וגוית הבל קבורות שם

:

ומיכאל השר הגדול אמר אל שת ככה ייקבר כל רדם אשר ימות עד יום התקומה

:

ואחרי תתו לו את התורה הזאת אמר אליו יותר מששת ימים אל תתאבל וביום השביעי תנוח ותשמח בו

:

כי בעצם היום הזה שמח אלהים ושמחים גם אנחנו המלאכים בהתרומם הנשמה הטהורה מעל לארץ

:

ובדברו את הדברים האלה עלה מיכאל השר הגדול השמימה והוא משבח ואומר הללויה קדוש קדוש קדוש יי צבאות אשר לו הכבוד והעוז לעולם ועד אמן

: